ברסלב להצליח בכח המחשבה - דף הבית
חיפוש בספרי ברסלב
 
      התחברות

מה המקום של שמירת ההלכה בחסידות ברסלב?


 הגב
מחבר
אורח
אורח

אפשרויות    ציטוט  תגובה נושא: מה המקום של שמירת ההלכה בחסידות ברסלב?
האם על פי מה שמובן מספרי רבי נחמן צריך לשמור על כל דיקדוקי ההלכה הידועים ?
אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה
ראה כאן http://breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%9F+%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&cid=0 - שלחן ערוך
את כל המקומות שבהם מתייחס רבי נחמן מברסלב לעניין השולחן ערוך.
 
לגבי לימוד הפוסקים.
 
כמו כן מובא בשם רבי נחמן מברסלב (לא תמצא זאת בספרי רבי נחמן מברסלב עצמם, אלא בספר שיח שרפי קודש) כדלהלן:
 
כְּשֶׁשָּׁאַל פַּעַם אֶחָד מֵאַנַ"שׁ אֶת רַבֵּנוּ, שֶׁיְּפָרֵשׁ לוֹ דָּבָר בְּסֵפֶר "לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן", לא עָנָהוּ רַבֵּנוּ כְּלוּם, רַק אָמַר לוֹ: "יָכוֹל הִנְּךָ לְקַמֵּט אֶת סִפְרִי כְּפִי רְצוֹנְךָ (לוֹמַר בּוֹ פֵּרוּשִׁים כִּלְבָבְךָ), אוּלָם אַל תִּפְגַּע בִּסְעִיף קָטָן שֶׁבַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ!" "קֶענְסְט קְנֵייטְשְׁן מַיין סֵפֶר וִוי אֲזוֹי דּוּ וִוילְסְט, אָבֶּער זָאלְסְט נִישְׁט טְשֶׁעפֶּען קֵיין סְעִיף קָטָן פוּן שֻׁלְחָן עָרוּךְ!"
 
**********
 
יחד עם זאת, רבי נחמן מברסלב באר לנו את העניין הבא:
 
והוא כי יש 2 תורות. יש תורתו ויש תורת ה'.
 
היינו רבי נחמן מבאר כי מה שנקרא אצל האדם תורת ה', זה רק על שם המושאל בלבד, כי זו לא באמת תורת ה אלא רק תורתו של האדם. וזה נקרא תורת ה רק משום שהאדם לא מכיר תורת ה אחרת.
 
ורבי נחמן מבאר כי ככל שהאדם עולה יותר מדרגה לדרגה, כך הוא מגלה בכל פעם תורת ה חדשה וכולי. ורק כאשר האדם נכלל באין סוף לגמרי, דהיינו רק כאשר האדם מתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, אז הוא זוכה לקבל את התורה מחדש לגמרי מהשי"ת עצמו, ורק אז הוא באמת מבין את תורת ה'.
 
כי גם השי"ת מקיים את כל התורה כולה. ועל האדם להגיע לדרגה כזו שבה הוא יקיים את כל המצוות כפי מה שהשי"ת מקיים אותן. וזה כמובן עניין אחר לגמרי.
 
וראה את כל העניין הזה באורך, כאן: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=64
כששאל פעם אחד מאנ"ש את רבי נחמן מברסלב, שיפרש לו דבר בספר "לקוטי מוהר"ן", לא ענהו רבי נחמן מברסלב כלום, רק אמר לו: "יכול הנך לקמט את ספרי כפי רצונך (לומר בו פרושים כלבבך), אולם אל תפגע בסעיף קטן שבשלחן ערוך!" "קענסט קנייטשן מיין ספר ווי אזוי דו ווילסט, אבער זאלסט נישט טשעפען קיין סעיף קטן פון שלחן ערוך!"
נקודה טובה
מתקדם



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 83
אפשרויות    ציטוט  תגובה
מצד אחד רבי נחמן מברסלב הזהיר מאד לקיים את ההלכה המופיעה בספרי הפוסקים (בניגוד לחלק מהחסידויות האחרות שלפעמים עושים דברים המנוגדים להלכה, מתוך "הרגשת הלב" או ע"פ מנהגי רבותיהם, אף שמנוגדים להלכה וכו') אך מאידך גיסא הזהיר מחומרות יתרות, ובפרט חומרות של שטות והבל.

ישנן דוגמאות רבות לשני הכיוונים.


אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה
מה שכן לגבי עניין של חומרות וכיו"ב, לגבי זה יש להוסיף כדלהלן:
 
כאן http://breslev.eip.co.il/?key=221 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מד - הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם
 
גַּם מֵחָכְמוֹת שֶׁיֵּשׁ בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּעַצְמוֹ צָרִיך לְהַרְחִיק מְאד
כִּי כָל אֵלּוּ הַחָכְמוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לְהַנִּכְנָסִין וּמַתְחִילִין קְצָת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
אֵינָם חָכְמוֹת כְּלָל וְהֵם רַק דִּמְיוֹנוֹת וּשְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים גְּדוֹלִים
וְאֵלּוּ הַחָכְמוֹת מַפִּילִין מְאד אֶת הָאָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם
דְּהַיְנוּ מַה שֶׁחוֹשֵׁב וְחוֹקֵר וּמְדַקְדֵּק בְּיוֹתֵר, אִם הוּא יוֹצֵא כָּרָאוּי בַּמֶּה שֶׁעוֹשֶׂה
כִּי בָּשָׂר וָדָם אִי אֶפְשָׁר לוֹ שֶׁיֵּצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בִּשְׁלֵמוּת
'וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא' וְכוּ'
וְלא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת'
וְעַל אֵלּוּ הַמְדַקְדְּקִים וּמַחְמִירִים בְּחֻמְרוֹת יְתֵרוֹת
עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וְחַי בָּהֶם", 'וְלא שֶׁיָּמוּת בָּהֶם'
כִּי אֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת כְּלָל
וְתָמִיד הֵם בְּמָרָה שְׁחֹרָה
מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לָהֶם שֶׁאֵינָם יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָתָם בְּהַמִּצְווֹת שֶׁעוֹשִׂין
וְאֵין לָהֶם שׁוּם חִיּוּת מִשּׁוּם מִצְוָה
מֵחֲמַת הַדִּקְדּוּקִים וְהַמָּרָה שְׁחֹרוֹת שֶׁלָּהֶם
[וְהוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ מַחְמִיר שׁוּם חֻמְרָא כְּלָל]
וּבֶאֱמֶת, אַחַר כָּל הַחָכְמוֹת, אֲפִילּוּ מִי שֶׁיּוֹדֵעַ חָכְמוֹת בֶּאֱמֶת
אַחַר כָּל הַחָכְמוֹת צָרִיך לְהַשְׁלִיך כָּל הַחָכְמוֹת
וְלַעֲבד אֶת ה' בִּתְמִימוּת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת
וְזֶה הִיא הַחָכְמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּכָל הַחָכְמוֹת, לִבְלִי לִהְיוֹת חָכָם כְּלָל
כִּי בֶּאֱמֶת אֵין חָכָם בָּעוֹלָם כְּלָל
'וְאֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַך'
 
וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=2158 - שיחות הר"ן - אות ב
 
טוֹב מְאד לְהַשְׁלִיךְ עַצְמוֹ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִסְמךְ עָלָיו
וְדַרְכִּי
כְּשֶׁבָּא הַיּוֹם אֲנִי מוֹסֵר כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל בָּנַי וְהַתְּלוּיִים בִּי
עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ
וְזֶה טוֹב מְאד
גַּם אֲזַי אֵין צָרִיךְ לִדְאג וְלַחְשׁב כְּלָל אִם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי אִם לָאו
מֵאַחַר שֶׁסּוֹמֵךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ
וְאִם הוּא יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה בְּעִנְיָן אַחֵר
הוּא מְרֻצֶּה לְהִתְנַהֵג בְּעִנְיָן אַחֵר כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ
וְכֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב
אֲזַי אֲנִי מוֹסֵר כָּל הַהִתְנַהֲגוּת וְכָל הָעִנְיָנִים וְהַתְּנוּעוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַשַּׁבָּת אוֹ הַיּוֹם טוֹב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַכּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ
וַאֲזַי אֵיךְ שֶׁמִּתְנַהֵג בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת וְיוֹם טוֹב שׁוּב אֵינוֹ חוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁשׁ כְּלָל שֶׁמָּא לא יָצָא יְדֵי חוֹבָה בְּהַנְהָגַת קְדֻשַּׁת אוֹתוֹ הַיּוֹם
מֵאַחַר שֶׁכְּבָר מָסַר הַכּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְסָמַךְ עָלָיו יִתְבָּרַךְ לְבַד
 
וכיו"ב כאן http://breslev.eip.co.il/?key=2394 - שיחות הר"ן - אות רלח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
 
וְאָמַר עַל עַצְמוֹ: כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַיּוֹם
אֲנִי מוֹסֵר כָּל תְּנוּעוֹת שֶׁלִּי שֶׁל כָּל הַיּוֹם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ
שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַתְּנוּעוֹת שֶׁלִּי וְשֶׁל בָּנַי וְשֶׁל הַתְּלוּיִים בִּי שֶׁיִּהְיוּ הַכּל כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ' וְכוּ'
וְכֵן כְּשֶׁמַּגִּיעַ שַׁבָּת אוֹ יוֹם טוֹב וְכַיּוֹצֵא
אֲנִי מוֹסֵר הַיּוֹם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַנְהָגַת אוֹתוֹ הַשַּׁבָּת כִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ
וְאַחַר כָּךְ כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֵג אֶצְלוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם אוֹ בְּאוֹתוֹ הַשַּׁבָּת וְכַיּוֹצֵא
שׁוּב אֵינוֹ מְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ אַחַר כָּךְ כְּלָל
אִם הָיָה הַנְהָגַת שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם כָּרָאוּי
וְהָבֵן
 
וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=263 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - עַל יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם הֵם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה וגם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=2296 - שיחות הר"ן - אות קמ
 
דַּע, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁהָעוֹלָם הֵם מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה
עַל כֵּן הֵם צְרִיכִים לְתַעֲנִית, דְּהַיְנוּ עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת
כִּי בְּוַדַּאי יָדוּעַ, שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲבד הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּכָל דָּבָר
כִּי 'אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו'
אַך מַה שֶּׁצְּרִיכִין לִפְעָמִים לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת
הוּא בִּבְחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'בִּשְׁעַת שְׁמָד אֲפִילּוּ אַעַרְקְתָא דִּמְסָאנֵי יֵהָרֵג וְאַל יַעֲבר'
נִמְצָא שֶׁאַף שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין רָאוּי שֶׁיֵּהָרֵג עַל זֶה
אַך מֵחֲמַת שֶׁהוּא שְׁעַת שְׁמָד
וְהֵם מִתְגַּבְּרִים וְרוֹצִים דַּיְקָא לְהַעֲבִירוֹ עַל דָּת וְלַהֲבִיאוֹ לִכְפִירוֹת, חַס וְשָׁלוֹם
עַל כֵּן הוּא מֻכְרָח לִמְסֹר נַפְשׁוֹ אֲפִילּוּ עַל דָּבָר קַל
וְהָעֲבוֹדָה זָרָה וְהַכְּפִירוֹת הֵם בִּבְחִינַת: "אַף אֵין יֵשׁ רוּחַ בָּהֶם"
שֶׁאֵין בָּהֶם שׁוּם רוּחַ כְּלָל
וְהַקְּטַנֵּי אֲמָנָה הֵם בִּבְחִינַת "מִקּצֶר רוּחַ"
שֶׁהוּא כְּמוֹ מְמֻצָּע
דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה
שֶׁהִיא בְּחִינַת מַאֲרִיך רוּחוֹ, כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר
[בְּלִקּוּטֵי א סִימָן קנה]
וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינָם כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי, שֶׁאֵין לָהֶם שׁוּם רוּחַ כְּלָל
רַק הֵם כְּמוֹ מְמֻצָּע
וְרוּחָם קְצָרָה בְּחִינַת מִקּצֶר רוּחַ
וְזֶהוּ: "מִקּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבדָה קָשָׁה"
שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁהֵם בִּבְחִינַת "קצֶר רוּחַ", מֵחֲמַת שֶׁהֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה צְרִיכִין לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת וּלְתַעֲנִיתִים כַּנַּ"ל
כְּמוֹ שֶׁבִּשְׁעַת הַשְּׁמָד שֶׁהִיא קִלְקוּל אֱמוּנָה לְגַמְרֵי
צְרִיכִין אֲפִילּוּ לִמְסֹר נַפְשָׁם מַמָּשׁ אֲפִילּוּ עַל דָּבָר קַל
כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁיֵּשׁ קַטְנוּת וּפְגָם בֶּאֱמוּנָה, צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת כַּנַּ"ל
וְיֵשׁ כַּמָּה בְּחִינוֹת בִּקְטַנֵּי אֱמוּנָה
כִּי יֵשׁ אֲפִילּוּ צַדִּיקִים שֶׁהֵם קְטַנֵּי אֲמָנָה
כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק.
"כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת" 'מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים' וְכוּ'
 
וכיו"ב בעוד מקומות.
 
כי בתכלית הסופית בשכל שיתגלה לעתיד לבוא, שם יהיה שלמות האמונה, ואז ישיגו את התכלית הסופית בכל דבר שבעולם.
 
כמובא http://breslev.eip.co.il/?key=47 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קַרְטָלִיתָא
 
וְזֶה בְּחִינַת: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ"
שֶׁיּוּכַל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית בְּכָל דָּבָר

וזה פשר מ"ש (נידה דף ס"א ע"ב) "זאת אומרת מצוות בטלות לעתיד לבוא" וכיו"ב בעוד מקומות.

כי בעולם הבא יקיימו את התורה כולה כפי מה שהשי"ת מקיים אותה, וכפי שקיים אותה אדם הראשון עד שחטא וכולי.
 
 
ויש עוד מה לבאר ...
כאן http://breslev.eip.co.il/?key=221 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מד - האמונה תולה בפה של אדם
גם מחכמות שיש בעבודת השם בעצמו צריך להרחיק מאד
כי כל אלו החכמות של העולם שיש להנכנסין ומתחילין קצת בעבודת השם
אינם חכמות כלל והם רק דמיונות ושטותים ובלבולים גדולים
ואלו החכמות מפילין מאד את האדם מעבודת השם
דהינו מה שחושב וחוקר ומדקדק ביותר, אם הוא יוצא כראוי במה שעושה
כי בשר ודם אי אפשר לו שיצא ידי חובתו בשלמות
'ואין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא' וכו'
ולא נתנה תורה למלאכי השרת'
ועל אלו המדקדקים ומחמירים בחמרות יתרות
עליהם נאמר: "וחי בהם", 'ולא שימות בהם'
כי אין להם שום חיות כלל
ותמיד הם במרה שחרה
מחמת שנדמה להם שאינם יוצאים ידי חובתם בהמצוות שעושין
ואין להם שום חיות משום מצוה
מחמת הדקדוקים והמרה שחרות שלהם
[והוא בעצמו אינו מחמיר שום חמרא כלל]
ובאמת, אחר כל החכמות, אפילו מי שיודע חכמות באמת
אחר כל החכמות צריך להשליך כל החכמות
ולעבד את ה' בתמימות בפשיטות גמור בלי שום חכמות
וזה היא החכמה הגדולה שבכל החכמות, לבלי להיות חכם כלל
כי באמת אין חכם בעולם כלל
'ואין חכמה ואין תבונה נגדו יתברך'
טוב מאד להשליך עצמו על השם יתברך ולסמך עליו
ודרכי
כשבא היום אני מוסר כל התנועות שלי ושל בני והתלויים בי
על השם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך
וזה טוב מאד
גם אזי אין צריך לדאג ולחשב כלל אם מתנהג כראוי אם לאו
מאחר שסומך עליו יתברך
ואם הוא יתברך רוצה בענין אחר
הוא מרצה להתנהג בענין אחר כרצונו יתברך
וכן כשמגיע שבת או יום טוב
אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך
ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדשת אותו היום
מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד
ואמר על עצמו: כשמגיע היום
אני מוסר כל תנועות שלי של כל היום אליו יתברך
שיהיו כל התנועות שלי ושל בני ושל התלויים בי שיהיו הכל כרצונו יתברך וכו' וכו'
וכן כשמגיע שבת או יום טוב וכיוצא
אני מוסר היום להשם יתברך שיהיה כל הנהגת אותו השבת כרצונו יתברך
ואחר כך כמו שמתנהג אצלו באותו היום או באותו השבת וכיוצא
שוב אינו מבלבל דעתו אחר כך כלל
אם היה הנהגת של אותו היום כראוי
והבן
וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=263 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - על ידי שהעולם הם מקטני אמנה וגם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=2296 - שיחות הר"ן - אות קמ
דע, שעל ידי שהעולם הם מקטני אמנה
על כן הם צריכים לתענית, דהינו עבודות קשות
כי בודאי ידוע, שאפשר לעבד השם יתברך בכל דבר
כי 'אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו'
אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות
הוא בבחינת מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה
'בשעת שמד אפילו אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבר'
נמצא שאף שבאמת אין ראוי שיהרג על זה
אך מחמת שהוא שעת שמד
והם מתגברים ורוצים דיקא להעבירו על דת ולהביאו לכפירות, חס ושלום
על כן הוא מכרח למסר נפשו אפילו על דבר קל
והעבודה זרה והכפירות הם בבחינת: "אף אין יש רוח בהם"
שאין בהם שום רוח כלל
והקטני אמנה הם בבחינת "מקצר רוח"
שהוא כמו ממצע
דהינו שאין להם אמונה שלמה
שהיא בחינת מאריך רוחו, כמובא במקום אחר
[בלקוטי א סימן קנה]
ואף על פי כן אינם כופרים לגמרי, שאין להם שום רוח כלל
רק הם כמו ממצע
ורוחם קצרה בחינת מקצר רוח
וזהו: "מקצר רוח ומעבדה קשה"
שמחמת שהם בבחינת "קצר רוח", מחמת שהם קטני אמנה כנ"ל
על ידי זה צריכין לעבודות קשות ולתעניתים כנ"ל
כמו שבשעת השמד שהיא קלקול אמונה לגמרי
צריכין אפילו למסר נפשם ממש אפילו על דבר קל
כמו כן כשיש קטנות ופגם באמונה, צריכין לעשות עבודות קשות כנ"ל
ויש כמה בחינות בקטני אמונה
כי יש אפילו צדיקים שהם קטני אמנה
כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק.
"כי מי בז ליום קטנות" 'מי גרם לצדיקים' וכו'
כמובא http://breslev.eip.co.il/?key=47 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קרטליתא
וזה בחינת: "בכל דרכיך דעהו"
שיוכל אדם להשיג התכלית בכל דבר
אורח
אורח

אפשרויות    ציטוט  תגובה
שלום

אני ספרדי מסורתי שהתקרב לתורת רבינו נחמן ורציתי לדעת אם אני צריך עכשיו לשנות את מנהגיי וללכת לפי פסקי רבי נחמן או להישאר במנהגי בית אבי?
אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה
נשלח במקור על ידי אורח

שלום

אני ספרדי מסורתי שהתקרב לתורת רבינו נחמן ורציתי לדעת אם אני צריך עכשיו לשנות את מנהגיי וללכת לפי פסקי רבי נחמן או להישאר במנהגי בית אבי?
 
לרבי נחמן אין שום פסקי הלכה. מה שאומר שתמשיך לפי מנהגיך. כי אין שום סתירה / הנגשות בין מנהגיך לבין תורת רבי נחמן ...
נקודה טובה
מתקדם



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 83
אפשרויות    ציטוט  תגובה
מה שכתב אליעד נכון באופן כללי.
אך יש כמה פרטים שכדאי לתת עליהם את הדעת:
א. לגבי נוסחאות התפילה - רבינו הדגיש כמה וכמה פעמים שאין קשר בין חסידות לבין נוסח התפילה. הוא אמר "אפשר להתפלל בנוסח אשכנז ובכל זאת להיות חסיד". כמובן שהוא נקט בנוסח אשכנז בתור דוגמא, כיון שהיו גרים באיזורים בהם התפללו נוסח אשכנז, אבל ודאי שהדבר נכון לא פחות גם כלפי הנוסח הספרדי.
אמנם זה באופן כללי, אבל באופן פרטי יש מסורת בע"פ שרבינו אמר "אינני מתערב בנוסחאות התפילה כלל, רק בדבר אחד, שבסיום ברכת ישתבח יש לחתום "מלך יחיד חי העולמים" ולא "אל חי העולמים".
ב. ישנן פוסקים שמסיבות חומרות שונות ביטלו ברכות מסויימות או שהגבילו אותם למצבים מסויימים, בעיקר ברכות הראייה וכו'.
רבינו לא התייחס לכל הברכות הללו באופן ספציפי, אבל מדוגמא אחת שאליה התייחס ניתן לענ"ד ללמוד על הכלל:
מסופר שרבי נתן חשש לברך ברכת הלבנה בגלל שהיו עליה עננים ורבינו הכניס בדעתו שלא צריך לחוש לחומרות יתרות , ואמר "הייתכן לאבד ברכה כה יקרה בגלל חומרות שלא כתובות בגמרא?".
דבר נוסף שרבי נחמן מברסלב נקט עמדה - לברך ברכת הלבנה לפני שבעה ימים מהמולד.
(אמנם ייתכן שדבר זה נכון דווקא לחו"ל, שם מזג האוויר יותר מקשה לברך ברכת הלבנה, אבל בא"י כמעט ולא יקרה שאי אפשר יהיה לברך את הלבנה במשך שבוע שלם בגלל עננים)

זה מה שיש לי כרגע בראש. אם אזכור דברים נוספים - אכתוב אותם.
אנוכיננחנחמנחמן
חדש



הצטרפות: ב 29/12/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 12
אפשרויות    ציטוט  תגובה
בלי פסיקה ח"ו אבל ידוע שהגאול שכבר זכה לקבל מרבינו יודע שאמרו חז"ל לא ישאלו איש את רעהו בהלכה כי כל חד כפום דמשער בליבה...ואני פותחת את השיעור שלי בד"כ בתורה סא  ח.ב  השם יתברך הוא מעל הזמן ... והוא שאמרו " נשים פטורות ממצוות שהזמן גרמן " אבל בגלל העוצמה של הפחד לנצח את השקר שנידבק בהלכה הקדושה אז יעצו לנו לא להיתעסק בזה כי רק לבעלי הכח ינתן הרשות... וכבר רמז לנו בסיפורי מעשיות על מלך אכזר שהישאיר שלוש כיתות של עבדים שקילקלו הטעם והריח של המדינה ורמוזים בר"ת אני ראש והן א י סלם  נ.צרות  י.הדות..ר.בנים  א.פיפיורים  ש.יחים  לדוגמא   לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת   כיונה התורה לאש של מחלוקת קנאה ושנאה  והנחש מטה כלפי אש גשמית ...ואם תרצה אשמח לדון אתך בהליכות אלי מלכי בקודש
 הגב


נושאים נוספים מ:פורום ברסלב ... - כל הנושאים


מעבר לפורום

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009

בחסות אליעד כהן מאמן אימון אישי + מחבר ספרים מומלצים לקריאה + מרצה הרצאות לצפייה + מאמרים לקריאה ועוד.
לפרסום מאמרים בחינם באתר ידע הדרך שלך להצליח לחץ כאן ... בהצלחה!
התאריך כרגע הוא 16_02_2019 השעה 16:01:46