![]() |
חיפוש בספרי ברסלב
|
![]() |
![]() |
|
הגב ![]() |
עמוד 1 2 > |
מחבר | |||
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
||
ועכשיו .... ההרצאה:
תגובות להרצאה, כאן:
http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=297 - הלב והמעיין - מעשה בשבעה קבצנים, הקבצן כבד הפה |
|||
![]() |
|||
אנוכיננחנחמנחמן ![]() חדש ![]() |
![]() |
||
אם תרצה אחדש לך והוא סוד תיקון הכללי ..אמרת ליהוה אדני אתה... א..אברהם איש החסד ונותן ל ד..דוד המלך שהוא הלב שנותן לנ..נחמן שהוא המעין כ"ש דלית בא עיינין ומתחדש ה..י דאיהוא יוד חכמה קדומה כ"ש אז ישיר משה י.. על שום החכמה והוא סוד א.ד.נ.י. אברהם דויד נחמן ישראל = חי אתון שהם מזמור סא בתהלים מקצה הארץ אליך אקרא...וסיימן בסוד אדני= אני ד =אני נ.נח.נחמ.נחמן =415 =מעשה המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית כ"ש כי את המעשה יביא השם למישפט
|
|||
![]() |
|||
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
||
חידות ושירים. ויש גם את העניין של החידות והשירים:וַאֲזַי, סָמוּךְ לִגְמַר הַיּוֹם
אֲזַי מַתְחִילִים לִטּל רְשׁוּת זֶה מִזֶּה [שֶׁקּוֹרִין איחולים וברכות פרידה] וּמַתְחִילִין לוֹמַר חִידוֹת וְשִׁירִים נִפְלָאִים זֶה לָזֶה [בְּאַהֲבָה רַבָּה וְהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל מְאד מְאד] סמוך לגמר היום, היינו סמוך לנקודת החיבור בין הזמן לבין בחינת מעל הזמן, יש שם שכל מאוד גדול של חידות ושירים וכולי, שהוא הניגון האמונה של החלל הפנוי, שהוא נקודת החיבור של האין סוף והסוף וכולי.
|
|||
![]() |
|||
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
||
והעניין של הלב שמשתוקק להגיע אל המעיין, היינו זה שכל הבריאה כולה שואפת כל הזמן להכלל באין סוף.
***
והלב רוצה להתקרב אל המעיין אך הוא לא יכול לעשות זאת, כי כדי לעשות זאת הוא צריך להפסיק להסתכל על המעיין.
היינו כי באמת יש את הבחינה של מלא כל הארץ כבודו, ובאמת הלב לא צריך להתקרב אל המעיין, כי הוא כבר בחינה אחת עם המעיין.
וכדי להתקרב אל המעיין, לשם כך הוא צריך להפרד ממנו כדי להתקרב אליו.
כי אי אפשר להתקרב אם הוא כבר קרוב. וכדי להתקרב צריך להתרחק.
דהיינו צריך להתרחק מהמעיין כדי להתקרב אליו וכולי.
והוא בחינת הצדיק שהוא עולה מדרגה לדרגה ומתקרב אל השי"ת יותר ויותר, גם אחרי שהוא כבר קרוב אליו בתכלית הקרוב, דהיינו אחרי שהוא כבר נכלל בא"ס.
ויש בזה עוד עניינים וכולי ...
|
|||
![]() |
|||
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
||
והעניין של היום שנגמר וכולי,
היום היינו כל רגע ורגע של הזמן הוא יום. כמובא במספר מקומות. שיום מייצג את הכלי של הזמן.
והיינו שכל התהליך כולו קורה בכל רגע ורגע.
|
|||
![]() |
|||
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
||
איש חסד האמת.
הוא בחינת הצדיק האמת שהוא בבחינת חסד אל כל היום, אך טוב וחסד וכולי.
ושורש העניין הוא מ"ש כאן http://breslev.eip.co.il/?key=181 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ד - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=320 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מח - עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי
וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=185 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר
ובעוד מקומות
כי בריאת העולם היא כולה בבחינת חסד בלבד, ללא שום התערותא דלתתא. והיינו חסד של אמת ממש.
***
ועניין החסדים של אמת שהכבד פה אוסף אותם, היינו הצדיק שהוא על ידי זה שהוא כבד פה, דהיינו שתיקה אמונה, על ידי זה הוא אוסף את כל ההתלבשות של החסדים של השי"ת שיש בכל דבר בעולם, ועל ידי זה הוא בונה את בחינת החסד של אמת, שבזכותה העולם קיים וכולי.
|
|||
![]() |
|||
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
||
כבד פה.
כבד פה, הוא בחינת שלמות הדיבור.
היינו בחינת תיקון המלכות / עולם העשייה / התורה שבעל פה / השכינה וכולי, שהם כולם בחינת דיבור.
וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה
וגם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=2552 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'
מביא רבי נחמן מברסלב כי כבד פה הוא בחינת שתיקה עולם המחשבה מעל הדיבור.
|
|||
![]() |
|||
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
||
ציפור. יש גם את בחינת הציפור שמגנה על הלב של העולם מהשמש.הציפור היינו השכל / המוחין.
הציפור הזאת הוזכרה גם במעשה מהבעל תפילה http://breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה
רַק שֶׁיֵּשׁ סִימָן, שֶׁעוֹמְדִים שָׁם צִפֳּרִים עַל אוֹתָהּ הַבֵּית הַבִּשּׁוּל
וְעַל יְדֵי זֶה יוֹדְעִים, שֶׁשָּׁם הוּא הַבֵּית הַבִּשּׁוּל וְאֵלּוּ הַצִּפֳּרִים הֵם מְרַחֲפִים בְּכַנְפֵיהֶם וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מַבְעִירִים הָאֵשׁ וּמְכַבִּים הָאֵשׁ הַיְנוּ, עַל יְדֵי הָרְחִיפָה שֶׁל הַצִּפֳּרִים הֵם מַבְעִירִים וּמַלְהִיבִים הָאֵשׁ וְגַם עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הֵם מְכַבִּים הָאֵשׁ שֶׁלּא יִתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַּי וְהֵם מַלְהִיבִים הָאֵשׁ כְּפִי הַמַּאֲכָלִים שֶׁלְּצרֶךְ מַאֲכָל פְּלוֹנִי צְרִיכִים לְהַלְהִיב הָאֵשׁ כָּךְ וּלְצרֶךְ מַאֲכָל אַחֵר צְרִיכִים לְהַלְהִיב הָאֵשׁ כָּךְ הַכּל כְּפִי הַמַּאֲכָל, כֵּן הֵם מַלְהִיבִים אֶת הָאֵשׁ ****
והעניין הוא כי על ידי הכנפיים של הציפורים, על ידי זה יש קיום ללב של העולם שלא יבער יתר על המידה וכולי ...
וכנפי הציפורים הוא בחינה אחת עם מ"ש 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא'
כי הלב יכול לבעור מחמת גודל האין סוף שמלובש שם. וכנפי הציפורים מצננות אותו.
היינו שהמוחין אחראיים על הצמצום של האין סוף שיקבל את חיותו כפי מה שהוא צריך לעניינו.
***
בעניין 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא'
ראה כאן http://breslev.eip.co.il/?key=349 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עח - וְיִתֶּן עז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ
http://breslev.eip.co.il/?key=186 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ט - אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ
http://breslev.eip.co.il/?key=185 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר
http://breslev.eip.co.il/?key=495 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת
http://breslev.eip.co.il/?key=366 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צב - עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם נָע וָנָד בְּתוֹך בֵּיתוֹ
***
בעניין ההסבר של משמעות הציפורים, ראה כאן:
http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=110&PID=289#289 - תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד
http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=189&PID=675#675 - הר של אש - מעשה מבעל תפילה
http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34 - ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות
http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=166&PID=560#560 - שלא לאכל פרי קדם שנתבשל כל צרכו על האילן
ובעוד מקומות
|
|||
![]() |
|||
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
||
שמש / חמה. השמש כאן מייצגת את האין סוף.
כי יש חמה ויש לבנה. והשמש הוא בחינת האין סוף ביחס לעולם הזה שמקבל את חיותו מהשמש וכולי.
וראה גם במעשה מחיגר כאן http://breslev.eip.co.il/?key=50 - סיפורי מעשיות - מעשה ג - מחיגר
וְהִסְתַּכֵּל וְהִנֵּה הוּא שָׁם בַּמָּקוֹם שֶׁשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ בָּאִים בְּיַחַד כַּנַּ"ל
וְשָׁמַע שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ עִם הַיָּרֵחַ מְדַבְּרִים וְהָיָה הַשֶּׁמֶשׁ קוֹבֵל לִפְנֵי הַיָּרֵחַ בַּאֲשֶׁר שֶׁיֵּשׁ אִילָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֲנָפִים רַבִּים וּפִרְיוֹ וְעָלָיו וְכָל עָנָף וְעָנָף וּפְרִי וְעָלֶה יֵשׁ לוֹ סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת שֶׁזֶּה מְסֻגָּל לְבָנִים וְזֶה מְסֻגָּל לְפַרְנָסָה וְזֶה מְסֻגָּל לִרְפוּאַת חוֹלַאַת זֶה, וְזֶה לְחוֹלַאַת אַחֶרֶת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְסֻגָּל לְדָבָר אַחֵר וְזֶה הָאִילָן הָיוּ צְרִיכִין לְהַשְׁקוֹתוֹ וְאִם הָיוּ מַשְׁקִין אוֹתוֹ הָיָה מְסֻגָּל מְאד וְלא דַּי שֶׁאֵין אֲנִי מַשְׁקֶה אוֹתוֹ אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי שֶׁאֲנִי מַזְרִיחַ עָלָיו אֲנִי מְיַבֵּשׁ אוֹתוֹ ****
והעניין שהשמש שורפת את האילן ואת הלב של העולם וכולי, הוא מרמז על הבחינה של והנה טוב מאוד זה מלאך המוות.
היינו הבחינה של הריבוי אור ששבר את הכלים. היינו הבחינה של הדינים של מעלה. והיינו הבחינה של השי"ת שמבקש שיביאו עליו כפרה כמובא.
פירוש: כי הרע לא רק שהוא טוב אלא שהוא טוב מאוד. אך מחמת ריבוי האור שיש שם, לכן הוא מצטייר כרע במקום להצטייר כטוב.
כי סודות התורה מחמת שהם כ"כ גדולים, לכן הם מתלבשים במקומות הנמוכים ביותר, כי זאת עיקר הגדולה של השי"ת שהוא מלביש את עצמו בתכלית ההסתרה.
כך שהאור של השמש, הוא דייקא יוצר את החושך וכולי ...
ויש בזה סודות שונים והמשכיל יבינם מדעתו וכולי.
|
|||
![]() |
|||
אליעד כהן ![]() מנהל הפורום ![]() |
![]() |
||
לב.
הלב הוא החיות של הדבר. שהוא מרמז כאן על ה"יש", דהיינו על נקודת ושורש החיות של ה"יש" שהוא נפרד מה"אין".
העניין הזה שהלב הוא החיות של כל דבר הוזכר כאן במעשה עצמו
הַלֵּב הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר
וּבְוַדַּאי אֵין קִיּוּם בְּלא לֵב וממילא הלב של העולם, שהוא בחינת ה"יש", הוא נקודת המרכז והחיות שמחייה את ה"יש". דהיינו נקודת המרכז של החלל הפנוי. דהיינו הנקודה הרחוקה ביותר מהאין סוף, הנקודה המצומצמת ביותר, ששם השי"ת נמצא בתכלית ההסתרה וכולי.
וראה כאן http://breslev.eip.co.il/?key=321 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מט - לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ'
שהלב הוא הצייר של כל המידות שיש בחלל הפנוי.
וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=179 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ב - יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה
כי עיקר הצרה הוא בלב דייקא.
ובמספר מקומות מובא גם העניין של הדמים שבלב, שהם ביטוי לרצונות ולתאוות של העולם וכולי.
בכל מקרה, הלב מייצג כאן בסיפור את נקודת המרכז והחיות של העולם. דהיינו הנקודה הרחוקה ביותר מהאין סוף.
***
ולצורך העיון, יש גם את הבחינה של הלב העליון שהוזכר כאן http://breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%9C%D7%91+%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F&cid=0 - לב העליון
והלב שהוזכר כאן הוא הלב התחתון שמקבל את חיותו מהלב העליון הנ"ל.
|
|||
![]() |
הגב ![]() |
עמוד 1 2 > |
מעבר לפורום |