הדפס דף | סגור חלון

אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א

טופס הדפסה: ברסלב / רבי נחמן מברסלב / אליעד כהן
קטגוריה: ברסלב - רבי נחמן מברסלב
שם הפורום: ברסלב - לימוד בעיון
תיאור הפורום: ברסלב - לימוד לעומק ולרוחב של ספרי רבי נחמן מברסלב בלבד. פירושים / קושיות / תירוצים / חידות ועוד.
URL: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=103
תאריך הדפסה: 29 Mar 2024 ב 09:00
גרסת תוכנה: Web Wiz Forums 9.63 - http://www.webwizforums.com


נושא: אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א
נשלח על ידי: אליעד כהן
נושא: אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א
תאריך שליחה: 02 Nov 2009 ב  15:10
http://breslev.eip.co.il/?key=30 - http://breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ
 
אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהוֹלְכִים בְּתוֹרַת ה' .
דַּע, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה
 
= התורה היינו השכל של השי"ת. הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, היינו בתורה דעתיקא סתימאה שתתגלה לעתיד לבוא, שהיא קדמה לעולם שבה הוא הסתכל וכולי. והתורה הזאת היא השכל של השי"ת. היינו השכל של השי"ת מדוע הוא ברא את העולם, ומדוע דווקא בצורה הזאת ומדוע דווקא כך ולא אחרת, זה השכל של השי"ת שהוא התורה של השי"ת.

נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִילּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת, שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים
 
= התפילות היינו הרצונות / התאוות / החסרונות וכולי. כי על ידי זה שאדם מבין את השכל של השי"ת בכל דבר, ממילא הוא רואה את הטוב שיש בכל דבר, וממילא כל החסרונות שלו נעלמים, כי מאחר שהכל טוב הוא אינו חסר דבר.

וְהַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם בִּפְנֵי כָּל מִי שֶׁצְּרִיכִין
הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי.
 
= היינו כי בעולם הזה החן והכבוד של בחינת ישראל שהיא האמונה, הוא ירד ונסתר. היינו כי בעולם הזה עיקר החשיבות הוא דווקא לכבוד של העולם הזה, במקום שיהיה לאמונה של העולם הבא.
ועל ידי התגלות השכל של השי"ת, על ידי זה יתהפך החשיבות הנ"ל, ויגלו שעיקר הגדולה היא שיפלות וכולי.

כִּי עַכְשָׁו בָּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִיתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל
כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת וְהַחֵן הוּא אֶצְלָם.
 
= בעולם הזה המלכות של השי"ת היא בגלות. היינו שהאדם לא רואה את המלכות של השי"ת בכל דבר.

אֲבָל עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
 
= על ידי התגלות השכל של השי"ת בעולם, על ידי זה מתגלה החשיבות של הענווה שהיא בחינת אין שממנה שורש ה"יש" וכולי.

כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת: "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן"
שֶׁמַּעֲלָה חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ .
 
= התורה מאפשרת לאדם לחיות טוב יותר כדלהלן.

כִּי אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי צָרִיךְ תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בְּהַשֵּׂכֶל, שֶׁל כָּל דָּבָר
וּלְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר
 
= השכל של כל דבר, היינו התורה שמלובשת בבריאה בכל דבר.

כְּדֵי שֶׁיָּאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר
לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
עַל יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר.
 
= על ידי זה שאדם מבין איזו תורה מלובשת בכל דבר, על ידי זה הוא זוכה לעבוד את השי"ת בכל דבר, ומתקרב להשי"ת ועולה מדרגה לדרגה מכל דבר.
ואיש ישראלי, היינו מי שזכה להגיע לבחינת א"י, שהיא כולה בחינת שכל בלבד. ושם באמת עולים כל הזמן מדרגה לדרגה.

כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא אוֹר גָּדוֹל וּמֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו".
 
= כאן רבי נחמן מברסלב מדבר על השכל של השי"ת שמלובש בכל דבר. ומי שזוכה לדעת אותו, השכל הזה מאיר לו בכל דרכיו.

וְזֶה בְּחִינַת יַעֲקב
כִּי יַעֲקב זָכָה לַבְּכוֹרָה שֶׁהוּא רֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית חָכְמָה" .
 
= כאן רבי נחמן מברסלב מדבר על השכל שהוא בחינת ראשית, היינו השכל שקדם לעולם, היינו השכל של השי"ת שכרגע הוא מלובש בכל דבר בעולם.

וזה בחינת "וַיַּעַקְבֵנִי זֶה פַעֲמַיִם", וְתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס: וְחַכְּמַנִי.
וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ. כִּי הַשֵּׂכֶל הוּא מֵאִיר לוֹ בְּכָל דְּרָכָיו כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ.
וְזֶה בְּחִינַת: "וְארַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם".
וְזֶה בְּחִינַת חֵית לְשׁוֹן חִיּוּת
כִּי הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַחִיּוּת שֶׁל כָּל דָּבָר
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תְחַיֶּה" וְכוּ'.
= כי השכל של השי"ת הוא זה שמחייה את כל הבריאה. היינו סודות התורה שמחיים גם את המקומות הנמוכים ...
 
אַךְ מֵחֲמַת שֶׁאוֹר הַשֵּׂכֶל גָּדוֹל מְאד
אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת אֵלָיו כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינַת נוּן שֶׁהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'לְשׁוֹן מַלְכוּת'.
= היינו כי מחמת שהשכל של השי"ת הוא מאוד גדול, לשם כך צריך את בריאת העולם, דהיינו את המלכות, שבה הקב"ה מצמצם את עצמו עבור האדם.
 
בחינת מלכות היינו השכינה בייחס לקב"ה. וכן זו בחינת העולם הזה עולם העשייה שבו מלובשים כל שאר העולמות. וכן זו בחינת הנשמה של האדם, שהיא בחינת מלכות, ושהיא צמצום של השי"ת.
 
בכל מקרה הרעיון הוא, כי אי אפשר להשיג את האין סוף כפי מה שהוא, ולכן יש צורך בבחינת מלכות, דהיינו בבריאת העולם כדי לזכות לאור הזה.
 
וכן ע"ז הדרך, אור השכל גדול מאוד, ולכן אי אפשר לזכות אליו כאשר המוחין מתבטלים. ולכן צריך צמצום דהיינו בחינת ושוב של הצדיק, שאז הוא חוזר לישותו היינו למלכותו, ועל ידי זה הוא יכול להשיג את הא"ס עם הרשימו שנשאר אצלו מהביטול. כי בשעת ביטול לא"ס, המוחין מתבטלים לגמרי, ואז הישות של האדם מתבטלת לגמרי, ואז אין חיות לבחינת המלכות. אך בחינת המלכות חייבת להתקיים וכולי ...

וְזֶה בְּחִינַת לְבָנָה
כִּי הַלְּבָנָה אֵין לָהּ אוֹר מֵעַצְמָהּ
כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵהַשֶּׁמֶשׁ .
וְזֶהוּ בְּחִינַת מַלְכוּת, דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם
אֶלָּא מַה שֶּׁמְקַבֶּלֶת מִן הַחֵית, שֶׁהִיא בְּחִינַת חָכְמָה, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כַּנַּ"ל

= היינו כי כל בחינת ה"יש" אין לה חיות אלא באמצעות בחינת ה"אין" שמחייה אותה. כי המלכות דהיינו הישות, אין לה שום חיות מבלעדי מה שהשי"ת מחייה אותה.

וְנַעֲשֶׂה: "אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה"
 
= היינו שעל ידי התגלות השכל של השי"ת שיש בכל דבר בעולם, על ידי זה נכללת הבריאה בלפני הבריאה, היינו שהמלכות שהיא הלבנה נכללת בבחינת החמה ...

אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ אֶל הַשֵּׂכֶל וְהַחָכְמָה וְהַחִיּוּת, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר
זֶה בְּחִינַת עֵשָׂו שֶׁבִּזָּה אֶת הַבְּכוֹרָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכוֹרָה"
דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל כַּנַּ"ל
בְּחִינַת: "לא יַחְפּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ"
= התגלות ליבו, היינו שהולך אחרי הלבוש החיצוני והגלוי של העולם הזה, ולא אחרי הפנימיות והשכל שמחייה כל דבר.
 
וְזֶה בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה
בְּחִינַת לְבָנָה דְּסִטְרָא אָחֳרָא
שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר: "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה" וְכוּ'
וְזֶה בְּחִינַת יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע.
כִּי הַיֵּצֶר טוֹב נִקְרָא "מִסְכֵּן וְחָכָם", בְּחִינַת מַלְכוּת
שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲנִיָּה וְדַלָּה דְּלֵית לָהּ מִגַּרְמָהּ כְּלוּם
כִּי אִם מַה שֶּׁמְּקַבֶּלֶת מֵחָכְמָה.
 
= היינו כי הצדיק האמת מחזיק את עצמו לכלום, כי אין לו שום חיות מלבד מה שהשי"ת מחייה אותו. וכן השכינה אין לה מעצמה כלום, מלבד מה שהקב"ה משפיע בה.

וְיֵצֶר הָרָע נִקְרָא "מֶלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל"
בְּחִינַת מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא
שֶׁאֵינָהּ חֲפֵצָה בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל, בְּחִינַת "לא יַחְפּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה" וְכוּ', כַּנַּ"ל
= היינו שאינו רואה את השכל של השי"ת בכל דבר, היינו שאינו יודע את התורה שמלובשת בכל דבר בעולם, דהיינו אינו יודע את סודות התורה שיש בכל דבר בעולם וכולי.
 
וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִתֵּן כּחַ לִבְחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְגַּבֵּר עַל מַלְכוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע'.
= היינו צריך האדם לקשר את הבריאה שהיא המלכות, אל המלך דהיינו הבורא.

וְעַל יְדֵי מַה נוֹתֵן כּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה ?
עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּכחַ
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, שָׁם: 'לְעוֹלָם יַרְגִּיז וְכוּ' אִי אָזִיל מוּטָב, וְאִם לָאו יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה'.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוָּל זֶה, מָשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ'.
כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נוֹתֵן כּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה.
 
= היינו על ידי שמעמיק את שכלו בתורה דהיינו בחוכמת השי"ת. דהיינו מחפש וחוקר להבין את רצון השי"ת בכל דבר, מפני מה השי"ת עשה דווקא כך ולא אחרת.

וַאֲזַי מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת, שֶׁהִיא בְּחִינַת נ
= היינו ואז מקבל השכל של האדם

חִיּוּת מִן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת ח
= היינו ששכלו של האדם מתחבר לשכל של השי"ת.

וְנִתְחַבֵּר וְנִתְקַשֵּׁר הַח וְהַנ
וְנַעֲשֶׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה.
= היינו האדם נכלל בא"ס על ידי ידיעת השי"ת.

וּכְשֶׁזֶּה קָם, זֶה נוֹפֵל
וַאֲזַי נוֹפֵל וְנִתְבַּטֵּל מַלְכוּת הָרְשָׁעָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה', צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם, וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם".
הַיְנוּ עַל יְדֵי דַּרְכֵי ה', הַיְנוּ הַתּוֹרָה
 = דרכי ה', היינו התגלות השי"ת והשכל שלו בכל דבר בעולם.

עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיקִים, שֶׁדְּבֵקִים בַּמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה
הֵם נִתְחַזְּקִים וּמְקַבְּלִים כּחַ

עַל יְדֵי זֶה "וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם" בְּחִינַת מַלְכוּת הָרְשָׁעָה
בְּחִינַת הַיֵּצֶר הָרָע, שֶׁנּוֹפֵל וְנִכְנָע עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי זֶה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִילּוֹת וְהַבַּקָּשׁוֹת
= כי על ידי התגלות התורה שיש בכל דבר, ממילא כל הרצונות מתמלאים כי האדם מבין את התכלית והשכל שיש בכל דבר.
 
המשך התורה ראה בפנים ...
 
 ********
 
ונסכם בקצרה:
 
על ידי זה שהאדם מסתכל בשכל של כל דבר, היינו שמנסה להבין מדוע כל דבר הוא דווקא כפי מה שהוא ולא אחרת. על ידי זה הוא מגלה את החוכמה של השי"ת שמחייה את העולם הזה, דהיינו זוכה לגלות את סודות התורה שמלובשים בבריאה. ועל ידי זה נעשה נחת וכל רצונותיו מתקבלים, משום שהוא רואה את הטוב שיש בכל דבר וכולי.
http://breslev.eip.co.il/?key=30 - http://breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך
אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' .
דע, כי על ידי התורה

נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, שאנו מבקשים ומתפללים

והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין
הן ברוחני הן בגשמי.

כי עכשו בעוונותינו הרבים חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל
כי עכשו עקר החשיבות והחן הוא אצלם.

אבל על ידי התורה, נתעלה החן והחשיבות של ישראל.

כי התורה נקראת: "אילת אהבים ויעלת חן"
שמעלה חן על לומדיה .

כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל, של כל דבר
ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר

כדי שיאיר לו השכל, שיש בכל דבר
להתקרב להשם יתברך
על ידי אותו הדבר.

כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו
כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו".

וזה בחינת יעקב
כי יעקב זכה לבכורה שהוא ראשית, שהוא בחינת חכמה
כמו שכתוב: "ראשית חכמה" .

וזה בחינת "ויעקבני זה פעמים", ותרגום אונקלוס: וחכמני.
וזה בחינת שמש. כי השכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש.
וזה בחינת: "וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום".
וזה בחינת חית לשון חיות
כי החכמה והשכל הוא החיות של כל דבר
כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו'.
אך מחמת שאור השכל גדול מאד
אי אפשר לזכות אליו כי אם על ידי בחינת נון שהוא בחינת מלכות
כמו שכתוב: "לפני שמש ינון שמו", ופרש רש"י: 'לשון מלכות'.

וזה בחינת לבנה
כי הלבנה אין לה אור מעצמה
כי אם מה שמקבלת מהשמש .
וזהו בחינת מלכות, דלית לה מגרמה כלום
אלא מה שמקבלת מן החית, שהיא בחינת חכמה, בחינת שמש כנ"ל


ונעשה: "אור הלבנה כאור החמה"

אבל מי שאינו מקשר עצמו אל השכל והחכמה והחיות, שיש בכל דבר
זה בחינת עשו שבזה את הבכורה
כמו שכתוב: "ויבז עשו את הבכורה"
דהינו השכל כנ"ל
בחינת: "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו"
וזה בחינת מלכות הרשעה
בחינת לבנה דסטרא אחרא
שעליה נאמר: "וחפרה הלבנה" וכו'
וזה בחינת יצר טוב ויצר הרע.
כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות
שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום
כי אם מה שמקבלת מחכמה.

ויצר הרע נקרא "מלך זקן וכסיל"
בחינת מלכות דסטרא אחרא
שאינה חפצה בחכמה ושכל, בחינת "לא יחפץ כסיל בתבונה" וכו', כנ"ל
וצריך כל אחד לתן כח לבחינת מלכות דקדשה להתגבר על מלכות דסטרא אחרא
וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע'.

ועל ידי מה נותן כח למלכות דקדשה ?
על ידי התורה, שהוא עוסק בכח
כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שם: 'לעולם ירגיז וכו' אי אזיל מוטב, ואם לאו יעסק בתורה'.
וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אם פגע בך מנול זה, משכהו לבית המדרש'.
כי על ידי התורה נותן כח למלכות דקדשה.

ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת נ

חיות מן החכמה, שהיא בחינת ח

ונתחבר ונתקשר הח והנ
ונעשה אור הלבנה כאור החמה.

וכשזה קם, זה נופל
ואזי נופל ונתבטל מלכות הרשעה
כמו שכתוב: "כי ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם, ופשעים יכשלו בם".
הינו על ידי דרכי ה', הינו התורה

על ידי זה הצדיקים, שדבקים במלכות דקדשה
הם נתחזקים ומקבלים כח

על ידי זה "ופשעים יכשלו בם" בחינת מלכות הרשעה
בחינת היצר הרע, שנופל ונכנע על ידי התורה, כנ"ל
ועל ידי זה נתקבלים כל התפילות והבקשות
= כי על ידי התגלות התורה שיש בכל דבר, ממילא כל הרצונות מתמלאים כי האדם מבין את התכלית והשכל שיש בכל דבר.



תגובות:
נשלח על ידי: אליעד כהן
תאריך שליחה: 02 Nov 2009 ב  18:01
בעניין החן והחשיבות של ישראל שיגדל לעתיד לבוא
 
ראה כאן http://breslev.eip.co.il/?key=69 - http://breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים
 
כִּי כָּל הַשְּׁלֵמוּת וְהַטּוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ לָעַכּוּ"ם עַכְשָׁו בֶּאֱמֶת אֵינוֹ כְּלוּם
כַּנַּ"ל: אִם דַּעַת חָסַרְתָּ וְכוּ'
וְאַדְּרַבָּא, כָּל גְּדֻלָּתָם וְטוֹבָתָם
הַכּל הוּא לְטוֹבָתֵנוּ
וְלֶעָתִיד שֶׁיִּתְמַלֵּא הָאָרֶץ דֵּעָה
וַאֲפִילּוּ כָּל הָעַכּוּ"ם יֵדְעוּ אֶת ה'
אָז יָבִינוּ הֵם
שֶׁכָּל הַגְּדֻלָּה וְהַטּוֹבָה שֶׁהָיָה לָהֶם בְּזֶה הָעוֹלָם
הַכּל הוּא לְטוֹבוֹתֵינוּ וְלִגְדֻלָּתֵנוּ
וזהו: "אָז יאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה, הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ"
הַיְנוּ, כָּל הַגְּדֻלָּה שֶׁהִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה [הַיְנוּ עִם הָעַכּוּ"ם]
"הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה"
כִּי הַכּל הָיָה גְּדֻלָּתָם שֶׁל אֵלֶּה [הַיְנוּ שֶׁל יִשְׂרָאֵל]
כִּי הָיָה לְטוֹבָתָם וּגְדֻלָּתָם
 
שזהו בחינת התחלפות החן בין העולם הזה לבין העולם הבא.
 
וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=249 - http://breslev.eip.co.il/?key=249 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת
 
עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק
עַל יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין גְּדֻלָּה
וְעִקָּר הַגְּדֻלָּה הִיא שִׁפְלוּת
כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך: 'כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ'
כִּי עִקָּר הַגְּדֻלָּה הִיא שִׁפְלוּת
ולֶעָתִיד, שֶׁיַּעַמְדוּ בִּתְחִיָּה וְיִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים
עִקָּר מַה שֶּׁיִּהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה הוּא הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד
כִּי הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה לֶעָתִיד, וְיָקוּם בִּתְחִיָּה
בִּבְחִינַת: "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁכְנֵי עָפָר"
וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו'
כִּי עִקָּר הַתְּקוּמָה בִּתְחִיָּה יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת
שֶׁהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה לֶעָתִיד
****
 
והכל זה עניין אחד.
 
כי השיפלות היא בחינת "אין" שהיא האין סוף שהוא השי"ת שמחייה את כל המלכות של העולם הזה שהיא ה"יש" וכולי.
 
ולעתיד לבוא יתגלה כל העניין הזה בשלמות, והכל יכלל בא"ס, ואז החן והחשיבות יחזור לבחינת ישראל.
 
כי כל העניין של ישראל, הוא שהם באחדות עם השי"ת, ושנשמות ישראל הם בחינת מחוייב המציאות כמובא.
 
וכאשר מקשר את החוכמה למלכות, דהיינו מבין את השכל של הבורא בכל דבר, על ידי זה זוכה לבחינת העולם הבא והחן נתקן וכולי
ראה כאן http://breslev.eip.co.il/?key=69 - http://breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים
כי כל השלמות והטובות שיש לעכו"ם עכשו באמת אינו כלום
כנ"ל: אם דעת חסרת וכו'
ואדרבא, כל גדלתם וטובתם
הכל הוא לטובתנו
ולעתיד שיתמלא הארץ דעה
ואפילו כל העכו"ם ידעו את ה'
אז יבינו הם
שכל הגדלה והטובה שהיה להם בזה העולם
הכל הוא לטובותינו ולגדלתנו
וזהו: "אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה, הגדיל ה' לעשות עמנו"
הינו, כל הגדלה שהגדיל ה' לעשות עמנו בעולם הזה [הינו עם העכו"ם]
"הגדיל ה' לעשות עם אלה"
כי הכל היה גדלתם של אלה [הינו של ישראל]
כי היה לטובתם וגדלתם
וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=249 - http://breslev.eip.co.il/?key=249 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לראות את עצמו עם הצדיק האמת
על ידי שרואין את עצמו עם הצדיק
על ידי זה מקבלין גדלה
ועקר הגדלה היא שפלות
כמו שמצינו אצל השם יתברך: 'כל מקום שאתה מוצא גדלתו של הקדוש ברוך הוא, שם אתה מוצא ענותנותו'
כי עקר הגדלה היא שפלות
ולעתיד, שיעמדו בתחיה ויחיו חיים נצחיים
עקר מה שיהיה נחיה ויקום בתחיה הוא השפלות של כל אחד
כי השפלות של כל אחד ואחד יהיה נחיה לעתיד, ויקום בתחיה
בבחינת: "הקיצו ורננו שכני עפר"
ודרשו רבותינו זכרונם לברכה: 'מי שנעשה שכן לעפר בחייו'
כי עקר התקומה בתחיה יהיה רק להשפלות
שהשפלות של כל אחד ואחד יהיה נחיה ויקום בתחיה לעתיד


נשלח על ידי: נקודה טובה
תאריך שליחה: 02 Nov 2009 ב  18:11
"דבר בעיתו מה טוב"

היום למדו בדף יומי את מאמר רבה בר בר חנה המובא בתורה א'


-------------


נשלח על ידי: אליעד כהן
תאריך שליחה: 03 Nov 2009 ב  15:37
בעניין של נשיאת חן, ראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=178 - http://breslev.eip.co.il/?key=178 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֶּסֶא לְיוֹם חַגֵּנוּ
 
וְזֶה בְּחִינַת נְשִׂיאוּת חֵן, בִּבְחִינַת: "וַתְּהִי אֶסְתֵּר נשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל ראֶיהָ"
שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ
כִּי זֶה הַבַּעַל תְּפִילָּה הוּא בִּבְחִינַת דְבַר ה'
שֶׁהוּא הַשּׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן, שֶׁכָּל הַכּחוֹת וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ
וְעַל כֵּן כָּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְכָל הַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ
הַיְנוּ שֶׁהוּא נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵיהֶם
וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא עוֹסֵק עִמּוֹ לְבַד, כִּי כֻּלָּם מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ
...
כִּי מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי וְאֵדָעֲך בְּשֵׁם"
שֶׁעַל יְדֵי בְּחִינַת נְשִׂיאוּת חֵן
שֶׁהוּא בְּחִינַת: 'וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְך מִשְׁתַּחֲוִים', שֶׁכֻּלָּם מְקַבְּלִים וְלוֹוִים מִמֶּנּוּ
שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹשֵׂא חֵן בְּעֵינֵיהֶם
בִּבְחִינַת: 'כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִדְמֶה לוֹ כְּאֻמָּתוֹ' כַּנַּ"ל
היינו כי רק מי שנכלל בא"ס לגמרי, רק זו בחינת תיקון החן וכולי
בעניין של נשיאת חן, ראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=178 - http://breslev.eip.co.il/?key=178 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה א - תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו
וזה בחינת נשיאות חן, בבחינת: "ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה"
שכל אחד ואחד נדמה לו כאמתו
כי זה הבעל תפילה הוא בבחינת דבר ה'
שהוא השרש העליון, שכל הכחות וכל צבא השמים כלם מקבלים ממנו
ועל כן כל צבא השמים וכל השרים העליונים, כל אחד ואחד נדמה לו כאמתו
הינו שהוא נושא חן בעיניהם
וכל אחד ואחד נדמה לו שהוא עוסק עמו לבד, כי כלם מקבלים ממנו
...
כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם"
שעל ידי בחינת נשיאות חן
שהוא בחינת: 'וצבא השמים לך משתחוים', שכלם מקבלים ולווים ממנו
שעל ידי זה נושא חן בעיניהם
בבחינת: 'כל אחד ואחד נדמה לו כאמתו' כנ"ל



הדפס דף | סגור חלון

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 - http://www.webwizforums.com
Copyright ©2001-2009 Web Wiz - http://www.webwizguide.com