ברסלב להצליח בכח המחשבה - דף הבית
חיפוש בספרי ברסלב
 
      התחברות

תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה


 הגב
מחבר
אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה נושא: תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה
רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על העניין של תכלית הידיעה.
 
תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה.
ראה כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו ?
 
כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו.
 
והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות אלא היא רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד.
 
כמו כן ביאר רבי נחמן מברסלב כאן http://breslev.eip.co.il/?key=196 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר
 
כי יש שכל משכיל ומושכל, ועל ידי אמונה שלמה זוכים שכל הדברים האלו מתאחדים עיין שם.
 
בכל מקרה להלן נביא מעט הקדמות שיבארו את העניינים האלו.
כמו כן ביאר רבי נחמן מברסלב כאן http://breslev.eip.co.il/?key=196 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור
אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה
בעניין מהי תכלית הידיעה
 
http://www.eip.co.il/?key=108 - תכלית הידיעה. מהי ידיעה שלמה ? ואיך להגיע אליה ?
 

פילוסופיה. לוגיקה. מהי מהותה של תכלית הידיעה והידיעה השלמה ?

תכלית הידיעה = שלמות הידיעה.

לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה של הדבר.

הקדמה:

כל ידיעה מתחלקת ל 3 גורמים.

היודע את הידיעה.

הדבר שאותו יודעים.

והידיעה שמחברת בין זה שיודע לבין הדבר שאותו הוא יודע.

כנ"ל לגבי מחשבה.

יש את זה שחושב את המחשבה.

יש את הדבר שעליו חושבים ושנמצא בתוך המחשבה.

ויש את המחשבה עצמה שמחברת בין החושב לבין הדבר שחושבים עליו.

כנ"ל גם לגבי רצון.

יש את זה שרוצה את הדבר.

יש את הדבר שאותו רוצים.

ויש את הרצון שמחבר את הרוצה ואת הדבר שאותו הוא רוצה.

כל 3 הגורמים הנ"ל של כל ידיעה כנ"ל, הם כולם מהות אחת.

היודע + הידיעה + הדבר הידוע, שלושתם נמצאים בתוך המציאות שמכילה את שלושתם.

המציאות מהווה גם את היודע, גם את הדבר שיודעים וגם את הידיעה שמחברת אותם.

ונחזור לעניין תכלית הידיעה:

כדי לדעת את הדבר בשלמות, יש לדעת את המהות האמיתית שלו.

כדי לדעת את המהות של הדבר בשלמות, יש להיות הדבר עצמו. כי רק הדבר עצמו יודע את עצמו בשלמות.

לדעת את המהות של דבר בשלמות = לדעת את המהות של הדבר, המהות שמאחדת את היודע ואת הידוע.

כי כאשר יודעים את הדבר בשלמות, יודעים את המהות. והמהות של היודע ושל הידיעה ושל הדבר שאותו יודעים היא אחדות גמורה.

ולכן תכלית הידיעה שלא נדע.

ידיעה שלמה = שהידיעה לא תהיה נפרדת וחיצונית מהאדם, אלא שהדבר שאותו יודעים יהיה המהות של היודע = ידיעה עצמית.

ידיעה שלמה = שלא יהיה הבדל בין היודע לבין הדבר שאותו יודעים, אלא שתהיה אחדות ביניהם.

כאשר יש אחדות, זאת כבר לא ידיעה שכלית, אלא הוויה רגשית = אחדות שלמה.

ואיך מגיעים לתכלית הידיעה והידיעה השלמה ?

על ידי הסתכלות אל השורש וחיפוש המהות של כל דבר.

כל הדברים כולם מקושרים זה לזה באחדות גמורה מצד המהות שלהם.

בשורש של המציאות, גם זה שיודע וגם הדבר שאותו הוא יודע, וגם הידיעה עצמה, הם שלושתם דבר אחד.

כאשר האדם מסתכל תמיד אל השורש של כל דבר, על ידי זה המהות שלו מתאחדת עם כל הדברים = הופך להיות אחד עם כל הדברים = תכלית הידיעה שלא נדע כנ"ל.

רק נבהיר ונוסיף, כי לתכלית הידיעה יש גם רבדים נוספים.

תכלית הידיעה = ידיעת מהות האין סוף = ידיעת שורש כל הידיעות כולן, שהיא מהותה של המציאות, מהות האין סוף.

תכלית הידיעה = התאחדות של האדם עם המציאות = התודעה של האדם תופסת את עצמה כמו המציאות עצמה = האדם מסתכל על המציאות דרך העיניים של המציאות.

תכלית הידיעה = לדעת את הכל = לדעת את המהות של דבר אחד = לדעת את הכל. כי במהות הכל אחד.

תכלית הידיעה = שלמות שאין שלמות אחריה, כי אי אפשר לדעת יותר.

תכלית הידיעה = וודאות מוחלטת. כי אם יש אפשרות של ספק, הרי שזו אינה ידיעה שלמה.

תכלית הידיעה = ידיעת האמת הבלתי תלויה, שאי אפשר שלא לדעת אותה, אלא רק צריך להבין את השורש של מה שכבר יודעים.

היבט נוסף:

תכלית הידיעה היא אשר לא נדע.

לדעת משהו = להיות מסוגל להגדיר אותו ולהבדיל אותו מדברים אחרים.

הגדרה = גדר = הצבת גבול / תחימה של הדבר מדברים אחרים. ההגדרה של הדבר מבדילה אותו מדברים אחרים.

כאשר מגיעים לשורש של הכל, הכל מתאחד, המהות של כל הדברים מתחברת לדבר אחד.

ממילא לא ניתן לדעת שום דבר בפני עצמו כמשהו ששונה ממשהו אחר.

כאשר האדם יודע את השורש של הכל, הוא בעצם אינו יכול לדעת שום דבר שניתן להגדיר אותו / לתחום אותו / להכניס אותו לתוך מחשבה.

השורש של הכל הוא האין סוף של הפוטנציאל האין סופי של המהות של המציאות, שהיא מהווה את הכל.

כאשר האדם מגיע אל השורש שהוא האין סוף, ממילא לא ניתן לדעת כלום, כי אי אפשר להכניס את האין סוף לתוך ידיעה סופית.

אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה
בעניין זה שיש ידיעה גדולה שאינה תלויה בידיעת השכל האנושי
 
בעניין זה שידיעה שלמה היא השכל הנקנה מעל השכל האנושי.
 
בעניין זה שהדעת השלמה מאחדת את כל ההפכים
ראה כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=137 - הפכים בברסלב.
 
בעניין ענווה אמיתית, שהיא רק על ידי שהאדם נכלל בהשי"ת.
 
בעניין שהשכל הנקנה הוא בחינת חיים נצחיים וכולי.
 
******
 
http://www.eip.co.il/?key=409 - אמת מוחלטת. האם קיימת ואיך להגיע ?
 

במאמר נסביר את שורש האמת שמסתתר בתוך הטענה שאין אמת מוחלטת, וגם כיצד להגיע אל האמת המוחלטת.

האם קיימת אמת מוחלטת / אמת אובייקטיבית / אמת בלתי תלויה במציאות ?

תשובה: ברור שכן ואין שום סיבה שלא.

האם בני אדם יודעים את האמת הזאת ? תשובה: יתבאר בהמשך.

מהי אמת ?

אמת = כאשר האדם יודע את הדבר כפי מה שהדבר יודע את עצמו.

קיימת מציאות. כאשר האדם יודע את המציאות, כפי מה שהיא יודעת את עצמה, הרי שהוא יודע את האמת האחת של המציאות.

כאשר נקודת המבט של האדם (שנמצא *בתוך* המציאות) על המציאות, זהה לחלוטין לנקודת המבט של המציאות (ש*מקיפה* את הכל) על עצמה, הרי שהוא יודע את האמת האחת של המציאות.

לדעת את המציאות, כפי מה שהיא יודעת את עצמה = לדעת את האמת המוחלטת.

ומכאן כמובן ניתן להבין את שורש האמת שמסתתר בטענה, כי לכל אחד יש את האמת שלו.

השורש הוא, כי באמת כל זמן שהאדם מסתכל על המציאות מתוכה החוצה ולא מנקודת המבט שלה על הכל, הרי שהוא עדיין רואה את המציאות בצורה סובייקטיבית ולא אובייקטיבית.

ונסביר:

כל מה שהאדם יודע, הוא יודע זאת באמצעות שכלו, ובאמצעות חוקי הלוגיקה השונים.

השכל האנושי של האדם מוגבל מטבעו להכניס אל *תוכו* את *כל* המציאות כולה (=לעשות סוף לאין סוף).

חוקי הלוגיקה עצמם, הם סוג של הנחת יסוד שרירותית של האדם, שמניח שהשכל שלו ושחוקי הלוגיקה שלו נכונים.

הלוגיקה מבטאת בסך הכל את מגבלות השכל, אך כמובן שהיא אינה יכולה להוכיח את הנכונות של עצמה.

לא ניתן להוכיח לוגית, כי הלוגיקה עצמה נכונה, בלי להישען על חוקי הלוגיקה עצמם.

ואם נוסיף לכך את כל הדברים שאינם לוגיים שקיימים במציאות (ראה כאן), הרי שברור שהאמת האחת של המציאות אינה לוגית אנושית.

אז איך בכל זאת ניתן להגיע אל האמת האחת ? אילו כלים עומדים לרשות האדם להגיע אל האמת האחת ?

תשובה: באמצעות הלוגיקה + ההבנה שהלוגיקה מוגבלת ושבשלב כלשהו צריך להשתחרר ממנה ולעבור אל הלוגיקה של המציאות.

ונסביר את מהות העניין בצורה מאוד פשוטה.

מהי בעצם מהותה של הלוגיקה ? מהי מהותם של האמת והשקר ? מהי מהות המגבלה השכלית ?

תשובה:

האדם רואה את המציאות בצורה דואלית (דו = שניים). היינו בעיניו של האדם קיימים דברים שונים זה מזה במציאות, ואפילו קיימים דברים שנוגדים זה את זה במציאות.

האדם אינו מסוגל לתפוס בשכלו האנושי שתי ישויות שונות כישות אחת, וכל שכן שהוא אינו מסוגל לתפוס שני דברים שהפוכים ומנוגדים זה לזה כדבר אחר.

מהי לוגיקה אנושית ?

לוגיקה אנושית בנויה על הרעיון כי דבר אחד נכון יותר מאשר דבר אחר. או כי דבר אחר נכון וההפך / שונה שלו אינו נכון.

אם לא היו קיימים הפכים והכל הייתה מהות אחת, לא הייתה משמעות ללוגיקה האנושית.

הלוגיקה מנסה לומר כי טיעון אחד הוא אמת / יותר אמת, מאשר טיעון אחר. הלוגיקה היא דואלית ואינה רואה את שני הצדדים השונים כשני צדדים שונים של אותו המטבע.

בעיני השכל של בני האדם, לכל דבר שקיים, יש דבר אחר שונה ממנו. ואם נחדד, ההפך של הדבר, הוא כל הדברים שהם אינם הדבר. לדוגמא: ההפך של צבע X הוא כל הצבעים שהם אינם X.

וכאן מגיעה הבעיה האנושית של מציאת האמת האחת, והיא כי לכל מטבע יש שני צדדים.

וכל טיעון לצד אחד, תמיד אפשר לטעון גם את ההפך שלו.

הסיבה שבני אדם נדמה להם כי הצד שלהם צודק וכי הצד השני אינו צודק, היא רק משום שהם לא מבינים מספיק את הצד השני.

לכל צד יש נקודת אמת. ואין שום צד שהוא אמיתית פחות / יותר מהצד השני.

בני אדם מטעמי נוחות (שיוצרים את הסבל) חושבים שאם הם לא יבחרו עמדה, אז הם לא יוכלו לחיות / להתקיים, ולכן הם נוקטים עמדה ומחליטים שרירותית כי צד אחד טוב יותר מאשר הצד האחר.

תמיד קיימת האפשרות לשאול אולי ההפך הוא הנכון, ותמיד קיימת דרך להראות שדווקא ההפך לא פחות נכון. אך בני אדם מפחדים בטעות להיכנס לספקות ולחוסר וודאות, ולכן הם חיים באשליה שאכן דבר אחד נכון יותר מאשר דבר אחר.

הפחד מפני החיים בספק, הפחד מפני לא להרגיש מחובר לשום דבר, הפחד של האדם לאבד את נקודת האחיזה שלו במציאות, היא זו שגורמת לאדם לא לראות את שני הצדדים בשלמות, כי בצורה הזאת נדמה לאדם שחייו יהיו רעים.

אך מהי האמת ?

האמת היא שאדרבה ואדרבה, החשיבה הדואלית של האדם, החשיבה של האדם שאינו רואה את האמת ואת הטוב שיש בכל הצדדים בצורה שווה, היא זו שיוצרת את הסבל של האדם כל חייו.

כל הסבל של האדם שורשו בעימותים וקונפליקטים.

הספקות / חוסר הוודאות / הבעיות / הדילמות / הצרות, הכל שורשו בכך שהאדם רואה את הדברים השונים שקיימים במציאות כדברים ששונים זה מזה.

אם היינו שואלים את המציאות, האם לדעתה יש הבדל מהותי בין X ל Y. היא כמובן הייתה אומרת שלא. משום שהיא עצמה מהווה את כל הדברים כולם, ובעיניה הכל זו המהות העצמית של עצמה. כך שלא שייך שדבר אחד יהיה טוב יותר או פחות מדבר אחר.

צורת החשיבה של האדם מקשה על האדם להבין כי כל ההפכים מסכימים זה עם זה, ומשום כך הוא סובל וכל הזמן לא בטוח בשום דבר. משום שתמיד מקנן בליבו של האדם הספק שאולי ההפך הוא הנכון. כי מצד האמת, באמת גם ההפך נכון לא פחות מאשר כל דבר אחר.

החשיבה הדואלית יוצרת את הטוב ואת הרע, את הצורך לבחור בין טוב לרע, ואת האפשרות שיהיה לאדם רע.

כאשר הכל אחד, ממילא לא שייך לרצות משהו אחר. ממילא לא שייך לפחד משום דבר.

ומהי האמת של המציאות ?

האמת של המציאות היא שהדברים שנראים לאדם הכי הפוכים, הם בכלל דבר אחד, שרק האדם עם השכל המצומצם אינו רואה אותם כדבר אחד. מצד האמת של המציאות לא יכולים להיות שני דברים שונים זה מזה וכל שכן שלא הפוכים זה מזה, משום שהכל מתהווה מאותה המציאות.

וניתן נקודת מבט נוספת:

כל זמן שהאדם חושב שיש הבדל כלשהו בין ה"אני" שלו, לבין כל דבר אחר שקיים, הרי שהוא עדיין רואה את המציאות בצורה חלקית והוא אינו רואה עדיין את התמונה המלאה.

כאשר האדם רואה את התמונה המלאה, הוא מרגיש "אני" על כל דבר שבעולם, בדיוק כפי שהמציאות עצמה מרגישה "אני" בכל דבר שבעולם.

כאשר האדם מגיע לאחדות מלאה עם המציאות, בכל דבר שהוא רואה, הוא רואה את עצמו ממש. בדיוק כפי שהמציאות רואה את עצמה ממש בכל דבר.

ואז כמובן כל מה שקורה לאדם, מבחינתו הוא עצמו רצה את זה, כי כל דבר זה הוא עצמו. בדיוק כפי שמנקודת המבט של המציאות כל דבר שקורה זה היא עצמה רצתה.

ואיך אפשר להגיע ולהעמיק את ההבנה הזאת ?

להבנה הזאת אפשר להגיע באמצעות חוקי הלוגיקה, ואח"כ להשתחרר מהם כאשר מגיעים למיצוי שלהם.

הסבר:

על האדם לקחת כל ידיעה שלו ולשאול את עצמו אולי ההפך הוא הנכון.

לא משנה כמה אבסורדי זה יראה וישמע, על האדם להגיע לוודאות מוחלטת, ולשאול את עצמו תמיד אולי ההפך הוא הנכון.

על האדם להבין, כי אם קיים הפך, אז גם הוא יכול להיות נכון.

בסופו של התהליך כל הנחות היסוד של האדם מתפרקות והאדם מרגיש כאילו הוא מאבד אחיזה במציאות וכאילו הוא הולך להשתגע. מה שנקרא האדם חווה על בשרו את הגהנום ואת מלחמת גוג ומגוג.

כאשר האדם לא מפחד וממשיך הלאה ומחפש רק את האמת, בסוף הוא רואה את האמת, שבאמת הכל אחד, ובאמת כל ההפכים מתחברים בקצוות שלהם.

האדם פתאום מבין בשכל שלו שהכל זו ישות אחת. האדם רואה את המציאות כפי שהמציאות רואה את עצמה.

כאשר זה מתרחש, האדם עובר לגן עדן שבו אין קונפליקטים, שבו ה"אני" האישי שלו מתבטל, והוא זוכה לחיים לנצח, משום שהוא חווה את המציאות הנצחית כפי שהיא חווה את עצמה.

וזו כמובן האמת האחת... שהיא לדעת את המציאות כפי שהיא יודעת את עצמה...

אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה
בעניין ההבדל שבין אפשרי המציאות, לבין ידיעת מחוייב המציאות, שזה עניין אחר לגמרי.
 
יתבאר גם מהי ידיעה בשכל הנקנה, מדוע היא אמת באמת ? וכיצד היא שונה מידיעה בשכל רגיל ?
 
http://www.eip.co.il/?key=358 - אמת. מדוע האמת האמיתית אינה זקוקה להוכחה ?
 

את מה צריך להוכיח ? ומדוע האמת אינה צריכה הוכחה ?

האמת אינה צריכה הוכחות, היא פשוט האמת !

אם משהו נחשב לאמיתי בגלל הוכחות, הרי שהוא אינו אמיתי באמת.

את האמת האמיתית ניתן להבין ולראות על ידי התבוננות, אבל אין צורך בהוכחות כלשהן.

בעולם קיימים שני סוגים של אמת.

1 – אמת יחסית. 2 – אמת אמיתית.

אמת יחסית = נחשבת לאמת ביחס למשהו אחר שנחשב לשקר.

אמת יחסית = צריך להוכיח את הנכונות שלה, על ידי שלילת האפשרות ההפוכה שלה.

אמת יחסית = שוללת את האפשרות ההפוכה שלה, באמצעות ההוכחות שלה.

אמת יחסית = הנכונות שלה מבוססת על הוכחות.

אמת יחסית = לא ניתן להגיע אליה שלא על ידי הוכחות.

אמת יחסית = אם ההוכחות מתבטלות, גם האמת היחסית נופלת.

אמת יחסית = נשענת על חוקי הלוגיקה שמוגבלים ליכולת התפיסה של השכל האנושי (ראה כאן).

אמת יחסית = ידיעה שתלויה בגורם חיצוני לה.

אמת יחסית = לא ניתן לדעת אותה בלי לדעת דברים נוספים.

אמת יחסית = ניתן לחשוב על ההפך שלה.

אמת יחסית = ניתן להטיל ספק בנכונותה.

אמת יחסית = נובעת מתפיסה סובייקטיבית של האדם את המציאות.

אמת יחסית = יכולה להשתנות לאמת גדולה ממנה.

אמת יחסית = ניתן לדעת אותה בלי לדעת הכל = כדי לדעת אותה לא צריך לדעת הכל בכל תחום.

אמת יחסית = גם אחרי ידיעתה, עדיין יתכן שישנם דברים אחרים שבהם האדם עדיין אינו יודע את האמת.

מגבלותיה של האמת היחסית ברורות.

לעומתה יש גם את האמת האמיתית.

האמת האמיתית היא האמת הבלתי תלויה, היא ידיעת המציאות כפי מה שהיא באמת.

אמת אמיתית = אין צורך להוכיח אותה.

אמת אמיתית = אינה נשענת על הוכחות.

אמת אמיתית = אינה תלויה בידיעת שום דבר אחר. ז"א ניתן לדעת אותה ללא ידיעת שום דבר נוסף.

אמת אמיתית = אין דרך לדעת אותה בלי לדעת את הכל.

אמת אמיתית = הידיעה שלה כוללת את ידיעת כל האמת כולה בכל התחומים כולם.

אמת אמיתית = ידיעה ברמת וודאות שאין וודאות אחריה.

אמת אמיתית = אינה שוללת שום דבר אחר.

אמת אמיתית = אין לה הפך. ז"א לא ניתן לחשוב על ההפך שלה.

אמת אמיתית = נחשבת לאמת ביחס לכל שאר הידיעות באשר הן.

אמת אמיתית = ידיעה שאינה סותרת שום דבר, אינה שוללת שום דבר, מבינה כל דבר, ואין לה הפך.

אמת אמיתית = הבנת המהות האמיתית של המציאות כולה.

השאלה היא, איך מגיעים לידיעת האמת הזו ?!

תשובה: על ידי התבוננות בידיעות הקיימות כולן.

ז"א כל ידיעה / דעה / מחשבה / רעיון / אמונה, כל דבר בעולם יש לו שורש וסיבה.

ז"א יש סיבה מדוע כל אחד בעולם חושב כפי מה שהוא חושב ויודע את מה שהוא יודע.

על האדם לקחת את מה שהוא יודע, ולבדוק את המהות של מה שהוא יודע.

על האדם לקחת את כל הידיעות שלו ולפרק אותן לגורמים.

לפרק ידיעה לגורמים = לבדוק על איזה ידיעות נוספות הידיעה עצמה מבוססת.

בסופו של דבר האדם מגיע לידיעה הראשונה שעליה מבוססות כל הידיעות כולן. והיא ידיעת האמת.

כל הידיעות כולן שבעולם, כל המחשבות כולן, הן כולן צמצום של הידיעה הראשית שעליהן כולן מבוססות.

כל הדעות השונות בעולם, הן רק גוונים שונים של האמת היחידה, שהיא הידיעה שממנה כל הידיעות כולן שואבות את כוחן.

לידיעה הראשונה שמהווה את כל הידיעות, אין הפך.

כל הידיעות כולן מובילות אליה. היא השורש של כל הידיעות כולן.

כל ההפכים בעולם מובילים אליה = האמת הבלתי תלויה.

אם תיקח את כל הדעות השונות שיש בעולם, ותלך עם כל הדעות השונות עד לקצה שלהן, בסוף תגיע לאותה הנקודה, נקודת האמת שמאחדת את כל הידיעות.

שום ידיעה בעולם לא יכולה לסתור את ידיעת האמת, משום שהיא אינה סותרת ואינה שוללת שום דבר.

אדרבה, היא מסבירה כל דבר, היא מבינה כל דבר. מאחר שבכל הדברים יש חלק ממנה.

ידיעת האמת האמיתית = ידיעת הידיעה הראשונה והשורשית, שעליה מבוססות כל הידיעות כולן.

הידיעה הראשונה, היא הידיעה שאינה מבוססת על שום ידיעה אחרת.

ז"א אם ניקח את הידיעה עצמה וננסה לעקור אותה ולחפש את השורש שלה, נגיע שוב פעם אליה.

ז"א המהות של השורש האין סופי של הידיעה הזאת, הוא זהה לחלוטין למהות של הידיעה עצמה.

כאשר השורש = הידיעה עצמה = ידיעה סופית שהיא הבסיס של כל הידיעות.

הידיעה הזאת, האמת הזאת, נמצאת בכל דבר בעולם.

כל הידיעות כולן מבוססות עליה.

לא ניתן לחשוב על אי קיומה, מאחר שגם אם נאמר שהיא לא קיימת אלא ההפך שלה קיים, עדיין גם ההפך שלה זהה מהותית אליה.

הידיעה הזאת, היא הבנה של מהותה האמיתית של המציאות.

כאשר האדם יודע את הידיעה הזאת, לא נשאר לו יותר מה לדעת אלא רק להנות מהמציאות המושלמת כפי שהיא.

ככל שהאדם יודע את הידיעה הזאת יותר ויותר ומעמיק את מחשבתו בה, כך הוא חווה אותה בצורה עמוקה יותר.

אך גם כאשר מעמיקים בה, עדיין יודעים את אותו הדבר.

ז"א מעמיקים באותה הידיעה ולא יודעים שום דבר חדש, אבל חווים אותה בצורה חזקה יותר מבחינה רגשית.

לדעת את האמת הזאת = ידיעה שלמה ומלאה של המציאות.

כאשר האדם יודע את הידיעה הזאת, אין לו יותר שום ספק לגבי שום דבר.

הידיעה הזאת גורמת לכל השאלות והתשובות להעלם גם יחד.

ז"א לא מדובר על זה שיש תשובות לכל השאלות, אלא פשוט האדם מבין שאין בכלל שאלות.

כאשר יודעים את הידיעה הזאת, אין יותר מקום לשום שאלה / תשובה / ספק / חוסר ידיעה.

האדם פשוט יודע את הכל.

ידיעה שלמה של האמת = שלמות שאין שלמות אחריה = טוב אמיתי = אושר נצחי.

זכור:

אם צריך להוכיח משהו, על ידי שלילת משהו אחר, הרי שזו עדיין לא האמת המלאה.

חפש והתבונן על מה שאתה יודע. נסה להבין את השורש של כל הדעות השונות כולן.

הדרך להגיע אל האמת המלאה, היא רק אחרי שמגלים את כל האמיתות היחסיות האפשריות. והשילוב של כולן ביחד, הוא האמת המלאה.

לבסוף תגיע אל ידיעה מלאה של המציאות כפי מה שהיא באמת.

אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה
עוד מאמר בעניין מהי ידיעה בשלמות שאין שלמות אחריה. שהיא ידיעת מחוייב המציאות.
 
http://www.eip.co.il/?key=240 - וודאות. מהי וודאות שאין וודאות גדולה ממנה ואיך להגיע אליה ?
 
מהי וודאות שאין וודאות אחריה ?

וודאות אמיתי היא כאשר אין אפשרות מחשבתית לחשוב את ההפך ממה שהאדם יודע.

האמת האמיתית לגבי כל דבר, היא הידיעה של הדבר ברמת הבנה עמוקה כ"כ שאין אפשרות לחשוב על ההפך של הידיעה עצמה.

לא שאפשר להוכיח שהידיעה נכונה, לא שברור שהידיעה נכונה, אלא שאי אפשר טכנית לחשוב על ההפך של אותה הידיעה.

זאת רמת וודאות מוחלטת.

כל זמן שאפשר לחשוב על ההפך של הדבר, הרי שהקיום שלו אינו וודאי.

כאשר הוודאות של דבר נובעת מטיעונים לוגיים כלשהם, הרי שקיימת האפשרות שיתברר שהטיעונים אינם נכונים.

כמו כן קיימת האפשרות שהאדם ישכח את הטיעונים הלוגיים, גם אם הם נראים כנכונים.

בנוסף אסור לשכוח, כי הלוגיקה היא לא וודאות מוחלטת.

כל חוקי הלוגיקה הם רק הנחת יסוד אנושית, שתלוי במגבלות השכל האנושי.

כל מה שהשכל אינו מסוגל לתפוס, הפך לכלל לוגי.

אך כמובן שניתן להבין שמאחר שהשכל האנושי הוא רק חלק מהמציאות ולא המציאות עצמה, הרי שגם כללי הלוגיקה שמבוססים עליו, הם רק האמת היחסית.

חוקי הלוגיקה = הנחת יסוד אנושית = אמת יחסית.

כך שכאשר הוודאות של דבר נובעת מחוקים לוגיים שונים, הרי שמצד האמת כל הוודאות של הדבר מוטלת בספק ואינה וודאית בשלמות. משום שחוקי הלוגיקה עצמם אינם וודאות מושלמת.

וודאות מושלמת = ידיעה שאי אפשר לחשוב את ההפך שלה.

מהי הידיעה הזאת שאי אפשר לחשוב את ההפך שלה ?

תשובה: את הידיעה שעומדת בבסיסן של כל הידיעות. הידיעה שכל הידיעות כוללות אותה. הידיעה שאי אפשר לדעת את ההפך שלה.

אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה
ביאור שמי שזוכה לידיעה שלמה, הוא בבחינת ה"איני יודע" שהזכיר אותה רבי נחמן מברסלב.
 
כי בידיעה שלמה אין שום שאלה ושום תשובה.
 
וזה בעצם העניין של משה רבנו שעובר בשלום בחלל הפנוי.
 
דהיינו שמי שזוכה לידיעה שלמה, אין לו תשובות לשאלות של החלל הפנוי, אבל גם אין לו את השאלות האלו. כי יש לו שכל כ"כ גדול ששם אין את השאלות האלו.
 
כמו כן יוזכר גם עניין השתיקה שלפני הבריאה שאין שם שום דיבור
 
***
 
http://www.eip.co.il/?key=375 - מדוע מי שיודע את הכל אין לו תשובה לשום דבר ?
 

לדעת את הכל. תשובות. שאלות.

אין אושר גדול יותר מאשר לדעת את הכל.

לדעת את הכל = להבין את המהות של המציאות. להבין את השורש הראשון של המציאות. אין דבר גדול מזה = שלמות רגשית.

כאשר האדם מגיע לתכלית הידיעה, הוא עובר למצב של שתיקה.

שתיקה = אין שאלות ואין תשובות.

לדעת הכל >< שיש לאדם תשובות על כל השאלות.

לדעת הכל = לדעת שאין שום שאלה ולכן אין צורך בשום תשובה.

לדעת הכל = המציאות כ"כ ברורה לאדם, שהוא מבין שאין בכלל מקום לשום שאלה. וממילא אין צורך בתשובות.

כאשר האדם מגיע אל הבנה מלאה של המציאות, הוא פתאום מבין כי כל השאלות שבעולם שורשן בשקר / דמיון ובחוסר הבנה בסיסי ביותר של המציאות.

לדעת את הכל = אין שום ספק בשום נושא בעולם. אין שום שאלה בשום נושא בעולם.

לא שיש תשובה, אלא שאין שאלה.

להבין את המציאות באמת = לדעת שאין בכלל שום שאלה. לדעת שהכל היה הווה ויהיה טוב מושלם תמיד.

לדעת את הכל = שתיקה מוחלטת משאלות ותשובות. רק להתענג על המציאות כפי שהיא.

איך אפשר לדעת את הכל ?

תשובה: על ידי שחוקרים ויודעים לעומק אפילו רק דבר אחד.

קח דבר אחד כלשהו, קח מילה כלשהי, רעיון כלשהו, מחשבה כלשהי. ותחקור אותה לעומק.

לחקור לעומק = לדעת את הכל על הדבר.

לדעת בשלמות = שלא יישאר שום ספק משום סוג לגבי מהות הדבר.

לדעת בשלמות = להבין את המהות האמיתית של הדבר.

כל ידיעה מבוססת על ידיעות אחרות.

לדעת בשלמות = להגיע אל השורש של הידיעה = להבין את הידיעה שנמצאת בבסיס העמוק ביותר.

מה עושים כדי לדעת בשלמות ?

חוקרים את הסיבות שבגללם הדבר כפי שהוא.

מחפשים את השכל של הדבר, את ההיגיון שבגללו הדבר כפי שהוא.

את הסיבה של הסיבה. את הסיבה הראשונה.

כאשר האדם חוקר, בסופו של דבר הוא מגיע אל הרובד העמוק ביותר של המציאות.

כאשר האדם מגיע לרובד הזה, הוא פתאום מבין כי בכלל אין שום שאלה בשום נושא.

רובד השתיקה = שלמות רגשית = לא חסר דבר = טוב אמיתי.

אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה
בעניין ידיעת השי"ת שהיא מבטלת את ידיעת ה"אני" של האדם, דהיינו את הגאווה של האדם.
 
היינו בחינת זה שהאדם נכלל באין סוף והגאווה שלו מתבטלת לגמרי והוא הופך לבחינת אין לגמרי.
 
כמו כן הבחינה של לפני בריאת העולם היא כולה טוב. וזאת בעצם ידיעת הטוב, דהיינו ידיעת השי"ת, שהאדם נכלל בלפני הבריאה, והישות שלו מתבטלת.
 
http://www.eip.co.il/?key=387 - לדעת שהכל טוב. מה ידיעה מלאה ואמיתית שהכל טוב ?
 

לדעת שהכל טוב.

לדעת שהכל טוב = שלמות רגשית.

כל זמן שהאדם אינו יודע בידיעה מלאה ושלמה שהכל טוב, הרי שהוא תמיד ירגיש חסר.

לא משנה מה יהיה לאדם, הוא תמיד ימשיך לרצות.

או לרצות שיהיה לו טוב יותר, או לרצות שלא יהיה לו פחות טוב.

בכל מקרה, תחושת החסר והרצון התמידי תמיד ימשיכו להציק לאדם, גם אם יהיה לו את כל מה שהוא רוצה.

רצון = חסר >< שלמות רגשית.

המצב היחיד שבו האדם משתחרר מהרצון ומהחסר, הוא המצב שבו הוא יודע בידיעה שלמה שהכל טוב.

כאשר האדם יודע שהכל טוב, הרי שממילא הוא מפסיק לרצות יותר טוב, כי אין יותר טוב והכל תמיד הכי טוב בשלמות שאין שלמות אחריה.

וכמובן שהוא גם לא מפחד מכך שיהיה לו פחות טוב, מאחר שאין פחות טוב והכל טוב בשלמות תמיד.

כאשר האדם יודע שהכל טוב = אין יותר / פחות טוב = אין יותר / פחות רע = הכל טוב תמיד באמת.

כאשר האדם משתחרר מהרצון שלו לחלוטין, אז הוא מרגיש טוב באמת.

מהי ידיעה שלמה שהכל טוב ?

מי שינסה לדעת שהכל טוב כדי להרגיש טוב, הרי שזה עדיין לא יהיה מושלם.

ז"א כל זמן שהידיעה שהכל טוב, אינה נובעת מידיעת האמת הבלתי תלויה שהכל טוב, אלא רק מתוך אמונה בכך שהכל טוב, הרי שזו ידיעה שאינה שלמה.

אם האדם לא יודע שהכל טוב, ומשום כך הוא רוצה לחשוב שהכל טוב כדי להרגיש טוב, אז כמובן שזה יותר טוב להאמין באמת שהכל טוב, מאשר לחיות בטעות ולחשוב שיש רע כלשהו.

אך יחד עם זאת, זאת עדיין לא ידיעה שלמה שנובעת מידיעת האמת.

ידיעה שלמה = כאשר כל התודעה של האדם, יודעת אך ורק את הידיעה שהכל טוב, ללא שום ידיעה נוספת.

פירוש:

כל זמן שהאדם יודע שהכל טוב + עוד ידיעה כלשהי, הרי שהידיעה שהכל טוב אינה ידיעה שלמה.

כאשר האדם יודע שהכל טוב + יודע את ה"אני" שלו, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. מאחר שהאדם אינו יודע עדיין שהכל טוב בלב שלם.

ידיעה שלמה היא ידיעה שאינה משאירה מקום לשום דבר אחר מלבדה.

ידיעה שלמה בלב שלם = האדם יודע אך ורק שהכל טוב ואינו יודע שום דבר אחר מלבד הידיעה הזאת, אפילו לא את ה"אני" שלו.

כיצד ניתן להגיע לזה ?

על ידי חיפוש האמת האובייקטיבית של המציאות.

האמת האובייקטיבית של המציאות היא הדבר היחיד שאינו תלוי ב"אני" של האדם.

מה בדיוק לחפש ?

לחפש את המהות של ה"אני".

ידיעת המהות הפנימית של ה"אני" אינה תלויה בידיעת הלבוש החיצוני של ה"אני".

כאשר האדם מחפש את האמת האובייקטיבית של המציאות על המהות של ה"אני" שלו, דהיינו מחפש את האמת ללא שום אינטרס עצמי / שיקול אגו כלשהו, על ידי זה הוא רואה את האמת שהכל טוב, ויודע את זה בידיעה שלמה = שלמות רגשית.

אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה
השי"ת הוא השורש של הנשמה.
 
ה"אני" של האדם היינו הנשמה / השכל של האדם.
 
ידיעת השי"ת היא בחינת ביטול המוחין, היינו שהאדם נכלל כולו בא"ס מעל עולם האצילות.
 
http://www.eip.co.il/?key=386 - אני. מהי הידיעה היחידה ש*אינה* נובעת מידיעת האני ?!
 

אני. ידיעה. אמת. מהי הידיעה היחידה שעמוקה יותר מידיעת ה"אני" ?

מהי הידיעה היחידה שניתן לדעת אותה בלי לדעת את ה"אני" ?

כל הידיעות כולן שאותן יודע האדם, כולן נובעות ותלויות בידיעת ה"אני".

לדוגמא: כאשר האדם יודע את הידיעה "שולחן", הוא אינו יכול לדעת אותה בלי לדעת אני.

כדי שהאדם יוכל להגדיר אפילו עבור עצמו מהו שולחן, עליו להיות מודע לאני שלו.

כדי להגדיר משהו, יש צורך לתאר אותו וכולי.

וכל התיאורים כולם לא יכולים להיות קיימים בלי ה"אני".

כך שלא ניתן להגדיר שום דבר בלי לדעת את ה"אני". מה שאומר שכל הידיעות כולן תלויות בידיעת ה"אני".

יחד עם זאת, קיימת ידיעה אחת ויחידה שאותה ניתן לדעת בלי לדעת "אני".

והיא ידיעת המהות של ה"אני".

הסבר:

מי שיתבונן יראה, כי גם ה"אני" של האדם, גם הוא הגדרה של משהו.

האדם מגדיר את ה"אני" שלו באמצעות דברים שונים של תחושות / רגשות / אירועים וכולי.

מה שאומר בעצם, שגם ה"אני" עצמו של האדם, הוא הגדרה של מהות כלשהי שמהווה את ה"אני" של האדם.

המהות של ה"אני" היא הדבר שמהווה את ה"אני".

המהות של ה"אני" היא הדבר היחיד שקיים גם ללא "אני".

קיומה של המהות של ה"אני" אינו תלוי ב"אני", למרות שהקיום של ה"אני" מתקיים באמצעות המהות שמהווה אותו בכל רגע מחדש.

מסקנה:

הדבר היחיד שאפשר לדעת בלי לדעת "אני", הוא ידיעת המהות של ה"אני".

ברמה המעשית:

כאשר האדם רוצה להגיע אל חקר המציאות ואל הבנת עצמו, עליו לחפש את האמת בתוכו ולא מחוצה לו.

מדוע ?

כי כל מה שנמצא מחוץ לאדם, הכל תלוי ונובע מידיעת ה"אני", כך ששום דבר לא יכול לגלות לאדם דבר חדש על השורש של המציאות באמצעות מחקר חיצוני, מאחר שכל מה שניתן לדעת שנמצא מחוץ ל"אני", הכל אלו ידיעות חיצוניות שאינן מחדשות כלום על כלום.

כאשר האדם רוצה להגיע אל המהות של המציאות ולהבין את המציאות באמת, עליו להתבונן פנימה על ה"אני" שלו אל תוך עצמו.

כי רק בתוך ה"אני" ניתן למצוא ידיעה עמוקה יותר על המציאות, מאשר ידיעת ה"אני".

סיכום:

כל הידיעות כולן שחיצוניות ל"אני", כולן תלויות בידיעת ה"אני" ולכן היכולת שלהם ללמד את האדם על המהות הפנימית ביותר של המציאות מוגבלת, מאחר שהן מוגבלות עד לעומק של ה"אני".

ולכן כדי לחפש את האמת, על האדם להתבונן אל תוך ה"אני" של עצמו, שרק שם ניתן למצוא דברים חדשים שלא נמצאים בשום מקום אחר, ושלא ניתן להגיע אליהם דרך שום מקום אחר.

אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה
עוד בעניין ידיעה שלמה שמאחדת את היודע הידיעה והידוע.
 
http://www.eip.co.il/?key=112 - וודאות. מהי וודאות מוחלטת וידיעה שלמה ?
 

וודאות. ספקות. ידיעה מלאה. פילוסופיה.

מהי וודאות מלאה בוודאות שאין בוודאות אחריה ?

וודאות מלאה >< תשובות על כל השאלות / ספקות.

וודאות מלאה = הבנה שאין שום שאלות / תשובות / ספקות.

כל זמן שיש לאדם ספקות כלשהם לגבי משהו, הרי שהוודאות אינה מלאה.

כל זמן שהאדם מסוגל לחשוב במוחו שאולי ההפך ממה שהוא חושב הוא האמת, הרי שהידיעה שלו אינה שלמה.

כל זמן שהאדם מסוגל לחשוב על ההפך של מה שהוא יודע, הרי שהידיעה אינה שלמה.

גם כאשר יש לאדם תשובות לכל השאלות האפשריות, גם אז הידיעה אינה שלמה.

ידיעה שלמה = כאשר האדם יודע שאין בכלל שום שאלה לגבי הנושא וממילא אין צורך בתשובות.

ידיעה שלמה = האדם אינו מסוגל לחשוב על ההפך של מה שהוא יודע.

ידיעה שלמה = אחדות של היודע עם הדבר שאותו הוא יודע.

ידיעה שאינה שלמה = חוסר אחדות בין היודע לבין הדבר שאותו הוא יודע.

הסבר: ידיעה מורכבת מ 3 גורמים.

היודע, הדבר אותו יודעים והידיעה שמקשרת את היודע ואת הדבר אותו הוא יודע.

זה שחושב, הדבר שעליו חושבים והמחשבה שמקשרת ביניהם.

הדבר שאותו יודעים, לו עצמו אין שום ספק לגבי עצמו.

הדבר שאותו יודעים יודע את עצמו בשלמות שאין שלמות אחריה. הוא הדבר עצמו הידוע שאותו יודעים.

כאשר קיימת אחדות בין היודע לבין הדבר שאותו הוא יודע, הרי שאז הידיעה שלמה.

ידיעה שלמה של המציאות = אחדות של היודע עם המציאות = כאשר המהות של האדם הופכת גם בעיני עצמו למהות האמיתית של המציאות.

כאשר האדם תופס את עצמו כשונה מהותית מהמהות של המציאות עצמה כמציאות = פירוד = חוסר ידיעה = חוסר הבנה של המציאות.

כאשר האדם מבין שמהותו היא מהותה של המציאות עצמה כמציאות בלי קשר לצורות החיצוניות שלה = מהות אחת = אחדות = הבנה מלאה = ידיעה שלמה.

 הגב


נושאים נוספים מ:פורום ברסלב ... - כל הנושאים


מעבר לפורום

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009

בחסות אליעד כהן מאמן אימון אישי + מחבר ספרים מומלצים לקריאה + מרצה הרצאות לצפייה + מאמרים לקריאה ועוד.
לפרסום מאמרים בחינם באתר ידע הדרך שלך להצליח לחץ כאן ... בהצלחה!
התאריך כרגע הוא 12_12_2018 השעה 23:26:52