ברסלב להצליח בכח המחשבה - דף הבית
חיפוש בספרי ברסלב
 

פרשת וירא


 הגב
מחבר
רוצה להיות ברסלבר
מתקדם

נושא: פרשת וירא
מה הקשר בין החצות לילה של אברהם אבינו ע"ה לבין החצות לילה של ישראל במצרים ?

בזכות מה ניצל לוט פעמיים גם במלחמת המלכים וגם בהפיכת סדום ?  

גודל המעלה של לימוד זכות    

מי שעדיין לא הבין שיקרא שוב כי יש בזה עומק 

ואם עדיין לא הבנת , אשמח להשיב 
רוצה להיות ברסלבר
מתקדם

מה הקשר בין החצות לילה של אברהם אבינו ע"ה לבין החצות לילה של ישראל במצרים ?

 

בזכות מה ניצל לוט פעמיים גם במלחמת  המלכים וגם בהפיכת סדום ?   


גודל המעלה של לימוד זכות ?  

 

בא נקרא כמה פסוקים וננסה להבין 


"חלילה  לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע, והיה כצדיק כרשע חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט...  ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל  ה' ואנכי עפר ואפר...

אולי  יחסרון  חמישים  הצדיקים חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה... אולי יש...
ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה..."
אברהם אבינו מוסר נפשו בעבור אנשי סדום ברחמים ובתחנונים לפני ה' פונה הוא לה' יתברך בשפלות רוח  ובנמיכות קומה ואומר ואנכי עפר ואפר ...
עפר עי"ד המלכים ואפר עי"ד נמרוד
ופירש רש"י "וכבר הייתי ראוי להיות עפר על ידי המלכים ואפר על ידי נמרוד, לולי רחמיך אשר עמדו לי" עכ"ל
והנה כל  המלחמה שנלחם אברהם אבינו בעבור מה נלחם ? כפי המובא בפרשה הקודמת נלחם רק  בעבור לוט בן אחיו.יוצא הוא למלחמה במסירות נפש להצילו (בזוהר הק' מבואר שלא סמך על הנס אלא חשב בדעתו או לפדות את לוט בכסף או להשיבם בתשובה אבל אחרי שראה שהשכינה מאירה כנגדו החליט לרדוף אחריהם וכן מבואר עוד בזוהר הק' שכל מלחמתם של המלכים היה בשביל לתפוס את אברהם אבינו וכשתפסו את לוט חשבו שזה אברהם אבינו כי היה דומה לו בקלסטר פניו ולכן כתוב "ויקחו את לוט וילכו" לאן הלכו ? אלא נגמרה מלחמתם כי חשבו שתפסו את לוט)

וכן כתוב בפסוק שם "וישמע אברם כי נשבע אחיו(לוט) וירק את חניכיו... ויחלק עליהם לילה

ופירש רש"י מדרש אגדה שנחלק הלילה ובחצות הראשון נעשה לו נס, ובחצות השני נשמר ובא לו לחצות לילה של מצרים עכ"ל
ובילקוט שמעוני מבואר כל זה בשינוי לשון קצת:
אמר הקב"ה, אברהם פעל עימי בחצי הלילה, אף אני פועל עם בניו בחצות הלילה שנאמר ויהי בחצי הלילה וה' הכה כל בכור...עכ"ל
ודבר זה צריך בירור מה הקשר בין החצות של אברהם אבינו לחצות של בניו במצרים?
והנראה לבאר בכל זה ע”פ מה שמבואר  בליקוטי מוהר"ן ובליקוטי הלכות בכמה מקומות
לילה זה זמן של חושך זמן של שינה ששם שורה הסט"א (וע"כ ידוע מה שנפסק להלכה שמתחילת הלילה אין ללמוד תורה שבכתב וביותר מחמירים בזה המקובלים ) וכל העבודה של ישראל היא על אמונתך בלילות כי בבוקר -  דהיינו כשמאיר לאדם ומצליח לו אז אין זה חכמה להודות ולהלל לה' ולכן אמר דוד המלך ע"ה להגיד בבוקר חסדך כי אז קל לומר אבל אמונתך בלילות דהיינו בלילה בחושך אז יש את העבודה של אמונה, לזכור את החסדים שעושה ועשה עימנו ה' יתברך עד היום הזה, כך בוודאי ימשיך לנו גם לעתיד הגם שכרגע נראה חושך.
'אם יאמר לך אדם היכן אלקיך תאמר לו
בכרך גדול שבארם',(ירושלמי תענית פ"א )
וכן מובא בליקוטי מוהר"ן (קט"ו)
ויעמוד  העם  מרחוק  ומשה ניגש אל הערפל אשר שם האלקים (שמות כ) כי מי שהוא הולך בגשמיות כל ימיו,
ואחר כך נתלהב ורוצה לילך בדרכי השם יתברך, אזי מדת הדין מקטרג עליו,  ואינו מניח אותו לילך בדרכי השם יתברך, ומזמין לו מניעה ומסתיר את עצמו כביכול בהמניעה הזאת ומי שהוא בר  דעת,   הוא מסתכל בהמניעה,  ומוצא שם הבורא ברוך הוא,
כמו דאיתא בירושלמי  (תענית  פ"א):  'אם יאמר לך אדם היכן אלקיך תאמר לו בכרך גדול שבארם',   שנאמר:  "אלי  קרא משעיר" ומי שאינו בר דעת,  כשרואה המניעה חוזר  תיכף  לאחוריו.  ומניעה  הוא בחינת ענן וערפל,  כי ענן וערפל היינו חושך, חושך  הוא  לשון מניעה,  כמו שכתוב (בראשית כ"ב): "ולא חשכת" ויעמוד העם מרחוק,   כי  כשרואין הערפל,  היינו המניעה כנ"ל,  עומדין מרחוק "ומשה",  שהוא בחינות דעת כל ישראל,
ניגש אל הערפל,  אשר שם האלקים היינו אל המניעה,שבה בעצמה נסתר השם יתברך:
 
מה השי"ת אוהב יותר את המשפט או את עם ישראל
עוד  שמענו  בזה מפיו הקדוש,  שהוסיף לבאר הענין הנ"ל,  מה שהשם יתברך בעצמו  מסתיר  את  עצמו בתוך המניעה כנ"ל(ישעי' סא,  תהלים לז) ואמר כי ה' יתברך אוהב משפט וגם הוא אוהב  ישראל, אך אהבתו שהוא אוהב את ישראל,  היא גדולה יותר מהאהבה שהוא  אוהב  את  המשפט (עיין זוהר אמור צט:) וע"כ כשמידת הדין מקטרג על מי שאינו ראוי להתקרב לה' יתברך, לבלי להניחו להכנס לדרך החיים,  להתקרב לצדיק האמת ולדרך האמת וה'  יתברך  הוא  אוהב  משפט,   על  כן הוא יתברך מוכרח כביכול להסכים להזמין  לו  מניעות  למונעו  מדרך החיים,   כפי הראוי לו לפי מעשיו הרעים, על-פי  הדין והמשפט, כי הוא יתברך אינו יכול לדחות את הדין,  כי הוא יתברך אוהב  משפט  כנ"ל אך  מאחר  שבאמת  הוא  יתברך  אוהב  ישראל,   ואותה האהבה  של ישראל  היא  גדולה יותר מהאהבה של המשפט כנ"ל,  מה עושה השם  יתברך,   כי  הוא  מוכרח כביכול להסכים על המניעות למונעו מן האמת מחמת  הדין  והמשפט  שעליו,   כי  הוא אוהב משפט כנ"ל
אבל   אף-על-פי-כן באמת  לאמיתו רצונו וחפצו יתברך, שאף-על-פי-כן יתקרב האדם אליו יתברך, כי  הוא  אוהב  ישראל  יותר  מהמשפט  כנ"ל  על כן,  השם יתברך נותן רשות להזמין  לו  מניעות,   אבל  הוא יתברך בעצמו מסתיר את עצמו כביכול בתוך המניעות  ומי  שהוא  בר  דעת,   יכול  למצוא את השם יתברך בתוך המניעות בעצמן כי באמת אין שום מניעה בעולם כלל,  כי בתוקף המניעות בעצמן נסתר השם  יתברך,  ועל ידי המניעות בעצמן דייקא יכולין להתקרב להשם יתברך,  כי שם  נסתר  הוא  יתברך  כנ"ל ומשה  ניגש  אל  הערפל,  שהוא המניעה,  כי שם האלקים כנ"ל עכ"ל.
האם גם את הרשעים צריך לדון לכף זכות
וכן מבואר עוד על הענין למצוא גם בתוך החושך, גם בתוך הירידה,גם כשנראה שאין תקוה צריך ללמד על עצמו זכות שעי"ז יזכה להופכו לעליה כמבואר באריכות בליקוטי מוהר"ן (רפ"ב)  וזה לשונו:
דע  כי  צריך  לדון  את  כל  אדם לכף זכות,  ואפילו מי שהוא רשע גמור,  צריך לחפש  ולמצוא  בו  איזה  מעט  טוב,   שבאותו  המעט אינו רשע,  ועל ידי זה שמוצא  בו מעט טוב,  ודן אותו לכף זכות,  על-ידי-זה מעלה אותו באמת לכף זכות,  ויוכל להשיבו בתשובה, (יש שהקשו והרי מפורש ברבינו יונה ובעוד מקומות שעל רשע גמור אסור ללמד זכות ומותר לדבר לשה"ר ?אלא הביאור בזה שזה גופא החידוש שבוודאי גם אצל הרשע יש בו מעט טוב ובוודאי יש בו מצוה שעשה א"כ אל תדון אותו בכלליות על מעשיו אלא ע"ז שיש בו טוב תדון אותו לכף זכות וממילא יש כאן עצה וסגולה שעיד"ז יעלה מכף חובה לכף זכות)  וזה בחינת (תהלים ל"ז )"ועוד מעט ואין רשע והתבוננת  על  מקומו  ואיננו"  היינו  שהפסוק מזהיר לדון את הכל לכף זכות,ואף-על-פי  שאתה  רואה  שהוא  רשע  גמור, אף-על-פי-כן  צריך אתה לחפש ולבקש  למצוא בו מעט טוב ששם אינו רשע וזהו ועוד מעט ואין רשע,  שצריך אתה  לבקש  בו  עוד  מעט  טוב שיש בו עדיין,  ששם אינו רשע, כי אף-על-פי שהוא רשע, איך אפשר שאין בו מעט טוב עדיין, כי איך אפשר שלא עשה איזה מצוה  או  דבר  טוב  מימיו,   ועל-ידי-זה שאתה מוצא בו עוד מעט טוב ששם אינו  רשע,  ואתה דן אותו לכף זכות,  על-ידי-זה אתה מעלה אותו באמת מכף חובה  לכף  זכות,   עד  שישוב בתשובה על-ידי-זה,  וזהו ועוד מעט ואין רשע,על-ידי  שמוצא  בהרשע עוד מעט טוב,  ששם אינו רשע,  על-ידי-זה והתבוננת על מקומו ואיננו, היינו כשתתבונן ותסתכל על מקומו ומדרגתו, ואיננו שם על מקומו הראשון,  כי על-ידי שמוצאין בו עוד מעט טוב, איזה נקודה טובה, ודנין אותו   לכף   זכות,     על-ידי-זה   מוציאין   אותו   באמת   מכף   חובה   לכף זכות והתבוננת על מקומו ואיננו כנ"ל, והבן: וכן צריך האדם למצוא גם בעצמו,כי  זה  ידוע שצריך האדם להזהר מאד להיות בשמחה תמיד,  ולהרחיק העצבות מאוד  מאוד  (כמבואר  אצלנו  כמה  פעמים) ואפילו  כשמתחיל להסתכל בעצמו ורואה שאין בו שום טוב, והוא מלא חטאים, ורוצה הבעל דבר להפילו על ידי זה  בעצבות  ומרה  שחורה,  חס ושלום,  אף-על-פי-כן אסור לו ליפול מזה,  רק צריך  לחפש  ולמצוא  בעצמו  איזה מעט טוב,  כי איך אפשר שלא עשה מימיו איזה  מצוה או דבר טוב,  ואף שכשמתחיל להסתכל באותו הדבר הטוב,  הוא רואה שהוא גם כן מלא פצעים ואין בו מתום, היינו שרואה שגם המצוה והדבר שבקדושה שזכה לעשות, הוא גם כן מלא פניות ומחשבות זרות ופגמים הרבה,עם  כל  זה  איך  אפשר שלא יהיה באותה המצוה והדבר שבקדושה איזה מעט טוב,כי  על  כל פנים איך שהוא,  על-כל-פנים היה איזה נקודה טובה בהמצוה והדבר  טוב  שעשה,   כי  צריך  האדם לחפש ולבקש למצוא בעצמו איזה מעט טוב,   כדי  להחיות  את  עצמו,  ולבוא לידי שמחה כנ"ל,  ועל ידי זה שמחפש ומוצא בעצמו עדין מעט טוב על-ידי-זה הוא יוצא באמת מכף חובה לכף זכות ויוכל  לשוב  בתשובה,   בבחינות  "ועוד  מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו"  כנ"ל,   היינו  כמו  שצריכין  לדון  אחרים לכף זכות אפילו את הרשעים ולמצוא  בהם  איזה נקודות טובות ועל-ידי-זה מוציאין אותם באמת מכף חובה לכף זכות, בבחינת ועוד מעט וכו' והתבוננת וכו' כנ"ל, כמו כן הוא אצל האדם בעצמו, שצריך לדון את עצמו לכף זכות, ולמצוא בעצמו איזה נקודה טובה עדיין, כדי  לחזק את עצמו שלא יפול לגמרי,  חס ושלום,  רק אדרבא יחיה את עצמו, וישמח  את נפשו במעט הטוב שמוצא בעצמו,  דהיינו מה שזכה לעשות מימיו איזה  מצוה  או  איזה  דבר טוב,  וכמו כן צריך לחפש עוד,  למצוא בעצמו עוד איזה  דבר  טוב,   ואף שגם אותו הדבר הטוב הוא גם-כן מעורב בפסולת הרבה,עם  כל  זה  יוציא  משם  גם-כן איזה נקודה טובה וכן יחפש וילקט עוד הנקדות טובות,   ועל-ידי-זה  נעשין  נגונים  כמבואר  במקום  אחר  (במאמר ויהי מקץ בסימן נ"ד), בחינת מנגן בכלי זמר, שהוא בחינת שמלקט הרוח טובה מן הרוח נכאה  עצבות רוח עין שם [והכלל כי נגינה דקדושה היא גבוה מאוד מאוד כידוע, ועיקר  הניגון  נעשה,על-ידי  בירור  הטוב מן הרע,  שעל-ידי שמבררין ומלקטין הנקודות  טובות  מתוך הרע,  על-ידי-זה נעשים נגונים וזמירות,  עיין שם היטב]
העצבות והמרה שחורה שנופל  על האדם הכל הוא רק מעשי בעל דבר, מה העצה להנצל מזה,
ומוסיף ע"ז ר' נתן ואומר:
והזהיר  רבי נחמן מברסלב,  זכרונו לברכה, מאוד לילך עם התורה הזאת,  כי הוא יסוד גדול לכל מי שרוצה להתקרב לה' יתברך, ולבל יאבד עולמו לגמרי ח"ו, כי רוב  בני  אדם  שרחוקים מה' יתברך,  עיקר ריחוקם הוא מחמת מרה שחורה ועצבות,   מחמת  שנופלים  בדעתם,   מחמת  שרואים  בעצמם  גודל קלקולם שקלקלו  מעשיהם  כל  אחד  כפי  מה שיודע בעצמו את נגעי לבבו ומכאוביו, ומחמת  זה  הם נופלים בדעתם,  ורובן מיאשים עצמן לגמרי,  ועל ידי זה אינם מתפללים בכונה כלל,  ואינם עושים אפילו מה שהיו יכולים לעשות עדיין על כן צריך האדם להשכיל מאוד על דבר זה, כי כל הנפילות שבדעתו, אף-על-פי שהוא מחמת  מעשים  רעים שעשה באמת,  עם כל זה,  הנפילה שבדעתו,  והעצבות והמרה שחורה שנופל עליו על-ידי-זה,  הכל הוא רק מעשי בעל דבר,  שמחליש דעתו  כדי  להפילו  לגמרי,   חס  ושלום על-כן צריכין להתחזק מאד,  לילך עם התורה  הזאת  לחפש ולבקש בעצמו בכל פעם איזה מעט טוב ונקודות טובות וכו'  כנ"ל  ועל-ידי-זה  יחיה  וישמח  את  עצמו,   ויצפה  לישועה  עדיין,  ויוכל להתפלל  ולזמר  ולהודות לה',  בבחינת אזמרה לאלקי בעודי כנ"ל,  ועל-ידי-זה יזכה לשוב באמת אל ה' כנ"ל] עכ"ל
ממה חשש לוט להיות אצל אברהם אבינו  והאם
היה ממה לחשוש
עפי"ז יבואר המשך הפרשה ויאמר לוט... לא אוכל להמלט... פן תדבקני הרעה...
ופירש רש"י כשהייתי אצל אנשי סדום, היה הקב"ה רואה מעשי ומעשה בני העיר והייתי נראה כצדיק וכדאי להנצל, וכשאבוא אצל צדיק, אני כרשע. וכן אמרה הצרפית לאליהו (מלכים א' י"ז י"ח) עד שלא באת אצלי היה הקב"ה רואה מעשי ומעשה עמי ואני צדקת ביניהם ומשבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה עכ"ל
ולכאורה צריך ביאור
הלזה יקרא צידקות וכי מסתכלים עליו איך הוא ביחס לחבירו הרשע? האם אצל רשעים אלו של אנשי סדום בזה שנקרא לעומתם                  צדיק יש בזה מעלה ?
אבל ע"פ הנ"ל התשובה היא "כן" המעט טוב שיש בו שמלמד על עצמו זכות  מעלה הוא את עצמו וזוכה לתשובה שלימה ויוצא מכף חובה לכף זכות.רק עדיין קשה כי בשפתי חכמים ביאר :
שבאמת לוט טעה בזה שהיה סבור שבזכות עצמו ינצל אבל באמת לולא אברהם אבינו לא היה ניצל. עכ"ל

ולכאורה ע"פ כל הנ"ל צריך לברר מדוע המעט טוב שהיה בלוט לא היה ראוי על ידה לינצל ?

והנראה בביאור כל הענין שאמנם באמת יש כאלו ה' ירחם, שכשמגיע אדם רחוק מתורה ומצוות, או אדם לא לפי מעלתם קשה להם מאוד לקרבו ולחפש ולמצוא בו נקודות טובות  וממילא לעלות אותו מכף חובה לכף זכות כנ"ל  אבל אברהם אבינו ע"ה בוודאי אצלו כל הנהגתו היה לקרב רחוקים ולגייר גרים, וע"כ בוודאי כל מה שחשש ופחד לוט מאברהם אבינו "שכשאבוא אצל צדיק, אני כרשע" וכן הצרפית אצל אליהו הנביא "משבאת אצלי לפי מעשיך אני רשעה" היה פחד שוא כי בוודאי הצדיקים הגדולים במעלה אדרבא מתפללים ומבקשים תמיד לראות בכל אחד ואחד מעלתו ולא חסרונו(כתפילת ר' אלימלך מליז'נסק )כי מחפשים רק את הנקודה טובה שבו כדי לעלותו תמיד מכף חובה לכף זכות.
לפי"ז אפשר לומר שבאמת ניצל לוט בזכות אברהם אבינו אבל בזכות שהיה בו בלוט – כי הטעם שניצל לוט בזה שגילה אברהם אבינו את הטוב ועל ידי הטוב שהיה בו ממילא העלה אותו מכף חובה לכף זכות כי דווקא בזה שהוא צדיק כלפי אנשי סדום ניצל.א"כ זה בזכותו של לוט בזכות הנקודות טובות שבו אבל מי שהעלה אותו וגילה לו את הנקודות טובות שבו היה אברהם אבינו ע"ה ובזכותו ניצל.

עתה יתבאר מדוע רדף אברהם אבינו דווקא בחצות

והנראה לומר שהראשון שנהג כך במידה זו היה אברהם אבינו ע"ה וע"כ חיפש טוב אפילו באנשי סדום וע"כ חיפש טוב גם בלוט ולחם בעבורו להצילו ובפרט שממנו היה צריך לצאת דוד המלך שיצאה מרות שיצאה ממואב שיצאה מביתו של לוט
וע"כ הסט"א נלחם ורצה לקחת גם את הנקודה הטובה של לוט בכדי שלא יהיה קיום לדוד המלך, למשיח בן דוד, אבל בזכות אברהם אבינו שלימד זכות ומצא גם בו בלוט נקודה טובה, הציל את לוט, הציל את דוד המלך, והציל את ישראל שיהיה לנו גואל ומושיע.
לפי"ז מובן מדוע רדף אברהם אבינו ע"ה אחרי המלכים דווקא בחצות כי זה הסוד של חצות שדווקא בתוך החושך בתוך ההסתר פנים יש את חצות שיש נקודה טובה של זמן שממנה ואילך נמתק הדין ומחלק זה של הלילה ואילך נמתקים כל הדינים ומתחיל זמן המסוגל ביותר
לפי"ז מובן השכר שקיבלו ישראל בזכות אברהם אבינו ע"ה כי הוא הציל את לוט בזכות הנקודה טובה שגילה ענינה גם בחצות,  לכן זכו גם בני ישראל ליגאל אפילו שהיו במ"ט שערי טומאה, רק בזכות הנקודה טובה דם מילה ודם פסח ב' נקודות טובות שהוציאו אותם מאפילה לאורה.
מדוע דוד המלך ידע זמן חצות ואילו
משה רבינו לא ידע, ומה הסוד של חצות
וזה מה שמובא בחז"ל (ברכות ג') שדוד המלך ידע זמן חצות ואילו משה רבינו לא ידע, כי זמן חצות זה הסוד הנ"ל של הנקודה טובה ובזמן משה רבינו עדיין לא היה גאולה שלימה וגם כי היו קודם מתן תורה כי אז במתן תורה גילה ה' כל טובו ורחמנותו ובפרט אחר חטא העגל שלימד למשה כל הי"ג מידות של רחמים שזה כל הלימוד זכות שמלמד עלינו ה' יתברך שהוא רחום וחנון ארך אפים וכו' ומחמת כל זה עדיין לא ידע משה רבינו זמן חצות (או לפי דעה ב' שם בגמרא לא יכול היה לומר זמן חצות). אבל דוד המלך שממנו יהיה הגאולה השלימה והאחרונה הוא ידע זמן חצות כי כל הסוד של חצות שגם בתוך החושך בתוך ההסתרה צריך למצוא את הנקודה של חצות שמכאן ואילך מתהפך הלילה ומתחיל להתגלות האור שזה עיקר הגאולה שלאחר כל החושך של הגלות יש את הנקודה הטובה והפנימית שיש בכל אחד מישראל שעל ידי זה מעלה הכל לטוב כמו שכתוב "עוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" וכמובא בחז"ל "יתמו חטאים מן הארץ" לא החוטאים יתמו, אלא החטאים והכל כנ"ל בזכות הנקודה טובה ואז ממילא  "ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה" ותבוא הגאולה במהרה בימינו אמן ואמן
שיר
חדש

אשריך רל"ב!
ממש נהנתי לקרוא את החידוש שלך..
כן כן(:
 
הכל יפה ובהיר להבנה, נפלא איך ערכת את אופן השתלשלות הנקודה הטובה "עוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו" וכמובא בחז"ל "יתמו חטאים מן הארץ" ובכל זאת בפרשת וירא (שהיא נגיעה לפרשת השבוע).
 
אהבתי שאצלך לימוד ליקוטי מוהר"ן וליק"ה מעורבים (וערבים) בחידוש נפלא ומתוק.. ועוד יש הרבה לומר.. אלא
שאני לא במקום שיכולה להרחיב,
 
אז בינתיים ישר כוח גדול(:
 
לסיום ציטוט נפלא מהכתוב -
סוד ידיעת נקודת חצות של דוד המלך ע"ה לעתיד לבוא..
"כי כל הסוד של חצות שגם בתוך החושך בתוך ההסתרה צריך למצוא את הנקודה של חצות שמכאן ואילך מתהפך הלילה ומתחיל להתגלות האור שזה עיקר הגאולה..
 
 ואז ממילא 
 
 "ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה"(:
 
 
 
רוצה להיות ברסלבר
מתקדם

אני לא כותב שום חידוש משמי הכל מתוך דברי ר' נתן ורבינו ר' נחמן מברסלב 

רק משתדלים להוציא ולבאר מעט מתוך האוצר הגדול 


בלי נדר נשתדל להמשיך במלאכה

 הגב


נושאים נוספים מ:פורום ברסלב ... - כל הנושאים


מעבר לפורום

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009

בחסות אליעד כהן מאמן אימון אישי + מחבר ספרים מומלצים לקריאה + מרצה הרצאות לצפייה + מאמרים לקריאה ועוד.
לפרסום מאמרים בחינם באתר ידע הדרך שלך להצליח לחץ כאן ... בהצלחה!
התאריך כרגע הוא 25_02_2020 השעה 08:07:29