מעשה משבעה קבצנים - בן המלך

 

מַעֲשֶׂה
פַּעַם אַחַת הָיָה מֶלֶךְ

 

= זה השי"ת

וְהָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד

 

= זה אדם הראשון לפני שחטא.

וְרָצָה הַמֶּלֶךְ לִמְסֹר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו

 

= כי לפני שאדם הראשון חטא, מאחר שהוא כולו היה כלול בא"ס, ממילא הוא מלך כמו השי"ת ממש. שזו בחינת אדם קדמון שהוא מעל האצילות ולפני הבריאה.

ולכן מסר את המלוכה בחייו דייקא, כי אצל השי"ת שני מלכים יכולים למלוך בבת אחת.

וְעָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל
וּבְוַדַּאי בְּכָל פַּעַם שֶׁהַמֶּלֶךְ עוֹשֶׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל
הוּא שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד
בִּפְרָט עַתָּה, שֶׁמָּסַר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו
בְּוַדַּאי הָיָה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד

וְהָיוּ שָׁם כָּל הַשָּׂרֵי מְלוּכָה, וְכָל הַדֻּכָּסִים וְהַשָּׂרִים
וְהָיוּ שְׂמֵחִים מְאד עַל הַמִּשְׁתֶּה
וְגַם הַמְּדִינָה הָיוּ נֶהֱנִים מִזֶּה שֶׁמּוֹסֵר הַמְּלוּכָה לִבְנוֹ בְּחַיָּיו
כִּי הוּא כָּבוֹד גָּדוֹל לַמֶּלֶךְ
וְהָיָה שָׁם שִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד
וְהָיָה שָׁם כָּל מִינֵי שִׂמְחָה
מקהלות זמר ומשחקי הצגות וְכַיּוֹצֵא מִזֶּה, כָּל מִינֵי שִׂמְחָה, הַכּל הָיָה שָׁם עַל הַמִּשְׁתֶּה

וּכְשֶׁנַּעֲשׂוּ שְׂמֵחִים מְאד עָמַד הַמֶּלֶךְ וְאָמַר לִבְנוֹ
הֱיוֹת שֶׁאֲנִי חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים, וַאֲנִי רוֹאֶה שֶׁאַתָּה עָתִיד לֵירֵד מִן הַמְּלוּכָה

 

= היינו שעיקר הירידה של האדם מהמלוכה, הוא בגלל חוקי הטבע, שזו בחינת חוזה בכוכבים. ובגלל חוקי הטבע, בגלל זה אתה עתיד לירד מהמלוכה שהיא כולה אמונה בלבד.

בְּכֵן תִּרְאֶה שֶׁלּא יִהְיֶה לְךָ עַצְבוּת כְּשֶׁתֵּרֵד מִן הַמְּלוּכָה רַק תִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה

 

= כי על ידי השמחה דייקא יהיה נעשה תיקון האמונה ויחזור אל המלוכה.

וּכְשֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה, גַּם אֲנִי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה

 

= כי אז יחזור בן המלך אל המלוכה.

גַּם כְּשֶׁיִּהְיֶה לְךָ עַצְבוּת, אַף עַל פִּי כֵן אֲנִי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה
עַל שֶׁאֵין אַתָּה מֶלֶךְ
כִּי אֵינְךָ רָאוּי לִמְלוּכָה, מֵאַחַר שֶׁאֵינְךָ יָכוֹל לְהַחֲזִיק עַצְמְךָ בְּשִׂמְחָה כְּשֶׁאַתָּה יוֹרֵד מִן הַמְּלוּכָה

 

= כי מצד האמת של השי"ת אין שום שינוי ואין שום רע בעולם כלל, והשי"ת טוב תמיד. וגם אם בן המלך אינו מלך, גם זה טוב.

 

אֲבָל כְּשֶׁתִּהְיֶה בְּשִׂמְחָה אֲזַי אֶהְיֶה בְּשִׂמְחָה יְתֵרָה מְאד

 

= נאמר רק שכאן יש מקיף של החלל הפנוי. ויש כאן שכל מעל השכל. כי אם הכל כבר טוב, אז כיצד יכול להיות יותר טוב מטוב ? ולכן זהו דייקא טוב מאוד. כי מאוד הוא סיטרא דמותא, והוא השורש של הרע וכולי.

וְקִבֵּל הַבֶּן מֶלֶךְ אֶת הַמְּלוּכָה בְּיָד רָמָה
וְעָשָׂה לוֹ שָׂרֵי מְלוּכָה, וְדֻכָּסִים וְשָׂרִים וָחָיִל

וְזֶה הַבֶּן מֶלֶךְ הָיָה חָכָם
וְהָיָה אוֹהֵב חָכְמָה מְאד
וְהָיוּ אֶצְלוֹ חֲכָמִים גְּדוֹלִים
וְכָל מִי שֶׁהָיָה בָּא אֶצְלוֹ עִם אֵיזֶה דְּבַר חָכְמָה
הָיָה אֶצְלוֹ בַּחֲשִׁיבוּת גָּדוֹל מְאד
וְהָיָה נוֹתֵן לָהֶם כָּבוֹד וַעֲשִׁירוּת בִּשְׁבִיל הַחָכְמָה, לְכָל אֶחָד כְּפִי רְצוֹנוֹ
מִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה מָמוֹן, הָיָה נוֹתֵן לוֹ מָמוֹן
וּמִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה כָּבוֹד הָיָה נוֹתֵן לוֹ כָּבוֹד
הַכּל בִּשְׁבִיל הַחָכְמָה
וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה חָשׁוּב אֶצְלוֹ הַחָכְמָה כָּל כָּךְ
הָיוּ כֻּלָּם לוֹקְחִין עַצְמָן אֶל הַחָכְמָה
וְעָסְקוּ כָּל הַמְּדִינָה בְּחָכְמוֹת
כִּי זֶה הָיָה רוֹצֶה מָמוֹן, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל מָמוֹן עַל יְדֵי זֶה
וְזֶה הָיָה רוֹצֶה חֲשִׁיבוּת וְכָבוֹד
וּמֵחֲמַת שֶׁכֻּלָּם עָסְקוּ רַק בְּחָכְמוֹת
עַל כֵּן שָׁכְחוּ שָׁם בְּאוֹתָהּ הַמְּדִינָה טַכְסִיסֵי מִלְחָמָה
כִּי הָיוּ כֻּלָּם עוֹסְקִין בְּחָכְמוֹת
עַד שֶׁהָיוּ כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה חֲכָמִים גְּדוֹלִים
עַד שֶׁהַקָּטָן שֶׁבְּאוֹתָהּ הַמְּדִינָה הָיָה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת חָכָם גָּדוֹל מִכֻּלָּם
וְהַחֲכָמִים שֶׁבְּאוֹתָהּ הַמְּדִינָה הָיוּ חֲכָמִים מֻפְלָגִים גְּדוֹלִים מְאד
וּמֵחֲמַת הַחָכְמוֹת נִתְפַּקְּרוּ הַחֲכָמִים שֶׁל אוֹתָהּ הַמְּדִינָה
וּמָשְׁכוּ גַּם אֶת הַבֶּן מֶלֶךְ הַנַּ"ל לְדַעְתָּם, וְנִתְפַּקֵּר גַּם כֵּן
וּשְׁאָר בְּנֵי הַמְּדִינָה לא נִתְפַּקְּרוּ
מֵחֲמַת שֶׁהָיָה עַמְקוּת וְדַקּוּת גָּדוֹל בְּאוֹתָהּ הַחָכְמָה שֶׁל הַחֲכָמִים הַנַּ"ל

 

= היינו השאלות של החלל הפנוי שצריך המון שכל כדי להבין את השאלות האלו. וצריך עוד יותר שכל (על אנושי) כדי לדעת את התשובות לשאלות האלו. אך רק החכמים הבינו את השאלות האלו, ולכן הם התפקרו.

עַל כֵּן לא יָכְלוּ שְׁאָר בְּנֵי הַמְּדִינָה לִכְנס בְּאוֹתָהּ הַחָכְמָה
וְלא הִזִּיק לָהֶם
אֲבָל הַחֲכָמִים וְהַבֶּן מֶלֶךְ נִתְפַּקְּרוּ כַּנַּ"ל

וְהַבֶּן מֶלֶךְ, מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בּוֹ טוֹב כִּי נוֹלַד עִם טוֹב

 

= כי לא משנה מה יעשה האדם, תמיד בשורשו הוא יהיה טוב. כי הנשמה מחוברת תמיד להשי"ת, יהיה מה שיהיה.

וְהָיוּ לוֹ מִדּוֹת טוֹבוֹת וִישָׁרוֹת
הָיָה נִזְכָּר לִפְעָמִים: הֵיכָן הוּא בָּעוֹלָם, וּמַה הוּא עוֹשֶׂה וְכוּ'
וְהָיָה גּוֹנֵחַ וּמִתְאַנֵּחַ עַל זֶה
עַל שֶׁנָּפַל לִמְבוּכוֹת כָּאֵלּוּ וְנִתְעָה כָּל כָּךְ
וְהָיָה מִתְאַנֵּחַ מְאד

 

= היינו כי הבין שהוא רחוק מהתכלית וכולי ...

אֲבָל תֵּכֶף כְּשֶׁהָיָה מַתְחִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל
חָזַר וְנִתְחַזֵּק אֶצְלוֹ הַחָכְמוֹת שֶׁל אֶפִּיקוֹרְסִית הַנַּ"ל

 

= כי בשכל אנושי אין תשובות לשאלות האלו של החלל הפנוי. ומי שנבוך בהן ולא מצליח להתגבר עליהן, חייו רעים ומרורים.

וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁהָיָה נִזְכָּר כַּנַּ"ל וְהָיָה גּוֹנֵחַ וּמִתְאַנֵּחַ
וְתֵכֶף כְּשֶׁהִתְחִיל לְהִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַשֵּׂכֶל
חָזַר וְנִתְחַזֵּק אֶצְלוֹ הָאֶפִּיקוֹרְסוּת כַּנַּ"ל

= כי אין תשובה לשאלות האלו בשכל אנושי, יהיה מה שיהיה.

 

אא"כ האדם מתחזק עם אמונה וזוכה לשכל חדש, שבו השאלות האלו נעלמות מעצמן ...