אחי, הבחירה ביד האדם לעשות כרצונו. ושכל אחד יאמין במה שבא לו. בדיוק בשביל זה יש בחירה חופשית.

זה כמו לכתוב השכל של הסיפורי מעשיות

כל אחד מבין מזה את הנגלה לו

זה כמו ראי

זה כמו הבן מלך שיצר אומנות גבוהה כל כך שכל אחד ראה בה...

 

רבי נחמן כותב

לעתיד יתער ...שיר פשוט כפול משולש מרובע

וכאן מקום של אמונה

 

אפשר ללמוד

אפשר להבין

אבל הפתק הוא אולי בעיקר אמונה

האמנת שרבי ישראל קיבל את הפתק בכתב ידו של רבי נחמן

אז זהו

אתה מאמין

ואמונה היא לב לא שכל

 

אחי, לדעתי גם אם אתה בכיוון, הרי שעוד יש לך לאיפה להתקדם.

 

היכלי התמורות נראים כמשהו מאוד אמיתי ... וחייבים לעבור בהם. אבל השגה של אמת זה משהו אחר וכשתגיע תדע.

 

ואיך תגיע ? על ידי זה שתמשיך להתקדם לפי נקודת האמת שלך ... עד שתגיע אל האמת עצמה ... שהיא משהו גדול יותר מכל צירופי האותיות והמילים ביחד.

 

האמת עצמה כ"כ גדולה, שאי אפשר לחשוב עליה. ושצריך לשקר כדי לחשוב עליה (צריך צמצום כדי להשיג את בחינת "מה").

 

וכשתגיע לאמת כזאת שאי אפשר לחשוב עליה, אז נדבר ...

 

*

 

ולגבי השגות האלוקות ... מי שטעם יין הונגרי, לא יעבדו עליו ...

 

אני מכיר היטב את הטעם של הגמטריות והצירופי אותיות, אבל יש דברים הרבה יותר טובים ...

 

בהצלחה ...

 

 

 ברמיזה חיוכית. אמר רבינו " אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה " ואמר  מלפני וליפנים..אוי לנו אם הינו פוחדים לשאול ..שלא תחלום מה אני שואלת את רבינו והוא עונה לי בחיוך...

מה היה ..פשוט  ..יהוה= היה _ ו  =ואו = אחד = אהבה.  אור דויד המלך.

ראה  דויד ( פני =פנמיות )   דלת. -ואו - יוד -דלת.  =אלול.. ר"ת  אני לדודי ודודי לי....

דודי= דו רה מי פה סול לה סי + די ( למי שיודע התו ה8 ).

אני לא יודע אם אפשר לצייר אבל תצייר את האות .  ואו . בעמידה כאילו . ו. למטה  ,א  באמצע . ועוד ו מעליה.

והיא בחי, שש ימים ובאמצע שבת ועוד שש ימים מעל. בח, משה שעומד בין שמד לרצון. הוא האות  א..

2.  שש שעות ביום + נקודת חצות (א ) ואז שש שעות בלילה . זה ההיתחדשות שרבינו רוצה שניתחדש בקבלת התורה .." את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים  ....סלת  למנחה בלולה בשמן

כתית רביעית ההין.  ר"ת ברסלב +כה ( המתקת ה24 בתי דין ע"י השכל העלין . ק"ש )

3. והם שש הרועים  .אברהם יצחק יעקוב יוסף אהרן משה..( דוד נקודת האמצע=א=פלא עליון ) וחזר חלילה עד אין סוף דאין סוף.

 

ודע כי שמד הוא השעשוע ..שכתב רבינו.." אל תיתבהל ואל תיתבלבל ואל תיפול ברוחך .משום  דבר  שבעולם ( ר"ת שמד ) כי יש לנו כתפיים רחבות לסמוך עליהם.

 

הוא בעל הכתפיים הרחבות אחי שלוקח אותי למקומות שלא חלמתי שיש דבר כזה בכלל..

המקום שאתה חושב שכדאי לך לדעת אותו לא מומלץ..

כך זה היה .הגעתי למקום מסויים ( בהשאלה ). והיה שם פתח, ונישמע לי כאילו באוזן. שלא ישכח את הצדיק !!

האמת שעברה לי מחשבה זרה באותו רגע שלקצת גאות ( מה הצדיק צריך שאני אזכור אותו ? ).

ואז הגעתי לחושך אדיר שלא היה שם כלוםםםםםם. אפילו לא מודעות , והיתחלתי לבכות כי לא היה שם השם יתברך ( להרגשתי ) ועצרתי והתחלתי לחזור אחור ואמרתי לו אני לא יכולה בלעדיך .אני צריכה לברוא אותך במחשבתי כדי שיהיה לי את מי לאהוב. ועוד חזרתי אחורה, וכל צעד התגשמתי יותר והוא הזהיר אותי. את כבר מגשמת אותי לצבע . את כבר עושה לי צורה. ועמדתי כמו על גג היקום .ושם שמעתי את הפסוק. "עת החל האדם לשלוט באדם להרע לו " וראיתי איך מפורסמים של שקר שולטים פה בבריאה ומציירים את האור לרעתם.. זה לא שאין לי שכלים שאתה שואל .. אני פשוט מחויבת לא להעביר למי שלא מכיר במלך שלי..כשתודה שאלופו של עולם זה רבינו נחמן ..ומשיחו על פני הבריאה הוא סבא דסבין רבי ישראל דב אדסר .אז אני אכתוב לך ..השגות אלוהות..

 

היי. בא נחדד את העניין.

 

השי"ת הוא אין סוף. ובכל אחד יש התנוצצות אחרת של השי"ת שאין בחברו.

 

אבל השלמות היא להיות כלול מהכל.

 

וכפי שהסברתי, שלמות האמונה היא על ידי השכל, ושלמות השכל הוא על ידי האמונה. ורק אז יש לאדם אמונה בשלמות שהיא השכל הנקנה. ואין טריק אחר ואין קיצורי דרך ...

 

אז נכון שכל אחד הולך לפי נקודת האמת שלו, אבל בסוף צריך לחבר את הכל ...

 

*

 

לגבי הצעתך על עוד פורום, הנה פתחתי עוד אחד כזה.

 

 

מוזמן לפרסם שם הודעה ראשון ...

 

בהצלחה

 

רבי נחמן מברסלב כתב בפירוש:

 

http://breslev.eip.co.il/?key=333 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - עַל יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה יִחוּד

 

וְהַבֵּרוּר שֶׁל הַמַּאֲכָלִים, הוּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה
כִּי הָאֱמֶת, מַה שֶּׁהִגְבִּיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין
הוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְחַדֵּד הַשֵּׂכֶל, לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ
וְעַל זֶה נֶאֱמַר: 'וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס'
כִּי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַקֻּשְׁיוֹת
כִּי יֵשׁ קֻשְׁיָא שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְהָבִין תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא זוֹ
עַל זֶה נֶאֱמַר: 'וְדַע מַה וְכוּ'
וְיֵשׁ קֻשְׁיָא, שֶׁאֵינוֹ בְּאֶפְשָׁרִי לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי לְהָבִין תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא כָּזוֹ
רַק לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הַתֵּרוּץ
אָסוּר לְאָדָם לְעַיֵּן בָּהֶם
וְכָל מִי שֶׁסּוֹמֵך עַל שִׂכְלוֹ וּמְעַיֵּן בָּהּ, עַל זֶה נֶאֱמַר: "כָּל בָּאֶיהָ לא יְשׁוּבוּן"
כִּי עַל קֻשְׁיָא כָּזוֹ, אָסוּר לִסְמך עַל שִׂכְלוֹ, רַק לְהַעֲמִיד עַל אֱמוּנָה
וַאֲפִילּוּ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה
לִפְעָמִים נִסְתְּמוּ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב
וְנִזְרְקָה בּוֹ אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב עַל אֶפִּיקוֹרְסוּת
וְזאת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת הִיא לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, יָכוֹל לְהָבִין בֵּין רַב לִמְעַט

 

דהיינו שחור על גבי לבד, רבי נחמן מברסלב כותב בפירוש שרק בחלל הפנוי צריך אמונה. אבל בכל השאר צריך שכל.

 

וממילא זה הפירוש האמיתי של כל שאר המקומות שרבי נחמן מברסלב אומר שצריך תמימות ופשיטות ואמונה, זה כמובן רק בחלל הפנוי.

 

אבל בשאר המקומות, צריך כמובן רק ואך ורק שכל.

 

ואם תשים לב, רבי נחמן מברסלב רמז שבשכל של העולם הבא כן ידעו תשובה. שהוא השכל הנקנה.

 

ולשכל הזה אפשר לזכות, רק ואך ורק על ידי שמוציא את שכלו מכוח אל הפועל. ואין טריק אחר.

 

*

 

http://breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה

 

בְּחִינַת קִבּוּל הַשָּׂכָר לֶעָתִיד לָבוֹא
וְאָז יָבִינוּ בְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא עַל יְדֵי הַצִּמְצוּם
אֵיך אֶפְשָׁר לִהְיוֹת, שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם אֱלקוּת, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הַקִּבּוּל שָׂכָר
כִּי עִקַּר הַקִּבּוּל שָׂכָר לֶעָתִיד הוּא, שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַשָּׂגוֹת
וְיָבִינוּ מַה שֶּׁהָיָה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בָּעוֹלָם הַזֶּה

 

ורבי נחמן מברסלב אמר בפירוש שעל ידי אמונה אפשר להיות צדיק, אבל השגות אי אפשר בלי שכל. דהיינו שעל ידי אמונה בלי שכל, האדם רחוק מהתכלית של העולם הבא.

 

וכיו"ב בעוד מקומות.

 

*

 

ואנשים נאחזים בליקוטי מוהרן, ולא מבינים שהם אינם מבינים דבר.

 

כי כדי להבין את הליקוטי מוהרן באמת, לשם כך צריך להיות בקיא ברצוא ושוב בליקוטי מוהרן. כגון כאן לדוגמא, שהאדם יכול לעשות פלפולים שרבי נחמן מברסלב אמר שלא צריך שכל ושמספיק אמונה, אבל האדם לא יודע שרבי נחמן מברסלב מבאר את דבריו גם במקומות אחרים.

 

ולכן, לא מספיק לצטט את רבי נחמן מברסלב, אלא צריך להיות בקיא ולהסתכל על הדברים כעל מכלול.

 

ולכן, לא מספיק רק לצטט את רבי נחמן מברסלב, אלא צריך גם להסתכל בשכל שיש בכל דבר.

 

ואני מניח שאם תחפש תוכל להביא גם ציטוטים הפוכים על כל דבר.

 

לכן צריך להסתכל על השכל של הציטוטים, ולא רק על הציטוטים. וזה בדיוק הרעיון של מה שאמרתי, שנדמה לאנשים שהם הולכים בעצות של רבי נחמן מברסלב, אבל זה רק לפי החיצוניות של העצות, שגם זה טוב.

 

אבל השלמות זה משהו אחר ...

 

"לגבי כל מה שאתה לא מסכים איתי אני יענה לך בס'ד וה' יהיה בעזרי"

 

אני רק רוצה להבהיר, כי מחמת שיש אמת בכל דבר בעולם כמו שלדוגמא יש אמונה בתוך האפיקורסות, ממילא זה אומר שאני לא מתנגד לשום דעה בעולם, אלא רק רוצה שהמחלוקת תגביה את האדם. כפי שאמר רבי נחמן מברסלב שעל ידי שאלות נעשות תשובות.

 

ולכן כאשר אני לא מסכים עם מישהו, זה ברור לגמרי שאפשר ללמד על דבריו זכות, אבל המטרה של המחלוקת היא ללבן את העניין ...

 

*

 

"אני מחפש את נקודת האמת שלי לא של אף אחד זה שאתה לא מסכים איתי זה דעתך לא דעת רבינו , "כשם שפרצופיהם שונים דעותהם שונים "

 

זה נכון. אתה לא צריך אפילו לא לחפש את נקודת האמת של רבי נחמן מברסלב. אלא רק את של עצמך.

 

ואדרבה, מחוייב שתהיה מחלוקת בין החכמים, כדי שיהיה קיום לעולם כמובא בדברי רבי נחמן מברסלב.

 

*

 

"גם בחקירות בקדושה אפשר ליפול , ראיה מכהן גדול ששירת בבית המקדש 80 שנה ובסוף ניהיה אפיקרוס , מביא האר'י ז'ל מה הייתה טעות של כהן גדול שניכנס לעומק בחקירות למעלה ממדרגתו ונפל בזה הדבר ,"

 

תזכור רק שחקירות זה עם שכל. אבל השגת השי"ת שהיא מעל השכל, היא עם אמונה. ואדרבה, צריך להשלים את שכלו בכל מה שיש ביד אנושי להשיג, דהיינו כל תחום שבעולם חוץ מהחלל הפנוי שאין שם שכל. ואז זוכה לאמונה ולהשיג באמונה שהיא השכל הנקנה, את השכל של החלל הפנוי.

 

*

 

"אתה בעצמך אמרת שיש שכל בכל דבר , אז בגמטריות יש שכל"

 

זה ברור לגמרי שיש שכל בכל דבר. רבי נחמן מברסלב אומר גם שאפילו בדברי העולם יש שכל. אבל הוא מוסיף שאסור להרבות ולהתעסק בענייני העולם, גם מי שיכול להוציא מהם רמזים. והוא מסביר 2 סיבות. והסיבה השניה היא, שיש תורות ושכל גדול יותר שבו צריך לעסוק ...

 

*

 

להמתיק כל דבר ולהביא אותו לשורשו זה רק על ידי התבודדות לא על ידי שכל , עיין תורה "המהלך לבד בדרך "

אני לא מסכים איתך.

 

ראשית בתורה הנ"ל לא זכור לי הביטוי של להמתיק כל דבר בשורשו. שם מובא העניין של להכלל במחוייב המציאות. ואדרבה, בתורה של התיקון הכללי ובעוד מקומות, מביא רבי נחמן מברסלב כי ההמתקה היא על ידי קדושת המחשבה ותיקון המחשבה. שהוא תיקון המוחין וכולי.

 

ובכל מקרה, אם תתעמק בתורה נב של ההתבודדות, תראה שאדרבה יש שם גם תהליך שכלי. כי כדי להתפלל, גם זה צריך לעשות עם שכל.

 

אי אפשר להתחמק מלשון רבי נחמן מברסלב שחזר ואמר, שהכל תלוי בדעת. ושעל ידי הדעת אותו יתברך נכלל בו. כי במקום שחושב השכל שם נמצא כל האדם.

 

אמונה היא לא במקום שכל. היא מעל השכל. היא שכל יותר גדול מהשכל הרגיל. אבל היא לא טיפשות, אלא היא שכל מאוד גדול.

 

גם בתורה של החלל הפנוי, רבי נחמן מברסלב כותב שם שני דברים.

 

1 - הוא כותב שאין שכל לתרץ את הקושיות.

2 - הוא כותב שאין שם חכם שיתרץ את הקושיות.

 

והפשט הוא, שאין שם שכל לתרץ את הקושיות, כי אנשים משוגעים לא יבינו את החכם שיתן להם את התירוץ.

אך בוודאי שיש שם שכל, כי שם הוא מעל השכל.

 

בחלל הפנוי אין את השכל של המשוגעים. יש שכל אחר שהוא מהות השי"ת עצמו.

 

ורבי נחמן מברסלב עצמו אמר שהוא זכה לדעת את התשובה של הידיעה והבחירה. וגם בתורה סד הנ"ל, מובא שלעתיד ידעו את התירוץ.

 

דהיינו שיש תירוץ, רק שהוא שכל יותר גדול.

 

וכיו"ב שרבי נחמן מברסלב מביא שלעתיד יכנסו המקיפים ואז יגדל השכל.... דהיינו שיש שכל, אבל הוא גדול מאוד.

 

*

 

אני לא חי על מיתוסים אני חי על אמונה פשוטה בדברי מורינו רבי נתן , שרבינו אמר לו בפירוש שהוא רוצה שהעיניין שלו לא יכבה , ושרבי נתן יעשה תלמידים ותלמידי תלמידים עד עצם היום הזה , אז אני שואב את אמונה והאמת מתלמידיו
אשרי המאמין " לא כל דבר צריך להתיישב בשכל .

 

לא הבנתי איך זה קשור לעניין. ז"א בשום שלב לא הזכרנו את העניין של תלמידים שיעשו תלמידים.

 

אבל מצד שני, כן, הכל כן צריך להתיישב בשכל.

 

לא חייב שכל אנושי, אבל חייב להתיישב בשכל הנקנה.

 

ורק אז זאת אמונה של אמת. אחרת זאת אמונה של מדמה שאינו מבורר.

 

וכל זמן שיש חילוק אצל האדם בין האמונה שלו לבין השכל שלו, הרי שגם השכל שלו וגם האמונה שלו פגומים.

 

וכשאדם זוכה לשכל שלם, שהוא השכל הנקנה, אז האמונה שלו והשכל שלו הם אחד ממש.

 

*

 

"רבינו אמר שעיקר ההתקרבות אליו תיהיה על ידי הליכה בעיצותיו אז יש מספיק עיצות , וכל אחד שיבחר לו מה שהוא נימשך אליו בעיניין רבינו , העיקר שילך בדרך  עיצותיו ,וההולך בדרך תמים לא יפול ולא יכשל ."

 

על זה אנחנו מסכימים, אבל צריך לזכור שרבי נחמן מברסלב הבטיח גם שמי שיצייט אותו יהיה כמוהו ממש. ובפועל המון אנשים נדמה להם שהם מצייטים את רבי נחמן מברסלב, אבל הם עדיין לא רבי נחמן מברסלב.

 

ושורש העניין הוא, כי רבי נחמן מברסלב רק הקדים הקדמות בלבד. ורבי נחמן מברסלב כותב שהתלמידים צריכים להסתכל על הרמזים שהרב מרמז להם בים החוכמה.

 

כי השכל של הצדיק הוא מעל הזמן. והוא רוצה שהאדם יבין את השכל הזה מעצמו בשביל הבחירה.

 

וכל דברי רבי נחמן מברסלב מלאים גם בסם המוות, לצורך קיום העולם כמובא. ורבי נחמן מברסלב אמר את כל דבריו בדרך משל, כדי לתת לאדם בחירה לצורך קיום העולם.

 

והרעיון הוא שיש בדברי רבי נחמן מברסלב פנימיות שאותה צריך להשיג. וללכת בעצות רבי נחמן מברסלב באמת, היינו להשיג את השורש שלהן לפני הבריאה בתורת ה ממש, שרק אז האדם באמת הולך עם השכל של רבי נחמן מברסלב.

 

*

 

"אני לא מסכים איתך שלא מצייתים את רבינו בשום עיצה , בוודאי מצייתים את רבינו , ואנחנו לא יודעים מה השיג חבירנו ,אז בעניין זה יש עוד הרבה לומר אבל זה לא הזמן והמקום ."

 

כל האנשים בעולם בכל פעולה ופעולה שהם עושים, הם מצייטים את רבי נחמן מברסלב. כי רבי נחמן מברסלב אמר שהשכל שלו נמצא בכל ענייני העולם. ותורת ה נמצאת גם בעבודת אלילים. אך האם זה אומר שצריך לעבוד אלילים, מאחר שבאתכסיא יש שם אלוקות ?

 

אלא שצריך ללכת גם על פי הפשט. וצריך לדעת שלצייט את רבי נחמן מברסלב באמת, זה עניין אחר לגמרי. והראיה הפשוטה היא, שעד כה גם גדולי הצייטנים, לא הפכו להיות רבי נחמן מברסלב עצמו. לפחות לא ידוע שמישהו חשב כך.

 

וכמובן שאפשר להאריך ולהראות המון מקומות שרבי נחמן מברסלב כל הזמן מרמז, שיש פנימי וחיצוני. ושכל הדיבורים שלו הם רק חיצוני. ושצריך לזכות ללכת לפי הפנימיות וכולי.

 

*

 

"בעניין העולם הבא עיין סיפור של האופה שרבינו תיקן אותו בגלל שהוא עשה טובה עם אנשיו"

 

אחי, גם לתקן למישהו את העולם הבא, גם בזה יש דרגות.

 

כמובא בקבצנים, כולם קיבלו את העולם הבא ... אבל רק רבי נחמן מברסלב המשיך לעלות מדרגה לדרגה גם בעולם הבא.

 

וכי חשבת שאותו אופה זכה אחרי פטירתו להשגות של רבי נחמן מברסלב עצמו ממש בין רגע ?! רבי נחמן מברסלב עצמו אמר שבעולם הבא בגן עדן, כולם נעצרים. רק שהוא עולם מדרגה לדרגה וכולי.

 

דהיינו, גם גן עדן, גם בזה יש דרגות ...

 

*

 

"באמונה אין שכל , אז אי אפשרי לחקור עם אמונה , כי אם היה אפשרי אז זה לא הייתה אמונה , זה היה שכל . אז מי שמנסה להטעות את עצמו כיאלו יש לו אמונה , והאמונה שלו היא שכל , אז הוא בבעיה רצינית , כי אמונה זה לא שכל כלל וכלל לא"

 

כפי שאמרתי לך, לשון רבי נחמן מברסלב מפורש שהשכל הנקנה הוא אמונה.

 

באמונה אין שכל רגיל. אבל השי"ת הוא השכל עצמו. וכל השעשוע של העולם הבא, הוא של שכל. ויש שכל מעל הזמן, ויש מקיפים מעל הזמן וכולי. כך שבוודאי שיש שכל עד אין סוף ...

 

ומי שמנסה להטעות את עצמו שיש לו אמונה, ושהאמונה שלו היא נגד השכל, הרי שגם אין לו שכל שלם (שהוא השכל הנקנה) וגם אין לו אמונה שלמה (שהיא השכל הנקנה).

 

ושלמות הדברים היא האחדות של השכל ושל האמונה, שהיא השכל הנקנה.

 

ומי שהאמונה שלו סותרת את השכל שלו, הרי שאין לו אמונה של אמת בשלמות. ושלמות  האמונה היא על ידי אמת...

 

*

 

"דייהנו שהאמונה תולה בפה של האדם דהיינו התבודדות ותפילה לאו דווקה שכל "

 

אחי, גם תפילה יש בזה שכל. כי שלמות התפילה היא דבקות ללא דיבור כלל. ושלמות התפילה היא מעל השכל ומעל המחשבה, דהיינו השכל הנקנה.

 

וגם התבודדות, שלמותה היא על ידי ביטול המוחין לאין סוף, שזה כמובן שכל מאוד גדול שהמוח לא יכול להחזיק אותו ...

 

"בעדינות אין בכלל שכל באמונה "

 

בעדינות, אמונה היא כולה שכל.

 

*

 

"רבינו אמר בפירוש לרבי נתן( עיין חיי מוהר'ן) איזה גן נאה לישכב בו , שהוא שהה באומן לפני פטירתו . אז רבינו הוא כן הגגני ואנחנו כן הנטיעות (עיין ליקוטי הלכות ) מובא שם באריכות . (צריך להאמין בדברי הצדיק האמת עיין ליקוטי מוהר'ן
"

 

זה שרבי נחמן מברסלב הוא הגנני זה ברור, אבל השכל של רבי נחמן מברסלב נמצא בתוך האדם עצמו ממש. וכל אדם צריך להוציא את שכלו מכוח אל הפועל, ולהיות הגנני בעצמו.

 

*

 

"לא שחכתי את האלפין הנפולים " - זה היה רק כדי להזכיר, שלא כל מה שנראה חידוש, הרי שהוא בשורשו אמת. כי גם החידושים של היכלי התמורות נראים אמת ...

 

*

 

"בעניין הנ נח . אני מאמין באמונה פשוטה בפתק הקדוש שקיבל רבי ישראל דוב בר אודסר , ואשרי המאמין מי שלא רוצה להאמין אז הוא בבעיה לא אני. זהו "

 

בעניין אמונות, הבחירה ביד האדם להאמין כרצונו. ומאחר שצריך שתהיה לאדם בחירה חופשית להאמין בכל דבר כרצונו, ממילא אני לא מתכווח על אמונות. כי צריך שתהיה לאדם בחירה להאמין כרצונו.

 

ז"א, ברור שיש דרך לברר את האמונה ואת המדמה ולדעת האם זו אמת או לא. אלא שצריך שתהיה לאדם בחירה חופשית ...

חיי מוהר"ן - כד - שיחות השיכים להתורות

אות כד
פַּעַם אַחַת בָּאנוּ אֵלָיו אֲנִי וַחֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי סָמוּךְ לְשָׁבוּעוֹת תקס"ה, וְאָמַר לָנוּ שֶׁעַתָּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל
רַק זאת נוֹדַע לִי בָּעִתִּים הַלָּלוּ שֶׁעַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁבָּעוֹלָם אֵין הַצַּדִּיקִים יְכוֹלִין לִהְיוֹת עֲנָוִים וְכוּ' כַּמְבאָר בְּסִימָן קצ"ז
וְיָתֵר מִזֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ
וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ, כָּךְ מַמָּשׁ אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ עַכְשָׁו כְּלוּם.
וְאָמַר שֶׁעַכְשָׁו הוּא מִתְנַהֵג בִּפְשִׁיטוּת
שֶׁעוֹמֵד בַּבּקֶר וּמִתְפַּלֵּל תְּפִילָּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ הוּא לוֹמֵד קְצָת, וְאַחַר כָּךְ הוּא אוֹמֵר תְּהִלִּים, וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל אֲכִילָתוֹ וּמַנִּיחַ עַצְמוֹ לִישׁן קְצָת
וְאַחַר כָּךְ הוּא עוֹמֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ קְצָת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים.
וְיֵשׁ לִי רַחֲמָנוּת עָלַי
וְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת עַל עַצְמוֹ
אָמַר בִּתְמִימוּת וּבְלֵב נִשְׁבָּר
עַד שֶׁכָּל מִי שֶׁשָּׁמַע אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים רָאָה וְהֵבִין גּוֹדֶל הָרַחֲמָנוּת הֶעָצוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הָיָה רָחוֹק בְּתַכְלִית הָרִחוּק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ'.
וְסִפֵּר לָנוּ אָז
שֶׁחָלַם לוֹ שֶׁהָיָה שָׁבוּעוֹת וְהָיִינוּ כֻּלָּנוּ כְּדַרְכֵּנוּ בְּכָל שָׁנָה לְהִתְקַבֵּץ אֵלָיו עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת.
וְלא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה כְּלָל
וְהָיָה מְבַזֶּה וּמְיַסֵּר אוֹתָנוּ מְאד וְאָמַר כִּי הַכּל בִּשְׁבִילֵנוּ שֶׁמֵּחֲמַת עָבְיוּתֵנוּ וְכוּ' אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה
[כַּמְבאָר אֶצְלֵנוּ שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק נַעֲשֵׂית מֵהָאֲנָשִׁים הַבָּאִים וּמִתְקַבְּצִים אֵלָיו].
וְהוֹכִיחַ אוֹתָנוּ מְאד
וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרַרְנוּ כֻּלָּנוּ בִּתְשׁוּבָה גְּדוֹלָה
וְאַחַר כָּךְ אָמַר תּוֹרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָא מְאד.
וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ בַּחֲלוֹם גַּם הַתּוֹרָה שֶׁאָמַר אָז.
אַחַר כָּךְ הָיִינוּ אֶצְלוֹ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְאָמַר אָז תּוֹרָה נִפְלָאָה עַל פָּסוּק וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּסִימָן נ"ו הַמַּתְחֶלֶת כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחִינַת מַלְכוּת.
אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְכוּ' וְיֵשׁ מַלְכוּת בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא וְכוּ' וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה אַף עַל פִּי כֵן בְּאִתְכַּסְיָא וְכוּ'.
אַחַר כָּךְ אָמַר בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ
לָכֶם נִדְמֶה שֶׁאֵין לִי מֶמְשָׁלָה כִּי אִם עֲלֵיכֶם
בֶּאֱמֶת אֲנִי מוֹשֵׁל אֲפִילּוּ עַל כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר רַק שֶׁהוּא בְּאִתְכַּסְיָא
אַחַר שֶׁאָמַר הָעִנְיָן הַמְבאָר בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ"ל הַמְדַבֵּר מִדַּרְכֵי ה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם שֶׁהֵם בְּחִינַת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים
שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ וְזֶה אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ
אַף עַל פִּי כֵן אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים.
וְזֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל כִּי הֵם בְּחִינַת רְעָמִים וְכוּ'.
אַחַר כָּךְ בַּלַּיְלָה דִּבֵּר מִזֶּה קְצָת בְּשִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עִם הָעוֹלָם
וְאָמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא בְּסִפְרֵי מְקֻבָּלִים תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא הַזּאת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה
כִּי הֵם רוֹצִים לְתָרֵץ מַה שֶּׁזֶּה מֵקֵל וְזֶה מַחְמִיר שֶׁזֶּה מֵחֶסֶד וְזֶה מִגְּבוּרָה וְכוּ'
עַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים, עַיֵּן בְּדִבְרֵיהֶם
וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ הַתֵּרוּצִים אֵינָם כְּלוּם לַמֵּבִין קְצָת.
וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: יַחְגּר אֶחָד מָתְנָיו לוֹמַר תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא זאת בְּפָנַי.
כִּי בֶּאֱמֶת אֵינוֹ תֵּרוּץ כְּלָל
כִּי זֶה אוֹמֵר שֶׁהַדָּבָר כָּשֵׁר וּמֻתָּר לֶאֱכל
וְזֶה אוֹמֵר לְהֶפֶךְ שֶׁאָסוּר לְאָכְלוֹ
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָבִין בַּשֵּׂכֶל שֶׁדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם אֱמֶת
מֵאַחַר שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר הַדִּין בְּהֶפֶךְ מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ'.
וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה שֶׁהַתֵּרוּצִים עַל קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ.
לא מִבַּעֲיָא הַתֵּרוּצִים שֶׁבְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים שֶׁבְּוַדַּאי אֵין בָּהֶם כְּלוּם
**************************************************************
וְכַמְבאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אָסַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְעַיֵּן אֲפִילּוּ בִּסְפָרִים שֶׁל הַמְחַקְּרִים הַכְּשֵׁרִים
**************************************************************
מֵחֲמַת שֶׁמְּבִיאִין קֻשְׁיוֹת חֲזָקוֹת גְּדוֹלוֹת עַל דַּרְכֵי הַשֵּׁם וּמַאֲרִיכִין בְּקֻשְׁיָתָם
וְאַחַר כָּךְ רוֹצִין לְתָרְצָהּ וְהַתֵּרוּץ חָלוּשׁ מְאד וּבְנָקֵל לְסָתְרוֹ.
וְעַל כֵּן מִי שֶׁמְּעַיֵּן בָּהֶם וְרוֹצֶה לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיוֹת עַל יְדֵי שֵׂכֶל יוּכַל לָבוֹא לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, כִּי מֵבִין אַחַר כָּךְ שֶׁהַתֵּרוּץ אֵינוֹ כְּלוּם וְנִשְׁאָר בְּקֻשְׁיָא
******************************
עַל כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן בָּהֶם כְּלָל רַק לִסְמךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד.
******************************

וּכְשֶׁבָּא חַס וְשָׁלוֹם בְּדַעְתּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיָא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ
צָרִיךְ לֵידַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָהּ

*********************************
כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הָאֱנוֹשִׁי דַּרְכֵי ה' וְכוּ'
*********************************
              ******
רַק לִסְמךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד
             ******
לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי בֶּאֱמֶת הַכּל נָכוֹן וְיָשָׁר

***********************
רַק שֶׁבְּשִׂכְלֵנוּ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דַּרְכֵי הַשֵּׁם
***********************

וְכַמְבאָר זֶה בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַרְבֵּה.
אֶלָּא אֲפִילּוּ קְצָת הַתֵּרוּצִים הַמּוּבָאִים בְּסִפְרֵי הַמְקֻבָּלִים אֲמִתִּיִּים
שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים בַּעֲלֵי הַשָּׂגָה וְרוּחַ הַקּדֶשׁ
אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיָא עַל יְדֵי תֵּרוּצִים
                                                           ****
כַּנִרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהַתְּשׁוּבָה נִשְׁאָר מַעַל, וּצְרִיכִין רַק לִסְמךְ עַל אֱמוּנָה.
                                                           ****
וְכֵן עַל שְׁאָר קֻשְׁיוֹת כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ כְּגוֹן הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה שֶׁמּוּבָא גַּם כֵּן שֶׁרוֹצִים לְתָרְצָהּ
                                                      ****
וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם יִרְאֶה שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין הַתֵּרוּץ כְּלָל בְּשִׂכְלֵנוּ.
                                                      ****
עַל כֵּן אֵין לָנוּ לִכְנס בָּזֶה כְּלָל לְתָרֵץ קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ.
וְכֵן הַקֻּשְׁיָא הַמּוּבָאָה בְּעֵץ הַחַיִּים בִּתְחִלָּתוֹ שֶׁרוֹצֶה בַּעַל הַ"שַּׁעֲרֵי גַן עֵדֶן" לְתָרְצָהּ
וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל כָּל שֶׁהוּא יִרְאֶה שֶׁהַתֵּרוּץ הוּא וְלָא כְלוּם
כִּי סוֹף כָּל סוֹף מְסַיֵּם שָׁם שֶׁלְּמַעְלָה מִשָּׁם אָסוּר לְהַרְהֵר.
אִם כֵּן טוֹב אֲשֶׁר יָפֶה לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיָא בִּתְחִלָּה עִם זֶה הַתֵּרוּץ, שֶׁאָסוּר לָנוּ לְהַרְהֵר כְּלָל מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר, וְלָמָּה לָנוּ לִכְנס בַּחֲקִירוֹת שֶׁל עוֹלַם הַתּהוּ כָּאֵלּוּ, וּלְבַסּוֹף לא יְתָרְצוּ כְּלוּם, וּמִי יוֹדֵעַ אִם יָשׁוּב בְּשָׁלוֹם.
***************
טוֹב לִשָּׁאֵר תֵּכֶף בֶּאֱמוּנָה לְבַד
***************
כִּי חֲקִירוֹת כָּאֵלּוּ כְּמוֹ הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּבִפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁבִּתְחִלַּת עֵץ הַחַיִּים אִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי כְּלָל וְאָסוּר לִכְנס בָּהֶם כְּלָל
רַק צְרִיכִין לֵידַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אפֶן
              ******
רַק לִסְמךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד
              ******
כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְּרָכָיו מִדְּרָכֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתָיו מִמַּחְשְׁבוֹתֵינוּ.
וְעַיֵּן נִפְלָאוֹת בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּסִימָן כ"א עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֶעָתִיד לָבוֹא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְכוּ'
שֶׁבֵּאֵר שָׁם אֵיךְ אֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל נִמְשָׁכִין מִשֵּׂכֶל הַמַּקִּיף שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ עַכְשָׁו בְּשׁוּם אפֶן.
וְכֵן בְּהַתּוֹרָה "בּא אֶל פַּרְעה" בְּסִימָן ס"ד, שֶׁמְּבאָר שָׁם שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִסּוֹד חָלָל הַפָּנוּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצא בָּהֶם שֵׂכֶל לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם אפֶן.
וְכֵן בְּהַתּוֹרָה וַיְהִי מִקֵּץ כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ז' שֶׁמְּבאָר שָׁם שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם
כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אוֹתָם יֻקְשֶׁה אַחַר כָּךְ עוֹד קֻשְׁיָא שֶׁיִּהְיֶה חֲזָקָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה
עַד שֶׁיָּכוֹל לִכְנס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן
שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם וְכוּ' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.
וְכֵן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בִּסְפָרִים שֶׁלּוֹ הַקְּדוֹשִׁים.
וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן נ"ב דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל
שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁמַּה שֶּׁקָּשֶׁה קֻשְׁיָא עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶה מֻכְרָח לִהְיוֹת כָּךְ
כִּי עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה קֻשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם.
כִּי אִם לָאו, רַק יִתְנַהֵג כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ בְּלִי קֻשְׁיוֹת עָלָיו
אִם כֵּן יִהְיֶה דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ חַס וְשָׁלוֹם.
עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו יִתְבָּרַךְ קֻשְׁיוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַהֲבִינָם בְּשׁוּם אפֶן כִּי דַּעְתּוֹ בְּהַנְהָגוֹתָיו מְרוֹמָם וְנִתְעַלָּה וְנִשְׂגָּב מְאד מִדַּעְתֵּנוּ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וְכֵן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.
הַכְּלָל שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמְּדַבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְתָרְצָם בְּשׁוּם מָקוֹם
רַק כָּל דְּבָרָיו הֵם שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה מְגַלֶּה תּוֹרָה נִפְלָאָה בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד, וּמַרְאֶה לָעֵינַיִם וּמְבָאֵר לַדַּעַת לְהַרְאוֹת מֵהֵיכָן אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת נִמְשָׁכִין
שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם וּלְיַשְּׁבָם בְּשׁוּם אפֶן.
וְכַוָּנָתוֹ לְהַרְאוֹת לַדּוֹרוֹת שֶׁאָסוּר לִכְנס בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם בְּשׁוּם אפֶן וְעַל כֵּן כָּל בָּאֶיהָ לא יְשֻׁבוּן וְלא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים.
                                                                                                                 ******
רְאֵה דְּרָכָיו וַחֲכָם וְתָבִין נִפְלְאוֹת ה', אֵיךְ מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת יָבִין מִדַּעְתּוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ בְּשׁוּם שֵׂכֶל,
                                                                                                                 ******
וַאֲפִילּוּ בְּדַרְכֵי הַמְקֻבָּלִים הָאֲמִתִּיִּים

חיי מוהר"ן - תז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה

וּכְבָר מְבאָר בְּכַמָּה סִפְרֵי קַדְמוֹנִים הַרְבֵּה שֶׁצָּוְחוּ עַל סִפְרֵי הַחֲקִירוֹת הַנַּ"ל כַּמְפֻרְסָם.
וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא הַרְבֵּה שֶׁחִפּוּ עָלָיו
כְּבָר יָדוּעַ שֶׁלּא עָשׂוּ כִּי אִם לְמַעַן כְּבוֹד הַתּוֹרָה מֵחֲמַת שֶׁחִבֵּר סְפָרִים נִפְלָאִים עַל כָּל הַהֲלָכוֹת כְּגוֹן סֵפֶר הַיָּד.
וְגַם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר שֶׁבְּסִפְרֵי הַיָּד בְּמָקוֹם שֶׁמְּדַבֵּר מֵהֲלָכוֹת, הֵיטִיב לַעֲשׂוֹת
אֲבָל בְּסֵפֶר מוֹרֵה נְבוּכִים יִמְחֹל לוֹ ה' מַה שֶּׁעִוֵּת בָּזֶה עִוּוּתִים שֶׁאֵין כְּמוֹתָם הַנּוֹגְעִים בְּעִקְּרֵי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כַּמְפֻרְסָם.
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ הַחוּשׁ
כִּי כָּל מִי שֶׁמְּעַיֵּן שָׁם רוֹאֶה בְּחוּשׁ הָרְאוּת שֶׁדְּבָרָיו הֵם כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, וּכְנֶגֶד דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
וְגַם בְּסֵפֶר הַיָּד בְּמָקוֹם שֶׁמְּדַבֵּר מֵחֲקִירוֹת קִלְקֵל הַרְבֵּה כַּמְבאָר בִּסְפָרִים שֶׁצּוֹעֲקִים מָרָה עַל שֶׁאָמַר שֶׁבְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלּוֹ מְבאָר כָּל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה וּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, אוֹי לַלֵּב שֶׁנִּכְנַס בּוֹ שׁוּם סְבָרָא רָעָה כָּזאת שֶׁהִיא כְּנֶגֶד כָּל סִפְרֵי אֱמֶת שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵהַתַּנָּא אֱל קִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְכוּ'.
וְאַתָּה הַמְעַיֵּן אִם אַתָּה מִתְפַּחֵד וּמִתְיָרֵא לִגַּע בִּכְבוֹדוֹ
גַּם אֲנִי אוֹדְךָ
אֲבָל חָלִילָה שֶׁתַּבִּיט בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁמְּדַבֵּר מֵחֲקִירוֹת שֶׁלּא תְּאַבֵּד עוֹלָמְךָ, כַּאֲשֶׁר נֶאֶבְדוּ כַּמָּה וְכַמָּה מֵהַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הַמְּצוּיִים עַכְשָׁו, שֶׁסּוֹמְכִים דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים עַל דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, וּמַעֲמִידִים לִפְנֵיהֶם לְמָגֵן וּלְמַחֲסֶה אֶת הַסְּפָרִים הַנַּ"ל.
וְשִׂים לִבְּךָ וְהָבֵן מִפְּנֵי מִי רָאוּי לְךָ לְהִתְיָרֵא יוֹתֵר
אִם מִסֵּפֶר מוֹרֵה נְבוּכִים הַבָּנוּי עַל פִּי סְבָרוֹת אֲרִיסְטוֹ הַיָּוָן יִמַּח שְׁמוֹ וְנִמַּח זִכְרוֹ
אִם לְהַבְדִּיל מִסֵּפֶר הַזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁחִבְּרוּ הָרַשְׁבִּ"י וְחַבְרַיָּא זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ וְעַל פִּי אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכָל דִּבְרֵיהֶם רֻבָּם מְקֻבָּלִים אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.
וּמַה שֶּׁחִדְּשׁוּ בָּהֶם הָיָה בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ מְאד, וּמְחַזְּקִין וּמְקַיְּמִין מְאד אֶת אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִתְחִילָה מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכוּ', וּמְזָרְזִים מְאד לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ
וּלְהַבְדִּיל הַסְּפָרִים הַנַּ"ל הֵם בְּהֶפֶךְ מִכָּל זֶה כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם, וּבוֹחֵר בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ
אות תט
וְאָמַר שֶׁיְּכוֹלִין לְהַכִּיר בְּהַפָּנִים שֶׁל הָאָדָם אִם לָמַד [מוֹרֵה נְבוּכִים]
כְּלוֹמַר שֶׁהַפָּנִים שֶׁל זֶה הַלּוֹמֵד זֶה הַסֵּפֶר נִשְׁתַּנָּה לְהָרַע.
כִּי בְּוַדַּאי הוּא אוֹבֵד צֶלֶם אֱלהִים פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי זֶה.
וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם שֶׁעָסְקוּ בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, נַעֲשׂוּ אֶפִּיקוֹרְסִים גְּמוּרִים, וְהֵם חֲשׁוּדִים עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.
כִּי זֶה הַסֵּפֶר וְכֵן שְׁאָר סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים עוֹקְרִים אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי מֵאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וּמִתּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אוֹבֵד.
גַּם אֲנִי דִּבַּרְתִּי עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת שֶׁלָּמְדוּ מִכְּבָר סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים
וְכֻלָּם אָמְרוּ בְּפֶה מָלֵא שֶׁהֵם מִתְחָרְטִים מְאד עַל זֶה שֶׁלָּמְדוּ, וְהַלְוַאי שֶׁלּא הָיוּ יוֹדְעִים מֵהֶם. וְהֵעִידוּ בְּעַצְמָן שֶׁרָאוּי לְהִתְרַחֵק מֵהֶם מְאד מְאד בְּתַכְלִית הָרִחוּק.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מֵהֶם וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
לְבַד כְּפִי מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכְּלַל יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁלָּהֶם

אות תז
מספרי החקירות וכו' ספר הרבה מאד כמה פעמים
ואסר עלינו מאד מאד לבלי לעין בהם ולהביט בהם כלל חס ושלום.
והפליג מאד בגדל האסור, כי הם מבלבלים דעת האדם מאד בדעות זרות שאינם מסכימים כלל לדעת תורתנו הקדושה.
גם אינם מאמינים בשדים אשר בכל דברי רבותינו זכרונם לברכה מבאר ההפך.
בפרט כפי מה שזכינו לספרי הזוהר הקדוש וספרי האר"י זכרונו לברכה והבעל שם טוב זכרונו לברכה, וכיוצא, שהם כלם מיסדים על פי רוח הקדש, ומעוררים את האדם מאד לעבודתו יתברך באמת.
על כן כל מי שרוצה לחוס על עצמו הוא צריך להתרחק מאד בתכלית הרחוק מספרי המחקרים שחברו קצת הקדמונים, כגון ספרי המפרשים על המקרא הנדפסים אצל המקראות גדולות ההולכים בדרכי החקירות, וכיוצא בהם אין צריכים לפרטם.
וגם על ספר העקדה אמר גם כן שלא ללמד אותו.
ואמר כי ספר העקדה הוא ספר כשר.
רק מחמת שמביא דברי המחקרים והקשיות שלהם.
וכן שער היחוד בספר חובות הלבבות וספר העקרים ומלת ההגיון להרמב"ם ומורה נבוכים, וכן שאר ספרי המחברים הכל כאשר לכל
הם אסור גדול מאד מאד ללמד אותם, כי הם פוגמים ומבלבלים מאד את האמונה הקדושה.
אשרי מי שאינו יודע מהם כלל והולך בתמימות, כי לא באלה חלק יעקב וכו'.
וכבר מבאר מזה כמה פעמים, אך צריכין לכפל ולשנות אזהרה זו כמה פעמים לגדל עצם אסור המכשלה הזאת הנוגע באמונתנו הקדושה.
ורבי נחמן מברסלב זכרונו לברכה היה כופל באזהרה זו כמה וכמה פעמים בלי שעור
ובכל פעם שהיה מדבר מאלו הספרים היה מפליג מאד בגדל האסור ללמד אלו הספרים של חקירות.
והזהיר מאד להתרחק מהם בתכלית הרחוק לבלי להביט בהם כלל.
בפרט אלו החבורים שחברו המחקרים שבימינו, אין צריך לומר שצריך לברח מהם למלט נפשו מני שחת לבל יאבד עולמו לגמרי חס ושלום.
ומרגלא בפומה דרבי נחמן מברסלב זכרונו לברכה לומר
כי טוב להודות לה' על אשר שלח לנו את נאמן ביתו הוא משה רבנו עליו השלום, שהוציא אותנו מכל המבוכות, ונתן לנו את התורה וצוה עלינו להאמין בה' בלי שום חקירות כלל, ולקים את כל דברי התורה והמצוות כפשוטן.
אשרי מי שזוכה לילך בתמימות וכו'.
[גם מה שמובא בהרמב"ם בספר היד קצת חקירות כגון בהלכות יסודי התורה ובהלכות דעות, ובתחלת הלכות עבודה זרה, צריך גם כן לברח מהם ולבלי להסתכל שם כלל. ובכל מקום שהוא מדבר מחקירות צריך לברח משם מאד]
אות תח
והיה מתלוצץ מאד ממה שכתב שם מענין האומרים על ענין קבלת התורה
שחס ושלום משה רבנו עליו השלום עשה תחבולות בחכמתו וכו'
ואסור לחזור דברים כאלו אפילו בדרך ליצנות רחמנא לצלן.
רחמנא לשזבן מדעות זרות משבשות כאלו.
אוי למי שנכנס בו מחשבה אחת מאלו המחשבות ואין צריכין לסתר שטותים כאלו.

 

אחי, יש משהו בסיסי שצריך לדעת. תמימות פירושו שכל מושלם. כמובא בתורה הראשונה בליקוטי מוהרן. תמימות הוא לא טיפשות, תמימות הוא הדרגה הגבוה ביותר. ואדרבה רק על ידי תמימות אפשר לדעת מה היה לפני הבריאה.

 

ולתשומת ליבך, "על ידי זה מזונותיו ביגיעה רבה". הליקוטי מוהרן מלא בכך שהפרנסה תלויה בדעת. ועל ידי שממשיך אלוקות לתוך צמצומים, דהיינו על ידי שכן משיג את מהות השי"ת על ידי אמונה !

 

ואם תרצה, אאריך בכך.

 

תודה

 

נשלח במקור על ידי יעקב חיים ב. על ידי החקירה במה למעלה ומה למטה וכו', על ידי זה מזונותיו ביגיעה רבה.{לענ'ד לא לחקור בכלל מה קדם למה הבריאה או בכללי אלה להיות פשוט ותמים עם ה' )

 

אחי. הקדמות והקדמות. מקובל לגמרי אם זה הקדמות. אך אתה מוזמן להוסיף דברים עם שכל חדש, מלבד ראשי תיבות שעדיין לא הבנתי מה הם נותנים ואיך בדיוק ...

 

"אני יודע מה היה לפני כי הייתי שם " - אחי, אין דבר כזה "הייתי שם". הסברתי לך מספר פעמים ולא התייחסת. אי אפשר להיות שם. לפני הבריאה אין מקום ואים שם ואין הוויה כלל. כך שאם היית שם, הרי שלא היית איפה שצריך להיות.

 

הקבצן אמר, אני אין לי הוויה כלל. ואתה אומר הייתי שם. זה בדיוק ההפך ! וכבר הסברתי לך מספר פעמים, שאם האדם יודע שהוא נמצא שם, או אם האדם חושב שהוא רואה את המלך, הרי שבוודאות הוא נמצא בהיכלי התמורות. כי את המלך עצמו אי אפשר לראות. כי לא יראני האדם וחי. וכתבתי לך את זה כמה פעמים, אך לא קיבלתי תגובה לעניין.

 

"ואין לי מניעה להיפגש איתך ולהוכיח לך את זה "

 

ראשית אני לא זקוק להוכחות כלשהן. שנית ילו ידעת את האמת, היית יודע שאין דבר כזה להיפגש ולהוכיח. כי באפשרותך להוכיח זאת באמצעות שכל שתגלה. אין שום משמעות לראות את הגוף שלך בפועל. להיות שם זה עם הנשמה. וגם מי שמת ועוזב את הגוף, גם הוא לא נמצא שם !

 

וכל הסיפורים על המוות הקליני שכאילו ראו את השי"ת, זה הכל קשקוש דמיוני. כי ראו מה שראו, אך אם ראו וידעו שראו תוך כדי שרואים, הרי שלא ראו את השי"ת אלא ראו איזה דמיון אחר שקרי כלשהו ...

 

ויש לך דרך פשוטה להוכיח מה ראית אם ראית, על ידי שכל. לצדיק אמיתי יש את הטעם של ארץ ישראל שהוא הטעם של השכל כמובא. פשוט תגלה איזה שכל חדש, שהשורש שלו הוא באין סוף. זאת הדרך לדעת שאתה יודע ...

 

כל השאר, זה דמיונות בלבד ...

 

"חווה על בשרך את חידוש העולם" - כנ"ל, אם אתה מרגיש את חידוש העולם, אתה מקסימום נמצא בעולם האצילות. אך באין סוף אין שום רגש כלל ולא חידוש ולא עולם כלל.

 

"איך הבורא מחיה פה כל דבר בהויה , ואם לא היה מחדש אותו היה פשוט נעלם" - כפי שאמרתי, זה הכל השגות שהן במקרה הטוב ביותר בעולם האצילות. אך השורש שלהן הוא לא האין סוף, אלא רק ממה שיש אחרי הבריאה בלבד.

 

"זה מה שיודעת הנמלה בקטנותה ואנשים משכילים לא יודעים" - אחי, המשפטים האלו לא מעידים על חוכמה. כיו"ב המשפט שהובא במקום אחר, שמי שלא יהיה ברסלב יעלם. זה הכל קשקוש.

 

לעתיד לבוא יבינו מדוע כבר היום וכבר מאז ומעולם כולם ברסלב. אף אחד לא יעלם בסוף.

 

הצדיק אמור לדעת מדוע כולם מכירים את הבורא. ומדוע ואיך האמונה נמצאת בתוך הכפירה ממש. ומי שחושב שיש כופרים בעולם, הרי שהוא עצמו עם פגם אמונה וכפירות. כי כל מי שבאמת יש לו שכל של אמת, הוא יודע שכל דיבורי הכפירה בעולם, הם כולם דיבורי אמונה יותר גדולים מדיבורי האמונה הגלויים.

 

כך שלחשוב שמצד האמת אנשים לא יודעים את מה שהנמלה יודעת, זה נובע רק מחמת זה שהאדם רחוק מהאמת ולא רואה את השי"ת בכל דבר. וכל שכן שהאדם הזה רחוק מהשגת האין סוף שמלובש בכל דבר.

 

*

 

"4 ראשי שנה הן זה תורה" - אני לא דן אותך, אבל תשים לב שלעניין אתה לא עונה. עדיין לא הבנתי מה התועלת בכל הפירושים האלו. מה בדיוק הם נותנים.

 

"ששם את הפתק באילן  " - אחי, רבי נחמן מברסלב היה קיים גם לפני הפתק.

 

אם אתה חושב שלפתק יש ערך כלשהו, אז הנה דרך אחת לבדוק את זה. תראה לי בבקשה איך כל התורות בליקוטי מוהרן ואיך כל דיבור של רבי נחמן מברסלב, איך הוא מחובר לשכל של הפתק.

 

וכמובן שעדיין צריך לבאר מה השכל שיש בפתק. כי למלמל נ ננח זה נחמד, אבל מה השכל שיש בזה. ואיך זה עוזר לאדם להשיג באמצעות האמונה שלו את מה שהיה לפני הבריאה.

 

וכן, אתה מוזמן לענות לי בצורה מאוד ממוקדת.

 

איך אמירת הננח עוזרת לאדם להבין טוב יותר מה היה לפני הבריאה.

 

תודה.

 

לכל דבר בעולם יש תכלית. והתכלית זה שעשוע העולם הבא, שהוא מגיע על ידי הדעת והשכל בלבד ! ועל ידי השכל היינו על ידי זה שהאדם משיג בשכלו את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, ועל ידי זה שב שכלו לשכל הנקנה, ומשיג את מהות השי"ת ברצוא ושוב ונכלל בהשי"ת וזוכה לתיקונו.

 

נכון, יש הרבה דרכים להגיע לזה. אפילו דרך עבודת אלילים. גם דרך כפירות ועבודה זרה ממש, גם דרך זה אפשר להתקרב להשי"ת.

 

אבל לאדם יש בחירה. והאדם בוחר להתעסק במה שהוא חושב שהכי מקרב אותו.

 

וכמובן שבכל דבר יש שכל כלשהו, גם בגמטריות. אבל מה התכלית שלהן ? מה זה נותן בדיוק ? ואיך זה מקרב את האדם אל ידיעת הבורא.

 

אחי, זה דברי רבי נחמן מברסלב בפירוש ששלמות יש רק להשי"ת. ושהכל בעולם תלוי בדעת !!! וכולי וכולי וכולי. ותיקון המחשבה, והכל נמתק בשורשו. ושצריך לכלול את הבריאה בלפני הבריאה על ידי האמת וכולי.

 

*

 

"רבינו יודע לתת לכל אחד כפי שורש נישמתו , וככה זה מוסבר לי מחסידי ברסלב הוותיקים"

 

זה מיתוס שאין לו שום אחיזה במציאות !

 

ז"א מצד אחד זה כמובן נכון שהצדיק מלביש את עצמו בכל הדיבורים שלו וכולי, אבל בשורה התחתונה כל חכמי ברסלב לדורותיהם כולם מעידים על עצמם שהם לא מקורבים לרבי נחמן מברסלב. מדוע ?

 

כי רבי נחמן מברסלב התחייב שכל מי שיצייט אותו יהיה כמוהו ממש. וממילא, כל זמן שהאדם לא הפך להיות רבי נחמן מברסלב עצמו עם השכל של רבי נחמן מברסלב עצמו, הרי שזה מעיד שהוא לא מצייט את רבי נחמן מברסלב.

 

ואפשר לפלפל פלפולים עד מחר שהעיקר של ברסלב זה למלמל נ ננח וכיו"ב. ואפשר לומר שהעיקר של ברסלב זה התבודדות וחצות. ויש שיאמרו שהעיקר זה דף גמרא ושולחן ערוך וכיו"ב, כל אחד לפי הדמיון שלו.

 

אבל יש דבר שקוראים לו מבחן התוצאה. ובמבחן התוצאה, כולם נכשלו. ז"א כולם עם כל הפלפולים שלהם, אף אחד לא הגיע לשכל של רבי נחמן מברסלב עצמו. לפחות אף אחד לא טען את זה.

 

כך שזה אומר שיש כאן משהו אחר בוודאי שאותו דווקא צריך לעשות.

 

כי אם רבי נחמן מברסלב הבטיח שמי שיצייט אפילו עצה אחת שלו בשלמות יהיה כמוהו ממש, ואם בו זמנית כולם מצייטים אותו ולא זוכים להשלים את התיקון בשלמות כאן בעולם הזה, הרי שזה אומר שאף אחד לא באמת מצייט את רבי נחמן מברסלב, אלא רק בכאילו.

 

וכמו שאמר רבי נחמן מברסלב לרבי נתן ורבי נפתלי, אתם רק כמו נוצות שעל הבגד ... ואתם מתפללים במסירות נפש, כמו שאני משכתי את החבלים בספינה במסירות נפש, דהיינו שאתם לא מתקרבים אפילו למה שרבי נחמן מברסלב באמת רצה.

 

ואנשים חושבים שאם אחרי פטירתם הם יהיו אצל רבי נחמן מברסלב שזה יתן להם משהו. אבל רבי נחמן מברסלב אמר בפירוש שגם בעולם הבא גם אלו שנמצאים אצל הצדיק, זה לא יתן להם שום דבר אם הם לא טרחו בעולם הזה. וגם בעולם הבא צמוד לשולחן של רבי נחמן מברסלב, לא כל אחד זוכה להבין את רבי נחמן מברסלב.

 

ולכן, המחשבה ש"רבי נחמן מברסלב יתקן אותי" וכיו"ב, שהאדם כאילו מסיר מעצמו את האחריות לתיקונו וחושב שיש כאן איזה קוסם שיתקן אותו, זה שגוי.

 

והראיה הפשוטה היא, שעד היום עם כל מה שכולם כאילו מצייטים את רבי נחמן מברסלב, אף אחד לא זכה להיות רבי נחמן מברסלב עצמו. דהיינו המסקנה היא, שאף אחד לא באמת מצייט את רבי נחמן מברסלב.

 

*

 

לגבי עניין החקירות לפני הבריאה. כל הנ"ל נכון רק אם מדובר על חקירות עם השכל האנושי. אבל להוי ידוע לך, שכל התכלית של העולם הוא דווקא לחקור את מהות השי"ת עם האמונה שהיא שכל אחר. ושאליו זוכים, רק על ידי שלמות השכל האנושי. כדברי רבי נחמן מברסלב בפירוש !!!

 

וכל העניין של המשיח, הוא שיכנסו המקיפים של מה שהיה לפני הבריאה. וכל דברי רבי נחמן מברסלב מלאים מזה.

 

*

 

"רבינו זה הגנן ואנחנו הנטיעות"

 

גם המחשבה הזאת, גם היא יש בה טעות שורשית חמורה.

 

רבי נחמן מברסלב הוא היועץ. היועץ שמיעץ לך איך אתה עצמך תהיה הגנן ובעל הגן. זאת ענווה פסולה בתכלית לחשוב שמערכת הכוחות ביניך לבין רבי נחמן מברסלב צריכה להיות של רב מול תלמיד. על האדם לשאוף להיות רבי נחמן מברסלב עצמו ממש.

 

בקיצור, יש כאן דרך מחשבה שגויה ...

 

*

 

ואם נחזור לעניין הגמטריות, כמובן שאפשר ללמד זכות על כל דבר, אבל מצד האמת כל הננח וכיו"ב וכל ה"סודות" שמגלים שדבר אחד הוא בחינת דבר אחר בראשי תיבות וכיו"ב, זה הכל חסר תכלית בעיני.

 

משום שלוקחים רעיון לא ברור, ומסבירים אותו בעזרת רעיון לא ברור אחר.

 

החוכמה היא לקחת רעיון רוחני, ולהסביר אותו בצורה כ"כ פשוטה, שגם ילד גוי סיני בן 5 יבין אותו.

 

כל הפלפולים שדבר כלשהו הוא בחינת דבר אחר, בד"כ הם לא מגלים שום שכל חדש ולא מועלים לאף אחד בשום עניין.

 

ואל תשכח את דברי רבי נחמן מברסלב על האלפין הנפולים, שהם חידושי תורה עם פרפראות שנראות מתוקות ... אבל דרכם היצר הרע מטעה את האדם ...

 

**

 

מוזמן להגיב ולנמק ...

 

כשרבינו אמר  ג_מרת_י     ו_אגמו_ר.  ראה  סת"ר  גיור.    ואין לי מניעה לדבר ישירות מהמקום בלי להביא סימוכין ..וכנראה שבזה אתה צודק.. מי שיבין שיבין . תודה לך

 

אחי, אתה באמת חושב שהאור והשכל של רבי נחמן מברסלב הוא גמטריות וראשי תיבות ? האם לזה אתה קורא תורות אדירות ? מה התכלית של כל הגמטריות האלו, מה יתן לך ומה יוסיף לך כל הפרפראות האלו ?

 

אני פשוט מנסה להבין, בשורה התחתונה מה נותנים כל הגמטריות והראשי תיבות האלו ?

 

ז"א נכון שיש כאן כאילו משהו מגניב. אבל מה התכלית ? מה זה נותן ?

 

ולמה רק כאילו משהו מגניב, כי באמת אם תרצה תוכל למצוא ראשי תיבות וגמטריות כחול אשר על שפת הים עם משמעויות מנוגדות.

כך שממילא אין משמעות למשחקי האותיות האלו ...

 

נחדד: התכלית היא להכיר את הבורא, דהיינו לדעת מה היה לפני הבריאה.

 

איך בדיוק הראשי תיבות האלו מסייעות לאדם לדעת את המהות של השי"ת ? איך מהגמטריות האלו ניתן להבין טוב יותר מהי התכלית שלשמה נברא העולם ?

 

אני אשמח לשמוע את דעתך בעניין !

 

תודה

נראה לי כי גוג = 12 רומז ל12 נוסחאות התפילה שתיקן יעקוב אבינו.

מגוג =12 = מ ( שרומז לתורה שניתנה ל-מ, יום ) ואולי זה הכונה לעשות מהתורה תפילה , דהינו להיתפלל עם דעת ולא כ"ש . להיתפלל באוטומט .

דוגמה , לך לנמלה עצל " בברכות השחר  ר"ת  המחזיר נשמות לפגרים מתים. ( מי שם לב ? )

2. הנותן לשכוי בינה....ר"ת   שארה כסותה ועונתה לא יגרע ... ר"ת לשכוי ...

וכל זה תורות אדירות  שאני מקבל בלי הפסק ..שארה ר"ת  , ארבעה ראשי שנה הם.....

ופעם הייתי דתי אמיתי אמיתי , והתפללתי שנים ולא ידעתי כלום בשקל ,,עד שזכיתי לאור של רבינו

 

 

אכן כן הבנת נכון. מלחמת גוג ומגוג היא מלחמה של השקר באמונה הקדושה.

 

מלחמת גוג ומגוג תתרחש לפני שיבוא המשיח ולפני הגאולה השלמה.

 

והעניין הוא כדלקמן:

 

המשיח שיבוא יעשה רק דבר אחד, הוא יגרום לאנשים להיות יותר חכמים. דהיינו יגרום להם להשתמש יותר בשכל שלהם.

 

וככל שאנשים יהיו יותר חכמים, כך החיים שלהם יהיו טובים יותר. כי כל החסרונות שיש לאדם הם רק מחמת חסרון הדעת.

 

אבל, כדי לחיות טוב באמת, לשם כך לא מספיק שיש לאדם יותר שכל, אלא לשם כך צריך שהשכל של האדם יהיה מושלם לגמרי, דהיינו שלמות השכל בצורה מוחלטת.

 

והמשיח יגלה הקדמות מסויימות, שבאמצעות ההקדמות האלו אנשים יזכו אחרי תהליך אישי של עצמם מול עצמם, להגיע אל תכלית הידיעה, שכל שלם, שבו כולם ידעו שאין שום רע בעולם כלל, רק הכל טוב והכל אחד תמיד.

 

ועל ידי הדעת הזאת, על ידי זה יכללו בהשי"ת ויחייו חיים נצחיים.

 

וכל עניין תחיית המתים, הוא עניין התגלות הדעת הנ"ל, שבו הדעת שיש לאדם תצא מכוח אל הפועל, ועל ידי זה תהיה תחיית המתים ויחייו לנצח.

 

ואת כל זה יעשה המשיח וכולי.

 

ומלחמת גוג ומגוג, היינו המלחמה שיש לאדם עם עצמו לפני שהוא זוכה לאמונה שלמה.

 

כי כדי לזכות לאמונה שלמה, לשם כך על האדם להכלל בא"ס לגמרי ולדעת את מהות השי"ת וכולי.

 

ולשם כך נדרש מהאדם שיהיה לו שכל אין סופי, דהיינו שכל על אנושי. כי בשכל אנושי אי אפשר להבין את מהות השי"ת.

 

וכדי לזכות לשכל על אנושי, לשם כך צריך לאמץ את השכל האנושי בצורה אין סופית, עד שהוא יהפוך להיות שכל על אנושי. שזה נקרא השכל הנקנה, שהוא ורק הוא נקרא שלמות האמונה וחיים נצחיים.

 

והנה, לפני שהאדם זוכה לשכל הנקנה הזה, לפני כן הוא חייב בהכרח לעבור דרך הגהנום ולעבור את מלחמת גוג ומגוג. היינו כי כדי לזכות לשכל שמעל השכל האנושי, לשם כך צריך האדם לעבור בחלל הפנוי, ששם אין שום שכל אלא רק אמונה.

 

ושם בחלל הפנוי, זו מלחמת גוג ומגוג, כי אין שם שום שכל כלל אלא אך ורק אמונה. ומלחמת גוג ומגוג היא מלחמת האמונה שיש לאדם שעובר בשאלות של החלל הפנוי, לפני שהוא מגיע לאין סוף ולשכל הנקנה וכולי.

 

כי כאשר האדם בחלל הפנוי ושם אין שום שכל כלל, ובכל זאת האדם מתחזק באמונה וכולי, הקושי הזה הוא מלחמת גוג ומגוג שאין מלחמה קשה ממנה. וכן הקושי הזה ויסורי הנפש שהאדם עובר שם, הם יסורי המדור הנמוך ביותר של הגהנום.

 

ותחיית המתים / חיים נצחיים / גן עדן / עולם הבא / משיח וכולי, הם הכל בחינה אחת.

 

כי גן עדן זה כאן ממש. ועולם הבא זה כאן ממש. ותחיית המתים זו תחיית הנשמות. וכל הבחינות האלו הם כולן עניין אחד, והוא ידיעת ה יתברך, ששם אין שום חסרונות כלל, ורק על ידי זה זוכים לחיים נצחיים. ולהכלל בהשי"ת זו תחיים המתים. ואז כאשר האדם נכלל בא"ס אז הוא חי בגן עדן ובעולם הבא. והכל כאן בגוף הגשמי הזה בעולם הזה ממש.

 

וכל הדברים האלו תלויים בכך שיהיה לאדם שכל על אנושי. שהוא השכל הנקנה שבו תלוי הכל. וכדי להגיע לשכל הנקנה הזה, לשם כך חייב האדם לעבור עם אמונה בשאלות של החלל הפנוי, לפני שהוא יגלה את השכל שיש מעל לשכל וכולי.

 

והמעבר שם הוא יסורי הגהנום והוא מלחמת גוג ומגוג.

 

ומי שמתחזק שם עם אמונה ... הוא דייקא זוכה לשלמות המוחין שלו, וזוכה להכלל בא"ס וכולי.

 

אם יש שאלות נוספות. תשאל ותקבל תשובה.

 

תודה.

 

האומנם כן הוא ? אשמח לדעת מהו פישרה של מלחמת גוג ומגוג המפורסמת ?

 

אשמח גם לקבל מידע על מה יקרה כשיבוא המשיח ? מהי תחיית המתים ? ועל כל העניינים האלו.

 

תודה