![]() |
חיפוש בספרי ברסלב
|
![]() |
![]() |
|
הגב ![]() |
מחבר | |
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
http://breslev.eip.co.il/?key=63 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק כִּי קָשֶׁה לְהָעוֹלָם ******** פירוש 1: היינו כי קשה לעולם, מפני מה צריך כל אחד ואחד להגיע לדרגה של משה רבנו עצמו שקיבל את התורה ישירות מהשי"ת. הלא כבר יש לנו את התורה שהוא גילה לנו אותה. אז מפני מה צריך כל אחד לקבל את התורה בעצמו מפי השי"ת בעצמו ולא באמצעות מתווכים (כעין מה שמובא בסיפור על רבי נחמן מברסלב שזכה לקבלת התורה בעצמו ממש וכולי) ? ועל כך עונה רבי נחמן מברסלב , כי אינו דומה וכולי. כי באמת הדיבור שיצא מפי השי"ת למשה רבנו לפני אלפי שנה, הדיבור הזה עבר גלגולים רבים וכולי, ובכל פעם הוא יורד מדרגה לדרגה. ועל האדם לקבל בעצמו את התורה מהשי"ת עצמו, ולא להתפשר על מתווכים וכולי ... ***** פירוש 2: כי קשה לעולם, מפני מה צריך האדם להכלל בא"ס ולכלול את הבריאה בבחינת לפני הבריאה. הלא הבורא ברא את הבריאה, ומה רע להנות ממנה כפי מה שהיא, ומדוע צריך לכלול את הבריאה בבחינת לפני הבריאה ? ועל כך משיב רבי נחמן מברסלב וכולי ... ****** פירוש 3: כי קשה לעולם, מפני מה צריך האדם למצוא תשובות לשאלות הבאות מהחלל הפנוי, ולזכות להבין את דעת השי"ת עצמו, ולגלות מה היא לפני בריאת העולם. הלא די לנו בכך שהשי"ת ברא את העולם כפי מה שהוא, ומפני מה צריך לחקור ולהבין את דעת השי"ת עצמו ? ועל כך משיב רבי נחמן מברסלב וכולי ... ***** וכמובן שהכל זו בחינה אחת. כי הקב"ה כתב ספר שהוא העולם הזה. ולספר הזה יש פירוש שהוא סודות התורה שנסתרים בבריאה בכל דבר ועניין. ועל האדם לא להסתפק בכך שיש לו חוכמה תתאה, דהיינו שיש לו אמונה בלבד בלי ידיעת האמת בשלמות. אלא על האדם לזכות לזכך את עצמו, ולזכך את דעתו, ולזכות להכלל בא"ס לגמרי, ולהבין באמת את השי"ת, ולקבל תשובות לכל השאלות וכולי ... ואל לו לאדם להסתפק בכך שהוא עושה את מה שנדמה לו שבורא עולם רוצה ממנו, לפי מה שהאדם הבין באמצעות השליחים של הבורא וכולי. אלא על האדם לחקור ולדרוש ולזכות בעצמו לקבל את התורה בעצמו מהשי"ת עצמו, בלי מתווכים / פרשנים וכולי. כי מה שנקרא אצל האדם תורת ה', זה רק על שם המושאל. כי באמת התורה של השי"ת היא עניין אחר לגמרי. כי גם השי"ת מניח תפילין וכולי ושומר את כל המצוות כולן. ובוודאי השי"ת מבין את התורה בצורה אחרת לגמרי. ואל לו לאדם להסתפק בכך שהוא מקיים את התורה רק לפי הפירוש הנמוך ביותר שלה כפי מה שהוא מצטייר כאן בעולם המעשה. אלא על האדם לזכות להשיג את תורת ה ממש, דהיינו לעלות מדרגה לדרגה, עד שיזכה להכלל בא"ס לגמרי, ויזכה להבין את תורת ה' באמת, היינו שיזכה להבין את התורה כפי מה שהשי"ת מבין אותה. ואז האדם יזכה גם לקיים את התורה כפי מה שהשי"ת מקיים אותה. כי באמת השי"ת מקיים את כל התורה כולה בכל רגע ורגע. וקיום התורה של השי"ת נעשה באמצעות מעשה הבריאה שאותו מחדש הבורא וכולי. והכל עניין אחד עם לכלול את הבריאה בבחינת לפני הבריאה, דהיינו לא להסתפק בספר של הבורא דהיינו הבריאה, אלא לשמוע את התורה עצמה מהבורא עצמו, דהיינו להכלל בא"ס ולראות כיצד הבריאה וכל העולמות כולם משתלשלים מהא"ס ... |
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
הַשְׁמָטוֹת הַשַּׁיָּכִים לַתּוֹרָה הַזּאת והעניין הוא כדלקמן: וּבֵין לוֹמֵד בַּסֵּפֶר לְשׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם היינו מבאר רבי נחמן מברסלב , כי שמיעה ישירות מהצדיק הוא בבחינת שכל. בייחס לקריאה מתוך ספר שהוא בבחינת כוח המדמה. כִּי גַּם בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ זִכָּרוֹן והיינו שהרע שולט רק בבחינת כוח המדמה שזו בחינת זכרון בספר. אך מי ששומע תורה מפי הצדיק עצמו, זה בחינת שכל ששם אין אחיזה לרע של כוח המדמה. וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה היינו שמה שבאפשרותך לשמוע בעל פה ישירות מהצדיק, אל תלמד אותו מהכתב ומהספר. כי בספר הדיבורים של הצדיק יורדים דרגה וכולי. ולכן הפירוש שהוא בעל פה, תשמע אותו מהצדיק ישירות כדי שהוא לא ירד דרגה לבחינת כוח המדמה. ואז מקשה רבי נחמן מברסלב על עצמו: וְיֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ היינו שיש תורה שצריך דווקא לכותבה, שהיא התורה שבכתב. כי מילא התורה שבעל פה, באמת אסור לכותבה כדי שלא ירד מדרגה לדרגה כנ"ל. ואם כן יש כאן קושיא רצינית וסתירה וכולי. |
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
ובעניין זה הביא רבי נחמן מברסלב כאן http://breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת דַּע, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת ולכאורה צריך העניין עיון. כי לכאורה הדבר ברור מאליו מה מותר לכתוב ומה לא. אז מה המעלה בלדעת את הנ"ל ? והעניין הוא כי יש 3 תורות. והעניין כאן מרמז על התגלות סודות התורה, כי יש שם 3 בחינות: והסיבה שלא ניתן לדרוש את התורות האלו, היא משום שאין שום שכל אנושי שיכול להבין אותן. 2 - יש תורות שנתנו לדרוש, היינו כי הצדיק יודע כיצד לצמצם את דעתו וכיצד לדרוש סודות שונים בלבושים שונים. והסיבה שהצדיק צריך לצמצם את דבריו ולא לכתוב / לגלות את הכל, היא כדי לתת חיות לעולם, וכדי שתהיה בחירה חופשית וכולי. כי הצדיק צריך לצמצם את דעתו ולהסתיר אותה, כדי שיהיה חיות לעולם. 3 - ויש תורות שנתנו לכתוב, היינו הדברים שבהם הצדיק מגלה בצורה ברורה לעולם את דעתו בצורה גלויה. שאלו המקומות שבהם יש לעולם קצת השגה בדברי הצדיק. והיינו תורה שבכתב. ואלו הם דברי התורה שאותם הצדיק מגלה לכל העם בצורה גלויה וכולי. ובקצרה:
1 - דעתו של הצדיק עצמו לא ניתנת לדרוש.
2 - מה שהצדיק יכול לגלות אך אינו מגלה, זו התורה שנתנה לדרוש אך לא לכתוב.
3 - מה שהצדיק מגלה, זו התורה שניתנה לכתוב.
ובאנלוגיה נוספת:
1 - כי האין סוף עצמו בבחינת לפני הבריאה הוא לא ניתן אפילו לא לדרוש אותו, כי הוא כולו שתיקה בלבד. 2 - והסודות שמלובשים ומוסתרים בבריאה, הם נתנו לדרוש אך לא לכתוב, היינו הם אינם גלויים ברבים, אלא רק למי שזוכה לשמוע אותם ישירות מהשי"ת עצמו. 3 - ויש את הבריאה עצמה שהיא בחינת תורה שבכתב, שבה לכולם יש השגה וכולי. ***** והתירוץ על הקושיא הנ"ל לגבי זה שתורה שבכתב צריך דייקא לכתוב אותה, וזה למרות שהיא בכוח המדמה, הוא כדלהלן: כי באמת מצד האמת אין קיום לתורה שבעל פה בלי תורה שבכתב. היינו בלי שיהיה עולם, אין קיום לסודות התורה שמלובשים בעולם. ואכן התורה שבכתב היא בחינת כוח המדמה, היינו שמי שאינו זוכה לשלמות התורה שבעל פה, הוא אכן יכול לטעות בצורה שבה הוא מפרש את התורה שבכתב. כי באמת התורה שבכתב היא כולה בחינת המדמה. דהיינו שמי שאינו זוכה להתגלות סודות התורה שבבריאה, הרי שכוח המדמה שלו אינו מבורר. כי כל הבריאה היא בבחינת כוח המדמה ביחס לשכל שהוא בחינת לפני הבריאה כמובא. אך שלמות התורה שבכתב, דהיינו בירור כוח המדמה, דהיינו תיקון הבריאה, הוא נעשה דייקא על ידי תורה שבעל פה, היינו על ידי התגלות הסודות שבבריאה וכולי, שעל ידי זה המדמה מבורר וכולי, ואז נעשה שלמות גם לתורה שבעל פה. ********* וראה בהרחבה כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=110 שהתורה שבכתב היינו בחינת הבריאה. ותורה שבעל פה, היינו ביאור הבריאה, דהיינו סודות התורה וכולי. עיין שם באורך ... |
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
ובזה יתבאר מה שמובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת עיין שם כי כיו"ב מובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=77 - ספר המידות - ארץ ישראל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר, אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק [אֲמִתִּי] עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו. כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, אֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה מִסְתַּכֵּל, נַעֲשֲׂה אוֹתוֹ הָאֲוִיר בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִטַּעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ, הוּא מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁפּוֹגֵעַ וּמִתְוַעֵד יַחַד עִם זֶה הָאִישׁ, שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, כִּי עַל יָדוֹ נַעֲשֲׂה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל. וכן כיו"ב מובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כי הכל הוא עניין אחד. *** לגבי כיצד עניין ארץ ישראל קשור לכל הנ"ל, ראה גם כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=25
וגם כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=77
|
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
בעניין המקיפים של חכם הדור שהם מעל הזמן ושהם נסתרים מעין כל, דהיינו התורה שלא ניתנה לדרוש.
ראה כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם
וּלְמַעְלָה מִן הַכּל הֵם הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל חָכָם הַדּוֹר
שֶׁהוּא הָרַבִּי שֶׁבַּדּוֹר ... וְהַמַּקִיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים כִּי הַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרך כִּי שָׁם הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כִּי כָל הַזְּמַן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה כֻּלּוֹ, מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶׁיִּהְיֶה הוּא כֻּלּוֹ אַיִן וָאֶפֶס נֶגֶד יוֹם אֶחָד, וַאֲפִילּוּ נֶגֶד רֶגַע אַחַת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרך וְשָׁם אֵין שׁוּם זְמַן, כִּי הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן ... וְהַשָּׂגוֹת מַקִיפִים הַלָּלוּ זֶה עִקָּר הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא
אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיגָם וְזֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לא נֵדַע כִּי הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא זֶה בְּחִינַת: "מָה רַב טוּבְך אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיך" כִּי הֵם הֵם רַב טוֹב הַצָּפוּן וְטָמוּן וְסָתוּם מֵעֵין כּל וְזֶהוּ: "מָה רַב טוּבְך" מָה דַיְקָא כִּי הֵם בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת "מֶה חָמִיתָ מֶה פִּשְׁפַּשְׁתְּ" בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לא נֵדַע' ושם בהמשך:
כְּמוֹ כֵן יֵשׁ בְּהַשָּׂגוֹת
שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹתָם כִּי אִם יְגַלֶּה זֶה הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד יִכָּנֵס בּוֹ מַקִּיף חָדָשׁ שֶׁעַל יָדוֹ יִהְיֶה הַקֻּשְׁיָא חֲזָקָה וּרְחָבָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה עַד שֶׁיּוּכַל לִכָּנֵס בְּהַשָּׂגוֹת מַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כִּי כָל מַה שֶּׁהוּא מְגַלֶּה אֵיזֶה שֵׂכֶל, קֻשְׁיָא אוֹ תֵּרוּץ נִכְנָס בּוֹ שֵׂכֶל חָדָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיף כַּנַּ"ל עַל כֵּן אִם לא יִהְיֶה נִזְהָר בִּדְבָרָיו לְדַקְדֵּק אֵיזֶה דָּבָר לְגַלּוֹת וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁלּא לְגַלּוֹת עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִכְנָס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֲרָם כִּי הֵם בְּחִינַת מַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ"ל עַל כֵּן מֻכְרָח הֶחָכָם לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו לְדַקְדֵּק וְלִזָּהֵר מַה לְּגַלּוֹת וּמַה שֶּׁלּא לְגַלּוֹת בְּאפֶן שֶׁלּא יַשִּׂיג רַק אוֹתָן הַמַּקִּיפִים שֶׁצָּרִיך לְהַשִּׂיג וְלא יָבוֹא לְהַשִּׂיג מַקִּיפִים שֶׁאֵין צָרִיך לְהַשִּׂיג |
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
בעניין השכל שאותו אי אפשר לדרוש ושהוא כולו בבחינת שתיקה, ראה גם כאן:
שזו בחינת "מה", שהיא מעל הכל וכולי, עיין שם.
**********
ובעניין זה שהצדיק צריך דייקא לצמצם את חוכמתו כדי לתת חיות לעולם, כעי"ז מובא
כאן http://breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם
כִּי כְּשֶׁהֶחָכָם מְגַלֶּה חָכְמָתוֹ
לִפְעָמִים אוֹמֵר אֵיזֶה דִּבּוּר, שֶׁמְּרַמֵּז בּוֹ רְמָזִים לְתַלְמִידָיו דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בְּפִיו בְּפֵרוּשׁ רַק עַל יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַדִּבּוּר הֵם מְבִינִים כַּוָּנָתוֹ וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=303 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא
הָרַב צָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי כּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה סַם חַיִּים וְסַם וכוּ'
בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַמִּתְקָרֵב אֵלָיו לְקַבֵּל כִּרְצוֹנוֹ "צַדִּיקִים יֵלְכוּ, וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ" אִם הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוּכַל לְקַבֵּל מֵהָרַב דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבד אֶת ה' וְאִם לָאו וְטִינָא יֵשׁ בְּלִבּוֹ יוּכַל גַּם כֵּן לִמְצא בְּהָרַב דָּבָר שֶׁיְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת וְיִכְפּר בַּכּל, חַס וְשָׁלוֹם. וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=41 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תְּהִלָּה לְדָוִד
בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיד הַצַּדִּיק הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
הִגִּיד אוֹתָהּ בִּבְחִינוֹת: "צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" ... וְאִם יִקְשֶׁה לְךָ אִם הַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר אֵיךְ בָּא זֶה הַדָּבָר שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָתוֹ שֶׁיָּכוֹל לִסְבּל שְׁנֵי מַשְׁמָעוּת מַשְׁמָעוּת טוֹב דְּהַיְנוּ 'צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם' וּמַשְׁמָעוּת לְהִפּוּךְ דְּהַיְנוּ 'וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם' אֲבָל דַּע שֶׁהַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר וְתוֹרָתוֹ זַכָּה מִבְּלִי פְּסֹלֶת וּמַה שֶּׁנִּרְאָה בָּהּ מַשְׁמָעוּת עַרְמוּמִיּוּת זֶה, כִּי כָּל הָעוֹלָם מְקַבְּלִים פַּרְנָסָתָם מִשְּׂמאלָהּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִשְּׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד" בִּשְׁבִיל זֶה נָפַל הַתַּנָּא בִּשְׁעַת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה לִבְחִינַת שְׂמאלָהּ כדי שעי"ז יקבל שפע ופרנסה כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת שְׂמאלָהּ יְקַבֵּל שֶׁפַע וּפַרְנָסָתוֹ לְעוֹלָם וּלְהַמְשִׁיךְ לָהֶם עשֶׁר וְכָבוֹד כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִשְּׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד" אֲבָל מִצַּד הַתַּנָּא אֵין נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ |
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
היבט נוסף לגבי 3 סוגי התורות שיש כנ"ל.
1 - ההשגה של האין סוף, היא בחינת מה, והיא לא ניתת לדרוש, כי היא כולה שתיקה בלבד.
2 - ההשגה שיש לצדיק ברשימו שלו מה"ושוב" שלו מהביטול, ההשגה הזאת יש חלקים ממנה שצריך להסתיר אותם כדי שתהיה בחירה, דהיינו תורה שאפשר לדרוש ולא לכתוב, היינו תורה שאפשר רק לרמוז אליה בלבד, אך לא לומר אותה בפירוש.
3 - והחלקים שהצדיק מגלה מהשכל שלו, היא התורה שנתנה לכתוב.
דהיינו
1 - השגת האין סוף היא כולה שתיקה ולא נתנה לדרוש כלל, כי אין שם דיבור וכולי.
2 - החלק של השגת הרשימו שצריך לרמוז אותו בלבד, הוא התורה שנתנה לדרוש, דהיינו שהוא רק ברמז.
3 - והתורה שהצדיק מגלה היא התורה שנתנה גם לכתוב.
|
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
עוד בחינה של 3 התורות הנ"ל.
1 - תורה שלא נתנה לדרוש, היינו מה שהיה לפני בריאת העולם, היינו השגת מה של האין סוף.
2 - תורה שנתנה לדרוש ולא לכתוב, היינו סודות התורה דעתיקא סתימאה שיש בבריאה. בחינת תורה שבעל פה / שבנסתר ...
3 - תורה שנתנה לכתוב, היינו העולם הזה בחינת הבריאה. בחינת תורה שבנגלה.
|
|
![]() |
|
חידוש ![]() מתקדם ![]() |
![]() |
והיא שנרמזת בתורה - מה תצעק אלי . דבר אל בני ישראל ויסעו ( נסיעה לצדיק ). ואיך יסעו ? -קול רעמך בגלגל.
|
|
![]() |
הגב ![]() |
מעבר לפורום |