הדפס דף | סגור חלון

מעשה מהציירים של המלך.

טופס הדפסה: ברסלב / רבי נחמן מברסלב / אליעד כהן
קטגוריה: ברסלב - רבי נחמן מברסלב
שם הפורום: ברסלב - לימוד בעיון
תיאור הפורום: ברסלב - לימוד לעומק ולרוחב של ספרי רבי נחמן מברסלב בלבד. פירושים / קושיות / תירוצים / חידות ועוד.
URL: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=99
תאריך הדפסה: 29 Mar 2024 ב 11:11
גרסת תוכנה: Web Wiz Forums 9.63 - http://www.webwizforums.com


נושא: מעשה מהציירים של המלך.
נשלח על ידי: אליעד כהן
נושא: מעשה מהציירים של המלך.
תאריך שליחה: 02 Nov 2009 ב  09:57
http://breslev.eip.co.il/?key=557 - http://breslev.eip.co.il/?key=557 - חיי מוהר"ן - פא - סיפורים חדשים
 
מַעֲשֶׂה בְּמֶלֶךְ אֶחָד שֶׁבָּנָה לְעַצְמוֹ פָּלָטִין
וְקָרָא לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים
וְצִוָּה אוֹתָם שֶׁיְּצַיְּרוּ אֶת הַפָּלָטִין שֶׁלּוֹ
וְחִלֵּק לָהֶם אֶת הַפָּלָטִין לִשְׁנֵי חֲלָקִים.
הַיְנוּ שֶׁמֶּחֱצָה הַפָּלָטִין יִהְיֶה מֻטָּל עַל הָאֶחָד לְצַיְּרוֹ
וּמֶחֱצָה הַשֵּׁנִי יִהְיֶה מֻטָּל עַל הַשֵּׁנִי לְצַיְּרוֹ.
וְקָבַע לָהֶם זְמַן שֶׁעַד אוֹתוֹ הַזְּמַן מְחֻיָּבִים הֵם לְצַיְּרוֹ
וְהָלְכוּ לָהֶם אֵלּוּ הַשְּׁנֵי אֲנָשִׁים.
וְהָלַךְ אֶחָד מֵהֶם וְיָגַע וְטָרַח מְאד וְלִמֵּד עַצְמוֹ זאת הָאָמָּנוּת שֶׁל צִיּוּר וְכִיּוּר הֵיטֵב הֵיטֵב
עַד שֶׁצִּיֵּר אֶת חֶלְקוֹ שֶׁהָיָה מֻטָּל עָלָיו בְּצִיּוּר יָפֶה וְנִפְלָא מְאד.
וְצִּיֵּר שָׁם חַיּוֹת וְעוֹפוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בְּצִיּוּרִים נִפְלָאִים וְנָאִים מְאד.
וְהַשֵּׁנִי לא שָׂם אֶל לִבּוֹ גְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ וְלא עָסַק בָּזֶה כְּלָל.
וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ סָמוּךְ לַזְּמַן הַמֻּגְבָּל שֶׁהָיוּ צְרִיכִין לִגְמר מְלַאכְתָּם
הִנֵּה הָרִאשׁוֹן כְּבָר גָּמַר מְלַאכְתּוֹ וְאָמָּנוּתוֹ בְּחֶלְקוֹ בְּצִיּוּר נָאֶה וְנִפְלָא מְאד.
וְזֶה הַשֵּׁנִי הִתְחִיל לְהִסְתַּכֵּל עַל עַצְמוֹ מַה זּאת עָשָׂה שֶׁכִּלָּה הַזְּמַן בְּהֶבֶל וָרִיק וְלא חָשׁ לִגְזֵרָא דְמַלְכָּא.
וְהִתְחִיל לַחֲשׁב מַחֲשָׁבוֹת מַה לַּעֲשׂוֹת
כִּי בְּוַדַּאי בְּאֵלּוּ הַיָּמִים הַמּוּעָטִים הַסְּמוּכִים לַזְּמַן הַמֻּגְבָּל
אִי אֶפְשָׁר לְתַקֵּן עוֹד לִלְמד לְעַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת אָמָּנוּת הַצִּיּוּר, לְצַיֵּר חֶלְקוֹ בְּזֶה הַזְּמַן הַמּוּעָט
כִּי הָיָה סָמוּךְ מְאד לַמּוֹעֵד הַקָּבוּעַ לָהֶם.
וְנִתְיַשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ וְהָלַךְ וְהֵטִיחַ כָּל חֶלְקוֹ בִּמְשִׁיחַת סַמָּנִין [סוּג צֶבַע] וְעָשָׂה פָּאקִיסְט שָׁחוֹר עַל כָּל חֶלְקוֹ. וְהַפָּאקִיסְט הָיָה כְּמוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא [מראה] מַמָּשׁ
שֶׁהָיוּ יְכוֹלִין לְהִתְרָאוֹת בּוֹ כְּמוֹ בְּאַסְפַּקְלַרְיָא מַמָּשׁ
וְהָלַךְ וְתָלָה וִילוֹן לִפְנֵי חֶלְקוֹ
לְהַפְסִיק בֵּין חֶלְקוֹ וּבֵין חֵלֶק חֲבֵרוֹ.
וַיְהִי כִּי הִגִּיעַ מוֹעֵד הַקָּבוּעַ שֶׁקָּבַע לָהֶם הַמֶּלֶךְ
הָלַךְ הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹת תַּבְנִית מְלַאכְתָּם אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּאֵלּוּ הַיָּמִים.
וְרָאָה חֵלֶק הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא מְצֻיָּר בְּצִיּוּרִים נָאִים וְנִפְלָאִים מְאד
וּמְצֻיָּרִים שָׁם בְּחֶלְקוֹ צִפֳּרִים וְכוּ' בִּדְרָכִים נִפְלָאִים מְאד.
וְחֵלֶק הַשֵּׁנִי הָיָה תָּלוּי בְּוִילוֹן וְחֹשֶׁךָ תַּחְתָּיו וְאֵין רוֹאִין שָׁם מְאוּמָה.
וְעָמַד הַשֵּׁנִי וּפֵרַשׂ אֶת הַוִּילוֹן וְהִזְרִיחַ הַשֶּׁמֶשׁ
וּבָאוּ וְהֵאִירוּ כָּל הַצִּיּוּרִים הַנִּפְלָאִים כֻּלָּם בְּחֶלְקוֹ
מֵחֲמַת שֶׁהָיָה שָׁם הַפָּאקִיסְט שֶׁהָיָה מֵאִיר כְּמוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא.
עַל כֵּן כָּל הַצִּפֳּרִים הַמְצֻיָּרִין בְּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן וּשְׁאָר כָּל הַצִּיּוּרִים הַנִּפְלָאִים כֻּלָּם נִרְאוּ בְּתוֹךְ חֶלְקוֹ
וְכָל מַה שֶּׁרָאָה הַמֶּלֶךְ בְּחֵלֶק הָרִאשׁוֹן רָאָה גַּם כֵּן בְּחֶלְקוֹ שֶׁל זֶה.
וְנוֹסַף לָזֶה שֶׁגַּם כָּל הַכֵּלִים הַנִּפְלָאִים וְכָל הַקְּרִידֶנְצְן [רְהִיטִים] וְכַיּוֹצֵא שֶׁהִכְנִיס הַמֶּלֶךְ לְתוֹךְ הַפָּלָטִין
כֻּלָּם נִרְאוּ גַּם כֵּן בְּחֵלֶק הַשֵּׁנִי.
וְכֵן כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה הַמֶּלֶךְ לְהַכְנִיס עוֹד כֵּלִים נִפְלָאִים לְתוֹךְ הַפָּלָטִין יִהְיוּ כֻּלָּם נִרְאִים בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי
וְהוּטַב הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְכוּ'.
*********
 
הנ"ל מרמז על 2 בחינות ציירים היינו בני אדם. יצירה לטב ויצירה לביש. כי הלב והחוכמה שבלב הם בחינת ציירים כמובא כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=321 - http://breslev.eip.co.il/?key=321 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מט - לַשֶּׁמֶשׁ שָׂם אהֶל בָּהֶם וְהוּא כְּחָתָן יצֵא מֵחֻפָּתוֹ וְכוּ'
 
והעניין הוא כי יש 2 סוגי בני אדם.
 
יש את האדם שיוצא ידי חובתו ומקיים את כל מצוות המלך ככתבן וכלשונן. והוא אפילו משקיע בכך ועושה זאת במקצועיות רבה וכולי. ובוודאי שמגיע לו על כך שכר וכולי.
 
אך יש גם אדם אחר שהוא דווקא לא קיים את דברי המלך, אבל יש לו בחינה אחרת שמיוחדת רק לו, והיא "ענווה". היינו בחינת "אין" בשלמות, היינו שהוא בדרגת ביטול כ"כ גדולה שבה המלך עושה איתו כרצונו, שלזה זוכה רק מי שהגיע לביטול הבחירה ממש.
 
ואצל אדם כזה, למרות שכלפי חוץ הוא התרשל לגמרי מלקיים את מצוות המלך, אף על פי כן יש לו ענווה כלפי המלך, והמלך יכול לעשות איתו כרצונו.
 
כי אצל הצייר הראשון, הוא צייר ציור מאוד יפה, אך הוא הגביל את המלך לציור שלו דווקא. אך הצייר השני לעומתו, אומנם לא צייר שום ציור, אך הוא כיבד את המלך דייקא בכך שהוא מאפשר למלך לצייר כרצונו ...
 
וכעין זה מובא גם במספר מקומות, כי על האדם לזכך את הפנים שלו שהוא יהיה שקוף כ"כ כמו מראה, שכל מי שיסתכל בו יראה את עצמו. שזו גם בחינת המנורה של החסרונות, שזה כל אחד ראה את חסרונו. והכל עניין אחד.
מעשה במלך אחד שבנה לעצמו פלטין
וקרא לשני אנשים
וצוה אותם שיצירו את הפלטין שלו
וחלק להם את הפלטין לשני חלקים.
הינו שמחצה הפלטין יהיה מטל על האחד לצירו
ומחצה השני יהיה מטל על השני לצירו.
וקבע להם זמן שעד אותו הזמן מחיבים הם לצירו
והלכו להם אלו השני אנשים.
והלך אחד מהם ויגע וטרח מאד ולמד עצמו זאת האמנות של ציור וכיור היטב היטב
עד שציר את חלקו שהיה מטל עליו בציור יפה ונפלא מאד.
וציר שם חיות ועופות וכיוצא בזה בציורים נפלאים ונאים מאד.
והשני לא שם אל לבו גזרת המלך ולא עסק בזה כלל.
וכאשר הגיע סמוך לזמן המגבל שהיו צריכין לגמר מלאכתם
הנה הראשון כבר גמר מלאכתו ואמנותו בחלקו בציור נאה ונפלא מאד.
וזה השני התחיל להסתכל על עצמו מה זאת עשה שכלה הזמן בהבל וריק ולא חש לגזרא דמלכא.
והתחיל לחשב מחשבות מה לעשות
כי בודאי באלו הימים המועטים הסמוכים לזמן המגבל
אי אפשר לתקן עוד ללמד לעצמו ולעשות אמנות הציור, לציר חלקו בזה הזמן המועט
כי היה סמוך מאד למועד הקבוע להם.
ונתישב בדעתו והלך והטיח כל חלקו במשיחת סמנין [סוג צבע] ועשה פאקיסט שחור על כל חלקו. והפאקיסט היה כמו אספקלריא [מראה] ממש
שהיו יכולין להתראות בו כמו באספקלריא ממש
והלך ותלה וילון לפני חלקו
להפסיק בין חלקו ובין חלק חברו.
ויהי כי הגיע מועד הקבוע שקבע להם המלך
הלך המלך לראות תבנית מלאכתם אשר עשו באלו הימים.
וראה חלק הראשון שהוא מציר בציורים נאים ונפלאים מאד
ומצירים שם בחלקו צפרים וכו' בדרכים נפלאים מאד.
וחלק השני היה תלוי בוילון וחשך תחתיו ואין רואין שם מאומה.
ועמד השני ופרש את הוילון והזריח השמש
ובאו והאירו כל הציורים הנפלאים כלם בחלקו
מחמת שהיה שם הפאקיסט שהיה מאיר כמו אספקלריא.
על כן כל הצפרים המצירין בחלק הראשון ושאר כל הציורים הנפלאים כלם נראו בתוך חלקו
וכל מה שראה המלך בחלק הראשון ראה גם כן בחלקו של זה.
ונוסף לזה שגם כל הכלים הנפלאים וכל הקרידנצן [רהיטים] וכיוצא שהכניס המלך לתוך הפלטין
כלם נראו גם כן בחלק השני.
וכן כל מה שירצה המלך להכניס עוד כלים נפלאים לתוך הפלטין יהיו כלם נראים בחלקו של השני
והוטב הדבר לפני המלך וכו'.
הנ"ל מרמז על 2 בחינות ציירים היינו בני אדם. יצירה לטב ויצירה לביש. כי הלב והחוכמה שבלב הם בחינת ציירים כמובא כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=321 - http://breslev.eip.co.il/?key=321 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מט - לשמש שם אהל בהם והוא כחתן יצא מחפתו וכו'



הדפס דף | סגור חלון

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 - http://www.webwizforums.com
Copyright ©2001-2009 Web Wiz - http://www.webwizguide.com