מעשה ז׳ - ׳מזבוב ועכביש׳

אליעד שלום.

בסוף מעשה ׳מזבוב ועכביש׳ רבינו מביא :״וְרָאָה. שֶׁהָיוּ מוֹלִיכִין הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ דֶּרֶךְ כָּל הָעוֹלָמוֹת
וְהָיוּ מַכְרִיזִין וְשׁוֹאֲלִין
מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְלַמֵּד חוֹב עַל זאת הַנְּשָׁמָה יָבוֹא
וְלא הָיָה נִמְצָא אֶחָד לְלַמֵּד חוֹב עָלֶיהָ
בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אֶחָד וְרָץ וְצָעַק: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם !
שְׁמַע תְּפִילָּתִי
אִם זֶה יָבוֹא לָעוֹלָם, מַה לִּי לַעֲשׂוֹת עוֹד, וְעַל מַה בְּרָאתַנִי ?
וְזֶה הָיָה הַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם
[הַיְנוּ זֶה שֶׁצָּעַק כָּל זֶה הָיָה הַסָּמֶ"ךְ מֵ"ם בְּעַצְמוֹ]
וְהֵשִׁיבוּ לוֹ: זאת הַנְּשָׁמָה צְרִיכָה לֵירֵד לְהָעוֹלָם בְּוַדַּאי
וְאַתָּה חֲשׁב לְךָ עֵצָה וְהָלַךְ לוֹ
וְהוֹלִיכוּ אֶת הַנְּשָׁמָה עוֹד דֶּרֶךְ עוֹלָמוֹת
עַד שֶׁהֵבִיאוּ אוֹתָהּ לְהַבֵּית דִּין שֶׁל מַעֲלָה כְּדֵי לְהַשְׁבִּיעַ אוֹתָהּ שֶׁתֵּרֵד לְהָעוֹלָם
וְאוֹתוֹ הָאִישׁ עֲדַיִן לא בָּא
וְשָׁלְחוּ אַחֲרָיו שָׁלִיחַ
וּבָא וְהֵבִיא עִמּוֹ זָקֵן אֶחָד, שֶׁהָיָה כָּפוּף כְּדֶרֶךְ הַזָּקֵן, שֶׁהָיָה מַכִּיר עִמּוֹ מִכְּבָר
[הַיְנוּ שֶׁהַבַּעַל דָּבָר הָיָה לוֹ הֶכֵּרוּת עִם זֶה הַזָּקֵן הַכָּפוּף מִכְּבָר]
וְשָׂחַק וְאָמַר: כְּבָר נָתַתִּי לִי עֵצָה
רַשַּׁאי הוּא לֵילֵךְ לְהָעוֹלָם
וְהִנִּיחוּ אֶת הַנְּשָׁמָה וְיָרְדָה לְהָעוֹלָם...״

ברצוני לדעת, בכלליות, מה הביאור בדרך פרד״ס?

ומיהו אותו ׳זקן׳? ומה עניין שרבינו מדגיש שהיה ׳כפוף כדרך הזקן׳? ומה עניין ׳ההיכרות׳ שהיה לו עם הסמך מם מכבר? ועוד מהי אותה ׳עצה׳ שהוא הסמך מם נתן לעצמו?

תודה רבה.

ובפרטיות, בבחינת ״כתוב עליי״ איך זה מתבאר?

אני ישמח, אם תסביר לי בצורה יותר רחבה את פשר העניין. תודה רבה.

בא מחר לפגישה שלנו, ותשאל אותי בעל פה