4 יסודות - מה הם מייצגים?

• יסוד האש - ממנו נמשכת הגאוה הנקראת גסות הרוח, להיותו היסוד הקל וגבוה מכולם. ובכללה הכעס, כי מפני הגאוה מתכעס האדם כשאין עושים רצונו, ואילו היה שפל רוח ומכיר חסרונו לא היה מתכעס כלל, נמצא כי הגאוה והכעס מדה אחת הם.
  • ותולדותיה - שלש: הקפדנות בלבו, כי לולא הגאוה לא היה מקפיד בלבו, כענין שבארנו בענין הכעס; ובקשת השררה והכבוד להתגאות על הבריות; והשנאה לזולתו על היותו גדול ממנו, וזה ענף מהגאוה גם כן.
• יסוד הרוח - ממנו נמשך דבור הנקרא שיחה בטלה לדברים שאין בהם צורך כלל או נפשיי או גופני.
  • ותולדותיו ארבעה, והן: לדבר חנף, ושקרים, ולשון הרע, ולגלות שבחיו לבריות להתגדל בפניהם.
• יסוד המים - ממנו תאות התענוגים, כי כן המים מצמיחים כל מיני תענוג;
  • ותולדותיה - שתים: החמדה, לגזול ממון חברו ואשתו וכל אשר לו להתענג בהן; והקנאה, כי יקנא בחברו, אשר לו ממון רב וכיוצא להתענג בו.
• יסוד העפר - ממנו מדת העצבות בכל פרטיו;
  • ותולדותיה אחת, והוא העצלות לקיים התורה והמצות מפני עצבונו על השגת קניני הבלי העולם הזה, או על היסורין הבאים עליו ואינו שמח בחלקו בשום דבר, גם עינו לא תשבע עושר.

נמצא, כי אבות כל המדות הרעות הם ארבעה:

• הגאווה והכעס הנכלל ומתדבק עמה,
• והשיחה בטילה,
• ותאוות התענוגים,
• והעצבון,

וארבעתם נמשכות מארבע קליפות היצר הרע שבנפש היסודית.

והפכם הם ארבע מדות טובות נמשכות מארבעה יסודות הטוב שבנפש היסודית, והם:

• הענוה, שהיא תכלית השפלות, ומתרחק מכל מיני כעס הבא על ידי גאוה.
• והשתיקה, כאילם לא יפתח פיו, לבד בעסק תורה ומצות או בהכרחו לקיום הגוף ולצורך כבוד הבריות,
• והמיאוס בכל תענוגי הגוף ומותריו המוכרחים,
• והשמחה התדירית בחלקו, כי כל דעבדין מן שמיא לטב, וגם לזרז עצמו בתכלית השמחה בעבודת קונו, וכמו שכתוב (תהלים קיט קסב): "שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב", וכמו שאמרו רז"ל (משנה אבות א טו): "עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי".