גדולת נוראות השגתו - חיי מוהר"ן - רמא

נשלח במקור על ידי יהורם

   http://breslev.eip.co.il/?key=564 - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר מָתַי יֵשׁ לִי הִתְבּוֹדְדוּת
וְאָמַר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבָיו וְהוּא יוֹשֵׁב בְּתוֹכָם אָז יֵשׁ לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת.
כִּי הוּא יָכוֹל לִצְעק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.
וְגַם אָנכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה
שֶׁיָּכוֹל לַעֲמד בֵּין הָעָם וַהֲמוֹן אֲנָשִׁים וְיִצְעַק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָל הָאֲנָשִׁים סְבִיבָיו לא יִשְׁמְעוּ כְּלָל.
שלמות ההתבודדות הוא דבקות ושתיקה. ומאחר שרבי נחמן מברסלב נכלל בא"ס לגמרי, ממילא הוא תמיד באמצע התבודדות, גם אם הוא נראה כלפי חוץ כעוסק במשהו אחר. דהיינו הוא בהתבודדות כל הזמן באופן רציף.
קול דממה דקה, היינו בחינת שתיקה ללא דיבור, שזו בחינת ההשגה של האין סוף. ולכן הקול הזה הוא מסוף העולם ועד סופו, משום שהשתיקה הזאת מקיפה את כל החלל הפנוי ואת כל המקום כולו, שזאת בחינת מקומו של עולם.
******
וְכֵן לְעִנְיַן רִקּוּדִין אָמַר
שֶׁכְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם הוּא יָכוֹל לִרְקד רִקּוּד נִפְלָא מְאד
וְגַם פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁאָמַר
בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם אֲנִי דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבוֹ וְהוּא מְרַקֵּד מְאד
וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּאוּ כְּלֵי זֶמֶר שֶׁל חֲתֻנָּה.
כי שורש עניין הריקודים הוא להעלות את בחינת רגליים לבחינת ידיים. שהנמשל הוא לקשר את העולם הזה עם לפני הבריאה וכולי, ולקשר את כל המדרגות התחתונות עם המדרגות העליונות. שזאת בחינת ריקוד.
דהיינו הריקוד בשורשו הוא החיבור של החוכמה התתאה לחוכמה העילאה.
ובנוסף, הצדיק חווה את כל העולם הזה כמו ניגון. כי כל הצעקות והדיבורים והמחלוקות של העולם, הצדיק שומען את הדיבורים האלו כמו ניגון ממש, של שבחים של המלך וכולי.
ראה כאן: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=110 - בעניין תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד
***********
בְּעִנְיַן מִלֵּי דְעָלְמָא וַאֲפִילּוּ מִלֵּי דִשְׁטוּתָא
שֶׁיְּכוֹלִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַעֲלוֹת אוֹתָן דִּבּוּרִים וְלַעֲשׂוֹת בְּסִפּוּרֵיהֶם מֵעִנְיָנִים שֶׁל חֹל עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה
וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָן קְצָת מֵהַדְּרָכִים וְהַהַנְהָגוֹת שֶׁמְּסַפְּרִים מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּמִשְּׁאָר צַדִּיקִים נוֹרָאִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת הַסְּמוּכִים.
וְגַם בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ מְרֻמָּז קְצָת מֵעִנְיַן זֶה
כַּמּוּבָא שָׁם עַל רַב הַמְנוּנָא סָבָא שֶׁהָיָה מְסַדֵּר תְּלַת פִּרְקֵי מִלֵּי דִשְׁטוּתָא.
אֲבָל הַפְלָגַת גְּדֻלַּת חָכְמָתוֹ וְעצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ שֶׁהָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעִנְיָן זֶה בְּעִנְיַן סִפּוּרֵי שִׂיחוֹת חֻלִּין וְכוּ'
הָיָה מֻפְלָג וְנִשְׂגָּב מְאד.
וּקְצָת הָיָה מוּבָן וּמְרֻמָּז לְמִי שֶׁזָּכָה לַעֲמד לְפָנָיו וּלְדַבֵּר עִמּוֹ
כִּי כָּל הַמִּינֵי סִפּוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם וְכוּ' שֶׁמְּסַפְּרִין הָעוֹלָם
הַכּל הָיָה בָּא לְפָנָיו
וְגַם כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַנִּדְפָּסִים הָעוֹלָם הַכּל הָיוּ לְפָנָיו.
וְהָיָה חָפֵץ בְּכָל פַּעַם שֶׁיְּסַפְּרוּ לְפָנָיו חֲדָשׁוֹת מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם
כִּי הָיָה יָכוֹל לְהַעֲלוֹת וְלַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה נוֹרָאָה וְנֶעְלֶמֶת מְאד בְּכָל הַסִּפּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם.
וּמִי שֶׁזָּכָה לַעֲמד לְפָנָיו בִּקְבִיעוּת
אַף עַל פִּי שֶׁלּא הָיָה מִי שֶׁיָּבִין עִנְיְנֵי הַנְהָגוֹתָיו אֲפִילּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם
אַף עַל פִּי כֵן הָיָה אֶפְשָׁר לְהָבִין אֵיזֶה רֶמֶז בְּעָלְמָא עַד הֵיכָן מַגִּיעַ סוֹד שִׂיחָתוֹ בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם וּבְמִלֵּי דִשְׁטוּתָא.
כִּי כַּמָּה פְּעָמִים זָכִינוּ לִשְׁמעַ תּוֹרָה נִפְלָאָה מֵעֵין הַשִּׂיחָה וְהַסִּפּוּרִים שֶׁסִּפַּרְנוּ עִמּוֹ מִקּדֶם.
וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל זֶה בִּכְתָב, בְּעִנְיַן הַשִּׂיחָה וְהַסִּפּוּר עִמּוֹ שִׂיחַת חֻלִּין.
וּמִי שֶׁזָּכָה לַעֲמד לְפָנָיו רָאָה בָּזֶה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, וְכַמָּה וְכַמָּה צֵרוּפִים שֶׁנִּתְגַּלּוּ עַל יְדֵי זֶה.
מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת.
כִּי לא גִּלָּה אֲפִילּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם כִּי הָיָה סָתוּם וְנֶעְלָם מְאד בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם.
וַעֲדַיִן אוֹרוֹ הַגָּדוֹל סָתוּם וְנֶעְלָם מְאד מִן הָעוֹלָם
עַד שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ
אָז יֵדְעוּ גְּדֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ.
והעניין בפשיטות הוא, כי יש סתרי תורה שנמצאים בכל דבר בעולם, שהם התורה דעתיקא סתימאה. ורבי נחמן מברסלב זכה להשיג את התורה הזאת וכולי.
ראה כאן: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=139 - סתרי תורה בעמקי הקליפות. מה הם ?
**********
שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בִּימֵי חֲנֻכָּה תקס"ג עָנָה וְאָמַר
אֲנִי אִילָן נָאֶה וְנִפְלָא מְאד עִם עֲנָפִים נִפְלָאִים מְאד
וּלְמַטָּה אֲנִי מֻנָּח בָּאָרֶץ מַמָּשׁ
זאת בחינת מה שמובא בסיפורי מעשיות, על הקבצן שהוא כולו בבחינת מעל המקום, אך עדיין יש לו שייכות גם לבחינת המקום.
ובפשיטות: הצדיק כולו כלול בא"ס לגמרי, אך תוך כדי זה הוא גם נמצא בארץ ממש, דהיינו בעולם הזה / עולם המעשה וכולי.
ויש בזה גם רמז על בחינת לפני הבריאה, שהיא בחינת אילן עם ענפים נפלאים מאוד, אך למטה בחינת האין סוף של לפני הבריאה, היא מצומצת לתוך בחינת ה"יש" של אחרי הבריאה.
************
אִם הָיִיתִי רוֹצֶה לְגַלּוֹת מֵאִתִּי הָיוּ כָּל הָעוֹלָם רָצִין אַחֲרַי
אַךְ שֶׁאֵינִי רוֹצֶה.
כמו השי"ת שמסתיר את עצמו בתכלית ההסתרה, למרות שבוודאי אילו הוא היה רוצה לגלות וכולי.
שמעתי בשמו שאמר מתי יש לי התבודדות
ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות.
כי הוא יכול לצעק בקול דממה דקה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו.
וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש בעצמו שיש לו קול דממה דקה
שיכול לעמד בין העם והמון אנשים ויצעק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו, וכל האנשים סביביו לא ישמעו כלל.
וכן לענין רקודין אמר
שכשהוא יושב בין העולם הוא יכול לרקד רקוד נפלא מאד
וגם פעם אחת שמעתי בעצמי שאמר
בשעה שיושב בין העולם אני דומה כמי שכל העולם עומדים סביבו והוא מרקד מאד
ובתוך כך באו כלי זמר של חתנה.
בענין מלי דעלמא ואפילו מלי דשטותא
שיכולין הצדיקים הגדולים להעלות אותן דבורים ולעשות בספוריהם מענינים של חל עבודה גדולה
וכמו שמובן קצת מהדרכים וההנהגות שמספרים מהבעל שם טוב זכרונו לברכה ומשאר צדיקים נוראים שהיו בדורות הסמוכים.
וגם בזוהר הקדוש מרמז קצת מענין זה
כמובא שם על רב המנונא סבא שהיה מסדר תלת פרקי מלי דשטותא.
אבל הפלגת גדלת חכמתו ועצם קדשתו והשגתו שהיה לרבי נחמן מברסלב זכרונו לברכה בענין זה בענין ספורי שיחות חלין וכו'
היה מפלג ונשגב מאד.
וקצת היה מובן ומרמז למי שזכה לעמד לפניו ולדבר עמו
כי כל המיני ספורים שיש בעולם וכו' שמספרין העולם
הכל היה בא לפניו
וגם כל המעשיות הנדפסים העולם הכל היו לפניו.
והיה חפץ בכל פעם שיספרו לפניו חדשות מעסקי העולם
כי היה יכול להעלות ולעשות עבודה נוראה ונעלמת מאד בכל הספורים שבעולם.
ומי שזכה לעמד לפניו בקביעות
אף על פי שלא היה מי שיבין עניני הנהגותיו אפילו כטפה מן הים
אף על פי כן היה אפשר להבין איזה רמז בעלמא עד היכן מגיע סוד שיחתו בעסקי העולם ובמלי דשטותא.
כי כמה פעמים זכינו לשמע תורה נפלאה מעין השיחה והספורים שספרנו עמו מקדם.
ואי אפשר לבאר כל זה בכתב, בענין השיחה והספור עמו שיחת חלין.
ומי שזכה לעמד לפניו ראה בזה חדושים נפלאים ונוראים, וכמה וכמה צרופים שנתגלו על ידי זה.
מלבד הנסתרות.
כי לא גלה אפילו כטפה מן הים כי היה סתום ונעלם מאד בתכלית ההעלם.
ועדין אורו הגדול סתום ונעלם מאד מן העולם
עד שיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו
אז ידעו גדלתו ותפארתו.
שמעתי מפיו הקדוש בימי חנכה תקס"ג ענה ואמר
אני אילן נאה ונפלא מאד עם ענפים נפלאים מאד
ולמטה אני מנח בארץ ממש
אם הייתי רוצה לגלות מאתי היו כל העולם רצין אחרי
אך שאיני רוצה.