אולי אקשה על שאלתך בקושיה אחרת ותנסה לעזור לי בבקשה ( בחיוך ).

כתיב " ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן....."

שים לב כי נאמר -לאמר- האם היה צריך לשמור שלא יאכלו אחרים והוא היה מותר באכילה . או היה צריך ללמוד קל וחומר לעצמו ...כי כמו שאתה יודע (ואתה יודע ). הרי מי שהוא בחינת משה , אז דייקא הוא צריך לעיין במקום האפיקורסות כדי להעלות ניצוצות שנפלו לשם...

והוא כל עניין האכילה..ר"ת באמת= במופלא ממך אל תדרוש.

או כמו שאתה דורש להיות באמת לפי מדרגתו.

 

לפני שאדם הראשון חטא, הוא לא ידע להבדיל בין טוב לרע.

 

ושאלו השואלים, אם לפני החטא של אדם הראשון לא היה לו יצר הרע, אז מדוע הוא חטא? והשיבו תשובות שונות.

 

והתשובה לשאלה הזאת היא די פשוטה. אדם הראשון חטא, בגלל שהוא לא ידע להבדיל בין טוב לרע.

 

כי לנו שאנחנו יודעים להבדיל בין טוב לרע, זה נראה ברור שאם אמרו לך לא לאכול מעץ הדעת, כי אם תאכל תמות, אז כנראה שזה רע ולא צריך לעשות זאת.

 

אבל אדם הראשון לפני שהוא חטא ושלא ידע להבדיל בין טוב לרע, הרי שמבחינתו לאכול מעץ הדעת ולמות או לאכול מעץ החיים ולחיות, זה אותו הדבר. ולכן חוסר היכולת שלו להבדיל בין טוב לרע, היא זו שגרמה לו לאכול מעץ הדעת.

 

והשאלה הנשאלת היא, מדוע בעצם הואשם אדם הראשון באכילה מעץ הדעת? הרי לפני שהוא אכל הוא לא ידע שיש הבדל בין טוב לרע.

 

אז כיצד אפשר להאשים מישהו שהוא עשה משהו רע, אם לא היתה לו יכולת הבחנה בין טוב לבין רע?

 

ונחדד: השאלה היא לא למה הוא אכל, אלא למה הוא הואשם בכך שהוא אכל. הרי מבחינתו הוא לא היה יכול לעשות שום דבר רע. ולמרות שאמרו לו לא לאכול, הרי שמבחינתו זה היה טוב, בדיוק כמו לאכול מעץ החיים.

 

אז מדוע הוא הואשם בכך שהוא חטא?

 

מה דעתכם?