תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד

תשובה:

כדי להבין את העניין הזה, יש להבין מהו העניין של תורה שבכתב אל מול תורה שבעל פה ? ומדוע תורה שבעל פה היא דווקא בחינת לילה ? ואיך זה מאפשר לשמוע נגינה מכל אדם ? וכולי.

*****

ונקדים מספר הקדמות לגבי תורה שבכתב ותורה שבעל פה:

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=484 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זֶה בְּחִינַת מְחָאַת כַּף אֶל כַּף

מבואר שעל ידי מחיאת כף אל כף, על ידי זה נכללת התפילה בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה.
ותורה שבכתב היא בחינת יד כותבת ותורה שבעל פה היא בחינת יד חותמת.

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים

מבואר כי התורה בכללותה יוצאת מחוכמה עילאה. ועל ידי המחלוקת, על ידי זה נוצרים ספרים שהם בחינת תורה שבעל פה. ועל ידי תורה שבעל פה, יש שלמות לתורה שבכתב. כי אין שלמות לתורה שבכתב, אלא על ידי תורה שבעל פה.

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת

מבואר כי יש לעכו"ם שליטה רק בתורה שבכתב, אך לא בתורה שבעל פה.
כמו כן מבואר שם כי בחינת תורה שבעל פה נמצאת בכל אחד ואחד ישראל.

וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=2417 - שיחות הר"ן - אות רסא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן

מבואר כי תורה שבכתב היא בחינת שם הוויה כפי שהוא נכתב, והוא בחינת שמש.
ותורה שבעל פה היא בחינת שם אדנות כפי שהוא נקרא, וכן היא בחינת שם אלוהים, והיא בחינת לבנה.

ומבואר שם כי בעולם הזה התורה שבכתב ושבעל פה הן רחוקות אחת מהשניה, כי שם הוויה לא נקרא כפי שהוא נכתב. אך בעולם הבא יהיה יחוד קוב"ה ושכינתיה, ואז יהיה חיבור בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה. ואז ממילא יהיה שלמות גם לתורה שבכתב כנ"ל.

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=594 - קיצור ליקוטי מוהר"ן - ח"א - ג – אקרוקתא

מבואר כי על ידי לימוד תורה שבעל פה בלילה, על ידי זה יכול לשמוע נגינה מכל אדם. ודווקא כאשר הלימוד הוא לשמה. ולימוד בלילה הוא בחינת לימוד תורה לשמה.

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=41 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תְּהִלָּה לְדָוִד

מבואר כי תורה שבעל פה היא השכינה !
גם מבואר שם כי תלמיד חכם נקרא דייקא כשלומד תורה שבעל פה ולא רק תורה שבכתב.
גם מבואר שם כי השכינה בגלות כאשר לומדים תורה שבעל פה שלא לשם שמים.
גם מבואר שם כי הצדיק האמת יודע מאיזה צירופי הלכות שבתורה שבעל פה, נעשו הביזיונות שהוא מקבל מהתלמיד חכם שד יהודי שלומד שלא לשמה. והצדיק מקשר את התורה שבעל פה שבפה של הלמדן שחולק עליו, לשורשה ... ועל ידי זה נעשה יחוד קוב"ה ושכינתיה.

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=477 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת

מבואר שהתורה שבעל פה תלויה בצדיק הדור, שהוא התורה שבעל פה.

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=259 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה

מבואר כי תורה שבעל פה היא בחינת חווה, בחינת "שלא כסדר", בחינת המלכות. וצריך לקשר אותה לבחינת אדם, שהיא בחינת "כסדר" עיי"ש.

ועכשיו נבאר מספר דברים מהמובאות הנ"ל:

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=484 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זֶה בְּחִינַת מְחָאַת כַּף אֶל כַּף

מבואר שעל ידי מחיאת כף אל כף, על ידי זה נכללת התפילה בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה.
ותורה שבכתב היא בחינת יד כותבת ותורה שבעל פה היא בחינת יד חותמת.

מחיאת כף אל כף, היינו על ידי אמונה שלמה שבה האדם כולל את בחינת אחרי הבריאה בבחינת לפני הבריאה. כי פתיחת הידיים היא עניין הבריאה. ועניין מחיאת כף אל כף, היינו הכללת הבריאה בלפני הבריאה.

ובחינת לפני הבריאה היא בחינת תפילה. וכאשר כולל את הבריאה בלפני הבריאה, על ידי זה יש שלמות לתורה שבכתב דהיינו לבריאה. על ידי שלמות התורה שבעל פה. היינו על ידי התגלות סודות התורה שמלובשים בבריאה. ועל ידי זה התורה נכללת בבחינת תפילה.

כי התורה היא בחינת בריאה. והתפילה היא בחינת לפני הבריאה. ועל ידי אמונה שלמה, על ידי זה נכללות כל הבחינות של התורה בבחינת תפילה שהיא לפני הבריאה.

ותורה שבכתב היא בחינת יד כותבת, היינו מה שכתוב ומה שגלוי. אך התורה שבעל פה היא בחינת יד חותמת, כי היא נסתרת בחינת חותם שמסתיר את מה שכתוב. וכן היא חתומה ומוסתרת.

וגם מובא כי החותם מהפך את הכתב שעל גביו, היינו כי התורה שבעל פה בזמן הזה היא בגלות, כי התורה דעתיקא התהפכה לגמרי והיא נסתרת לגמרי בעולם הזה, שזו בחינת חותם שמהפך את מה שכתוב בו.

ושלמות התורה שבעל פה, היינו לגלות את מה שנסתר ונעלם, ולהפוך את בחינת פנימי לבחינת חיצוני.

****

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים

מבואר כי התורה בכללותה יוצאת מחוכמה עילאה. ועל ידי המחלוקת, על ידי זה נוצרים ספרים שהם בחינת תורה שבעל פה. ועל ידי תורה שבעל פה, יש שלמות לתורה שבכתב. כי אין שלמות לתורה שבכתב, אלא על ידי תורה שבעל פה.

התורה כולה יוצאת מחוכמה עילאה, כי כל הבריאה יוצאת מבחינת לפני הבריאה. וגם התורה של משה רבנו , היא רק צמצום ולבוש גשמי של התורה דעתיקא.

ועל ידי המחלוקת, היינו על ידי שהאדם שואל שאלות שזו בחינת מחלוקת, שזו בחינת המלחמה שהייתה בין השדים במעשה מחיגר, על ידי זה נכתבים ספרים, דהיינו על ידי השאלות האדם מגלה תשובות.

ועל ידי התשובות האדם משלים את דעתו. ובסופו של התהליך (כי זה תהליך ארוך), האדם משלים את דעתו לגמרי, וזוכה להשיג את מה שיש ביד אנושי להשיג. ואז זוכה לגלות את סודות התורה, דהיינו התורה שבעל פה שמלובשת בעולם הזה. כי היא לא כתובה, אלא רק מלובשת.

ועל ידי זה נעשה שלמות לתורה שבכתב היינו לבריאה. כי שלמות הבריאה היא כאשר היא מקושרת ללפני הבריאה.

וגם שלמות התורה של משה רבנו , היא רק כאשר היא נכללת בבחינת תורת ה ממש, דהיינו כאשר האדם מבין את פנימיות התורה דעתיקא שמלובשת בתורה של משה רבנו . וזאת הבחינה היא שלמות התורה שבעל פה.

****

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת

מבואר כי יש לעכו"ם שליטה רק בתורה שבכתב, אך לא בתורה שבעל פה.
כמו כן מבואר שם כי בחינת תורה שבעל פה נמצאת בכל אחד ואחד ישראל.

כי כל השליטה של העכו"ם דהיינו הגאווה והכפירות, הוא רק בתורה שבכתב, היינו בבחינת העולם הזה, שבו הכל נמצא בהסתרה.
אך גם העכו"ם אין להם שליטה בבחינת תורה שבעל פה, היינו בבחינת סודות התורה שנמשכים כולם מלפני הבריאה ששם הכל טוב, ואין שם שום אחיזה לשום רע.

כי בלשון הקודש היינו שלמות הדיבור, היינו שלמות המלכות, היינו שלמות הבריאה, היינו בחינת לפני הבריאה, בזה אין לעכו"ם שום שליטה. כי שם הכל טוב כנ"ל.

אך כל השליטה של העכו"ם הוא דווקא מלשון תרגום כמובא, כי התרגום הוא מעורב טוב ורע, ולכן יש שם שליטה ללשונות העכו"ם בלשון תרגום.

היינו כי יש לרע אחיזה רק בבחינת אחרי הבריאה שבו מעורב טוב ורע, אך לא בבחינת לפני הבריאה שהוא בחינת שלמות הדיבור / לשון הקודש וכולי.

ויש לשים לב לכך, שגם למדן שלומד את תורתו שלא לשמה, וגם כל אדם רגיל בעולם שלא נכלל בא"ס, גם הוא נכלל בבחינה הזאת של העכו"ם. כי גם הוא מעורב טוב ורע.

ואדם הראשון לפני החטא אצלו הייתה שלמות התורה שבעל פה, ואחרי החטא נעשה פגם וכולי.

וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=2417 - שיחות הר"ן - אות רסא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן

מבואר כי תורה שבכתב היא בחינת שם הוויה כפי שהוא נכתב, והוא בחינת שמש.
ותורה שבעל פה היא בחינת שם אדנות כפי שהוא נקרא, וכן היא בחינת שם אלוהים, והיא בחינת לבנה.

ומבואר שם כי בעולם הזה התורה שבכתב ושבעל פה הן רחוקות אחת מהשניה, כי שם הוויה לא נקרא כפי שהוא נכתב. אך בעולם הבא יהיה יחוד קוב"ה ושכינתיה, ואז יהיה חיבור בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה. ואז ממילא יהיה שלמות גם לתורה שבכתב כנ"ל.

כי בעולם הבא יתגלו סודות התורה שיש בכל דבר, ואז יתבטל כל הרע שאוחז בתורה שבעל פה, שהוא בחינת סתרי התורה שנמצאים בעמקי הקליפות וכולי.

וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז

מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז
הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד
צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מִדַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ
...
וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לִבְחִינַת דַּעַת
זוֹכֶה לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה"
שֶׁשְּׁכוּנַת הַתּוֹרָה אֵצֶל בַּר דַּעַת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין'
אֲבָל יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת תּוֹרָה.
יֵשׁ בְּחִינַת נִגְלֶה וּבְחִינַת נִסְתָּר
אֲבָל לִבְחִינַת נִסְתָּר אֵינוֹ זוֹכֶה אֶלָּא לֶעָתִיד לָבוֹא
אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם
זוֹכֶה לִבְחִינַת נִסְתָּר
עַל יְדֵי תְּפִילָּה בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ
וְלִתְפִילָּה
זוֹכֶה עַל יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה
...
וּבְחִינַת סִינַי הוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת
...
וְעַל יְדֵי תְּפִילָּה שֶׁהִיא בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ
שֶׁמְּבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ וְאֵין גְּבוּל
וּכְשֶׁאֵין גְּבוּל
אֲזַי יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַתּוֹרָה שֶׁלֶּעָתִיד
שֶׁהִיא אֵינָהּ גְּבוּל וְאֵין נִתְפֶּסֶת בִּגְבוּל
...
אַקְרוּקְתָא פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: צְפַרְדֵּעַ
וְזֶה בְּחִינַת עֲלִיַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ
הַיְנוּ דַּעַת
...
שִׁתִּין בָּתֵּי
זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּה
...
וַאֲתָא תַּנִּינָא וּבְלַעָהּ
תַּנִּינָא זֶה בְּחִינַת נָחָשׁ
שֶׁמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ
כְּמוֹ: הַב לָנָא חַיֵּי וּמְזוֹנָא, אוֹ שְׁאָר תּוֹעֶלֶת
וַאֲתֵי פּוּשְׁקַנְצָא וּבְלַעֵהּ
פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל, עוֹרֵב
וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'מִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב וּמִי שֶׁנַּעֲשֶׂה אַכְזָרִי עַל בָּנָיו כְּעוֹרֵב'
הַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנַת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ
וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ
וְנִתְבַּטֵּל כָּל עַצְמוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ
וְנִתְבַּטֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי עָלֶיךָ הרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם"
וזה בחינת: "שְׁחוֹרוֹת כְּעוֹרֵב"
וְעַל יְדֵי זֶה: סְלֵק וִיתִב בְּאִילָנָא
שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת תּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ"
שֶׁסִּתְרֵי תּוֹרָה
אָדָם זוֹכֶה לָהֶם עַל יְדֵי חשֶׁךְ
הַיְנוּ מְסִירַת נֶפֶשׁ
שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב
כִּי הֵם בְּחִינַת חשֶׁךְ
עַל שֵׁם עמֶק הַמֻּשָּׂג
...
הַיְנוּ מִבְּחִינַת שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה בְּנִסְתָּר
עַכְשָׁו נִתְגַּלֶּה עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה
וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְתָא כּלָּא חַד
וְאָז עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה
נִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא, הַיְנוּ סִתְרֵי אוֹרַיְתָא

ראה שם באורך.

והבן כי הוא הכל עניין אחד לגמרי, רק בלבוש שונה.

*****

לעניין החזן שהוא זה שמברר את הרוח טובה מהרוע הרעה, ראה כאן http://breslev.eip.co.il/?key=549 - ליקוטי מוהר"ן חלק א - רפב - צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת - דע כי צריך לדון ...