הדפס דף | סגור חלון

גדולת נוראות השגתו - חיי מוהר"ן - רמא

טופס הדפסה: ברסלב / רבי נחמן מברסלב / אליעד כהן
קטגוריה: ברסלב - רבי נחמן מברסלב
שם הפורום: ברסלב - לימוד בעיון
תיאור הפורום: ברסלב - לימוד לעומק ולרוחב של ספרי רבי נחמן מברסלב בלבד. פירושים / קושיות / תירוצים / חידות ועוד.
URL: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=142
תאריך הדפסה: 28 Mar 2024 ב 22:19
גרסת תוכנה: Web Wiz Forums 9.63 - http://www.webwizforums.com


נושא: גדולת נוראות השגתו - חיי מוהר"ן - רמא
נשלח על ידי: אליעד כהן
נושא: גדולת נוראות השגתו - חיי מוהר"ן - רמא
תאריך שליחה: 12 Nov 2009 ב  10:52

http://breslev.eip.co.il/?key=564 - http://breslev.eip.co.il/?key=564 - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר מָתַי יֵשׁ לִי הִתְבּוֹדְדוּת
וְאָמַר שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבָיו וְהוּא יוֹשֵׁב בְּתוֹכָם אָז יֵשׁ לוֹ הִתְבּוֹדְדוּת.
כִּי הוּא יָכוֹל לִצְעק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה וְקוֹלוֹ נִשְׁמָע מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ.
וְגַם אָנכִי שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ קוֹל דְּמָמָה דַּקָּה
שֶׁיָּכוֹל לַעֲמד בֵּין הָעָם וַהֲמוֹן אֲנָשִׁים וְיִצְעַק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, וְכָל הָאֲנָשִׁים סְבִיבָיו לא יִשְׁמְעוּ כְּלָל.

שלמות ההתבודדות הוא דבקות ושתיקה. ומאחר שרבי נחמן מברסלב נכלל בא"ס לגמרי, ממילא הוא תמיד באמצע התבודדות, גם אם הוא נראה כלפי חוץ כעוסק במשהו אחר. דהיינו הוא בהתבודדות כל הזמן באופן רציף.

קול דממה דקה, היינו בחינת שתיקה ללא דיבור, שזו בחינת ההשגה של האין סוף. ולכן הקול הזה הוא מסוף העולם ועד סופו, משום שהשתיקה הזאת מקיפה את כל החלל הפנוי ואת כל המקום כולו, שזאת בחינת מקומו של עולם.

******

וְכֵן לְעִנְיַן רִקּוּדִין אָמַר
שֶׁכְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם הוּא יָכוֹל לִרְקד רִקּוּד נִפְלָא מְאד
וְגַם פַּעַם אַחַת שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי שֶׁאָמַר
בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב בֵּין הָעוֹלָם אֲנִי דּוֹמֶה כְּמִי שֶׁכָּל הָעוֹלָם עוֹמְדִים סְבִיבוֹ וְהוּא מְרַקֵּד מְאד
וּבְתוֹךְ כָּךְ בָּאוּ כְּלֵי זֶמֶר שֶׁל חֲתֻנָּה.

כי שורש עניין הריקודים הוא להעלות את בחינת רגליים לבחינת ידיים. שהנמשל הוא לקשר את העולם הזה עם לפני הבריאה וכולי, ולקשר את כל המדרגות התחתונות עם המדרגות העליונות. שזאת בחינת ריקוד.
דהיינו הריקוד בשורשו הוא החיבור של החוכמה התתאה לחוכמה העילאה.

ובנוסף, הצדיק חווה את כל העולם הזה כמו ניגון. כי כל הצעקות והדיבורים והמחלוקות של העולם, הצדיק שומען את הדיבורים האלו כמו ניגון ממש, של שבחים של המלך וכולי.
ראה כאן: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=110 - http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=110 - בעניין תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד

***********

בְּעִנְיַן מִלֵּי דְעָלְמָא וַאֲפִילּוּ מִלֵּי דִשְׁטוּתָא
שֶׁיְּכוֹלִין הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים לְהַעֲלוֹת אוֹתָן דִּבּוּרִים וְלַעֲשׂוֹת בְּסִפּוּרֵיהֶם מֵעִנְיָנִים שֶׁל חֹל עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה
וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָן קְצָת מֵהַדְּרָכִים וְהַהַנְהָגוֹת שֶׁמְּסַפְּרִים מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וּמִשְּׁאָר צַדִּיקִים נוֹרָאִים שֶׁהָיוּ בַּדּוֹרוֹת הַסְּמוּכִים.
וְגַם בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ מְרֻמָּז קְצָת מֵעִנְיַן זֶה
כַּמּוּבָא שָׁם עַל רַב הַמְנוּנָא סָבָא שֶׁהָיָה מְסַדֵּר תְּלַת פִּרְקֵי מִלֵּי דִשְׁטוּתָא.
אֲבָל הַפְלָגַת גְּדֻלַּת חָכְמָתוֹ וְעצֶם קְדֻשָּׁתוֹ וְהַשָּׂגָתוֹ שֶׁהָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעִנְיָן זֶה בְּעִנְיַן סִפּוּרֵי שִׂיחוֹת חֻלִּין וְכוּ'
הָיָה מֻפְלָג וְנִשְׂגָּב מְאד.
וּקְצָת הָיָה מוּבָן וּמְרֻמָּז לְמִי שֶׁזָּכָה לַעֲמד לְפָנָיו וּלְדַבֵּר עִמּוֹ
כִּי כָּל הַמִּינֵי סִפּוּרִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם וְכוּ' שֶׁמְּסַפְּרִין הָעוֹלָם
הַכּל הָיָה בָּא לְפָנָיו
וְגַם כָּל הַמַּעֲשִׂיּוֹת הַנִּדְפָּסִים הָעוֹלָם הַכּל הָיוּ לְפָנָיו.
וְהָיָה חָפֵץ בְּכָל פַּעַם שֶׁיְּסַפְּרוּ לְפָנָיו חֲדָשׁוֹת מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם
כִּי הָיָה יָכוֹל לְהַעֲלוֹת וְלַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָה נוֹרָאָה וְנֶעְלֶמֶת מְאד בְּכָל הַסִּפּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם.
וּמִי שֶׁזָּכָה לַעֲמד לְפָנָיו בִּקְבִיעוּת
אַף עַל פִּי שֶׁלּא הָיָה מִי שֶׁיָּבִין עִנְיְנֵי הַנְהָגוֹתָיו אֲפִילּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם
אַף עַל פִּי כֵן הָיָה אֶפְשָׁר לְהָבִין אֵיזֶה רֶמֶז בְּעָלְמָא עַד הֵיכָן מַגִּיעַ סוֹד שִׂיחָתוֹ בְּעִסְקֵי הָעוֹלָם וּבְמִלֵּי דִשְׁטוּתָא.
כִּי כַּמָּה פְּעָמִים זָכִינוּ לִשְׁמעַ תּוֹרָה נִפְלָאָה מֵעֵין הַשִּׂיחָה וְהַסִּפּוּרִים שֶׁסִּפַּרְנוּ עִמּוֹ מִקּדֶם.
וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר כָּל זֶה בִּכְתָב, בְּעִנְיַן הַשִּׂיחָה וְהַסִּפּוּר עִמּוֹ שִׂיחַת חֻלִּין.
וּמִי שֶׁזָּכָה לַעֲמד לְפָנָיו רָאָה בָּזֶה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, וְכַמָּה וְכַמָּה צֵרוּפִים שֶׁנִּתְגַּלּוּ עַל יְדֵי זֶה.
מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת.
כִּי לא גִּלָּה אֲפִילּוּ כְּטִפָּה מִן הַיָּם כִּי הָיָה סָתוּם וְנֶעְלָם מְאד בְּתַכְלִית הַהֶעְלֵם.
וַעֲדַיִן אוֹרוֹ הַגָּדוֹל סָתוּם וְנֶעְלָם מְאד מִן הָעוֹלָם
עַד שֶׁיָּבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ
אָז יֵדְעוּ גְּדֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ.

והעניין בפשיטות הוא, כי יש סתרי תורה שנמצאים בכל דבר בעולם, שהם התורה דעתיקא סתימאה. ורבי נחמן מברסלב זכה להשיג את התורה הזאת וכולי.
ראה כאן: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=139 - http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=139 - סתרי תורה בעמקי הקליפות. מה הם ?

**********

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בִּימֵי חֲנֻכָּה תקס"ג עָנָה וְאָמַר
אֲנִי אִילָן נָאֶה וְנִפְלָא מְאד עִם עֲנָפִים נִפְלָאִים מְאד
וּלְמַטָּה אֲנִי מֻנָּח בָּאָרֶץ מַמָּשׁ

זאת בחינת מה שמובא בסיפורי מעשיות, על הקבצן שהוא כולו בבחינת מעל המקום, אך עדיין יש לו שייכות גם לבחינת המקום.
ובפשיטות: הצדיק כולו כלול בא"ס לגמרי, אך תוך כדי זה הוא גם נמצא בארץ ממש, דהיינו בעולם הזה / עולם המעשה וכולי.

ויש בזה גם רמז על בחינת לפני הבריאה, שהיא בחינת אילן עם ענפים נפלאים מאוד, אך למטה בחינת האין סוף של לפני הבריאה, היא מצומצת לתוך בחינת ה"יש" של אחרי הבריאה.

************

אִם הָיִיתִי רוֹצֶה לְגַלּוֹת מֵאִתִּי הָיוּ כָּל הָעוֹלָם רָצִין אַחֲרַי
אַךְ שֶׁאֵינִי רוֹצֶה.

כמו השי"ת שמסתיר את עצמו בתכלית ההסתרה, למרות שבוודאי אילו הוא היה רוצה לגלות וכולי.

שמעתי בשמו שאמר מתי יש לי התבודדות
ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות.
כי הוא יכול לצעק בקול דממה דקה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו.
וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש בעצמו שיש לו קול דממה דקה
שיכול לעמד בין העם והמון אנשים ויצעק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו, וכל האנשים סביביו לא ישמעו כלל.

וכן לענין רקודין אמר
שכשהוא יושב בין העולם הוא יכול לרקד רקוד נפלא מאד
וגם פעם אחת שמעתי בעצמי שאמר
בשעה שיושב בין העולם אני דומה כמי שכל העולם עומדים סביבו והוא מרקד מאד
ובתוך כך באו כלי זמר של חתנה.

בענין מלי דעלמא ואפילו מלי דשטותא
שיכולין הצדיקים הגדולים להעלות אותן דבורים ולעשות בספוריהם מענינים של חל עבודה גדולה
וכמו שמובן קצת מהדרכים וההנהגות שמספרים מהבעל שם טוב זכרונו לברכה ומשאר צדיקים נוראים שהיו בדורות הסמוכים.
וגם בזוהר הקדוש מרמז קצת מענין זה
כמובא שם על רב המנונא סבא שהיה מסדר תלת פרקי מלי דשטותא.
אבל הפלגת גדלת חכמתו ועצם קדשתו והשגתו שהיה לרבי נחמן מברסלב זכרונו לברכה בענין זה בענין ספורי שיחות חלין וכו'
היה מפלג ונשגב מאד.
וקצת היה מובן ומרמז למי שזכה לעמד לפניו ולדבר עמו
כי כל המיני ספורים שיש בעולם וכו' שמספרין העולם
הכל היה בא לפניו
וגם כל המעשיות הנדפסים העולם הכל היו לפניו.
והיה חפץ בכל פעם שיספרו לפניו חדשות מעסקי העולם
כי היה יכול להעלות ולעשות עבודה נוראה ונעלמת מאד בכל הספורים שבעולם.
ומי שזכה לעמד לפניו בקביעות
אף על פי שלא היה מי שיבין עניני הנהגותיו אפילו כטפה מן הים
אף על פי כן היה אפשר להבין איזה רמז בעלמא עד היכן מגיע סוד שיחתו בעסקי העולם ובמלי דשטותא.
כי כמה פעמים זכינו לשמע תורה נפלאה מעין השיחה והספורים שספרנו עמו מקדם.
ואי אפשר לבאר כל זה בכתב, בענין השיחה והספור עמו שיחת חלין.
ומי שזכה לעמד לפניו ראה בזה חדושים נפלאים ונוראים, וכמה וכמה צרופים שנתגלו על ידי זה.
מלבד הנסתרות.
כי לא גלה אפילו כטפה מן הים כי היה סתום ונעלם מאד בתכלית ההעלם.
ועדין אורו הגדול סתום ונעלם מאד מן העולם
עד שיבוא משיח צדקנו במהרה בימינו
אז ידעו גדלתו ותפארתו.

שמעתי מפיו הקדוש בימי חנכה תקס"ג ענה ואמר
אני אילן נאה ונפלא מאד עם ענפים נפלאים מאד
ולמטה אני מנח בארץ ממש

אם הייתי רוצה לגלות מאתי היו כל העולם רצין אחרי
אך שאיני רוצה.




תגובות:
נשלח על ידי: אליעד כהן
תאריך שליחה: 12 Nov 2009 ב  10:53

פַּעַם אַחַת יָשַׁב יַחַד עִם הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַמַּגִּיד מִטֶּירָאוִיצֶע
כִּמְדֻמֶּה שֶׁהָיָה בִּסְעֻדָּה שְׁלִישִׁית שֶׁל שַׁבָּת, וְתָפַס בִּזְקָנוֹ שֶׁל הַמַּגִּיד הַנַּ"ל בְּדֶרֶךְ חִבָּה וְאָמַר לוֹ
חִדּוּשׁ כָּמוֹנִי עֲדַיִן לא הָיָה בָּעוֹלָם

פירוש, כי מחמת שהוא נכלל בא"ס, הרי שהוא בבחינת מ"ש הקבצן העיוור, שעדיין הוא לא נולד ועדיין אין לו הוויה כלל.

היינו שרבי נחמן מברסלב נכלל בבחינת לפני הבריאה. וממילא חידוש כמוהו עוד לא היה בעולם. כי אין הוא שייך לעולם הזה כלל.

חידוש כמוני עדין לא היה בעולם, כי רבי נחמן מברסלב הוא הראשון (שידוע לנו) שתיקן את חטא אדם הראשון ואכל מעץ החיים וכולי ...

*********

פַּעַם אַחַת אָמַר: הָעוֹלָם הָיוּ צְרִיכִין לְהַעְתִּיר הַרְבֵּה עֲבוּרִי
כִּי הָעוֹלָם הֵם צְרִיכִים אוֹתִי מְאד מְאד
כִּי הָעוֹלָם אֵין יְכוֹלִין לִהְיוֹת בִּלְעָדַי כְּלָל

כי הצדיק מספק חיות לעולם באמצעות התורות שלו. ולא נמצא בעולם כלל תורות כמו של רבי נחמן מברסלב. כי כל התורות שלו הם צמצומים של תורת ה ממש מהאין סוף ממש, אך כל שאר התורות הן מהאצילות ולמטה ...

*****

גַּם אָמַר שֶׁבַּיָּמִים הַבָּאִים יִהְיֶה חִדּוּשׁ גָּדוֹל עַל שֶׁחָלְקוּ עָלָיו
וְיאמְרוּ בְּדֶרֶךְ תְּמִיָּהּ עַל זֶה הָיוּ חוֹלְקִים בִּתְמִיהָה.
גַּם אָמַר שֶׁכְּשֶׁיַּחְלוֹקוּ עַל אֶחָד
יאמְרוּ הֲלא גַּם עָלָיו הָיוּ חוֹלְקִים
כְּלוֹמַר עַל כֵּן אֵין רְאָיָה מִן מַחֲלקֶת

וכיו"ב גם על השי"ת יש מחלוקת, דהיינו שאנשים חלק ליבם מהשי"ת ויש להם קושיות וכולי, אך בוודאי וכולי.

****

אָמַר אוֹתִי צְרִיכִים כָּל הָעוֹלָם
לא מִבָּעֲיָא אַתֶּם כִּי אַתֶּם יוֹדְעִים בְּעַצְמְכֶם אֵיךְ אַתֶּם צְרִיכִים אוֹתִי
אֶלָּא אֲפִילּוּ כָּל הַצַּדִּיקִים צְרִיכִים אוֹתִי
כִּי גַּם הֵם צְרִיכִים לְהַחֲזִיר אוֹתָם לְמוּטָב.
וְגַם אֲפִילּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם צְרִיכִין אוֹתִי.
אַךְ דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ

כְּשֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה אָמַר
יֵשׁ לְאֵל יָדִי לְהַחֲזִיר כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְמוּטָב
וְלא בִּלְבַד אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים אֶלָּא אֲפִילּוּ צַדִּיקִים וַאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים אֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב.
כִּי גַּם הַצַּדִּיקִים צְרִיכִים לְהַחֲזִירָם לְמוּטָב.
וְלא מִבָּעֲיָא יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים
אֶלָּא כָּל הָאֻמּוֹת הָעוֹלָם כֻּלָּם אֲנִי יָכוֹל לְהַחֲזִירָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
וְהָיִיתִי יָכוֹל לְהוֹלִיכָם סָמוּךְ לְדַת יִשְׂרָאֵל.
אַךְ דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ

כי מצד האמת באמת, כל מי שלא תיקן את חטא אדם הראשון וכל מי שלא אכל מעץ החיים, הרי שהוא צריך לחזור בתשובה שלמה. ומצד האמת באמת, רק מי שנכלל בא"ס רק הוא נכנס לגדר ישראל שהוא באחדות עם השי"ת, וכל מי שלא זוכה לזה, מצד האמת באמת הוא בכלל בבחינת גוי וכולי.

דהיינו בשורה התחתונה, מצד האמת ביחס לגדולת השי"ת אין חילוק בין הצדיק הכי גדול לבין הגוי הרשע הכי גדול, כי ביחס להשי"ת שניהם צריכים לחזור בתשובה וכולי.

דייו לעבד להיות כרבו, היינו שרצון השי"ת שתהיה בחירה דייקא וכולי ...

****

אָמַר שֶׁאֶצְלוֹ הָרָצוֹא אֵינוֹ שׁוּם עֲבוֹדָה אֶצְלוֹ
וְעִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַיְגִיעָה אֶצְלוֹ הִיא בְּחִינַת הַשּׁוֹב.
כְּלוֹמַר כִּי בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יֵשׁ בְּחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב
וְזאת הַבְּחִינָה הִיא אֵצֶל כָּל אָדָם אֲפִילּוּ אֵצֶל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים.
כִּי כָּל אָדָם מִתְעוֹרֵר לִפְעָמִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה שֶׁלִּפְעָמִים מִתְלַהֵב לִבּוֹ מְאד, וְאוֹמֵר אֵיזֶה דִּבּוּרִים בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל, וְזאת הַבְּחִינָה הִיא בְּחִינַת רָצוֹא.
וְאַחַר כָּךְ נִפְסָק הַהִתְעוֹרְרוּת וְהַהִתְלַהֲבוּת וְלא נִשְׁאָר לוֹ רַק הָרְשִׁימוּ וְזֶה בְּחִינַת וָשׁוֹב.
וְאֵצֶל רב בְּנֵי אָדָם עִקַּר הָעֲבוֹדָה וְהַיְגִיעָה הוּא שֶׁיִּזְכֶּה לִבְחִינַת רָצוֹא דְּהַיְנוּ שֶׁיָּרוּץ לִבּוֹ וְיִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתוֹ וְכוּ'
אֲבָל הַשּׁוֹב הוּא קַל אֶצְלוֹ. כִּי זֶה טִבְעוֹ.
אֲבָל אֶצְלוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִיא לְהֶפֶךְ
מֵחֲמַת שֶׁכְּבָר שִׁבֵּר וּבִטֵּל גּוּפוֹ לְגַמְרֵי.
וּמֵחֲמַת זֶה הָרָצוֹא בְּטִבְעוֹ, וְעִקַּר הַיְגִיעָה שֶׁלּוֹ הִיא בְּחִינַת וָשׁוֹב.
כִּי בֶּאֱמֶת הוּא בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה הַשּׁוֹב גַּם כֵּן
כָּל זְמַן שֶׁהוּא צָרִיךְ לִחְיוֹת
כִּי אִם לָאו חַס וְשָׁלוֹם יִסְתַּלֵּק בְּלא עִתּוֹ
וְעַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה רָצוֹא וָשׁוֹב

כי מצד טבעו האמיתי של הצדיק האמת, הוא כולו בבחינת שתיקה / לפני הבריאה / אין סוף / מעל המקום / מעל הזמן וכולי. והוא מוכרח לצמצם את עצמו לרצונות / לשינויים / ולעולם המעשה של העולם הזה דייקא, כדי לתת לחיות לעולם וכולי.

אך מצד טבעו האמיתי, הוא כולו א"ס לגמרי ...

********

אָמַר כָּל מַה שֶּׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילִי
יֵשׁ עַל זֶה כַּמָּה וְכַמָּה מְנִיעוֹת.
כִּי כַּמָּה וְכַמָּה עוֹמְדִים וְאוֹרְבִים עַל זֶה לְקַלְקֵל אוֹתוֹ הַדָּבָר שֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת בִּשְׁבִילִי.
כִּי לְהֶפֶךְ כְּשֶׁנַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ הַדָּבָר מְקַבְּלִים וְיוֹנְקִים מִזֶּה כַּמָּה וְכַמָּה
וְהֵם עוֹמְדִים וּמְצַפִּים שֶׁיִּהְיֶה נִגְמָר וְנַעֲשֶׂה הַדָּבָר
וְזֶה לְעֻמַּת זֶה וְכוּ'.
וְזֶה נֶאֱמַר אֲפִילּוּ עַל דְּבָרִים קְטַנִּים יִהְיֶה הַדָּבָר מַה שֶּׁיִּהְיֶה
מֵאַחַר שֶׁהוּא בִּשְׁבִילוֹ יֵשׁ עַל זֶה כַּמָּה מְנִיעוֹת

וכיו"ב לגבי עבודת ה באמת, שיש עליה מניעות וכולי ...

פעם אחת ישב יחד עם הרב הקדוש המגיד מטיראויצע
כמדמה שהיה בסעדה שלישית של שבת, ותפס בזקנו של המגיד הנ"ל בדרך חבה ואמר לו
חדוש כמוני עדין לא היה בעולם

פעם אחת אמר: העולם היו צריכין להעתיר הרבה עבורי
כי העולם הם צריכים אותי מאד מאד
כי העולם אין יכולין להיות בלעדי כלל

גם אמר שבימים הבאים יהיה חדוש גדול על שחלקו עליו
ויאמרו בדרך תמיה על זה היו חולקים בתמיהה.
גם אמר שכשיחלוקו על אחד
יאמרו הלא גם עליו היו חולקים
כלומר על כן אין ראיה מן מחלקת

אמר אותי צריכים כל העולם
לא מבעיא אתם כי אתם יודעים בעצמכם איך אתם צריכים אותי
אלא אפילו כל הצדיקים צריכים אותי
כי גם הם צריכים להחזיר אותם למוטב.
וגם אפילו אמות העולם צריכין אותי.
אך דיו לעבד להיות כרבו

כשנסע לנאווריטש בהיותו יושב על העגלה אמר
יש לאל ידי להחזיר כל העולם כלו למוטב
ולא בלבד אנשים פשוטים אלא אפילו צדיקים ואנשים גדולים אני יכול להחזירם למוטב.
כי גם הצדיקים צריכים להחזירם למוטב.
ולא מבעיא ישראל קדושים
אלא כל האמות העולם כלם אני יכול להחזירם להשם יתברך
והייתי יכול להוליכם סמוך לדת ישראל.
אך דיו לעבד להיות כרבו

אמר שאצלו הרצוא אינו שום עבודה אצלו
ועקר העבודה והיגיעה אצלו היא בחינת השוב.
כלומר כי בעבודת השם יש בחינת רצוא ושוב
וזאת הבחינה היא אצל כל אדם אפילו אצל הפחות שבפחותים.
כי כל אדם מתעורר לפעמים לעבודתו יתברך בפרט בשעת התפילה שלפעמים מתלהב לבו מאד, ואומר איזה דבורים בהתלהבות גדול, וזאת הבחינה היא בחינת רצוא.
ואחר כך נפסק ההתעוררות וההתלהבות ולא נשאר לו רק הרשימו וזה בחינת ושוב.
ואצל רב בני אדם עקר העבודה והיגיעה הוא שיזכה לבחינת רצוא דהינו שירוץ לבו ויתעורר לעבודתו וכו'
אבל השוב הוא קל אצלו. כי זה טבעו.
אבל אצלו זכרונו לברכה היא להפך
מחמת שכבר שבר ובטל גופו לגמרי.
ומחמת זה הרצוא בטבעו, ועקר היגיעה שלו היא בחינת ושוב.
כי באמת הוא בהכרח שיהיה השוב גם כן
כל זמן שהוא צריך לחיות
כי אם לאו חס ושלום יסתלק בלא עתו
ועל כן בהכרח שיהיה רצוא ושוב

אמר כל מה שרוצין לעשות בשבילי
יש על זה כמה וכמה מניעות.
כי כמה וכמה עומדים ואורבים על זה לקלקל אותו הדבר שרוצין לעשות בשבילי.
כי להפך כשנעשה אותו הדבר מקבלים ויונקים מזה כמה וכמה
והם עומדים ומצפים שיהיה נגמר ונעשה הדבר
וזה לעמת זה וכו'.
וזה נאמר אפילו על דברים קטנים יהיה הדבר מה שיהיה
מאחר שהוא בשבילו יש על זה כמה מניעות



נשלח על ידי: אליעד כהן
תאריך שליחה: 12 Nov 2009 ב  10:54

פַּעַם אַחַת אָמַר
הָיִיתִי סָבוּר שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלִּי אוֹמֵר לִי שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוּכַל לְהַנְהִיג אֶת בְּנֵי הַנְּעוּרִים כָּמוֹנִי
עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר שֶׁאֲנִי מַנְהִיג הַדּוֹר יְחִידִי בָּעוֹלָם וְאֵין מַנְהִיג כָּמוֹנִי

כי רק מי שתיקן את חטא אדם הראשון, ורק מי שהגיע לתכלית הסופית, דהיינו להשגת השי"ת ממש, רק הוא ראוי להנהיג. כי כל מי שלא זכה לכך, הרי שהוא אפילו לא יודע להבדיל בין טוב לרע, מחמת שמוחו נפגם בחטא אדם הראשון וכולי ...

*****

אָמַר מָשָׁל
שֶׁפַּעַם אַחַת נָסַע סוֹחֵר גָּדוֹל עִם יַיִן טוֹב הוּנְגַרִי.
פַּעַם אַחַת אָמַר הַמְשָׁרֵת וְהַבַּעַל עֲגָלָה לְהַבַּעַל הַבַּיִת
הֲלא אָנוּ נוֹסְעִים בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עִם הַיַּיִן הַזֶּה
וְאָנוּ סוֹבְלִים הַצַּעַר כָּל כָּךְ תְּנוּ לָנוּ לִטְעם מְעַט.
וְנָתַן לָהֶם לִטְעם מִזֶּה הַיַּיִן הַטּוֹב.
לְאַחַר יָמִים נִתְגַּלְגֵּל שֶׁזֶּה הַמְשָׁרֵת נִתְוַעֵד יַחַד עִם שׁוֹתֵי יַיִן בְּעִיר קְטַנָּה
וְשָׁתוּ יַיִן וְשִׁבְּחוּ אוֹתוֹ מְאד
וְאָמְרוּ שֶׁהוּא יַיִן הוּנְגַרִי.
אָמַר הַמְשָׁרֵת הַנַּ"ל תְּנוּ לִי לִטְעם
וְנָתְנוּ לוֹ.
וְאָמַר אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זֶה יַיִן טוֹב הוּנְגַרִי כְּלָל
וְגָעֲרוּ בּוֹ וְדָחֲפוּ אוֹתוֹ.
וְהוּא אָמַר הֲלא אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין זֶה יַיִן הוּנְגַרִי כְּלָל
כִּי הֲלא אֲנִי הָיִיתִי אֵצֶל סוֹחֵר גָּדוֹל כָּזֶה וְכוּ'
וְהֵם לא הִשְׁגִּיחוּ עָלָיו.
וְאָמַר, אֲבָל לֶעָתִיד כְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ אָז יֵדְעוּ
כְּשֶׁיִּתְּנוּ יַיִן הַמְשֻׁמָּר
אֲזַי לַאֲחֵרִים יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת וְיִתְּנוּ לָהֶם יַיִן וָואלִיחְשֶׁין סְטְרָאוִויצְטֶיר
וְיאמְרוּ לָהֶם שֶׁהוּא יַיִן הַטּוֹב הַמְשֻׁמָּר
אֲבָל לְאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ לא יוּכְלוּ לְהַטְעוֹת
כִּי אֲנַחְנוּ טָעַמְנוּ הַיַּיִן הַטּוֹב וְכוּ'

היינו כי מה שנדמה לאנשים כגן עדן, זה בכלל נחשב לגהנום בעיני הצדיק.
כי הצדיק מסתכל על התכלית הסופית, והוא ממילא מבין שכל דבר שהוא בבחינת סוף, הרי שהוא גהנום ממש.
ורק השגת האין סוף, שהיא אין לה תכלית דייקא, רק היא גן עדן ממש וכולי.

*****

בַּלַּיְלָה קדֶם הַבְּרִית מִילָה שֶׁל בְּנוֹ שְׁל מה אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
אָז יָשַׁב עִמָּנוּ הַרְבֵּה וְדִבֵּר עִמָּנוּ הַרְבֵּה מֵעִנְיַן גְּדֻלָּתוֹ וַאֲמִתַּת הַפְלָגַת מַעֲלָתוֹ
וְשָׁמַעְנוּ אָז כַּמָּה דְּבָרִים.
וְאָמַר אָז שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְנִיס בַּלֵּב עִנְיַן גְּדֻלָּתוֹ
וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר מִזֶּה
כִּי גַּם אֲחֵרִים אוֹמְרִים כָּךְ לְשׁוֹנוֹת כָּאֵלּוּ.
וְכָל מַה שֶּׁהַפֶּה יָכוֹל לְדַבֵּר אוֹמֵר הַשֵּׁנִי גַּם כֵּן כָּךְ
אֲבָל רַק כָּל חָד כְּפוּם מַה דִמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ
יָכוֹל לְהָבִין קְצָת הֵיכָן נְקֻדּוֹת הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ
וְהָבֵן

כיו"ב לגבי השי"ת, שלמרות שהוא בתכלית ההסתרה, אף על פי כן הוא המלך באמת.
וכיו"ב מובא שיש פלטין של עבד ופלטין של מלך, ואי אפשר להבדיל ביניהם וכולי ... והכל זה אותו העניין ...

ובשורשו העניין הוא, כי בחינת אפשרי המציאות מדמה את עצמה לבחינת מחוייב המציאות, אך באמת מצד האמת, כל אחד לפי מה שמשער בליבו וכולי ...

*******

כַּמָּה פְּעָמִים חָזַר בְּעַצְמוֹ דִּבְרֵי הָעוֹלָם
שֶׁאוֹמְרִים עָלָיו שֶׁאֵין כָּאן מְמֻצָּע, רַק אוֹ שֶׁהוּא חַס וְשָׁלוֹם כְּמוֹ שֶׁהַמִּתְנַגְּדִים בּוֹדִים עָלָיו וְכוּ' הַדּוֹבְרִים עַל צַדִּיק עָתָק רַחֲמָנָא לִצְלַן וְכוּ'
אוֹ אִם הוּא לְהֶפֶךְ שֶׁהוּא צַדִּיק אֲמִתִּי, אֲזַי הוּא חִדּוּשׁ נִפְלָא וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בְּמחַ אֱנוֹשִׁי כְּלָל.
כִּי כָּךְ הָיוּ רְגִילִים רב הָעוֹלָם לוֹמַר עָלָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חָזַר בְּעַצְמוֹ דִּבּוּרִים אֵלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים
וְרָמַז לָנוּ שֶׁהָאֱמֶת הוּא כֵּן
שֶׁאֵין כָּאן מְמֻצָּע.
וְהַבּוֹחֵר יִבְחַר לוֹ הָאֱמֶת כִּי הָאֱמֶת הוּא אֶחָד.
[וְעַיֵּן בְּסִימָן נ"א בְּלִקּוּטֵי א]
וּמִזּאת הַשִּׂיחָה בְּעַצְמָהּ יוּכַל לְהָבִין מְעַט גְּדֻלָּתוֹ
כִּי עַל יְדֵי עצֶם הַהִתְנַגְּדוּת וְהַמַּחֲלקֶת
יוּכַל לְהָבִין הָאֱמֶת בְּהֶפֶךְ מַמָּשׁ
וְיִתְפַּלֵּא עַל עצֶם גְּדֻלָּתוֹ בְּלִי שִׁעוּר
כִּי אֵין כָּאן מְמֻצָּע כַּנַּ"ל
וְהָבֵן הֵיטֵב הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ

כיו"ב לגבי כל שאר הדברים שבעולם, שאין ממוצע, ואו שהוא הכל X או שהוא הכל ההפך הגמור של X. אך אין ממוצע, כי האמת הוא כולו אחד בלבד.

*********

וּמָה אֶעֱשֶׂה שֶׁשְּׁנֵי רוֹצְחִים עוֹמְדִים עָלַי וְאוֹמְרִים אַף עַל פִּי כֵן שֶׁאֲנִי מַנְהִיג
וְהֶרְאָה בְּיָדוֹ עַל רַבִּי יוּדְל וְרַבִּי שְׁמוּאֵל אַיְיזִיק בָּעֵת שֶׁאָמַר שְׁנֵי רוֹצְחִים

יש לרמוז ע"פ מ"ש שההנהגה מפסידה את הנבואה.
כמובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=178 - http://breslev.eip.co.il/?key=178 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ

אַך צָרִיך לִזָּהֵר מְאד מֵהִתְמַנּוּת
כִּי זֶה הַזּוֹכֶה לְיִרְאָה, יֵשׁ לוֹ הִשְׁתּוֹקְקוּת לְהִתְמַנּוּת
כִּי 'מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם, דְּבָרָיו נִשְׁמָעִין'
וּמֵחֲמַת שֶׁדְּבָרָיו נִשְׁמָעִין, הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לְהִתְמַנּוּת
אֲבָל צָרִיך לִשְׁמר עַצְמוֹ מְאד מֵהִתְמַנּוּת
כִּי הַהִתְמַנּוּת מַפְסִיד הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה
בְּחִינוֹת הַמַּלְאָך הַנַּ"ל, הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַיִּרְאָה
וְזֶה שֶׁאָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְמשֶׁה
כְּשֶׁאָמַר לוֹ "אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה" .
"אֲדוֹנִי משֶׁה כְּלָאֵם": 'הַטֵּל עֲלֵיהֶם צָרְכֵי צִבּוּר וְהֵם כָּלִים' וְכוּ'
כִּי 'צָרְכֵי צִבּוּר', הַיְנוּ הִתְמַנּוּת, מְכַלֶּה וּמַפְסִיד הַנְּבוּאָה כַּנַּ"ל

********

אָמַר הִתְפַּלְּלוּ עָלַי שֶׁאָשׁוּב לִבְרִיאוּתִי
וְאוֹלִיךְ אֶתְכֶם בְּדֶרֶךְ חָדָשׁ שֶׁלּא הָיָה מֵעוֹלָם.
אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁן מִכְּבָר
אַף עַל פִּי כֵן הוּא חָדָשׁ לְגַמְרֵי

הדרך של רבי נחמן מברסלב הוא חדש ולא היה מעולם, משום שהוא כלו נלקח מבחינת לפני בריאת העולם ולפני חטא אדם הראשון, דהיינו מעץ החיים שממנו לא זכה לאכול אדם הראשון.
כך שזהו דרך חדש לגמרי. אך מצד שני זאת דייקא הדרך האמיתית, כי היא דרך עץ החיים שממנו היה צריך לאכול אדם הראשון וכולי ...

פעם אחת אמר
הייתי סבור שהיצר הרע שלי אומר לי שאין מי שיוכל להנהיג את בני הנעורים כמוני
עכשו אני יודע בברור שאני מנהיג הדור יחידי בעולם ואין מנהיג כמוני

אמר משל
שפעם אחת נסע סוחר גדול עם יין טוב הונגרי.
פעם אחת אמר המשרת והבעל עגלה להבעל הבית
הלא אנו נוסעים בדרך הזה עם היין הזה
ואנו סובלים הצער כל כך תנו לנו לטעם מעט.
ונתן להם לטעם מזה היין הטוב.
לאחר ימים נתגלגל שזה המשרת נתועד יחד עם שותי יין בעיר קטנה
ושתו יין ושבחו אותו מאד
ואמרו שהוא יין הונגרי.
אמר המשרת הנ"ל תנו לי לטעם
ונתנו לו.
ואמר אני יודע שאין זה יין טוב הונגרי כלל
וגערו בו ודחפו אותו.
והוא אמר הלא אני יודע שאין זה יין הונגרי כלל
כי הלא אני הייתי אצל סוחר גדול כזה וכו'
והם לא השגיחו עליו.
ואמר, אבל לעתיד כשיבוא משיח אז ידעו
כשיתנו יין המשמר
אזי לאחרים יוכלו להטעות ויתנו להם יין וואליחשין סטראוויצטיר
ויאמרו להם שהוא יין הטוב המשמר
אבל לאנשי שלומנו לא יוכלו להטעות
כי אנחנו טעמנו היין הטוב וכו'

בלילה קדם הברית מילה של בנו של מה אפרים זכרונו לברכה
אז ישב עמנו הרבה ודבר עמנו הרבה מענין גדלתו ואמתת הפלגת מעלתו
ושמענו אז כמה דברים.
ואמר אז שקשה להכניס בלב ענין גדלתו
ואי אפשר לדבר מזה
כי גם אחרים אומרים כך לשונות כאלו.
וכל מה שהפה יכול לדבר אומר השני גם כן כך
אבל רק כל חד כפום מה דמשער בלבה
יכול להבין קצת היכן נקדות האמת לאמתו
והבן

כמה פעמים חזר בעצמו דברי העולם
שאומרים עליו שאין כאן ממצע, רק או שהוא חס ושלום כמו שהמתנגדים בודים עליו וכו' הדוברים על צדיק עתק רחמנא לצלן וכו'
או אם הוא להפך שהוא צדיק אמתי, אזי הוא חדוש נפלא ונורא ונשגב שאי אפשר לשער במח אנושי כלל.
כי כך היו רגילים רב העולם לומר עליו זכרונו לברכה.
והוא זכרונו לברכה חזר בעצמו דבורים אלו כמה פעמים
ורמז לנו שהאמת הוא כן
שאין כאן ממצע.
והבוחר יבחר לו האמת כי האמת הוא אחד.
[ועין בסימן נ"א בלקוטי א]
ומזאת השיחה בעצמה יוכל להבין מעט גדלתו
כי על ידי עצם ההתנגדות והמחלקת
יוכל להבין האמת בהפך ממש
ויתפלא על עצם גדלתו בלי שעור
כי אין כאן ממצע כנ"ל
והבן היטב האמת לאמתו

ומה אעשה ששני רוצחים עומדים עלי ואומרים אף על פי כן שאני מנהיג
והראה בידו על רבי יודל ורבי שמואל אייזיק בעת שאמר שני רוצחים

יש לרמוז ע"פ מ"ש שההנהגה מפסידה את הנבואה.
כמובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=178 - http://breslev.eip.co.il/?key=178 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו

אך צריך לזהר מאד מהתמנות
כי זה הזוכה ליראה, יש לו השתוקקות להתמנות
כי 'מי שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין'
ומחמת שדבריו נשמעין, הוא משתוקק להתמנות
אבל צריך לשמר עצמו מאד מהתמנות
כי ההתמנות מפסיד השפעת הנבואה
בחינות המלאך הנ"ל, הנעשה על ידי היראה
וזה שאמר יהושע למשה
כשאמר לו "אלדד ומידד מתנבאים במחנה" .
"אדוני משה כלאם": 'הטל עליהם צרכי צבור והם כלים' וכו'
כי 'צרכי צבור', הינו התמנות, מכלה ומפסיד הנבואה כנ"ל

אמר התפללו עלי שאשוב לבריאותי
ואוליך אתכם בדרך חדש שלא היה מעולם.
אף על פי שהוא בדרך הישן מכבר
אף על פי כן הוא חדש לגמרי



נשלח על ידי: אליעד כהן
תאריך שליחה: 12 Nov 2009 ב  10:54

גַּם שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר
אִם הָיִיתִי אוֹמֵר פְּשָׁטִים בגמפ"ת [בְּגְמָרָא פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י תּוֹסְפוֹת]
הָיוּ כָּל הַלּוֹמְדִים וְהַגְּדוֹלִים מֻנָּחִים תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלַי
אַךְ עֲדַיִן אֵין לִי חֵשֶׁק לָזֶה.

כי מי שמשיג את התורה בשורשה, ממילא הוא יכול ליצור ממנה איזה צרופים שהוא רוצה.
כי למדן רגיל יכול ליצור רק את הצירוף ששייך אליו בעת ההיא לפי מדרגתו. אך הצדיק האמת יכול ליצור בכל רגע ורגע את כל הצירופים האפשריים וכולי.

****

וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁאָמַר
שֶׁבַּנִּגְלֶה קַל יוֹתֵר לְחַדֵּשׁ וְכוּ'

כי בנגלה הוא הכל מינה וביה, ובאמת מצד האמת בחידושי נגלה כמעט ולא מתחדש שום שכל חדש כלל מצד השורש. כי בשורש האדם נשאר באותה המדרגה.
אך בהשגות הרוחניות של הצדיק, שם תמיד מתחדשים חידושים אמיתיים של האין סוף, ושם עולים מדרגה לדרגה וכולי ...

וגם, כי כל התורה של העולם הזה היא בחינת סוף, ולהשיג את התורה של האין סוף, זה עניין אחר לגמרי וכולי.

*****

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר, שֶׁהִשִּׂיג יְחִידָה בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה.
כִּי זֶה יָדוּעַ, שֶׁנֶּפֶשׁ דִּנְשָׁמָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מִיחִידָה דְּרוּחַ, וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכֻלָּם
וְהוּא הִשִּׂיג יְחִידָה בְּתַכְלִית מַדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה.
וְאָמַר: נִמְצָא, שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ "מְעַט", וַאֲנִי עוֹמֵד בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ
אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר
כִּי מִי יוֹדֵעַ, אוּלַי יֵשׁ עוֹד וְכוּ' וְכוּ'

כשאדם נכלל בא"ס לגמרי, זו בחינת יחידה דיחידה.
אך גם באין סוף עולים מדרגה לדרגה (כפי שהתבאר במקום אחר). ולכן הוא תמיד רוצה יותר וכולי ...

*****

אָמַר אֲנִי יָכוֹל לְקַבֵּל מָמוֹן הַרְבֵּה בְּלִי שִׁעוּר
וְלא יִהְיֶה אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי.
כִּי דֶּרֶךְ הָאָדָם כְּשֶׁיַּגִּיעַ לְיָדוֹ מָמוֹן, בִּפְרָט מָמוֹן הַרְבֵּה
נִשְׁתַּנֶּה פָּנָיו וְנַעֲשִׂין אֶצְלוֹ שִׁנּוּיִים.
אֲבָל אֶצְלִי אֲפִילּוּ אִם אֲקַבֵּל סַךְ עָצוּם בְּפַעַם אֶחָד
אֵין אֶצְלִי שׁוּם שִׁנּוּי כְּלָל.
וְשָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁקַּבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִתְבָּרַךְ
כִּי יֵשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כַּמָּה חִדּוּשִׁים
וְקַבָּלַת מָמוֹן שֶׁלּוֹ הוּא חִדּוּשׁ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֵּין הַחִדּוּשִׁים שֶׁלּוֹ

כי אחד מהחידושים של השי"ת עצמו, הוא שהוא ברא את כל הבריאה כולה, ואף על פי כן אין אצלו שינוי כלל. כי אצל השי"ת אין שינוי כלל.

ובריאת העולם אצל השי"ת היא בחינת קבלת הממון אצל רבי נחמן מברסלב , כי הממון הוא בחינת דינים / קליפות / מותרות וכולי, וכן הוא הבריאה ביחס ללפני הבריאה וכולי.

כך שזאת אותה הבחינה ממש.

וראה גם כאן: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=58 - http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=58 - מהו עניין נוקם ונוטר ?

*******

אָמַר אֲנִי עָנָו מִכָּל הַמְפֻרְסָמִים
כִּי כָּל אֶחָד יֵשׁ לוֹ עֲבוֹדָתוֹ וַאֲנִי עָנָו
הַיְנוּ כִּי אֵינָם נֶחְשָׁבִים אֶצְלִי כְּלָל
כִּי מִדַּת עֲנָוָוה הִיא לִבְלִי לְהַחֲזִיק עַצְמוֹ לְשׁוּם דָּבָר וְלִהְיוֹת בְּעֵינָיו אַיִן וָאֶפֶס
וּמֵאַחַר שֶׁאֵינָם נֶחְשָׁבִים אֶצְלִי כְּלָל
נִמְצָא שֶׁאֲנִי עָנָו שֶׁלָּהֶם.

כי כל מי שנכלל בא"ס, ממילא הוא מחזיק את כולם לאין ביחס לגדולת השי"ת.

אַךְ אֶת מִי אֲנִי מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן אֶת עַצְמִי אוֹ אוֹתָם וְכוּ'
וְאַף עַל פִּי כֵן, הַנִּרְאֶה שֶׁאֶת עַצְמוֹ הוּא מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן וָאָפֶס.
וְכֵן בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם אֵינוֹ מְיֻשָּׁב אֶצְלִי מַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ שֶׁהָיָה עָנָו מְאד מִכָּל הָאָדָם
אֵיךְ שַׁיָּךְ זאת מֵאַחַר שֶׁכֻּלָּם הָיוּ תַּלְמִידָיו
אֵיךְ הָיָה עָנָו כְּנֶגְדָּם
אַךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת גַּם כֵּן כַּנַּ"ל שֶׁהָיָה עָנָו מִכָּל הָאָדָם
שֶׁהָיָה לוֹ מִדַּת הָעֲנָוָוה שֶׁל כָּל הָאָדָם
הַיְנוּ שֶׁאֶצְלוֹ הָיְתָה הָעֲנָוָוה שֶׁל כֻּלָּם
כִּי כֻּלָּם הָיוּ אֶצְלוֹ בְּחִינַת עֲנָוָוה בִּבְחִינַת אַיִן וָאֶפֶס כַּנַּ"ל
אַךְ אֶת עַצְמוֹ הָיָה מַחֲזִיק יוֹתֵר לְאַיִן וָאֶפֶס
יוֹתֵר מִבְּחִינַת אַיִן וָאֶפֶס שֶׁהָיָה מַחֲזִיק אוֹתָם
וְהָבֵן הֵיטֵב.

כאן יש סוד של מקיף של עתיקא סתימאה, כי הוא אין יותר מאין וכולי.
ראה באורך כאן: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=27 - http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=27 - פרדוקסים בדברי רבי נחמן מברסלב. מה שורשם ופישרם ?

**********

פַּעַם אַחַת יָצָא מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ עַל עַצְמוֹ וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן
אֲנִי סָבָא דְסָבִין.
וְאִם תִּסְתַּכֵּל וְתָבִין בְּהַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה שֶׁל שִׁבְעָה בֶּעטְלֶערְס בְּהַסִּפּוּר שֶׁל הַבֶּעטְלֶיר הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה עִוֵּר
שֶׁאָמַר לוֹ הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל שֶׁהוּא זָקֵן מְאד
וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא יַנִּיק וְלא הִתְחִיל לִהְיוֹת כְּלָל וְכוּ'
וְהָיָה זָקֵן נֶגֶד כָּל הַזְּקֵנִים הַנִּזְכָּרִים שָׁם, תָּבִין קְצָת עִנְיָן זֶה.
וְכֵן מִשְּׁאָר עִנְיָנֵי הַמַּעֲשֶׂה הַנַּ"ל תּוּכַל לְהָבִין קְצָת גְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְלַחֲכִימָא בִּרְמִיזָא

וכל מי שנכלל בא"ס, הוא עולה אל מחוץ לזמן, והוא נכלל בבחינת עתיקא ולפני הבריאה, שהוא בחינת סבא דסבין וכולי ...

************

אָמַר מַה שֶּׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה עִמִּי אֵינִי יוֹדֵעַ
אֲבָל זֶה פָּעַלְתִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
שֶׁהַגּוֹאֵל צֶדֶק יִהְיֶה מִיּוֹצְאֵי חֲלָצַי.

בפנימיות כוונתו הפירוש הוא על תלמידיו. כי "כאילו עשאו" נאמר על התלמיד וכמובא כל זה באורך בליקוטי מוהרן.

שֶׁיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו לָקַח מֵעוֹלָם הָאֲצִילוּת

וכיו"ב אצל השי"ת, שכל הבריאה היא בחינת יוצאי חלציו והיא והאצילות ומטה ...

***********

הָעוֹלָם סוֹבְרִים
שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ לא יָמוּתוּ
לא כֵן הוּא
אֲפִילּוּ מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ גַּם הוּא יָמוּת.
וְאָמַר זאת בָּרַבִּים

ראה כאן: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=138 - http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=138 - חיים נצחיים ? ובילע המוות לנצח ?

******

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ צָרוֹת יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא לִצְלַן קדֶם מִכָּל הַצַּדִּיקִים
כִּי הוּא יוֹדֵעַ הַגְּזֵרָה וְהַצָּרָה חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן בְּשׁרֶשׁ
וְאַחַר כָּךְ מַגִּיעַ הַדָּבָר לִשְׁאָר הַצַּדִּיקִים.
וְאָמַר שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת
וּמֵחֲמַת זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ גּדֶל מַעֲלַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֵם יְקָרִים וּגְבוֹהִים מְאד
כִּי הֵם נִמְשָׁכִים וְנִלְקָחִים מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב מְאד.
עַל כֵּן אֲנִי יוֹדֵעַ הַכּל מִקּדֶם כַּנַּ"ל
הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ בִּזְכוּתוֹ וִיבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת
וְיַהֲפךְ הַכּל לְטוֹבָה

היינו מחמת שנכלל בבחינת אין, ממילא הוא תמיד נמצא בשורש וכולי.

וכעין מה שמובא בליקוטי מוהרן על כל המתפלל על חברו והוא נצרך לאותו הדבר עיין שם.

*****

שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ בְּחֹרֶף תקס"ג בִּתְחִלַּת הַהִתְקָרְבוּת
שֶׁאָמַר שֶׁיּוֹדֵעַ שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה מִמָּקוֹם שֶׁהַתּוֹרָה הַקָּדוֹשָׁה בָּאָה.
כִּי יֵשׁ שָׁרְשֵׁי הַתּוֹרָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מֵהַתּוֹרָה
שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַתּוֹרָה
וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְלַבֵּשׁ כְּלָל בְּתוֹךְ הַתּוֹרָה
וְיֵשׁ שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אַסְמַכְתָּא
שֶׁהִיא רַק בְּדֶרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא נִסְמָךְ עַל הַמִּקְרָא
מֵחֲמַת שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ וּמְרוֹמָם מְאד

כי שורש התורה הוא התפילה כמבואר. ושורש התורה הוא התורה דעתיקא שהוא בחינת תפילה בחינת לפני הבריאה שהוא תורת ה ממש.

ראה כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=132 - http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=132 - האם העולם קיים בזכות התורה או התפילה ?
וכאן: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=75 - http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=75 - תורה או תפילה ? מה גדול יותר ?

*****

אָמַר בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לָרַמָּאִים
שֶׁעַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת שֶׁחוֹלְקִים עָלֵינוּ בָּאנוּ לִדְבָרִים גְּדוֹלִים
וְהֵם עוֹשִׂים לָנוּ טוֹבָה גְּדוֹלָה.
כִּי כֵן הַדָּבָר שֶׁעַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת בָּאִים וּמַשִּׂיגִים דְּבָרִים גְּדוֹלִים.

כי המחלוקת שהיא בחינת הבריאה, היא דייקא השלמות, כי השי"ת ברא את העולם דייקא ... ועל ידי בריאת העולם השקר והמחלוקת, על ידי זה השלמות דייקא וכולי ... שזה עניין בחינת "פי שנים ברוחך אלי" וכולי ...

****

שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר
אֲנִי יָכוֹל עַכְשָׁו לוֹמַר כָּל חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין עָלַי כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם.
רַק שֶׁאֵין לִי הַחוּץ

מאחר שרבי נחמן מברסלב זכה לתקן את חטא אדם הראשון ולאכול מעץ החיים וכולי ...

גם שמעתי בשמו שאמר
אם הייתי אומר פשטים בגמפ"ת [בגמרא פרוש רש"י תוספות]
היו כל הלומדים והגדולים מנחים תחת כפות רגלי
אך עדין אין לי חשק לזה.

ועין במקום אחר שאמר
שבנגלה קל יותר לחדש וכו'

שמעתי בשמו שאמר, שהשיג יחידה בתכלית מדרגה עליונה.
כי זה ידוע, שנפש דנשמה גבוה יותר מיחידה דרוח, וכן כיוצא בזה בכלם
והוא השיג יחידה בתכלית מדרגה העליונה.
ואמר: נמצא, שאני יודע "מעט", ואני עומד במדרגה גבוה
אף על פי כן עדין אני רוצה יותר
כי מי יודע, אולי יש עוד וכו' וכו'

אמר אני יכול לקבל ממון הרבה בלי שעור
ולא יהיה אצלי שום שנוי.
כי דרך האדם כשיגיע לידו ממון, בפרט ממון הרבה
נשתנה פניו ונעשין אצלו שנויים.
אבל אצלי אפילו אם אקבל סך עצום בפעם אחד
אין אצלי שום שנוי כלל.
ושמעתי בשמו שאמר שקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שיש לו יתברך
כי יש אצל השם יתברך כמה חדושים
וקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שלו

אמר אני ענו מכל המפרסמים
כי כל אחד יש לו עבודתו ואני ענו
הינו כי אינם נחשבים אצלי כלל
כי מדת ענווה היא לבלי להחזיק עצמו לשום דבר ולהיות בעיניו אין ואפס
ומאחר שאינם נחשבים אצלי כלל
נמצא שאני ענו שלהם.

אך את מי אני מחזיק יותר לאין את עצמי או אותם וכו'
ואף על פי כן, הנראה שאת עצמו הוא מחזיק יותר לאין ואפס.
וכן במשה רבנו עליו השלום אינו מישב אצלי מה שכתוב בו שהיה ענו מאד מכל האדם
איך שיך זאת מאחר שכלם היו תלמידיו
איך היה ענו כנגדם
אך צריך להיות גם כן כנ"ל שהיה ענו מכל האדם
שהיה לו מדת הענווה של כל האדם
הינו שאצלו היתה הענווה של כלם
כי כלם היו אצלו בחינת ענווה בבחינת אין ואפס כנ"ל
אך את עצמו היה מחזיק יותר לאין ואפס
יותר מבחינת אין ואפס שהיה מחזיק אותם
והבן היטב.

פעם אחת יצא מפיו הקדוש על עצמו ואמר בזו הלשון
אני סבא דסבין.
ואם תסתכל ותבין בהמעשה הנוראה של שבעה בעטלערס בהספור של הבעטליר הראשון שהיה עור
שאמר לו הנשר הגדול שהוא זקן מאד
ואף על פי כן הוא יניק ולא התחיל להיות כלל וכו'
והיה זקן נגד כל הזקנים הנזכרים שם, תבין קצת ענין זה.
וכן משאר עניני המעשה הנ"ל תוכל להבין קצת גדלת רבי נחמן מברסלב זכרונו לברכה ולחכימא ברמיזא

אמר מה שיהיה נעשה עמי איני יודע
אבל זה פעלתי אצל השם יתברך
שהגואל צדק יהיה מיוצאי חלצי.

שיוצאי חלציו לקח מעולם האצילות

העולם סוברים
שכשיבוא משיח לא ימותו
לא כן הוא
אפילו משיח בעצמו גם הוא ימות.
ואמר זאת ברבים

שמעתי בשמו שאמר שהוא מרגיש צרות ישראל רחמנא לצלן קדם מכל הצדיקים
כי הוא יודע הגזרה והצרה חס ושלום כשהוא עדין בשרש
ואחר כך מגיע הדבר לשאר הצדיקים.
ואמר שזה מחמת שאני יודע שפלותי באמת
ומחמת זה אני יודע גדל מעלת קדשת ישראל כמה הם יקרים וגבוהים מאד
כי הם נמשכים ונלקחים ממקום עליון ונורא ונשגב מאד.
על כן אני יודע הכל מקדם כנ"ל
השם יתברך ירחם עלינו בזכותו ויבטל כל הגזרות
ויהפך הכל לטובה

שמעתי ממנו בחרף תקס"ג בתחלת ההתקרבות
שאמר שיודע שרשי התורה ממקום שהתורה הקדושה באה.
כי יש שרשי התורה שהיא למעלה מהתורה
שמשם נמשך כל התורה
ואינו יכול להתלבש כלל בתוך התורה
ויש שהיא בבחינת אסמכתא
שהיא רק בדרך אסמכתא בעלמא נסמך על המקרא
מחמת שהוא גבוה ומרומם מאד

אמר בואו ונחזיק טובה לרמאים
שעל ידי המחלקת שחולקים עלינו באנו לדברים גדולים
והם עושים לנו טובה גדולה.
כי כן הדבר שעל ידי המחלקת באים ומשיגים דברים גדולים.

שמעתי מפיו הקדוש שאמר
אני יכול עכשו לומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקלפת השום.
רק שאין לי החוץ



נשלח על ידי: חידוש
תאריך שליחה: 01 Feb 2010 ב  19:58
היתי שמח לקבל רעיונות לגבי חידת משה,
והחידה " כי בשש משה לרדת מן ההר "
1. בשש ר"ת שלושה שותפים באדם אביו אמו והקדוש ברוך הוא.
והנה נראה כי הכונה כי בתיבה  אדם יש שלושה שותפים.
2.אז אם אמרנו כי שלמה המלך היה החכם באדם , אז ניתן לו האות א ?   ( כי האלף לך שלמה ).
אז נישאר לנו ד + ם , ואם משה הוא הענו באדם אולי הוא האות דלת.
3. אולי אביו ואמו רומז לאות ם סופית כי ידוע שהיא יחוד של שני דלת. ואז נישאר , דא =1004= נ נח נחמ נחמן, שרומז לקדוש ברוך הוא . ואז היכן משה . אולי באות . ב. של באדם. ( כי בית רומז ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים )וכתיב תפלה למשה איש האלהים ( מזמור צ.)
אשמח לשעשועי רעיונות


נשלח על ידי: אליעד כהן
תאריך שליחה: 01 Feb 2010 ב  20:06
נשלח במקור על ידי יהורם

היתי שמח לקבל רעיונות לגבי חידת משה,
אשמח לשעשועי רעיונות
 
אני דווקא אשמח לשעשועים עם הטעם של ארץ ישראל שהוא השכל.
 
מוזמן להביא סתירות ודברים תמוהים של רבי נחמן מברסלב, וננסה לבאר אותם ...


נשלח על ידי: חידוש
תאריך שליחה: 01 Feb 2010 ב  21:25
אחי . אמרו ר"זל כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל נמחלין לו כל עוונותיו ...וידוע כי ארבע אמות התכון אברהם אבינו כשאמר לשם יתברך ."ארבע מאות שקל כסף מה הי ביני ובינך " כשרצה לקנות את מערת המכפלה  שהוא השיר שמכפיל...
דע , כשרבינו הלך ארבע אמות בארץ. הוא הבין שהוא כבר בירושלים מזמן ורק בא לתקן לנו פה את המקום הזה שנוכל להתישב פה בינתים..כי אמרו כבר " עתידה ירושלים שתהיה כמו ארץ ישראל וארץ ישראל כמו כל העולם ".
 
בראשית ברא אלהים את.
1. בראשית אצילות. ראש + בית.
2.ברא. בריאה.
3.אלהים.יצירה.
4.את עשיה ( לרבות )
 
בראשית היא . בת אשרי ( רישא ) שרבינו בחינת אשרי שהוא מעל עולם האצילות .
 
בראשית ברא.  ברא-שית.  ממלך שהיו לו שש (שית ) בנים ובת אחת, שהיה מחבבה ביותר.(ברא)
 
והן 1. אברהם.2.יצחק.3.יעקוב.4.יוסף.5.אהרן.6.משה.  ששת ימי המעשה . ובת אחת  דוד.(שבת
 
והן שית עזקאין דקנה. והשביעית היא בת שבע הבת קול נ נח נחמ נחמן...
ואמר לה " שהלא טוב יקח אותך "  לא אמר לה שהרע יקח אותך אלה , שהלא טוב.  והרי משה הוא הטוב כ"ש ותרא אותו כי טוב הוא...לכן הלכה לאהרן (רון ). הוא הכהן ומשה היה צריך להוציא אותה מאהרן " וראך ושמח בליבו "


נשלח על ידי: יעקב חיים
תאריך שליחה: 04 Feb 2010 ב  22:27
אשרינו אשרינו אשרינו שיש לנו רבי כזה , קוראים לו נחמן מאומן , אשרינו אלף אלפי פעמים , תודה רבה לה' יתברך ששלח לנו את רבינו 


נשלח על ידי: חידוש
תאריך שליחה: 06 Mar 2010 ב  20:10
והוא אשר אמר לאליהו "כי אם בקול דממה דקה "
והוא שאמר "ראש חולה לצדיקים "
אתה אחד המכתירים של המלך תודה לך..


נשלח על ידי: חידוש
תאריך שליחה: 06 Mar 2010 ב  23:39
ומחזק כי יעקב בחינת השכל הכולל . ר"ת י ש קונה עולמו בשעה. ושעה=שלמה. רומז לשעה של היתבודדות.
והנה 60 גיבורים סביב לה .הרי 60 דקות. וכיון שאמרו ."אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל "היינו מוחין של ארץ ישראל מה שאמר העיור "שכל זמן העולם הזה לא עולה אצלי כהרף עיין " אולי בעניין תקות חוט השני, דהיינו שניה אחת.שהיא בערך מה שעולה זמן כל הבריאה הזאת לפי תורה סא. ח-ב. 
ברוך שאמר והיה העולם....



הדפס דף | סגור חלון

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 - http://www.webwizforums.com
Copyright ©2001-2009 Web Wiz - http://www.webwizguide.com