שאלה ! בקשר לשיניים ,מה דעת רבינו?

 

ואיזו תורה ? תורה שהיא בחינת תפילה ...

 

ועל ידי התורה והתפילה ... תבוא רפואה שלמה ...

כמו כן יש סגולה מיוחסת לבעש"ט הקדוש - לומר בברכת הלבנה "כשם שאני רוקד כנגדך ואיני יכול ליגוע בך, כך אם ירקדו אחרים כנגדי להזיקני לא יוכלו ליגוע בי לרעה לא בגופי, לא בממוני ולא יהיו לי כאבי שיניים"

באופן כללי לגבי רפואה אמר רבינו בספר המידות (רפואה אות א):

"דע שיש לכל עשב ועשב כח מיוחד לרפאות איזהו חולאת מיוחדת וכל זה אינו אלא למי שלא שמר אמונתו ובריתו ולא שמר את עצמו מלעבור על "אל תהי בז לכל אדם" אבל מי שיש לו אמונה בשלמות והוא ג"כ שומר הברית ומקיים "אל תהי בז לכל אדם" אין רפואתו תולה בחלקי עשבים המיוחדים לחולאתו אלא נתרפא בכל מאכל וכל משקה, בבחינת "וברך את לחמך ואת מימך" ואין צריך להמתין עד שיתרמו (=יזדמנו) לו עשבים המיוחדים לרפואתו"

(הדברים מפורטים בהרחבה בתחילת ליקו"מ חלק ב')

כמו כן כתב רבנו בספר המידות (רחמנות ח"ב אות ב) "כאב השיניים בא על-ידי אכזריות על בעלי חיים" ולפי הסיפור על רבי יהודה הנשיא בגמרא הדבר מובן שגם התיקון תלוי בזה (שפעם אחת בא אליו גדי שברח מהשוחט והתחבא תחת בגדו ואמר לו רבי: "לך, כי לכך נוצרת" ומאז כאבו שיניו שנים רבות עד שפעם אחת ראה את המשרתת מגרשת חולדה מהבית והוא אמר לה להניח לה, כמו שכתוב "ורחמיו על כל מעשיו" וצריך ללכת בדרכי ה' שמרחם על כל הבריות, ומאז פסקו הכאבים.

 

כי השינים, הם העבדים שטוחנים את המזון לצורך האכילה. והשינים הם ההקדמות של הדבר שהוא התכלית.

 

וכל מי שהתקרב אל ההר, נפלו שיניו, היינו שהתבטל שכלו והבין ש"אין לו שיניים" ואין לו אפשרות לאחוז בהר ולעלות אל ההר.

 

**

 

ולגבי בריאות הגוף, העם הוא הגוף של הצדיק. והשכינה, היא הגוף של הבורא. והעולם והחלל הפנוי, הם בחינת גוף. וכל מה שנכון לגבי בריאות הגוף הגשמי של האדם, נכון גם לגבי בריאות הגוף הרוחני וכולי ...