בעיקרון רבינו לא חטא, מה שנישמתו הייתה בוודאי מסובבת בעוביות של העולם את העבודה הקשה הזאת רבינו הצליח
אבל ח'ו להגיד שלרבינו היה יצר הרע כמו לאנשים מגושמים כמונו

 

 

אות תקנג
פַּעַם אַחַת סִפַּרְתִּי לְפָנָיו מֵעִנְיַן הֶחָסִיד מֵאַמְשְׂטֶרְדַּם שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם בִּבְּרָאד שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּרְאִיתִיו בִּקְהִלַּת קְרֶעמִינִיץ בַּחֲזִירָתוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
וְסִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁאָמַר שֶׁכְּבָר הָרַג אֶת הַיֵּצֶר הָרָע.
הֵשִׁיב לִי בִּלְשׁוֹן גְּעָרָה וְאָמַר
וְכִי מַה צְּרִיכִין לְדַבֵּר שֶׁהָרַג אֶת הַיֵּצֶר הָרָע
מֵאַחַר שֶׁהִתְעַנָּה כָּל כָּךְ
כִּי הֶחָסִיד הַנַּ"ל הִתְעַנָּה הַרְבֵּה מְאד
כִּי שָׁמַעְתִּי מֵחוֹתְנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהִתְעַנָּה מֵאָה וְשִׁשָּׁה פְּעָמִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת רְצוּפִים
[אָמַר הַמַּעְתִּיק הַכְּלָל הַיּוֹצֵא מִדְּבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם
שֶׁרָצָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהַכְנִיס בְּאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים שְׁלֵמָה וְלִבְלִי לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם כְּלָל
רַק לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק וְנֶאֱמָנִים דִּבְרֵיהֶם וְכוּ']

וְיֵשׁ שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם הוּא בְּחִינַת קְלִפָּה דַּקָּה וְזֶה הַיֵּצֶר הָרָע אֵין מְגָרִין אֶלָּא בְּאִישׁ חַיִל גָּדוֹל בְּמַעֲלָה קְצָת אֲבָל עֲדַיִן אֵין זֶה הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים כִּי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלָּהֶם הוּא מַלְאָךְ הַקָּדוֹש מַמָּשׁ

מסתמא אם רבי נתן אמר את זה אז יש לו על מה ליסמוך , כי בלי רבי נתן לא היה נישאר מרבינו אפילו עלה אחד למזכרת ,לא כל עניין צריך ליישב אותו על פי השכל ,למרות שזה טוב ,אבל אמונה זה הדרך בעיקר של רבינו שאמר בחי מוהר'ן ,אמונה אצל העולם זה דבר קטן אבל אצלי זה דבר גדול .

אות צא

אם היה אדם שעבר שמונה מאות פעמים על כל התורה כלה
אם היה משליך את ראשו במרירות כזה
בודאי היו מוחלין לו
ושאר הטוב איני רוצה לספר לכם
כי בודאי היה טוב

רבינו השיג השגות כאלו שאפילו בעל תשובה לא ישיג ויש שהיצר הרע שלהם הוא בחינת קלפה דקה וזה היצר הרע אין מגרין אלא באיש חיל גדול במעלה קצת, אבל עדין אין זה היצר הרע של הצדיקים אמתיים, כי היצר הרע שלהם הוא מלאך הקדוש ממש

 

הבאת ראיה לכך שרבי נתן אמר / חשב שרבי נחמן מברסלב לא טעם טעם חטא. זה עדיין לא אומר שרבי נחמן מברסלב לא טעם טעם חטא. בפרט שרבי נחמן מברסלב עצמו לא אמר זאת מעולם.

 

וכפי שהסברתי ואני אחזור ואסביר, אין שום חסרון בלטעום טעם חטא. טעם חטא זה טוב מאוד. גם השי"ת מבקש שיביאו עליו כפרה. ובעולם הבא יתגלה שבכל העברות יש תורה גבוה. וכמובא בליקוטי מוהרן ביום ההוא יבוקש עוון ישראל ואיננו, כי אז שיתגלה כיצד יש תורה בכל העברות, אז ירצו לעשות עבירות, אבל ואיננו, כי הכל נכלל באין ולא יוכלו לעשות עבירות.

 

 

וְזֶה: בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ
כִּי לֶעָתִיד יִהְיֶה כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה
וְעַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת
וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵעֲבֵרוֹת יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה
וְעַל כֵּן יְבֻקְּשׁוּ אָז הָעֲוֹנוֹת
כִּי יְבַקְשׁוּ וִיחַפְּשׂוּ אָז אַחַר עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל
אֵיךְ לוֹקְחִין עוֹד אֵיזֶה עָוֹן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ תּוֹרָה
וְאֵינֶנּוּ
כִּי יִהְיוּ כָּל הָעֲוֹנוֹת נִכְלָלִין בְּאַיִן
הַיְנוּ בְּאֵין סוֹף
שֶׁשָּׁם הָעֲוֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה
שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה' הַנַּ"ל
וְזֶה: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל וְכוּ' כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ"
הַיְנוּ עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה
יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהָעֲבֵרוֹת בְּחִינַת מַכְשֵׁלָה
שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, כַּנַּ"ל

 

ובמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים. והזדונות הופכות לזכויות ואין שום חסרון אלא אדרבה מעלה יתרה למי שחזר בתשובה אחרי שעשה עברות.

 

ודבר נוסף ששוכחים. רבי נחמן מברסלב לא נולד רבי נחמן מברסלב ! רבי נחמן מברסלב נולד אדם רגיל ככל האדם עם כל התאוות וכל המידות הרעות וכולי כמו כל אדם אחר ... וגם אחרי שהוא עבד על עצמו ... גם אז כל התאוות היו קשורות בגופו ! כמובא בליקוטי מוהרן על העניין של אלו שגם אחרי שהתענו עדיין התאוות קשורות בגופם.

 

ורק כאשר רבי נחמן מברסלב הגיע לארץ ישראל, רק אז הוא נכלל בא"ס וקיבל תורה חדשה ושכל חדש והכל נכלל בא"ס והכל נתקן.

 

אבל רבי נחמן מברסלב לא נולד רבי נחמן מברסלב. אלא הוא היה אדם רגיל ככל האדם.

 

וכפי שרבי נחמן מברסלב העיד על עצמו שהוא היה "כעסן גדול מאוד מאוד" וכל מי שיש לו עינים בראשו מבין שמי שיש לו כעס גדול מאוד מאוד, הרי שיש לו גם את שאר התאוות כפי שרבי נחמן מברסלב עצמו מבאר במקומות אחרים.

 

אלא ההבדל היחיד בין רבי נחמן מברסלב לכל השאר, הוא שרבי נחמן מברסלב תיקן את עצמו בשלמות. אך הוא לא נולד מושלם.

 

ואדרבה התיקון צריך להיות על ידי האדם דייקא כמובא בליקוטי מוהרן לגבי העניין של השי"ת שברא את המחוסר תיקון שהוא העורלה, והאדם על ידי הברית דייקא מתקן וכולי.

 

ולא זו אף זו, אלא שע"פ מ"ש רבי נחמן מברסלב לגבי העניין של לחזור בתשובה על תשובה עד אין סוף.

 

הפוך, אצל הצדיק כל מקום הוא בחינת ארץ ישראל.

 

אדרבה, הוא פרסם את תורת ארץ ישראל בעולם.

האם זו לא כפיות טובה ח"ו?

לבוא למישהו (ארץ ישראל) כדי לקחת משהו שאתה צריך וללכת אחרי שלקחת?

 

עיין בספר אבני"ה ברזל סימן ה'.

 

לגבי מ"ש חז"ל "שלא טעם טעם חטא". הרבה פעמים מדברים על חטא ספציפי. כמו כן יתכן שמדברים על חטא דווקא במזיד (למרות שחטא פירושו בד"כ שוגג). ודבר נוסף, לפי ההשגה של רבי נחמן מברסלב , הרבה דברים בעולם נחשבים לחטאים, גם אם הם לא מפורשים בתרי"ג.

 

לדוגמא: רבי נחמן מברסלב מבין שכל דבר שיש בו רצון ה הוא נחשב למצווה. משמע שכל דבר שאין בו רצון ה הוא נחשב לעברה.

כי מצד האמת, גם מחשבות זרות, גם תאוות וכולי, גם אלו נחשבים לעברות.

 

וכפי שרבי נחמן מברסלב עצמו מביא, שחטאים היינו חסרונות, היינו החסרונות שיש לשכינה וכולי.

 

דבר נוסף לגבי מוות בעטיו של נחש. וכאן אולי גם נבין את ה"לא טעם טעם חטא".

 

כאשר אומרים על מישהו שהוא מת בעטיו של נחש, פירושו שהוא מת בגלל החטא שלו עצמו.

 

פירוש: החטא של אדם הראשון, הוא לא סתם איזה חטא שהתרחש רק אצל אדם הראשון בעבר. החטא של אדם הראשון נמצא אצל כל אחד בכל רגע ובכל שעה.

 

למרות שלא מונים את מצוות עץ הדעת בתריג המצוות, אף על פי כן, האיסור לאכול מעץ הדעת קיים גם כיום עבור כל אחד בכל רגע ורגע.

בפשיטות האיסור הוא להשתמש בשכל ולומר על דבר אחד שהוא טוב ועל דבר אחר שהוא רע. כי זה בעצם היה חטא עץ הדעת.

 

וגם אם האדם מקיים את כל התריג כפשוטו, אל תשכח שיש את תורת ה ממש, שאותה הוא לא מקיים. ואני בכלל לא בטוח שמישהו לפני רבי נחמן מברסלב בכלל ידע שיש דבר כזה תורת ה ממש. כי רק רבי נחמן מברסלב זכה להבין את העניין הזה בשלמות.

 

בכל מקרה, גם אם האדם נקי מחטאים רגילים, אף על פי כן זה לא אומר שהוא תיקן את חטא אדם הראשון. כי כל זמן שאדם לא מתקן את חטא אדם הראשון, דהיינו כל זמן שהאדם לא נכלל בא"ס לגמרי, הרי שהוא עדיין בבחינת החטא של עץ הדעת טוב ורע.

 

וכפי שמביא רבי נחמן מברסלב , שמי שזוכה לשכל הנקנה, הוא דייקא זוכה לחיים נצחיים.

 

כי שכל הנקנה הוא הדעת בשלמות, השכל שמעל לשכל האנושי. וזה השכל שהיה לאדם הראשון לפני שהוא חטא.

 

אך בחטא שלו הוא נפל אל השכל האנושי, שאיתו כל אחד נולד. וכולי.

 

כך שמצד האמת, למות בעטיו של נחש, זה בעצם אומר שהאדם לא תיקן את החטא של אדם הראשון, וא"כ עדיין גם זה עצמו חטא.

 

לגבי החטאים של רבי נחמן מברסלב , שהם בחינת תשובה על תשובה.

אני לחלוטין לא מסכים עם זה.

 

תשובה על תשובה, זה רק אחרי שאדם עשה כבר תשובה שלמה. דהיינו נכלל בא"ס לגמרי.

 

ולמדרגה הזאת רבי נחמן מברסלב זכה רק אחרי שהוא חזר מארץ ישראל בלבד. שאז באמת הוא זכה להוריד תורה חדשה וכולי.

 

אך עד אז, למרות כל מה שזכה רבי נחמן מברסלב , הוא עדיין היה אדם רגיל לגמרי, עם כל התאוות וכולי.

 

וכפי שרבי נחמן מברסלב מביא את זה ב 2 מקומות.

1 - לגבי אלו שעושים תעניות וכולי אך כל התאוות קשורות בגופם וכולי.

2 - לגבי זה שכדי להגיע להיכלי התמורות לפני הפרי, גם שם צריך תעניות וכולי.

 

כך שבכל מקרה גם רבי נחמן מברסלב עבר את כל מה שעובר אדם רגיל ממש.

 

ולחלוטין לא ברור לי, למה אנשים מנסים להכחיש את העניין הזה.

להבנתי זה נובע ממה שנקרא "גאוות יחידה", דהיינו שאנשים רוצים לחשוב שהרב שלהם כ"כ צדיק וכולי. ולכן הם אומרים על רבי נחמן מברסלב את מה שהוא לא אמר על עצמו.

 

אך זה מיותר לגמרי, וזה אינו שבח בכלל.

כי רק מי שלא נולד בכלל, רק הוא לא חטא בכלל ...

 

ואפילו הנשמות בעולם האצילות, גם הן יש להן בחינת חטא, מאחר שהן נמוכות מבחינת אדם קדמון שהיא מעל האצילות.

 

ואדרבה, צדיק אמיתי הוא זה שעבר את כל העברות וחזר בתשובה מאהבה. ואין בכך שום פגם. ואדרבה זה שבח גדול וכולי.

 

לגבי נשמות שלא היו בחטא אדם הראשון, תביא בבקשה את המקור לכך שרבי נחמן מברסלב אמר זאת על רבי נתן.

 

ואל תשכח, שגם הנשמה של אדם הראשון, לא היתה בחטא אדם הראשון כאשר הוא נברא. אך הוא בכל זאת חטא. כך שגם אם מישהו מקבל נשמה חדשה וכולי, עדיין זה לא אומר שהוא לא יחטא, בדיוק כפי שאדם הראשון חטא.

 

ובפרט שאם תבין את עניין חטא אדם הראשון הנ"ל, תראה שכל אחד ואחד שיש לו שכל אנושי, הרי שהוא בעצם חוטא בחטא של עץ הדעת טוב ורע.

 

כי הטוב והרע קיומם הוא רק מצד השכל האנושי. וכמ"ש על "ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב" וכולי, כי אצל הבורא אין טוב ורע, וזה מצטייר רק אצל האדם.

 

כך שכל מי שיש לו שכל אנושי שמבדיל בין טוב לרע, דהיינו כל אחד כולל כל אחד. הרי שהוא חוטא בחטא אדם הראשון.

 

וארחיב גם, שעקרונית כל זמן שהדעת של האדם נבדלת מהדעת של הבורא ב 5 דברים שרבי נחמן מברסלב מביא אותם, הרי שהוא עדיין לא תיקן את חטא אדם הראשון ...

 

על בנימין בן יעקב, עמרם אבי משה, ישי אבי דוד, וכלאב בן דוד נאמר בגמרא שמתו בעטיו של נחש, דהיינו בגלל חטא אדם הראשון ולא בגלל חטאם הם.

(אמנם קשה על ישי, שידוע שהוא פיקפק בדרשה "עמוני ולא עמונית, מואבי ולא מואבית" ולכן פרש מאשתו (שהיא מזרע ישראל והוא מזרע רות המואביה) ונשא את השפחה, אך השפחה הכניסה בסתר את אשתו של ישי (אשר שמה הוא "ניצבת בת עדיאל") ולמעשה יוצא שישי חשב שזו אשה אחרת, ולכן דוד הוא "בן תמורה". לא מצאתי תשובה לזה עדיין)

התוס' שם הקשו מהפסוק "אין צדיק בארץ אשר לא יחטא", ותירצו שמדבר ברוב בני האדם אך בודדים - יכול להיות שלא יחטאו.

כשנפטר הרמ"ק הספידו האריז"ל בפסוק "וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת - ותלית אותו על עץ", "וכי יהיה באיש" הזה, הרמ"ק, "חטא משפט מוות"? לא, אבל בכל זאת, אם כן למה "והומת"? - "ותלית אותו על עץ" - תתלה מיתתו בחטא עץ הדעת.

על רבינו אינני יודע אם נאמר או לא. (לא זכור לי שראיתי משהו כזה)

בין כך ובין כך - היו לו נסיונות קשים ומרים ובלבולים רבים וכו' והוא עמד בהם.

יכול להיות שה"חטאים" שהיו לו, הם דקים מן הדקים ומבחינתנו אין זה חטא כלל (כמובא בכמה מקומות)

(וזה בחינת תשובה על תשובה וכו')

דבר נוסף:

יש נשמות שלא היו בחטא אדם הראשון כי נבראו אח"כ, והן נקראות בקבלה "נשמות חדשות". רבינו העיד על רבי נתן שיש לו נשמה חדשה.

זה לא אומר שהם לא יחטאו אח"כ אבל לדעתי זה אומר שהן חצובות ממקור גבוה יותר, אם כביכול הבורא נצרך לברוא אותן לאחר מכן, אז כביכול לא מספיק הנשמות שיש בעולם

(כמו כן שמעתי שר' זושא העיד על רבי אלימלך שנשמתו נמלטה מאדם הראשון כשחטא בעץ הדעת טוב ורע)

 

ואדרבה אין דבר כזה לא לטעום טעם חטא.

 

רבי נחמן כותב בפירוש: כאן:

 

http://breslev.eip.co.il/?key=515 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דַּע שֶׁיֵּשׁ חַדְרֵי תּוֹרָה

 

וְדַע שֶׁכָּל אָדָם קדֶם שֶׁמַּשִּׂיג בַּתּוֹרָה הַשָּׂגָה שֶׁל אֱמֶת
צָרִיך לֵילֵך בְּהֶכְרֵחַ דֶּרֶך אֵלּוּ הֵיכְלוֹת הַתְּמוּרוֹת
אֲבָל הַכְּלָל שֶׁאָסוּר לִטְעוֹת בְּעַצְמוֹ לִסְבּר שֶׁכְּבָר בָּא אֶל הַהַשָּׂגָה הָרָאוּי
כִּי אִם יִסְבּר כֵּן יִשָּׁאֵר שָׁם חַס וְשָׁלוֹם
אֲבָל כְּשֶׁיֵּדַע שֶׁעֲדַיִן לא הִתְחִיל לִכְנס לְחַדְרֵי תּוֹרָה הָאֲמִתִּיִּים
אֲזַי יִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, וְיַרְבֶּה בִּתְפִילּוֹת, וְיַפְצִיר
עַד שֶׁיִּפָּתְחוּ לוֹ שַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת, וְאָז יִרְאֶה הַהֶפְרֵשׁ
וַאֲפִילּוּ אִם עָשָׂה עֻבְדּוֹת וְתַעֲנִיתִים וְסִגּוּפִים בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְאַחַר כָּך זָכָה לְחִדּוּשִׁין
אַף עַל פִּי כֵן אַל יַעֲמד עַל זֶה לִסְבּר שֶׁהֵם הַשָּׂגוֹת שֶׁל אֱמֶת הַנַּ"ל
כִּי אֲפִילּוּ לְהַדִּמְיוֹנוֹת שֶׁל הֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת צָרִיך עֻבְדּוֹת וְתַעֲנִיתִים

 

וכן כיו"ב http://breslev.eip.co.il/?key=1848 - שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לו

 

פַּעַם אֶחָד שָׁלַח מֶלֶךְ אֶחָד שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים לִמְדִינָה עִם דְּבַר סֵתֶר לְמֶלֶךְ אַחֵר
וְהֵם עָבְרוּ בְּתוֹךְ הַמְּדִינוֹת שֶׁהָיוּ שָׁם חוֹלְקִים עַל הַמֶּלֶךְ
וְהָרִאשׁוֹן נָהַג עַצְמוֹ בְּחָכְמָה, וְהֶעֱלִים הָעִנְיָן לְגַמְרֵי
וְעָבַר הַמְּדִינָה וְלא הֵבִינוּ כְּלָל שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּבַר סֵתֶר
וְהַשֵּׁנִי עָבַר לְשָׁם, וְעָמְדוּ בְּנֵי הַמְּדִינָה עַל הַדָּבָר
וְהֵבִינוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ דְּבַר סֵתֶר וְתָפְסוּ אוֹתוֹ שֶׁיַּגִּיד לָהֶם
וְעָשָׂה בְּחָכְמָה אוֹ בִּגְבוּרָה וְנִמְלַט מִיָּדָם
הַשְּׁלִישִׁי עָבַר שָׁם וְעָמְדוּ עָלָיו גַּם כֵּן
וְהֵבִינוּ בּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ סוֹד, וְתָפְסוּ אוֹתוֹ
וְהָיוּ מְעַנִּים אוֹתוֹ בְּכַמָּה וְכַמָּה עִנּוּיִים הַרְבֵּה מְאד
וְכָל מַה שֶּׁעָשׂוּ לוֹ עִנּוּיִים וְיִסּוּרִים וְצָרוֹת גְּדוֹלוֹת וְהוּא לא הִגִּיד דָּבָר
וְעָמַד בַּנִּסָּיוֹן וְלא גִּלָּה הַסּוֹד
עַד אֲשֶׁר רָאוּ שֶׁאֵין מוֹעִיל לוֹ שׁוּם דָּבָר וְהִנִּיחוּהוּ
[כִּי חָשְׁבוּ מִסְּתָמָא אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל]
וְעָבַר וּבָא לְהַמֶּלֶךְ
וְהָיוּ חוֹקְרִים לְמִי מֵהַשָּׁלשׁ הַנַּ"ל מַגִּיעַ שָׂכָר יוֹתֵר
קְצָתָם אָמְרוּ, לְהָרִאשׁוֹן מַגִּיעַ יוֹתֵר, שֶׁעָשָׂה בְּחָכְמָה לְהַעֲלִים לְגַמְרֵי
קְצָתָם אָמְרוּ, לְהַשֵּׁנִי מַגִּיעַ יוֹתֵר שֶׁכְּבָר עָמְדוּ עַל דַּעְתּוֹ וְאַף עַל פִּי כֵן נִמְלַט מֵהֶם בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל
אָמַר הַמֶּלֶךְ: לְהַשְּׁלִישִׁי מַגִּיעַ שָׂכָר יוֹתֵר מִכֻּלָּם
כִּי כְּבָר נִתְפַּס בִּמְצוּדָתָם
וּבְוַדַּאי גַּם הוּא הָיָה רוֹצֶה לְהַעֲלִים אַךְ לא עָלְתָה בְּיָדוֹ
וְנִתְפַּס בְּיָדָם וְעִנּוּ אוֹתוֹ וְיִסְּרוּ אוֹתוֹ בְּיִסּוּרִים וְעִנּוִּיים כָּאֵלּוּ
שֶׁאִם הָיָה מְגַּלֶּה סוֹד אֶחָד הָיוּ הַכּל רָצִים אַחֲרָיו
וְאַף עַל פִּי כֵן עָמַד בְּנִסָּיוֹן כָּזֶה וְלא גִּלָּה דָּבָר
עַל כֵּן מַגִּיעַ לוֹ שָׂכָר יוֹתֵר מִכּוּלָם
[וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן קְצָת מְעַט לַמְּבִינִים]

 

והנמשל הוא על הצדיק האמת, שהוא דייקא עבר בכל ענייני ותאוות העולם הזה, ונתפס בידם, ועינו אותו וכולי, אך הוא לא עזב את האמת ואדרבה זכה למה שזכה.

 

וכיו"ב יש עוד מקומות שרבי נחמן כותב בפירוש שצריכים דייקא לעבור בענייני העולם הזה

 

ולפני כל עלייה, חייב שתהיה ירידה וכולי.

 

*********

 

דבר נוסף: אנשים חושבים שרבי נחמן נולד רבי נחמן. אך לא כן הוא הדבר.

 

רבי נחמן נולד כאדם רגיל לגמרי, עם כל התאוות וכל היצר הרע שיש בעולם כמו כל אחד אחר.

 

וגם רבי נחמן עבר את מה שעבר, כמו כל אחד אחר ממש. רק שהוא התגבר על הכל וזכה למה שזכה.

 

ומה שמייחד את רבי נחמן הוא, מ"ש http://breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם

 

הוא מ"ש:

 

וְזֶה אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא אִם כֵּן נִכְשַׁל בָּהֶם
כִּי לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא
צָרִיךְ יְרִידָה תְּחִלָּה
שֶׁהִיא הַמִּכְשׁוֹל
וְזֶה: בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ
כִּי לֶעָתִיד יִהְיֶה כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה
וְעַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת
וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵעֲבֵרוֹת יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה
וְעַל כֵּן יְבֻקְּשׁוּ אָז הָעֲוֹנוֹת
כִּי יְבַקְשׁוּ וִיחַפְּשׂוּ אָז אַחַר עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל
אֵיךְ לוֹקְחִין עוֹד אֵיזֶה עָוֹן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ תּוֹרָה
וְאֵינֶנּוּ
כִּי יִהְיוּ כָּל הָעֲוֹנוֹת נִכְלָלִין בְּאַיִן
הַיְנוּ בְּאֵין סוֹף
שֶׁשָּׁם הָעֲוֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה
שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה' הַנַּ"ל
וְזֶה: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל וְכוּ' כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ"
הַיְנוּ עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה
יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהָעֲבֵרוֹת בְּחִינַת מַכְשֵׁלָה
שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, כַּנַּ"ל

והעניין הוא, כי רבי נחמן דייקא זכה לעשות תשובה שלמה מאהבה בשלמות שאין שלמות אחריה.

 

ועל ידי זה כל העוונות שלו התהפכו לזכויות ממש. כנ"ל.

 

***************

 

ובעניין אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, זה אכן כפשוטו ממש ...

 

יחד עם זאת, מי שזוכה לתקן את עצמו לגמרי בשלמות, הוא כבר לא נחשב בבחינת צדיק בארץ, כי הוא כבר נחשב בן העולם הבא.

ואצלו היצר הרע הופך ליצר הטוב. והוא אכן שמור מכל דבר עבירה. כי אין לו בחירה חופשית וכולי.

 

והשאלה שלי היא:

 

1 - האם זה נכון ? ומה המקור לכך ?

2 - הרי כתוב "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אז כיצד מסתדר עניין זה ?

 

תודה