|
חיפוש בספרי ברסלב
|
|
ספרי ברסלב און ליין:
ליקוטי מוהר"ן חלק א
| ליקוטי מוהר"ן חלק ב
| סיפורי מעשיות
| ספר המידות
| שבחי הר"ן
| שיחות הר"ן
| חיי מוהר"ן
|
|
התגלות רבינו נחמן מברסלב - כיצד?
הגב 
|
עמוד < 1 3 4 5 6 > |
| מחבר | |
עין האמת 
מתקדם 
|
 נושא: התגלות רבינו נחמן מברסלב - כיצד? |
|
אחי. למיטב הבנתי, אם זכיתי להבין נכון, העיקר והיסוד שהכל תלוי בו, זה ברור של האדם עם עצמו, בכוחות עצמו.
שאלתי היא, האם בפרקטיקה, יש שיטה שווה לכל נפש, לזכות לברור הנ״ל? מה דעתו של רבי נחמן מברסלב בענין?(אם אפשר מקור) בקשר לברור הנ״ל, אתה תמיד מדבר על ברור שכלי שהוא העיקר כולי,בעוד שמובא בדברי רבינו ז״ל בכמה מקומות שהברור הוא לכל חד כפום מה דמשער בליביה.בלב דייקא. מה הביאור בזה? מה תפקיד השכל?מה תפקיד הלב? תודה רבא. |
|
 |
|
|
חידוש
מתקדם
|
|
|
אומנם שאלת את אליעד אבל אנסה להאיר קצת.
לב זה אמונה . ואף כי אמר ונתת לעבדך לב שומע הינו שמבין דבר מתוך דבר. בכ"ז .אמונה זה רק במה שאין השכל מבין. כי יש דברים שאי אפשר להבין בשכלנו האנושי ובכל זאת בלב זה ניתפס.
כשאתה יוצא להיתבודדות תכין את עצמך בשכל לקבל השגות שלא עולות בשכל בכלל ותשחרר את דעתך להיות בן חורין לגמרי- כדי כך שאתה אפילו בקטנותך תבין שאם מחשב עלוב שעולה 1000 ש"ח יכול ע"י שני גרם סיליקון וכמה גלגלי חשמל עלובים להכיל ולדעת..קל וחומר אתה שיש בך נשמה יכול להגיע להשגות אלוהות שהגיעו כל הצדיקים לפניך ויגיעו אחריך. כמו מסעות בזמן שהיה עושה הבעל שם טוב...נו אתה מבין בשכל שהבעש"ט היה נוסע 500 שנה קדימה ומדבר עם החסידים שלו...אולי הוא יבוא וידבר איתך או שאתה תדבר עם סבא של סבא שלך.או שתימצא את עצמך במעמד הר סיני רוקד עם הלחות.
והוא שאמר רבינו -ומרדכי אומן את הדסה- כי מרדכי בחי" דעת בן חורין
|
|
|
|
|
אליעד כהן
מנהל הפורום 
|
|
מחמת שגן העדן נמצא בתוך ליבו של האדם. ומחמת שלהיות בגן עדן, אין פירושו להיות במקום שנקרא גן עדן, אלא להיות בתחושה של גן עדן, ממילא זה עניין אישי של האדם עצמו.
והמשיח יכול להגיע והאדם יכול להיות בגן עדן, אבל אם גן העדן לא נמצא בליבו, הוא ימשיך להיות בגהנום.
וגן העדן, הוא החיבור של החוכמה עילאה ותתאה כמובא. והוא החיבור של השי"ת לתוך השכל של האדם.
וכל הליקוטי מוהרן מלא בכך על העניין של שלמות הדעת. ושהכל תלוי בדעת. ובתיקון המחשבה. ושעל ידי הדעת נכללים בהשי"ת וכולי. ולכן לא יעזור לאדם שום דבר, הוא חייב לעשות בירור של השכל שלו. עד שיזכה לשכל כ"כ גדול, שיכנס המקיף של הבחירה והידיעה ובא לציון גואל.
בפרקטיקה, הדרך היא ללכת ע"פ נקודת האמת של האדם ע"פ דרגתו. כל הליקוטי מוהרן מלא מזה שעל האדם ללכת אחרי נקודת האמת שלו. ובפרט בתורה של עניין הנעשה ונשמע, שהאדם נצמד למה שגלוי לו, עד שנגלה לו מה שנסתר ממנו.
***
לגבי עניין הלב והשכל, התשובה פשוטה.
השכר והשעשוע וכולי, הכל הוא בלב. כי הלב הוא זה שמרגיש את הגן עדן.
אבל הכלי של הלב, הוא השכל.
ז"א כאשר השכל תקין, אז ידיעת הבורא ממלאת את השכל, ואז הלב מלא בתחושה של טוב.
ומי שהוא רק מאמין במה שנדמה לו כאמת, הרי שעדיין אין שכלו וליבו מלאים בידיעת הבורא, וממילא ליבו חצוי, והרי שהוא עדיין לא בגן עדן.
והתכלית היא, שהידיעה תמלא את כל הלב. כמבואר שעל האדם להגיע לביטול כל רגשותיו.
ז"א שלא רק שהשכל ידע, אלא שהלב ירגיש בשלמות. דהיינו שכל הרגשות של האדם מכל סוג שהוא, אפילו הרגשת האדם את קיומו עצמו, שהכל יתבטל. כמבואר עניין זה בדברי רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהרן.
ואחת מלשונות רבי נחמן מברסלב היא, "אם היה האדם יודע ידיעה בלב שלם". דהיינו שהלב והשכל מתאחדים, והשכל משכיל והמושכל מתאחדים, ואילו ידעתיו הייתיו, ובא לציון גואל.
האם הוברר העניין ?
|
|
|
|
|
אליעד כהן
מנהל הפורום
|
|
אחי, אצל הצדיק האמת זה הפוך. ז"א אצלו השכל האנושי שלו הוא השגת השי"ת מעל השכל האנושי של שאר בני האדם.
ומה שנקרא אצל בני האדם שכל, אצלו זה אמונה ודמיון בלבד.
ז"א, אצל הצדיק האמת מה שנקרא אצל האדם אמת ושכל, זה אצלו רק במדמה בלבד, בבחינת צמצום בלבד.
אך בשכלו האנושי הרגיל, אצלו מה שנקרא אצל האדם אמונה מעל השכל, אצלו זה השכל האמיתי
|
|
|
|
|
עין האמת
מתקדם
|
|
|
אחי.לשאלתך, אז לא בשלימות.
בענין החיבור של הי״ת ושכל האדם-מה המשמעות הפשוטה? וגם בענין הלב והשכל,אשמח להרחבה. תודה. |
|
|
|
|
יוני
חדש 
|
|
|
אליעד,
אני חושב שהדברים שכתבת הם טובים ויפים, אבל עם כל ההשגות הגבוהות שכתבת, וכל ההשגות הגדולות שר' נחמן נותן לנו, ר' נחמן כותב לנו ש"העיקר הוא המעשה", ואני מסכים שזה לאו דווקא מעשה גשמי, אלא גם לקבל עצות לשמחה, ביטחון וכו', בקיצור לקשר את זה לחיים שלי. אך העיקר הוא המעשה והעיקר זה בתמימות ובפשיטות, שאם הצדיק אומר לקיים משהו (אני מתכוון לר' נחמן) אני משתדל לקיים, ואם בתורה כתוב לקיים משהו אני משתדל לקיים, ובלי פלפולים שאולי אני הגעתי לדרגה שאני מכיר את השי"ת מספיק טוב שאני לא צריך כרגע לקיים איזה מצווה במעשה, כי הבנתי את הרעיון שלו בדעת. כי מי יכול לאמר שהוא מכיר את השי"ת? רק הדמיון! ומי יכול להגיד שהוא קיים מצווה עם 1% מהכוונה שלה? אני לא יכול... ואני בינתיים שמח עם הנעל המשולשת שלי שהיא "מתוקה מדבש וצוקעיר"... והדברים נכתבים כדי שתעזור לנו בבקשה להמשיך לברר את העניין, וכדי שבבקשה תכתוב מה אתה חושב... תודה אליעד! |
|
|
|
|
אליעד כהן
מנהל הפורום
|
|
יותר פשוט ממה שנדמה לך.
יש השי"ת. השי"ת הוא אין סוף. ביום שהשכל שלך יצליח להכיל אין סוף, הרי שתדע את מהות השי"ת.
וכעין זה מרומז במ"ש רבי נחמן מברסלב, עלית למרום שבית שבי, והוא גם בחינה אחת עם מ"ש להמשיך אלוקות לתוך צמצומים. היינו, שהשכל האנושי ישיג את מהות השי"ת.
**
וגם, האדם לא יודע את התשובה לשאלות של החלל הפנוי, כי כל הזמן שבעולם לא מספיק לבאר ...
אבל מי ששכלו הוא אין סופי, יש לו אין סוף זמן, והוא יכול לדעת את התשובה.
***
רוצה לדעת איך זוכים לזה ?
גם מאוד פשוט.
השי"ת ברא את העולם. כדי להבין את כל הנ"ל, צריך להבין את נקודת החיבור של השי"ת עם העולם.
וכדי להבין את כל זה, לשם כך צריך האדם להעמיק את מחשבתו בבריאה, ודרכה להכיר את הבורא.
כי הצדיק האמת הוא חוקר ודורש, מפני מה האריה שונה מהזבוב כמבואר בליקוטי מוהרן. שהלימוד של הצדיק את העולם, הוא בחינה אחת עם השבחים של השי"ת את עם ישראל. והוא בחינה אחת עם תורה רפב.
כי לחפש את הטוב, היינו לחפש את השי"ת בכל דבר, שהוא חיפוש השכל של הבורא בתוך הבריאה.
וכאשר האדם מעמיק את מחשבתו מספיק זמן בתוך הבריאה ...
בסופו של דבר הוא מגיע לאמצעותא דעלמא, שהוא השי"ת עצמו.
שהוא בחינה אחת עם מ"ש רבי נחמן מברסלב, שכאשר האדם זוכה להשיג את כל מה שאפשר להשיג, אז שב שכלו שכל הנקנה.
ובפשט, מי שמחפש את האמת בכל דבר, בסוף הוא יגיע לאמת לאמיתה, שהיא השי"ת עצמו, שהוא מחוייב המציאות, והיא האמת עצמה.
***
לגבי הלב והשכל.
יש שכל, שזאת הצורה שבה האדם מבין ומפרש את העולם.
יש לב, שבו האדם מרגיש טוב או רע, ע"פ מה שהשכל מפרש את המציאות.
כאשר השכל תקין, הלב מרגיש טוב ולהפך.
השלמות היא, כאשר אין הבדל בין הרגש של הלב לבין השכל.
כאשר אין הבדל בין האמונה לבין השכל.
ונקודה נוספת שהזכרתי היא, את מ"ש רבי נחמן מברסלב, שצריך האדם לבטל את כל הרגשותיו.
שהיא דרגה העליונה ביותר.
שהשכל של האדם כ"כ גדול, והוא משיג את השי"ת בעצמו, שאז הוא לא מרגיש גם לא את קיומו העצמי.
וזאת בחינת יחידה דיחידה.
ולזה רמז רבי נחמן מברסלב שאמר שהוא פשט את גופו בעת שכתב את הספר ...
ופשט את גופו, היינו שלא הרגיש את גופו וכולי ...
***
ואם תרצה הרחבה ספציפית תבקש. ז"א תחדד את הדברים שטעונים בירור.
בהצלחה
|
|
|
|
|
אליעד כהן
מנהל הפורום
|
|
אחי, לי אין מחלוקת עם אף אחד.
ותמיד על האדם ללכת אחרי נקודת האמת שלו.
ורבי נחמן מברסלב מבאר באורך, שעל האדם לעלות מדרגה לדרגה על ידי העניין של הנעשה ונשמע.
ובפרקטיקה, על האדם להגיע לשלמות שאותה הוא מכיר. ואח"כ הוא יגלה שלמות אחרת גדולה יותר. ואין טריק אחר.
כי לאדם אין כלי לקבל את השכל של השי"ת, אלא על ידי המעשים שהוא עושה בפועל.
והמעשים של האדם, הם מזככים את השכל שלו.
אבל העיקר הוא להסתכל בשכל שיש בכל דבר.
וכל העניין הוא, שצריך להסתכל בשכל שיש בכל דבר.
ומי שלא יכול להסתכל בשכל שיש בכל דבר, גם זה טוב.
העיקר שילך אחרי נקודת האמת שלו. עד שיזכה ...
****
בין כך ובין כך, על האדם לעמול כדי שיהיה לו כלי קיבול להכיר את השי"ת וכולי ...
והשי"ת הוא רוחני. יותר רוחני מרוחני. מעל המחשבה. מעל הנשמה.
ולהשיג אותי אפשרי על ידי זיכוך השכל והמחשבה בשלמות שאין שלמות אחריה.
אבל כפי שאמר רבי נחמן מברסלב, אפשר להיות צדיק גם בלי שכל.
אבל בעל השגה ... לשם כך חייב שכל ...
זה מה יש ועם זה ננצח.
|
|
|
|
|
אליעד כהן
מנהל הפורום
|
|
נוסיף ונחדד: העניין מבואר בתורה סד, ובתורה כא.
כאשר האדם משיג בשכלו האנושי את התשובה לשאלה של הידיעה והבחירה ושל הצמצום של הבריאה, זה נקרא שהשכל שלו התחבר עם השי"ת ממש.
אבל, כדי להגיע לזה, צריך את כל ההון שבעולם, שהוא כל ההקדמות שבעולם כמבואר שם. כי צריך את כל השכל שיש בעולם, כדי להבין את זה.
והשכל של כל העולם כולו, נמצא בכל דבר ודבר, גם בתוך טיפת מים.
ומי שיתבונן מספיק זמן על כל דבר בעולם, בסוף הוא יראה את אמצע העולם, שהוא השי"ת כמבואר בתורה אמצעותא דעלמא.
|
|
|
|
|
שיר
חדש
|
|
|
אליעד.. אמנם נכון ויפה להתבונן בשכל של העולם. עיינתי בתורות שהזכרת.. ואכן בתורה כא
יש הרחבה נפלאה.
ובסופה מתוארת הדרך, כיצד לְהוֹלִיד הַמּחִין מִתַּעֲלוּמוֹתן -
כלומר - איך ניתן להכניס את המקיפים לשכל הפנימי,
כל אחד בדרגה שלו.
כִּי אֵל הוּא אוֹר הַפָּנִים
הִקְשׁוּ כִּי יֵשׁ מַקִּיפִים אֵצֶל הַשֵּׂכֶל הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ נִכְנָס לְהַשֵּׂכֶל פְּנִימִי הָאֱנוֹשִׁי וְיֵשׁ מַקִּיפִים לְהַתּוֹרָה שֶׁמַּקִּיף לְהַתּוֹרָה וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ הַתּוֹרָה וּבְהַמַּקִּיפִים יֵשׁ שֶׁהֵם מַקִּיפִים וְעוֹמְדִים לִפְנֵי הָעֵינַיִם רַק שֶׁהֵם מַקִּיפִין וְאֵינָם נִכְנָסִים לְהַשֵּׂכֶל וְיֵשׁ שֶׁהֵם בְּהֶעְלֵם שֶׁלּא בָּאוּ עֲדַיִן אֲפִילוּ לְמַקִּיפִים וְהוּא בְּחִינַת עִבּוּר וּמַה לַּעֲשׂוֹת שֶׁיִּכָּנְסוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה לְתוֹךְ הַתּוֹרָה בִּפְנִים וְהַמַּקִּיפִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ הַשֵּׂכֶל הַפְּנִימִי דְּהַיְנוּ
שֶׁמִּתְּחִלָּה יָבוֹאוּ וְיִתְגַּלּוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה מֵהַהֶעְלֵם לְמַקִּיפִים וְאַחַר כָּךְ יִכָּנְסוּ הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַתּוֹרָה לִפְנִים וְכֵן הַמַּקִּיפִים שֶׁל הַשֵּׂכֶל מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג מִצַּד חֶסְרוֹנוֹ הָאֱנוֹשִׁי יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהַמַּקִּיף פְּנִימִי דְּהַיְנוּ שֶׁיָּבוֹא מֵהַהֶעְלֵם לְמַקִּיפִים וְהַמַּקִּיפִים יִהְיוּ נַעֲשִׂים פְּנִימִי [הַקֻּשְׁיָא זאת הִקְשׁוּ בְּמָקוֹם שֶׁהִקְשׁוּ, וְהוּא זַ"ל אָמַר עַל זֶה תֵּרוּץ. כָּךְ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּפֵרוּשׁ. וְאַחַר כָּךְ זָכִינוּ לִשְׁמעַ כָּל הַתּוֹרָה הַנַּ"ל. וְעַתָּה מְבאָר לְהַמְעַיֵּן הַתֵּרוּץ עַל הַשְּׁאֵלָה וְהַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל כִּי עִקַּר הַשְּׁאֵלָה הוּא אֵיךְ לְהוֹלִיד הַמּחִין מִתַּעֲלוּמוֹתָן וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמּוֹלִידִין אוֹתָן אֵיךְ זוֹכִין לְהַכְנִיס ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים הַמַּקִּיפִין לִפְנִים וּכְבָר מְבאָר בַּאֵר הֵיטֵב בַּמֶּה יִזְכֶּה לָזֶה הַיְנוּ: עַל יְדֵי צְעָקָה בְּתוֹרָה וּתְפִילָּה זוֹכִין לְהוֹלִיד הַמּחִין מִתַּעֲלוּמוֹתָן וְעַל יְדֵי קְדֻשַּׁת שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת דְּהַיְנוּ לְקַדֵּשׁ אֶת עֵינָיו שֶׁלּא לְהִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל וְכוּ' וְכֵן לְקַדֵּשׁ פִּיו וְחָטְמוֹ וְאָזְנָיו כַּנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים וּבֵאוּר הָעִנְיָן וּרְאָיוֹתָיו וְהֵיכָן מְרֻמָּז סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת הַלָּלוּ וְכוּ' הַכּל מְבאָר לְעֵיל בַּאֵר הֵיטֵב אַשְׁרֵי שֶׁיָּשִׂים לִבּוֹ לְעַיֵּן בָּהֶם בֶּאֱמֶת לִלְמד וּלְלַמֵּד לִשְׁמר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם] מובן מכאן לדעתי, שמעבר להתבוננות ב'שכל של כל העולם'.. במשמעות הפרקטית של העניין,
יש להוסיף צעקה בתורה ובתפילה כמבואר במקום אחר.
וכמובן
נחוץ מעל לכל ספק.. לזכך את הכלים-
הם הם שבעת קני המנורה בה השכל מתקדש..
שֶׁלּא לְהִסְתַּכֵּל בַּמֶּה שֶׁאָסוּר לְהִסְתַּכֵּל וְכוּ'
וְכֵן לְקַדֵּשׁ פִּיו וְחָטְמוֹ וְאָזְנָיו כַּנַּ"ל עַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לְהַכְנִיס הַמַּקִּיפִין לִפְנִים.. וזה עונה לדעתי גם לשאלת 'עין אמת'..
"בענין החיבור של הי״ת ושכל האדם-מה המשמעות הפשוטה?"
|
|
|
|
|
הגב
|
עמוד < 1 3 4 5 6 > |
| מעבר לפורום |
Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009