חזרה בתשובה. מהו שורש העניין?

חזרה בתשובה. לחזור בתשובה. התבודדות.

מהי חזרה בתשובה ? מי שב ולהיכן ? ואיך לחזור בתשובה באמת ?

תשובה = להשיב את הדבר למקום שממנו הוא נלקח.

שאלה >< תשובה.

שאלה = חוסר ידיעה. הדעת של האדם חסרה ידיעה.

תשובה = ידיעה שלמה. האדם משיב אל עצמו את הידיעה השלמה.

לחזור בתשובה. לאיפה בדיוק צריך לחזור ?

לחזור בתשובה = לקבל תשובות לכל השאלות = התודעה של האדם מגיעה להבנה מלאה של המציאות.

התודעה של האדם מגיעה למצב שבו אין לאדם שום שאלה.

האדם מצא את התשובה לכל השאלות.

לחזור בתשובה = לדעת את כל האמת על כל מה שקיים במציאות.

להיכן התודעה של האדם שבה ?

תשובה:

האדם שב להבנת המהות של המציאות.

המציאות מהווה את כל מה שקיים בה.

מהותה של המציאות נמצאת בכל דבר שקיים.

אין שום דבר שקיים, שאינו מלא כולו במהותה של המציאות.

הבנת המהות של המציאות = הבנת כל הדברים שבמציאות = חזרה בתשובה מלאה.

האדם שב בתשובה וחוזר לאחדות עם המציאות.

מצד המציאות האמיתית, מצד מהותה של המציאות שמהווה את כל מה שקיים, מצידה כל הדברים הם אחד.

אין שום הבדל במהות של שום דבר משום דבר.

כאשר האדם מבין את זה, מרגיש את זה, חווה את זה, יודע את זה בידיעה שלמה = חזרה בתשובה מלאה.

איך חוזרים בתשובה ?

על ידי שאלת שאלות.

שאלות יוצרות תשובות.

הדרך הטובה ביותר להגיע לתשובה השורשית על כל השאלות שבעולם, היא על ידי שלוקחים כל דבר ומנסים למצוא את השורש שלו.

איך עושים זאת ?

על ידי ששואלים אולי ההפך הוא הנכון ? מדוע לא ההפך הוא הנכון ?

לוקחים כל דבר ומנסים לעקור אותו ולמצוא את השורש שלו.

כאשר שואלים על כל דבר, מדוע הוא לא ההפך ממה שהוא, על ידי זה מתגלה בסופו של דבר אל האדם מהותה הפנימית ביותר של המציאות.

כאשר האדם מגיע אל הנקודה הפנימית ביותר של המציאות, הוא מרגיש אהבה אין סופית לכל דבר, הוא מרגיש אחדות מלאה עם כל דבר, הוא מרגיש את הטוב האין סופי שקיים בכל דבר = שלמות = חזרה בתשובה מלאה.

שאלות. מה עושים כדי לצאת מכל השאלות ? כיצד מעלימים את כל הספקות ?

שאלות / ספקות = חוסר שקט נפשי.

שאלות = חוסר ידיעה. אם האדם יודע את הכל בידיעה שלמה, הרי שאין לו שום שאלה.

אין אפשר לצאת מכל השאלות כולן ?

תשובה: על ידי שימוש בכוח של היריב נגדו.

הסבר:

הדרך לפרק את כל השאלות, היא על ידי שאלות.

מדוע ?

כל השאלות כולן מבוססות על הנחות יסוד כלשהן.

אם לא היו לאדם שום הנחות יסוד כלשהן, הרי שלא היו לו שום שאלות.

כל שאלה מבוססת על הנחות יסוד.

קח שאלה כלשהי, ונסה להבין מהן הנחות היסוד שעליהן השאלה מבוססת.

לאחר מכן תחקור את אמיתותן של הנחות היסוד של השאלה, על ידי שתשאל עליהן שאלות.

קח הנחת יסוד כלשהו, ותשאל עליה "אולי ההפך הוא הנכון" ?!

קח שאלה, מצא את הנחות היסוד שלה, ותאמת אותן על ידי שאלות ישירות למרכז הכוח של הנחות היסוד.

הדרך הטובה והמהירה ביותר לפרק הנחת יסוד שקרית, היא על ידי שתוקפים אותה חזיתית ושואלים עליה, אולי ההפך שלה הוא הנכון.

הנחת יסוד שקרית = הנחת יסוד שאין לה אחיזה במציאות באמת.

כאשר לא מפחדים ומנסים לשלול את הנחת היסוד כולה מהשורש, זו הדרך היחידה לבדוק האם היא אמיתית.

אם יש להנחת היסוד הזו אחיזה במציאות, לא תצליח להפוך אותה.

אם אפשר להפוך אותה ולעקור אותה מהשורש, הרי שהיא שקר.

אל תפחד לחקור את השורש של הנחות היסוד ולשאול על השורש עצמו, אולי ההפך הוא הנכון ?!

ככל שהאדם מפרק יותר הנחות יסוד שקריות, כך האמת מתגלה לו.

בסופו של תהליך, כאשר האדם שואל שאלות על הנחות היסוד של השאלות עצמן, בסופו של דבר הוא מגיע להבנת אמת מוחלטת, אמת שאי אפשר לשאול עליה אולי ההפך הוא הנכון.

האמת המוחלטת היא זו שאין לה הפך.

האדם אינו מסוגל לחשוב על ההפך של מה שהוא יודע. וממילא אינו יכול לשאול אולי ההפך הוא הנכון.

גם אם האדם מתאמץ לחשוב על ההפך, הוא עדיין מגיע לאותה הנקודה עצמה.

כך שבסופו של דבר נשארת רק הנחת יסוד אחת, שהיא האמת, שעליה אין שום שאלות.

לסיכום:

מכל השאלות ניתן להיפתר רק על ידי ידיעה מלאה של הדבר שעליו קיימות השאלות.

מכל הספקות ניתן להיפתר רק על ידי ידיעת האמת.

ברמה המעשית:

קח כל שאלה ותאתר את הנחות היסוד שבלעדיהן לא הייתה שאלה.

נסה להבין מהו הדבר שבלעדיו לא הייתה שאלה.

נסה לאתר את הגורם לכך שהשאלה תהייה קיימת.

תקוף את הגורם הזה חזיתית ללא פחד.

תשאל עליו ישירות, אולי ההפך הוא הנכון ? מי אמר שזו האמת ? אולי זה רק דמיון בלבד ?

בסופו של דבר תדע את האמת האמיתי והמלאה.

בסופו של דבר הידיעה וההבנה של המציאות תהיה מלאה, ולא יהיו יותר שאלות / ספקות.

בסופו של דבר תגיע אל הוודאות המוחלטת / רוגע / שמחה / טוב אמיתי / שלמות.

חיפוש עצמי. התבודדות. את מה מחפשים ? את מה שהלך לאיבוד.

האדם היה היכן שהוא, הלך לאיבוד, ומכאן נובע הדחף של החיפוש העצמי.

החיפוש המתמיד של האדם אחר הנאה, נובע מחיפוש עצמי.

האדם אינו מוצא את ההנאה שברגע הזה, אז הוא מחפש הנאה ברגע אחר.

כל זמן שהאדם מחפש משהו טוב יותר מאשר מה שיש לו, הרי שהוא עוד לא מצא את הטוב המושלם שכבר יש לו.

כל זמן שהאדם מרגיש תחושה כלשהי של חסר כלשהו, הרי שהוא עדיין לא מצא את עצמו.

כאשר האדם מוצא את עצמו, הוא מפסיק לחפש.

מי אינו מחפש ? מי שכבר מצא.

כאשר האדם חוזר למקום שממנו הוא הלך לאיבוד, זה הרגע שבו החיפוש מסתיים.

כל זמן שהאדם עדיין מחפש משהו אחר ממה שיש לו, הרי שהוא עדיין לא מצא.

ומהיכן בדיוק האדם הלך לאיבוד ? מה גורם לאדם לחפש את עצמו ?

תשובה:

מי שאחראי לחיפוש העצמי, זאת התודעה של האדם.

הגוף אינו מחפש את עצמו. התודעה מחפשת את עצמה.

ומדוע החיפוש קיים ?

תשובה:

המהות האמיתית של התודעה, היא המהות של המציאות.

ז"א המציאות האין סופית שמהווה את כל מה שקיים, מהווה גם את התודעה של האדם.

המציאות ממלאת את כל התודעה של האדם. ואין אפשרות ששום דבר יהיה קיים בלי שהמציאות תאפשר את קיומו.

מצד האמת המהות של התודעה של האדם היא זהה לחלוטין למהות של המציאות.

מצד האמת, האגו של האדם עצמו אינו קיים בכלל, משום שהוא אחד עם המציאות באחדות מלאה.

כל מהותו היא המציאות, וממילא הוא אינו נפרד ממנה כמשהו ששונה מהמציאות.

כאשר התודעה של האדם אינה חווה את עצמה / את המציאות דרך נקודת המבט הנ"ל, זה בעצם מה שיוצר את החיפוש העצמי.

האדם הלך לאיבוד מהאחדות עם המציאות.

כאשר התודעה של האדם חווה את עצמה כאחת עם המציאות, הרי שהאדם אינו חסר דבר = שלמות שאין שלמות אחריה = אושר וכולי.

כל זמן שהאדם אינו חווה את המציאות בצורה הנ"ל, הוא תמיד ירגיש שהוא חסר משהו.

את מה האדם חסר ? את השלמות.

האחדות של המציאות היא השלמות. היא כוללת בתוכה את הכל. אין שום דבר נפרד ממנה.

כאשר האדם רואה את עצמו כנפרד / שונה מדברים אחרים, הרי שהוא אינו נמצא באחדות עם המציאות ולכן הוא מרגיש חסר.

החיפוש העצמי נובע מכך שהאדם הלך לאיבוד.

התודעה של האדם אינה תופסת את עצמה כאחת עם המציאות.

מכאן נוצר הסבל וכולי.

חזרה בתשובה / לחזור בתשובה = לשוב אל המקום שממנו האדם הגיע = לשוב אל האחדות עם המציאות.

איך חוזרים בתשובה ? איך שבים אל האחדות עם המציאות ?

תשובה:

על ידי שאלות ותשובות.

ככל שיש יותר תשובות ליתר שאלות, כך התשובה של האדם אל האחדות עם המציאות גדלה יותר.

ברמה המעשית:

על האדם לחקור את המציאות ואת כל מה שנמצא בה.

על כל דבר שקיים, על האדם לשאול מדוע הדבר כפי שהוא ולא אחרת.

על האדם לשאול המון שאלות.

שאלות יוצרות תשובות.

תשובות משיבות את האדם להבנת המציאות.

בסופו של דבר האדם מבין את מהותה של המציאות, מבין את מהות עצמו, מבין את האחדות האין סופית = סוף החיפוש העצמי = שלמות.