והנה יש שני סוגי ספירה .1.ללבנה ולכן נשאר 4 ימים כנגד ארבעה ראשי שנה הן .

2. לספירת החמה ונשאר 15 יום כנגד יה.ואולי נרחיב בהמשך אי"ה.....

 

בפשיטות. יש לך שכל. שכל = דעת.

 

שלמות הדעת = כאשר השכל מבין את כל מה שהוא יכול להבין.

 

ולהשלים את דעתו, זה בחינת בניין בית המקדש.

 

ואיך להשלים את דעתו, על ידי שמסתכל בשכל שיש בכל דבר, ומחפש את הסיבה של כל דבר.

 

עד שמבין את כל מה שיש ביד אנושי להשיג.

 

ואז השכל הופך להיות השכל הנקנה, שהוא שלמות הדעת.

 

יש ?

 

כי עין לא ראתה אלוהים זולתך, יעשה למחכה לו.

 

ובא לציון גואל, פירושו ואז תגלה את בחינת המשיח שבתוכך ותיגאל.

 

לעתיד לבוא פירושו, כאשר האדם / העולם יקבל שכל.

 

אצל צדיק אמיתי, העולם הבא והתכלית הסופית וכולי, הוא משיג אותה בכל דבר.

 

כי השי"ת גומר תמיד. ולכן אמר רבי נחמן מברסלב, אני גמרתי ואגמור.

 

כי מי שהוא צדיק אמת, הוא תמיד בתכלית הסופית והוא משיג את שעשוע העולם הבא בכל דבר. דרך התגלות התורה שיש בכל דבר, כפי שהוזכר קודם לכן.

 

ויש אנשים קטני אמונה ... שהם בעיקר קטני שכל ... ונדמה להם שאי אפשר כאן בעולם הזה בגוף הגשמי לזכות לתכלית הסופית.

 

והכל שורשו בפגם אמונה.

 

כי מי שיודע שהשי"ת בכבודו ובעצמו נמצא בתוך כל דבר גשמי, ממילא הוא מבין שהגשמי לא מגביל את הרוחני.

 

אבל מי שחושב שהשי"ת נמצא הרחק מהעולם, אז גם נדמה לו שהגוף שלו מגביל אותו.

 

כך שכל אלו שחושבים שיש חילוק בין חי למת, הם כולם קטני אמונה בהשי"ת.

 

כי כמו שהעולם לא מגביל את השי"ת, כך הנשמה לא מגבילה את הגוף.

 

***

 

וכיו"ב, יש כאלו שהם חושבים שהעולם רחוק מהשי"ת ומתרחק מהשי"ת.

 

אבל זה רק בגלל שהם עיוורים.

 

כי כל העולם כולו מתקרב כל הזמן להשי"ת, באמצעות התורה הנסתרת שיש בכל דבר.

 

ומי שהוא רחוק מהשי"ת, אז נדמה לו שהעולם מתרחקים. למרות שבאמת כולם כל הזמן מתקרבים.

 

**

 

וכל אחד יש לו במדמה שלו, איזה ציור של גן עדן ושל העולם הבא ושל המשיח וימות המשיח וכולי.

 

אבל הכל זה דמיונות של הגהנום.

 

כי כל הציורים האלו שאנשים מציירים לעצמם את ימות המשיח, אם הם יגיעו לשם, הם יבינו שהם השתוקקו להגיע לגהנום. כי הציור שיש במדמה של בני האדם, של ימות המשיח וגם עדן וכולי, זה הכל ציורים של מדורים שונים בגהנום.

 

והשקר כ"כ גדול, שנדמה לאדם שזה גן עדן גדול, למרות שזה גהנום גדול.

 

אבל בגלל שזה רחוק, לכן הם לא רואים את זה עדיין.

 

כי התאוות נדמו כמו עמודי האור, שאין מי שימלא את תאוותו. והיצר הרע רץ בשוק עם יד סגורה וכולי.

 

וגם תאוות העולם הבא, גם הן תאוות. וגם אם יתנו לאדם את כל ההשגות הרוחניות שהוא מייחל אליהן, גם אז הוא ירגיש בגהנום וכולי.

 

***

 

וגן עדן וימי המשיח, זה עניין אחר לגמרי.

 

ז"א השינוי שיתרחש הוא פנימי, אבל הוא לא כפי מה שחושבים המון העם. ורק כשזה יקרה, הם יבינו.

 

***

 

וזה בעצם אומר, שכל אחד יכול לזכות לזה כבר כאן, כי הכל תלוי בשלמות הדעת בלבד.

 

לגבי השכל של כל דבר, שים לב למה שכתבתי בסוף:

 

"בשכל שיש בכל דבר, דהיינו על הסיבה של כל דבר"

 

לכל דבר יש סיבה. והשכל של כל דבר, הוא הסיבה שבגללה הדבר הוא כך ולא אחרת.

 

תסתכל לדוגמא כאן:

 

http://breslev.eip.co.il/?key=46 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יז - וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם

 

כִּי הַצַּדִּיק מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ תָּמִיד
לְגַלּוֹת הָרְצוֹנוֹת שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
כִּי יֵשׁ בְּכָל דָּבָר רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
הֵן בִּכְלַל הַבְּרִיאָה
דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה לִבְרא אֶת הָעוֹלָם בִּכְלָל
וְכֵן בִּפְרָטֵי הַבְּרִיאָה
בְּכָל דָּבָר וְדָבָר בִּפְרָט, יֵשׁ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
דְּהַיְנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רָצָה שֶׁזֶּה הַדָּבָר יִהְיֶה כָּךְ
בַּתְּמוּנָה הַזּאת וּבַכּחַ הַזֶּה וּבַטֶּבַע הַזּאת
וְדָבָר אַחֵר יֵשׁ לוֹ תְּמוּנָה אַחֶרֶת וְכחַ אַחֵר וְטֶבַע וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת
וְהַצַּדִּיק מְחַפֵּשׂ וּמְבַקֵּשׁ תָּמִיד אַחַר אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת
לְהַשִּׂיג וְלֵידַע רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל דָּבָר
כְּגוֹן: מִפְּנֵי מָה הָיָה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
שֶׁהָאֲרִי יִהְיֶה לוֹ כּחַ וּגְבוּרָה כָּזוֹ
וּבְזוֹ הַתְּמוּנָה
וּבְזאת הַטֶּבַע וְהַהַנְהָגָה שֶׁיֵּשׁ לָאֲרִי
וּלְהֵפֶךְ, יִתּוּשׁ קָטָן הוּא חַלַּשׁ כּחַ מְאד
וְיֵשׁ לוֹ טֶבַע וּתְמוּנָה וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת
וְכֵן בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת
כְּגוֹן בְּהָאַרְיֵה בְּעַצְמוֹ
מִפְּנֵי מָה זֶה הָאֵיבָר שֶׁל הָאַרְיֵה צוּרָתוֹ כָּךְ
וְיֵשׁ לוֹ כּחַ וְטֶבַע כָּזאת
וְאֵיבָר אַחֵר יֵשׁ לוֹ צוּרָה אַחֶרֶת
וְכחַ וָטֶבַע וְהַנְהָגָה אַחֶרֶת
וְכֵן בִּשְׁאָר כָּל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם
דּוֹמֵם, צוֹמֵחַ, חַי, מְדַבֵּר
שֶׁבְּכֻלָּם יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים לְאֵין מִסְפָּר בֵּין כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ
וְכֵן בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּעַצְמוֹ
יֶשׁ בּוֹ שִׁנּוּיִים רַבִּים בִּפְרָטֵי פְרָטִיּוּת בֵּין כָּל אֵיבָר וְאֵיבָר
וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בַּעֲשָׂבִים וְאִילָנוֹת וּשְׁאָר פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה
שֶׁבְּכֻלָּם יֵשׁ שִׁנּוּיִים רַבִּים מְאד
בִּתְמוּנוֹתֵיהֶם וּבְכחוֹתֵיהֶם וְהַנְהָגוֹתֵיהֶם
וְהַכּל הָיָה מֵחֲמַת רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ
שֶׁרָצָה שֶׁזֶּה יִהְיֶה כָּךְ וְזֶה כָּךְ
וְהַצַּדִּיק מְחַפֵּשׂ תָּמִיד אַחַר אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת
וּמַשִּׂיג וּמוֹצֵא אוֹתָם

 

**

 

הבנת, במה צדיק אמיתי מתעסק במשך היום ? בלנתח את הבריאה של הבורא, שבה מתגלה הבורא, ועל ידי זה הוא מכיר את הבורא.

 

ולגלות את השכל של כל דבר, זאת התורה הגנוזה תתגלה לעתיד לבוא.

 

ולמה לעתיד לבוא ? כי בעתיד לבוא האדם יבין מהו האין סוף, וממילא הוא יבין כיצד הוא בא לידי ביטוי בכל הדברים שבעולם.

 

ונחזור לעינייננו, להסתכל בשכל של כל דבר, פירושו לשאול על כל דבר "למה".

 

ראה גם כאן: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=98 - איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן לעומק ?

 

כי השי"ת הוא סיבת הסיבות, שהיא נקודת ההתחלה.

 

ולראות את השי"ת, פירושו להבין בשכל אנושי את סיבת הסיבות.

 

ולהבין את סיבת הסיבות, פירושו להכלל באין סוף, לפני הבריאה, תשובה שלמה וכולי וכולי.

 

ואחרי שמבינים את סיבת הסיבות, אז רואים איך היא באה לידי ביטוי בכל התוצאות שיש בעולם. כי היא השורש של הכל.

 

**

 

אלא, שסיבת כל הסיבות, היא מעל השכל האנושי וכולי.

 

אז איך להגיע אליה ?

 

על ידי שמסתכלים בשכל ובסיבה של כל דבר.

 

פירוש:

 

כל דבר בעולם, תנסה להבין את הסיבה שלו. למה הוא כך ולא אחרת.

 

ובסוף זה יוביל אותך עד לסיבה הראשונה. ואז בא לציון גואל.

 

יש ?

 

 

יותר פשוט ממה שנדמה לך.

 

תוציא מכח אל הפועל, את מה שאתה כבר יודע.

 

ז"א יש דרך סלולה לגן עדן. כי הכל מחובר בשורשו כל הזמן, רק שהאדם לא רואה את הדרך.

 

וכדי לראות את הדרך, לשם כך יש להוציא מכח אל הפועל, את מה שאתה כבר יודע.

 

והעיקר שהכל תלוי בו, זה להסתכל בשכל שיש בכל דבר.

 

כי למרות כל הכיסופין של המשנה למלך עד שהוא מצא את בת המלך, הרי שכדי להוציא אותה צריך שכל.

 

וכפי שאמר רבי נחמן מברסלב, "כי צריך לשום שכל כדי להוציאה".

 

כי את בת המלך מוציאים עם שכל. כי גאולת בת המלך, תלוי בתיקון השכל.

 

ולכן, צריך להוציא מכח אל הפועל, אבל הדגש הוא על להסתכל בשכל שיש בכל דבר, דהיינו על הסיבה של כל דבר.

 

עד שלבסוף תגיע לנקודת ההתחלה וכולי ...

 

מבואר בספרי רבי נחמן מברסלב, שיש בחינת תורה ויש בחינת תפילה.

 

ותפילה בשלמות באמת, זה ללא דיבור, ואפילו ללא מחשבה, אלא כולו דבקות ושתיקה. ומבואר בליקוטי מוהרן שתפילה היא בחינת לפני הבריאה.

 

ויש גם תורה. ותורה היא בחינת התגלות התפילה, בחינת אחרי הבריאה.

 

בקיצור, התפילה מייצגת את לפני הבריאה והתורה את אחרי הבריאה.

 

ולכן, על ידי תפילה, זוכה לתורה. כי התפילה הולידה את התורה.

 

ויש את התורה דעתיקא, שהיא התגלות התפילה בתוך התורה.

 

כי תורה רגילה, היא לא תמיד התגלות של לפני הבריאה.

 

אבל התורה דעתיקא שתתגלה לעתיד לבוא, היא התורה שהיא באחדות עם השי"ת.

 

כי השי"ת והתורה הם אחד. וזה מדובר על התורה דעתיקא.

 

ז"א התגלות האין סוף בבריאה, הוא התורה דעתיקא.

 

אבל! רק מי שיודע מהו האין סוף, רק הוא יודע כיצד הוא מתגלה בבריאה.

 

ונוסיף:

 

כאשר האדם מתבטל לאין סוף, זאת תכלית הידיעה, השגת מה, שאז אינו יודע כלל.

 

ואח"כ חוזר אל המוחין, ונמצא בבחינת ושוב, ויש לו רשימו, ואז מתגלים לו סודות התורה דעתיקא.

 

ז"א, שרק מי שזכה לתשובה שלמה וכולי, רק הוא יודע כיצד האין סוף משתקף בכל דבר.

 

תודה רבא וסליחה על הבורות.

 

יש כאן 2 הקדמות שמבארות את הכל

 

הקדמה 1 - שיש תורה בכל דבר בעולם.

 

הקדמה 2 - שכל יום של הספירה הוא כנגד שילוב של 2 ספירות מה-10 ספירות.

 

ועל סמך ההקדמות האלו, רבי נחמן מברסלב אמר שבכל יום מימי הספירה, יש בו את התורה של הספירות שהוא מייצג.

 

ונבאר את ההקדמה הראשונה:

 

וגם לה יש כמה הקדמות:

 

1 - השי"ת הוא אין סוף.

 

2 - לשם בריאת העולם הוא צמצם את עצמו.

 

3 - הצמצום הזה בא לידי ביטוי דרך ה 10 ספירות.

 

ומכאן נובע שכל אחת מהספירות היא ביטוי חלקי של השי"ת.

 

4 - השי"ת הוא אין סוף ואין סוף זו תפילה - בחינת לפני הבריאה.

 

5 - התורה היא צמצומים שונים - שהיא בחינת הבריאה אחרי הבריאה.

 

6 - יש 2 תורות. תורה רגילה שלנו, ותורה דעתיקא סתימאה. התורה דעתיקא, היא הסודות התורה שיש בין הקליפות, והיא תתגלה לעתיד לבוא.

 

7 - התורה דעתיקא הזאת, היא נמצאת בתוך כל דבר שיש בעולם.

 

ז"א כל שכל / מחשבה / דיבור / ומעשה שיש בעולם, הם הכל לבושים גשמיים של התורה הזאת דעתיקא, שהיא לבוש של השי"ת עצמו.

 

*

 

ועכשיו תתרכז היטב.

 

מאחר שאמרנו שהספירות הן הדרך של הבורא לגלות את עצמו.

 

הרי שהספירות הן בחינה אחת עם התורה דעתיקא שדרכה הבורא מתגלה בכל דבר.

 

מסקנה: הספירות והתורה דעתיקא שיש בכל דבר, הן בחינה אחת.

 

**

 

1 - וכל יום של ימי ספירת העומר, הוא כנגד שילוב אחר של ספירות.

 

2 - וכל ספירה היא כנגד חלק מהתורה של עתיקא.

 

3 - וכל שילוב של 2 ספירות, יוצר שכל חדש, שהוא חלק מיוחד מהתורה דעתיקא.

 

ולכן:

 

כל שילוב של 2 ספירות, הוא מייצג חלק מהתורה דעתיקא.

 

**

 

ומכאן נובע ש:

 

בכל יום מימי הספירה, בדיבורים של אותו היום של העולם, מוסתרת בו התורה דעתיקא לפי בחינת שילוב הספירות של אותו היום.

 

***

 

האם הובן יותר טוב ?

 

תעשה טוב, תגיד מה הובן ומה לא הובן.

 

תודה

 

לגבי העשר ספירות, אני לא הולך לבאר כאן אותן. אבל בקצרה. יש השי"ת שהוא אין סוף. ולפני הבריאה הכל היה אין סוף. וממנו השתלשלו 10 ספירות. וכל ספירה היא יצוג של חלק מהאין סוף. כך שכל ספירה היא ביטוי של חלק מהאין סוף.

 

ומי שיודע מהו האין סוף, דהיינו מי שנכלל באין סוף, וזוכה לדעת מה היה לפני הבריאה, הוא זוכה להתגלות התורה דעתיקא, שהיא התורה שקדמה לעולם, ושהיא נמצאת בכל דבר שיש בעולם.

 

כי השי"ת הוא אין סוף. ואפשר להשיג אותו באמצעות כל דבר, דרך התורה דעתיקא שיש בכל דבר.

 

ויש דבר שנקרא "השגת מה". והשגת מה היא השגת השי"ת עצמו בבחינת תכלית הידיעה שלא נדע.

 

ומי שזוכה לתכלית הידיעה, שהיא השגת מה, הוא אח"כ זוכה להתגלות התורה דעתיקא, שהיא סודות התורה וכולי, שהם נמצאים בכל דיבור שיש בעולם. זה בחינת זכיין למשמע קלין מלעילא.

 

והתורה הזאת דעתיקא שתתגלה לעתיד לבוא, היא נמצאת בכל דבר בעולם. באמצעות לבושים גשמיים של דיבורי העולם.

 

כי כל דיבור של העולם, הוא לבוש גשמי וצמצום של השי"ת.

 

ובכל ימי הספירה, בכל יום יש שילוב אחר של הספירות. לדוגמא, ביום X הוא כנגד שילוב כלשהו של 2 ספירות.

 

ולכל ספירה יש את המשמעות הרוחנית שלה. ולשילוב של הספירות, יש גם לו משמעות חדשה. כמו שיש טעם חדש אם משלבים 2 טעמים של האוכל.

 

והשילוב הזה של הספירות האלו, יש לו משמעות רוחנית כלשהי, שהיא באה לידי ביטוי בכל הדיבורים של העולם באותו היום.

 

האם הובן ?

 

"ובכל הדיבורים שיש בעולם, יש בהם דברי תורה כידוע."

על הפשט.מה הפירוש?

"כל שבוע הוא למעשה בירור לאחת משבע ה'ספירות התחתונות': חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. השבוע הראשון הוא כולו בירור ספירת ה'חסד', השבוע השני הוא בירור ספירת ה'גבורה', השלישי הוא בירור ספירת ה'תפארת', וכן הלאה. בכל שבוע, לפי הספירה של אותו השבוע, מבוררת אותה הספירה ביחסה לשאר הספירות. כך שביום הראשון בשבוע הראשון הוא 'חסד שבחסד', היום השני הוא 'גבורה שבחסד' ואחר-כך: תפארת שבחסד, נצח שבחסד, הוד שבחסד, יסוד שבחסד ומלכות שבחסד. בשבוע השני, השייך לספירת הגבורה, מתחילים עם חסד שבגבורה, גבורה שבגבורה, תפארת שבגבורה וכן הלאה 7 שבועות - שבע ספירות עד ליום ה-49 בו מבררים את הספירה מלכות שבמלכות."

 

וכל ספירה מה-10 ספירות, יש לה משמעות רוחנית כלשהי. וכל צירוף של ספירות, יש לו משמעות רוחנית כלשהי.

 

ובכל הדיבורים שיש בעולם, יש בהם דברי תורה כידוע.

 

ובכל אחד מימי ספירת העומר, באותו היום, כל הדיבורים של העולם, הם לבושים גשמיים של תורות ששורשן בצירוף הספירות של אותו היום.

 

יש מבין ? ואם לא, אז מה הובן ומה לא הובן ?

http://breslev.eip.co.il/?key=473 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רג - מִסִּפּוּרֵי דְּבָרִים שֶׁל הַנָּשִׁים יְכוֹלִים לֵידַע מַעֲמַד הַשְּׁכִינָה

 

מִסִּפּוּרֵי דְּבָרִים שֶׁל הַנָּשִׁים יְכוֹלִים לֵידַע מַעֲמַד הַשְּׁכִינָה אֵיך הִיא אוֹחֶזֶת כָּעֵת
וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל מָרְדֳּכַי "שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּך לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר"
וְאֶסְתֵּר הִיא הַשְּׁכִינָה
כִּי מָרְדֳּכַי הָיָה מַשִּׂיג זאת, לֵידַע שְׁלוֹם הַשְּׁכִינָה
מֵחֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים, עַל יְדֵי סִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם

 

***

 

כי בכל הדיבורים של העולם יש סתרי תורה

 

וכל יום של הספירה, הוא כנגד צירוף מסויים של העשר ספירות.

 

וכל צירוף יש לו את המשמעות הרוחנית שלו.

 

וכל הדיבורים של העולם בכל יום של הספירה, הם לבושים גשמיים של תורות ששורשן בצירוף הספירה של אותו היום.

 

יש ?

שאלתי היא,בנוגע לענינא דיומא,

 

מה הביאור של תורה קפ"ב ח'"א בליקוטי מוהר"ן, בעומק הפשט רמז דרש סוד?

 

http://breslev.eip.co.il/?key=452 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפב - מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בַּסְּפִירָה

 

דַּע שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בַּסְּפִירָה
בְּכָל יְמֵי הַסְּפִירָה
הֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ הַיּוֹם
וּמִי שֶׁהוּא מֵבִין
יוּכַל לִשְׁמעַ וְלֵידַע זאת
אִם יַטֶּה אָזְנוֹ הֵיטֵב לְסִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם
יִשְׁמַע שֶׁהֵם מְדַבְּרִים רַק מֵהַסְּפִירָה שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם

 

תודה רבה.