ברסלב להצליח בכח המחשבה - דף הבית
חיפוש בספרי ברסלב
 
      התחברות

תפילה לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע.


 הגב
מחבר
אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה נושא: תפילה לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע.
מובא כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז
 
וַאֲתָא תַּנִּינָא וּבְלַעָהּ
תַּנִּינָא זֶה בְּחִינַת נָחָשׁ
שֶׁמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ
כְּמוֹ: הַב לָנָא חַיֵּי וּמְזוֹנָא, אוֹ שְׁאָר תּוֹעֶלֶת

וַאֲתֵי פּוּשְׁקַנְצָא וּבְלַעֵהּ
פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל, עוֹרֵב
וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'מִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב וּמִי שֶׁנַּעֲשֶׂה אַכְזָרִי עַל בָּנָיו כְּעוֹרֵב'
הַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנַת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ
וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ
וְנִתְבַּטֵּל כָּל עַצְמוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ
וְנִתְבַּטֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי עָלֶיךָ הרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם"
וזה בחינת: "שְׁחוֹרוֹת כְּעוֹרֵב"
וְעַל יְדֵי זֶה: סְלֵק וִיתִב בְּאִילָנָא
שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת תּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ"
שֶׁסִּתְרֵי תּוֹרָה
אָדָם זוֹכֶה לָהֶם עַל יְדֵי חשֶׁךְ
הַיְנוּ מְסִירַת נֶפֶשׁ
דהיינו רבי נחמן מברסלב כותב בפירוש שתפילות של הב לן בני חיי ומזוני הן מצד היצר הרע.
 
וכאן כותב רבי נחמן מברסלב http://breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם
 
"על ידי העברות נבראים מחבלים והם צועקים: הב לן מזוני ! הב לן חיי !"
 
דהיינו שעצם זה שהאדם בכלל יש לו רצון למזוני וחיי, זה עצמו נובע מהיצר הרע.
 
גם כאן כותב רבי נחמן מברסלב http://breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים
 
וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם
הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ בְּרִיאוּת הַגּוּף וְכָל שְׁאָר הַחֶסְרוֹנוֹת
הַכּל הוּא בְּחֶסְרוֹן הַדָּעַת
שזה בעצם בני חיי ומזוני
 
על פי זה, יש להבין את מ"ש כאן http://breslev.eip.co.il/?key=185 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר
 
וַאֲזַי כְּשֶׁנִּפְגָּם הָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת
אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים
וְאָז הַתְּפִילָּה בִּבְחִינַת דִּין
וּכְשֶׁהַתְּפִילָּה בִּבְחִינַת דִּין
אָז הַסִּטְרָא אָחֳרָא בּוֹלַעַת אֶת הַתְּפִילָּה, חַס וְשָׁלוֹם
כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הִיא מִבְּחִינַת דִּינִים
שֶׁהֵם מחִין דְּקַטְנוּת
בְּחִינַת אֱלקִים, כַּיָּדוּעַ
וְעַל כֵּן הֵם נֶאֱחָזִין, חַס וְשָׁלוֹם
בִּתְפִילָּה זוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּין
וּבוֹלְעִין אוֹתָהּ
, חַס וְשָׁלוֹם.
ואז צריך דווקא את בחינת פנחס, דהיינו תפילה במסירות נפש כמובא שם.
 
****
 
ואיך בעצם ניתן לעשות זאת ?
 
התשובה היא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=43 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יד - לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם
 
וְשַׁקְלֵית לְסַלְתָּאִי, וְאַנַּחְתִּיהָ בְּכַוְתָא דִּרְקִיעַ
זֶה פַּרְנָסָה
כְּמוֹ 'מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ'
הַיְנוּ שֶׁלּא רָצָה לַעֲסֹק בְּשׁוּם עֵסֶק מֵעִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה
רַק בִּשְׁבִיל נִשְׁמָתוֹ
גַּם כָּל תְּפִילּוֹתָיו לא הָיוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ
אֲפִילּוּ אֵלּוּ תְּפִילּוֹת הַמְפרָשִׁים בַּתְּפִילָּה שֶׁהֵם לְצרֶךְ הַגּוּף
כְּגוֹן "רְפָאֵינוּ" וּ"בָרֵךְ עָלֵינוּ" וּשְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף
לא הָיָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל רַבָּה בַּר בַּר חָנָה בִּשְׁבִיל גּוּפוֹ
אֶלָּא בִּשְׁבִיל נִשְׁמָתוֹ
שֶׁהָיָה מְכַוֵּן לְפַרְנָסַת נִשְׁמָתוֹ וְלִרְפוּאָתָהּ

וְשַׁקְלֵית לְסַלְתָּאִי וְאַנַּחְתִּיהָ בְּכַוְתָא דִּרְקִיעָ
שֶׁשָּׁקַל לַתְּפִילָּה שֶׁהוּא לְצרֶךְ הַגּוּף
וְאַנְחָהּ בִּתְפִילָּה
הַכּל לְצרֶךְ נִשְׁמָתוֹ

כִּי מִמֵּילָא כְּשֶׁנִּתְקָן שָׁם בְּרוּחָנִיּוּת
נִתְקָן גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת
*****
 
יחד עם זאת יש לזכור כי כשנשלם הדעת נשלם כל החסרונות. ומצד האמת כאשר האדם זוכה לדעת שלמה, אז התפילה שלו היא עניין אחר לגמרי, והיא לא על צרכי הגוף הגשמי, ולא על צרכי הגוף הרוחני (גוף רוחני = הנשמה).
 
דהיינו שגם להתפלל על עניינים רוחניים, גם זו אינה שלמות, כי גם תאוות רוחניות הן תאוות.
 
כמובא כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=214 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עִקָּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבד וְלֵילֵך בְּדַרְכֵי ה' לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַך

כִּי יֵשׁ מִי שֶׁעוֹבֵד כָּל יָמָיו וְרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה
כְּדֵי לְמַלְאוֹת בִּטְנוֹ וּכְרֵסוֹ בְּתַאֲוֹות עוֹלָם הַזֶּה
ויש מִי שֶׁעוֹבֵד וּמִשְׁתַּדֵּל, כְּדֵי לִזְכוֹת לָעוֹלָם הַבָּא
וְגַם זֶהוּ נִקְרָא מִלּוּי בֶּטֶן
שֶׁרוֹצֶה לְמַלְאוֹת בִּטְנוֹ וְתַאֲוַותוֹ עִם עוֹלָם הַבָּא

****
 
לסיכום, כאשר יש לאדם דעת שלמה, אז הוא זוכה לתפילת ה' ממש, שהיא כולה ביטול ודבקות לאין סוף בלבד. שזה עניין אחרי לגמרי.
 
כמובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם
 
וַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִילָּה
הַיְנוּ בִּיטּוּל וּדְבֵקוּת לְאֵין סוֹף
כִּי אֵין סוֹף
הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁאֵין בּוֹ תְּפִיסָה
וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ תְּפִיסָה בָּזֶה
[הַיְנוּ בְּדִבּוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל
כִּי הוּא בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ"ל]
הוּא בְּחִינַת תְּפִילָּה דְּבֵקוּת
שֶׁהוּא רַק בִּיטּוּל לְהָאֵין סוֹף

ולזה זוכים אחרי ... וכולי ...
 
וראה גם כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=297 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יִתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת, רַק יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ
 
עקר התפילה היא דבקות להשם יתברך .
 
כי שורש התפילה הוא מבחינת לפני הבריאה. ושורש התורה הוא מבחינת אחרי הבריאה.
ותפילה של צדיק אמיתי היא עניין אחר לגמרי, כי היא מעל הדיבור ומעל המחשבה, מאחר שבעצם מדובר על לפני הבריאה.
 
****
ומהי תפילתו של הצדיק האמת ?
 
התפילה של הצדיק האמת היא בחינת "ביטול המוחין" שרבי נחמן מברסלב מביא במספר מקומות. דהיינו כאשר הנשמה של הצדיק נכללת לגמרי בא"ס, ושם יש רק שתיקה לגמרי, ללא שום דיבור.
 
וכאשר הצדיק חוזר אל המוחין, זו בחינת תורה, בחינת בריאת העולם וכולי.
 
לדוגמא: כאשר רבי נחמן מברסלב אמר "איני יודע" זו בחינת התפילה שלו. כי איני יודע זו בחינת הכללות בא"ס, בבחינת מטי ולא מטי. ששם אין ידיעה אלא רק דבקות. וזו תפילה אמיתית.
 
***********
 
אתם מוזמנים להוסיף הארות וכולי ...
מובא כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז
ואתא תנינא ובלעה
תנינא זה בחינת נחש
שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו
כמו: הב לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת

ואתי פושקנצא ובלעה
פרש רבי נחמן מברסלב שמואל, עורב
ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה
'מי שמשחיר פניו כעורב ומי שנעשה אכזרי על בניו כעורב'
הינו שמתפלל בלי שום כונת תועלת עצמו
ואינו חושב לכלום את עצמו
ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו
ונתבטל כאלו אינו בעולם

כמו שכתוב: "כי עליך הרגנו כל היום"
וזה בחינת: "שחורות כעורב"
ועל ידי זה: סלק ויתב באילנא
שזוכה לבחינות תורה שבנסתר
כמו שכתוב: "ישת חשך סתרו"
שסתרי תורה
אדם זוכה להם על ידי חשך
הינו מסירת נפש
וכאן כותב רבי נחמן מברסלב http://breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם
גם כאן כותב רבי נחמן מברסלב http://breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים
וכל החסרונות שיש לאדם
הן פרנסה או בנים או בריאות הגוף וכל שאר החסרונות
הכל הוא בחסרון הדעת
על פי זה, יש להבין את מ"ש כאן http://breslev.eip.co.il/?key=185 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תקעו בחדש שופר
ואזי כשנפגם הרחמנות והדעת
אזי אי אפשר להתפלל בבחינת רחמים ותחנונים
ואז התפילה בבחינת דין
וכשהתפילה בבחינת דין
אז הסטרא אחרא בולעת את התפילה, חס ושלום
כי עקר יניקת הסטרא אחרא היא מבחינת דינים
שהם מחין דקטנות
בחינת אלקים, כידוע
ועל כן הם נאחזין, חס ושלום
בתפילה זו שהיא בחינת דין
ובולעין אותה
, חס ושלום.
התשובה היא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=43 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יד - להמשיך שלום בעולם
ושקלית לסלתאי, ואנחתיה בכותא דרקיע
זה פרנסה
כמו 'מי שיש לו פת בסלו'
הינו שלא רצה לעסק בשום עסק מעסקי עולם הזה
רק בשביל נשמתו
גם כל תפילותיו לא היו אלא בשביל לקשר נשמתו
אפילו אלו תפילות המפרשים בתפילה שהם לצרך הגוף
כגון "רפאינו" ו"ברך עלינו" ושאר צרכי הגוף
לא היה כונתו של רבה בר בר חנה בשביל גופו
אלא בשביל נשמתו
שהיה מכון לפרנסת נשמתו ולרפואתה

ושקלית לסלתאי ואנחתיה בכותא דרקיע
ששקל לתפילה שהוא לצרך הגוף
ואנחה בתפילה
הכל לצרך נשמתו

כי ממילא כשנתקן שם ברוחניות
נתקן גם בגשמיות
כמובא כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=214 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך

כי יש מי שעובד כל ימיו ורודף אחר תאוות עולם הזה
כדי למלאות בטנו וכרסו בתאוות עולם הזה
ויש מי שעובד ומשתדל, כדי לזכות לעולם הבא
וגם זהו נקרא מלוי בטן
שרוצה למלאות בטנו ותאוותו עם עולם הבא

כמובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם
ועבודה שבלב זו תפילה
הינו ביטול ודבקות לאין סוף
כי אין סוף
הוא בחינת מה שאין בו תפיסה
ומאחר שאין לו תפיסה בזה
[הינו בדבורי התורה הנ"ל
כי הוא בחינת נסתר כנ"ל]
הוא בחינת תפילה דבקות
שהוא רק ביטול להאין סוף

וראה גם כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=297 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יתפלל עם כונות, רק יכון פרוש המלות כפשוטו
אורח
אורח

אפשרויות    ציטוט  תגובה
חג שמח אליעד.האים תוכל להרחיב בעיניין התפילה תוך כדי שתיקה ואים ניתן גם להוסיף הפניות לאיזכורים של רבי נחמן  בעיניין. בתודה מראש ובברכת ישר כוח שמעון
אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה
נשלח במקור על ידי אורח

חג שמח אליעד.האים תוכל להרחיב בעיניין התפילה תוך כדי שתיקה ואים ניתן גם להוסיף הפניות לאיזכורים של רבי נחמן  בעיניין. בתודה מראש ובברכת ישר כוח שמעון
 
כאן http://breslev.eip.co.il/?key=297 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יִתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת, רַק יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ
 
וְאָמַר כִּי עִקָּר הַתְּפִילָּה הִיא דְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
 
 
וכאן  http://breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם
 
וְ'נִשְׁמָע' הֵם בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת
בְּחִינַת דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה
שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת כָּל מִצְוָה
שֶׁהֵם בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ"ל
שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲבד בָּזֶה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת תְּפִילָּה, שֶׁהִיא דְבֵקוּת
כִּי 'שְׁמִיעָה תָּלְיָא בְּלִבָּא'
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁמֵעַ"
וַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִילָּה
הַיְנוּ בִּיטּוּל וּדְבֵקוּת לְאֵין סוֹף
כִּי אֵין סוֹף
הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁאֵין בּוֹ תְּפִיסָה
וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ תְּפִיסָה בָּזֶה

[הַיְנוּ בְּדִבּוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל
כִּי הוּא בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ"ל]
הוּא בְּחִינַת תְּפִילָּה דְּבֵקוּת
שֶׁהוּא רַק בִּיטּוּל לְהָאֵין סוֹף

 
ואם תעיין שם בתורה כב הנ"ל ובעוד מקומות שהובאו כאן בפורום, תראה שהתפילה היא כולה בחינת לפני הבריאה שהיא בחינת שתיקה.
 
**
 
ואם נחדד, אז אצל הצדיק האמת, בכל דבר ודבר שהוא עושה, הוא תמיד באמצע לימוד תורת ה ממש ובאמצע תפילת ה ממש.
 
כי באין סוף התורה והתפילה הם אחד והכל אחד. וזו שלמות הדבקות.
כאן http://breslev.eip.co.il/?key=297 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יתפלל עם כונות, רק יכון פרוש המלות כפשוטו
ואמר כי עקר התפילה היא דבקות להשם יתברך
וכאן  http://breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם
ו'נשמע' הם בחינת נסתרות
בחינת דבורי התורה
שהם הדבורים של התורה שסביבות כל מצוה
שהם בחינת נסתר כנ"ל
שאינו יודע איך לעבד בזה את השם יתברך, בחינת תפילה, שהיא דבקות
כי 'שמיעה תליא בלבא'
כמו שכתוב: "ונתת לעבדך לב שמע"
ועבודה שבלב זו תפילה
הינו ביטול ודבקות לאין סוף
כי אין סוף
הוא בחינת מה שאין בו תפיסה
ומאחר שאין לו תפיסה בזה

[הינו בדבורי התורה הנ"ל
כי הוא בחינת נסתר כנ"ל]
הוא בחינת תפילה דבקות
שהוא רק ביטול להאין סוף

 הגב


נושאים נוספים מ:פורום ברסלב ... - כל הנושאים


מעבר לפורום

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009

בחסות אליעד כהן מאמן אימון אישי + מחבר ספרים מומלצים לקריאה + מרצה הרצאות לצפייה + מאמרים לקריאה ועוד.
לפרסום מאמרים בחינם באתר ידע הדרך שלך להצליח לחץ כאן ... בהצלחה!
התאריך כרגע הוא 16_02_2019 השעה 15:37:03