רבי נחמן אמר ביותר ממקום אחד שהתורה שלו גבוהה יותר מכל התורות שהתגלו מזמן אדם הראשון. כיו"ב אמר רבי נחמן גם כי התורה שלו רק "נשענת" על התורה של משה רבנו , כי היא גדולה יותר ומגיעה ממקום גבוה יותר שהוא שורשי התורה. כיו"ב אמר רבי נחמן גם כי הספר שלו גדול ביותר מכתבי האר"י / מהזוהר ותיקוני הזוהר. וזה בכלל השבח שלהם שהוא מצטט אותו.

כיו"ב בעוד מקומות שרבי נחמן אמר שכל חכמי ישראל דומים עליו כקליפת השום והוא מחזיק את כולם לכלום וכיו"ב.

 

והשאלה שלי היא די פשוטה. נניח שאני מוכן לקבל ככתבו וכלשונו את זה שאכן רבי נחמן הוא חידוש גדול יותר מכולם כפשוטו ממש. השאלה שלי היא, מדוע אם כן הוא כל הזמן ציטט את חז"ל וכיו"ב.

ז"א אם התורה שלו גדולה יותר לדוגמא מכל כתבי האר"י והשורש שלה גדול יותר מכל הזוהר ואפילו יותר מהתורה עצמה של משה רבנו , אז מדוע בעצם הוא מצטט כל הזמן את הספרים שלהם ?

 

וכי זה הגיוני להביא ראיה לדבריך ממישהו שלדבריך הוא חכם פחות ממך ?

ז"א מצד אחד לטעון שאתה הכי חכם. ומצד שני להביא ראיה לדבריך ממי שחכם פחות ממך. האם זה הגיוני ?

ובכלל, מה הטעם להביא ציטוטים מאנשים שלדעתך הם פחות חכמים ממך. מה התועלת בכך ?

 

 

מִצְוָה לְהַחֲזִיר [לְהַזְּהִיר] אֶת בְּנֵי אָדָם עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע, וְאִם אַתָּה יָרֵא, שֶׁלּא יִשְׁמַע לְךָ תּאמַר דְּבָרֶיךָ בְּשֵׁם צַדִּיק אַחֵר, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ אוֹתְךָ.

היינו כי באמת מצד האמת רבי נחמן מברסלב היה יכול לומר את הכל בשם עצמו, כי הוא השיג את הכל בשורש שלפני בריאת העולם, מהתורה דעתיקא סתימאה, והוא אכן אינו נצרך לצטט שום דבר.

אלא שאז כנראה לא היו מאמינים לו, והיו אומרים שהוא המציא מדעתו.

ולכן רבי נחמן מברסלב , בחר לצטט את כל מי שציטט, רק לטובת השומעים בלבד.

 

ונבהיר יותר את העניין הזה:

 

יש 2 תורות. התורה דעתיקא סתימאה, שהיא התורה האמיתית הנצחית שקדמה לעולם, שבה נברא העולם, שהיא מלובשת בכל הבריאה כולה, ושהיא תתגלה לעתיד לבוא וכולי.

התורה הזאת היא התורה של ארץ ישראל שרבי נחמן מברסלב זכה להשיג אותה כשהוא בא לארץ ישראל. ובדיוק משום כך רצה משה רבנו להגיע לארץ, כדי לגלות את התורה הזאת.

כי התורה הזאת דעתיקא סתימאה, היא שורשי התורה של משה רבנו , בדיוק כפי שהיא השורש של כל דבר אחר שקיים בעולם.

 

רבי נחמן מברסלב גילה ידע ולמד ולימד את התורה הזאת דעתיקא סתימאה. כמובן שהוא לימד אותה בצורה מצומצת אך לא אותה ממש. כי אותה ממש אי אפשר לדבר ממנה, כי אין בה שום דיבור בעולם הזה, אלא רק בעולם הבא. ובעולם הזה אפשר רק לרמוז ממנה, אך לא באמת לדבר אותה ממש. כי שורשה הוא מלפני הבריאה ששם אין דיבור בעולם הזה כלל.

 

יחד עם זאת, רצה רבי נחמן לעשות חסד עם הבריות, ולגלות להם סודות עליונים. לשם כך הוא הוצרך להסמיך את דבריו בתורות נמוכות וכיו"ב. לא כדי להראות את שורש דבריו, כי רבי נחמן השיג את תורתו בשורשה באין סוף עצמו, ולא דרך הכתובים.

ז"א רבי נחמן לחלוטין לא נצרך לכתובים כדי לדעת את מה שהוא גילה אחרי שהוא חזר מארץ ישראל, כי דבריו נשענים על ההשגות שלו באין סוף ברוך הוא. אך יחד עם זאת מי יאמין לכך ?

 

והנה, התורה הזאת דעתיקא סתימאה, היא מלובשת בכל דבר בעולם כולל כל דבר בעולם, והיא מלובשת גם בתורה של משה רבנו . וכפי שהבהיר רבי נחמן באורך בתורה חותם בתוך חותם, לגבי תורתו ותורת ה ממש עי"ש.

 

ומשום שהתורה הזאת של עתיקאה סתימאה מלובשת בכל דבר, ממילא היא מלובשת גם בדברי חז"ל וגם בכתבי האר"י וכיו"ב. ולכן בעצם רבי נחמן לקח את הצמצומים של התורה דעתיקה שמלובשים בכל דבר, והציג אותם לשומעים שלו, כדי לעשות איתם חסד ולגלות להם השגות וכולי.

 

אך מצד האמת באמת, מי שבאמת מכיר את הגדולה של רבי נחמן מברסלב , הוא יודע כי באמת כל דיבור של רבי נחמן מברסלב שהוא ורק הוא הצדיק האמת, כל דיבור שלו הוא אמת לגמרי ואמת בלבד, והוא אינו נצרך לשום ציטוט ולשום ראייה משום מקום.

 

ולסיכום: כל הציטוטים הם רק לטובת השומעים בלבד. כפי שכתב רבי נחמן עצמו בספר המידות כפי שהובא לעיל.

מצוה להחזיר [להזהיר] את בני אדם על כל דבר פשע

 

תתפלא אורח יקר, אך אני מסכים איתך לגמרי.

 

רבי נחמן הוא לא עבודה זרה, אלא רק יועץ בלבד. אומנם היועץ הטוב בעולם. אומנם היועץ היחיד בעולם שהעצות שלו באמת טובות, כי הוא היחיד שזכה להגיע כאן בעולם הזה, אל התכלית הסופית של העולם הבא ורק הוא יודע מה הוא טוב אמיתי באמת, אך עדיין הוא רק יועץ בלבד.

 

נכון, באמת יותר קל לזרוק את השכל לגמרי וכולי. אך מצד האמת האחריות מוטלת על האדם להשתמש בשכלו ולקרב את דעתו להשי"ת באמצעות העצות של רבי נחמן מברסלב.

 

בשורה התחתונה על האדם לחפש את האמת. וללכת אחרי נקודת האמת לפי דרגתו הוא. ומי שבאמת הולך לפי נקודת האמת שלו באמת, אז ממילא השי"ת יוביל אותו בדרך ישרה לפי שורש נשמתו ...

מצוה להחזיר [להזהיר] את בני אדם על כל דבר פשע