רוח הסערה שהפכה מישוב למדבר - בבעל תפילה

 

וַיְהִי הַיּוֹם, וְהָיָה רוּחַ סְעָרָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָם
וְהָרוּחַ סְעָרָה הַזֶּה בִּלְבֵּל אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ
וְהָפַךְ מִיָּם לְיַבָּשָׁה, וּמִיַּבָּשָׁה לְיָם
וּמִמִּדְבָּר יִשּׁוּב, וּמִיִּשּׁוּב מִדְבָּר
וְהָפַךְ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ

 

וכיו"ב מובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים

 

וַיְהִי הַיּוֹם וְהָיָה בְּרִיחָה בְּאֵיזֶה מְדִינָה
וּבָרְחוּ כֻּלָּם
וּבְדֶרֶךְ בְּרִיחָתָם עָבְרוּ דֶּרֶךְ אֵיזֶה יַעַר
וְאָבְדוּ שָׁם זָכָר וּנְקֵבָה.

ראה כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34 - ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות

 

והעניין צריך כמובן ביאור, מה פשר העניין הזה של הרוח סערה הנ"ל ... ?

 

ושורש העניין של החלפת המקום ישוב למקום מדבר וכולי, יש לבאר אותו ע"פ מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן http://breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם

 

וְהָיָה עוֹסֵק בְּיִשּׁוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב מִבְּנֵי אָדָם
כִּי עִקָּר הָאָדָם הוּא הַדַּעַת
וּמִי שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת, אֵינוֹ מִן הַיִּשּׁוּב וְאֵינוֹ מְכֻנֶה בְּשֵׁם אָדָם כְּלָל
רַק הוּא בְּחִינַת חַיָּה בִּדְמוּת אָדָם
וּמשֶׁה רַבֵּנוּ הָיָה לוֹ רַחֲמָנוּת
וְהָיָה עוֹסֵק בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם, שֶׁיִּהְיֶה הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב וּמְמֻלָּא מִבְּנֵי אָדָם
הַיְנוּ בְּנֵי דֵּעָה, כַּנִּזְכַּר לְעֵיל
...

 

 

וכיו"ב מובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=495 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת

 

אֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת מֵהַצִּפְצוּף
דְּהַיְנוּ הַקּוֹל הַיּוֹצֵא מֵהַקָּנֶה שֶׁהוּא רַק קוֹל פָּשׁוּט וְצִפְצוּף
שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה דִּבּוּר
עַל יְדֵי חֲמִשָּׁה מוֹצָאוֹת הַפֶּה שֶׁמְּחַתְּכִים הַדִּבּוּר
כִּי עִקַּר הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּין אָדָם לְחַי
הוּא עַל יְדֵי חִתּוּך הַדִּבּוּר
שֶׁהוּא גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁהוּא מְדַבֵּר בִּבְחִינַת: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם"
וְעִקַּר הַהֶבְדֵּל הוּא חִתּוּך הַדִּבּוּר
דְּהַיְנוּ שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מֵהַצִּפְצוּף, וְהַקּוֹל חִתּוּך הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר
כִּי גַּם בְּהֵמוֹת וְעוֹפוֹת יֵשׁ לָהֶם קוֹל וְצִפְצוּף
רַק שֶׁאֵין לָהֶם חִתּוּך הָאוֹתִיּוֹת וְהַדִּבּוּר
וְזֶהוּ גֶּדֶר הָאָדָם שֶׁיָּכוֹל לַחֲתֹך הַדִּבּוּר כַּנַּ"ל
וְלָבוֹא לִבְחִינַת גֶּדֶר אָדָם, הוּא עַל יְדֵי צְדָקָה, בִּבְחִינַת "נַעֲשֶׂה אָדָם"
וּכְתִיב: "שֵׁם הָאִישׁ אֲשֶׁר עָשִׂיתִי עִמּוֹ הַיּוֹם" וְכוּ'
מָה הָתָם צְדָקָה אַף כָּאן צְדָקָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר
הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת אָדָם, שֶׁהוּא בְּחִינַת דִּבּוּר כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ: "בְּפִיך" 'זוֹ צְדָקָה'
כִּי עַל יְדֵי צְדָקָה נַעֲשֶׂה הַפֶּה דְּהַיְנוּ הַדִּבּוּר
שֶׁהוּא בְּחִינַת גֶּדֶר הָאָדָם בִּבְחִינַת: "מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם"

היינו שכל הדיבורים של העולם שהם אינם מקושרים לשורשם, הם רק בבחינת צפצופים בלבד, כי אין להם את שלמות הדיבור.

 

וכעין מה שמובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים

 

וְאַתֶּם סְבוּרִים שֶׁאֲנִי כְּבַד פֶּה ?
אֵין אֲנִי כְּבַד פֶּה כְּלָל
רַק שֶׁהַדִּבּוּרִים שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁאֵינָם שְׁבָחִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
אֵין בָּהֶם שְׁלֵימוּת
[וְעַל כֵּן הוּא נִרְאָה כִּכְבַד פֶּה
כִּי הוּא כִּכְבַד פֶּה מֵאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁאֵין בָּהֶם שְׁלֵימוּת]

***

 

בכל מקרה, העולה מכל האמור לעיל, הוא כי מקום ישוב היינו העניין של שלמות ישוב הדעת, היינו בחינת מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן http://breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים

 

וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל, שֶׁלֶּעָתִיד צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם
'עַל רָאשֵׁיהֶם' הֻצְרַךְ לוֹמַר
כִּי לֶעָתִיד יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה
וזה צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים
שֶׁהַיְשִׁיבָה הוּא מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הַבְּחִירָה
כְּמוֹ: "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם"
שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הַהִשְׁתַּנּוּת
כִּי הַתְּנוּעָה
מוֹרֶה עַל הִשְׁתַּנּוּת מֵרָצוֹן אֶל רָצוֹן
וְהַיְשִׁיבָה מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הִשְׁתַּנּוּת
הַיְנוּ בִּיטּוּל הַבְּחִירָה

וראה גם כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&PID=707#707 - תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ?

את סוד העניין של הישיבה מה משמעותו וכיצד הוא קשור לעניין האחדות של הבורא וכולי ...

 

ומקום ישוב היינו מקום המגורים של הצדיק שהוא בבחינת מקומו של עולם, היינו שהוא גר מעל ומחוץ למקום.

 

כמובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים

 

וְהָלְכוּ אֵיזֶה זְמַן עַד שֶׁהָיוּ רוֹאִים [מֵרָחוֹק] אֶת הָאִילָן
וְהִסְתַּכְּלוּ וְרָאוּ, וְהִנֵּה אֵין הָאִילָן עוֹמֵד בְּמָקוֹם כְּלָל
כִּי אֵין לָאִילָן מָקוֹם כְּלָל
וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ מָקוֹם, אֵיךְ אֶפְשָׁר לָבוֹא אֵלָיו ?
וַאֲנִי [הַיְנוּ זֶה הַבַּעַל החֲטוֹטָרוֹת] הָיִיתִי גַּם כֵּן שָׁם עִמָּהֶם
וְאָמַרְתִּי לָהֶם.
אֲנִי יָכוֹל לְהָבִיא אֶתְכֶם אֶל הָאִילָן
כִּי זֶה הָאִילָן אֵין לוֹ מָקוֹם כְּלָל
כִּי הוּא לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם לְגַמְרֵי
וּבְחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה הוּא עֲדַיִן בַּמָּקוֹם
כִּי עַל כָּל פָּנִים יֵשׁ לוֹ מָקוֹם מֻעָט
רַק שֶׁהוּא מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה
אֲבָל עֲדַיִן יֵשׁ לוֹ מָקוֹם מֻעָט עַל כָּל פָּנִים
וּבְחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה שֶׁיֵּשׁ לִי, [הַיְנוּ לְבַעַל הַחֲטוֹטָרוֹת]
הִיא בְּחִינַת סוֹף הַמָּקוֹם לְגַמְרֵי, שֶׁמִּשָּׁם וּלְמַעְלָה אֵין מָקוֹם כְּלָל
עַל כֵּן אֲנִי יָכוֹל לִשָּׂא אֶת כֻּלְּכֶם אֶל הָאִילָן שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם לְגַמְרֵי
[כִּי זֶה בַּעַל הַחֲטוֹטָרוֹת הוּא כְּמוֹ בְּחִינַת מְמֻצָּע בֵּין הַמָּקוֹם וּבֵין לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם לְגַמְרֵי
כִּי יֵשׁ לוֹ בְּחִינָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל בְּחִינַת מֻעָט מַחֲזִיק אֶת הַמְרֻבֶּה, שֶׁהִיא בְּחִינַת סוֹף הַמָּקוֹם מַמָּשׁ
שֶׁמִּשָּׁם וָהָלְאָה אֵין נִמְצָא תֵּבַת מָקוֹם כְּלָל
כִּי מִשָּׁם וּלְמַעְלָה הִיא בְּחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם לְגַמְרֵי
וְעַל כֵּן הוּא יָכוֹל לִשָּׂא אוֹתָם מִתּוֹךְ הַמָּקוֹם, לִבְחִינַת לְמַעְלָה מִן הַמָּקוֹם וְהָבֵן]

 

וכיו"ב מובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=58 - סיפורי מעשיות - מעשה יא - מבן מלך ובן השפחה שנתחלפו

 

הֵשִׁיב לוֹ הֲלא גַּם זֶה יִפָּלֵא
[אֶלָּא מַאי] אֵיךְ תִּכָּנֵס וְתָבוֹא לְבֵיתִי ? !
וְהֶרְאָהוּ אֶת בֵּיתוֹ שֶׁעוֹמֵד בָּאֲוִיר
וְאֵיךְ תִּכְנס בְּבֵיתִי ? !

ובאמת מי שיתבונן יראה, כי במעשה הנ"ל מבן מלך ובן השפחה שהתחלפו, שם הצדיק מוגדר כאיש היער.

 

כי באמת הצדיק הוא דווקא גר במקום ישוב. ושאר בני העולם הם דייקא גרים ביער.

 

אך הרוח הסערה הפכה את הכל.

 

והוא בחינה אחת עם מ"ש כאן http://breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה

 

שהבעל תפילה יושב מחוץ לישוב. כי באמת הוא בישוב האמיתי וכולי ...

וצריך כל אדם לזהר, להשתדל ולעסק בזה
כי "לא תהו בראה לשבת יצרה"
כי צריך כל אחד לעסק בישובו של עולם
שיהיה העולם ממלא מבני אדם
כמו שכתוב: "ומלאו את הארץ"
כי זה עקר ישוב העולם
כשהעולם ממלא מבני אדם, הינו מבני דעה
כי מי שאין בו דעת אינו אדם כלל כנ"ל
[הינו כמו שהאדם מצוה להעמיד בנים בעולם בשביל קיום העולם
כן הוא מצוה להכניס דעת ויראת שמים בבניו ובתלמידים
כי זה עקר המצוה
שמצוה להעמיד תולדות לקיום העולם
כי העקר להעמיד תולדות ממין בני אדם דוקא
ולא מין בהמות וחיות בדמות אדם
על כן כל זמן שאין מאיר הדעת בבני אדם
ואינם יודעים ומרגישים אלקותו יתברך וממשלתו
אינם בכלל בני אדם
מאחר שאין בהם דעת לדעת את ה'
שזה עקר גדר האדם
ועל כן נחשב העולם כתהו ובהו
ועל זה נאמר: לא תהו בראה לשבת יצרה
כי צריכין לישב את העולם, שיהיה מישב העולם מבני אדם דיקא
דהינו מבני דעה שיודעין את השם יתברך

והסיבה שהצדיק נקרא איש היער, היא משום שהצדיק הוא גם נחשב למשוגע, כמובא במספר מקומות.

 

כי מחמת שהשכל שלו כ"כ גדול לכן הוא נחשב כאיש יער וכמשוגע ממש.

 

ויש בזה עוד בחינות.

 

כי במעשה שם מובא שהצדיק נתן להם כלי שכאשר הם השתמשו בו כל הצעקות של היער הפכו אצלהם לשירה עיין שם.

 

והנמשל הוא, כי האדם שאינו צדיק הוא דייקא גר ביער של חיות טורפות.

 

כי באמת העולם הזה כפי מה שהוא כרגע הוא גם עדן ממש והוא העולם הבא ממש וכולי.

 

אך בגלל הכלי הפגום של האדם, לכן העולם הזה מצטיר אצלו כמו יער עם חיות טורפות וכולי.

 

אך אצל הצדיק האמת כל הצעקות של החיות הטורפות, זה מצטייר כמו שירה נעימה ביותר וכולי ...