ברסלב להצליח בכח המחשבה - דף הבית
חיפוש בספרי ברסלב
 
      התחברות

השכל הנקנה - מהו?


 הגב
מחבר
אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה נושא: השכל הנקנה - מהו?
http://breslev.eip.co.il/?key=167 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא
 
וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ
כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג
אָז שִׂכְלוֹ שָׁב שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה
כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַמְּחַקְּרִים
שֶׁיֵּשׁ שֵׂכֶל בְּכחַ, וְשֵׂכֶל הַפּעַל, וְשֵׂכֶל הַנִּקְנֶה
וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ
אֵינוֹ אֶלָּא שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה
וְזֶה הַשְׁאָרוֹתָיו לְאַחַר הַמִּיתָה
וְזֶה בְּחִינַת אֲמָנָה
כִּי אֲמָנָה לְשׁוֹן קִיּוּם דָּבָר
כִּי שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה
הוּא קִיּוּם שֶׁל אָדָם לְאַחַר מוֹתוֹ
וְשֵׂכֶל הַנִּקְנֶה נִקְרָא
מַה שֶּׁאָדָם יוֹדֵעַ הַרְבֵּה דְּבָרִים בִּידִיעָה אַחַת
כִּי קדֶם צָרִיךְ לֵידַע הַרְבֵּה הַקְדָּמוֹת
קדֶם שֶׁיֵּדַע אֵיזֶהוּ דָּבָר
וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִּׂיג אֶת הַדָּבָר
מַשְׁלִיךְ הַקְדָּמוֹתָיו
וְיוֹדֵעַ אֶת הַדָּבָר בִּידִיעָה אַחַת

וראה גם כעין זה http://breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א

וְעִקַּר הַדַּעַת, הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ
הַיְנוּ שֶׁיּוֹצִיא אֶת שִׂכְלוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל
כִּי גַּם לְקָטָן יֵשׁ דַּעַת
אֲבָל אֵצֶל הַקָּטָן עֲדַיִן הַדַּעַת בְּכחַ וְלא בְּפעַל
כִּי לא הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ, וְלא הוֹצִיא אוֹתוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל
וּמִי שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוֹצִיא אוֹתוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל
וְהִשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְדַעַת הָאָדָם לְהַשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ
אֲזַי הוּא קָרוֹב לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
וְאֵין חִלּוּק בֵּין דַּעַת הָאָדָם לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
אֶלָּא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים כַּמּוּבָא
וְאָז דַּעְתּוֹ יוֹנֵק מִדַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֵ"א, וְאָז מוֹלִיד
 
דהיינו אותה הבחינה ממש, שכאשר האדם מוציא את שכלו מכוח אל הפועל, אז הוא זוכה לשכל חדש וכולי.
 
*****
 
ונבאר, אין שום דרך בעולם לזכות לשכל הנקנה בלי להוציא ולהשתמש בכל הפוטנציאל השכלי של האדם.
כל זמן שהאדם לא משתמש בכל השכל האנושי שלו בשלמות שאין שלמות אחריה, הוא לא יכול לזכות לשכל הנקנה.
 
וכדי לזכות לשכל הנקנה, לשם כך על האדם להוציא מהכוח אל הפועל את כל שכלו.
 
וכיו"ב אמר רבי נחמן מברסלב http://breslev.eip.co.il/?key=333 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - עַל יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה יִחוּד
 
מַה שֶּׁהִגְבִּיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין
הוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְחַדֵּד הַשֵּׂכֶל, לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ
 
וההבדל שבין השכל הנקנה לשכל הרגיל, הוא שבשכל רגיל אי אפשר להבין את עניין הצמצום של החלל הפנוי, משום שאלו 2 מחשבות שמנוגדות זו לזו בבת אחת. והוא דבר והיפוכו. ולכן השכל הזה של החלל הפנוי אינו נכנס בשכל אנושי.
 
אך השכל הנקנה, הוא השכל שבו האדם יודע ידיעות שונות בבת אחת. ולכן ממילא האדם יכול להבין באמצעות השכל הזה את התשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי וכיו"ב.
 
****
 
היבט נוסף, בשכל רגיל האדם יודע כל דבר בצורה נפרדת. היינו האדם אינו יודע את הישות של השולחן ואת הישות של הכסא בבת אחת. אך בשכל הנקנה האדם זוכה להשגת השי"ת, ואז הוא יודע את כל הדברים שבעולם בידיעה אחת.
 
כי השכל הנקנה, הוא ידיעת השורש של הבריאה, דהיינו שהאדם מבין מה היה לפני בריאת העולם, שבכך כמובן כלולה כל הבריאה כולה.
 
****
 
כמו כן אמר רבי נחמן מברסלב http://breslev.eip.co.il/?key=196 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר
 
כי יש שכל משכיל ומושכל, דהיינו השכל של האדם + האדם עצמו שהוא המשכיל + המושכל דהיינו הדבר שנמצא בתוך השכל.
 
ובשכל הנקנה כל הדברים האלו הם אחד.
 
וכן כיו"ב לגבי עניין מ"ש http://breslev.eip.co.il/?key=337 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי
 
שיש חשק חושק ונחשק. ועל ידי השכל הנ"ל, על ידי זה 3 הבחינות האלו נכללות ביחד. כי בשורש הכל אחד.
 
****
 
עניין נוסף השכל הנקנה הוא בחינת אמונה מעל השכל האנושי. כי הוא השגת האין סוף שהוא בחינת אמונה בשלמות.
 
***
 
עניין נוסף, השכל הנקנה הוא ההתבוננות שצריך אליה את כל הון דעלמא, ששם התבאר דהיינו ההקדמות שצריך כדי להגיע להתבוננות הזאת. והשכל הנקנה הוא ידיעת השי"ת. ולשם כך צריך האדם את כל ההקדמות שבעולם, כדי לזכות לשכל הזה.
 
****
 
עניין נוסף לגבי:
וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ
אֵינוֹ אֶלָּא שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה
וְזֶה הַשְׁאָרוֹתָיו לְאַחַר הַמִּיתָה
וְזֶה בְּחִינַת אֲמָנָה
כִּי אֲמָנָה לְשׁוֹן קִיּוּם דָּבָר
כִּי שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה
הוּא קִיּוּם שֶׁל אָדָם לְאַחַר מוֹתוֹ
יש כאן 2 בחינות שונות.
 
בחינה אחת היא, אחרי מותו היינו אחרי עזיבת האדם את גופו וזה עניין אחד.
 
ובחינה שניה היא אחרי מותו היינו אחרי מות המוחין, דהיינו כאשר הצדיק בבחינת רצוא להשיג את האין סוף בשכל הנקנה, זו בחינת מוות של המוחין כמובא במספר מקומות. וגם זו בחינת אחרי מותו. וגם בזה יש כמה בחינות.
 
****
 
היבט נוסף:
 
כל הידיעות של האדם הן יחסיות. דהיינו האדם אינו יודע שום דבר בשלמות, משום שהאדם לא מבין את המהות של הדבר עצמו, דהיינו את האור א"ס שמלובש בכל דבר. וממילא כל הידיעות כולן הם רק יחסיות.
 
אך השכל הנקנה, היינו שכל שהוא נצחי (וגם זו בחינת החיים הנצחיים). היינו, כי מאחר שהאדם מבין את השורש של הבריאה, ממילא הידיעה שלו היא שלמה, וממילא היא גם נצחית.
 
וזו בחינת האמת לאמיתה, דהיינו אמת נצחית שאינה תלויה בשכל האנושי.
 
כי כל אמת בעולם שהיא תלוי בשכל אנושי, הרי שהיא רק אמת יחסית. אך ידיעת האמת של השכל הנקנה, זו ידיעת אמת נצחית.
 
והשכל הנקנה הוא בחינת ידיעה שלמה, תכלית הידיעה שלא נדע, השכר לעולם הבא, התשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, תורה דעתיקא סתימאה, להכלל בא"ס וכולי.
 
******
 
בעניין השכל הנקנה.
 
הפורום מלא באזכורים ובהסברים שונים על השכל הזה. יש לחפש את הביטוי השכל הנקנה בחיפוש של הפורום.
http://breslev.eip.co.il/?key=167 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא
ואחר כך כשמשיג בשכלו
כל מה שיש ביד אנושי להשיג
אז שכלו שב שכל הנקנה
כמו שכתבו המחקרים
שיש שכל בכח, ושכל הפעל, ושכל הנקנה
ועקר קיומו של אדם לאחר מיתתו
אינו אלא שכל הנקנה
וזה השארותיו לאחר המיתה
וזה בחינת אמנה
כי אמנה לשון קיום דבר
כי שכל הנקנה
הוא קיום של אדם לאחר מותו
ושכל הנקנה נקרא
מה שאדם יודע הרבה דברים בידיעה אחת
כי קדם צריך לידע הרבה הקדמות
קדם שידע איזהו דבר
ואחר כך כשמשיג את הדבר
משליך הקדמותיו
ויודע את הדבר בידיעה אחת

וראה גם כעין זה http://breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א

ועקר הדעת, הינו שישתמש בדעתו
הינו שיוציא את שכלו מכח אל הפעל
כי גם לקטן יש דעת
אבל אצל הקטן עדין הדעת בכח ולא בפעל
כי לא השתמש בדעתו, ולא הוציא אותו מכח אל הפעל
ומי שהוא שלם בדעתו שהוציא אותו מכח אל הפעל
והשיג בדעתו מה שאפשר לדעת האדם להשיג בדעתו
אזי הוא קרוב לדעת הקדוש ברוך הוא
ואין חלוק בין דעת האדם לדעת השם יתברך
אלא חמשה דברים כמובא
ואז דעתו יונק מדעת השם יתברך, שהיא בחינת ה"א, ואז מוליד
וכיו"ב אמר רבי נחמן מברסלב http://breslev.eip.co.il/?key=333 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - על ידי אכילתם של ישראל, נעשה יחוד
מה שהגביל השם יתברך לשכל האנושי שיוכל להבין
הוא מצוה גדולה לחדד השכל, להבין הדבר על בריו
כמו כן אמר רבי נחמן מברסלב http://breslev.eip.co.il/?key=196 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור
וכן כיו"ב לגבי עניין מ"ש http://breslev.eip.co.il/?key=337 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי
ועקר קיומו של אדם לאחר מיתתו
אינו אלא שכל הנקנה
וזה השארותיו לאחר המיתה
וזה בחינת אמנה
כי אמנה לשון קיום דבר
כי שכל הנקנה
הוא קיום של אדם לאחר מותו
אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה
בעניין תכלית הידיעה, מצו"ב מאמר
http://www.eip.co.il/?key=108 - תכלית הידיעה. מהי ידיעה שלמה ? ואיך להגיע אליה ?
 

פילוסופיה. לוגיקה. מהי מהותה של תכלית הידיעה והידיעה השלמה ?

תכלית הידיעה = שלמות הידיעה.

לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה של הדבר.

הקדמה:

כל ידיעה מתחלקת ל 3 גורמים.

היודע את הידיעה.

הדבר שאותו יודעים.

והידיעה שמחברת בין זה שיודע לבין הדבר שאותו הוא יודע.

כנ"ל לגבי מחשבה.

יש את זה שחושב את המחשבה.

יש את הדבר שעליו חושבים ושנמצא בתוך המחשבה.

ויש את המחשבה עצמה שמחברת בין החושב לבין הדבר שחושבים עליו.

כנ"ל גם לגבי רצון.

יש את זה שרוצה את הדבר.

יש את הדבר שאותו רוצים.

ויש את הרצון שמחבר את הרוצה ואת הדבר שאותו הוא רוצה.

כל 3 הגורמים הנ"ל של כל ידיעה כנ"ל, הם כולם מהות אחת.

היודע + הידיעה + הדבר הידוע, שלושתם נמצאים בתוך המציאות שמכילה את שלושתם.

המציאות מהווה גם את היודע, גם את הדבר שיודעים וגם את הידיעה שמחברת אותם.

ונחזור לעניין תכלית הידיעה:

כדי לדעת את הדבר בשלמות, יש לדעת את המהות האמיתית שלו.

כדי לדעת את המהות של הדבר בשלמות, יש להיות הדבר עצמו. כי רק הדבר עצמו יודע את עצמו בשלמות.

לדעת את המהות של דבר בשלמות = לדעת את המהות של הדבר, המהות שמאחדת את היודע ואת הידוע.

כי כאשר יודעים את הדבר בשלמות, יודעים את המהות. והמהות של היודע ושל הידיעה ושל הדבר שאותו יודעים היא אחדות גמורה.

ולכן תכלית הידיעה שלא נדע.

ידיעה שלמה = שהידיעה לא תהיה נפרדת וחיצונית מהאדם, אלא שהדבר שאותו יודעים יהיה המהות של היודע = ידיעה עצמית.

ידיעה שלמה = שלא יהיה הבדל בין היודע לבין הדבר שאותו יודעים, אלא שתהיה אחדות ביניהם.

כאשר יש אחדות, זאת כבר לא ידיעה שכלית, אלא הוויה רגשית = אחדות שלמה.

ואיך מגיעים לתכלית הידיעה והידיעה השלמה ?

על ידי הסתכלות אל השורש וחיפוש המהות של כל דבר.

כל הדברים כולם מקושרים זה לזה באחדות גמורה מצד המהות שלהם.

בשורש של המציאות, גם זה שיודע וגם הדבר שאותו הוא יודע, וגם הידיעה עצמה, הם שלושתם דבר אחד.

כאשר האדם מסתכל תמיד אל השורש של כל דבר, על ידי זה המהות שלו מתאחדת עם כל הדברים = הופך להיות אחד עם כל הדברים = תכלית הידיעה שלא נדע כנ"ל.

רק נבהיר ונוסיף, כי לתכלית הידיעה יש גם רבדים נוספים.

תכלית הידיעה = ידיעת מהות האין סוף = ידיעת שורש כל הידיעות כולן, שהיא מהותה של המציאות, מהות האין סוף.

תכלית הידיעה = התאחדות של האדם עם המציאות = התודעה של האדם תופסת את עצמה כמו המציאות עצמה = האדם מסתכל על המציאות דרך העיניים של המציאות.

תכלית הידיעה = לדעת את הכל = לדעת את המהות של דבר אחד = לדעת את הכל. כי במהות הכל אחד.

תכלית הידיעה = שלמות שאין שלמות אחריה, כי אי אפשר לדעת יותר.

תכלית הידיעה = וודאות מוחלטת. כי אם יש אפשרות של ספק, הרי שזו אינה ידיעה שלמה.

תכלית הידיעה = ידיעת האמת הבלתי תלויה, שאי אפשר שלא לדעת אותה, אלא רק צריך להבין את השורש של מה שכבר יודעים.

היבט נוסף:

תכלית הידיעה היא אשר לא נדע.

לדעת משהו = להיות מסוגל להגדיר אותו ולהבדיל אותו מדברים אחרים.

הגדרה = גדר = הצבת גבול / תחימה של הדבר מדברים אחרים. ההגדרה של הדבר מבדילה אותו מדברים אחרים.

כאשר מגיעים לשורש של הכל, הכל מתאחד, המהות של כל הדברים מתחברת לדבר אחד.

ממילא לא ניתן לדעת שום דבר בפני עצמו כמשהו ששונה ממשהו אחר.

כאשר האדם יודע את השורש של הכל, הוא בעצם אינו יכול לדעת שום דבר שניתן להגדיר אותו / לתחום אותו / להכניס אותו לתוך מחשבה.

השורש של הכל הוא האין סוף של הפוטנציאל האין סופי של המהות של המציאות, שהיא מהווה את הכל.

כאשר האדם מגיע אל השורש שהוא האין סוף, ממילא לא ניתן לדעת כלום, כי אי אפשר להכניס את האין סוף לתוך ידיעה סופית.

אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה
ובעניין תכלית הידיעה, ראה גם כאן באורך:
 
http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=178 - תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה
 הגב


נושאים נוספים מ:פורום ברסלב ... - כל הנושאים


מעבר לפורום

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009

בחסות אליעד כהן מאמן אימון אישי + מחבר ספרים מומלצים לקריאה + מרצה הרצאות לצפייה + מאמרים לקריאה ועוד.
לפרסום מאמרים בחינם באתר ידע הדרך שלך להצליח לחץ כאן ... בהצלחה!
התאריך כרגע הוא 16_02_2019 השעה 15:03:48