ברסלב להצליח בכח המחשבה - דף הבית
חיפוש בספרי ברסלב
 

תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד


 הגב
מחבר
אליעד כהן
מנהל הפורום

נושא: תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד
http://breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אַקְרוּקְתָּא
 
עיקר התורה הנ"ל הוא:
 
וְהַתִּקּוּן הוּא שֶׁיּוּכַל לִשְׁמעַ נְגִינָה מִכָּל אָדָם
הוּא עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בַּלַּיְלָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
 
והדבר כמובן צריך עיון, מה הקשר בין הדברים ?
 
עניין נוסף:
כאן http://breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז
 
רבי נחמן מברסלב מבאר את אותו הדיבור של רבה בר בר חנה בצורה אחרת ושונה.
 
כיצד הדברים עולים בקנה אחד זה עם זה ? ז"א מדובר 2 הפירושים הם בעצם פירוש אחד ? כיצד הם נכנסים וכלולים זה בזה ?
 
 
http://breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא
והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה מכל אדם
הוא על ידי שילמד בלילה תורה שבעל פה
כאן http://breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז
אליעד כהן
מנהל הפורום

תשובה:

כדי להבין את העניין הזה, יש להבין מהו העניין של תורה שבכתב אל מול תורה שבעל פה ? ומדוע תורה שבעל פה היא דווקא בחינת לילה ? ואיך זה מאפשר לשמוע נגינה מכל אדם ? וכולי.

*****

ונקדים מספר הקדמות לגבי תורה שבכתב ותורה שבעל פה:

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=484 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זֶה בְּחִינַת מְחָאַת כַּף אֶל כַּף

מבואר שעל ידי מחיאת כף אל כף, על ידי זה נכללת התפילה בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה.
ותורה שבכתב היא בחינת יד כותבת ותורה שבעל פה היא בחינת יד חותמת.

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים

מבואר כי התורה בכללותה יוצאת מחוכמה עילאה. ועל ידי המחלוקת, על ידי זה נוצרים ספרים שהם בחינת תורה שבעל פה. ועל ידי תורה שבעל פה, יש שלמות לתורה שבכתב. כי אין שלמות לתורה שבכתב, אלא על ידי תורה שבעל פה.

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת

מבואר כי יש לעכו"ם שליטה רק בתורה שבכתב, אך לא בתורה שבעל פה.
כמו כן מבואר שם כי בחינת תורה שבעל פה נמצאת בכל אחד ואחד ישראל.

וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=2417 - שיחות הר"ן - אות רסא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן

מבואר כי תורה שבכתב היא בחינת שם הוויה כפי שהוא נכתב, והוא בחינת שמש.
ותורה שבעל פה היא בחינת שם אדנות כפי שהוא נקרא, וכן היא בחינת שם אלוהים, והיא בחינת לבנה.

ומבואר שם כי בעולם הזה התורה שבכתב ושבעל פה הן רחוקות אחת מהשניה, כי שם הוויה לא נקרא כפי שהוא נכתב. אך בעולם הבא יהיה יחוד קוב"ה ושכינתיה, ואז יהיה חיבור בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה. ואז ממילא יהיה שלמות גם לתורה שבכתב כנ"ל.

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=594 - קיצור ליקוטי מוהר"ן - ח"א - ג – אקרוקתא

מבואר כי על ידי לימוד תורה שבעל פה בלילה, על ידי זה יכול לשמוע נגינה מכל אדם. ודווקא כאשר הלימוד הוא לשמה. ולימוד בלילה הוא בחינת לימוד תורה לשמה.

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=41 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תְּהִלָּה לְדָוִד

מבואר כי תורה שבעל פה היא השכינה !
גם מבואר שם כי תלמיד חכם נקרא דייקא כשלומד תורה שבעל פה ולא רק תורה שבכתב.
גם מבואר שם כי השכינה בגלות כאשר לומדים תורה שבעל פה שלא לשם שמים.
גם מבואר שם כי הצדיק האמת יודע מאיזה צירופי הלכות שבתורה שבעל פה, נעשו הביזיונות שהוא מקבל מהתלמיד חכם שד יהודי שלומד שלא לשמה. והצדיק מקשר את התורה שבעל פה שבפה של הלמדן שחולק עליו, לשורשה ... ועל ידי זה נעשה יחוד קוב"ה ושכינתיה.

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=477 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת

מבואר שהתורה שבעל פה תלויה בצדיק הדור, שהוא התורה שבעל פה.

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=259 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה

מבואר כי תורה שבעל פה היא בחינת חווה, בחינת "שלא כסדר", בחינת המלכות. וצריך לקשר אותה לבחינת אדם, שהיא בחינת "כסדר" עיי"ש.

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=484 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זה בחינת מחאת כף אל כף

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - על ידי אמונת חכמים

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יש חלוקים בין התורות

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=41 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תהלה לדוד

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=477 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כל הדבורים הם בחינת גבורות

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=259 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כי תצא למלחמה

אליעד כהן
מנהל הפורום


והעניין הוא כדלקמן:

הקב"ה כתב ספר. הספר הוא הבריאה, דהיינו כל העולמות הם הספר של השי"ת.

והנה פניו שכלו וחוכמתו של כותב הספר נמצאים בתוך ספרו כמובא.

והיינו שהשכל של השי"ת מלובש כולו במעשה הבריאה.

כי את השי"ת אי אפשר להשיג ישירות, אלא דווקא באמצעות הצמצומים השונים של הבריאה.

והנה הבריאה היא בחינת התורה שבכתב, כי אותה כתב השי"ת.

אך שלמות התורה שבכתב הוא דייקא על ידי תורה שבעל פה.

היינו כי למרות שהשי"ת ברא את הבריאה והיא כולה הספר של השי"ת, אף על פי כן, השי"ת עצמו נסתר בתכלית ההסתרה בתוך הבריאה.

ומדוע הסתיר השי"ת את עצמו בתוך הבריאה ולא גילה את עצמו בתוך הבריאה ?

תשובה: כדי לתת חיות לעולם. היינו כי השכל של השי"ת הוא מאוד גדול, ואם הוא היה כפי מה שהוא ללא צמצום, לא הייתה חיות לעולם כלל.
ומשום כך הוצרך השי"ת לצמצם את עצמו בתוך הבריאה, ולהסתיר את עצמו וכולי. וכל זה רק כדי לתת חיות לבריאה.

ומאחר שהשי"ת הסתיר את עצמו בתוך הבריאה, ממילא יש בבריאה 2 בחינות. בחינת סם חיים ובחינת סם המוות. בחינת טוב ורע וכולי.

ומי שזכה נעשה לו סם חיים ומי שלא זכה נעשה לו סם המוות.

כי עיקר שלמות התורה שבכתב, היינו שלמות הבריאה, הוא דייקא על ידי תורה שבעל פה שהיא לא נכתבה אלא היא רק בעל פה.

פירוש: כי באמת השכל של השי"ת מלובש בכל דבר. דהיינו סודות התורה שמלובשים בכל מקום בבריאה, אפילו במקומות הנמוכים ביותר וכולי.

והתורה שבעל פה שאינה כתובה, היא בעצם סודות התורה שמלובשים בבריאה, דהיינו התורה דעתיקא סתימאה שמלובשת בכל דבר בעולם ...

והנה, בעולם הזה סודות התורה האלו נסתרים מהאדם, ולכן שם הוויה אינו נקרא כפי שהוא נכתב, משום שבחינת לפני הבריאה נסתרת ואינה ידוע לבני האדם.

והלמדן הוא זה שפוגם בתורה שבעל פה, היינו שהוא אינו מבין את הסודות שמלובשים בכל דבר. ומשום זה הוא חולק על הצדיק.

וזו בחינת לימוד תורה שלא לשמה, אלא כדי שיתקרא רבי, היינו הגאווה שדוחקת את רגלי השכינה, ושלא מאפשרת לאדם לגלות את מלכותו של השי"ת על ידי סודות התורה האלו, שהיא התורה דעתיקא.

אך הצדיק האמת שיודע את הסודות שמלובשים בכל דבר, הוא דייקא לוקח את הדיבורים של הלמדן שמבזה אותו, דהיינו לוקח את כל הצמצומים השונים שיש בעולם שהם בחינת פגם התורה שבעל פה, והוא מקשר את כולם לשורשם.

כי הצדיק האמת יודע כיצד התורה דעתיקא מלובשת בכל דבר.

ושלמות התורה שבעל פה, היא דווקא כשהיא לשמה ובבחינת לילה.

היינו כי שלמות התורה שמלובשת בבריאה, היא דייקא כאשר האדם הוא בחינת אין, שאז מתגלים לו סודות התורה, שזו בחינת לשמה שהיא ללא גאווה כלל, אלא רק כדי להעלות את השכינה לשורשה.

וכאשר האדם לומד את התורה דעתיקא שמלובשת בבריאה, זו בחינת התורה של העולם הבא, שהיא עושה יחוד בין הקב"ה לבין השכינה.

ותורה שבעל פה היא בחינת לילה, על שם עומק המושג. היינו כי סודות התורה הם עמוקים וכולי. ולכן הם בחינת לילה. כמו כן לילה היא בחינת מסירות נפש, היינו שמשחיר את פניו על בניו כעורב, שלומד בעיון במסירות נפש, שעל ידי זה זוכה להתגלות סודות התורה וכולי.

*****

ונבאר בעניין הזה עוד משהו, והוא:

כי באמת לכל דבר בעולם יש צמצום נמוך יותר שלו ושורש גבוה יותר שלו.

ותורה שבעל פה בשורשה היינו השכינה, והיינו סודות התורה דעתיקא, ולימוד בלילה היינו לימוד במסירות נפש שהיא בחינת אין וכולי.

יחד עם זאת, הלבוש הגשמי והצמצום של העניין הנ"ל עבור המון העם, הוא על ידי לימוד תורה שבעל פה כפשוטו. ולימוד בלילה כפשוטו. ולימוד בעיון כפשוטו.
כי אצל המון העם, על ידי שילמדו תורה שבעל פה בעיון בלילה, על ידי זה יזכו בבוא הזמן ללימוד התורה דעתיקא הנ"ל. כי התורה דעתיקא היא השורש וכולי, והיא התכלית וכולי ...

בעניין מהו לימוד לשמה, ראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=429 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנט - דַּע שֶׁיֵּשׁ אֶמְצָעִי וְהִיא הַשְּׁכִינָה

בעניין מהו לימוד לשמה, ראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=429 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנט - דע שיש אמצעי והיא השכינה

אליעד כהן
מנהל הפורום


ועכשיו נבאר מספר דברים מהמובאות הנ"ל:

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=484 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זֶה בְּחִינַת מְחָאַת כַּף אֶל כַּף

מבואר שעל ידי מחיאת כף אל כף, על ידי זה נכללת התפילה בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה.
ותורה שבכתב היא בחינת יד כותבת ותורה שבעל פה היא בחינת יד חותמת.

מחיאת כף אל כף, היינו על ידי אמונה שלמה שבה האדם כולל את בחינת אחרי הבריאה בבחינת לפני הבריאה. כי פתיחת הידיים היא עניין הבריאה. ועניין מחיאת כף אל כף, היינו הכללת הבריאה בלפני הבריאה.

ובחינת לפני הבריאה היא בחינת תפילה. וכאשר כולל את הבריאה בלפני הבריאה, על ידי זה יש שלמות לתורה שבכתב דהיינו לבריאה. על ידי שלמות התורה שבעל פה. היינו על ידי התגלות סודות התורה שמלובשים בבריאה. ועל ידי זה התורה נכללת בבחינת תפילה.

כי התורה היא בחינת בריאה. והתפילה היא בחינת לפני הבריאה. ועל ידי אמונה שלמה, על ידי זה נכללות כל הבחינות של התורה בבחינת תפילה שהיא לפני הבריאה.

ותורה שבכתב היא בחינת יד כותבת, היינו מה שכתוב ומה שגלוי. אך התורה שבעל פה היא בחינת יד חותמת, כי היא נסתרת בחינת חותם שמסתיר את מה שכתוב. וכן היא חתומה ומוסתרת.

וגם מובא כי החותם מהפך את הכתב שעל גביו, היינו כי התורה שבעל פה בזמן הזה היא בגלות, כי התורה דעתיקא התהפכה לגמרי והיא נסתרת לגמרי בעולם הזה, שזו בחינת חותם שמהפך את מה שכתוב בו.

ושלמות התורה שבעל פה, היינו לגלות את מה שנסתר ונעלם, ולהפוך את בחינת פנימי לבחינת חיצוני.

****

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים

מבואר כי התורה בכללותה יוצאת מחוכמה עילאה. ועל ידי המחלוקת, על ידי זה נוצרים ספרים שהם בחינת תורה שבעל פה. ועל ידי תורה שבעל פה, יש שלמות לתורה שבכתב. כי אין שלמות לתורה שבכתב, אלא על ידי תורה שבעל פה.

התורה כולה יוצאת מחוכמה עילאה, כי כל הבריאה יוצאת מבחינת לפני הבריאה. וגם התורה של משה רבנו , היא רק צמצום ולבוש גשמי של התורה דעתיקא.

ועל ידי המחלוקת, היינו על ידי שהאדם שואל שאלות שזו בחינת מחלוקת, שזו בחינת המלחמה שהייתה בין השדים במעשה מחיגר, על ידי זה נכתבים ספרים, דהיינו על ידי השאלות האדם מגלה תשובות.

ועל ידי התשובות האדם משלים את דעתו. ובסופו של התהליך (כי זה תהליך ארוך), האדם משלים את דעתו לגמרי, וזוכה להשיג את מה שיש ביד אנושי להשיג. ואז זוכה לגלות את סודות התורה, דהיינו התורה שבעל פה שמלובשת בעולם הזה. כי היא לא כתובה, אלא רק מלובשת.

ועל ידי זה נעשה שלמות לתורה שבכתב היינו לבריאה. כי שלמות הבריאה היא כאשר היא מקושרת ללפני הבריאה.

וגם שלמות התורה של משה רבנו , היא רק כאשר היא נכללת בבחינת תורת ה ממש, דהיינו כאשר האדם מבין את פנימיות התורה דעתיקא שמלובשת בתורה של משה רבנו . וזאת הבחינה היא שלמות התורה שבעל פה.

****

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת

מבואר כי יש לעכו"ם שליטה רק בתורה שבכתב, אך לא בתורה שבעל פה.
כמו כן מבואר שם כי בחינת תורה שבעל פה נמצאת בכל אחד ואחד ישראל.

כי כל השליטה של העכו"ם דהיינו הגאווה והכפירות, הוא רק בתורה שבכתב, היינו בבחינת העולם הזה, שבו הכל נמצא בהסתרה.
אך גם העכו"ם אין להם שליטה בבחינת תורה שבעל פה, היינו בבחינת סודות התורה שנמשכים כולם מלפני הבריאה ששם הכל טוב, ואין שם שום אחיזה לשום רע.

כי בלשון הקודש היינו שלמות הדיבור, היינו שלמות המלכות, היינו שלמות הבריאה, היינו בחינת לפני הבריאה, בזה אין לעכו"ם שום שליטה. כי שם הכל טוב כנ"ל.

אך כל השליטה של העכו"ם הוא דווקא מלשון תרגום כמובא, כי התרגום הוא מעורב טוב ורע, ולכן יש שם שליטה ללשונות העכו"ם בלשון תרגום.

היינו כי יש לרע אחיזה רק בבחינת אחרי הבריאה שבו מעורב טוב ורע, אך לא בבחינת לפני הבריאה שהוא בחינת שלמות הדיבור / לשון הקודש וכולי.

ויש לשים לב לכך, שגם למדן שלומד את תורתו שלא לשמה, וגם כל אדם רגיל בעולם שלא נכלל בא"ס, גם הוא נכלל בבחינה הזאת של העכו"ם. כי גם הוא מעורב טוב ורע.

ואדם הראשון לפני החטא אצלו הייתה שלמות התורה שבעל פה, ואחרי החטא נעשה פגם וכולי.

לגבי לשון הקודש, לשון תרגום וכולי, ראה כאן http://breslev.eip.co.il/?key=63 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק
 
****

וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=2417 - שיחות הר"ן - אות רסא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן

מבואר כי תורה שבכתב היא בחינת שם הוויה כפי שהוא נכתב, והוא בחינת שמש.
ותורה שבעל פה היא בחינת שם אדנות כפי שהוא נקרא, וכן היא בחינת שם אלוהים, והיא בחינת לבנה.

ומבואר שם כי בעולם הזה התורה שבכתב ושבעל פה הן רחוקות אחת מהשניה, כי שם הוויה לא נקרא כפי שהוא נכתב. אך בעולם הבא יהיה יחוד קוב"ה ושכינתיה, ואז יהיה חיבור בין תורה שבכתב לתורה שבעל פה. ואז ממילא יהיה שלמות גם לתורה שבכתב כנ"ל.

כי בעולם הבא יתגלו סודות התורה שיש בכל דבר, ואז יתבטל כל הרע שאוחז בתורה שבעל פה, שהוא בחינת סתרי התורה שנמצאים בעמקי הקליפות וכולי.

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=484 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זה בחינת מחאת כף אל כף

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - על ידי אמונת חכמים

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יש חלוקים בין התורות

לגבי לשון הקודש, לשון תרגום וכולי, ראה כאן http://breslev.eip.co.il/?key=63 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תפלה לחבקוק
אליעד כהן
מנהל הפורום

ועכשיו נבאר את התורה http://breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג – אַקְרוּקְתָּא

הִנֵּה מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן רָשָׁע
קָשֶׁה לוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

= כי כל העולם הזה הוא בחינת ניגון. ומי שאינו רואה את השי"ת בכל דבר, ממילא נעשה אצלו בחינת ניגון רשע ורע. ועל ידי זה הוא לא זוכה לעבוד את השי"ת.

וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר וְהָגוּן, אֲזַי טוֹב לוֹ
כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר

 = היינו כאשר בחינת הניגון של האדם היא תקינה, על ידי זה טוב לו.
וכמובא שניגון טוב הוא כאשר האדם מברר את הרוח הטובה מהרוח הרעה, דהיינו כאשר האדם רואה את הטוב שיש בכל דבר.
ראה בהרחבה כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=100


כִּי הִנֵּה קוֹל הַנְּגִינָה נִמְשֶכֶת מִן הַצִּפֳּרִים

= הציפורים הם המוחין של האדם דהיינו שלמות הדעת של האדם.
הנגינה שיש לאדם בחיים שלו, דהיינו רמת ההנאה של האדם בחייו, זה נמשך מהציפורים דהיינו השכל. כי כשיש שלמות הדעת, החיים טובים וכולי.
ראה כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34 לגבי המשמעות של 2 ציפורים דווקא.

כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ .
מִפְּנֵי מָה מְצרָע טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בִּשְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת ?
יָבוֹא קַלַּנְיָא וִיכַפֵּר עַל קַלַּנְיָא.
כִּי נִלְקָה מֵחֲמַת קוֹלוֹ שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע.

 = היינו בחינת פגם הדיבור, פגם המלכות, גלות השכינה, פגם הגאווה וכולי, שאלו בחינות לשום הרע.
ואז יש גם פגם לציפורים, כי אז הדיבור הוא בבחינת ציוץ שהוא השמעת קול בעלמא ולא בבחינת דיבור כמובא.

נִמְצָא, מִי שֶׁהוּא כָּשֵׁר
נִמְשֶׁכֶת הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִן הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת
שֶׁהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים הַנַּ"ל, יוֹנְקִים מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יַנְקִין

= כי כל אחיזת הרע הוא בבחינת כוח המדמה בלבד ולא בשכל. והנבואה היא כולה עניין של בירור המדמה.
ומי שזוכה לברר את המדמה, על ידי זה הוא זוכה לבחינת נבואה, ואז הניגון של העולם הזה שלו הוא כולו בחינת נבואה, שהוא בירור המדמה וכולי.

לְכָךְ נִקְרָא הַמְּנַגֵּן חַזָּן מִלְּשׁוֹן חָזוֹן, הַיְנוּ לְשׁוֹן נְבוּאָה
כִּי לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יַנְקִין

 = וכמובא שהחזן הוא זה שיודע למצוא את הטוב שברע, דהיינו את סודות התורה בבריאה, הם נמשכים מבחינת לפני הבריאה ששם כולו טוב, ועל ידי זה הרע נעלם לגמרי וכולי.

וּכְשֶׁהַמְּנַגֵּן הוּא רָשָׁע
אֲזַי הוּא לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִצִּפֳּרִים אֲחֵרוֹת שֶׁבִּקְּלִפָּה
וְכָתוּב בַּזוהַר: כִּי הַצִּפֳּרִים שֶׁבַּקְּלִפָּה יוֹנְקִין מִדַּדֵּי הַמַּלְכוּת.
וְכַד אִתְפָּלֵג לֵילְיָא
כְּדֵין כְּרוֹזָא כָּרִיז: "כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפַּח, כָּהֵם יוֹקְשִׁים בְּנֵי אָדָם" .

וְהַתִּקּוּן הוּא שֶׁיּוּכַל לִשְׁמעַ נְגִינָה מִכָּל אָדָם

= היינו כדי שאדם יוכל להשיג את התכלית בכל דבר גם בענייני העולם הזה שזו בחינת העולם הבא. וגם שיוכל לעלות מדרגה לדרגה בכל דבר. ושיוכל ללמוד תורה ולהתקרב להשי"ת דרך כל הדברים שבעולם.

הוּא עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בַּלַּיְלָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
הַיְנוּ גְּמָרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת לַיְלָה

 = היינו על ידי שיתקן את בחינת התורה שבעל פה, שהיא סודות התורה כנ"ל. שהם גם בחינת לילה כנ"ל.

כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, 'כְּשֶׁהָיָה משֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לא הָיָה יוֹדֵעַ מָתַי יוֹם ומָתַי לַיְלָה, רַק עַל יְדֵי זֶה כְּשֶׁהָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם, וּכְשֶׁלָּמַד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה'
נִמְצָא, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִיא בְּחִינַת לַיְלָה
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "בַּמַּחְשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי" 'זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי'
וזהו: "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה"
הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמַד שַׁ"ס
יְתַקֵּן הַשִּׁית עִיזְקָאִין שֶׁבַּקָּנֶה, שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַקּוֹל
וְזֶהוּ: "קוּמִי רנִי בַלַּיְלָה"
הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה תְּקוּמָה לְהָרִנָּה
הַיְנוּ עַל יְדֵי הַלַּיְלָה שֶׁהִיא גְּמָרָא שַׁ"ס

אַךְ כְּשֶׁלּוֹמֵד שֶׁלּא לִשְׁמָהּ, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקָרֵא רַבִּי
הַלִּמּוּד אֵינוֹ בַּחֲשִׁיבוּת כָּל כָּךְ

 = היינו הגאווה שמונעת מהאדם להיכלל בא"ס ולהבין את התורה דעתיקא.

וכשלומד בלילה
חוט של חסד נמשך עליו
וּמֵגֵן עָלָיו שֶׁלּא יַזִּיק לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה הַנַּ"ל

= היינו כשלומד במסירות נפש, שעל ידי זה זוכה להתגלות התורה דעתיקא, אחרי שהוא נכלל בא"ס על ידי המסירות נפש.

וְאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל
כִּי צִפֳּרִים שֶׁבִּקְלִפָּה הֵם מחִין שֶׁבְּמַלְכוּת דִּקְלִפָּה
וְהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת, הֵם בִּנְיַן הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה

= היינו כי בניין המלכות, היינו יחוד קוב"ה ושכינתיה שנעשה על ידי סודות התורה כנ"ל, הוא בחינת ה 2 ציפורים חיות טהורות.

המשך התורה ראה בפנים ...

ועכשיו נבאר את התורה http://breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג – אקרוקתא

הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע
קשה לו לעבודת הבורא.

וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו
כמו שיתבאר


כי הנה קול הנגינה נמשכת מן הצפרים

כדאיתא במדרש .
מפני מה מצרע טהרתו תלויה בשתי צפרים חיות טהורות ?
יבוא קלניא ויכפר על קלניא.
כי נלקה מחמת קולו שדבר לשון הרע.

נמצא, מי שהוא כשר
נמשכת הנגינה שלו מן השתי צפרים חיות טהורות
שהשתי צפרים הנ"ל, יונקים מאתר דנביאים ינקין

לכך נקרא המנגן חזן מלשון חזון, הינו לשון נבואה
כי לוקח הנגינה מאתר דנביאים ינקין

וכשהמנגן הוא רשע
אזי הוא לוקח הנגינה שלו מצפרים אחרות שבקלפה
וכתוב בזוהר: כי הצפרים שבקלפה יונקין מדדי המלכות.
וכד אתפלג ליליא
כדין כרוזא כריז: "כצפרים האחוזות בפח, כהם יוקשים בני אדם" .

והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה מכל אדם

הוא על ידי שילמד בלילה תורה שבעל פה
הינו גמרא שהיא בחינת לילה

כדאיתא במדרש, 'כשהיה משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לא היה יודע מתי יום ומתי לילה, רק על ידי זה כשהיה לומד תורה שבכתב, היה יודע שהוא יום, וכשלמד תורה שבעל פה, היה יודע שהוא לילה'
נמצא, שהתורה שבעל פה היא בחינת לילה
וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה "במחשכים הושיבני" 'זה תלמוד בבלי'
וזהו: "ולחשך קרא לילה"
הינו על ידי שילמד ש"ס
יתקן השית עיזקאין שבקנה, שמהם יוצא הקול
וזהו: "קומי רני בלילה"
הינו שתהיה תקומה להרנה
הינו על ידי הלילה שהיא גמרא ש"ס

אך כשלומד שלא לשמה, הינו בשביל שיתקרא רבי
הלמוד אינו בחשיבות כל כך

וכשלומד בלילה
חוט של חסד נמשך עליו
ומגן עליו שלא יזיק לו המחשבה הנ"ל

ואיתא בכתבי האר"י ז"ל
כי צפרים שבקלפה הם מחין שבמלכות דקלפה
והשתי צפרים חיות טהורות, הם בנין המלכות דקדשה

אליעד כהן
מנהל הפורום

 

וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז

מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז
הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד
צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מִדַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ
...
וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לִבְחִינַת דַּעַת
זוֹכֶה לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה"
שֶׁשְּׁכוּנַת הַתּוֹרָה אֵצֶל בַּר דַּעַת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין'
אֲבָל יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת תּוֹרָה.
יֵשׁ בְּחִינַת נִגְלֶה וּבְחִינַת נִסְתָּר
אֲבָל לִבְחִינַת נִסְתָּר אֵינוֹ זוֹכֶה אֶלָּא לֶעָתִיד לָבוֹא
אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם
זוֹכֶה לִבְחִינַת נִסְתָּר
עַל יְדֵי תְּפִילָּה בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ
וְלִתְפִילָּה
זוֹכֶה עַל יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה
...
וּבְחִינַת סִינַי הוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת
...
וְעַל יְדֵי תְּפִילָּה שֶׁהִיא בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ
שֶׁמְּבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ וְאֵין גְּבוּל
וּכְשֶׁאֵין גְּבוּל
אֲזַי יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַתּוֹרָה שֶׁלֶּעָתִיד
שֶׁהִיא אֵינָהּ גְּבוּל וְאֵין נִתְפֶּסֶת בִּגְבוּל
...
אַקְרוּקְתָא פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: צְפַרְדֵּעַ
וְזֶה בְּחִינַת עֲלִיַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ
הַיְנוּ דַּעַת
...
שִׁתִּין בָּתֵּי
זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּה
...
וַאֲתָא תַּנִּינָא וּבְלַעָהּ
תַּנִּינָא זֶה בְּחִינַת נָחָשׁ
שֶׁמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ
כְּמוֹ: הַב לָנָא חַיֵּי וּמְזוֹנָא, אוֹ שְׁאָר תּוֹעֶלֶת
וַאֲתֵי פּוּשְׁקַנְצָא וּבְלַעֵהּ
פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל, עוֹרֵב
וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'מִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב וּמִי שֶׁנַּעֲשֶׂה אַכְזָרִי עַל בָּנָיו כְּעוֹרֵב'
הַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנַת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ
וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ
וְנִתְבַּטֵּל כָּל עַצְמוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ
וְנִתְבַּטֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי עָלֶיךָ הרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם"
וזה בחינת: "שְׁחוֹרוֹת כְּעוֹרֵב"
וְעַל יְדֵי זֶה: סְלֵק וִיתִב בְּאִילָנָא
שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת תּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ"
שֶׁסִּתְרֵי תּוֹרָה
אָדָם זוֹכֶה לָהֶם עַל יְדֵי חשֶׁךְ
הַיְנוּ מְסִירַת נֶפֶשׁ
שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב
כִּי הֵם בְּחִינַת חשֶׁךְ
עַל שֵׁם עמֶק הַמֻּשָּׂג
...
הַיְנוּ מִבְּחִינַת שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה בְּנִסְתָּר
עַכְשָׁו נִתְגַּלֶּה עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה
וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְתָא כּלָּא חַד
וְאָז עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה
נִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא, הַיְנוּ סִתְרֵי אוֹרַיְתָא

ראה שם באורך.

והבן כי הוא הכל עניין אחד לגמרי, רק בלבוש שונה.

*****

לעניין החזן שהוא זה שמברר את הרוח טובה מהרוע הרעה, ראה כאן http://breslev.eip.co.il/?key=549 - ליקוטי מוהר"ן חלק א - רפב - צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת - דע כי צריך לדון ...


 

וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז

מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז
הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד
צריך להעלות מדת היראה לשרשה
...
וכשמגיע לבחינת דעת
זוכה להשגת התורה
כמו שכתוב: "אני חכמה שכנתי ערמה"
ששכונת התורה אצל בר דעת
כמו שכתוב: 'קדשא בריך הוא יהב חכמתא לחכימין'
אבל יש שני בחינות תורה.
יש בחינת נגלה ובחינת נסתר
אבל לבחינת נסתר אינו זוכה אלא לעתיד לבוא
אבל בזה העולם
זוכה לבחינת נסתר
על ידי תפילה במסירת נפש
ולתפילה
זוכה על ידי תורה שבנגלה
...
ובחינת סיני הוא בחינת שפלות
...
ועל ידי תפילה שהיא במסירת נפש
שמבטל כל גשמיותו ואין גבול
וכשאין גבול
אזי יכול להשיג התורה שלעתיד
שהיא אינה גבול ואין נתפסת בגבול
...
אקרוקתא פרש רבי נחמן מברסלב שמואל: צפרדע
וזה בחינת עלית היראה לשרשה
הינו דעת
...
שתין בתי
זה בחינת תפילה
...
ואתא תנינא ובלעה
תנינא זה בחינת נחש
שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו
כמו: הב לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת
ואתי פושקנצא ובלעה
פרש רבי נחמן מברסלב שמואל, עורב
ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה
'מי שמשחיר פניו כעורב ומי שנעשה אכזרי על בניו כעורב'
הינו שמתפלל בלי שום כונת תועלת עצמו
ואינו חושב לכלום את עצמו
ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו
ונתבטל כאלו אינו בעולם
כמו שכתוב: "כי עליך הרגנו כל היום"
וזה בחינת: "שחורות כעורב"
ועל ידי זה: סלק ויתב באילנא
שזוכה לבחינות תורה שבנסתר
כמו שכתוב: "ישת חשך סתרו"
שסתרי תורה
אדם זוכה להם על ידי חשך
הינו מסירת נפש
שמשחיר פניו כעורב
כי הם בחינת חשך
על שם עמק המשג
...
הינו מבחינת שהיה מתחלה בנסתר
עכשו נתגלה על ידי התפילה
וקדשא בריך הוא ואוריתא כלא חד
ואז על ידי התפילה
נתגלה אוריתא, הינו סתרי אוריתא

לעניין החזן שהוא זה שמברר את הרוח טובה מהרוע הרעה, ראה כאן http://breslev.eip.co.il/?key=549 - ליקוטי מוהר"ן חלק א - רפב - צריך לדון את כל אדם לכף זכות - דע כי צריך לדון ...

אליעד כהן
מנהל הפורום

בהמשך לכל הנ"ל נוסיף גם, כי למרות שאולי עכשיו עניין האקרוקתא הנ"ל ברור, אך יש לדעת כי גם כל הפירוש הנ"ל, גם הוא עצמו צריך פירוש נוסף.
 
היינו כי כל אחד ואחד מהמושגים הנ"ל, כגון: עולם הבא, עולם הזה, לפני ואחרי הבריאה, סודות התורה, תורה דעתיקא, בחינת "אין", תפילה, תפילה במסירות נפש, תורה לשמה ושלא לשמה, לשון הקודש / תרגום / לשונות העכו"ם, טוב ורע, קליפות, פנימי וחיצוני, כוח המדמה, נבואה, למדן, תלמיד חכם, חוכמה עילאה ותתאה, עכו"ם וישראל וכולי וכולי, גם כל הדברים האלו צריכים פירוש יעודי שיבאר מדוע ואיך כל דבר קשור לכל שאר הדברים ...
 
כי באמת כל הנ"ל כולל הפירוש, הוא הכל משל ונמשל על עניין אחר לגמרי. וכל הנ"ל הוא רק הקדמות וצמצומים שונים להשגת האין סוף וכולי.
 
ועוד דברים יתבארו במקומות אחרים.
אליעד כהן
מנהל הפורום

לגבי כל העניינים הנ"ל, ראה גם כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=111
 
לגבי תורה שבעל פה ושבכתב ועוד דברים ...
 הגב


נושאים נוספים מ:פורום ברסלב ... - כל הנושאים


מעבר לפורום

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009

בחסות אליעד כהן מאמן אימון אישי + מחבר ספרים מומלצים לקריאה + מרצה הרצאות לצפייה + מאמרים לקריאה ועוד.
לפרסום מאמרים בחינם באתר ידע הדרך שלך להצליח לחץ כאן ... בהצלחה!
התאריך כרגע הוא 28_03_2024 השעה 17:35:19