איך לזהות מפורסמים של שקר?

מש"כ  רבי נחמן מברסלב אמר שכל אחד יכול להיות כמוהו ממש. נניח  שאמר כן, אבל לא אמר שאם  אינם כמוהו ממש, הרי זה מפורסם של שקר,  ומי שאינו כמוהו ממש אי אפשר לו ללמוד ולהבין ולקיים עצותיו הק', אדרבה דיבר ותבע מכל אחד ואחד שילמודו ויקיימו עצותיו הק' אף  שאינם כמוהו ממש.

מש"כ: להיות כמו השי"ת ממש, מבואר בכל מ"ש להכלל במחוייב המציאות. זה אינו אמת. כי להכלל בהדבר אינו  אותו הדבר בעצמו, והלא כ' בליקו"מ ח"א סי' נ"ג שהאדם הוא אנושי ואינו ואי אפשר לו בשום אופן להיות השי"ת בעצמו. וזה קאי על הצדיק הגדול. אמנם מי שאינו צדיק גדול רק אוכל ושותה ובועל נשים לשם תאוה, הרי זה חוצץ להכיר את השי"ת. והוא רחוק מן  להכלל במחויב המציאות.

מש"כ: וכעין מ"ש ששלמות יש רק להשי"ת, ומי שנכלל בו, יש לו שלמות. דהיינו שנהפך למהות הבורא. הביאור הזה  דהיינו שנהפך למהות הבורא זה מה שהוספת  ואינו  אמת,  

 

יצחק - אתה מערבב דברים

 

אתה מפורסם של שקר, כמו כולם, בגלל המהות של הפרסום של שקר. מפורסם של שקר, הוא כל כתר שהוא על ידי עזות. כל רצון, כל ישות שיש בעולם, היא מפורסם של שקר. רק השי"ת עצמו, הוא מפורסם של אמת. וכרגע מלכותו בגלות, כי אינך מבין מהו בשלמות.

 

לגבי עניין מחוייב המציאות, כתב רבי נחמן מברסלב, http://breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים

חיים נצחיים הם רק להשם יתברך כי הוא חי לנצח ומי שנכלל בשרשו דהינו בו יתברך הוא גם כן חי לנצח כי מאחר שהוא נכלל באחד והוא אחד עם השם יתברך הוא חי חיים נצחיים כמו השם יתברך וכן, אין שלמות רק להשם יתברך וחוץ ממנו כלם חסרים ומי שהוא נכלל בו יש לו שלמות ועקר הכלליות שיהיה נכלל באחד הוא על ידי הדעת אותו יתברך ...

 

וכיו"ב בעוד מקומות. http://breslev.eip.co.il/?key=70 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נב - הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי

ואזי נכללין כל העולמות עם נפשו במחיב המציאות כנ"ל הרי זה מתחיב בנפשו, שנכלל כל העולם בבחינת מחיב המציאות עם נפשו כי על ידי ההתבודדות הנ"ל, זכה לבחינת ביטול, עד שנכלל נפשו בחיוב המציאות ועל ידי זה נכלל כל העולם עם נפשו בחיוב המציאות כנ"ל

 

ואילו היתה לך דעת שלמה, היית יודע שכרגע ממש אתה השי"ת ממש. כי השי"ת יודע שאתה זה הוא עצמו ממש.

 

+ שים לב לדרך השקר שלך, אתה כותב "נניח  שאמר כן", דובר אמת מברר את האמת, לא מניח הנחות. אתה כל הזמן מניח הנחות שקריות, ולא מסתכל בשכל שיש בכל דבר, ולכן אתה חולק עלי באיתגליא (באיתכסיא אתה כמו כולם מסכימים איתי ועם האמת).

 

לגבי רצוא ושוב, כשתעמיק תגלה שגם אצל השי"ת עצמו יש רצוא ושוב. כי בריאת העולם היא בחינת ושוב של הבורא.

 

לגבי עניין הנוצה של השי"ת, ההבדל המהותי ביננו, הוא שאני מדבר איתך מהשכל שיש בכל דבר. תסתכל על השכל של דימוי הנוצה, ועל כל שאר דימויי התלמידים, ואז תבין, שכל העולם הוא נוצה של השי"ת, כי הוא כולו אפשרי ולא מחוייב.

 

לגבי בקשת מקורות, אפשר להביא לך אותם, אבל במקום לחפש מקורות, תברר האם זו האמת, בלי קשר למה כתוב והיכן. ואם תסתכל בשכל שיש בכל דבר, במקום לחפש מקורות, אז תגיע אל עומק שכלי.

 

*

 

כשאדם משתמש בשכלו וכולי, ואתה משתמש בשכלך כאשר אתה לומד ליקוטי מוהרן, ואתה מפרש את כוונת רבי נחמן מברסלב ע"פ שכלך ולא ע"פ שכלו של רבי נחמן מברסלב, כי אין לך עדיין את שכלו, ולכן עדיין אתה בטעותים וכולי ...

 

*

 

לגבי כל עניין המפורסמים של שקר, תברר את השכל של המפורסמים של שקר

 

http://breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם

 

על ידי עזות נכנסין לתוך הקדשה כי יש רועים של הסטרא אחרא והם גם כן מפרסמי הדור וכופין אנשים לתחות שעבודיהו ועקר מלכותם הוא על ידי עזות כי 'עזות מלכותא בלא תגא' והם ככלבים בעזותם בבחינת: "והכלבים עזי נפש המה רעים" והן 'פני הדור כפני הכלב' ועל כן כדי להנצל מהם מתחת ממשלתם אי אפשר רק על ידי עזות לעמד נגד עזותם

 

http://breslev.eip.co.il/?key=338 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סז - וַיִּבֶן ה' אֱלקִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח

 

 וכשפוגם בתאוות אכילה ועל ידי זה נפגם הכבוד ואין לו פנים כנ"ל על ידי זה מתגברין עזי פנים דהינו שנופל הכבוד, שהוא בחינת מלכות ואזי נוטלין כבוד העזי פנים שבדור הינו כשאין בחינת מלכות, בחינת השלחן שבקדשה, בשלמות כנ"ל אזי מתגבר העזות, שהוא 'מלכותא בלא תגא', בלא כתר מלכות הנ"ל וזה בחינת: "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה"

 

דהיינו, כל זמן שיש בתוכך תאוות אכילה, הרי שבתוכך יש מלכות בלא כתר, דהיינו הגאווה של "אני אמלוך" שהיא מפורסם של שקר.