חמישה הדברים שנבדל מדעו ממדענו

 

http://breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א

 

וְאֵלּוּ הֵן חֲמִשָּׁה דְּבָרִים שֶׁנִּבְדָּל מַדָּעוֹ מִן מַדָּעֵנוּ
הָרִאשׁוֹן, שֶׁבְּמַדָּעוֹ הָאֶחָד יוֹדֵעַ יְדִיעוֹת רַבּוֹת, וְאֵין רִבּוּי בְּמַדָּעוֹ.
הַשֵּׁנִי, יוֹדֵעַ הַדְּבָרִים קדֶם הִמָּצְאָם, אֲפִילּוּ כְּשֶׁאֵין לָהֶם הֲוָיָה כְּלָל
וְהַשְּׁלִישִׁי, שֶׁמַּדָּעוֹ מַקִּיף דְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם תַּכְלִית.
וְהַרְבִיעִי, שֶׁאֵין שִׁנּוּי בִּידִיעָתוֹ
וְאֵין שִׁנּוּי כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הַדָּבָר בְּכחַ, וְאַחַר כָּך שׁבפּעַל.
וְהַחֲמִישִׁי שֶׁיְּדִיעָתוֹ אֵין מוֹצִיא הַדָּבָר מֵאֶפְשָׁרוּתוֹ

עיין שם באורך.

 

**

 

וקודם כל נסביר את העניין בכללותו.

 

והוא כי האדם הוא השכל, והשכל היא הנשמה, והנשמה היא צמצום של השי"ת.

 

והאדם פועל וחווה את המציאות, ע"פ הפירוש שהוא מבין את המציאות.

 

והאדם מבין את המציאות, ע"פ היכולות השכליות שלו.

 

וכפי שהתבאר בכמה מקומות וגם בתורה הנ"ל, כאשר האדם מוציא את שכלו מכוח אל הפועל בשלמות, דהיינו בפשיטות כאשר האדם נצמד לשכל שלו עד הסוף, על ידי זה הוא לבסוף מגיע לקצה של השכל וזוכה לשכל הנקנה.

 

והשכל הנקנה הזה הוא מעין ממוצע בין השי"ת לבין האדם.

 

כי השי"ת הוא אין סוף והוא אור פשוט ללא שום צורה. אבל האדם חי בעולם העשייה (וגם עולם המחשבה / אצילות הם בחינת עולם העשייה, בייחס לאין סוף).

 

וכדי שישותו של האדם תתקיים, לשם כך הוא צריך את בחינת "ושוב".

 

דהיינו בשכל הנקנה האדם משיג את מהות הבורא ואילו ידעתיו הייתיו, אבל זה ברצוא ושוב כדי שישותו תמשיך להתקיים.

 

והשכל הנקנה הזה הוא שכל גדול.

 

ורבי נחמן מברסלב מרמז כאן על כמה היבטים של השכל הנקנה.

 

ומה שאפשר לבאר בעניין הזה הוא, כי מצד האמת השכל של השי"ת נבדל ממדעו של האדם רק בדבר אחד, או לחלופין באין סוף דברים.

 

ואותו ההבדל האחד שנבדל מדעו של האין סוף, ממדעו הסופי של האדם, הוא בא לידי ביטוי, גם בחמישה דברים האלו.

 

ורבי נחמן מברסלב שרצה להלביש את הפירוש על בחינה של חמישה, משום כך הוא אמר שיש חמישה דברים וכולי. אבל מצד האמת זה רק הבדל אחד שבא לידי ביטוי בחמש צורות שונות שהתבארו, ובעוד צורות נוספות שלא הוזכרו.

 

והחמישה הבדלים שבין מדעו של האדם לבין השי"ת, כדי להבין אותם באמת, האדם חייב בעצמו להשיג אותם. וכפשוטו של אילו ידעתיו הייתיו. שהוא גם מתפרש הפוך, שרק אילו הייתיו, רק אז ידעתיו. ורק מי שזוכה לחמישה דברים האלו בעצמו, רק הוא מבין אותם.

 

כי השי"ת ומדעו הם אחד. וכאשר רבי נחמן מברסלב מבאר את מדעו של השי"ת, הוא בעצם מבאר את מהות השי"ת.

 

וכמובן שאין דורשים במעשה מרכבה, אלא למי שהוא חכם ומבין מדעתו.

 

ומעשה מרכבה הוא בחינה נמוכה, בייחס למהות השי"ת עצמו.

 

אז כל שכן וקל וחומר שאין מדברים על מהות השי"ת עצמו, אלא האדם בעצמו אמור לעמול, עד שהוא עצמו יזכה להבין ...

 

***

 

ואיך לזכות להבין, על ידי שהאדם מסתכל על השכל של כל דבר, שבפשיטות זה אומר לנסות להבין את מה שקורה בעולם.

 

כי את השי"ת מכירים מהגלוי על הנסתר.

 

והשי"ת הלביש את חוכמתו בעולם שהוא יצירתו. ודרך הבנת היצירה, דרכה ניתן להבין את השכל של היוצר.

 

**

 

ולכן הצדיק האמת עוסק בחקר העולם, כפי שהתבאר כאן

 

http://breslev.eip.co.il/?key=46 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יז - וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם

 

כִּי הַצַּדִּיק מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ תָּמִיד
לְגַלּוֹת הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
כִּי יֵשׁ בְּכָל דָּבָר רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
הֵן בִּכְלַל הַבְּרִיאָה
דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לִבְרא אֶת הָעוֹלָם בִּכְלָל
וְכֵן בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה
בְּכָל דָּבָר וְדָבָר בִּפְרָט, יֵשׁ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה שֶׁזֶּה הַדָּבָר יִהְיֶה כָּךְ
בַּתְּמוּנָה הַזּאת וּבַכּחַ הַזֶּה וּבַטֶּבַע הַזּאת
וְדָבָר אַחֵר יֵשׁ לוֹ תְּמוּנָה אַחֶרֶת וְכחַ אַחֵר וְטֶבַע וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת
וְהַצַּדִּיק מְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ תָּמִיד אַחַר אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת
לְהַשִּׂיג וְלֵידַע רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר
כְּגוֹן: מִפְּנֵי מָה הָיָה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
שֶׁהָאֲרִי יִהְיֶה לוֹ כּחַ וּגְבוּרָה כָּזוֹ
וּבְזוֹ הַתְּמוּנָה
וּבְזאת הַטֶּבַע וְהַהַנְהָגָה שֶׁיֵּשׁ לָאֲרִי
וּלְהֵפֶךְ, יִתּוּשׁ קָטָן הוּא חַלַּשׁ כּחַ מְאד
וְיֵשׁ לוֹ טֶבַע וּתְמוּנָה וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת
וְכֵן בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת
כְּגוֹן בְּהָאַרְיֵה בְּעַצְמוֹ
מִפְּנֵי מָה זֶה הָאֵיבָר שֶׁל הָאַרְיֵה צוּרָתוֹ כָּךְ
וְיֵשׁ לוֹ כּחַ וְטֶבַע כָּזאת
וְאֵיבָר אַחֵר יֵשׁ לוֹ צוּרָה אַחֶרֶת
וְכחַ וָטֶבַע וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת
וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם
דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר
שֶׁבְּכֻלָּם יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר בֵּין כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ
וְכֵן בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ
יֶשׁ בּוֹ שִׁנּוּיִים רַבִּים בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת בֵּין כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בַּעֲשָׂבִים וְאִילָנוֹת וּשְׁאָר פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה
שֶׁבְּכֻלָּם יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים מְאד
בִּתְמוּנוֹתֵיהֶם וּבְכחוֹתֵיהֶם וְהַנְהָגוֹתֵיהֶם
וְהַכּל הָיָה מֵחֲמַת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ
שֶׁרָצָה שֶׁזֶּה יִהְיֶה כָּךְ וְזֶה כָּךְ
וְהַצַּדִּיק מְחַפֵּשׂ תָּמִיד אַחַר אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת
וּמַשִּׂיג וּמוֹצֵא אוֹתָם

עיין שם.

 

ומצד האמת, כל התורה רפב של רבי נחמן מברסלב לחפש את הטוב שיש בכל אחד, היא בכלל לבוש של לחפש את השי"ת שהוא הטוב שיש בכל דבר.

 

כי בתורה יז הנ"ל, שם מבואר שלחפש את הטוב שיש בכל דבר, הוא בחינה אחת עם גילוי ההתפארות של השי"ת בעולם

 

 

ויש כיו"ב גם כאן:

http://breslev.eip.co.il/?key=89 - ספר המידות - דעת

 

דַּע, כִּי לְכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְכָל נִבְרָא יֵשׁ לוֹ קוֹמָה מְיֻחֶדֶת וּבִנְיָן מְיֻחָד. לְמָשָׁל מִין הָאַרְיֵה קוֹמָתוֹ נִבְדָּל מִמִּין הַצּאן הֵן בְּכחוֹ וְהֵן בְּבִנְיַן אֵיבָרָיו, [וְהֵן בְּקוֹלוֹ] וְכֵן בְּמִין הָאַרְיֵה [בְּעַצְּמוֹ] יֵשׁ הֶבְדֵּל בֵּין כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְכֵן בְּכָל הַנִּבְרָאִים הַהֶבְדֵּלִים הֵן כֻּלָּם רְמוּזִים בִּתְמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת וּבְצֵרוּפֵיהֶם. וְהַזּוֹכֶה לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה, יוּכַל לְהָבִין רְמִיזוֹת כָּל הַהֶבְדֵּלִים שֶׁבֵּין כָּל הַנִּבְרָאִים וְגַם יֵדַע הִתְאַחֲדוּתָם, הַיְנוּ רֵאשִׁיתָם וְתַכְלִיתָם כִּי בְּרֵאשִׁית וּבְתַכְלִית הֵם בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל.

וראה שם עוד דברים ...

 

**

 

ומצד האמת יש לדעת, כי הצדיק האמת לא באמת מנסה להבין את רצון השי"ת שיש בכל דבר כפשוטו, כי הוא כבר זכה לתכלית הידיעה שהוא רואה את השי"ת בכל דבר.

 

וכאן מדובר על שכל מעל השכל, שבו למרות שהצדיק כבר יודע את הכל בשלמות, אעפ"כ הוא ממשיך לדעת יותר.

 

אבל אצל שאר העם, הם בפשיטות אם הם ינסו להבין את העולם, דרך זה האדם בסופו של דבר יבין גם את השי"ת.

 

***

 

ואם יש שאלות נוספות, נא לנסות להגדיר אותן בצורה כמה שיותר ברורה.

 

כי המידע הוא גדול. ועל כל שאלה כללית, אפשר לכתוב מאה ספרים כתשובה.

 

ומשום מגבלות הזמן וכולי, לכן יש צורך ליצור כלי מצומצם, שהוא על ידי שאלה ממוקדת, שאז אפשר להשתדל להשיב תשובה מצומצמת.

 

וגם בריאת העולם היא על ידי הצמצום וכולי ...

אך עדיין חסרה לי ההתייחסות  ביתר הנאמר בתורה הזו, ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א

ואני מוסיפה את הקטע המתייחס.

 

"וּמִי שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוֹצִיא אוֹתוֹ מִכּחַ אֶל הַפּעַל
וְהִשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ מַה שֶּׁאֶפְשָׁר לְדַעַת הָאָדָם לְהַשִּׂיג בְּדַעְתּוֹ
אֲזַי הוּא קָרוֹב לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
וְאֵין חִלּוּק בֵּין דַּעַת הָאָדָם לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
אֶלָּא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים כַּמּוּבָא
וְאָז דַּעְתּוֹ יוֹנֵק מִדַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, שֶׁהִיא בְּחִינַת הֵ"א, וְאָז מוֹלִיד

וּלְהַשְׁלִים אֶת דַּעְתּוֹ, שֶׁיְּהֵא שָׁלֵם בְּדַעַת
אִי אֶפְשָׁר
אֶלָּא עַל יְדֵי עֵסֶק שֶׁעוֹסֵק עִם בְּנֵי אָדָם לְקָרְבָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
עַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָם דַּעְתּוֹ כִּי הֵם מְחַדְּדִין דַּעְתּוֹ, בִּבְחִינוֹת 'וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּן'
וּבִשְׁבִיל זֶה תַּלְמִידִים נִקְרָאִים בָּנִים, כִּי עַל יָדָם בָּא הַהוֹלָדָה
וּבִשְׁבִיל זֶה אַבְרָהָם וְשָׂרָה טָרְחוּ אֶת עַצְמָן לְגַיֵּר גֵּרִים
כִּי עַל יְדֵי זֶה הִשְׁלִימוּ דַּעְתָּם, וְנִתְקָרְבוּ לַהֵ"א הַזּאת
הַיְנוּ לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְזָכוּ לְבָנִים
כִּי עַל יְדֵי גֵּרִים נִתְגַּדֵּל דַּעְתָּם, בִּבְחִינַת 'וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם'...

 

וַחֲמִשָּׁה דְּבָרִים, הִיא הִיא דַּעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שֶׁמִּשָּׁם הַהוֹלָדָה
וְזֶה 'שְׁלשָׁה דְּבָרִים מַרְחִיבִין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם, אִשָּׁה נָאָה, וְדִירָה, וְכֵלִים'

אִשָּׁה, הַיְנוּ הַחֹמֶר מְכֻנֶּה בְּשֵׁם אִשָּׁה
שֶׁיְּהֵא לוֹ חֹמֶר מְמֻזָּג בַּמֶּזֶג הַשָּׁוֶה, שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְקַבֵּל שֵׂכֶל.
וְדִירָה נָאָה, הַיְנוּ הַיִּרְאָה, כַּמַּאֲמָר: 'חֲבָל עַל מָאן דְּלֵית לֵהּ דַּרְתָא'
כִּי צָרִיך שֶׁיְּהֵא יִרְאַת חֶטְאוֹ קוֹדֶמֶת לְחָכְמָתוֹ
וְכֵלִים, הַיְנוּ תַּלְמִידִים הֲגוּנִים שֶׁיְּקַבְּלוּ מִמֶּנּוּ
וּכְשֶׁיֵּשׁ לוֹ כָּל אֵלּוּ הֲכָנוֹת, יָכוֹל לָבוֹא לִשְׁלֵמוּת הַדַּעַת.

 

האם אתה יכול בבקשה, להסביר לי את שלושת הדברים בהקשר הנתון..? - של.. אֲזַי הוּא קָרוֹב לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא
וְאֵין חִלּוּק בֵּין דַּעַת הָאָדָם לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
אֶלָּא חֲמִשָּׁה דְּבָרִים כַּמּוּבָא..

 

תודה(:

 

וישר כוח!

 

 

 

 

 

 

'
וּבִשְׁבִיל זֶה תַּלְמִידִים נִקְרָאִים בָּנִים, כִּי עַל יָדָם בָּא הַהוֹלָדָה
וּבִשְׁבִיל זֶה אַבְרָהָם וְשָׂרָה טָרְחוּ אֶת עַצְמָן לְגַיֵּר גֵּרִים
כִּי עַל יְדֵי זֶה הִשְׁלִימוּ דַּעְתָּם, וְנִתְקָרְבוּ לַהֵ"א הַזּאת
הַיְנוּ לְדַעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְזָכוּ לְבָנִים
כִּי עַל יְדֵי גֵּרִים נִתְגַּדֵּל דַּעְתָּם, בִּבְחִינַת 'וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכֻּלָּם'...

 

אבל אולי כבר מאוחר מדי.. ואני לא מספיק מסבירה מה לא מובן לי.

אז אממ.. אחשוב על כך בלילה

ומקוה שהשאלה תובן לי ותנוסח בהתאם יותר ברור בהמשך..

 

לילה טוב(:

 

כי הוא שואל שאלה ויוצר מחלוקת על השכל שלך. ואז האדם צריך לחזור בתשובה, דהיינו למצוא תשובה לשאלה של השואל התלמיד.

 

וכך נוצר השכל ...

 

לגבי השאלה והתשובה, זה מוזכר אצל רבי נחמן מברסלב.

 

שחזרה בתשובה שלמה, היינו לקבל תשובה לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, על ידי אמונה שלמה.

 

לחזור בתשובה = להשיב את הדבר למקום שממנו הוא נלקח. ומאן ההוא אתר? הוא חוכמה.

 

חוכמה = תשובה על שאלה.

 

שאלה = ספק שנוצר מחיסרון הדעת = מחלוקת וכולי.