|
חיפוש בספרי ברסלב
|
|
ספרי ברסלב און ליין:
ליקוטי מוהר"ן חלק א
| ליקוטי מוהר"ן חלק ב
| סיפורי מעשיות
| ספר המידות
| שבחי הר"ן
| שיחות הר"ן
| חיי מוהר"ן
|
|
לדון לכף זכות - מהו שורש העניין?
הגב 
|
| מחבר | |
מחפש אמת 
חדש 
|
 נושא: לדון לכף זכות - מהו שורש העניין? |
|
אשמח לדעת מהו שורש העניין של לדון לכף זכות ?
תודה
|
|
 |
|
|
אליעד כהן
מנהל הפורום 
|
|
|
תשובה:
כידוע כל דיבור של רבי נחמן מברסלב הוא רק לבוש גשמי של עניין אחר. אז כאן נעסוק בשורש העניין של לדון לכף זכות כדלהלן:
והעניין הוא, כי קודם הבריאה היה כולו טוב וכולו אחד. ואחרי הבריאה הטוב האין סופי צמצם את עצמו ללבושים שונים, שבהם הוא מצטייר בעיני האדם גם כרע, למרות שהוא כולו טוב ממש.
ועיקר עבודת האדם בעולם, היא לדון את כל העולם לכף זכות, היינו לקשר את בחינה הבריאה לבחינת לפני הבריאה, היינו לגלות את שורש הטוב שיש בכל רע. ועל ידי זה לבטל את הרע לגמרי. ועל ידי זה להעלות את מידת היראה לשורשה, כי אם אין רע אז אין ממה להתיירא. ועל ידי זה זוכה להתגלות סודות התורה וזוכה לתכלית הנצחית.
ולדון את חברו לכף זכות, היינו למצוא את שורש הטוב במה שעשה חברו. היינו לחפש ולנבור ולמצוא את הטוב שמלובש בדבר שנדמה לאדם כרע.
ומשה רבנו הייתה לו את הבחינה הזאת של פסול לך, היינו שבכל מקום שהוא ראה פסולת הוא תלה אותה בעצמו. היינו שהוא הבין שבאמת מפי עליון לא תצא הרעות והטוב, ובאמת הכל טוב תמיד והכל אחד, אלא שרק בגלל הכלי של האדם, רק בגלל זה נצטייר בעיניו משהו רע. והכל זה רק מחמת האדם עצמו.
כי ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים וכולי, וזהו דייקא לפניכם, הכל לפי הכלי של האדם עצמו. אך אצל השי"ת הכל טוב תמיד.
וכאשר משה ראה פסולת היינו רע, הוא הבין שהבעיה נמצאת רק בו ולא בחברו.
וכן למשה היתה גם בחינה נוספת של כולו סג יחדיו, היינו שגם כאשר הוא היה רואה מישהו שהוא כולו סג מהשי"ת, הוא היה איתו יחדיו, היינו שהיה מוצא את הטוב שבו. כי עיקר עבודת משה הייתה לגלות את הבורא בעשרה כתרי דמסאבותא דייקא, כי שם יש את סודות התורה הגדולים ביותר.
וזו הייתה בקשת משה לדעת מדוע צדיק ורע לו רשע וטוב לו, משום שבוודאי הכל טוב. ואף על פי כן הטוב מלובש כאן במשהו שנראה כרע. ומשה רצה לגלות את העניין הזה.
והשי"ת אמר לו שתוק כך עלה במחשבה לפני, היינו כי עליך לשתוק ולתקן את הדיבור ואת מידת המלכות שלך, היינו להגיע לשתיקה מוחלטת של המחשבות שלך, ולהכלל בא"ס לגמרי ועל ידי זה להבין איך הטוב מלובש בכל דבר.
וזה עניין מ"ש אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו, כי רק מי שמגיע למקומו של עולם, היינו רק מי שנכלל בא"ס לגמרי, רק הוא יכול לדון את כל העולם כולו לכף זכות, כי הוא רואה את התלבשות הטוב בכל דבר.
וזה עניין ראש השנה של רבי נחמן מברסלב , כי הוא נכלל בא"ס לגמרי ולכן הוא דן את כולם לכף זכות תמיד. ובאמת שורש העניין של להיות אצלי על ראש השנה, בשורשו הפירוש הוא שעל האדם להכלל בא"ס ששם אין חילוק בין רבי נחמן מברסלב אליו, ושם ורק שם הוא אצל רבי נחמן מברסלב ממש, כי הנשמות שלהם מתאחדות בשורשם.
ומי שיכול לדון את כולם לכף זכות, הוא דייקא יכול לנגן ולהיות חזן. כי הניגון הוא בירור הרוח הטובה מהרוח הרעה, שזו בחינת קטורת. וכאשר האדם רואה את התורה ואת הטוב שמלובש בכל דבר, הרי שזהו ניגון.
כי באמת גן עדן זה כאן, וכל העולם הזה הוא ניגון אחד גדול.
אך אצל מי שאינו צדיק, אצלו הניגון הזה מצטייר כמו מלחמה וכמו צעקות של חיות טורפות, כמו שהניגון הזה הצטייר אצל בן המלך במעשה של בן מלך ובן שפחה שהתחלפו. אך הצדיק נותן לאדם שכל וכלי כזה, שבאמצעותו הוא רואה שכל מה שנדמה לו כצעקות של החיות הטורפות בלילה, הוא בכלל ניגון יפה, עיי"ש במעשה.
ומי שהוא צדיק אמת יש לו את 2 הבחינות הבאות:
1 - הוא מקשר את כל השבחים שמשבחים אותו אל המלך, ולכן הוא יכול לקבל הרבה שבחים ואפילו לשבח את עצמו.
2 - הוא מקשר והופך את כל הבזיונות שמבזים אותו, ומצרף אותם לשבחים של המלך. ולכן הוא יכול לקבל הרבה בזיונות ולא יחליש את דעתו כלל.
כי אצל הצדיק האמת שהוא רואה את התלבשות השי"ת בכל דבר והוא יודע איך התורה שבעל פה מלובשת בכל דבר, על ידי זה הוא הופך את הדיבורים של הבזיונות שמבזים אותו לשבחים למלך.
והכל עניין אחד כמובן, שהוא לקשר את הבריאה בבחינת לפני הבריאה, דהיינו למצוא את הטוב שיש בכל רע וכולי כנ"ל.
בעניין לדון לכף זכות, ראה גם כאן:
http://breslev.eip.co.il/?key=549 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפב - צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת
http://breslev.eip.co.il/?key=406 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלו - אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ
http://breslev.eip.co.il/?key=544 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעז - כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לַעֲמד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים
http://breslev.eip.co.il/?key=178 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ
|
|
|
|
|
אליעד כהן
מנהל הפורום
|
|
|
תוספת:
לשון רבי נחמן מברסלב כאן http://breslev.eip.co.il/?key=178 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ
מבואר שרק צדיק גמור שנכלל בא"ס לגמרי, רק הוא באמת יכול ויודע לדון לכף זכות באמת את כל העולם ...
וַאֲזַי יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת ראשׁ הַשָּׁנָה
כִּי כְּשֶׁאָדָם יוֹשֵׁב לְדַבֵּר בַּחֲבֵרוֹ זֶה בְּחִינַת ראשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹמָא דְדִינָא, שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְדָן אֶת חֲבֵרוֹ וְצָרִיך לִזָּהֵר מִזֶּה מְאד וּלְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ הֵיטֵב אִם הוּא רָאוּי לָזֶה לִשְׁפּט אֶת חֲבֵרוֹ "כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאֱלהִים הוּא" כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַך לְבַדּוֹ רָאוּי לִשְׁפּט אֶת הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ' וּמִי הוּא שֶׁיָּכוֹל לֵידַע וּלְהַגִּיעַ לְמָקוֹם חֲבֵרוֹ כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ וְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ מָקוֹם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך וְעַל כֵּן הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַך יָכוֹל לָדוּן אֶת הָאָדָם כִּי הוּא יִתְבָּרַך בַּעַל הָרַחֲמִים וּבְוַדַּאי הוּא מְקַיֵּם בָּנוּ 'הֲוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת' וְאָנוּ רוֹאִין רַחֲמָנוּתוֹ בַּמֶּה שֶׁקָּבַע לָנוּ ראשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין, בְּראשׁ חֹדֶשׁ כִּי זֶה הוּא חֶסֶד גָּדוֹל כִּי אֵיך הָיִינוּ מְרִימִין פָּנֵינוּ לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַך עַל כֵּן עָשָׂה עִמָּנוּ חֶסֶד וְקָבַע יוֹם הַדִּין ראשׁ הַשָּׁנָה בְּראשׁ חֹדֶשׁ שֶׁאָז כִּבְיָכוֹל הוּא יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה בִּבְחִינַת: 'הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה', הַנֶּאֱמָר בְּראשׁ חֹדֶשׁ וְעַל כֵּן אֵין לָנוּ בּוּשָׁה בַּיּוֹם הַדִּין לְבַקֵּשׁ כַּפָּרָה מֵאַחַר שֶׁהוּא יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ מְבַקֵּשׁ אָז כַּפָּרָה, כַּנַּ"ל גַּם עַל יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בָּא לִידֵי זֶה שֶׁיִּצְטָרֵך לוֹמַר: הָבִיאוּ עָלַי כַּפָּרָה הַיְנוּ שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁהֻצְרַך לְהִתְחָרֵט עָלָיו וְלוֹמַר: הָבִיאוּ עָלַי וְכוּ' עַל כֵּן אֵין לָנוּ בּוּשָׁה לָבוֹא לְפָנָיו בַּחֲטָאֵינוּ לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם כַּפָּרָה וּלְהִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם כִּי גַּם הוּא יִתְבָּרַך עָשָׂה דָּבָר שֶׁהֻצְרַך לְהִתְחָרֵט עָלָיו כַּנַּ"ל נִמְצָא, שֶׁאָנוּ רוֹאִין גּדֶל רַחֲמָנוּת שֶׁלּוֹ עַל כֵּן הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַך רָאוּי לָדוּן אֶת הָעוֹלָם כִּי הוּא יִתְבָּרַך יוֹדֵעַ מְקוֹם כָּל אֶחָד וְאֶחָד כִּי כָל הַמְּקוֹמוֹת הֵם אֶצְלוֹ יִתְבָּרַך, כִּי הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְאֵין הָעוֹלָם מְקוֹמוֹ כַּנַּ"ל ... וְעַל כֵּן הוּא יִתְבָּרַך יָכוֹל לַעֲשׂוֹת ראשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא יוֹם הַדִּין
כִּי הוּא מְקַיֵּם: 'אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ' כִּי הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם כַּנַּ"ל ... וּמִי שֶׁאוֹחֵז בִּבְחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, בִּבְחִינַת שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת
הוּא גַּם כֵּן בְּחִינַת מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּבְחִינַת: "וְכִסֵּא כָּבוֹד יַנְחִילֵם, כִּי לַה' מְצוּקֵי אָרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל" דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת עַל יְדֵי זֶה הוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּחִינַת: 'וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל' וְעַל כֵּן הוּא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת ראשׁ הַשָּׁנָה כַּנַּ"ל שזה בחינת מ"ש כאן http://breslev.eip.co.il/?key=406 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלו - אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ
אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ
זֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַזַ"ל 'הֱוֵי דָּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת' כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל אָדָם צָרִיך לַחֲקר לִמְצא זְכוּת בַּחֲבֵרוֹ, בַּמֶּה שֶׁחוֹלֵק עָלָיו כְּדֵי לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת כִּי הַמַּחֲלקֶת לא יִמְנַע מִשְּׁנֵי פָּנִים אוֹ מֵחֲמַת שֶׁחֲבֵירוֹ גָּדוֹל מִמֶּנוּ בְּמַעֲלָה וְעַל כֵּן חוֹלֵק עָלָיו עַל שֶׁלּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ וַאֲזַי צָרִיך לְהִשְׁתַּדֵּל שֶׁיַּגִּיעַ הוּא גַּם כֵּן לְמַדְרֵגַת חֲבֵרוֹ בִּכְדֵי שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִים וַאֲזַי לא יִהְיֶה מַחֲלקֶת אוֹ לִפְעָמִים לְהֵפֶך שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ וְהַמַּחֲלקֶת מֵחֲמַת שֶׁחֲבֵרוֹ מִתְקַנֵּא בּוֹ, עַל שֶׁלּא הִגִּיעַ לְמַדְרֵגָתוֹ וְעַל כֵּן צָרִיך לְדוּנוֹ לְכַף זְכוּת וּבָזֶה הוּא מַעֲלֶה חֲבֵרוֹ לְכַף זְכוּת וְאָז הֵם בְּמָקוֹם אֶחָד הַיְנוּ בְּמַדְרֵגָה אַחַת וַאֲזַי בְּוַדַּאי לא יִהְיֶה מַחֲלקֶת כִּי הַמַּחֲלקֶת הוּא רַק מֵחֲמַת שֶׁהֵם מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה אוֹ שֶׁחֲבֵרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל אֲבָל אִם יִהְיוּ שְׁנֵיהֶם בְּמָקוֹם אֶחָד בְּמַדְרֵגָה אַחַת בְּוַדַּאי לא יִהְיֶה מַחֲלקֶת כִּי בְּדָבָר אֶחָד אֵין שַׁיָּך מַחֲלקֶת וְזֶהוּ: 'אַל תָּדוּן אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ' הַיְנוּ שֶׁתִּשְׁתַּדֵּל שֶׁתִּהְיֶה עִמּוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד, בְּמַדְרֵגָה אַחַת מֵאֶחָד מִשְּׁנֵי פָּנִים הַנַּ"ל וַאֲזַי בְּוַדַּאי לא יִהְיֶה מַחֲלקֶת כִּי בְּדָבָר אֶחָד אֵין שַׁיָּך מַחֲלקֶת וכידוע אצל רבי נחמן מברסלב, אחדות היא בחינת לפני בריאת העולם, והיא אותה הבחינה ממש של לאחוז בשורשי הנשמות הנ"ל.
כי לאחוז בשורשי הנשמות, היא בחינה אחת עם להכלל בא"ס. שאז הכל אחד ואז דן את חברו לכף זכות באמת.
|
|
|
|
|
אליעד כהן
מנהל הפורום
|
|
|
בעניין לדון לכף זכות, מצו"ב מאמר שעוסק בנ"ל
http://www.eip.co.il/?key=198 - סליחה. לדון לכף זכות. איך לסלוח וללמד זכות ? ועולה גם בקנה אחד עם מ"ש עם רבי נחמן מברסלב שאחרי שהוא חזר מארץ ישראל, הוא אהב גם את מי שעשה לו את כל הרעות שבעולם.
וזה גם בחינת מ"ש שצריך לדון את השונאים ולעשות להם טובות, כמו הארץ שכולם דורכים עליה והיא מצמיחה וכולי ...
וזה גם סוד העניין של המתקת הכעס ברחמים שהביא רבי נחמן מברסלב, שהוא בחינת שעשוע העולם הבא וכולי ...
************
סליחה. ויתור. סלחנות. לסלוח = לאפשר לעצמך להרגיש טוב בשביל עצמך. לסלוח = לעצמך / לסביבתך / למציאות. לסלוח לעצמך = על טעויות שעשית. במקום רגשות אשמה, הלקאה עצמית, כעס עצמי וכולי, במקום כל אלו להרגיש אהבה עצמית וקבלה עצמית = לאהוב את עצמך = לסלוח לעצמך. לסלוח לסביבתך = על מה שפגעו בך. במקום רגשות כעס, שנאה, נקמה, מחלוקת, מריבה וכולי, במקום כל אלו להרגיש אהבה אמיתית גם כלפי זה שפגע בך. לאהוב את כולם בלי תלות במעשיהם. גם אם מעשיהם היו נגדך. לסלוח למציאות = על הדברים שנגד רצונך. במקום כעס, תסכול, עצבים, עצבות וכולי, במקום כל אלו להרגיש תחושה של אהבה וקבלה של המציאות כפי שהיא ללא שום שינוי. להרגיש תחושה של הכל טוב גמור ללא שום רע כלל. לסלוח = לאהוב = להרגיש טוב = שלמות = אחדות = טוב. מריבה = פירוד = נפרדות = להרגיש רע = מחלוקת = רע. השאלה הנשאלת היא, איך מגיעים לזה באמת ? מי שיתבונן יראה, כי שימוש בפסיכולוגיה הפוכה נגד הכעס לא באמת מועיל. ז"א השיטה של אל תכעס כדי לא לפגוע בעצמך, ותסלח כדי להרגיש טוב, השיטה הזאת לא ממש עוזרת. כי בתוך תוכו האדם עדין מרגיש מרירות. להרגיש טוב באמת ולסלוח באמת פירושו להרגיש אהבה וקבלה אמיתית. ז"א לא מספיק לא לכעוס ולהיות אדיש כלפי חוץ וממורמר מבפנים, צריך להגיע לתחושה של אהבה. אז איך עושים זאת ? תשובה: על ידי לימוד זכות. לימוד זכות = האדם מרגיל את עצמו ללמד זכות, לדון לכף זכות את כולם כל הזמן. בטרם נבין מהו לימוד זכות, נבהיר כי לימוד זכות אין פירושו לתת לשני לפגוע בך נגד רצונך. גם מי שתמיד מלמד זכות עדיין ימנע מפגיעה עצמית. יחד עם זאת מי שמלמד זכות בשלמות, אדם כזה תמיד ירגיש טוב כלפי הכל כל הזמן. ללמד זכות פירושו להיות הסנגור של הצד השני. סנגור = מחפש טוב. קטגור = מחפש רע. להיות הסנגור אין פירושו לשקר ולהצדיק סתם כך מעשה רע. להיות הסנגור פירושו לחפש את האמת המלאה על המעשה שבוצע. פירוש: מישהו פגע באדם, אדם עשה טעות, המציאות אינה מתאימה לרצונו של האדם. הרי לנו כעס. יחד עם זאת האדם אינו רואה את התמונה המלאה במלואה. לראות את התמונה המלאה פירושו להכניס את כל הדברים לפרופורציה הנכונה. לסנגר / ללמד זכות פירושו לחפש את המניע האמיתי שבגללו האירוע המכעיס התרחש. אם מישהו פגע בך, נסה להבין מה היה הרצון שהניע אותו. נסה להבין מה היה הרצון הפנימי יותר אצלו שהניע את הרצון שלו לפגוע בך. חפש את הרצון הפנימי ביותר. כאשר תנבור פנימה, תגלה כי הוא בכלל לא רצה לפגוע בך. הסיבה שהוא עשה את מה שעשה, בכלל לא הייתה כדי לפגוע בך. הוא עשה זאת מסיבה אישית שלו מול עצמו. ברגע שהפגיעה האישית יורדת מהמעשה שפגעו בך, ממילא אפשר להתייחס למעשה כאל תאונה שאינה באשמתו של אף אחד. גם אם זה חוזר על עצמו פעם אחרי פעם, עליך לזכור כי אף אחד לא באמת רוצה לפגוע בך. האדם מונע בגלל רצונות מאוד פנימיים ובגללם הוא פועל. גם אם האדם אומר שהוא רוצה לפגוע בך, גם זה עצמו נובע מרצון אחר פנימי יותר אצלו. רצון שאינו קשור בכלל לפגיעה בך. כאשר תצליח לראות את הפנימיות של האדם שמולך, לא תכעס עליו אלא תרחם עליו ותאהב אותו למרות הכל. בדיוק כמו שיד אחת לא תכעס על היד השנייה ולא משנה מה יקרה, כך גם אתה תאהב אותו, אם תבין באמת את ליבו של השני. גם לעצמך צריך לסלוח. תהיה הסנגור של עצמך. לא סנגור דמיוני אלא סנגור אמיתי. סנגור דמיוני = המצאת דמיונות שאמורים להסביר את המעשה = סיבות לא נכונות = שקר = סבל. סנגור אמיתי = חיפוש הסיבה האמיתית שבגללה האירוע קרה ולימוד כף זכות אמיתי = סיבה אמיתית = אמת = אושר. ז"א חפש את האמת המלאה שבגללה עשית את מה שעשית. נסה להבין מה הייתה הסיטואציה והתמונה המלאה של הנסיבות שהביאו אותך לביצוע הפעולה. נסה לדון את עצמך לכף זכות, על ידי זה שתחפש את האמת לגבי עצמך. וכמובן גם לגבי המציאות. לסלוח למציאות = לחיות באהבה מלאה למציאות. כדי לאהוב את המציאות צריך לחפש תמיד את האמת. הסיבה שהאדם כועס על המציאות, היא משום שאינו רוצה את המציאות כפי שהיא. הסיבה שהאדם אינו רוצה את המציאות, היא משום שהוא אינו מבין את הסיבה האמיתית שבגללה המציאות היא כפי שהיא. אם היה האדם מבין את הסיבה האמיתית שבגללה המציאות היא כפי שהיא כרגע, הרי שהוא היה מבין את הטוב האמיתי שיש בכל רגע של המציאות ותמיד היה מרגיש טוב. לפעמים נדמה לאדם שהוא מבין את הסיבות של המציאות, אך עדיין הוא אינו מסכים עם הסיבות האלו. דע לך, כי אם אינך מסכים עם המציאות ואם אינך מצליח להבין מה טוב באמת בכל דבר, הרי שלא באמת הבנת את הסיבה הראשונה שבגללה המציאות היא כפי שהיא. חפש את הסיבה הראשונה של כל הסיבות. תחקור לעומק של הסיבות, עד שתבין גם אתה את ההיגיון של המציאות. כאשר תבין את השכל של המציאות, תרגיש טוב תמיד. |
|
|
|
|
אליעד כהן
מנהל הפורום
|
|
|
עוד מאמר בעניין לדון לכף זכות.
http://www.eip.co.il/?key=379 - תחיית המתים. מהו מוות אמיתי ואיך להחיות מתים ? המאמר הזה מבוסס על הדיבור של רבי נחמן מברסלב על הכת של הרציחה שהם בחינת קץ כל בשר שהם מלמדים חובה ולא זכות וכולי ...
וגם המאמר מבוסס על מספר דיבורים של רבי נחמן מברסלב לגבי עניין תחיית המתים וכולי ...
בעניין הכת של הרציחה שהם הבחינה של קץ כל בשר שהוא לימוד חובה, ראה כאן http://breslev.eip.co.il/?key=310 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לח - מַרְכְּבת פַּרְעה
********
תחיית המתים. הצלת חיים. רצח. חיים. מוות. סנגוריה. קטגוריה.
מהו מוות אמיתי ואיך להחיות מתים ? בכל דבר שיש במציאות יש טוב שמחייה אותו. הסיבה שבגללה כל דבר קיים, הוא הטוב שיש בו. אם לא היה בדבר משהו טוב באמת, הדבר לא היה קיים. החיים של הדבר = הטוב שבו. אדם מרגיש חי / נהנה מהחיים, כאשר הוא מרגיש את הטוב שיש בכל דבר. לעומת זאת, כאשר האדם אינו רואה את הטוב שיש בכל דבר, הרי שהוא כמו מת חי. מצד אחד הוא חי, אך מצד שני הוא נחשב מת. כאשר האדם מחפש את הטוב שיש בכל דבר = תחיית המתים. כאשר האדם מחפש את החיסרון שיש בכל דבר = להרוג את הדבר = רצח. בכל דבר יש דבר טוב שמחייה אותו. כאשר האדם מחפש את הרע שיש בדבר, הרי שזו רציחה. האדם רוצח את החיים של הדבר. האדם רוצח את זכות הקיום של הדבר. זכות הקיום והחיים של כל דבר הם רק הטוב שבו. כאשר האדם דן את הדבר לכף חובה = מחפש מה לא טוב בו, הרי שהוא רוצח את זכות הקיום של הדבר = רצח. להחיות מתים = ללמוד סנגוריה על כל דבר = לדון לכף זכות = לחפש מה טוב בכל דבר. כאשר האדם מחפש את הטוב שיש בכל דבר = מחייה את הדבר = הצלת חיים. סיכום: רצח = לראות את הרע שיש בדבר = האדם מת חי. הצלת חיים = האדם רואה את הטוב שבדבר = הצלת חיים. כאשר האדם מחפש את הטוב שיש בכל דבר, על ידי זה נוצרת תחיית המתים = נפשו של האדם קמה לתחייה מהעצבות אל השלמות והאושר הנצחי. |
|
|
|
|
אליעד כהן
מנהל הפורום
|
|
|
בעניין המתקת הכעס ברחמים ולדון את כולם לכף זכות, גם את מי שעושה לו את כל הרעות שבעולם. http://breslev.eip.co.il/?key=1807 - שבחי הר"ן - אות כב וּבְעִנְיַן שְׁבִירַת כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת |
|
|
|
|
הגב
|
| מעבר לפורום |