ברסלב להצליח בכח המחשבה - דף הבית
חיפוש בספרי ברסלב
 
      התחברות

ויהי נא פי שנים ברוחך אלי - לקו"מ ח"א סו


 הגב עמוד  1 2 >
מחבר
אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה נושא: ויהי נא פי שנים ברוחך אלי - לקו"מ ח"א סו

http://breslev.eip.co.il/?key=337 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי

כדי להבין את התורה הזאת, יש להקדים את ההקדמה הבא:

יש 2 בחינות, בחינת לפני הבריאה ובחינת אחרי הבריאה.

וכל אחיזת הטוב והרע הם בבחינת אחרי הבריאה, כי לפני הבריאה כולו טוב בשלמות. אך בחינת הבריאה כאשר היא מקושרת לבחינת לפני הבריאה, היא גדולה פי שנים מבחינת לפני הבריאה בלבד.

וזו הסיבה כמובן שהשי"ת ברא את העולם, כי בחינת אחרי הבריאה היא גבוה פי שנים מבחינת לפני הבריאה.

וכל הכוח של בחינת אחרי הבריאה כולו נמשך מבחינת לפני הבריאה, אך הוא פי שנים מבחינת לפני הבריאה.

כי לפני הבריאה הוא כולו אין סוף, והוא שלמות. אך כאשר בחינת הבריאה מקושרת לבחינת לפני הבריאה, הוא שלמות גדולה יותר.

כמו כן יש להבין כי בחינת לפני הבריאה היא בחינת אחדות בחינת אב בחינת רב בחינת תפילה בחינת כוח, ביחס לבחינת אחרי הבריאה שהיא בחינת שינויים בחינת בן בחינת תלמיד בחינת תורה בחינת בפועל.

http://breslev.eip.co.il/?key=337 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי

אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה

ועפ"ז יש לבאר את כל התורה הנ"ל כדלהלן:

וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי, וַיּאמֶר וְכוּ' אִם תִּרְאֶה אתִי לֻקָּח מֵאִתָּך יְהִי לְך כֵן וְכוּ'
וְהִנֵּה נִתְקַיֵּם אַחַר כָּך בֶּאֱלִישָׁע פִּי שְׁנַיִם
נִמְצָא שֶׁהָיָה אֱלִישָׁע מִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה יוֹתֵר מֵאֵלִיָּהוּ רַבּוֹ
כִּי כָּל הַנִּסִּים וְהַגְּדוֹלוֹת שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע, כֻּלָּם הָיוּ עַל יְדֵי תְּפִילָּה
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק: "סַפְּרָה נָּא לִי אֶת כָּל הַגְּדלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלִישָׁע"

אלישע התפלל בכוונה יותר מאליהו רבו, היינו כי הבריאה היא בשלמות יותר גדולה מבחינת לפני הבריאה.

כי התפילה היא השלמות. כי התפילה היא כולה דבקות ואין סוף ושלמות.

אך השלמות דהיינו התפילה של אחרי הבריאה, היא גדולה מהשלמות של לפני הבריאה.

כי כאשר הבריאה מקושרת לבורא, היא גדולה מבחינת לפני הבריאה.


*****

דַּע, שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַתַּלְמִיד גָּדוֹל מֵהָרַב
דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּרַבּוֹ
וְאַף עַל פִּי כֵן, הַכּל יִהְיֶה בְּכחוֹ שֶׁל רַבּוֹ
וְזֶה בְּחִינַת: "וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי"
'בְּרוּחֲך' דַּיְקָא
שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת הָרוּחַ עַצְמוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ רַבּוֹ, יִהְיֶה לוֹ פִּי שְׁנַיִם כְּמוֹתוֹ.

פירוש כי בחינת אחרי הבריאה היא גדולה מבחינת לפני הבריאה, ואף על פי כן כל הגדולה של הבריאה, היא רק על ידי החיות שיש בה מבחינת לפני הבריאה.

****

כִּי אִיתָא, שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק בְּחִינַת שְׁנֵי רוּחוֹת
רוּחַ לְעֵלָּא, רוּחַ לְתַתָּא
"אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת נחַ נחַ", 'נחַ לְעֵלָּא נחַ לְתַתָּא'
[כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם בְּזוהַר
וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: 'לָמָּה נחַ תְּרֵי זִמְנָא
אֶלָּא כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק דִּי בְּעָלְמָא, אִית לֵהּ תְּרֵין רוּחִין
רוּחָא חַד בְּעָלְמָא דֵּין, וְרוּחָא חַד בְּעָלְמָא דְּאָתִי
וְהָכֵי תִּשְׁכַּח בְּכֻלְּהוּ צַדִּיקֵי וְכוּ' עַיֵּן שָׁם]
דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּחִינַת חִיּוּת לְמַעְלָה, וְחִיּוּת לְמַטָּה

היינו בחינת לפני ואחרי הבריאה.
רוח דלעלא היינו בחינת לפני הבריאה, מעל הזמן והמקום, אין סוף, דבקות, תפילה וכולי.
ורוח דלתתא היינו בחינת אחרי הבריאה, בתוך הזמן והמקום, צמצום וסוף, נפרדות, תורה וכולי.

***

וְהָרוּחַ וְהַחִיּוּת שֶׁלְּמַעְלָה, הוּא גָּדוֹל מְאד מְאד

כי הוא כולו אין סוף כנ"ל, והוא בחינת השגת "מה" של הצדיק וכולי.

*****

וְהַתַּלְמִידִים הֵם עִם הַצַּדִּיק מִשּׁרֶשׁ אֶחָד
רַק שֶׁהֵם תְּלוּיִים בּוֹ כַּעֲנָפִים בְּאִילָן
שֶׁהָאִילָן יוֹנֵק חִיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ
וְהָעֲנָפִים יוֹנְקִים הַחִיּוּת דֶּרֶך הָאִילָן

הצדיק היינו לפני הבריאה והתלמידים היינו כל השינויים שנמשכים מבחינת אחרי הבריאה.

ובאמת גם הצדיק וגם התלמידים, דהיינו גם לפני וגם אחרי הבריאה, הם כולם משורש אחד.

אלא שבחינת לפני הבריאה היא בחינת אילן, שבה תלויים השינויים שיש אחרי הבריאה.

ובחינת אחרי הבריאה יונקת את חיותה מבחינת לפני הבריאה.

************

וְיֵשׁ בָּזֶה כַּמָּה בְּחִינוֹת
כִּי יֵשׁ תַּלְמִידִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עֲנָפִים
וְיֵשׁ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עָלִים
וְכֵן שְׁאָרֵי הַבְּחִינוֹת
 
היינו כי גם בבחינת הבריאה, יש בחינות הסתרה שונות. כי יש מקומות שכלפי חוץ מקושרים יותר על לפני הבריאה, ויש מקומות שבהם ההסתרה גדולה יותר. והכל לפי הלבושים והקליפות שיש בכל מקום ומקום ...

ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, ויאמר וכו' אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן וכו'
והנה נתקים אחר כך באלישע פי שנים
נמצא שהיה אלישע מתפלל בכונה יותר מאליהו רבו
כי כל הנסים והגדולות שעשה אלישע, כלם היו על ידי תפילה
כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע"

דע, שאפשר שיהיה התלמיד גדול מהרב
דהינו שיהיה לו פי שנים כרבו
ואף על פי כן, הכל יהיה בכחו של רבו
וזה בחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי"
'ברוחך' דיקא
שעל ידי בחינת הרוח עצמו של אליהו רבו, יהיה לו פי שנים כמותו.

כי איתא, שיש להצדיק בחינת שני רוחות
רוח לעלא, רוח לתתא
"אלה תולדות נח נח", 'נח לעלא נח לתתא'
[כמו שכתוב שם בזוהר
וזה לשונו: 'למה נח תרי זמנא
אלא כל צדיק וצדיק די בעלמא, אית לה תרין רוחין
רוחא חד בעלמא דין, ורוחא חד בעלמא דאתי
והכי תשכח בכלהו צדיקי וכו' עין שם]
דהינו שיש לו בחינת חיות למעלה, וחיות למטה

והרוח והחיות שלמעלה, הוא גדול מאד מאד

והתלמידים הם עם הצדיק משרש אחד
רק שהם תלויים בו כענפים באילן
שהאילן יונק חיותו משרשו
והענפים יונקים החיות דרך האילן


ויש בזה כמה בחינות
כי יש תלמידים שהם בבחינת ענפים
ויש שהם בבחינת עלים
וכן שארי הבחינות
אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה


וּבִשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק
אֲזַי הוּא מַשִּׂיג הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִשִּׂיג בְּחַיָּיו
כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ
כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בָּאִדְּרָא, וּבְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, וּבִשְׁאָר צַדִּיקִים

הסתלקות הצדיק היינו בחינת משה במותו דהיינו בחינת הסתלקות המוחין, דהיינו בחינת כאשר הצדיק נכלל בא"ס שזו בחינת השגת מה שאין בה השגה כלל.

****

וְדַע, שֶׁזֶּהוּ עַל יְדֵי שֶׁבִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת
אֲזַי יוֹרֵד וּבָא לְמַטָּה בְּחִינַת הָרוּחַ וְהַחִיּוּת דִּלְעֵלָּא
וַאֲזַי נִתְחַבְּקִין וְנִתְאַחֲדִים יַחַד
הָרוּחַ דִּלְתַתָּא עִם הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא
כִּי בֶּאֱמֶת שְׁנֵיהֶם אֶחָד
וְתֵכֶף כְּשֶׁנִּתְגַּלִּין זֶה לָזֶה נִתְאַחֲדִין מְאד בְּאַחְדוּת גָּדוֹל
וּמֵחֲמַת שֶׁהָרוּחַ דִּלְעֵלָּא אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּזֶה הָעוֹלָם
כִּי טִבְעוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לִסְבּל כְּלָל זֶה הָעוֹלָם, עַל כֵּן נִסְתַּלֵּק לְעֵלָּא
וְעַל יְדֵי זֶה נִסְתַּלֵּק הַצַּדִּיק
כִּי כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק לְמַעְלָה הָרוּחַ הַנַּ"ל
נִסְתַּלֵּק עִמּוֹ הָרוּחַ דִּלְתַתָּא
מֵחֲמַת שֶׁנִּתְאַחֲדוּ מְאד בְּאַחְדוּת גָּדוֹל כַּנַּ"ל

היינו כי כאשר בחינת לפני הבריאה מתגלה בתוך בחינת הבריאה, אז מחמת שהם מתאחדים באחדות גדולה מאוד, כי בשורשם הם אחד כנ"ל, על ידי זה נכללת כל הבריאה בבחינת לפני הבריאה, ואז השכל והמוחין של הצדיק מתבטלים, שזו בחינת הסתלקות הצדיק וכולי.

****

וכאשר הצדיק חוזר למוחין שלו, אז נשאר רשימו וברשימו הזה הוא חדש את דברי תורתו מהרשימו שלו מהאין סוף. ואז:

וְעַל כֵּן הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד
לִהְיוֹת בִּשְׁעַת הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק
אֲפִילּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִידוֹ
כִּי מֵחֲמַת שֶׁאָז יוֹרֵד וְנִתְגַּלֶּה לְמַטָּה הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא
נִמְצָא שֶׁנִּתְגַּלֶּה אָז הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאד
עַל כֵּן הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא אָז שָׁם

דהיינו לשמוע את התורה של הצדיק האמת, שהיא כולה נמשכת מהרשימו של הסתלקות המוחין שלו, שהיא בחינת הסתלקות ממש.

כי צדיק שאינו צדיק אמת, הרי שכל דברי התורה שלו לא נמשכים מהרשימו של ביטול המוחין שלו, אלא הם נמשכים מהמוחין שלו. שזה כמובן עניין אחר לגמרי.

והתורה של הצדיק, היא כולה נמשכת מהרשימו של ביטול המוחין, שזהו עניין אחר לגמרי לגמרי.

****

וְהוּא טוֹבָה לָהֶם לַאֲרִיכַת יָמִים
עַל פָּסוּק: "וִיחִי עוֹד לָנֶצַח וְכוּ', כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ"

היינו כי על ידי התורה של הצדיק, על ידי זה נמשך בחינת חיים לעולם וכולי.

***

כמו כן כל העניין הנ"ל הולך גם על המוחין ביחס למה שיש מעל השכל. היינו כי הצדיק הוא בחינת מעל השכל. והתלמידים הם בחינת השכל והמוחין.

וכאשר המוחין דהיינו התלמידים, נמצאים בשעת הסתלקות הצדיק, דהיינו כאשר המוחין מתבטלים שזה בחינת השגת מה שיש מעל המוחין, על ידי זה יש טובה גדולה למוחין.

וכפי שביאר רבי נחמן מברסלב כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=182 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה

אֲזַי הוּא טוֹבָה לְהַמּחִין
כִּי אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֲפִילּוּ מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמּחִין
מַה שֶּׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג
הַיְנוּ בְּחִינַת: "צַדִּיק וְרָע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ"
שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, כִּי זֶה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם
שֶׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג זאת
הַיְנוּ גַּם כְּשֶׁהַמּחַ בִּשְׁלֵמוּת וְאֵינוֹ נִסְתַּלֵּק, שֶׁזֶּה בְּחִינַת משֶׁה בְּחַיָּיו
כִּי הִסְתַּלְּקוּת הַמּחִין בְּחִינַת שֵׁנָה זֶה בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת משֶׁה כַּנַּ"ל
וְקִיּוּם הַמּחִין, בְּעֵת שֶׁהַמּחִין קַיָּמִים וְאֵינָם נִסְתַּלְּקִין
זֶה בְּחִינַת משֶׁה בְּחַיָּיו
וְגַם אָז אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג הַשָּׂגָה הַנַּ"ל
דְּהַיְנוּ לְהַשִּׂיג מִפְּנֵי מָה יֵשׁ צַדִּיק וְרַע לוֹ וְכוּ'
...
אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג גַּם מַה שֶׁבְּחִינַת משֶׁה בְּחַיָּיו
דְּהַיְנוּ בְּעֵת קִיּוּם הַמּחִין אֵין יְכוֹלִין לְהַשִּׂיג

עיין שם באורך.

****

אֲבָל לְהַתַּלְמִידִים מַגִּיעַ הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאד אָז בְּיוֹתֵר
כִּי מֵחֲמַת שֶׁהֵם תְּלוּיִין בְּהַצַּדִּיק, וְיוֹנְקִים מִשּׁרֶשׁ אֶחָד
נִמְצָא שֶׁזֶּה הַחִיּוּת דִּלְעֵלָּא, הוּא חִיּוּתָם מַמָּשׁ
וְנִתְאַחֲדִים וְנִתְחַבְּקִים גַּם כֵּן עִם זֶה הָרוּחַ בְּאַחְדוּת גָּדוֹל
כִּי הוּא רוּחָם וְחִיּוּתָם מַמָּשׁ כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי זֶה, אִם זוֹכֶה
יָכוֹל לְקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם

היינו כי השכל של הצדיק שנסתלק, דהיינו השכל שיש מעל השכל, בו אין השגה כלל.

אך התלמידים שהם בחינת השכל בחינת הבריאה, הם דייקא יכולים להנות מההשגה הזאת של מעל השכל, כי הם בחינת צמצום ושכל שיש בו השגה.

****

כִּי הַצַּדִּיק שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ לְהִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם
נִסְתַּלֵּק עַל יְדֵי הָאַחְדוּת שֶׁנִּתְאַחֵד עִם הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא כַּנַּ"ל
אֲבָל הַתַּלְמִידִים שֶׁעֲדַיִן לא הִגִּיעַ זְמַנָּן
אֲזַי אַדְּרַבָּה נִשְׁאָר אֶצְלָם הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא
לְגדֶל הָאַחְדוּת שֶׁנִּתְאַחֵד מְאד עִם הָרוּחַ דִּלְתַתָּא
כִּי אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְהִתְפָּרֵד עוֹד זֶה מִזֶּה
נִמְצָא שֶׁהַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק עַל יְדֵי זֶה
עַל יְדֵי שֶׁמּוֹשֵׁך עִמּוֹ הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא אֶת הָרוּחַ דִּלְתַתָּא
וְהַתַּלְמִידִים מַגִּיעַ לָהֶם פִּי שְׁנַיִם
עַל יְדֵי זֶה כִּי נִשְׁאָר אֶצְלָם בְּחִינוֹת הָרוּחַ דִּלְעֵלָּא
כִּי נִתְאַחֵד מְאד עִם הָרוּחַ דִּלְתַתָּא כַּנַּ"ל.

היינו כי הבחינה של הרצוא ושל הדבקות ושל הסתלקות המוחין, היא אין לה שום אחיזה בעולם הזה כלל, דהיינו רוח הצדיק שעולה למעלה.

אך התלמידים דהיינו הבחינות הנמוכות יותר, הם דייקא עוד לא הגיע זמנם להכלל בא"ס, ואז הם מקבלים את ההארה של האין סוף באמצעות הרשימו של הביטול.

וזו בחינת הפי שנים שיש לתלמידים ...

כי הסתלקות הצדיק היא בחינת אין ממש, כי הוא מסתלק ואין לו שום שארית בעולם. אך התלמידים הם בחינת יש כי הם עדיין בעולם, ואז שם דייקא יש בחינת פי שנים, שהיא גדולה מההסתלקות של הצדיק, אך עדיין זה בכוח הצדיק.

היינו כי השכל הוא גדול יותר מבחינת מעל השכל. אך זה רק בכוח הרשימו שנשאר לשכל מבחינת הביטול של מעל השכל, שהיא בחינת הסתלקות הצדיק וכולי.


ובשעת הסתלקות הצדיק
אזי הוא משיג הרבה יותר ממה שהשיג בחייו
כל אחד לפי מדרגתו
כמו שמצינו ברבי שמעון בן יוחאי באדרא, וברבי נחמן מברסלב הקדוש, ובשאר צדיקים

ודע, שזהו על ידי שבשעת הסתלקות
אזי יורד ובא למטה בחינת הרוח והחיות דלעלא
ואזי נתחבקין ונתאחדים יחד
הרוח דלתתא עם הרוח דלעלא
כי באמת שניהם אחד
ותכף כשנתגלין זה לזה נתאחדין מאד באחדות גדול
ומחמת שהרוח דלעלא אינו יכול להיות בזה העולם
כי טבעו אינו יכול לסבל כלל זה העולם, על כן נסתלק לעלא
ועל ידי זה נסתלק הצדיק
כי כשנסתלק למעלה הרוח הנ"ל
נסתלק עמו הרוח דלתתא
מחמת שנתאחדו מאד באחדות גדול כנ"ל

ועל כן הוא דבר גדול מאד
להיות בשעת הסתלקות הצדיק
אפילו מי שאינו תלמידו
כי מחמת שאז יורד ונתגלה למטה הרוח דלעלא
נמצא שנתגלה אז הארה גדולה מאד
על כן הוא טובה גדולה לכל מי שנמצא אז שם

והוא טובה להם לאריכת ימים
על פסוק: "ויחי עוד לנצח וכו', כי יראה חכמים ימותו"

וכפי שביאר רבי נחמן מברסלב כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=182 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תקעו בחדש שופר, העקר הוא האמונה

אזי הוא טובה להמחין
כי אזי זוכה להשיג אפילו מה שהוא למעלה מהמחין
מה שגם משה בחייו לא השיג
הינו בחינת: "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו"
שזה בחינת עוות המשפט, כי זה נראה כעוות הדין, חס ושלום
שגם משה בחייו לא השיג זאת
הינו גם כשהמח בשלמות ואינו נסתלק, שזה בחינת משה בחייו
כי הסתלקות המחין בחינת שנה זה בחינת הסתלקות משה כנ"ל
וקיום המחין, בעת שהמחין קימים ואינם נסתלקין
זה בחינת משה בחייו
וגם אז אין יכולין להשיג השגה הנ"ל
דהינו להשיג מפני מה יש צדיק ורע לו וכו'
...
אזי זוכה להשיג גם מה שבחינת משה בחייו
דהינו בעת קיום המחין אין יכולין להשיג

אבל להתלמידים מגיע הארה גדולה מאד אז ביותר
כי מחמת שהם תלויין בהצדיק, ויונקים משרש אחד
נמצא שזה החיות דלעלא, הוא חיותם ממש
ונתאחדים ונתחבקים גם כן עם זה הרוח באחדות גדול
כי הוא רוחם וחיותם ממש כנ"ל
ועל ידי זה, אם זוכה
יכול לקבל פי שנים

כי הצדיק שהגיע זמנו להפטר מן העולם
נסתלק על ידי האחדות שנתאחד עם הרוח דלעלא כנ"ל
אבל התלמידים שעדין לא הגיע זמנן
אזי אדרבה נשאר אצלם הרוח דלעלא
לגדל האחדות שנתאחד מאד עם הרוח דלתתא
כי אי אפשר להם להתפרד עוד זה מזה
נמצא שהצדיק נסתלק על ידי זה
על ידי שמושך עמו הרוח דלעלא את הרוח דלתתא
והתלמידים מגיע להם פי שנים
על ידי זה כי נשאר אצלם בחינות הרוח דלעלא
כי נתאחד מאד עם הרוח דלתתא כנ"ל.

אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה


אַך כַּמָּה בְּחִינוֹת יֵשׁ בְּתַלְמִידִים
וּמִי שֶׁמְּקֻשָּׁר מְאד בְּהַצַּדִּיק כְּמוֹ עֲנָפִים בְּאִילָן מַמָּשׁ
דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כָּל עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַצַּדִּיק
אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אֵצֶל הַצַּדִּיק
כִּי רָאוּי לוֹ לְהַתַּלְמִיד לְהַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כָּל עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק
אִם הוּא מְקֻשָּׁר בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי
כְּמוֹ עֲנָפִים בְּאִילָן
כִּי הָעֲנָפִים מַרְגִּישִׁים כָּל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהָאִילָן
וְעַל כֵּן בַּקַּיִץ הֵם גְּדֵלִים, וְיֵשׁ לָהֶם חִיּוּת
כִּי הָאִילָן יוֹנֵק חִיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ
עַל יְדֵי הַגִּידִין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, שֶׁיּוֹנֵק דֶּרֶך שָׁם חִיּוּתוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ
דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֲלָלִים שֶׁיּוֹנֵק דֶּרֶך שָׁם חִיּוּתוֹ
וְעַל יְדֵי כֵּן בַּחֹרֶף שֶׁנִּתְיַבֵּשׁ הַלַּחְלוּחִית וְנִתְכַּוֵּץ הַחֲלָלִים
עַל יְדֵי זֶה נִתְכַּוְּצִים גַּם כָּל הָעֲנָפִים
וּמֵחֲמַת זֶה נוֹפְלִים הֶעָלִים אָז
וְכֵן לְהֵפֶך בַּקַּיִץ כַּנַּ"ל
וּמִי שֶׁהוּא מְקֻשָּׁר אֶל הַצַּדִּיק כְּמוֹ כֵן
דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ כָּל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁל הַצַּדִּיק
כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת שֶׁל עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת
כִּי יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה בְּחִינוֹת הִסְתַּלְּקוּת
כִּי יֵשׁ בְּחִינוֹת הִסְתַּלְּקוּת הַנֶּפֶשׁ
וְיֵשׁ הִסְתַּלְּקוּת הַשֵּׁם
שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינוֹת הִסְתַּלְּקוּת
כִּי הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ, וְכַמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר [לְקַמָּן סִימָן ר"ס]
שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת מְסִירַת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ עַיֵּן שָׁם
וְיֵשׁ הִסְתַּלְּקוּת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא
שֶׁהוּא גַּם כֵּן בְּחִינוֹת הִסְתַּלְּקוּת
וְהַתַּלְמִיד שֶׁמְּקֻשָּׁר כָּל כָּך
שֶׁמַּרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ כָּל הָעֲלִיּוֹת וִירִידוֹת שֶׁל רַבּוֹ
אֲזַי יָכוֹל לִזְכּוֹת לְפִי שְׁנַיִם בְּעֵת הַהִסְתַּלְּקוּת כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינוֹת אִם תִּרְאֶה אתִי לֻקָּח
דְּהַיְנוּ שֶׁתִּרְאֶה אוֹתִי לֻקָּח וְנִסְתַּלֵּק, מֵאִתְּך
מֵאִתְּך דַּיְקָא
דְּהַיְנוּ שֶׁמֵּאִתְּך וּמֵעַצְמְך תַּרְגִּישׁ הַהִסְתַּלְּקוּת כַּנַּ"ל
וְאָז תִּזְכֶּה לְפִי שְׁנַיִם בְּעֵת הַהִסְתַּלְּקוּת כַּנַּ"ל
כִּי בְּכָל עֵת שֶׁל הַהִסְתַּלְּקוּת מֵאֵיזֶה בְּחִינָה שֶׁהוּא
אֲזַי הוּא בְּחִינַת יְרִידַת וְהִתְגַּלּוּת הָרוּחַ דִּלְעֵילָא בִּבְחִינָה הַנַּ"ל הַהִסְתַּלְּקוּת
וּבִשְׁעַת הַהִסְתַּלְּקוּת לְגַמְרֵי, יוֹרֵד וְנִתְגַּלֶּה לְגַמְרֵי כַּנַּ"ל

היינו רבי נחמן מברסלב בא להסביר שלא כל אחד זוכה לזה, אלא רק מי שמקושר לצדיק בשלמות, דהיינו רק השכל שנכלל בא"ס לגמרי, רק הוא זוכה לכל העניין הנ"ל.

כי מי שנכלל בא"ס לגמרי, הוא מרגיש את כל העליות והירידות של הצדיק כל הזמן. כי הצדיק האמיתי מרגיש את כל העליות והירידות של השכינה ממנו מעצמו ממש.

ועניין ההסתלקות של הצדיק, גם הוא יש לו בחינות שונות. כי בכל רגע ורגע בעולם יש בחינת רצוא ושוב של הבריאה שנכללת כולה בכל רגע ורגע בבחינת לפני הבריאה.

והצדיק האמת שנכלל בא"ס, הוא זוכה להרגיש את הסתלקות הצדיק שיש בכל דבר ודבר.

כי זה שהבריאה נכללת בבחינת לפני הבריאה, זו בחינת הסתלקות הצדיק / המוחין / הצמצום וכולי.

והצדיק האמת שזוכה להרגיש בעצמו בכל דבר ועניין את ההסתלקות הזו, הוא דייקא זוכה לבחינת פי שנים.

אך מי שלא זוכה לראות את כל הבריאה כולה נכללת בבחינת לפני הבריאה בכל רגע ורגע, הוא לא זוכה לבחינה הנ"ל של פי שנים. כי הוא בכלל נוח לו שלא נברא משנברא ועדיין אין לו הוויה כלל וכולי ...


אך כמה בחינות יש בתלמידים
ומי שמקשר מאד בהצדיק כמו ענפים באילן ממש
דהינו שהוא מרגיש בעצמו כל עליות וירידות שיש להצדיק
אף על פי שאינו אצל הצדיק
כי ראוי לו להתלמיד להרגיש בעצמו כל עליות וירידות של הצדיק
אם הוא מקשר באמת כראוי
כמו ענפים באילן
כי הענפים מרגישים כל העליות וירידות שיש להאילן
ועל כן בקיץ הם גדלים, ויש להם חיות
כי האילן יונק חיותו משרשו
על ידי הגידין שיש בו, שיונק דרך שם חיותו משרשו
דהינו שיש בו חללים שיונק דרך שם חיותו
ועל ידי כן בחרף שנתיבש הלחלוחית ונתכוץ החללים
על ידי זה נתכוצים גם כל הענפים
ומחמת זה נופלים העלים אז
וכן להפך בקיץ כנ"ל
ומי שהוא מקשר אל הצדיק כמו כן
דהינו שהוא מרגיש כל העליות וירידות של הצדיק
כי יש כמה וכמה בחינות של עליות וירידות
כי יש כמה וכמה בחינות הסתלקות
כי יש בחינות הסתלקות הנפש
ויש הסתלקות השם
שהוא גם כן בחינות הסתלקות
כי השם הוא הנפש, וכמבאר במקום אחר [לקמן סימן ר"ס]
שזה בחינות מסירת הנפש ממש עין שם
ויש הסתלקות מדרגא לדרגא
שהוא גם כן בחינות הסתלקות
והתלמיד שמקשר כל כך
שמרגיש בעצמו כל העליות וירידות של רבו
אזי יכול לזכות לפי שנים בעת ההסתלקות כנ"ל
וזה בחינות אם תראה אתי לקח
דהינו שתראה אותי לקח ונסתלק, מאתך
מאתך דיקא
דהינו שמאתך ומעצמך תרגיש ההסתלקות כנ"ל
ואז תזכה לפי שנים בעת ההסתלקות כנ"ל
כי בכל עת של ההסתלקות מאיזה בחינה שהוא
אזי הוא בחינת ירידת והתגלות הרוח דלעילא בבחינה הנ"ל ההסתלקות
ובשעת ההסתלקות לגמרי, יורד ונתגלה לגמרי כנ"ל

אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה

וְזֶה בְּחִינוֹת הַקְבָּלַת פְּנֵי רַבּוֹ
שֶׁצָּרִיך לְהִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ
כִּי פֶּן וְאוּלַי עַכְשָׁו הוּא עֵת שֶׁל בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת
וְאִם יִזְכֶּה יְקַבֵּל אָז הֶאָרָה גְּדוֹלָה, בִּבְחִינַת פִּי שְׁנַיִם כַּנַּ"ל
 
פני רבו היינו בחינת השגת הצדיק שיש לו אפילו בשעת האכילה, דהיינו בחינת פנים בפנים, לעת האוכל גושי הלום וכולי.
היינו כי הצדיק האמת הוא תמיד בבחינת להקביל פני רבו דהיינו השי"ת. כי אצל הצדיק האמת אין בחינת הסתרה כלל, והוא תמיד בבחינת דבקות וכולי ...
 
***
 
וּכְשֶׁמְּקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם
אֲזַי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, וְיַעֲשֶׂה עֻבְדּוֹת וּצְדָקוֹת יוֹתֵר מֵרַבּוֹ
וְהַכּל עַל יְדֵי בְּחִינוֹת רוּחַ שֶׁל רַבּוֹ, בִּבְחִינַת: "וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי"
'בְּרוּחֲך' דַּיְקָא כַּנַּ"ל
 
היינו כי על ידי כל הבחינות הנ"ל על ידי זה בחינת הבריאה היא גדולה יותר מבחינת לפני הבריאה, למרות שהיא מקבלת את חיותה מבחינת לפני הבריאה.
 
********

[וּמִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ זאת, אֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ אִטֵּר יָד, כִּי אִטֵּר יָד הוּא דְּבַר חִדּוּשׁ]

כי איטר יד היינו מי שאצלו יד שמאל שלו חזקה מיד ימין שלו, דהיינו שהכוח של יד ימין מתגלה ביד שמאל דייקא. שזה בחינת הכוח של לפני הבריאה שאין בו השגה כלל, אז הוא מתגלה בבחינת הבריאה דייקא, שזו בחינת שמאל וכולי.

או לדוגמא, בחינת מחלוקת שהיא לשם שמים, שהיא גדולה משלום שהוא לשם שמים, שזו גם בחינת איתר יד. וזו גם בחינת המחלוקת שבין הצדיקים וכולי ...

ובעניין איטר יד, ראה גם כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=2308 - שיחות הר"ן - אות קנב


וזה בחינות הקבלת פני רבו
שצריך להשתדל תמיד להקביל פני רבו
כי פן ואולי עכשו הוא עת של בחינת הסתלקות
ואם יזכה יקבל אז הארה גדולה, בבחינת פי שנים כנ"ל
וכשמקבל פי שנים
אזי אפשר שיתפלל בכונה, ויעשה עבדות וצדקות יותר מרבו
והכל על ידי בחינות רוח של רבו, בבחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי"
'ברוחך' דיקא כנ"ל

[ומי שאינו יודע זאת, אינו יודע מהו אטר יד, כי אטר יד הוא דבר חדוש]
אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה


כִּי קדֶם שֶׁמּוֹצִיאִין מִכּחַ אֶל הַפּעַל
אֲזַי הַכּחַ וְהַפּעַל נִקְשָׁרִים בְּיַחַד
וְאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּינֵיהֶם
כִּי סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר, כְּגוֹן לִבְנוֹת בַּיִת
צָרִיך לַחֲשׁב תְּחִלָּה בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, אֵיך יִהְיֶה צִיּוּר בִּנְיַן בֵּיתוֹ
וְאָז כְּשֶׁנִּגְמָר בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ דְּמוּת בֵּיתוֹ, אֲזַי מַתְחִיל לִבְנוֹתוֹ
נִמְצָא שֶׁסּוֹף הַמַּעֲשֶׂה, בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה
וְקדֶם שֶׁהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל
אֲזַי סוֹף הַמַּעֲשֶׂה נִקְשָׁר עֲדַיִן בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה
וְאֵין הֶפְרֵשׁ וְהֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם כְּלָל

היינו כי לפני הבריאה הוא בחינת הכוח והפועל שמחוברים יחד. והוא גם בחינת מעל השכל, דהיינו השכל של השי"ת שבו אין חילוק בין בכוח ל-בפועל, כי הוא מעל הזמן כמובא.

****

וְצָרִיך לִרְאוֹת לְהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל
וַאֲזַי נִפְתָּחִין וְנִבְדָּלִין הַכּחַ וְהַפּעַל
וְיֵשׁ הֶפְרֵשׁ וְהֶבְדֵּל בֵּין תְּחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁהִיא בְּחִינוֹת כּחַ
וּבֵין סוֹף הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהִיא בְּחִינַת פּעַל

היינו בחינת בריאת העולם, שבה השי"ת הוציא מכוח אל הפועל דייקא.


כי קדם שמוציאין מכח אל הפעל
אזי הכח והפעל נקשרים ביחד
ואין הפרש ביניהם
כי סוף מעשה במחשבה תחלה
דהינו כשאדם רוצה לעשות איזה דבר, כגון לבנות בית
צריך לחשב תחלה במחשבתו, איך יהיה ציור בנין ביתו
ואז כשנגמר במחשבתו דמות ביתו, אזי מתחיל לבנותו
נמצא שסוף המעשה, במחשבה תחלה
וקדם שהוציא מכח אל הפעל
אזי סוף המעשה נקשר עדין בתחלת המחשבה
ואין הפרש והבדל ביניהם כלל

וצריך לראות להוציא מכח אל הפעל
ואזי נפתחין ונבדלין הכח והפעל
ויש הפרש והבדל בין תחלת המחשבה, שהיא בחינות כח
ובין סוף המעשה, שהיא בחינת פעל

אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה


ועכשיו נבאר רק עוד מספר נקודות בתורה הנ"ל ואידך זיל גמור ...

וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי יוּדִין, הֵם בְּחִינַת יוּ"ד בָּראשׁ וְיוּ"ד בַּסּוֹף
שֶׁהֵם בְּחִינוֹת כּחַ וּפעַל
הַיְנוּ בְּחִינַת הַיּוּ"ד שֶׁל שֵׁם הָעֶצֶם
שֶׁהוּא שֵׁם הֲוָיָה בָּרוּך הוּא
שֶׁהוּא יוּ"ד בָּראשׁ
שֶׁהוּא בְּחִינַת מַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, בְּחִינַת כּחַ
וְהַיּוּ"ד הַשֵּׁנִי
הִיא בְּחִינַת יוּ"ד שֶׁל הַכִּנּוּי
שֶׁהוּא שֵׁם אֲדנָי
שֶׁהוּא יוּ"ד בַּסּוֹף
בְּחִינַת סוֹף מַעֲשֶׂה, בְּחִינַת פּעַל

היינו כי שם הוויה הוא בחינת לפני הבריאה ושם אדנות הוא בחינת אחרי הבריאה כידוע.

****

כִּי יֵשׁ בְּחִינַת חֲרוֹן אַף אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כִּבְיָכוֹל
וְאֵצֶל בְּנֵי אָדָם
וּכְשֶׁיֵּשׁ חֲרוֹן אַף, חַס וְשָׁלוֹם
הוּא בְּחִינוֹת עָשָׁן שֶׁיּוֹצֵא מִנְּחִירָיו: "עָלָה עָשָׁן בְּאַפּוֹ"
וְזֶה הֶעָשָׁן מַזִּיק לְפַרְנָסָה

חרון אף היינו כאשר הבריאה לא מקושרת לבחינת לפני הבריאה.

ופרנסה היינו כל השפע שיש בעולם. שהוא נפגם על ידי זה שהאדם לא מקשר את הבריאה ללפני הבריאה.

***

וְצָרִיך לְשַׁבֵּר וּלְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף
דְּהַיְנוּ לְהַמְתִּיק הֶעָשָׁן וּלְבָרְרוֹ
עַד שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ בְּחִינַת רוּחַ
דְּהַיְנוּ רוּחַ אֲוִירִי, שֶׁנַּעֲשֶׂה מֵהִתְבָּרְרוּת הֶעָשָׁן

שזה בחינת למצוא נקודות טובות בכל דבר, שזו בחינת הקטרת הקטורת ....

***

וְכָל זְמַן שֶׁלּא בָּא בְּחִינַת זֶה הָרוּחַ אֶל בְּחִינַת הַיָּדַיִם
עֲדַיִן הוּא קדֶם הַהֲוָיָה
כִּי עִקַּר הַהֲוָיָה, הוּא בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם
שֶׁהֵם כְּלֵי הָעֲשִׂיָּה
שֶׁשָּׁם הוּא עִקַּר הִתְגַּלּוּת בְּחִינַת הָרוּחַ
"בְּיָדְך אַפְקִיד רוּחִי", וּבִבְחִינַת:"אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ"

היינו כי קודם שהאדם נכלל בא"ס לגמרי וקודם שהוא מקשר את בחינת אחרי לבחינת לפני הבריאה, דהיינו קודם שהאדם מתקן את חטא אדם הראשון בשלמות ואוכל מעץ החיים, דהיינו תשובה שלמה, קודם לכל זה אין לו עדיין הוויה בעולם כלל, וכמבואר במקום אחר, כי נוח לו שלא נברא משנברא והוא עדיין בבחינת אפשרי המציאות וכולי ....

***

וְאַחַר כָּך כְּשֶׁנִּתְגַּלֶּה הָרוּחַ בִּבְחִינַת הַיָּדַיִם
עֲדַיִן שְׁנֵי הָרוּחוֹת הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת כּחַ וּפעַל
בְּחִינַת שְׁנֵי הַיָּדַיִם יָמִין וּשְׂמאל
הֵם שְׁנֵיהֶם בְּיַחַד עֲדַיִן
דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן לא נִפְתְּחוּ וְנִתְפָּרְדוּ הַיָּדַיִם
שֶׁשָּׁם הִתְגַּלּוּת שְׁתֵּי הָרוּחוֹת כַּנַּ"ל
כִּי עֲדַיִן הַכּחַ וְהַפּעַל נִקְשָׁרִים יַחַד, וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּינֵיהֶם כְּלָל
וַאֲזַי אֵין נִכָּר בֵּין יָמִין לִשְׂמאל כַּנַּ"ל
וְאָז עֲדַיִן בְּחִינַת קדֶם הַבְּרִיאָה
דְּהַיְנוּ קדֶם שֶׁמּוֹצִיאִין מִכּחַ אֶל הַפּעַל, שֶׁאָז הֵן נִקְשָׁרִים יַחַד כַּנַּ"ל

היינו כאשר האדם נכלל בא"ס, אחרי שהוא עשה תשובה שלמה, אז הוא בבחינת לפני הבריאה.

*****

וְאַחַר כָּך כְּשֶׁמּוֹצִיאִין מִכּחַ אֶל הַפּעַל, אָז הוּא גְּמַר הַבְּרִיאָה
וְאָז נִפְתָּחִין הַיָּדַיִם וְנִכָּר בֵּין יָמִין לִשְׂמאל
בִּבְחִינַת: "אַף יָדִי יִסְּדָה אָרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם"
כִּי אָז יֵשׁ הֶפְרֵשׁ וְהֶכֵּר בֵּין הַכּחַ וְהַפּעַל
שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁתֵּי הַיָּדַיִם, שְׁתֵּי הָרוּחוֹת כַּנַּ"ל

שזאת בחינת זה שהצדיק בורא עולמות על ידי דיבורו ומעשיו, כי הצדיק האמת בכל מעשיו בורא את העולם ממש. כי הוא מוציא מכוח אל הפועל את בחינת לפני הבריאה אל בחינת אחרי הבריאה, אך היא עדיין מקושרת אצלו לבחינת לפני הבריאה וכולי.

***

וּלְהוֹצִיא מִכּחַ אֶל הַפּעַל
הוּא עַל יְדֵי שְׁלֵמוּת הַדִּבּוּר
וְצָרִיך שֶׁיִּהְיוּ אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת
וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי בְּחִינוֹת עָלְמָא דְּאָתֵי
שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִשְׁלָמִין אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּר
כִּי לֶעָתִיד לָבוֹא יִהְיֶה הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת
כִּי אֲפִילּוּ הָעַכּוּ"ם יִקְרְאוּ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עִם הַדִּבּוּר
"כִּי אָז אֶהְפּך אֶל הָעַמִּים שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרא כֻּלָּם בְּשֵׁם ה'" וְכוּ'
נִמְצָא שֶׁיִּהְיֶה לְהַדִּבּוּר שְׁלֵמוּת
כִּי עַכְשָׁו הַדִּבּוּר חָסֵר וְאֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת
מֵאַחַר שֶׁאֵין כָּל הָעוֹלָם קוֹרְאִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך עִם הַדִּבּוּר
אֲבָל לֶעָתִיד יִקְרְאוּ כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך עִם הַדִּבּוּר, אֲפִילּוּ עַכּוּ"ם
וְעַל כֵּן אָז יִהְיֶה הַדִּבּוּר בִּשְׁלֵמוּת, בְּחִינַת שָׂפָה בְּרוּרָה
מֵאַחַר שֶׁהַכּל יִקְרְאוּ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך עִם הַדִּבּוּר
נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְהַדִּבּוּר שְׁלֵמוּת
וְכָל זֶה יִהְיֶה לֶעָתִיד

הדיבור היינו המלכות של השי"ת, כי מלכות פה כמובא, ובעולם הזה כאשר הבריאה לא מקושרת ללפני הבריאה, הרי שזה בחינת פגם הדיבור, ועל ידי שלמות הדיבור, דהיינו שכולל את הבריאה בלפני הבריאה, על ידי זה יכול להוציא מכוח אל הפועל וכולי.

****

כִּי עִקַּר גְּדֻלָּתֵנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ יִתְגַּלֶּה לֶעָתִיד לָבוֹא
שֶׁאָז יֵדְעוּ וְיִרְאוּ הַכּל אֶת גְּדֻלָּתֵנוּ
כִּי אָז יִרְאוּ הַכּל אֶת גְּדֻלַּת וְתִפְאֶרֶת הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים
אַשְׁרֵיהֶם אַשְׁרֵי חֶלְקָם, "מָה רַב טוּבְך הַצָּפוּן לָהֶם"
וּלְהֵפֶך מַפֶּלֶת הָרְשָׁעִים, כְּמָה שֶׁכָּתוּב: "וַעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים" וְכוּ'

היינו כי בעולם הזה בחינת ישראל היא בגלות, וישראל הוא בחינת התגלות המלכות של השי"ת שהיא בגלות בעולם הזה. ובעולם הבא הכל יתהפך וכולי ...

****

אֲבָל צְרִיכִין לְהַמְשִׁיך בְּחִינַת עָלְמָא דְּאָתֵי גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה
דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה מַפָּלָה לָרְשָׁעִים גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה
וְזֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי אֱמֶת

היינו כמובא שעל ידי אמת דייקא, על ידי זה זוכה לכלול את הבריאה בבחינת לפני הבריאה וכולי.

ואלו השני יודין, הם בחינת יו"ד בראש ויו"ד בסוף
שהם בחינות כח ופעל
הינו בחינת היו"ד של שם העצם
שהוא שם הויה ברוך הוא
שהוא יו"ד בראש
שהוא בחינת מחשבה תחלה, בחינת כח
והיו"ד השני
היא בחינת יו"ד של הכנוי
שהוא שם אדני
שהוא יו"ד בסוף
בחינת סוף מעשה, בחינת פעל

כי יש בחינת חרון אף אצל השם יתברך כביכול
ואצל בני אדם
וכשיש חרון אף, חס ושלום
הוא בחינות עשן שיוצא מנחיריו: "עלה עשן באפו"
וזה העשן מזיק לפרנסה

וצריך לשבר ולהמתיק החרון אף
דהינו להמתיק העשן ולבררו
עד שיהיה נעשה ממנו בחינת רוח
דהינו רוח אוירי, שנעשה מהתבררות העשן

וכל זמן שלא בא בחינת זה הרוח אל בחינת הידים
עדין הוא קדם ההויה
כי עקר ההויה, הוא בבחינת הידים
שהם כלי העשיה
ששם הוא עקר התגלות בחינת הרוח
"בידך אפקיד רוחי", ובבחינת:"אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש"

ואחר כך כשנתגלה הרוח בבחינת הידים
עדין שני הרוחות הנ"ל, שהם בחינת כח ופעל
בחינת שני הידים ימין ושמאל
הם שניהם ביחד עדין
דהינו שעדין לא נפתחו ונתפרדו הידים
ששם התגלות שתי הרוחות כנ"ל
כי עדין הכח והפעל נקשרים יחד, ואין הבדל ביניהם כלל
ואזי אין נכר בין ימין לשמאל כנ"ל
ואז עדין בחינת קדם הבריאה
דהינו קדם שמוציאין מכח אל הפעל, שאז הן נקשרים יחד כנ"ל

ואחר כך כשמוציאין מכח אל הפעל, אז הוא גמר הבריאה
ואז נפתחין הידים ונכר בין ימין לשמאל
בבחינת: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים"
כי אז יש הפרש והכר בין הכח והפעל
שהם בחינת שתי הידים, שתי הרוחות כנ"ל

ולהוציא מכח אל הפעל
הוא על ידי שלמות הדבור
וצריך שיהיו אותיות הדבור בשלמות
וזה נעשה על ידי בחינות עלמא דאתי
שעל ידי זה נשלמין אותיות הדבור
כי לעתיד לבוא יהיה הדבור בשלמות
כי אפילו העכו"ם יקראו את השם יתברך עם הדבור
"כי אז אהפך אל העמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה'" וכו'
נמצא שיהיה להדבור שלמות
כי עכשו הדבור חסר ואינו בשלמות
מאחר שאין כל העולם קוראין להשם יתברך עם הדבור
אבל לעתיד יקראו כלם להשם יתברך עם הדבור, אפילו עכו"ם
ועל כן אז יהיה הדבור בשלמות, בחינת שפה ברורה
מאחר שהכל יקראו להשם יתברך עם הדבור
נמצא שיש להדבור שלמות
וכל זה יהיה לעתיד

כי עקר גדלתנו ותפארתנו יתגלה לעתיד לבוא
שאז ידעו ויראו הכל את גדלתנו
כי אז יראו הכל את גדלת ותפארת הצדיקים והכשרים
אשריהם אשרי חלקם, "מה רב טובך הצפון להם"
ולהפך מפלת הרשעים, כמה שכתוב: "ועסותם רשעים" וכו'

אבל צריכין להמשיך בחינת עלמא דאתי גם בעולם הזה
דהינו שיהיה מפלה לרשעים גם בעולם הזה
וזה נעשה על ידי אמת

אליעד כהן
מנהל הפורום



הצטרפות: ב 25/10/09
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 1193
אפשרויות    ציטוט  תגובה


ואידך זיל גמור את כל שאר הפירוש של התורה הנ"ל ...

****

ובעניין להוציא מכוח אל הפועל, ראה גם כאן:
http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=48 - אלה מסעי בני ישראל - פירוש סותר אחד את השני

וגם כאן:
http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=78 - להוציא מכח אל הפועל. כן או לא ?

****

ובעניין "פי שניים":
 
ראה גם כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=31 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ב - אֱמר אֶל הַכּהֲנִים
 
וְיוֹסֵף שֶׁשָּׁמַר אֶת הַבְּרִית
נָטַל אֶת הַבְּכוֹרָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲבוֹדַת הַתְּפִילָּה
בְּחִינוֹת פִּי שְׁנַיִם.
כִּי הַתְּפִילָּה הוּא פִּי שְׁנַיִם
שְׁנַיִם שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וּשְׁאֵלַת צְרָכָיו
וְהוּא בְּחִינַת: "וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם" בְּחִינַת שְׁתֵּי פִּיּוֹת, בְּחִינַת פִּי שְׁנַיִם
כִּי הִיא תָּלוּי בִּשְׁמִירַת הַבְּרִית.
 
היינו כי שבחו של מקום זו בחינת לפני הבריאה, ושאלת צרכיו זו בחינת הבריאה.
 
****
 
וגם כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=63 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק
 
וֶאֱלִישָׁע הָיָה יוֹרֵשׁ מֵאֵלִיָּהוּ רוּחַ הַקּדֶשׁ
וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ שְׁלֵמוּת לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ
בִּבְחִינַת: "וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי"
פִּי שְׁנַיִם, הַיְנוּ לְשׁוֹן הַקּדֶשׁ
כִּי 'שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם'
 
היינו כי הבריאה היא בחינת לשון תרגום שמעורב טוב ורע. ולשון הקודש היינו בחינת לפני הבריאה דייקא, כי העולם נברא בלשום הקודש.
אך כאשר הבריאה מקושרת ללפני הבריאה, זו שלמות לשון הקודש, דהיינו בחינת פי שנים.
 
****
 
וכאן: http://breslev.eip.co.il/?key=187 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טו - אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין עַצְמָן בְּשֶׁקֶר בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת
 
בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ", וּבְכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם
הַיְנוּ שֶׁדִּבּוּר פִּיו הַקָּדוֹשׁ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי מַשְׁמָעוֹת
וּמִזֶּה בָּא שֶׁיֵּשׁ כּחַ וִינִיקָה לְהַצְּבוּעִים הַנַּ"ל לִינק מֵהֶם
לַהֲפך דִּבְרֵיהֶם אֶל הַשֶּׁקֶר שֶׁלָּהֶם
מֵאַחַר שֶׁהַדִּבּוּר הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי מַשְׁמָעוֹת
בִּבְחִינַת פִּי שְׁנַיִם כַּנַּ"ל.
 
היינו בחינת הבריאה שיש בה טוב ורע, סם חיים וסם המוות, ואצל כל אחד זה מצטייר לפי הכלי שלו ...
 
****
 
וכאן: http://breslev.eip.co.il/?key=329 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נח - בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת משֶׁה
 
עַל חַד תְּרֵין, בִּבְחִינַת לֶחֶם מִשְׁנֶה, בְּחִינַת מִשְׁנֵה תּוֹרָה
בְּחִינַת: "מְגִלָּה עָפָה", בִּבְחִינַת: 'תְּרֵין יָנְקִין לְחַד' כַּנַּ"ל, בְּחִינַת: "חֶרֶב פִּיפִיּוֹת"
עַל יְדֵי הַחֶרֶב נוֹקֶמֶת כַּנַּ"ל, זוֹכֶה לְפִי שְׁנַיִם, בְּחִינַת: "לֶחֶם מִשְׁנֶה"
 
היינו כי שבת הוא בחינת אמונה בשלמות, שהוא תיקון הדיבור, שהוא בחינת לשון הקודש, בחינת שלמות הבריאה, שזו בחינת שלמות ה"פי שניים"
כי פי שניים יש לו את הבחינה הרעה של העירוב טוב ורע, אך יש לו את הבחינה הטובה שהיא בחינת המחלוקת לשם שמים וכולי.
ראה גם כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=31 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ב - אמר אל הכהנים
ויוסף ששמר את הברית
נטל את הבכורה, שהוא בחינת עבודת התפילה
בחינות פי שנים.
כי התפילה הוא פי שנים
שנים שיש בהם שבחו של מקום ושאלת צרכיו
והוא בחינת: "וחרב פיפיות בידם" בחינת שתי פיות, בחינת פי שנים
כי היא תלוי בשמירת הברית.
וגם כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=63 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תפלה לחבקוק
ואלישע היה יורש מאליהו רוח הקדש
ועל ידי זה היה מקבל ממנו שלמות לשון הקדש
בבחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי"
פי שנים, הינו לשון הקדש
כי 'שנים מקרא ואחד תרגום'
וכאן: http://breslev.eip.co.il/?key=187 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טו - אלו המתפארין עצמן בשקר בגדולות ונפלאות
בכור שורו הדר לו", ובכור נוטל פי שנים
הינו שדבור פיו הקדוש יש לו שני משמעות
ומזה בא שיש כח ויניקה להצבועים הנ"ל לינק מהם
להפך דבריהם אל השקר שלהם
מאחר שהדבור הקדוש בעצמו יש לו שני משמעות
בבחינת פי שנים כנ"ל.
וכאן: http://breslev.eip.co.il/?key=329 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נח - באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה
על חד תרין, בבחינת לחם משנה, בחינת משנה תורה
בחינת: "מגלה עפה", בבחינת: 'תרין ינקין לחד' כנ"ל, בחינת: "חרב פיפיות"
על ידי החרב נוקמת כנ"ל, זוכה לפי שנים, בחינת: "לחם משנה"
אורח
אורח

אפשרויות    ציטוט  תגובה
תודה רבה!
חידוש
מתקדם



הצטרפות: ב 06/01/10
מצב חיבור: מנותק
הודעות: 314
אפשרויות    ציטוט  תגובה
ב-ראשית. שמלמד כי כבר היא בחינת פי שנים.. כי היא בת רישא (אשרי האיש ).
כי משה קיבל תורה מסיני כ"ש מי זה מסיני בא כגיבור מתרונן מיין..
ודרשו רבותינו כי סיני על שום שירדה שנאה לעולם..כי הוא ענין המחלוקת על רבינו נחמן (מלכות בית דויד ). וכל המקורבים אליו במשך כל הדורות.. כי משה בחינת הדעת הבן חורין הוא איש הישראלי היוצא לשדה ומקבל תורה מפי הרב כ"ש ..כי האדם עץ השדה.. לשון עצה שמקבל בשדה...
רק שלא יפול בגאוה כי יזכור תמיד כי פי שניים בכח רבו..
 הגב עמוד  1 2 >


נושאים נוספים מ:פורום ברסלב ... - כל הנושאים


מעבר לפורום

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009

בחסות אליעד כהן מאמן אימון אישי + מחבר ספרים מומלצים לקריאה + מרצה הרצאות לצפייה + מאמרים לקריאה ועוד.
לפרסום מאמרים בחינם באתר ידע הדרך שלך להצליח לחץ כאן ... בהצלחה!
התאריך כרגע הוא 16_02_2019 השעה 15:09:59