<?xml version="1.0" encoding="utf-8" ?>
<?xml-stylesheet type="text/xsl" href="RSS_xslt_style.asp" version="1.0" ?>
<rss version="2.0" xmlns:WebWizForums="http://syndication.webwizguide.com/rss_namespace/">
 <channel>
  <title>&#1508;&#1493;&#1512;&#1493;&#1501; &#1489;&#1512;&#1505;&#1500;&#1489; / &#1488;&#1500;&#1497;&#1506;&#1491; &#1499;&#1492;&#1503; / &#1512;&#1489;&#1497; &#1504;&#1495;&#1502;&#1503; &#1502;&#1489;&#1512;&#1505;&#1500;&#1489; EIP.co.il : תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה?</title>
  <link>https://forum.eip.co.il/</link>
  <description>This is an XML content feed of; &#1508;&#1493;&#1512;&#1493;&#1501; &#1489;&#1512;&#1505;&#1500;&#1489; / &#1488;&#1500;&#1497;&#1506;&#1491; &#1499;&#1492;&#1503; / &#1512;&#1489;&#1497; &#1504;&#1495;&#1502;&#1503; &#1502;&#1489;&#1512;&#1505;&#1500;&#1489; EIP.co.il : &#1489;&#1512;&#1505;&#1500;&#1489; - &#1499;&#1500;&#1500;&#1497; : תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה?</description>
  <pubDate>Wed, 06 May 2026 01:40:37 +0000</pubDate>
  <lastBuildDate>Wed, 02 Dec 2009 16:06:26 +0000</lastBuildDate>
  <ttl>360</ttl>
  <WebWizForums:feedURL>https://forum.eip.co.il/RSS_post_feed.asp?TID=193</WebWizForums:feedURL>
  <image>
   <title>&#1508;&#1493;&#1512;&#1493;&#1501; &#1489;&#1512;&#1505;&#1500;&#1489; / &#1488;&#1500;&#1497;&#1506;&#1491; &#1499;&#1492;&#1503; / &#1512;&#1489;&#1497; &#1504;&#1495;&#1502;&#1503; &#1502;&#1489;&#1512;&#1505;&#1500;&#1489; EIP.co.il</title>
   <url>https://forum.eip.co.il//images/logos/forum.breslev.eip.co.il.hp_logo.jpg</url>
   <link>https://forum.eip.co.il/</link>
  </image>
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? :  &#1504;&#1513;&#1500;&#1495; &#1489;&#1502;&#1511;&#1493;&#1512; &#1506;&#1500; &#1497;&#1491;&#1497; adi   &#1492;&#1488;&#1501;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=759#759</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 02 Dec 2009 ב  16:06<br><br><table width="99%"><tr><td class="BBquote"><strong><em>נשלח במקור על ידי adi</strong></em><br><br><P>האם הרצון לשבור את הגאווה אינו גאווה בעצמו ?</P><P>&nbsp;איך יוצאים ממעגל שכזה ?</P></td></tr></table> <DIV></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>השאלה נכונה, והתשובה היא על ידי ידיעה.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו אם האדם יודע את האמת על המגבלות שלו, אז אין לו גאווה.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ז"א הוא לא צריך להתאמץ לחשוב על כך, כי הוא יודע את האמת.</DIV>]]>
   </description>
   <pubDate>Wed, 02 Dec 2009 16:06:26 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=759#759</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1492;&#1488;&#1501; &#1492;&#1512;&#1510;&#1493;&#1503; &#1500;&#1513;&#1489;&#1493;&#1512; &#1488;&#1514; &#1492;&#1490;&#1488;&#1493;&#1493;&#1492; &#1488;&#1497;&#1504;&#1493;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=758#758</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=30" rel="nofollow">adi</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 02 Dec 2009 ב  15:36<br><br><P>האם הרצון לשבור את הגאווה אינו גאווה בעצמו?</P><P>&nbsp;</P><P>איך יוצאים ממעגל שכזה?</P>]]>
   </description>
   <pubDate>Wed, 02 Dec 2009 15:36:04 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=758#758</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1512;&#1488;&#1492; &#1490;&#1501; &#1499;&#1488;&#1503; http://breslev.eip.co.il/?key=40...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=755#755</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 30 Nov 2009 ב  22:49<br><br>וראה גם כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=40" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=40</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי<DIV></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אֲבָל כְּשֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר הַבְּרִית<BR>הוּא מְקַלְקֵל הַטַּ"ל אוֹרוֹת וּמַמְשִׁיךְ עַל עַצְמוֹ על הַפַּרְנָסָה<BR>הַיְנוּ טַ"ל מְלָאכוֹת<BR>כַּמּוּבָא בַּזוהַר 'מָאן דְּזָרֵק פֵּרוּרִין דְּנַהֲמָא<BR>עֲנִיּוּת רָדֵף אַבַּתְרֵהּ<BR>כָּל שֶׁכֵּן מָאן דְּזָרֵק פֵּרוּרִין דְּמחָא'<BR>וְזֶה: בּוֹ עַז<BR>בּוֹ כָּלוּל שְׁנֵי הַבְּחִינוֹת<BR>הַיְנוּ ל"ט אוֹרוֹת מִי שֶׁשּׁוֹמֵר הַבְּרִית<BR>וְל"ט מְלָאכוֹת מִי שֶׁפּוֹגֵם בּוֹ<BR>כִּי עַז עִם הַכּוֹלֵל שְׁתֵּי פְּעָמִים טַל<BR>וְזֶה: "מִשְׁכָּן מִשְׁכָּן" שְׁנֵי פְּעָמִים<BR>שְׁנֵי פְּעָמִים ל"ט<BR>כִּי ל"ט מְלָאכוֹת גָּמְרִינַן מִמִּשְׁכָּן<BR>וּ<B =b>מִי שֶׁשּׁוֹמֵר אֶת בְּרִיתוֹ<BR>אַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַל"ט מְלָאכוֹת<BR>הֵם בִּבְחִינַת מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן</B><BR>הַיְנוּ מִשְׁכָּן בְּבִנְיָנֵהּ<BR>בְּחִינַת ל"ט אוֹרוֹת<BR>אַךְ מִי שֶׁפּוֹגֵם בַּבְּרִית<BR>הַמְּלָאכוֹת שֶׁלּוֹ הֵם בִּבְחִינַת מִשְׁכָּן בְּחֻרְבָּנֵהּ<BR>בִּבְחִינַת ל"ט מַלְקוֹת<BR>בְּחִינַת: "אַרְבָּעִים יַכֶּנּוּ וְלא יוֹסִיף"<BR>הַיְנוּ בְּחִינַת פְּגַם הַבְּרִית<BR>שֶׁהוּא בְּחִינַת תּוֹסָפוֹת כַּנַּ"ל<BR></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו שעיקר השלמות היא דייקא שגם אם עושה את ה-לט מלאכות, הרי שהם אצלו כמלאכת המשכן.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי סודות התורה מלובשים במעשה הבריאה דייקא כמובא. והצדיק האמת מקבל את חיותו מהסודות האלו גם כאשר הוא עושה במשא ומתן וכולי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וראה גם כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=181" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=181</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ד - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כִּי עַל יְדֵי כָּל עֲסָקִים וּמְלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂין בְּנֵי אָדָם<BR>עַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרֵר אוֹתוֹ הַצִּיּוּר שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּלָאכָה לְמַעְלָה<BR>בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית<BR>וּמֵבִיא חִיּוּת וְהֶאָרָה לְאוֹתוֹ הַצִּיּוּר שֶׁל אוֹתוֹ הַמְּלָאכָה שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית שֶׁלְּמַעְלָה<BR>שֶׁהוּא מְכֻוָּן כְּנֶגֶד אוֹתוֹ הָעֵסֶק וְהַמְּלָאכָה, שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה לְמַטָּה בָּעוֹלָם הַזֶּה<BR>כִּי עַל יְדֵי הָעֲסָקִים וְהַמְּלָאכוֹת שֶׁעוֹשִׂים<BR>נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת מִשְׁכָּן<BR>כִּי כָל הַמְּלָאכוֹת כְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם אֲבוֹת מְלָאכוֹת<BR>'אָבוֹת מִכְּלָל דְּאִיכָּא תּוֹלָדוֹת'<BR>כִּי כָל מִינֵי מְלָאכוֹת וַעֲסָקִים שֶׁעוֹשִׂין<BR>כֻּלָּם כְּלוּלִים בְּל"ט מְלָאכוֹת שֶׁהֵם הָאָבוֹת, וְהַשְּׁאָר הֵם תּוֹלָדוֹת<BR>וְל"ט מְלָאכוֹת הֵם כְּנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן<BR>כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .<BR>'אָבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת כְּנֶגֶד מִי, כְּנֶגֶד מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן'<BR>'וְצִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא כְּצִיּוּרָא דְּעֻבְדָּא דִּבְרֵאשִׁית'<BR>וְהָאָדָם עוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה, 'וְצִיּוּרָא דְּגוּפָא כְּצִיּוּרָא דְּמַשְׁכְּנָא'<BR>נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הָאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה וְהָעֵסֶק<BR>עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה בְּחִינַת מִשְׁכָּן<BR>כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמְּלָאכָה וְהָעֵסֶק כָּרָאוּי, כְּמוֹ שֶׁצָּרִיך לַעֲשׂוֹת<BR>וְעַל יְדֵי זֶה נוֹתֵן חִיּוּת וְהֶאָרָה לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְהוּא קִיּוּם הָעוֹלָם<BR>נִמְצָא שֶׁגַּם זֶה הוּא עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא<BR>עיין שם</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ובאמת הבחינה של עולם חסד יבנה שהובאה שם, היא בחינה אחת עם ה-לט אורות, למרות שנראה שאלו 2 בחינות שונות.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי הצדיק האמת הוא בבחינת ביטול הבחירה ויושב בשמים ישחק, למרות שהוא עוסק בבריאת העולם וכולי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>***</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וראה גם כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=559" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=559</A> - חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל<DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמַר<BR>בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה קִיַּמְתִּי כָּל הַתּוֹרָה בְּכָל הָאֳפָנִים<BR>כִּי הִשַּׂגְתִּי קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה<BR>שֶׁאֲפִילּוּ אִם הָיוּ מוֹכְרִים אוֹתִי לְיִשְׁמָעֵאל<BR>בִּמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם יְהוּדִי<BR>וְהוּא יִשְׁלַח אוֹתִי לִרְעוֹת בְּהֵמוֹת<BR>וַאֲפִילּוּ אִם לא אֵדַע מָתַי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב<BR>וְלא יִהְיוּ לִי טַלִּית וּתְפִילִּין<BR>וְלא סֻכָּה וְלא שׁוּם מִצְוָה וְכוּ' וְכוּ'<BR>אַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי יָכוֹל לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.<BR>וּכְבָר מְבאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר</DIV></DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'>וראה גם כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=40" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=40</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אני ה' הוא שמי<DIV>אבל כשאינו שומר הברית<BR>הוא מקלקל הט"ל אורות וממשיך על עצמו על הפרנסה<BR>הינו ט"ל מלאכות<BR>כמובא בזוהר 'מאן דזרק פרורין דנהמא<BR>עניות רדף אבתרה<BR>כל שכן מאן דזרק פרורין דמחא'<BR>וזה: בו עז<BR>בו כלול שני הבחינות<BR>הינו ל"ט אורות מי ששומר הברית<BR>ול"ט מלאכות מי שפוגם בו<BR>כי עז עם הכולל שתי פעמים טל<BR>וזה: "משכן משכן" שני פעמים<BR>שני פעמים ל"ט<BR>כי ל"ט מלאכות גמרינן ממשכן<BR>ו<B =b>מי ששומר את בריתו<BR>אף על פי שהוא עושה הל"ט מלאכות<BR>הם בבחינת מלאכת המשכן</B><BR>הינו משכן בבנינה<BR>בחינת ל"ט אורות<BR>אך מי שפוגם בברית<BR>המלאכות שלו הם בבחינת משכן בחרבנה<BR>בבחינת ל"ט מלקות<BR>בחינת: "ארבעים יכנו ולא יוסיף"<BR>הינו בחינת פגם הברית<BR>שהוא בחינת תוספות כנ"ל<BR></DIV><DIV>וראה גם כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=181" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=181</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ד - וביום הבכורים</DIV><DIV>כי על ידי כל עסקים ומלאכות שעושין בני אדם<BR>על ידי זה נתעורר אותו הציור של אותו המלאכה למעלה<BR>במעשה בראשית<BR>ומביא חיות והארה לאותו הציור של אותו המלאכה של מעשה בראשית שלמעלה<BR>שהוא מכון כנגד אותו העסק והמלאכה, שהאדם עושה למטה בעולם הזה<BR>כי על ידי העסקים והמלאכות שעושים<BR>נעשה על ידי זה בחינת משכן<BR>כי כל המלאכות כלולים בל"ט מלאכות שהם אבות מלאכות<BR>'אבות מכלל דאיכא תולדות'<BR>כי כל מיני מלאכות ועסקים שעושין<BR>כלם כלולים בל"ט מלאכות שהם האבות, והשאר הם תולדות<BR>ול"ט מלאכות הם כנגד מלאכת המשכן<BR>כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה .<BR>'אבות מלאכות ארבעים חסר אחת כנגד מי, כנגד מלאכת המשכן'<BR>'וציורא דמשכנא כציורא דעבדא דבראשית'<BR>והאדם עושה המלאכה, 'וציורא דגופא כציורא דמשכנא'<BR>נמצא שעל ידי האדם שעושה המלאכה והעסק<BR>על ידי זה נעשה בחינת משכן<BR>כשעושה המלאכה והעסק כראוי, כמו שצריך לעשות<BR>ועל ידי זה נותן חיות והארה למעשה בראשית, והוא קיום העולם<BR>נמצא שגם זה הוא עבודת הבורא<BR>עיין שם</DIV><DIV>כשבא מארץ ישראל אמר<BR>בדרך הזה קימתי כל התורה בכל האפנים<BR>כי השגתי קיום כל התורה<BR>שאפילו אם היו מוכרים אותי לישמעאל<BR>במדינות רחוקות שאין שם שום יהודי<BR>והוא ישלח אותי לרעות בהמות<BR>ואפילו אם לא אדע מתי שבת ויום טוב<BR>ולא יהיו לי טלית ותפילין<BR>ולא סכה ולא שום מצוה וכו' וכו'<BR>אף על פי כן הייתי יכול לקים כל התורה כלה.<BR>וכבר מבאר מזה במקום אחר</DIV></DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Mon, 30 Nov 2009 22:49:17 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=755#755</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1489;&#1492;&#1502;&#1513;&#1498; &#1500;&#1499;&#1500; &#1492;&#1504;&amp;#034;&#1500;, &#1500;&#1502;&#1497; &#1513;&#1500;&#1488; &#1513;&#1501;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=726#726</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 28 Nov 2009 ב  17:30<br><br><P>בהמשך לכל הנ"ל, למי שלא שם לב כל הנ"ל עולה בקנה אחד גם עם מ"ש רבי נחמן מברסלב לגבי העניין של ממון.</P><DIV></DIV><DIV></DIV>פירוש, כי רבי נחמן מברסלב מדבר המון על העניין של תאוות אכילה (ראה כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&amp;cid=0" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&amp;cid=0</A> - תאוות אכילה).<DIV></DIV><DIV></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ומצד שני רבי נחמן מברסלב מבאר שאצל הצדיק האמת יש את הארת הרצון בשעת האכילה דייקא !!!</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וזה עולה בקנה אחד עם העניין של תאוות ממון.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי גם בתאוות ממון יש 3 בחינות.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>1 - יש את מי שיש לו תאוות ממון כפשוטו, שמהתאווה הזאת צריך להתרחק וכולי, כפי שהובא פעמים רבות בדברי רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F&amp;cid=0" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%9F&amp;cid=0</A> - תאוות ממון</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>2 - ויש את מי שהוא מתרחק מתאוות ממון כפשוטו, היינו הבחינה של הבטחון שבו האדם לא מחזיק ממון מיום אחד לחברו.</DIV><DIV>כמובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=573" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=573</A> - חיי מוהר"ן - תמד - עבודת השם</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>פַּעַם אַחַת סִפֵּר מֵעִנְיַן הַבִּטָּחוֹן<BR>וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים שֶׁאֵין מַנִּיחִים אֶצְלָם מָמוֹן מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ<BR>כְּמוֹ שֶׁמְּסַפְּרִין מִכַּמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים שֶׁהָיוּ לְפָנֵינוּ<BR>כְּגוֹן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה<BR>וְהַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב אֱלִימֶלֶךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם<BR>שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הָיוּ מְפַזְּרִים כָּל הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה בְּיָדָם וְלא הִנִּיחוּ אֶצְלָם שׁוּם מָמוֹן מִיּוֹם לְחֲבֵרוֹ.<BR>וְאָמַר שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת לָזֶה בְּרֶיְיֶה גָּדוֹל לִהְיוֹת חָזָק בְּהַבִּטָּחוֹן וְלַעֲמד עַל עָמְדוֹ<BR>כִּי אִם שׁוֹגִים בָּזֶה תְּנוּעָה קַלָּה בְּעָלְמָא לא טוֹב.</DIV><DIV>...</DIV><DIV>אֲבָל הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמָּנוּ מִשֶּׁבַח מַעֲלַת הַנְהָגָה הָרִאשׁוֹנָה הַנַּ"ל<BR>הַיְנוּ לְפַזֵּר הַמָּעוֹת בְּכָל יוֹם לִצְדָקָה וְעַל הִצְטָרְכוּתוֹ הַמֻּכְרָח<BR>וְלא יַנִּיחַ כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ.<BR>כִּי לַאֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים הָרוֹצִים לְזַכּוֹת לְנַפְשָׁם לֶאֱחֹז בְּדַרְכֵי הַצַּדִּיקִים, בְּוַדַּאי טוֹב לִפְנֵיהֶם הַנְהָגָה הָרִאשׁוֹנָה הַנַּ"ל.<BR>הַיְנוּ לִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶצְלוֹ הַמָּמוֹן כְּלָל מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ.<BR>וְהִפְלִיג בְּשֶׁבַח מַעֲלַת הַנְהָגָה זוֹ וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זאת.<BR>וּכְפִי הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו אָז הָיָה שֶׁהָיָה חָפֵץ וּמִשְׁתּוֹקֵק לְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לְהַגִּיעַ לַהַנְהָגָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּאת לְמַדְרֵגַת בִּטָּחוֹן הַנַּ"ל לִבְלִי לְהַנִּיחַ שׁוּם מָמוֹן מִיּוֹם לַחֲבֵרוֹ<BR></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>3 - אבל יש את השלמות של תאוות הממון, שבה האדם יכול לקבל הרבה ממון ולהחזיק אצלו הרבה ממון, ולא יהיה אצלו שום שינוי כלל.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כמובא שם:</DIV><DIV>אֲבָל יֵשׁ מַעֲלָה גָּבוֹהַּ יְתֵרָה בְּיוֹתֵר<BR>דְּהַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי יַחֲזִיק אֶצְלוֹ הַמָּמוֹן, וְזֶה קָשֶׁה יוֹתֵר.<BR>הַיְנוּ כִּי עֲבוֹדָה זוֹ גְּבוֹהָה וּכְבֵדָה בְּיוֹתֵר<BR>כִּי הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא הָיָה מִתְנַהֵג הַנְהָגָה הַנַּ"ל.<BR>וְאָמַר כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁזֶּה קָשֶׁה וְכָבֵד יוֹתֵר הַרְבֵּה.<BR>וְהוֹכִיחַ וּבֵרַר לְעֵינֵינוּ שֶׁהָאָבוֹת הָיוּ מַחֲזִיקִים אֶצְלָם מָמוֹן.<BR>כִּי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב הָיוּ כֻּלָּם עֲשִׁירִים מֻפְלָגִים.<BR>וְיַעֲקב אָבִינוּ כְּשֶׁבָּא לִשְׁכֶם קָנָה מִיָּד חֶלְקַת הַשָּׂדֶה<BR>וְהֵיכָן הָיוּ לוֹ מָעוֹת כָּל כָּךְ.<BR>וְכֵן אַבְרָהָם כְּשֶׁקָּנָה מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה<BR>וְכֵן מְבאָר עוֹד מֵהַפְּסוּקִים וּמִדְרָשִׁים שֶׁהָיָה מֻנָּח אֶצְלָם מָעוֹת.<BR>וְאָמַר שֶׁעֲבוֹדָה זוֹ גְּבוֹהָה וּכְבֵדָה יוֹתֵר אֵצֶל גְּדוֹלֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים הַמֻּפְלָגִים בְּמַעֲלָה גָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר<BR></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וכיו"ב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=564" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=564</A> - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו</DIV><DIV>אָמַר אֲנִי יָכוֹל לְקַבֵּל מָמוֹן הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר<BR>וְלא יִהְיֶה אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי.<BR>כִּי דֶּרֶךְ הָאָדָם כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ מָמוֹן, בִּפְרָט מָמוֹן הַרְבֵּה<BR>נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ שִׁנּוּיִים.<BR>אֲבָל אֶצְלִי אֲפִילּוּ אִם אֲקַבֵּל סַךְ עָצוּם בְּפַעַם אֶחָד<BR>אֵין אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי כְּלָל.<BR>וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁקַּבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ<BR>כִּי יֵשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה חִדּוּשִׁים<BR>וְקַבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁלּוֹ<BR></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והוא בגלל שרבי נחמן מברסלב זכה למ"ש כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=573" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=573</A> - חיי מוהר"ן - תמד - עבודת השם</DIV><DIV>אָמַר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ הַמְקַבְּלִים מְבַקְשִׁים וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם<BR>מֵאַחַר שֶׁכָּל פַּרְנָסָתָם הוּא מִמַּה שֶּׁמְּקַבְּלִים מֵאֲחֵרִים.<BR>וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה עֲבוֹדָה וְשֵׂכֶל אֵיךְ לְקַבֵּל מָמוֹן וְכָל פַּרְנָסָתוֹ יִהְיֶה מִמַּה שֶּׁמְּקַבֵּל, וְאַף עַל פִּי כֵן לא יִהְיֶה מְקַבֵּל כְּלָל<BR>וְלא יִהְיֶה נִצְרָךְ לְמַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם.<BR>וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לָזֶה הַשֵּׂכֶל<BR>וְלא יִהְיֶה נִצְרָךְ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם חַס וְשָׁלוֹם</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והוא בחינה אחת עם מ"ש כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=60" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=60</A> - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים</DIV><DIV>אֶחָד הָיָה מִתְפָּאֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ כּחַ כָּזֶה בְּיָדָיו<BR>שֶׁאֵצֶל מִי שֶׁהוּא לוֹקֵחַ וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, הוּא נוֹתֵן לוֹ<BR>&#091;פֵּרוּשׁ שֶׁבָּזֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהוּא לוֹקֵחַ וּמְקַבֵּל בָּזֶה הוּא נוֹתֵן כִּי קַבָּלָתוֹ הִיא נְתִינָה&#093;<BR>וּמִמֵּילָא הוּא בַּעַל צְדָקָה</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והוא גם בחינה אחת עם העניין של נוקם ונוטר שהתבאר כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=58" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=58</A> - מהו עניין נוקם ונוטר ?</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>***</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי אצל הצדיק האמת, עיקר מעלתו היא בכך שהוא יכול לקבל הרבה ממון ולהחזיק הרבה ממון ולא לפול לתאוות הממון כלל כלל לא.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ולכן הוא בחינת החידושים של השי"ת. כי אחד החידושים של השי"ת, הוא שכל השינויים נמשכים מאחדות הפשוט ללא שום שינוי. וכן הוא אצל הצדיק, שהוא אוחז בממון שהוא בחינת קליפות / דינים / גבורות / הקדמות וכולי, אך בו זמנית הוא גם כולו אוחז בשורש שהוא כולו טוב וכולי ...<BR></DIV><DIV><BR>&nbsp;</DIV><DIV><BR>&nbsp;</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'><DIV>פעם אחת ספר מענין הבטחון<BR>ואמר שיש צדיקים שאין מניחים אצלם ממון מיום לחברו<BR>כמו שמספרין מכמה צדיקים גדולים שהיו לפנינו<BR>כגון הבעל שם טוב זכרונו לברכה<BR>והצדיק הקדוש מורנו הרב אלימלך זכרונו לברכה, וכיוצא בהם<BR>שבכל יום ויום היו מפזרים כל הממון שהיה בידם ולא הניחו אצלם שום ממון מיום לחברו.<BR>ואמר שצריכין להיות לזה ברייה גדול להיות חזק בהבטחון ולעמד על עמדו<BR>כי אם שוגים בזה תנועה קלה בעלמא לא טוב.</DIV><DIV>אבל הרבה לדבר עמנו משבח מעלת הנהגה הראשונה הנ"ל<BR>הינו לפזר המעות בכל יום לצדקה ועל הצטרכותו המכרח<BR>ולא יניח כלל מיום לחברו.<BR>כי לאנשים פשוטים הרוצים לזכות לנפשם לאחז בדרכי הצדיקים, בודאי טוב לפניהם הנהגה הראשונה הנ"ל.<BR>הינו לבלי להניח אצלו הממון כלל מיום לחברו.<BR>והפליג בשבח מעלת הנהגה זו והאריך בשיחה זאת.<BR>וכפי המובן מדבריו אז היה שהיה חפץ ומשתוקק לזכות אותנו להגיע להנהגה הקדושה הזאת למדרגת בטחון הנ"ל לבלי להניח שום ממון מיום לחברו<BR></DIV><DIV>אבל יש מעלה גבוה יתרה ביותר<BR>דהינו שהצדיק האמתי יחזיק אצלו הממון, וזה קשה יותר.<BR>הינו כי עבודה זו גבוהה וכבדה ביותר<BR>כי הוא זכרונו לברכה לא היה מתנהג הנהגה הנ"ל.<BR>ואמר כמה פעמים שזה קשה וכבד יותר הרבה.<BR>והוכיח וברר לעינינו שהאבות היו מחזיקים אצלם ממון.<BR>כי אברהם יצחק ויעקב היו כלם עשירים מפלגים.<BR>ויעקב אבינו כשבא לשכם קנה מיד חלקת השדה<BR>והיכן היו לו מעות כל כך.<BR>וכן אברהם כשקנה מערת המכפלה<BR>וכן מבאר עוד מהפסוקים ומדרשים שהיה מנח אצלם מעות.<BR>ואמר שעבודה זו גבוהה וכבדה יותר אצל גדולי הצדיקים האמתיים המפלגים במעלה גבוה ביותר<BR></DIV><DIV>אמר אני יכול לקבל ממון הרבה בלי שעור<BR>ולא יהיה אצלי שום שנוי.<BR>כי דרך האדם כשיגיע לידו ממון, בפרט ממון הרבה<BR>נשתנה פניו ונעשין אצלו שנויים.<BR>אבל אצלי אפילו אם אקבל סך עצום בפעם אחד<BR>אין אצלי שום שנוי כלל.<BR>ושמעתי בשמו שאמר שקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שיש לו יתברך<BR>כי יש אצל השם יתברך כמה חדושים<BR>וקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שלו<BR></DIV><DIV>אמר איני יודע איך המקבלים מבקשים ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם<BR>מאחר שכל פרנסתם הוא ממה שמקבלים מאחרים.<BR>והמובן מדבריו היה שיש בזה עבודה ושכל איך לקבל ממון וכל פרנסתו יהיה ממה שמקבל, ואף על פי כן לא יהיה מקבל כלל<BR>ולא יהיה נצרך למתנת בשר ודם כלל חס ושלום.<BR>וצריכין לבקש מהשם יתברך לזכות לזה השכל<BR>ולא יהיה נצרך לידי מתנת בשר ודם חס ושלום</DIV><DIV>אחד היה מתפאר שיש לו כח כזה בידיו<BR>שאצל מי שהוא לוקח ומקבל ממנו, הוא נותן לו<BR>&#091;פרוש שבזה בעצמו שהוא לוקח ומקבל בזה הוא נותן כי קבלתו היא נתינה&#093;<BR>וממילא הוא בעל צדקה</DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Sat, 28 Nov 2009 17:30:43 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=726#726</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1512;&#1488;&#1492; &#1490;&#1501; &#1488;&#1514; &#1494;&#1492; &amp;nbsp; http://www.eip.co.il/?key=413...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=724#724</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  14:47<br><br>וראה גם את זה<DIV>&nbsp;</DIV><DIV><a href="http://www.eip.co.il/?key=413" target="_blank">http://www.eip.co.il/?key=413</A> - רצון. מהו רצון אנושי חסר ? מהו רצון אמיתי מושלם ?</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>בעניין הרצון של השי"ת שהוא בחינת אחת עם השכל הנקנה וכולי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>****</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV><P>רצון. פילוסופיה. מהו רצון אנושי חסר ? מהו רצון אמיתי מושלם ?</P><P>כפי שהתבאר מספר פעמים, הרצון של האדם הוא המעביד שמעביד את האדם.</P><P>האדם משועבד לרצון שלו.</P><P>האדם מרגיש חסר תמידי.</P><P>לא משנה מה יעשה האדם, הוא תמיד ירגיש חסר.</P><P>השלמות היא כאשר אין חסר, דהיינו אין רצון.</P><P>וכאן יש לחדד ולהבהיר את העניין הזה.</P><P>קיימים שני סוגים של רצון. רצון חסר ורצון של שלמות.</P><P>הרצון האנושי הרגיל הוא רצון חסר. דהיינו האדם מרגיש שחסר לו את מה שהוא רוצה.</P><P>האדם רוצה X כלשהו בגלל סיבה כלשהי, והרי שהX חסר לו בגלל סיבה כלשהי.</P><P>אלמלא הרגיש האדם חסר כלשהו, הרי שהוא לא היה רוצה את אותו הדבר.</P><P>הרצון של האדם מתעתע בו לחשוב שהטוב נמצא הרחק ממנו. וכך האדם רודף אחרי הזנב של עצמו...</P><P>הרצון החסר נובע מהמחשבה שיש טוב ויש רע. שיש רע יותר ורע פחות. שיש טוב יותר וטוב פחות.</P><P>המחשבה שיש טוב ורע, גורמת לאדם כל הזמן להרגיש שהוא חסר את הטוב יותר וגם לפחד מהרע יותר.</P><P>הרצון החסר מפריד בין הסיבה לבין התוצאה.</P><P>אצל הרצון החסר, כל דבר הוא סיבה למשהו אחר.</P><P>התוצאה היא תמיד רחוקה ותמיד נפרדת מהפעולה ומהסיבה.</P><P>הרצון החסר, הוא שורש הרע והסבל של האדם.</P><P>אך קיים גם רצון של שלמות, דהיינו הרצון שאינו חסר דבר, רצון ללא סיבה, רצון שהתכלית הסופית היא הפעולה עצמה, רצון שבו האושר הוא הדרך, הרצון שאינו חסר דבר, הרצון שאין לו סיבה, הרצון שהוא הסיבה של עצמו.</P><P>הרצון של השלמות, נובע מכך שהאדם מבין שהכל טוב ושהכל אחד.</P><P>כאשר האדם רואה את המציאות כפי מה שהיא רואה את עצמה, על ידי זה הרצון החסר שלו נעלם, ובמקומו מגיע רצון של אין חסר. דהיינו האדם בוחר אם לרצות או לא, האדם בוחר מה לרצות, רק משום ש"ככה" בא לו בלי סיבה נוספת.</P><P>שעמום נובע מרצון חסר, האדם רוצה ריגוש.</P><P>אדם שאין לו רצון חסר, אינו יכול להשתעמם, מאחר שהוא אינו חסר דבר.</P><P>אדם ללא רצון חסר, יכול להיות במצב של דומם ושתיקה ולהגיש טוב בדיוק כמו בכל מצב אחר.</P><P>רצון של שלמות הוא רצון שבו האדם מרגיש אחדות מושלמת עם המציאות, הרמוניה מושלמת, שהכל טוב תמיד באותה המידה.</P><P>רצון שבו אפשר רק "להיות" ולא צריך "לעשות" דבר.</P><P>רק אדם שיש לו רצון של שלמות, רק לו יש באמת בחירה חופשית באמת.</P><P>אדם שיש לו רצון חסר, אין לו בחירה חופשית, משום שהוא מוכרח לעשות את מה שהוא רוצה, הוא לא יכול לעשות אחרת.</P><P>כל זמן שלרצון יש סיבה כלשהי, הרי שהסיבה מכריחה את האדם לעשות את רצונו והרי שאין לו בחירה חופשית.</P><P>כאשר האדם אינו חסר דבר, כפי שהמציאות אינה חסרה דבר, אז ורק אז האדם יכול לרצות ויכול שלא לרצות אלא לשתוק.</P><P>איך להגיע לזה ?</P><P>רק על ידי חיפוש האמת, דהיינו על ידי זה שהאדם רואה את האמת, שהכל זו מהות אחת.</P><P>על ידי זה שהאדם מתבונן תמיד על המהות של כל דבר, לבסוף הוא רואה את האחדות שיש בהכל.</P><P>אז האדם מבין שהסיבה של כל דבר היא הדבר עצמו ולא שום דבר אחר.</P><P>אז האדם מבין שהתכלית של כל דבר היא הדבר עצמו ולא שום דבר אחר.</P><P>אז האדם מבין שהכל טוב באותה המידה.</P><P>ואז האדם אינו חסר דבר, ויש לו בחירה חופשית אמיתית לעשות כרצונו באמת...</P><P><U>מאמרים דומים:</U></P><P>כאשר יש לאדם שכל אמיתי = רואה את האמת האובייקטיבית = הרצון הופך לשלם = מרגיש טוב באמת = אינו מחפש תכלית / תמיד נמצא בתכלית.</P></DIV>]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 14:47:22 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=724#724</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1489;&#1488;&#1493;&#1514;&#1493; &#1492;&#1506;&#1504;&#1497;&#1497;&#1503; &#1502;&#1510;&#1493;&amp;#034;&#1489; &#1502;&#1488;&#1502;&#1512; ...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=723#723</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  14:44<br><br>ובאותו העניין מצו"ב מאמר<DIV>&nbsp;</DIV><DIV><a href="http://www.eip.co.il/?key=216" target="_blank">http://www.eip.co.il/?key=216</A> - פרדוקס הרצון. האם אפשר להפסיק לרצות לחלוטין ?</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV><DIV id=tbl_art_0 ="FS14 blog_msg"><P>רצון. לרצות לא לרצות. פילוסופיה. האם אפשר לא לרצות בכלל שום דבר ?</P><P>רצון = חסר. האדם מרגיש חסר ביחס לדבר שאותו הוא רוצה.</P><P>האדם אינו רוצה את מה שאינו חסר.</P><P>אם האדם אינו מרגיש שחסר לו משהו, מדוע שירצה אותו.</P><P>הרצון דוחף את האדם כל הזמן לבצע פעולות שונות.</P><P>כל בחירה של האדם נובעת מרצון.</P><P>שלמות = לא חסר.</P><P>כל זמן שהאדם רוצה משהו כלשהו, הרי שהוא חסר את הדבר שאותו הוא רוצה.</P><P>כל זמן שהאדם רוצה משהו, הרי שאינו חווה תחושה מלאה של שלמות.</P><P>שלמות = תחושה שלא חסר דבר / חוויה של חוסר רצון כלשהו.</P><P>גם אם האדם רוצה את מה שיש לו, גם אז קיימת האפשרות שעדיין הוא ירגיש חסר / רצון.</P><P>לרצות את מה שיש לך, שכולל בתוכו את הרצון שמה שיש לך ישתנה. גם זהו רצון = חסרון &gt;&lt; שלמות.</P><P>גם אם האדם מרוצה ממה שיש לו, אם הוא עדיין רוצה שיהיה דווקא את מה שיש לו = מפחד לאבד את מה שיש לו, גם זו אינה שלמות.</P><P>שלמות = לאהוב את מה שיש לך, ולא לפחד מכך שתאבד את מה שיש לך.</P><P>תלות רגשית = רצון לא לאבד X = חסרון = חוסר שלמות.</P><P>השאלה הנשאלת היא, האם אפשר לא לרצות בכלל ? האם ואיך האדם יכול להגיע למצב שבו אינו חווה שום רצון כלשהו ?</P><P>תשובה: אפשר ותכף נסביר איך.</P><P>מדוע השאלה הזאת היא פרדוקסאלית ?</P><P>נניח שהאדם מעוניין להפסיק לרצות. מה בדיוק הוא יכול לעשות ?</P><P>נניח שהאדם מחליט שמעכשיו הוא רוצה להפסיק לרצות. ואז הוא מפסיק לרצות.</P><P>במקרה כזה הוא עדיין רוצה. הוא רוצה לא לרצות.</P><P>כל דבר שאותו יעשה האדם כדי להפסיק לרצות, כל דבר שנובע מהאדם עצמו, עדיין כרוך ברצון שלו עצמו = חוסר שלמות.</P><P>כדי שהאדם לא יחווה רצון, על הרצון להעלם מעצמו. או במילים אחרות שגורם חיצוני לאדם ישתיק את הרצון של האדם ויגרום לו להפסיק לרצות.</P><P>רצון נעלם מעצמו = גורם חיצוני לאדם שמשתיק את הרצון של האדם.</P><P>אז מה בדיוק יכול האדם לעשות בנידון ? הרי אם זה תלוי בו עצמו, זה לעולם לא יצליח !</P><P>תשובה:</P><P>האדם יכול לגרום לרצון שלו להעלם מעצמו.</P><P>האדם יכול להביא את עצמו למצב מסוים, שבו ורק בו הרצון של האדם נעלם מעצמו.</P><P>מהו המצב הזה ?</P><P>תשובה: ידיעה מלאה וברורה של האדם שהכל טוב באמת.</P><P>כאשר האדם חווה את המציאות כדבר שכולו אך ורק טוב, הדבר הזה מעלים מעצמו את הרצון של האדם ומאפשר לו להרגיש שלמות.</P><P>האדם אינו מתמקד בכלל ברצון שלו.</P><P>האדם מתמקד בלדעת משהו והרצון נעלם מעצמו.</P><P>אלא מה ?</P><P>אם האדם ינסה לחשוב על כך שהכל טוב כדי שהרצון שלו יעלם, הרי שכל התהליך כולו עדיין נובע מהרצון האישי שלו. כך שזה לא עזר כלום.</P><P>מסקנה: לחשוב שהכל טוב כדי שהרצון יעלם, עדיין לא פותר את הבעיה לגמרי.</P><P>נדגיש: לחשוב שהכל טוב, מקרב את האדם אל הנקודה שבה הרצון נעלם לגמרי, אך עדיין זה לא מעלים את הרצון לגמרי, אלא רק מקטין אותו.</P><P>אז מה עושים ?</P><P>תשובה: מחפשים את האמת.</P><P>כאשר האדם מחפש את האמת ומבין בשלמות את המציאות, הדבר הזה עצמו גורם לו לדעת שהכל טוב באמת, כי הרי האדם מבין את המציאות באמת.</P><P>כאשר האדם יודע שהכל טוב, כי זו האמת, ולא רק כי הוא רוצה לחשוב כך, זו ידיעה שלמה.</P><P>כאשר הידיעה של האדם שהכל טוב, נשענת על ידיעת האמת, הרי שזו ידיעה שאינה נובעת מהרצון אלא מהאמת. ואז הרצון נעלם מעצמו לגמרי.</P><P>מה ז"א לחפש את האמת ברמה המעשית ?</P><P>תשובה:</P><P>לחפש את האמת = לחקור ולהבין את הסיבה האמיתית שבגללה הדברים קורים.</P><P>לדעת את האמת = להבין בצורה ברורה ומלאה את הסיבה הראשונה של כל הסיבות שיש בעולם.</P><P>קח אירוע כלשהו ותחקור מדוע הוא התרחש.</P><P>עכשיו תחקור את הסיבה שבגללה הסיבות התרחשו.</P><P>עכשיו תמשיך לחקור עד שתגיע אל הסיבה הראשונה.</P><P>כאשר האדם מגיע אל הסיבה הראשונה = מבין בשלמות את הסיבה שבגללה דברים קורים, בשלב הזה האדם מבין את הטוב האמיתי שבמציאות.</P><P>תוספת:</P><P>אחרי שהאדם מגיע אל השלמות, גם אז הוא ממשיך לרצות. רק שאז הרצון שלו הוא רצון שמהותו שונה מרצון רגיל.</P><P>רצון של שלמות = רצון שאינו נובע מחסרון = רצון שאינו חסר את הדבר שאותו הוא רוצה.</P><P>בחירה חופשית של שלמות = בחירה בין טוב אחד לטוב אחר זהה לו.</P><P>אפשר להעמיק בעניין הזה של מהות הרצון של השלמות, אך בכל מקרה קודם כל צריך להגיע אל השלמות = אין רצון = אין חסרון = לא להרגיש חסר כלשהו = להרגיש טוב באמת.</P><P>הדרך להגיע לזה היא על ידי הבנה מלאה של המציאות. כאשר זה מתרחש, שהאדם מבין ויודע באמת שהכל טוב מצד האמת = הרצון נעלם מעצמו = שלמות.</P><P>הבהרה: חשוב רק להבהיר את הדבר הברור מאליו, כי מוות של הגוף אינו משחרר את התודעה עצמה מהרצון.</P><P>גם כאשר התודעה נפרדת מהגוף, גם אז היא ממשיכה לחוות רצון כלשהו. אא"כ האדם הגיע לשלמות הנ"ל.</P></DIV></DIV>]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 14:44:57 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=723#723</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1488;&#1497;&#1498; &#1500;&#1513;&#1489;&#1493;&#1512; &#1488;&#1514; &#1492;&#1514;&#1488;&#1493;&#1493;&#1514; ? &amp;nbsp; &#1494;&#1492;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=722#722</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  14:43<br><br>ואיך לשבור את התאוות ?<DIV>&nbsp;</DIV><DIV>זה אי אפשר אלא על ידי זה שהאדם מקשר את הכל לשורשו.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי כל התאוות שורשן בבריאת העולם ובתאוות וברצונות של השי"ת בבריאה.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ורק על ידי זה שהאדם מקשר את הכל לשורשו, וכולל את כל הבריאה בבחינת לפני הבריאה, רק על ידי זה הוא יכול להנצל מכל התאוות בשלמות ...</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ולזכות להיות כמו השי"ת שאין אצלו שום שינוי, למרות כל השינויים של העולם וכולי.</DIV>]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 14:43:48 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=722#722</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1512;&#1488;&#1492; &#1499;&#1488;&#1503; http://breslev.eip.co.il/?key=67...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=721#721</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  14:13<br><br>וראה כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=67" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=67</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קא - בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים<DIV></DIV><DIV></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>שכל התאוות הן בחינת עבדות של היצר הרע שמעביד את האדם וכולי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והצדיק האמת שהוא עושה פדיון שבויים באמת, ראה כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=77&amp;PID=173#173" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=77&amp;PID=173#173</A> - איך לזהות מפורסמים של שקר ?</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>רק הוא זוכה להתנתק מכל התאוות באמת ולצאת מעבדות לחירות על ידי בחינת משה, שהוציא את בני ישראל ממצרים שהם התאוות שמיצרים לאדם וכולי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כפי שהובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=33" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=33</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אָנכִי ה' אֱלהֶיךָ</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'>וראה כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=67" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=67</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קא - בקרוב עלי מרעים<DIV>כפי שהובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=33" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=33</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אנכי ה' אלהיך</DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 14:13:11 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=721#721</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1499;&#1491;&#1497; &#1500;&#1513;&#1489;&#1493;&#1512; &#1488;&#1514; &#1499;&#1500; &#1492;&#1514;&#1488;&#1493;&#1493;&#1514;, &#1500;&#1513;&#1501; &#1499;&#1498;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=720#720</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  14:11<br><br>וכדי לשבור את כל התאוות, לשם כך צריך התבודדות ותפילה וכולי.<DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כפי שהובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=70" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=70</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נב - הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי רק על ידי התבודדות בשלמות, רק על ידי זה האדם זוכה להכלל באין סוף לגמרי, ואז כל העוונות מתהפכות לזכויות.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו שגם החטא של אדם הראשון שהוא דבוק בכל אדם ואדם, גם הוא הופך לזכויות ... והכל מתהפך לטובה וכולי.</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'><DIV>כפי שהובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=70" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=70</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נב - הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי</DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 14:11:09 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=720#720</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1499;&#1488;&#1503; http://breslev.eip.co.il/?key=563...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=719#719</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  14:09<br><br>וכאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=563" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=563</A> - חיי מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'<DIV></DIV><DIV>וגם כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=2366" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=2366</A> - שיחות הר"ן - אות קעא - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>מבואר העניין של לצאת מהתאוות בשלמות, ללא שום אחיזה ורושם של הרע, לא בעבר לא בהווה ולא בעתיד.</DIV>]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 14:09:16 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=719#719</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1512;&#1488;&#1492; &#1490;&#1501; &#1499;&#1488;&#1503; http://breslev.eip.co.il/?key=515...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=718#718</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  14:08<br><br>וראה גם כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=515" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=515</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דַּע שֶׁיֵּשׁ חַדְרֵי תּוֹרָה<DIV></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>שגם אחרי תעניות וסיגופים, גם אז האדם עדיין נמצא בהיכלי התמורות. וכפי שהובא בהרחבה כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=121" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=121</A> - היכלי התמורות. כיצד תדע שיצאת מהיכלי התמורות ?</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי באמת יש בני אדם שנדמה להם שאם הם התענו וכולי וזכו להשגות רוחניות כלשהן, נדמה להם שהם כבר קרובים לאמת וכולי, אך באמת כל התאוות שלהם קשורות בגופם.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי לצאת מהתאוות, היינו שהאדם יכול להנות ממש מתאווה גשמית ממש, ואף על פי כן לא להנות ממנה כלל, כפי שהתבאר לעיל.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ורק זאת השגה של אמת, רק מי שהוא במדרגת ביטול הבחירה ממש, כמו אבן ממש, שהוא לא נהנה אלא רק מהאותיות שיש בכל דבר, ללא שום הנאה גשמית כלל ...</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'>וראה גם כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=515" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=515</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דע שיש חדרי תורה</div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 14:08:14 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=718#718</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1506;&#1493;&#1491; &#1489;&#1506;&#1504;&#1497;&#1497;&#1503; &#1492;&#1514;&#1488;&#1493;&#1493;&#1514;. &amp;nbsp; &#1488;&#1502;&#1512;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=717#717</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  14:04<br><br>ועוד בעניין התאוות.<DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אמר רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=319" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=319</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מז - וַאֲכַלְתֶּם אָכוֹל וְשָׂבוֹע</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>שמי שהוא משוקע בתאוות אכילה, הרי שהוא רחוק מהאמת וכולי עיי"ש.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ובאמת תאוות אכילה הוא שם כללי על כל תאוות הגוף. כי גם הממון וגם אישה שניהם הם בחינת לחם כמובא.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כך שהכל הוא בחינה אחת.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והאמת היא רצון ה לפני הבריאה.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וכל התאוות נמשכות כולן מבחינת הרצונות של אחרי הבריאה.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וכל זמן שיש לאדם תאווה כלשהי, הרי שהוא רחוק מהאמת וכולי ...</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'><DIV>אמר רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=319" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=319</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מז - ואכלתם אכול ושבוע</DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 14:04:23 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=717#717</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1505;&#1493;&#1491; &#1492;&#1488;&#1493;&#1514;&#1497;&#1493;&#1514; &#1513;&#1497;&#1513; &#1489;&#1499;&#1500; &#1491;&#1489;&#1512; &#1493;&#1491;&#1489;&#1512;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=716#716</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  14:02<br><br>וסוד האותיות שיש בכל דבר ודבר שמהן הצדיק נהנה, גם הוא מבואר שם <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=33" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=33</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אָנכִי ה' אֱלהֶיךָ<DIV></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וְעַל יְדֵי זֶה אַתָּה נִכְלָל בָּאֵין סוֹף<BR>וזה בחינת 'זַרְקָא דְּאִזְדְּרִיקַת לְאֲתַר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן'<BR>שֶׁתַּחֲזִיר אֶת הַמַּלְכוּת לְאֵין סוֹף<BR>שֶׁהוּא רָצוֹן שֶׁבְּכָל הָרְצוֹנוֹת<BR>כִּי הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּרִים<BR><strong>כָּל אוֹת וָאוֹת מְלֻבָּשׁ בָּהּ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ</strong><BR>שֶׁרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה<BR>שֶׁזּאת הָאוֹת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה כָּזוֹ<BR>וְאוֹת אַחֶרֶת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה אַחֶרֶת<BR>נִמְצָא, <strong>שֶׁרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ תְּמוּנוֹת אוֹתִיּוֹת</strong><BR>הֵם הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ<BR>וְכָל אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ הַתְּמוּנוֹת<BR>נִמְשָׁכִין מֵרְצוֹן אֵין סוֹף, שֶׁאֵין בּוֹ תְּמוּנָה<BR><strong>וְכָל הַדְּבָרִים וְהַיֵּשׁוּת שֶׁבָּעוֹלָם<BR>הֵם מֵהָאוֹתִיּוֹת, הַיְנוּ מִמַּלְכוּת<BR></strong>כִּי יֵשׁוּת הוּא מֵחֲמַת הַמַּלְכוּת<BR>שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם<BR><strong>וְעַל יְדֵי זֶה בָּרָא אֶת הָעוֹלָם מֵאַיִן לְיֵשׁ</strong><BR>וְכָל הָרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ הַתְּמוּנוֹת, וְכָל הַיֵּשׁוּת, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת<BR>מְקַבְּלִים חִיּוּתָם מֵרְצוֹן אֵין סוֹף<BR>כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב 'בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא'<BR>הַיְנוּ מַלְכוּתוֹ, הַיְנוּ רְצוֹנוֹת<BR>'שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ', הַיְנוּ רְצוֹן אֵין סוֹף<BR><strong>וְזֶה בְּחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת.<BR></strong>...</DIV><DIV>כִּי כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִכָּלֵל בִּרְצוֹן אֵין סוֹף<BR>צָרִיךְ לְבַטֵּל אֶת הַיֵּשׁוּת שֶׁלּוֹ<BR>וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר<BR>שֶׁהִסְתַּלְּקוּת משֶׁה בְּשַׁבָּת בְּשַׁעְתָּא דְּמִנְחָה<BR>שֶׁאָז הִתְגַּלּוּת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין<BR>שֶׁהוּא בְּחִינַת רְצוֹן אֵין סוֹף<BR>שֶׁכָּל הָרְצוֹנוֹת מְקַבְּלִין חִיּוּתָם מִמֶּנּוּ<BR>...</DIV><DIV><strong>שֶׁנִּסְתַּלֵּק משֶׁה בְּתוֹךְ אֵין סוֹף<BR>בְּתוֹךְ רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, בְּתוֹךְ רַעֲוָא דְּרַעֲוִין<BR>שֶׁהוּא בְּחִינַת רְצוֹן אֵין סוֹף<BR>הַמְלֻבָּשׁ בִּרְצוֹנוֹת, בִּתְמוּנוֹת אוֹתִיּוֹת, בִּבְחִינַת מַלְכוּת</strong><BR></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו כי האותיות הן הרצונות של השי"ת בעולם.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ומי שזוכה להארת הרצון רעווא דרעווין שהיתה למשה בשעת פטירתו, מי שזוכה לזה כבר בחייו, הוא דייקא זוכה להנות מהאותיות שיש בכל דבר, על ידי זה שהוא זוכה להתנוצצות האותיות שיש בכל דבר וכולי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>**</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי באמת, משה רבנו לא זכה בחייו להגיע לארץ ישראל, אלא רק במותו שרק אז הוא נכלל בבחינת ארץ ישראל ובחינת רעווא דרעווין.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אך יש עובדות כאלו בזה העולם, שעל ידן ניתן כאן בזה העולם להשיג את מה שמשה רבנו לא זכה לזה בחייו אלא רק במותו, כמו שאמר רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=182" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=182</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אֲזַי הוּא טוֹבָה לְהַמּחִין<BR>כִּי אֲזַי זוֹכֶה לְהַשִּׂיג אֲפִילּוּ מַה שֶּׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַמּחִין<BR>מַה שֶּׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג<BR>הַיְנוּ בְּחִינַת: "צַדִּיק וְרָע לוֹ, רָשָׁע וְטוֹב לוֹ"<BR>שֶׁזֶּה בְּחִינַת עִוּוּת הַמִּשְׁפָּט, כִּי זֶה נִרְאֶה כְּעִוּוּת הַדִּין, חַס וְשָׁלוֹם<BR>שֶׁגַּם משֶׁה בְּחַיָּיו לא הִשִּׂיג זאת<BR></DIV><DIV>עיין שם.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והצדיק האמת שזוכה לכל זה, הוא זוכה להארת הרצון של פטירת משה בשעת אכילתו.</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'>וסוד האותיות שיש בכל דבר ודבר שמהן הצדיק נהנה, גם הוא מבואר שם <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=33" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=33</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אנכי ה' אלהיך<DIV>ועל ידי זה אתה נכלל באין סוף<BR>וזה בחינת 'זרקא דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן'<BR>שתחזיר את המלכות לאין סוף<BR>שהוא רצון שבכל הרצונות<BR>כי המלכות, שהוא בחינת אותיות הדבורים<BR><strong>כל אות ואות מלבש בה רצון השם יתברך</strong><BR>שרצון השם יתברך היה<BR>שזאת האות יהיה לה תמונה כזו<BR>ואות אחרת יהיה לה תמונה אחרת<BR>נמצא, <strong>שרצונות, הינו תמונות אותיות</strong><BR>הם התגלות מלכותו יתברך שמו<BR>וכל אלו הרצונות, הינו התמונות<BR>נמשכין מרצון אין סוף, שאין בו תמונה<BR><strong>וכל הדברים והישות שבעולם<BR>הם מהאותיות, הינו ממלכות<BR></strong>כי ישות הוא מחמת המלכות<BR>שרצה הקדוש ברוך הוא שיתגלה מלכותו בעולם<BR><strong>ועל ידי זה ברא את העולם מאין ליש</strong><BR>וכל הרצונות, הינו התמונות, וכל הישות, הינו בחינת מלכות<BR>מקבלים חיותם מרצון אין סוף<BR>כמו שכתוב 'בכל מקום שאתה מוצא גדלתו של הקדוש ברוך הוא'<BR>הינו מלכותו, הינו רצונות<BR>'שם אתה מוצא ענותנותו', הינו רצון אין סוף<BR><strong>וזה בחינת התפשטות הגשמיות.<BR></strong>...</DIV><DIV>כי כשרוצה להכלל ברצון אין סוף<BR>צריך לבטל את הישות שלו<BR>וזהו שכתוב בזוהר<BR>שהסתלקות משה בשבת בשעתא דמנחה<BR>שאז התגלות רעוא דרעוין<BR>שהוא בחינת רצון אין סוף<BR>שכל הרצונות מקבלין חיותם ממנו<BR>...</DIV><DIV><strong>שנסתלק משה בתוך אין סוף<BR>בתוך רצון שברצונות, בתוך רעוא דרעוין<BR>שהוא בחינת רצון אין סוף<BR>המלבש ברצונות, בתמונות אותיות, בבחינת מלכות</strong><BR></DIV><DIV>אך יש עובדות כאלו בזה העולם, שעל ידן ניתן כאן בזה העולם להשיג את מה שמשה רבנו לא זכה לזה בחייו אלא רק במותו, כמו שאמר רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=182" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=182</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תקעו בחדש שופר, העקר הוא האמונה</DIV><DIV>אזי הוא טובה להמחין<BR>כי אזי זוכה להשיג אפילו מה שהוא למעלה מהמחין<BR>מה שגם משה בחייו לא השיג<BR>הינו בחינת: "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו"<BR>שזה בחינת עוות המשפט, כי זה נראה כעוות הדין, חס ושלום<BR>שגם משה בחייו לא השיג זאת<BR></DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 14:02:10 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=716#716</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1492;&#1505;&#1493;&#1491; &#1492;&#1494;&#1492; &#1502;&#1489;&#1493;&#1488;&#1512; &#1499;&#1488;&#1503;&amp;nbsp; http://breslev.eip.co.il/?key=33...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=715#715</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  13:56<br><br>והסוד הזה מבואר כאן&nbsp; <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=33" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=33</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אָנכִי ה' אֱלהֶיךָ <DIV></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כִּי <strong>זֶה מִן הַנִּמְנָע שֶׁלּא יָבוֹא לְאָדָם אֵיזֶה גַּדְלוּת, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ שֶׁמְּסַפְּרִין שִׁבְחוֹ<BR></strong>כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמֶּלֶךְ גָּדוֹל מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר אֶת הָאָדָם<BR>אֲזַי בְּוַדַּאי מִן הַנִּמְנָע, שֶׁלּא יָבוֹא לוֹ אֵיזֶה גַּדְלוּת<BR><B>אֲבָל צָרִיךְ לָזֶה בִּיטּוּל כָּל הַרְגָּשׁוֹתָיו וְחָמְרִיּוֹתָיו<BR>אֲזַי יָכוֹל הָאָדָם, לִשְׁמעַ שִׁבְחוֹ<BR>וְלא יָבוֹא לוֹ שׁוּם גַּדְלוּת</B></DIV><DIV><strong></strong><BR>&nbsp;</DIV><DIV>שהוא בחינה אחת עם זה שמן הנמנע שאדם יהנה מהנאה גשמית, ושלא תבוא לו איזה הנאה ותאווה גשמית.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אך אצל הצדיק האמת שהוא כבר בביטול כל הרגשותיו וחומריותו, ושהוא יש לו גוף קדוש מגן עדן ממש, הוא דייקא יכול להתגאות ולשבח את עצמו ולהנות גם מתאוות העולם הזה, ואף על פי כן לא תהיה לתאוות שום אחיזה בו כלל כלל לא.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וראה גם כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=20" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=20</A> - גאווה או ענווה ?</DIV><DIV>וכאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=61" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=61</A> - מי מאשים את רבי נחמן מברסלב בגאווה ?</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'>והסוד הזה מבואר כאן&nbsp; <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=33" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=33</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אנכי ה' אלהיך <DIV>כי <strong>זה מן הנמנע שלא יבוא לאדם איזה גדלות, כששומע שמספרין שבחו<BR></strong>כל שכן כשמלך גדול משבח ומפאר את האדם<BR>אזי בודאי מן הנמנע, שלא יבוא לו איזה גדלות<BR><B>אבל צריך לזה ביטול כל הרגשותיו וחמריותיו<BR>אזי יכול האדם, לשמע שבחו<BR>ולא יבוא לו שום גדלות</B></DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 13:56:14 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=715#715</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1499;&#1500; &#1494;&#1502;&#1503; &#1513;&#1488;&#1497;&#1503; &#1492;&#1488;&#1491;&#1501; &#1502;&#1505;&#1493;&#1490;&#1500; &#1500;&#1492;&#1504;&#1493;&#1514;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=714#714</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  13:52<br><br><strong>וכל זמן שאין האדם מסוגל להנות מתאווה כלשהי, בלי להנות ממנה ממש אלא רק מהאותיות שיש בה, הרי שהתאווה הזאת עדיין קשורה בגופו.</strong><DIV>&nbsp;</DIV><DIV><strong>ולצאת מכל התאוות בשלמות, היינו רק מי שמסוגל להנות מתאווה כלשהי, ואף על פי כן לא להנות ממנה ממש, אלא מהאותיות שיש בה וכולי.</strong></DIV><DIV><strong></strong>&nbsp;</DIV><DIV>כי זאת בחינה אחת עם השי"ת שברא את העולם, ונמשכות ממנו פעולות משתנות, למרות שאין אצלו שום שינוי כלל ...</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ורק זאת השלמות של לצאת מהתאוות !!!</DIV>]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 13:52:45 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=714#714</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1492;&#1506;&#1493;&#1500;&#1492; &#1502;&#1499;&#1500; &#1492;&#1504;&amp;#034;&#1500; &#1492;&#1493;&#1488;, &#1499;&#1497; &#1492;&#1510;&#1491;&#1497;&#1511;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=713#713</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  13:50<br><br><P>והעולה מכל הנ"ל הוא, כי הצדיק האמת שיוצא מהתאוות באמת, היינו מי שיכול להנות מהתאוות, ואף על פי כן להשאר מרוחק מהן לגמרי. כמו השי"ת שהוא גם סובב כל עלמין&nbsp;והוא גם ממלא כל עלמין, שזה דבר והיפוכו כמובא.</P><DIV></DIV><DIV></DIV>כי הצדיק האמת ההנאה הגשמית שלו מקבלת את חיותה מהאותיות שיש בכל דבר. כפי שהסביר וביאר רבי נחמן מברסלב באורך כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=63" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=63</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק<DIV></DIV><DIV></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וזה סוד העניין של הצדיק האמת שיורד אל תוך התאוות ומכניע אותן, כפי שהובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=37" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=37</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי הצדיק האמת נהנה ממש מענייני העולם הזה, אך הוא מכניע אותן על ידי זה שהוא נהנה מהאותיות שיש בכל דבר ודבר, והוא אינו נופל בשום דרך לתוך תאוות הגוף הגשמי כמו המון העם.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי הצדיק האמת מקושר תמיד בשורשו, על ידי הבחינה של ביטול הבחירה, שבה בפנימיות רצונו אין שום שינוי לעולם כלל ...</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'><DIV></DIV>כי הצדיק האמת ההנאה הגשמית שלו מקבלת את חיותה מהאותיות שיש בכל דבר. כפי שהסביר וביאר רבי נחמן מברסלב באורך כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=63" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=63</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תפלה לחבקוק<DIV>וזה סוד העניין של הצדיק האמת שיורד אל תוך התאוות ומכניע אותן, כפי שהובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=37" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=37</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - ראיתי מנורת זהב</DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 13:50:46 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=713#713</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1494;&#1492; &#1492;&#1505;&#1493;&#1491; &#1513;&#1500; &#1488;&#1499;&#1497;&#1500;&#1514; &#1513;&#1489;&#1514; &#1513;&#1492;&#1493;&#1489;&#1488; &#1499;&#1488;&#1503;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=712#712</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  13:46<br><br>וזה הסוד של אכילת שבת שהובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=194" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=194</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יז - צָרִיך לִזָּהֵר מְאד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת<DIV></DIV><DIV>וכאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=328" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=328</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נז - אֵימָתַי יָבוֹא בֶּן דָּוִד</DIV><DIV>וכאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=544" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=544</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעז - כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לַעֲמד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים</DIV><DIV>וכאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=397" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=397</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי מי שהוא בבחינת שבת, אצלו כל האכילה וכל התאוות כולן קודש, ואדרבה זה עיקר כבוד השבת, שהיא האכילה דייקא כפי שהובא במקומות הנ"ל.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>***</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ולכן אמר רבי נחמן מברסלב <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=554" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=554</A> - חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>שגם את הבחינה של אכילת שבת גם אותה אין יכולים לקיים. כי באמת אכילת שבת בשורשה היא עניין גדול מאוד. ולא כל אחד זוכה לה באמת.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>***</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ובזה יתורץ הסתירה שיש בין העניין של אכילת שבת, לבין העניין של מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=414" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=414</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמד - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וְיֵשׁ <strong>יָמִים שֶׁהֻתְּרָה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה</strong>, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חָכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'חֶצְיוֹ לַה' וְחֶצְיוֹ לָכֶם'<BR>וְ<strong>הַצַּדִּיק, אֲפִילּוּ בְּזאת הַחֲצִי הוּא כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, וְאוֹחֵז אֶת תַאֲוַותוֹ בְּיָדוֹ<BR></strong>וַחֲצִי תַאֲוַותוֹ בְּיָדוֹ<BR><strong>אֲפִילּוּ זאת הַחֲצִי שֶׁהֻתַּר לוֹ, אֲפִילּוּ בָּזֶה הוּא אוֹחֵז תַאֲוַותוֹ בְּיָדוֹ<BR></strong></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו שמשתמע מכך שעל האדם לא ללכת אחריו תאוותיו, גם לא בשבת וכולי ...</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>***</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אך הצדיק האמת דייקא, רק הוא זוכה לאכילת שבת בשלמות.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והאמת היא שהצדיק האמת ממשיך את קדושת השבת לששת ימי המעשה, כי אצל הצדיק שעשה תשובה שלמה שהיא בחינת שבת, אצלו כל האכילות שלו הן בחינת אכילת שבת.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי הצדיק האמת למרות שהוא אוכל ונהנה וכולי, אף על פי כן בפנימיות דעתו וכולי, הוא מנותק לגמרי מכל התאוות.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כמו השי"ת שאין אצלו שום שינוי, למרות כל השינויים ...</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'>וזה הסוד של אכילת שבת שהובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=194" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=194</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יז - צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת<DIV>וכאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=328" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=328</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נז - אימתי יבוא בן דוד</DIV><DIV>וכאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=544" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=544</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעז - כשיש מחלקת על האדם, אין לעמד עצמו כנגד השונאים</DIV><DIV>וכאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=397" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=397</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה'</DIV><DIV>ובזה יתורץ הסתירה שיש בין העניין של אכילת שבת, לבין העניין של מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=414" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=414</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמד - אין אדם מת וחצי תאותו בידו</DIV><DIV>ויש <strong>ימים שהתרה אכילה ושתיה</strong>, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חציו לה' וחציו לכם'<BR>ו<strong>הצדיק, אפילו בזאת החצי הוא כובש את יצרו, ואוחז את תאוותו בידו<BR></strong>וחצי תאוותו בידו<BR><strong>אפילו זאת החצי שהתר לו, אפילו בזה הוא אוחז תאוותו בידו<BR></strong></DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 13:46:14 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=712#712</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1500;&#1499;&#1503; &#1488;&#1502;&#1512; &#1512;&#1489;&#1497; &#1504;&#1495;&#1502;&#1503; &#1502;&#1489;&#1512;&#1505;&#1500;&#1489; http://breslev.eip.co.il/?key=333...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=711#711</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  13:39<br><br>ולכן אמר רבי נחמן מברסלב <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=333" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=333</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - עַל יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה יִחוּד<DIV></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>דַּע,<strong> שֶׁעַל יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל<BR>נַעֲשֶׂה יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ אַפִּין בְּאַפִּין<BR></strong>בִּבְחִינַת: "וַיּאמֶר בּעַז לְרוּת לְעֵת הָאכֶל גּשִׁי הֲלם"<BR>'לְעֵת הָאכֶל' דַּיְקָא<BR>הַיְנוּ עַל יְדֵי הָאֲכִילָה 'גּשִׁי הֲלם'<BR>דָּא יִחוּד קֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ<BR>בְּחִינַת: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָא"<BR>'דָּא תִּקְרֻבְתָּא מַלְכָּא בְּמַלְכָּא'<BR>רַק הָאֲכִילָה צָרִיך לִהְיוֹת מֶאוכֶל אַחַר שֶׁנִּתְבָּרֵר, וְאֵין בּוֹ שׁוּם תַּעֲרוֹבוֹת<BR></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וגם כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=2551" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=2551</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV><strong>וכשאמונה בשלימות<BR>אזי אין צריך לתענית ומותר לו לאכול</strong> בבחי' ורעה אמונה<BR>ורעה בחי' אכילה<BR>ואכילה הזאת מעורר זווג פב"פ<BR>בבחי' והי' האוכל לפקדון לארץ<BR>פקדון בחי' זווג<BR>ארץ בחי' אמונה שכינה בחי' שכן ארץ<BR>כי אז אין הקליפות יכולין לינק ממנה אפי' מאחוריים<BR>כי אז נתבטל הקליפות<BR>וזה בחי' ויאמר בועז אל רות לעת האוכל גשי הלם<BR>היינו בחי' זווג פב"פ<BR>ע"י אכילה<BR></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וראה גם כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=184" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=184</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי הארת הרצון היא בשעת האכילה דייקא, שהיא בחינת החיות של העולם עיין שם.</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'>ולכן אמר רבי נחמן מברסלב <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=333" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=333</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - על ידי אכילתם של ישראל, נעשה יחוד<DIV>דע,<strong> שעל ידי אכילתם של ישראל<BR>נעשה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה אפין באפין<BR></strong>בבחינת: "ויאמר בעז לרות לעת האכל גשי הלם"<BR>'לעת האכל' דיקא<BR>הינו על ידי האכילה 'גשי הלם'<BR>דא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה<BR>בחינת: "ויגש אליו יהודא"<BR>'דא תקרבתא מלכא במלכא'<BR>רק האכילה צריך להיות מאוכל אחר שנתברר, ואין בו שום תערובות<BR></DIV><DIV>וראה גם כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=184" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=184</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם</DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 13:39:49 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=711#711</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1488;&#1498; &#1488;&#1510;&#1500; &#1492;&#1510;&#1491;&#1497;&#1511; &#1492;&#1488;&#1502;&#1514; &#1499;&#1500; &#1492;&#1514;&#1488;&#1493;&#1493;&#1514; &#1513;&#1500;&#1493;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=710#710</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  13:36<br><br>אך אצל הצדיק האמת כל התאוות שלו הן לא בחינת עונש אלא בחינת שכר.<DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי אצל הצדיק האמת התאוות שלו מצטיירות אצלו בצורה אחרת, משום שהכלי והגוף שלו נקי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כמ"ש רבי נחמן מברסלב&nbsp;&nbsp;<a href="http://breslev.eip.co.il/?key=89" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=89</A> - ספר המידות - דעת<DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה חֶסֶד שֶׁל אֱמֶת עִם צַדִּיקִים, תִּזְכֶּה לָדַעַת, שֶׁכָּל הַדְּרָכִים הֵן תְּפִילָּה הֵן אֲכִילָה הֵן שְׁאָר תַּעֲנוּגִים כֻּלָּם הֵם דֶּרֶךְ הַשֵּׁם</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והוא גם הבחינה של מ"ש כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=63" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=63</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וּמִי שֶׁיָּכוֹל לְהִתְעוֹרֵר הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת<BR>שֶׁבְּכָל מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית<BR>שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר<BR><strong>אֲזַי אֲכִילָתוֹ וּשְׁתִיָּתוֹ וְכָל תַּעֲנוּגָיו<BR>אֵינוֹ אֶלָּא מֵהִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה</strong><BR>בִּבְחִינַת: "וַיּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיִּיטַב לִבּוֹ"<BR>"וַיִּיטַב לִבּוֹ"<BR>הַיְנוּ בְּחִינַת הִתְנוֹצְצוּת הָאוֹתִיּוֹת<BR>שֶׁל ל"ב אֱלהִים שֶׁבְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית<BR>שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר<BR>...</DIV><DIV>וּ<B>מִשָּׁם צְרִיכִין שֶׁתִּהְיֶה עִקַּר הָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר הַתַּעֲנוּגִים</B> כַּנַּ"ל<BR></DIV><DIV>עיין שם באורך.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי אחרי שהאדם חוזר בתשובה שלמה, שאז הגוף שלו קדוש בקדושת הנשמה, אז הוא בבחינה של מ"ש כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=164" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=164</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>עַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם<BR>לְרַחֵם מְאד עַל בְּשַׂר הַגּוּף<BR>לִרְאוֹת לְזַכֵּךְ הַגּוּף<BR>עַד שֶׁתּוּכַל הַנְּשָׁמָה<BR>לְהוֹדִיעַ לוֹ<BR>מִכָּל מַה שֶּׁהִיא רוֹאָה וּמַשֶּׂגֶת תָּמִיד כַּנַּ"ל<BR>וּכְשֶׁהַגּוּף הוּא בִּבְחִינָה זוֹ<BR>הִיא טוֹבָה לְהַנְּשָׁמָה<BR>שֶׁלִּפְעָמִים נוֹפֶלֶת מִמַּדְרֵגָתָהּ<BR>וּכְשֶׁהַגּוּף צַח וָאוֹר<BR>תּוּכַל הַנְּשָׁמָה לְהִתְרוֹמֵם<BR>וְלַחֲזר לְמַדְרֵגָתָהּ עַל יְדֵי הַגּוּף<BR><strong>הַיְנוּ, עַל יְדֵי תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף<BR>תּוּכַל לִזְכּר וְלַעֲלוֹת לַתַּעֲנוּגִים שֶׁלָּהּ<BR></strong>כִּי מֵאַחַר שֶׁהַגּוּף גַּם כֵּן טוֹב וְכָשֵׁר<BR>אֵינוֹ נִלְכָּד בְּהַתַּעֲנוּגִים<BR>וְעַל כֵּן תּוּכַל הַנְּשָׁמָה<BR>לַחֲזר עַל יְדֵי תַּעֲנוּגֵי הַגּוּף<BR>לְמַעֲלָתָהּ<BR>לַתַּעֲנוּגִים שֶׁלָּהּ<BR>וְכֵן גַּם כֵּן עַל יְדֵי הָרְשִׁימוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּהַגּוּף<BR>עַל יְדֵי הֶאָרוֹת שֶׁהֵאִירָה בּוֹ הַנְּשָׁמָה מִקּדֶם<BR>תּוּכַל עַתָּה לִזְכּר וְלַעֲלוֹת וְלַחֲזר לְמַדְרֵגָתָהּ<BR>וְזֶה בְּחִינַת: "מִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ", 'מִבְּשָׂרִי' דַיְקָא<BR>הַיְנוּ עַל יְדֵי בְּשַׂר הַגּוּף<BR>'יֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ', הַיְנוּ הַשָּׂגוֹת אֱלקוּת<BR>הַיְנוּ, שֶׁהָאָדָם בְּגוּפוֹ<BR>יִרְאֶה וְיֶחֱזֶה הַשָּׂגוֹת עֶלְיוֹנוֹת<BR>שֶׁהַנְּשָׁמָה מַשֶּׂגֶת תָּמִיד כַּנַּ"ל<BR></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אז הוא גם בבחינת העניין של הארת הרצון שיש אצל הצדיק בשעת האכילה הגשמית דייקא, כמובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=184" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=184</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וְעַל יְדֵי כְּלָלִיּוּת בֵּן וְתַלְמִיד<BR>עַל יְדֵי זֶה מִי שֶׁהוּא אִישׁ חַיִל וְאֵינוֹ הַהֶפֶך &#091;שֶׁקּוֹרִין: רעַ מַזָּל, שְׁלֵימַזָּל&#093;<BR>הוּא יָכוֹל <strong>לְקַבֵּל בְּעֵת הָאֲכִילָה הֶאָרַת הָרָצוֹן<BR>דְּהַיְנוּ שֶׁיָּאִיר לוֹ הָרָצוֹן בְּעֵת הָאֲכִילָה<BR></strong>וְיִשְׁתּוֹקֵק וְיִכְסֹף מְאד אֵלָיו יִתְבָּרַך בְּרָצוֹן מֻפְלָג<BR>בְּלִי שׁוּם יְדִיעָה<BR>שֶׁלּא יֵדַע כְּלָל מָה הוּא רוֹצֶה .<BR></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>שזאת בחינת תכלית הידיעה שלא נדע ממש, שהוא בחינת רעווא דרעווין בחינת הסתלקות משה וכולי, שלכל זה זוכה הצדיק בשעת האכילה דייקא ...</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והוא גם בחינת מ"ש כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=210" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=210</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אַך מִי שֶׁהוּא צַדִּיק, וַאֲפִילּוּ גּוּפוֹ נָקִי וְקָדוֹשׁ מְאד<BR><strong>אֲזַי יָכוֹל לִשְׂמחַ גַּם עִם גּוּפוֹ<BR>אֲפִילּוּ אִם מִסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף<BR>מֵאַחַר שֶׁגַּם גּוּפוֹ טָהוֹר וְקָדוֹשׁ<BR></strong>"בֵּאֱלהִים בָּטַחְתִּי מַה יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי"<BR>שֶׁהַבָּשָׂר, דְּהַיְנוּ הַגּוּף אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ שׁוּם הֶזֵּק<BR>וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכּן לָבֶטַח"<BR>שֶׁהַצַּדִּיק בָּטוּחַ, שֶׁגַּם לְהַגּוּף יִהְיֶה טוֹב מְאד<BR>וְעַל כֵּן יָכוֹל לִשְׂמחַ גַּם עִם גּוּפוֹ<BR>אֲפִילּוּ כְּשֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף<BR></DIV><DIV>&nbsp;</DIV></DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'><DIV>כשתעשה חסד של אמת עם צדיקים, תזכה לדעת, שכל הדרכים הן תפילה הן אכילה הן שאר תענוגים כלם הם דרך השם</DIV><DIV>והוא גם הבחינה של מ"ש כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=63" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=63</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תפלה לחבקוק</DIV><DIV>ומי שיכול להתעורר התנוצצות האותיות<BR>שבכל מעשה בראשית<BR>שיש בכל דבר<BR><strong>אזי אכילתו ושתיתו וכל תענוגיו<BR>אינו אלא מהתנוצצות האותיות שבאכילה ושתיה</strong><BR>בבחינת: "ויאכל וישת וייטב לבו"<BR>"וייטב לבו"<BR>הינו בחינת התנוצצות האותיות<BR>של ל"ב אלהים שבמעשה בראשית<BR>שיש בכל דבר<BR>...</DIV><DIV>ו<B>משם צריכין שתהיה עקר האכילה ושתיה ושאר התענוגים</B> כנ"ל<BR></DIV><DIV>כי אחרי שהאדם חוזר בתשובה שלמה, שאז הגוף שלו קדוש בקדושת הנשמה, אז הוא בבחינה של מ"ש כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=164" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=164</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם</DIV><DIV>על כן צריך כל אדם<BR>לרחם מאד על בשר הגוף<BR>לראות לזכך הגוף<BR>עד שתוכל הנשמה<BR>להודיע לו<BR>מכל מה שהיא רואה ומשגת תמיד כנ"ל<BR>וכשהגוף הוא בבחינה זו<BR>היא טובה להנשמה<BR>שלפעמים נופלת ממדרגתה<BR>וכשהגוף צח ואור<BR>תוכל הנשמה להתרומם<BR>ולחזר למדרגתה על ידי הגוף<BR><strong>הינו, על ידי תענוגי הגוף<BR>תוכל לזכר ולעלות לתענוגים שלה<BR></strong>כי מאחר שהגוף גם כן טוב וכשר<BR>אינו נלכד בהתענוגים<BR>ועל כן תוכל הנשמה<BR>לחזר על ידי תענוגי הגוף<BR>למעלתה<BR>לתענוגים שלה<BR>וכן גם כן על ידי הרשימות שיש בהגוף<BR>על ידי הארות שהאירה בו הנשמה מקדם<BR>תוכל עתה לזכר ולעלות ולחזר למדרגתה<BR>וזה בחינת: "מבשרי אחזה אלוה", 'מבשרי' דיקא<BR>הינו על ידי בשר הגוף<BR>'יחזה אלוה', הינו השגות אלקות<BR>הינו, שהאדם בגופו<BR>יראה ויחזה השגות עליונות<BR>שהנשמה משגת תמיד כנ"ל<BR></DIV><DIV>אז הוא גם בבחינת העניין של הארת הרצון שיש אצל הצדיק בשעת האכילה הגשמית דייקא, כמובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=184" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=184</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם</DIV><DIV>ועל ידי כלליות בן ותלמיד<BR>על ידי זה מי שהוא איש חיל ואינו ההפך &#091;שקורין: רע מזל, שלימזל&#093;<BR>הוא יכול <strong>לקבל בעת האכילה הארת הרצון<BR>דהינו שיאיר לו הרצון בעת האכילה<BR></strong>וישתוקק ויכסף מאד אליו יתברך ברצון מפלג<BR>בלי שום ידיעה<BR>שלא ידע כלל מה הוא רוצה .<BR></DIV><DIV>והוא גם בחינת מ"ש כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=210" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=210</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לג - ויחד יתרו על כל הטובה</DIV><DIV>אך מי שהוא צדיק, ואפילו גופו נקי וקדוש מאד<BR><strong>אזי יכול לשמח גם עם גופו<BR>אפילו אם מסתכל על הסוף<BR>מאחר שגם גופו טהור וקדוש<BR></strong>"באלהים בטחתי מה יעשה בשר לי"<BR>שהבשר, דהינו הגוף אינו יכול לעשות לו שום הזק<BR>וכמו שכתוב: "אף בשרי ישכן לבטח"<BR>שהצדיק בטוח, שגם להגוף יהיה טוב מאד<BR>ועל כן יכול לשמח גם עם גופו<BR>אפילו כשמסתכל על הסוף<BR></DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 13:36:04 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=710#710</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1489;&#1488;&#1502;&#1514; &#1502;&#1510;&#1491; &#1492;&#1488;&#1502;&#1514;, &#1499;&#1500; &#1492;&#1514;&#1488;&#1493;&#1493;&#1514; &#1513;&#1497;&#1513;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=709#709</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  13:31<br><br>ובאמת מצד האמת, כל התאוות שיש לאדם, הן העונש של האדם.<DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי כאשר רוצה האדם דבר תאווה, הרי שזה פגם ומרה לנפש. היינו כי אין האדם מתאווה אלא למה שהוא חסר.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וכפי שהתבאר באורך כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=42" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=42</A> - רצון להתקרב לבורא הוא חיסרון.</DIV><DIV>וגם כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=166&amp;PID=560#560" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=166&amp;PID=560#560</A> - שלא לאכל פרי קדם שנתבשל כל צרכו על האילן</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ומ"ש רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=42" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=42</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה<BR><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>'מוֹרִי' זֶה בְּחִינַת "מָרַת נָפֶשׁ"<BR>בְּחִינַת: "וְנַפְשָׁהּ מָרָה לָהּ"<BR>זֶה בְּחִינוֹת <B>פְּגַם הַנֶּפֶשׁ<BR>פְּגַם הָרָצוֹן<BR>כְּשֶׁרוֹצֶה דְּבַר תַּאֲוָה זֶה הָרָצוֹן<BR>הוּא פְּגָם וּמָרָה לַנֶּפֶשׁ</B></DIV><DIV><strong></strong>&nbsp;</DIV><DIV>ובאמת התאוות של האדם הן העונש שלו, כי התאוות הן החטאים של האדם, והחטאים הם החסרונות של האדם.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כפי שהתבאר כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=93" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=93</A> - החסרונות אצל האדם או למעלה ?</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>***</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אך אצל השי"ת אין שום חסרון למרות בריאת העולם. וכן הוא אצל הצדיק האמת, שהוא אינו חסר דבר, למרות שיש לו רצונות משתנים וכולי ...</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>בבחינת הקבצן החרש שלעולם הוא אינו חסר דבר. ראה כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=51&amp;PID=78#78" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=51&amp;PID=78#78</A> - הכת של השמחה במעשה מהבעל תפילה</DIV></DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'><DIV>ומ"ש רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=42" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=42</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה<BR><DIV>'מורי' זה בחינת "מרת נפש"<BR>בחינת: "ונפשה מרה לה"<BR>זה בחינות <B>פגם הנפש<BR>פגם הרצון<BR>כשרוצה דבר תאוה זה הרצון<BR>הוא פגם ומרה לנפש</B></DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 13:31:46 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=709#709</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1499;&#1497;&#1493;&amp;#034;&#1489; &#1492;&#1514;&#1489;&#1488;&#1512; &#1490;&#1501; &#1499;&#1488;&#1503; http:...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=708#708</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  13:23<br><br>וכיו"ב התבאר גם כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=192&amp;PID=698#698" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=192&amp;PID=698#698</A><DIV></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי באמת אמר רבי נחמן מברסלב <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=94" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=94</A> - ספר המידות - הרהורים</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>הַתַּאֲווֹת מְלֻבָּשׁ בָּהֶם חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ובאמת הקב"ה לא לתהו בראה כי אם לשבת יצרה. ואין הקב"ה חפץ בחורבי נחמן מברסלב של עולם.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי אם באמת התאוות היו באמת רעות, הרי שלא היה העולם קיים כלל.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי כל קיומו של העולם תלוי בתאוות שהן נפרדות ושונות זו מזו, שזו בחינת המחלוקת שהיא הכרחית לבריאת העולם.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אלא שיש גם את בחינת המחלוקת דקדושה, דהיינו הבחינה הנ"ל שהאדם עובר ומשתנה מרצון אל רצון, אך בפנימיות דעתו ורצונו, אין שום שינוי כלל, כמו השי"ת ממש. ואז אין לשום תאווה בעולם שום אחיזה בו כלל.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>***</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וזה סוד העניין של נוקם ונוטר של המשיח, כפי שהתבאר כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=58" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=58</A> - מהו עניין נוקם ונוטר ?</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי רק הצדיק האמת מסוגל לנקום ולנטור ממש, אך בתוך תוכו להשאר ללא שום השתנות ממש, ולהיות כולו מלא באהבה שבדעת מעל הזמן וכולי, למרות שהוא נוקם ונוטר.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי בשכל אנושי זה לא נתפס. אך בשכל הנקנה זה אפשרי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי זה בחינת בריאת העולם והצמצום של השי"ת, שהוא כולו אחד גם אחרי הבריאה וכולי ...</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'><DIV>התאוות מלבש בהם חסד השם יתברך</DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 13:23:34 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=708#708</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1502;&#1492; &#1492;&#1497;&#1488; &#1513;&#1489;&#1497;&#1512;&#1514; &#1492;&#1514;&#1488;&#1493;&#1493;&#1514; &#1489;&#1513;&#1500;&#1502;&#1493;&#1514; &#1489;&#1488;&#1502;&#1514;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=707#707</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  13:17<br><br>ומה היא שבירת התאוות בשלמות באמת ?<DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כאן כמובן התשובה מפתיעה אך הגיונית לגמרי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>שבירת התאוות בשלמות, היינו מי שגם אם הוא נהנה מתאווה מסויימת, הרי שאין לתאווה שום אחיזה בו.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>פירוש: כי אצל כל בני העולם, כאשר האדם הולך אחר תאוותיו, הרי שהוא נקשר לתאווה שאחריה הוא הולך, כדרך המים המלוחים, שצועק מים מים. וכעין מ"ש אין אדם מת וחצי תאוותו בידו.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו שכל מה שהאדם הולך אחרי תאווה כלשהי, הרי שהתאווה הזאת מתגברת עליו יותר וכולי ...</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אך הצדיק האמת שכבר יצא מכל התאוות בשלמות, הוא בדרגה של ביטול הבחירה ממש.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כמ"ש רבי נחמן מברסלב כאן&nbsp; <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=69" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=69</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כִּי לֶעָתִיד יִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה<BR>וזה צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים<BR>שֶׁהַיְשִׁיבָה הוּא מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הַבְּחִירָה<BR>כְּמוֹ: "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם"<BR><strong>שֶׁהוּא מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הַהִשְׁתַּנּוּת<BR>כִּי הַתְּנוּעָה<BR>מוֹרֶה עַל הִשְׁתַּנּוּת מֵרָצוֹן אֶל רָצוֹן<BR>וְהַיְשִׁיבָה מוֹרֶה עַל הֶעְדֵּר הִשְׁתַּנּוּת<BR>הַיְנוּ בִּיטּוּל הַבְּחִירָה</strong><BR>וְעַטְרוֹתֵיהֶם, הַיְנוּ הַמַּקִּיפִים<BR>כְּמוֹ: "שָׁאוּל וַאֲנָשָׁיו עטְרִים אֶל דָּוִד"<BR>בְּרָאשֵׁיהֶם<BR>וְלא עַל רָאשֵׁיהֶם<BR>הַיְנוּ הַמַּקִּיפִים יִכָּנְסוּ בְּתוֹךְ הַמּחִין לִפְנִים<BR>וְאָז יִכָּנְסוּ כָּל הַשִּׂכְלִיּוֹת<BR>שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל לְהָבִין אוֹתָם<BR>יִכָּנְסוּ לִפְנִים בְּתוֹךְ הַמּחִין<BR>וְיֵדַע וְיַשִּׂיג אוֹתָם<BR>וְאָז יֵצֵא מִגֶּדֶר אֱנוֹשִׁי<BR>וְיַעֲלֶה לְגֶדֶר מַלְאָךְ<BR>וְיִתְבַּטֵּל הַבְּחִירָה<BR></DIV><DIV>וראה גם כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=116" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=116</A> - מדוע ולמה לעתיד לבוא תתבטל הבחירה החופשית ?</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>****</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי באמת כל העניין הזה של התאוות יש בו שורש אחר גבוה יותר, והוא השי"ת עצמו.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי באמת כל הזמן והמקום וכל השינויים שיש בעולם, הם כולם בחינת התאוות והרצונות של השי"ת עצמו !</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי כל קיום העולם כולו בכל רגע ורגע לפרטי פרטים, כולו הוא בחינת התאוות של השי"ת וכולי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והדבר הזה נכון לפרטי פרטים ממש. היינו כי כל פרט ופרט מפרטי הבריאה, הוא כולו בחינת רצון ותאווה של השי"ת.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אך יחד עם זאת, אצל השי"ת לא שייך תאווה, כי כל תאווה היא בחינת חסר, כי אין תאווה אא"כ יש חסר. והשי"ת אינו חסר דבר כי הוא השלמות כמובן.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וגם שאצל השי"ת אין שום השתנות. וכל התאוות כולן הן השתנות מרצון אחד לרצון אחר.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אלא, שזה הסוד של בריאת העולם יש מאין.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כעין מה שמובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=179" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=179</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ב - יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמַּמְשִׁיכִין קְדֻשָּׁה שֶׁל שַׁבָּת לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל<BR>עַל יְדֵי זֶה נִתְגַלֶּה הָאַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַך<BR>כִּי בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל הֵם פְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת<BR>שֶׁבְּכָל יוֹם נִבְרָא פְּעֻלָּה מְשֻׁנָּה<BR>וְזֶה כְּנֶגֶד הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי, לְהָבִין זאת בְּשֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי<BR>שֶׁפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת יִהְיוּ נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַך וְיִתְעַלֶּה<BR>כִּי בַּשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין זאת<BR>רַק עַל יְדֵי שַׁבָּת שֶׁאָנוּ זוֹכִין, שֶׁנָּתַן לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך מַתָּנָה גְּדוֹלָה<BR>כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ'<BR>עַל יְדֵי זֶה נִתְגַלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט<BR>כִּי שַׁבָּת מוֹרָה עַל אֱמוּנַת הַיִּחוּד<BR>שֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים, שֶׁכָּל הַפְּעֻלּוֹת מִשְׁתַּנּוֹת נִמְשָׁכִין מֵאֶחָד הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַך<BR>שֶׁבָּרָא כֻּלָּם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל וְשָׁבַת בְּשַׁבָּת<BR>נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי שַׁבָּת נִתְגַלֶּה אַחְדוּת הַפָּשׁוּט יִתְבָּרַך<BR></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והיינו כי אצל השי"ת אין שום שינוי, למרות שבאמת יש הרבה שינויים וכולי ...</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>***</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ואצל הצדיק האמת שזוכה לתקן את חטא אדם הראשון וזוכה לאכול מעץ החיים הנצחיים שהוא השכל הנקנה, גם הוא זוכה לבחינה הנ"ל.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו שרצונו לעולם אינו משתנה, למרות שכלפי חוץ רצונו משתנה וכולי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וכעין מה שהתבאר כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=183" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=183</A> - שאלה בנוגע לדמותו של ר' נחמן מברסלב</DIV><DIV>וכאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=185" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=185</A> - להיות כמו רבי נחמן מברסלב - מודל לחיקוי</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>שיש בחינה של פנימיות וחיצוניות אצל הצדיק וכולי עיין שם.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי בפנימיות הצדיק, אין שום שינוי כלל. והצדיק האמת הוא תמיד בדבקות של בחינת לפני הבריאה ממש שהיא מעל הזמן ומעל המקום.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אך כלפי חוץ מצד הגוף ומצד החיות של העולם הזה, מצד זה הוא משתנה מרצון אל רצון.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והעניין הזה התבאר גם כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=116" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=116</A> - מדוע ולמה לעתיד לבוא תתבטל הבחירה החופשית ?</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'><DIV>כמ"ש רבי נחמן מברסלב כאן&nbsp; <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=69" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=69</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים</DIV><DIV>כי לעתיד יתבטל הבחירה<BR>וזה צדיקים יושבים<BR>שהישיבה הוא מורה על העדר הבחירה<BR>כמו: "יושב בשמים"<BR><strong>שהוא מורה על העדר ההשתנות<BR>כי התנועה<BR>מורה על השתנות מרצון אל רצון<BR>והישיבה מורה על העדר השתנות<BR>הינו ביטול הבחירה</strong><BR>ועטרותיהם, הינו המקיפים<BR>כמו: "שאול ואנשיו עטרים אל דוד"<BR>בראשיהם<BR>ולא על ראשיהם<BR>הינו המקיפים יכנסו בתוך המחין לפנים<BR>ואז יכנסו כל השכליות<BR>שלא היה יכול להבין אותם<BR>יכנסו לפנים בתוך המחין<BR>וידע וישיג אותם<BR>ואז יצא מגדר אנושי<BR>ויעלה לגדר מלאך<BR>ויתבטל הבחירה<BR></DIV><DIV>כעין מה שמובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=179" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=179</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ב - ימי חנכה הם ימי הודאה</DIV><DIV>ועל ידי זה שממשיכין קדשה של שבת לששת ימי החל<BR>על ידי זה נתגלה האחדות הפשוט יתברך<BR>כי בששת ימי החל הם פעלות משתנות<BR>שבכל יום נברא פעלה משנה<BR>וזה כנגד השכל האנושי, להבין זאת בשכל האנושי<BR>שפעלות משתנות יהיו נמשכין מאחד הפשוט יתברך ויתעלה<BR>כי בשכל האנושי אי אפשר להבין זאת<BR>רק על ידי שבת שאנו זוכין, שנתן לנו השם יתברך מתנה גדולה<BR>כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה'<BR>על ידי זה נתגלה אחדות הפשוט<BR>כי שבת מורה על אמונת היחוד<BR>שאנו מאמינים, שכל הפעלות משתנות נמשכין מאחד הפשוט יתברך<BR>שברא כלם בששת ימי החל ושבת בשבת<BR>נמצא שעל ידי שבת נתגלה אחדות הפשוט יתברך<BR></DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 13:17:44 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=707#707</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1492;&#1506;&#1504;&#1497;&#1497;&#1503; &#1492;&#1494;&#1492; &#1492;&#1514;&#1489;&#1488;&#1512; &#1499;&#1488;&#1503; http://breslev.eip.co.il/?key=37...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=706#706</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  13:03<br><br>והעניין הזה התבאר כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=37" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=37</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב<DIV></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וְעַל כֵּן לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים<BR>אִם לא מִי שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר<BR>ו<B =b>צדיק גמור הוא</B><BR>כשהוא בבחינת: "לא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן"<BR>דְּהַיְנוּ <B =b>שֶׁכְּבָר גֵּרֵשׁ וּבִטֵּל כָּל הָרָע שֶׁלּוֹ<BR>עַד שֶׁבָּטוּחַ שֶׁלּא יֶאֱרַע לוֹ שׁוּם מִכְשׁוֹל עֲבֵרָה</B>.<BR></DIV><DIV>וְהָעִנְיָן<BR>כִּי יֵשׁ אַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת<BR>אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר<BR>וּלְמַעְלָה בְּשָׁרְשָׁם הֵם אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת הֲוַיָ"ה<BR>וּלְמַטָּה הֵם מְערָבִים טוֹב וָרָע<BR>וְהַצַּדִּיק גָּמוּר שֶׁהִבְדִּיל וְהִפְרִישׁ הָרָע מִן הַטּוֹב לְגַמְרֵי<BR>עַד שֶׁלּא נִשְׁאַר לוֹ שׁוּם רַע מֵאֶחָד מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ"ל<BR>שֶׁהֵם כְּלַל הַמִּדּוֹת כַּיָּדוּעַ<BR>וּכְשֶׁהוּא בִּבְחִינָה זוֹ מֻתָּר לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים.<BR>...</DIV><DIV>וְעַל כֵּן <strong>מֻכְרָח שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַצַּדִּיק צַדִּיק גָּמוּר<BR>שֶׁאֵין בּוֹ שׁוּם רָע<BR></strong>...</DIV><DIV>כִּי <B =b>אֵין לְהָרָע שׁוּם תְּפִיסָה וַאֲחִיזָה בְּהַצַּדִּיק גָּמוּר<BR>וְאֵין לוֹ מָקוֹם לֶאֱחֹז בּוֹ</B><BR>...</DIV><DIV>וְזֶהוּ: מַ'שְׁפִּיל רְ'שָׁעִים עֲ'דֵי אָ'רֶץ<BR>רָאשֵׁי תֵבוֹת: אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר<BR>שֶׁהֵם כָּל הָאַרְבַּע יְסוֹדוֹת<BR>שֶׁהֵם כְּלַל כָּל הַמִּדּוֹת<BR><strong>שֶׁצְּרִיכִין לְבָרְרָם בְּבֵרוּר גָּמוּר<BR>עַד שֶׁלּא יִהְיֶה בּוֹ שׁוּם אֲחִיזָה<BR>מִשּׁוּם רַע<BR>שֶׁבְּשׁוּם מִדָּה<BR>מֵהָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הַנַּ"ל<BR>וַאֲזַי הוּא צַדִּיק גָּמוּר</strong> כַּנַּ"ל<BR>וְאָז דַּיְקָא<BR>כְּשֶׁמַּבְדִּיל הָרָע מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת אֵשׁ, רוּחַ, מַיִם, עָפָר<BR>אֲזַי הוּא מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ כַּנַּ"ל<BR></DIV><DIV>מַה שֶּׁאֵין כֵּן <strong>צַדִּיק שֶׁאֵינוֹ גָמוּר<BR>אַף שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם עֲבֵרָה<BR>אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן לא הִבְדִּיל הָרָע לְגַמְרֵי<BR>וְהָרָע עֲדַיִן בְּכחַ<BR></strong>וְעַל כֵּן אָסוּר לוֹ לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים<BR>כִּי <strong>יֵשׁ מָקוֹם לְהָרָע לֶאֱחֹז בּוֹ<BR>וְיוּכַל לְהַזִּיק לוֹ</strong>, חַס וְשָׁלוֹם<BR>...</DIV><DIV>כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לוֹ שׁוּם עֲבֵרָה<BR>רַק שֶׁהוּא יָרֵא עֲדַיִן מֵעֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ וְכחוֹ לַעֲשׂוֹת<BR>כִּי הָרָע עֲדַיִן בְּכחַ<BR>כִּי לא זָכָה עֲדַיִן לִבְחִינַת לא יְאֻנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן<BR>וְאֵינוֹ בָּטוּחַ עֲדַיִן שֶׁלּא יֶאֱרַע לוֹ מִכְשׁוֹל עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם<BR>וְעַל כֵּן אָסוּר לוֹ לְהִתְגָּרוֹת בָּרְשָׁעִים כַּנַּ"ל<BR>...</DIV><DIV>אֲבָל צַדִּיק גָּמוּר אֵינוֹ בּוֹלֵעַ<BR>כִּי אֵין לִבּוֹ נוֹקְפוֹ מֵחֲשַׁשׁ מִכְשׁוֹל עֲבֵרָה כַּנַּ"ל<BR>כִּי כְּבָר בִּטֵּל הָרָע לְגַמְרֵי<BR>מִכָּל הַמִּדּוֹת וְהַתַּאֲווֹת שֶׁל כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת<BR></DIV><DIV>עיין שם</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>****</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וסוד העניין הוא על אדם הראשון, כי אחרי שנפגמה דעתו של אדם הראשון בחטא עץ הדעת, על ידי זה השתבשה דעתו והתערבבה טוב ורע.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ורק מי שזוכה לתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, וזוכה לאכול מעץ החיים שממנו לא אכל אדם הראשון, רק הוא זוכה לכל התיקונים הנ"ל.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי כדי לתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, לשם כך צריך האדם להגיע למדרגה של הקבצן ללא ידיים, על ידי אמונה שבה נכלל האדם בבחינת לפני הבריאה, ושם הכל נתקן. כי בשורש הכל נתקן ומתהפך לטובה.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>**</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וכל זמן שיש אצל האדם רושם של חטא אדם הראשון, הרי שהוא עדיין שקוע בתוך הקליפות והתאוות וכולי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וגם אם האדם עצמו בדרגת אדם הראשון אחרי החטא, שזאת הבחינה של למות בעטיו של נחש, הרי שהוא עדיין פגום בפגם של אדם הראשון, והרי שעדיין כל התאוות קשורות בגופו.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ראה גם כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=62" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=62</A> - האם רבי נחמן לא טעם טעם חטא ?</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי מי שמתקן את חטא אדם הראשון, הוא דייקא זוכה לאכול מעץ החיים, והוא זוכה לגוף חדש וקדוש מגן עדן עילאה, גוף שהוא נקי מכל התאוות</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ראה כאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=140" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=140</A> - פושט את גופו המצורע ולובש גוף קדוש מגן עדן</DIV><DIV><DIV>וכאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=89" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=89</A> - איך לתקן את החטא של אדם הראשון ?</DIV></DIV><DIV>וכאן <a href="http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=136" target="_blank">http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=136</A> - האם מי שמסיים את התיקון שלו מת ?</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>******</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וכל זמן שהאדם לא זוכה לגוף חדש מגן עדן, הרי שעדיין כל התאוות קשורות בגופו ...</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וגם אם הוא רחוק מהתאוות בפועל, הרי שעדיין כל התאוות קשורות בו בכוח ... כנ"ל</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'>והעניין הזה התבאר כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=37" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=37</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - ראיתי מנורת זהב<DIV>ועל כן לאו כל אדם יכול להתגרות ברשעים<BR>אם לא מי שהוא צדיק גמור<BR>ו<B =b>צדיק גמור הוא</B><BR>כשהוא בבחינת: "לא יאנה לצדיק כל און"<BR>דהינו <B =b>שכבר גרש ובטל כל הרע שלו<BR>עד שבטוח שלא יארע לו שום מכשול עברה</B>.<BR></DIV><DIV>והענין<BR>כי יש ארבעה יסודות<BR>אש, רוח, מים, עפר<BR>ולמעלה בשרשם הם ארבע אותיות הוי"ה<BR>ולמטה הם מערבים טוב ורע<BR>והצדיק גמור שהבדיל והפריש הרע מן הטוב לגמרי<BR>עד שלא נשאר לו שום רע מאחד מארבעה יסודות הנ"ל<BR>שהם כלל המדות כידוע<BR>וכשהוא בבחינה זו מתר להתגרות ברשעים.<BR>...</DIV><DIV>ועל כן <strong>מכרח שיהיה זה הצדיק צדיק גמור<BR>שאין בו שום רע<BR></strong>...</DIV><DIV>כי <B =b>אין להרע שום תפיסה ואחיזה בהצדיק גמור<BR>ואין לו מקום לאחז בו</B><BR>...</DIV><DIV>וזהו: מ'שפיל ר'שעים ע'די א'רץ<BR>ראשי תבות: אש, רוח, מים, עפר<BR>שהם כל הארבע יסודות<BR>שהם כלל כל המדות<BR><strong>שצריכין לבררם בברור גמור<BR>עד שלא יהיה בו שום אחיזה<BR>משום רע<BR>שבשום מדה<BR>מהארבעה יסודות הנ"ל<BR>ואזי הוא צדיק גמור</strong> כנ"ל<BR>ואז דיקא<BR>כשמבדיל הרע מארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר<BR>אזי הוא משפיל רשעים עדי ארץ כנ"ל<BR></DIV><DIV>מה שאין כן <strong>צדיק שאינו גמור<BR>אף שאין לו שום עברה<BR>אף על פי כן עדין לא הבדיל הרע לגמרי<BR>והרע עדין בכח<BR></strong>ועל כן אסור לו להתגרות ברשעים<BR>כי <strong>יש מקום להרע לאחז בו<BR>ויוכל להזיק לו</strong>, חס ושלום<BR>...</DIV><DIV>כי באמת אין לו שום עברה<BR>רק שהוא ירא עדין מעברות שבידו וכחו לעשות<BR>כי הרע עדין בכח<BR>כי לא זכה עדין לבחינת לא יאנה לצדיק כל און<BR>ואינו בטוח עדין שלא יארע לו מכשול עברה, חס ושלום<BR>ועל כן אסור לו להתגרות ברשעים כנ"ל<BR>...</DIV><DIV>אבל צדיק גמור אינו בולע<BR>כי אין לבו נוקפו מחשש מכשול עברה כנ"ל<BR>כי כבר בטל הרע לגמרי<BR>מכל המדות והתאוות של כל הארבעה יסודות<BR></DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 13:03:46 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=706#706</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1488;&#1498; &#1502;&#1504;&#1497;&#1503; &#1504;&#1493;&#1489;&#1506;&#1514; &#1492;&#1496;&#1506;&#1493;&#1514; &#1513;&#1500; &#1488;&#1500;&#1493; &#1513;&#1495;&#1493;&#1513;&#1489;&#1497;&#1501;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=705#705</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  12:53<br><br>אך מנין נובעת הטעות של אלו שחושבים שהם כבר שברו את תאוותם ?<DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והתשובה לכך תתבאר ע"פ מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=37" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=37</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי יש שתי בחינות בעניין של שבירת התאוות.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>יש ביטול תאוות בפועל ויש ביטול תאוות בכוח וברמת הפוטנציאל של התאווה.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>פירוש, כי יש מי שנמנע מאיזו תאווה בכוח, דהיינו שבפועל הוא רחוק מהתאווה הזאת, אך התאווה הזאת עדיין קשורה בגופו בפועל.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ויש מי שרחוק מאיזו תאווה, משום שאין לתאווה הזאת שום אחיזה בו כלל, לא בפועל ולא בכוח.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ואין שום אחיזה לתאווה באדם לא בפועל ולא בכוח, רק לצורך הדימוי המשמעות היא שיש לתאווה הזאת אחיזה באדם, כמו שיש לה אחיזה בעץ ואבן.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו כשם שלעץ ואבן אין אין התאווה הזאת, לא בפועל ולא בכוח ולא בשום צד, כי מה שייך תאווה אצל אבן ודומם, כך גם אין לתאווה שום אחיזה באדם, לא בפועל ולא בכוח ולא בשום צד.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי כל זמן שתאורטית האדם יכול לפול לתאווה כלשהי, הרי שהוא עדיין לא יצא מהתאווה בשלמות.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וגם אם הוא נמנע לגמרי מהתאווה, וגם אם התאווה "רדומה" אצלו, הרי שעדיין היא קיימת.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי אצל אבן לדוגמא, התאווה לא רדומה, אלא פשוט אין תאווה כלל.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ורק מי שמגיע למדרגה הנ"ל, רק הוא באמת יצאה מהתאווה.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וכל זמן שתאורטית יכול האדם להתאוות לעניין מסויים, הרי שהוא עדיין לא יצא מהתאווה כלל, אלא היא עדיין קשורה בגופו.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וגם אם ברגע הזה האדם רחוק מתאווה כלשהי בשלמות, אם אפילו תאורטית התאווה יכולה לחזור לאדם, הרי שעדיין התאווה קשורה בגופו.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>***</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וכדי לחדד את העניין, אבן לדוגמא התאווה לא קשורה בה לא בעבר לא בהווה ולא בעתיד.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ועל האדם להגיע לבחינה הנ"ל שהתאווה לא תהיה קשורה בו לא בעבר לא בהווה ולא בעתיד.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>לא בהווה, היינו שלא יהיה לו שום רצון משום צד שהוא לתאווה.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>לא בעתיד, היינו שהאדם יתרחק כ"כ מהתאווה, עד כדי כך שאפילו תאורטית הוא לא יוכל לפול לתאווה הזאת בשום זמן שבעולם.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ולא בעבר, היינו שעל האדם לעשות תשובה שלמה מאהבה שבה העוונות נהפכים לזכויות ממש, ושבה האדם מתנקה גם מכל התאוות שכבר היו לו בעבר.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כפי שהובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=164" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=164</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וְזֶה: בַּיּוֹם הַהוּא יְבֻקַּשׁ עֲוֹן יִשְׂרָאֵל וְאֵינֶנּוּ<BR>כִּי לֶעָתִיד יִהְיֶה כֻּלּוֹ תְּשׁוּבָה<BR>וְעַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה זְדוֹנוֹת נַעֲשִׂין זְכֻיּוֹת<BR>וְיִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵעֲבֵרוֹת יִשְׂרָאֵל תּוֹרָה<BR>וְעַל כֵּן יְבֻקְּשׁוּ אָז הָעֲוֹנוֹת<BR>כִּי יְבַקְשׁוּ וִיחַפְּשׂוּ אָז אַחַר עֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל<BR>אֵיךְ לוֹקְחִין עוֹד אֵיזֶה עָוֹן כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ תּוֹרָה<BR>וְאֵינֶנּוּ<BR>כִּי יִהְיוּ כָּל הָעֲוֹנוֹת נִכְלָלִין בְּאַיִן<BR>הַיְנוּ בְּאֵין סוֹף<BR>שֶׁשָּׁם הָעֲוֹנוֹת נִתְהַפְּכִין לִזְכֻיּוֹת עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה<BR>שֶׁזֶּהוּ בְּחִינוֹת 'יְרִידָה תַּכְלִית הָעֲלִיָּה' הַנַּ"ל<BR>וְזֶה: "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל וְכוּ' כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ"<BR>הַיְנוּ עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה<BR>יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֵהָעֲבֵרוֹת בְּחִינַת מַכְשֵׁלָה<BR>שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, כַּנַּ"ל<BR></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ומי שזוכה לבחינה הנ"ל של להכלל באין סוף, הוא זוכה להתרחק מהתאוות גם בעבר וגם בהווה וגם בעתיד.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>****</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וזה משום שתשובה שלמה מאהבה,&nbsp;היא מעל הזמן. כמובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=256" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=256</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עט - הַקּוֹל קוֹל יַעֲקב</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>שֶׁתְּשׁוּבָה וּבְחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן דְּהַיְנוּ בִּיטּוּל הַזְּמַנִּים, הֵם בְּחִינָה אַחַת<BR>וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִשְׁמעַ הַקּוֹל דִּקְדֻשָּׁה וּלְהַכְנִיעַ הַקּוֹל דְּסִטְרָא אָחֳרָא<BR>וְכֵן מְבאָר בְּהָאָלֶף בֵּית הֶחָדָשׁ, בְּאוֹת תָּו תְּשׁוּבָה, סִימָן א<BR>וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: יוֹם שֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן<BR>וּמַעֲלֶה כָּל הַיָּמִים לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן<BR>וְכֵן יוֹם הַכִּפּוּרִים הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ<BR>נִמְצָא מְבאָר, שֶׁתְּשׁוּבָה הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן<BR></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ועל ידי שהאדם עושה תשובה שלמה, על ידי זה הוא מתנקה גם מכל התאוות גם בעבר.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וכמו שאבן לדוגמא מעולם לא היתה לה תאווה לשום דבר, כך גם האדם מתנקה מכל התאוות שלו גם בעבר, היינו שאין לרע אחיזה בו לא בהווה ולא בעתיד וגם לא בעבר.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ורק זו שלמות יציאה מתאווה בשלמות.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>****</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והוא בחינה אחת עם העניין של הקבצן שלא היו לו ידיים במעשה מהקבצנים, שהוא היה יכול למשוך את החץ, גם אחרי שהוא כבר פגע בבת המלך.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו בחינת העניין הנ"ל שהאדם מחזיר את הגלגל אחורה על ידי בחינת למעלה מהזמן.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>**</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו כי מי שחטא בעבר בתאווה כלשהי ועדיין נשאר בו רושם ורשימו מהתאווה שהוא חטא בעבר, הרי שהוא עדיין לא נקי לגמרי מהתאווה.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי אבן לדוגמא, אין בה שום רשימו של תאווה כלשהי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ורק מי שנכלל בא"ס לגמרי ושכל התאוות שלו הופכות בכלל לזכויות ומצוות, רק הוא בעצם מתנקה לגמרי מהתאווה שלו, ובו לא נשאר שום רושם כלל כלל לא.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'><DIV>והתשובה לכך תתבאר ע"פ מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=37" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=37</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - ראיתי מנורת זהב</DIV><DIV>כפי שהובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=164" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=164</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם</DIV><DIV>וזה: ביום ההוא יבקש עון ישראל ואיננו<BR>כי לעתיד יהיה כלו תשובה<BR>ועל ידי התשובה זדונות נעשין זכיות<BR>ויהיה נעשה מעברות ישראל תורה<BR>ועל כן יבקשו אז העונות<BR>כי יבקשו ויחפשו אז אחר עונות ישראל<BR>איך לוקחין עוד איזה עון כדי לעשות ממנו תורה<BR>ואיננו<BR>כי יהיו כל העונות נכללין באין<BR>הינו באין סוף<BR>ששם העונות נתהפכין לזכיות על ידי התשובה<BR>שזהו בחינות 'ירידה תכלית העליה' הנ"ל<BR>וזה: "שובה ישראל וכו' כי כשלת בעונך"<BR>הינו על ידי התשובה<BR>יהיה נעשה מהעברות בחינת מכשלה<BR>שהוא התורה, כנ"ל<BR></DIV><DIV>וזה משום שתשובה שלמה מאהבה,&nbsp;היא מעל הזמן. כמובא כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=256" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=256</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עט - הקול קול יעקב</DIV><DIV>שתשובה ובחינת למעלה מהזמן דהינו ביטול הזמנים, הם בחינה אחת<BR>ועל ידי זה זוכין לשמע הקול דקדשה ולהכניע הקול דסטרא אחרא<BR>וכן מבאר בהאלף בית החדש, באות תו תשובה, סימן א<BR>וזה לשונו: יום שהאדם עושה תשובה הוא למעלה מהזמן<BR>ומעלה כל הימים למעלה מהזמן<BR>וכן יום הכפורים הוא למעלה מהזמן, עד כאן לשונו<BR>נמצא מבאר, שתשובה הוא למעלה מהזמן<BR></DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 12:53:13 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=705#705</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1493;&#1499;&#1500; &#1492;&#1504;&amp;#034;&#1500; &#1492;&#1493;&#1488; &#1490;&#1501; &#1489;&#1495;&#1497;&#1504;&#1492; &#1488;&#1495;&#1514;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=704#704</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  12:36<br><br>וכל הנ"ל הוא גם בחינה אחת עם מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=39" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=39</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים<DIV></DIV><DIV></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אֲבָל אֵלּוּ <B =b>הַבַּעֲלֵי גַּאֲוָה</B><BR>מְעַכְּבִים תַאֲוַותוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ<BR>וְאֵינָם מְבַקְשִׁים מִצַּדִּיקִים שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ עֲלֵיהֶם<BR>כִּי <B =b>חוֹשְׁבִים שֶׁהִתְעַנּוּ וְסִגְּפוּ אֶת עַצְמָם, וּבָזֶה הֵם צַדִּיקִים<BR>אֲבָל הָאֱמֶת אֵינוֹ כֵּן<BR>כִּי כָּל הַתַּעֲנִיתִים שֶׁהִתְעַנּוּ<BR>אֵין זֶה אֶלָּא כְּמוֹ שַׂק שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוֹרִים הַרְבֵּה<BR>וּכְשֶׁמְּרִיקִים אֶת הַשַּׂק<BR>אַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאֲרוּ בּוֹ הַחוֹרִים</B><BR>וְהַגּוּף נִקְרָא שַׂק<BR>כְּמַאֲמַר הַתַּנָּא: שִׁינְנָא, שְׁרֵי שַׂקָּךְ<BR>וְאִם הִתְבּוֹנְנוּ בְּעַצְמָן<BR>הָיוּ רוֹאִים<BR><strong>אַחַר כָּל הַתַּעֲנֵיתִים<BR>עֲדַיִן נִשְׁאֲרוּ אֶצְלָם כָּל תַאֲוַותָם קְשׁוּרִים בְּשַׂקָּם, הַיְנוּ בְּגוּפָם<BR></strong>וְלא תַאֲוַותָם בִּלְבַד נִשְׁאַר קָשׁוּר בְּגוּפָם<BR>כִּי אִם גַּם תַאֲוַות אֲבִיהֶם שֶׁיֵּשׁ אֶצְלָם מִשְּׁעַת הַהוֹלָדָה<BR>מֵחֲמַת שֶׁלּא נִתְקַדֵּשׁ אָבִיו בִּשְׁעַת זִוּוּג<BR>גַּם זֶה קָשׁוּר בְּגוּפָם עֲדַיִן<BR>וּבְוַדַּאי אִלּוּ הָיוּ רוֹאִים אֶת כָּל זֶה<BR>חֲרָדָה גְּדוֹלָה הָיָה נוֹפֵל עֲלֵיהֶם<BR>כִּי הָיוּ רוֹאִים אֵיךְ הֵם עוֹמְדִים בְּמַדְרֵגָה פְּחוּתָה וּשְׁפָלָה<BR>וְזֶה פֵּרוּשׁ: "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ בְּשַׂקוֹ"<BR>אַחַר כָּל הַתַּעֲנִיתִים<BR>שֶׁהוּא הֲרָקַת הַשַּׂק, בְּחִינַת הַגּוּף<BR>עֲדַיִן וְהִנֵּה אִישׁ צְרוֹר כַּסְפּוֹ<BR>שֶׁקָּשׁוּר וְצָרוּר כַּסְפּוֹ וְתַאֲוַותוֹ בְּשַׂקּוֹ וְגוּפוֹ<BR>וַיִּרְאוּ אֶת צְררוֹת כַּסְפֵּיהֶם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם<BR>הַיְנוּ, לא דַּי צְרוֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם, שֶׁהוּא תַּאֲווֹת עַצְמָן<BR>כִּי אִם גַּם הֵמָּה וַאֲבִיהֶם<BR>הַיְנוּ הַתַּאֲווֹת שֶׁל אֲבִיהֶם<BR>גַּם הֵמָּה לא נָפְלוּ מֵהֶם<BR>וַיִּירָאוּ כִּי חֲרָדָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם<BR>וַאֲזַי לא הָיוּ רוֹצִים לְהִשְׂתָּרֵר וְלִמְלךְ<BR></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ובאמת בפשוטו נדמה לאדם שדברי רבי נחמן מברסלב מתייחסים רק למי שחולק על הצדיק האמת, משום שנדמה לו שהוא הצדיק האמת. </DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי רבי נחמן מברסלב מדבר על בעלי הגאווה שמונעים מהאדם להתקרב לצדיק, כי נדמה להם שהם עצמם צדיקים. ונדמה לאדם שהוא לא כלול בבחינה הזאת.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אך באמת רבי נחמן מברסלב מדבר כאן על כל בני העולם, כי כל אדם ואדם שנדמה לו שהוא יצא מאיזו תאווה ושנדמה לו שהוא כבר צדיק בכך שהוא יצא מאיזו תאווה בשלמות, הרי שזה מונע ממנו להמשיך לנסות לבטל את התאווה ולהתקרב לצדיק האמת שהוא השי"ת.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>פירוש, כי כל דברי רבי נחמן מברסלב הנ"ל הם ברמת האדם עצמו.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו כי הגאווה של האדם מונעת ממנו עצמו להתקרב אל הצדיק האמת וכולי, בגלל שנדמה לו שהוא כבר שבר את התאוות שלו וכולי ...</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כך שדברי רבי נחמן מברסלב הנ"ל רלוונטיים לכל אחד ואחד שחושב שהוא כבר שבר איזו תאווה, למרות שבאמת היא קשור בגופו וכולי ...</DIV><!--SAMT--><div style='display:none;'>וכל הנ"ל הוא גם בחינה אחת עם מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=39" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=39</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - ואלה המשפטים<DIV>אבל אלו <B =b>הבעלי גאוה</B><BR>מעכבים תאוותו של השם יתברך<BR>ואינם מבקשים מצדיקים שיתפללו עליהם<BR>כי <B =b>חושבים שהתענו וסגפו את עצמם, ובזה הם צדיקים<BR>אבל האמת אינו כן<BR>כי כל התעניתים שהתענו<BR>אין זה אלא כמו שק שיש בו חורים הרבה<BR>וכשמריקים את השק<BR>אף על פי כן נשארו בו החורים</B><BR>והגוף נקרא שק<BR>כמאמר התנא: שיננא, שרי שקך<BR>ואם התבוננו בעצמן<BR>היו רואים<BR><strong>אחר כל התעניתים<BR>עדין נשארו אצלם כל תאוותם קשורים בשקם, הינו בגופם<BR></strong>ולא תאוותם בלבד נשאר קשור בגופם<BR>כי אם גם תאוות אביהם שיש אצלם משעת ההולדה<BR>מחמת שלא נתקדש אביו בשעת זווג<BR>גם זה קשור בגופם עדין<BR>ובודאי אלו היו רואים את כל זה<BR>חרדה גדולה היה נופל עליהם<BR>כי היו רואים איך הם עומדים במדרגה פחותה ושפלה<BR>וזה פרוש: "ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו"<BR>אחר כל התעניתים<BR>שהוא הרקת השק, בחינת הגוף<BR>עדין והנה איש צרור כספו<BR>שקשור וצרור כספו ותאוותו בשקו וגופו<BR>ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם<BR>הינו, לא די צרורות כספיהם, שהוא תאוות עצמן<BR>כי אם גם המה ואביהם<BR>הינו התאוות של אביהם<BR>גם המה לא נפלו מהם<BR>וייראו כי חרדה נפלה עליהם<BR>ואזי לא היו רוצים להשתרר ולמלך<BR></DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 12:36:34 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=704#704</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &amp;nbsp; http://breslev.eip.co.il/?key=2212...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=703#703</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  12:29<br><br><DIV>&nbsp;</DIV><DIV><a href="http://breslev.eip.co.il/?key=2212" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=2212</A> - שיחות הר"ן - אות נו</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV><strong>יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּדְמֶה עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֵיזֶה תַּאֲווֹת גְּדוֹלוֹת</strong> כְּגוֹן מִתַּאֲוָות מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה<BR><strong>דַּע שֶׁאַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בְּאוֹתָהּ הַתַּאֲוָה</strong><BR>דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה תַּאֲוָה אַחֶרֶת שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בָּהּ כָּל כָּךְ<BR>עַד שֶׁאֲפִילּוּ תַּאֲוָות מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שֶׁהִיא תַּאֲוָה גְּדוֹלָה מְאד נִתְבַּטְּלָה אֶצְלוֹ כְּנֶגֶד אוֹתָהּ הַתַּאֲוָה<BR>נִמְצָא שֶׁהוּא גָּרוּעַ יוֹתֵר<BR>כִּי הוּא מְשֻׁקָּע כָּל כָּךְ בְּאֵיזֶה תַּאֲוָה<BR>עַד שֶׁאֲפִילּוּ תַּאֲוָה גְּדוֹלָה שֶׁל מָמוֹן וְכַיּוֹצֵא נִתְבַּטֵּל אֶצְלוֹ מֵחֲמַת הַתַּאֲוָה<BR>וַאֲפִילּוּ אִם הָיְתָה הַתַּאֲוָה שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בָּהּ קְטַנָּה מִתַּאֲוָה הָאַחֶרֶת שֶׁהוּא רָחוֹק מִמֶּנָּה<BR>עִם כָּל זֶה אֵין נָפְקָא מִנָּהּ כְּלָל<BR>מֵאַחַר שֶׁהוּא מְשֻׁקָּע בָּהּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁתַּאֲוָה גְּדוֹלָה נִתְבַּטֵּל אֶצְלוֹ עַל יְדֵי זֶה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל<BR>וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיֵּשׁ עַקְשָׁן, כְּגוֹן תִּינוֹק<BR>שֶׁבִּשְׁבִיל עַקְשָׁנוּת לְבַד יָכוֹל לְהַפְקִיר עַצְמוֹ לְגַמְרֵי וּלְהַכּוֹת ראשׁוֹ בְּתֵבָה מֵחֲמַת עַקְשָׁנוּת כְּנֶגֶד אִמּוֹ שֶׁעוֹשֶׂה לָהּ לְהַכְעִיס<BR>כְּמוֹ כֵן יֵשׁ בִּבְנֵי אָדָם שֶׁיָּכוֹל לְהַפְקִיר הַכּל וּלְסַלֵּק כָּל הַתַּאֲווֹת בִּשְׁבִיל אֵיזֶה תַּאֲוָה אוֹ עַקְשָׁנוּת שֶׁהוּא רוֹצֶה</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וכאן רבי נחמן מברסלב מרמז בעצם לכל אלו שחושבים שהם שברו את התאוות שלהם או אפילו תאווה אחת שלהם, רבי נחמן מברסלב בעצם מרמז להם שאם הם יסתכלו בעין האמת, הם יראו שבאמת התאווה שנדמה להם שהם שברו אותה, היא בכלל קשורה בגופם בפוטנציאל שלה בשלמות, אלא שבגלל שיש להם תאווה אחרת, רק בגלל זה הם לא ממשים את תאוותם.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>****</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ופשר העניין יתבאר ע"פ מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=214" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=214</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עִקָּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבד וְלֵילֵך בְּדַרְכֵי ה' לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַך</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כִּי יֵשׁ מִי שֶׁעוֹבֵד כָּל יָמָיו וְרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה<BR>כְּדֵי לְמַלְאוֹת בִּטְנוֹ וּכְרֵסוֹ בְּתַאֲוֹות עוֹלָם הַזֶּה<BR><strong>ויש מִי שֶׁעוֹבֵד וּמִשְׁתַּדֵּל, כְּדֵי לִזְכוֹת לָעוֹלָם הַבָּא<BR>וְגַם זֶהוּ נִקְרָא מִלּוּי בֶּטֶן<BR>שֶׁרוֹצֶה לְמַלְאוֹת בִּטְנוֹ וְתַאֲוַותוֹ עִם עוֹלָם הַבָּא</strong></DIV><DIV>וְזֶהוּ בְּחִינוֹת, "חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְך תְּמַלֵּא בִטְנָם"<BR>'חֶלְקָם בַּחַיִּים וּצְפוּנְך'<BR>הַיְנוּ הֵן אוֹתָן שֶׁבּוֹחֲרִין חֶלְקָם בַּחַיִּים<BR>דְּהַיְנוּ לְמַלְאוֹת תַאֲוַותָם בְּחַיִּים חִיּוּתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה<BR>וְהֵן אוֹתָן שֶׁבּוֹחֲרִין בְּרב טוּב הַצָּפוּן, דְּהַיְנוּ עוֹלָם הַבָּא<BR>וְזֶהוּ 'וּצְפוּנְך', שֶׁבּוֹחֲרִין בַּטּוֹב הַצָּפוּן, דְּהַיְנוּ עוֹלָם הַבָּא<BR>וּשְׁנֵיהֶם הֵם בְּחִינַת מִלּוּי בֶּטֶן כַּנַּ"ל<BR>...</DIV><DIV>רַק שֶׁזֶּה הַבּוֹחֵר בָּעוֹלָם הַבָּא הוּא חָכָם יוֹתֵר<BR>שֶׁבּוֹחֵר בְּעוֹלָם עוֹמֵד, הַקַּיָּם וְהַנִּצְחִי, וּמְמָאֵס עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּא עוֹבֵר וְכָלֶה<BR>וְגַם בֶּאֱמֶת בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר הַרְבֵּה לַעֲבד ה'<BR>אֲפִילּוּ <strong>אִם עוֹבֵד בִּשְׁבִיל עוֹלָם הַבָּא<BR>אַך אַף עַל פִּי כֵן גַּם זֶה נִקְרָא בְּחִינַת מִלּוּי בֶּטֶן כַּנַּ"ל</strong></DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וכאן רבי נחמן מברסלב מרמז בעצם על רוב אנשי העולם, שלא יבצר שהם נגועים או בתאוות העולם הזה או בתאוות העולם הבא.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי רוב אנשי העולם גם אלו שעובדים את השי"ת רובכם ככולם עובדים את השי"ת בגלל תאוות העולם הבא כלשהי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וכל אלו ששוברים את תאוותיהם ... ושנדמה להם שכבר אין להם תאווה כלשהי, הרי שזה הכל נובע רק בגלל שיש להם תאווה אחרת של העולם הבא וכיו"ב.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ובכלל תאוות העולם הבא, כלולות גם כל שאר התאוות הרוחניות, כגון כבוד וכיו"ב.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV><strong>ותאוות כבוד היא אפילו של האדם אל מול עצמו</strong> !!!</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו אפילו אם יש לאדם הרהור קטן של גאווה על כך שהוא נקי מאיזה תאווה, הרי שבעצם הוא התרחק מהתאווה הזאת, רק בגלל שיש לו תאוות כבוד <strong>עצמי </strong>גדולה יותר.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו שגם אם האדם מסתיר את זה שהוא יצא מאיזו תאווה, ונדמה לו שהוא אינו חפץ בכבוד ובפרסום, וגם אם נדמה לו שהוא לא התרחק מהתאווה הזאת בשביל תאווה אחרת של קדושה, גם אז אם יש לאותו האדם אפילו הרהור קטן של גאווה על זה שהוא יצא מאיזו תאווה, הרי שבאמת הוא לא יצא משום תאווה, ובאמת הוא מתרחק מאותה התאווה רק בגלל תאוות הגאווה והכבוד העצמי שלו.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ובאמת אצל רוב העולם אין הדבר כך.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי יש מי שנדמה לו שהוא יצא מאיזו תאווה, וחסידיו ותלמידיו יודעים על כך ... והוא מקבל מהם כבוד על כך. והרי שאדם כזה נשמר מהתאווה רק בגלל הכבוד שהוא מקבל מחסידיו.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו שאילו הוא היה אדם רגיל ללא פרסום וכולי, ולא היה לו מה להפסיד כבוד בגלל התאווה, הרי שאז הוא היה פחות נזהר וכולי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ונמצא אם כן שהוא מתרחק מהתאווה, רק בגלל שהוא נהנה מהכבוד שיש לו בגלל שהוא התרחק מהתאווה.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ויש גם את אלו שמתרחקים מהתאוות, בגלל שהבטיחו להם שכר עולם הבא ומעלות רוחניות ורוח הקודש וכיו"ב.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ויש כאלו שמתרחקים מהתאווה, משום הגאווה שלהם, דהיינו שהתאווה בזויה בעיניהם ולא מכבודם ללכת אחרי התאווה, ואז הם מתרחקים מהתאווה רק בגלל הגאווה שלהם.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כי אילו הם לא החזיקו את עצמם ... הרי שהם היו הולכים אחרי התאווה. ורק משום שלא מכבודם לעשות זאת, רק משום כך הם לא הולכים אחרי התאווה.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>***</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>והכל הוא בחינה אחת עם זה שיש לאדם תאווה אחרת שחזקה יותר מהתאווה שנדמה לאדם שהוא יצא ממנה.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אך באמת בסך הכל יש לאותו האדם שתי תאוות, כי באמת הוא לא יצא משום תאווה וכולי.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>***</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>וזה הביאור של מ"ש רבי נחמן מברסלב (שיח שרפי קודש)</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אָמַר לְעִנְיַן שֶׁצָּרִיךְ רַק תְּפִלָּה בִּכְדֵי לְבַטֵּל אֶת הַתַּאֲווֹת וְאֵין מוֹעִיל עַל זֶה עֵצוֹת אַחֵרוֹת. כְּשֶׁשּׁוֹבְרִין תַּאֲוָה נִהְיָה מִמֶּנָּה שְׁתַּיִם, "אַז מְ'בְּרֶעכְט אַ תַּאֲוָה וֶוערְט צְוֵויי" רָצָה לוֹמַר שֶׁאֶת הַתַּאֲווֹת צָרִיךְ לְבַטֵּל לְגַמְרֵי כִּי אִם רַק שׁוֹבְרִים אוֹתָן יְכוֹלִים אַחַר כַּךְ לְהִתְגַּבֵּר שׁוּב וּלְהַפִּילוֹ יוֹתֵר, וּכְדֶרֶךְ מָשָׁל כְּשֶׁשּׁוֹבְרִין דָּבָר נַעֲשָה מִמֶּנּוּ שְׁנֵי חֲלָקִים</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>היינו כי באמת כל מי שלא זוכה לשבור את התאוות שלו על ידי תפילה, שזה העניין של להכלל בא"ס לגמרי וכולי (יתבאר להלן), הרי שהוא בסך הכל לקח את התאווה שלו והוסיף עליה עוד תאווה אחרת חזקה יותר ...</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>ובאמת, שלא רק שיש לו את התאווה שנדמה לו שהוא רחוק ממנה, אלא שיש לו גם תאווה נוספת חזקה יותר, שבגללה הוא מונע את עצמו מהתאווה וכולי</DIV><DIV><BR></DIV><!--srt//--><!--SAMT--><div style='display:none;'><DIV><strong>יש בני אדם שנדמה עליהם שהם רחוקים מאיזה תאוות גדולות</strong> כגון מתאוות ממון וכיוצא בזה<BR><strong>דע שאף על פי כן יכול להיות שהוא גרוע יותר מחברו שהוא משקע באותה התאוה</strong><BR>דהינו שיש לו איזה תאוה אחרת שהוא משקע בה כל כך<BR>עד שאפילו תאוות ממון וכיוצא בזה שהיא תאוה גדולה מאד נתבטלה אצלו כנגד אותה התאוה<BR>נמצא שהוא גרוע יותר<BR>כי הוא משקע כל כך באיזה תאוה<BR>עד שאפילו תאוה גדולה של ממון וכיוצא נתבטל אצלו מחמת התאוה<BR>ואפילו אם היתה התאוה שהוא משקע בה קטנה מתאוה האחרת שהוא רחוק ממנה<BR>עם כל זה אין נפקא מנה כלל<BR>מאחר שהוא משקע בה כל כך עד שתאוה גדולה נתבטל אצלו על ידי זה כנזכר לעיל<BR>וכמו שמצינו שיש עקשן, כגון תינוק<BR>שבשביל עקשנות לבד יכול להפקיר עצמו לגמרי ולהכות ראשו בתבה מחמת עקשנות כנגד אמו שעושה לה להכעיס<BR>כמו כן יש בבני אדם שיכול להפקיר הכל ולסלק כל התאוות בשביל איזה תאוה או עקשנות שהוא רוצה</DIV><DIV>ופשר העניין יתבאר ע"פ מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן <a href="http://breslev.eip.co.il/?key=214" target="_blank">http://breslev.eip.co.il/?key=214</A> - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך</DIV><DIV>כי יש מי שעובד כל ימיו ורודף אחר תאוות עולם הזה<BR>כדי למלאות בטנו וכרסו בתאוות עולם הזה<BR><strong>ויש מי שעובד ומשתדל, כדי לזכות לעולם הבא<BR>וגם זהו נקרא מלוי בטן<BR>שרוצה למלאות בטנו ותאוותו עם עולם הבא</strong></DIV><DIV>וזהו בחינות, "חלקם בחיים וצפונך תמלא בטנם"<BR>'חלקם בחיים וצפונך'<BR>הינו הן אותן שבוחרין חלקם בחיים<BR>דהינו למלאות תאוותם בחיים חיותם בעולם הזה<BR>והן אותן שבוחרין ברב טוב הצפון, דהינו עולם הבא<BR>וזהו 'וצפונך', שבוחרין בטוב הצפון, דהינו עולם הבא<BR>ושניהם הם בחינת מלוי בטן כנ"ל<BR>...</DIV><DIV>רק שזה הבוחר בעולם הבא הוא חכם יותר<BR>שבוחר בעולם עומד, הקים והנצחי, וממאס עולם הזה, שהוא עובר וכלה<BR>וגם באמת בודאי טוב יותר הרבה לעבד ה'<BR>אפילו <strong>אם עובד בשביל עולם הבא<BR>אך אף על פי כן גם זה נקרא בחינת מלוי בטן כנ"ל</strong></DIV><DIV>אמר לענין שצריך רק תפלה בכדי לבטל את התאוות ואין מועיל על זה עצות אחרות. כששוברין תאוה נהיה ממנה שתים, "אז מ'ברעכט א תאוה ווערט צוויי" רצה לומר שאת התאוות צריך לבטל לגמרי כי אם רק שוברים אותן יכולים אחר כך להתגבר שוב ולהפילו יותר, וכדרך משל כששוברין דבר נעשה ממנו שני חלקים</DIV></div><!--EAMT-->]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 12:29:45 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=703#703</guid>
  </item> 
  <item>
   <title>תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? : &#1488;&#1495;&#1491; &#1492;&#1504;&#1493;&#1513;&#1488;&#1497;&#1501; &#1492;&#1499;&#1497; &#1502;&#1512;&#1499;&#1494;&#1497;&#1497;&#1501; &#1489;&#1491;&#1489;&#1512;&#1497;...</title>
   <link>https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=702#702</link>
   <description>
    <![CDATA[<strong>מחבר:</strong> <a href="https://forum.eip.co.il/member_profile.asp?PF=1" rel="nofollow">אליעד כהן</a><br><strong>Subject:</strong> 193<br><strong>נשלח:</strong> 27 Nov 2009 ב  12:11<br><br>אחד הנושאים הכי מרכזיים בדברי רבי נחמן מברסלב הוא העניין של שבירת התאוות. <DIV>&nbsp;</DIV><DIV>כאן נדון במה היא שבירת התאוות באמת ובשלמות ? ואיך לשבור את התאוות ?</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>אז נתחיל בלהביא ציטוטים שונים מדברי רבי נחמן מברסלב בעניין הזה.</DIV><DIV>&nbsp;</DIV><DIV>&nbsp;</DIV>]]>
   </description>
   <pubDate>Fri, 27 Nov 2009 12:11:50 +0000</pubDate>
   <guid isPermaLink="true">https://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=193&amp;PID=702#702</guid>
  </item> 
 </channel>
</rss>