![]() |
חיפוש בספרי ברסלב
|
![]() |
![]() |
|
הגב ![]() |
עמוד 1 2 > |
מחבר | |
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
סיפר רבי נחמן מברסלב http://breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים
אַךְ יֵשׁ מַעֲשֶׂה שְׁלֵמָה
כִּי זֶה הָאִישׁ חֶסֶד הָאֱמֶת הוּא בֶּאֱמֶת אִישׁ גָּדוֹל מְאד וְהוּא [הַיְנוּ זֶה הַכְּבַד פֶּה] הוֹלֵךְ וּמְקַבֵּץ כָּל הַחֲסָדִים שֶׁל אֱמֶת וּמֵבִיא אוֹתָם אֶל זֶה הָאִישׁ חֶסֶד הָאֱמֶת וְעִקַּר הִתְהַוּוּת הַזְּמַן [כִּי הַזְּמַן בְּעַצְמוֹ הוּא נִבְרָא] הוּא עַל יְדֵי הַחֲסָדִים שֶׁל אֱמֶת וְזֶה הַכְּבַד פֶּה הוּא הוֹלֵךְ וּמְקַבֵּץ כָּל הַחֲסָדִים שֶׁל אֱמֶת וּמֵבִיא אוֹתָם אֶל זֶה הָאִישׁ חֶסֶד הָאֱמֶת כַּנַּ"ל וְיֵשׁ הַר וְעַל הָהָר עוֹמֵד אֶבֶן וּמִן הָאֶבֶן יוֹצֵא מַעְיָן וְכָל דָּבָר יֵשׁ לוֹ לֵב וְגַם הָעוֹלָם בִּכְלָלוֹ יֵשׁ לוֹ לֵב וְזֶה הַלֵּב שֶׁל הָעוֹלָם הוּא קוֹמָה שְׁלֵמָה עִם פָּנִים וְיָדַיִם וְרַגְלַיִם וְכוּ' אֲבָל הַצִּפּרֶן שֶׁל הָרֶגֶל, שֶׁל אוֹתוֹ הַלֵּב שֶׁל הָעוֹלָם הוּא מְלֻבָּב יוֹתֵר מִלֵּב שֶׁל אַחֵר וְזֶה הָהָר עִם הָאֶבֶן וְהַמַּעְיָן הַנַּ"ל עוֹמֵד בְּקָצֶה אֶחָד שֶׁל הָעוֹלָם וְזֶה הַלֵּב שֶׁל הָעוֹלָם עוֹמֵד בְּקָצֶה אַחֵר שֶׁל הָעוֹלָם וְזֶה הַלֵּב הַנַּ"ל עוֹמֵד כְּנֶגֶד הַמַּעְיָן הַנַּ"ל וְכוֹסֵף וּמִשְׁתּוֹקֵק תָּמִיד מְאד מְאד לָבוֹא אֶל אוֹתוֹ הַמַּעְיָן בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל מְאד מְאד וְצוֹעֵק מְאד לָבוֹא אֶל אוֹתוֹ הַמַּעְיָן וְגַם זֶה הַמַּעְיָן מִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו וְזֶה הַלֵּב, יֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי חֲלִישׁוּת אַחַת כִּי הַחַמָּה רוֹדֶפֶת אוֹתוֹ וְשׂוֹרֶפֶת אוֹתוֹ [מֵחֲמַת שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק וְרוֹצֶה לֵילֵךְ וּלְהִתְקָרֵב אֶל הַמַּעְיָן] וַחֲלִישׁוּת הַשְּׁנִיָּה יֵשׁ לוֹ לְהַלֵּב מִן גּדֶל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת וְהַגַּעְגּוּעִים, שֶׁהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ וְכוֹסֵף תָּמִיד וּמִשְׁתּוֹקֵק מְאד, בִּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ, אֶל אוֹתוֹ הַמַּעְיָן וְצוֹעֵק וְכוּ' כַּנַּ"ל כִּי הוּא עוֹמֵד תָּמִיד כְּנֶגֶד הַמַּעְיָן הַנַּ"ל, וְצוֹעֵק [נָא גִּיוַואלְד] [ביטוי צעקה באידיש כמו "אהה"] וּמִשְׁתּוֹקֵק אֵלָיו מְאד כַּנַּ"ל וּכְשֶׁצָּרִיךְ לָנוּחַ קְצָת, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֲרִיכַת הָרוּחַ קְצָת, [שֶׁקּוֹרִין נשימת רווחה] אֲזַי בָּא צִפּוֹר גָּדוֹל וּפוֹרֵשׂ כְּנָפָיו עָלָיו, וּמֵגֵן עָלָיו מִן הַחַמָּה וְאָז יֵשׁ לוֹ נַיְחָא קְצָת וְגַם אָז, בִּשְׁעַת נַיְחָא, הוּא מִסְתַּכֵּל גַּם כֵּן כְּנֶגֶד הַמַּעְיָן וּמִתְגַּעְגֵּעַ אֵלָיו אַךְ מֵאַחַר שֶׁהוּא מִתְגַּעְגֵּעַ אֵלָיו כָּל כָּךְ, מִפְּנֵי מָה אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶל הַמַּעְיָן ? אַךְ כְּשֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ וּלְהִתְקָרֵב אֶל הָהָר אֲזַי אֵינוֹ רוֹאֶה הַשִּׁפּוּעַ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִסְתַּכֵּל עַל הַמַּעְיָן וְאִם לא יִסְתַּכֵּל עַל הַמַּעְיָן אֲזַי תֵּצֵא נַפְשׁוֹ כִּי עִקַּר חִיּוּתוֹ הוּא מִן הַמַּעְיָן וּכְשֶׁעוֹמֵד כְּנֶגֶד הָהָר אֲזַי הוּא רוֹאֶה ראשׁ הַשִּׁפּוּעַ שֶׁל הָהָר, שֶׁשָּׁם עוֹמֵד הַמַּעְיָן אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁיֵּלֵךְ וְיִתְקָרֵב אֶל הָהָר אֲזַי נֶעְלַם מֵעֵינָיו ראשׁ הַשִּׁפּוּעַ, [וְזֶה מוּבָן בְּחוּשׁ] וַאֲזַי אֵינוֹ יָכוֹל לִרְאוֹת אֶת הַמַּעְיָן וַאֲזַי תֵּצֵא נַפְשׁוֹ, חַס וְשָׁלוֹם וּכְשֶׁזֶּה הַלֵּב הָיָה מִסְתַּלֵּק, חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי יִתְבַּטֵּל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כִּי הַלֵּב הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר וּבְוַדַּאי אֵין קִיּוּם בְּלא לֵב וְעַל כֵּן אֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ אֶל הַמַּעְיָן רַק עוֹמֵד כְּנֶגְדּוֹ, וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְצוֹעֵק כַּנַּ"ל וְזֶה הַמַּעְיָן אֵין לוֹ זְמַן כִּי זֶה הַמַּעְיָן אֵינוֹ בְּתוֹךְ הַזְּמַן כְּלָל אַךְ עִקַּר הַזְּמַן שֶׁל הַמַּעְיָן הוּא רַק מַה שֶּׁהַלֵּב נוֹתֵן לוֹ בְּמַתָּנָה יוֹם אֶחָד וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַיּוֹם לִהְיוֹת נִגְמָר וְנִפְסָק וַאֲזַי כְּשֶׁיֻּגְמַר הַיּוֹם לא יִהְיֶה זְמַן לְהַמַּעְיָן וְיִסְתַּלֵּק, חַס וְשָׁלוֹם וַאֲזַי יִסְתַּלֵּק הַלֵּב, חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל וְיִתְבַּטֵּל כָּל הָעוֹלָם, חַס וְשָׁלוֹם כַּנַּ"ל וַאֲזַי, סָמוּךְ לִגְמַר הַיּוֹם אֲזַי מַתְחִילִים לִטּל רְשׁוּת זֶה מִזֶּה [שֶׁקּוֹרִין איחולים וברכות פרידה] וּמַתְחִילִין לוֹמַר חִידוֹת וְשִׁירִים נִפְלָאִים זֶה לָזֶה [בְּאַהֲבָה רַבָּה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל מְאד מְאד] וְזֶה הָאִישׁ חֶסֶד הָאֱמֶת הַנַּ"ל יֵשׁ לוֹ הַשְׁגָּחָה עַל זֶה וּכְשֶׁמַּגִּיעַ הַיּוֹם בְּסוֹפוֹ מַמָּשׁ לִהְיוֹת נִגְמָר וְנִפְסָק אֲזַי זֶה הָאִישׁ חֶסֶד הָאֱמֶת הוּא נוֹתֵן בְּמַתָּנָה יוֹם אֶחָד לְהַלֵּב הַנַּ"ל וְהַלֵּב נוֹתֵן הַיּוֹם לְהַמַּעְיָן וַאֲזַי שׁוּב יֵשׁ זְמַן לְהַמַּעְיָן וּכְשֶׁזֶּה הַיּוֹם הוֹלֵךְ מִמָּקוֹם שֶׁהוּא בָּא מִשָּׁם אֲזַי הוּא הוֹלֵךְ גַּם כֵּן בְּחִידוֹת וְשִׁירִים נִפְלָאִים מְאד [שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כָּל הַחָכְמוֹת] וְיֵשׁ שִׁנּוּיִים בֵּין הַיָּמִים כִּי יֵשׁ יוֹם אֶחָד בַּשָּׁבוּעַ וְיוֹם שֵׁנִי וְכוּ' וְכֵן יֵשׁ ראשֵׁי חֳדָשִׁים וְיָמִים טוֹבִים וְכָל הַזְּמַן שֶׁיֵּשׁ לְהָאִישׁ חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת הַכּל עַל יָדִי [הַיְנוּ הַכְּבַד פֶּה שֶׁמְּסַפֵּר כָּל זֶה] כִּי אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְקַבֵּץ כָּל הַחֲסָדִים שֶׁל אֱמֶת אֲשֶׁר מֵהֶם הִתְהַוּוּת הַזְּמַן כַּנַּ"ל [וְעַל כֵּן הוּא חָכָם יוֹתֵר אֲפִילּוּ מֵהֶחָכָם הַנַּ"ל, שֶׁהוּא חָכָם כְּמוֹ אֵיזֶה יוֹם שֶׁיִּרְצֶה כִּי כָּל עִקָּר הַזְּמַן וְהַיָּמִים כֻּלָּם נִתְהַוִּים עַל יָדוֹ הַיְנוּ עַל יְדֵי הַכְּבַד פֶּה, שֶׁהוּא מְקַבֵּץ הַחֲסָדִים שֶׁל אֱמֶת אֲשֶׁר מִשָּׁם הַזְּמַן וּמֵבִיא אוֹתָם אֶל הָאִישׁ חֶסֶד הָאֱמֶת וְהוּא נוֹתֵן יוֹם לַלֵּב וְהַלֵּב נוֹתֵן לְהַמַּעְיָן אֲשֶׁר עַל יְדֵי זֶה נִתְקַיֵּם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ נִמְצָא שֶׁעִקַּר הִתְהַוּוּת הַזְּמַן עִם הַחִידוֹת וְשִׁירִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כָּל הַחָכְמוֹת הַכּל עַל יְדֵי הַכְּבַד פֶּה] וניתן מספר רמזים והקדמות כדי להבין את העניין הזה
|
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
אז ראשית נזכיר כמה מושגים.
הר משמעותו שכל גדול / השגה רוחנית גדולה / השי"ת עצמו / האין סוף וכיו"ב.
כפי שהוזכר כאן http://breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז
וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=39 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים
וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=355 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פא - עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב וַעֲלִיתֶם אֶת הָהָר
וגם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=329 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נח - בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת משֶׁה
וגם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=404 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלג - וְארַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נגַהּ
וגם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=43 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יד - לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם
וגם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=562 - חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן
וגם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=172 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא
וראה גם כאן:
http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=189 - הר של אש - מעשה מבעל תפילה
וכאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=33 - הר של זהב ומבצר של מרגליות
בכל המקומות האלו מבואר כי הר הוא בחינת גדולה / דעת / השגה רוחנית גדולה.
דהיינו הנמשל של ההר הוא השגת השי"ת עצמו וכולי ....
|
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
מעיין.
הנמשל של המעיין הוא הבחינה של לפני הבריאה, דהיינו בחינת "אין".
רבי נחמן מברסלב מבאר כאן בסיפור עצמו שלמעיין אין זמן. דהיינו בחינת מעל הזמן שהיא גם מעל המקום כמובן, דהיינו הבחינה של לפני בריאת העולם.
והעניין הזה מבואר היטב כאן http://breslev.eip.co.il/?key=37 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב
שהמעיין הוא בחינת תפילה בחינת לפני הבריאה עיין שם.
וכיו"ב מובא גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=532 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסב - עַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה נְהָרוֹת
וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=306 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לד - וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים
ועקרונית יש להסביר כי המעיין מבטא את המשכות השפע של האין סוף אל תוך העולם הזה.
אך בכל מקרה המעין בסיפור כאן מייצג את הבחינה של מעל המקום והזמן דהיינו בחינת לפני הבריאה.
|
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
אבן.
אבן משמעותו החיבור של הבריאה לבחינה של לפני הבריאה.
אבן = אב + בן כאחד.
העניין הזה הובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=323 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר
וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם
וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=2553 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כי אם אין טומאה אין צריך טהרה
וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=38 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ט - תְּהמת יְכַסְיֻמוּ
|
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
לב.
הלב הוא החיות של הדבר. שהוא מרמז כאן על ה"יש", דהיינו על נקודת ושורש החיות של ה"יש" שהוא נפרד מה"אין".
העניין הזה שהלב הוא החיות של כל דבר הוזכר כאן במעשה עצמו
הַלֵּב הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר
וּבְוַדַּאי אֵין קִיּוּם בְּלא לֵב וממילא הלב של העולם, שהוא בחינת ה"יש", הוא נקודת המרכז והחיות שמחייה את ה"יש". דהיינו נקודת המרכז של החלל הפנוי. דהיינו הנקודה הרחוקה ביותר מהאין סוף, הנקודה המצומצמת ביותר, ששם השי"ת נמצא בתכלית ההסתרה וכולי.
וראה כאן http://breslev.eip.co.il/?key=321 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מט - לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ'
שהלב הוא הצייר של כל המידות שיש בחלל הפנוי.
וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=179 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ב - יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה
כי עיקר הצרה הוא בלב דייקא.
ובמספר מקומות מובא גם העניין של הדמים שבלב, שהם ביטוי לרצונות ולתאוות של העולם וכולי.
בכל מקרה, הלב מייצג כאן בסיפור את נקודת המרכז והחיות של העולם. דהיינו הנקודה הרחוקה ביותר מהאין סוף.
***
ולצורך העיון, יש גם את הבחינה של הלב העליון שהוזכר כאן http://breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%9C%D7%91+%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F&cid=0 - לב העליון
והלב שהוזכר כאן הוא הלב התחתון שמקבל את חיותו מהלב העליון הנ"ל.
|
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
שמש / חמה. השמש כאן מייצגת את האין סוף.
כי יש חמה ויש לבנה. והשמש הוא בחינת האין סוף ביחס לעולם הזה שמקבל את חיותו מהשמש וכולי.
וראה גם במעשה מחיגר כאן http://breslev.eip.co.il/?key=50 - סיפורי מעשיות - מעשה ג - מחיגר
וְהִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ בָּאִים בְּיַחַד כַּנַּ"ל
וְשָׁמַע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עִם הַיָּרֵחַ מְדַבְּרִים וְהָיָה הַשֶּׁמֶשׁ קוֹבֵל לִפְנֵי הַיָּרֵחַ בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים רַבִּים וּפִרְיוֹ וְעָלָיו וְכָל עָנָף וְעָנָף וּפְרִי וְעָלֶה יֵשׁ לוֹ סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת שֶׁזֶּה מְסֻגָּל לְבָנִים וְזֶה מְסֻגָּל לְפַרְנָסָה וְזֶה מְסֻגָּל לִרְפוּאַת חוֹלַאַת זֶה, וְזֶה לְחוֹלַאַת אַחֶרֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְסֻגָּל לְדָבָר אַחֵר וְזֶה הָאִילָן הָיוּ צְרִיכִין לְהַשְׁקוֹתוֹ וְאִם הָיוּ מַשְׁקִין אוֹתוֹ הָיָה מְסֻגָּל מְאד וְלא דַּי שֶׁאֵין אֲנִי מַשְׁקֶה אוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי שֶׁאֲנִי מַזְרִיחַ עָלָיו אֲנִי מְיַבֵּשׁ אוֹתוֹ ****
והעניין שהשמש שורפת את האילן ואת הלב של העולם וכולי, הוא מרמז על הבחינה של והנה טוב מאוד זה מלאך המוות.
היינו הבחינה של הריבוי אור ששבר את הכלים. היינו הבחינה של הדינים של מעלה. והיינו הבחינה של השי"ת שמבקש שיביאו עליו כפרה כמובא.
פירוש: כי הרע לא רק שהוא טוב אלא שהוא טוב מאוד. אך מחמת ריבוי האור שיש שם, לכן הוא מצטייר כרע במקום להצטייר כטוב.
כי סודות התורה מחמת שהם כ"כ גדולים, לכן הם מתלבשים במקומות הנמוכים ביותר, כי זאת עיקר הגדולה של השי"ת שהוא מלביש את עצמו בתכלית ההסתרה.
כך שהאור של השמש, הוא דייקא יוצר את החושך וכולי ...
ויש בזה סודות שונים והמשכיל יבינם מדעתו וכולי.
|
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
ציפור. יש גם את בחינת הציפור שמגנה על הלב של העולם מהשמש.הציפור היינו השכל / המוחין.
הציפור הזאת הוזכרה גם במעשה מהבעל תפילה http://breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה
רַק שֶׁיֵּשׁ סִימָן, שֶׁעוֹמְדִים שָׁם צִפֳּרִים עַל אוֹתָהּ הַבֵּית הַבִּשּׁוּל
וְעַל יְדֵי זֶה יוֹדְעִים, שֶׁשָּׁם הוּא הַבֵּית הַבִּשּׁוּל וְאֵלּוּ הַצִּפֳּרִים הֵם מְרַחֲפִים בְּכַנְפֵיהֶם וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מַבְעִירִים הָאֵשׁ וּמְכַבִּים הָאֵשׁ הַיְנוּ, עַל יְדֵי הָרְחִיפָה שֶׁל הַצִּפֳּרִים הֵם מַבְעִירִים וּמַלְהִיבִים הָאֵשׁ וְגַם עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הֵם מְכַבִּים הָאֵשׁ שֶׁלּא יִתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַּי וְהֵם מַלְהִיבִים הָאֵשׁ כְּפִי הַמַּאֲכָלִים שֶׁלְּצרֶךְ מַאֲכָל פְּלוֹנִי צְרִיכִים לְהַלְהִיב הָאֵשׁ כָּךְ וּלְצרֶךְ מַאֲכָל אַחֵר צְרִיכִים לְהַלְהִיב הָאֵשׁ כָּךְ הַכּל כְּפִי הַמַּאֲכָל, כֵּן הֵם מַלְהִיבִים אֶת הָאֵשׁ ****
והעניין הוא כי על ידי הכנפיים של הציפורים, על ידי זה יש קיום ללב של העולם שלא יבער יתר על המידה וכולי ...
וכנפי הציפורים הוא בחינה אחת עם מ"ש 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא'
כי הלב יכול לבעור מחמת גודל האין סוף שמלובש שם. וכנפי הציפורים מצננות אותו.
היינו שהמוחין אחראיים על הצמצום של האין סוף שיקבל את חיותו כפי מה שהוא צריך לעניינו.
***
בעניין 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא'
ראה כאן http://breslev.eip.co.il/?key=349 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עח - וְיִתֶּן עז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ
http://breslev.eip.co.il/?key=186 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ט - אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ
http://breslev.eip.co.il/?key=185 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר
http://breslev.eip.co.il/?key=495 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת
http://breslev.eip.co.il/?key=366 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צב - עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם נָע וָנָד בְּתוֹך בֵּיתוֹ
***
בעניין ההסבר של משמעות הציפורים, ראה כאן:
http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=110&PID=289#289 - תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד
http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=189&PID=675#675 - הר של אש - מעשה מבעל תפילה
http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34 - ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות
http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=166&PID=560#560 - שלא לאכל פרי קדם שנתבשל כל צרכו על האילן
ובעוד מקומות
|
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
כבד פה.
כבד פה, הוא בחינת שלמות הדיבור.
היינו בחינת תיקון המלכות / עולם העשייה / התורה שבעל פה / השכינה וכולי, שהם כולם בחינת דיבור.
וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה
וגם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=2552 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'
מביא רבי נחמן מברסלב כי כבד פה הוא בחינת שתיקה עולם המחשבה מעל הדיבור.
|
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
איש חסד האמת.
הוא בחינת הצדיק האמת שהוא בבחינת חסד אל כל היום, אך טוב וחסד וכולי.
ושורש העניין הוא מ"ש כאן http://breslev.eip.co.il/?key=181 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ד - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=320 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מח - עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי
וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=185 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר
ובעוד מקומות
כי בריאת העולם היא כולה בבחינת חסד בלבד, ללא שום התערותא דלתתא. והיינו חסד של אמת ממש.
***
ועניין החסדים של אמת שהכבד פה אוסף אותם, היינו הצדיק שהוא על ידי זה שהוא כבד פה, דהיינו שתיקה אמונה, על ידי זה הוא אוסף את כל ההתלבשות של החסדים של השי"ת שיש בכל דבר בעולם, ועל ידי זה הוא בונה את בחינת החסד של אמת, שבזכותה העולם קיים וכולי.
|
|
![]() |
|
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
והעניין של היום שנגמר וכולי,
היום היינו כל רגע ורגע של הזמן הוא יום. כמובא במספר מקומות. שיום מייצג את הכלי של הזמן.
והיינו שכל התהליך כולו קורה בכל רגע ורגע.
|
|
![]() |
הגב ![]() |
עמוד 1 2 > |
מעבר לפורום |