ברסלב להצליח בכח המחשבה - דף הבית
חיפוש בספרי ברסלב
 

חיים נצחיים? ובילע המוות לנצח?


 הגב
מחבר
אורח
אורח

נושא: חיים נצחיים? ובילע המוות לנצח?
שלום לכם.
 
נתקלתי כאן http://breslev.eip.co.il/?key=564 בטקסט הבא:
 
"העולם סוברים שכשיבוא משיח לא ימותו לא כן הוא, אפילו משיח בעצמו גם הוא ימות. ואמר זאת ברבים"
 
רציתי לשאול כיצד העניין הנ"ל עולה בקנה אחד עם העניין של החיים הנצחיים לעתיד לבוא.
 
תודה.
 
 
אליעד כהן
מנהל הפורום

שלום לך.
 
אכן רבי נחמן מנפץ כאן מיתוס מאוד פופולארי, והוא את העניין של החיים הנצחיים לעתיד לבוא.
 
מסיבות שונות ומשונות לרוב העולם נדמה להם שהם זה הגוף שלהם. ומשום כך נדמה להם שהעניין של חיים נצחיים הולל על הגוף, דהיינו שהגוף שלהם יחייה לנצח ...
 
או במילים אחרות, שורש הטעות לחשוב שחיים נצחיים וכל העניין של בילע המוות לנצח וכיו"ב שכל זה הולך על הגוף, שורש כל הטעות הזאת הוא בכך שהאדם תופס את עצמו שהוא זה הגוף במקום הנשמה ...
 
יחד עם זאת, מלמד אותנו רבי נחמן, שכל העניין של החיים הנצחיים הולך בכלל על הנשמה, והוא לחלוטין לא קשור בשום צורה לעניין של הגוף, אלא אך ורק לעניין של הנשמה בלבד.
 
ובטרם נבהיר את העניין, נקשה על עצמנו את הקושיא הבאה:
 
הרי אם העניין של חיים נצחיים הולך על הנשמה, אז מה שייך ובילע המוות לנצח אצל הנשמה, הרי הנשמה עצמה בכל מקרה חיים לנצח, אז מה בדיוק שייך לזכות לחיים נצחיים אצל הנשמה.
 
אך ננסה להבהיר כאן מספר דברים בעניין הזה.
 
בנוסף לטעות הנ"ל של עניין החיים הנצחיים שאנשים בטעות חושבים שהוא הולך על הגוף, בנוסף על כך יש גם טעות נוספת, והיא בעניין ההגדרה של חיים ומוות.
 
פירוש: מה שנקרא אצל האדם חיים ומוות, המושג הזה שגוי לגמרי מיסודו. כי מצד האמת, המשמעות של חיים ומוות היא אחרת לגמרי.
 
והעניין הוא, כי השי"ת הוא שורש החיים. ומי שדבוק בהשי"ת דהיינו נשמה שנכללת בהשי"ת, היא נחשבת לכזו שחייה, והיא גם נחשבת לכזו שחייה חיים נצחיים.
 
אך כל מי שאינו כלול בהשי"ת, הרי שהוא בכלל נקרא חי רק על שם המושאל. כי באמת מצד האמת הוא בכלל מת.
 
ואדם הראשון ברגע שהוא אכל מעץ הדעת טוב ורע, באותו הרגע נגזרה עליו מיתה במקום לחיות לנצח עם עץ החיים.
 
משום שחיים נצחיים הוא בחינת האחדות של האין סוף, שהוא בחינת אין סוף שאין בו טוב ורע. שזאת בחינת עץ החיים, שהיא החיים הנצחיים.
 
אך המוות הוא בחינת עולם התמורות והשינויים, דהיינו כל מה שהוא מעורב טוב ורע, שהוא בחינת מת, משום שהוא נפרד כביכול מהבורא שאך ורק הוא נחשב לחי.
 
ומכיוון אחר, רק הבורא הוא נחשב למחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם לא עשה תשובה שלמה, הרי שהוא וכל העולם כולו שבו הוא חי, כולם הם רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד. ואפשרי המציאות הוא בחינת מת בייס לבחינת מחוייב המציאות.
 
כי מחוייב המציאות הוא חיים נצחיים. אך אפשרי המציאות, היום הוא כאן ומחר הוא איננו, ולכן הוא בחינת מת. והוא אפילו בבחינת שאינו קיים כלל.
 
היינו שכל זמן שאדם לא עשה תשובה שלמה, הרי שאפילו עדיין אין לו הוויה בעולם ממש, כאילו הוא עדיין אינו קיים כלל, משום שקיומו הוא רק בבחינת אפשרי ולא בבחינת מחוייב.
 
וכל העניין של חיים ומוות מה שנקרא אצל בני האדם חיים ומוות, זה הכל רק צמצום ולבוש והשתלשלות של עניין החיים והמוות הנ"ל.
 
כי בשורשו, רק השי"ת וכל מי שכלול בו נחשב לחיים, וגם לחיים נצחיים, וכל מי ומה שנפרד ממנו נחשב למת ממש.
 
וכל זמן שהנשמה של האדם נפרדת מהשי"ת, הרי שהוא נחשב כמת ממש וכולי.
 
וכשיבוא המשיח, אז המשיח יחזיר את כל העולם בתשובה, דהיינו יגלה דעת חדשה בעולם, שכולם יכירו את השי"ת באמת, ועל ידי הדעת הזאת כולם יכללו בהשי"ת, ורק על ידי זה הם יחיו לנצח.
 
וכל העניין של חיים נצחיים, הוא עניין של דעת בלבד, היינו הוא פונקציה ותוצאה והוא תלוי אך ורק בהאם האדם יודע ומכיר את השי"ת בשלמות או לא.
 
והעניין הזה הנ"ל הוא די עמוק, אך נביא עוד מספר ציטוטים בעניין הזה:
 
http://breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים
 
וְעִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים
יִהְיֶה לֶעָתִיד מֵחֲמַת הַדַּעַת
שֶׁיִּרְבֶּה הַדַּעַת
שֶׁיֵּדְעוּ הַכּל אֶת ה'
וְעַל יְדֵי הַדַּעַת יֻכְלְלוּ בְּאַחְדוּתוֹ
וְאָז יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כָּמוֹהוּ
...
וּבִתְחִלָּה הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן חַיִּים וּמִיתָה
עָנָה וְאָמַר
בֵּין חַיִּים לְמִיתָה אֵין חִלּוּק
כִּי אִם בְּמִדַּת אַמָּה אַחַת
שֶׁעַכְשָׁו הָאָדָם שׁוֹכֵן בְּכָאן
וְאַחַר כָּךְ הוּא שׁוֹכֵן שָׁם
[וְהִטָּה בְּיָדוֹ עַל הַבֵּית עָלְמִין]
וְאַחַר כָּךְ הִתְחִיל לוֹמַר כָּל עִנְיָן זֶה: 'חַיִּים נִצְחִיִּים' וְכוּ' כְּדִלְקַמָּן
...
חַיִּים נִצְחִיִּים הֵם רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
כִּי הוּא חַי לָנֶצַח
וּמִי שֶׁנִּכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ
דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ
הוּא גַּם כֵּן חַי לָנֶצַח
כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא נִכְלָל בְּאֶחָד
וְהוּא אֶחָד עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
הוּא חַי חַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
וְכֵן, אֵין שְׁלֵמוּת רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
וְחוּץ מִמֶּנּוּ כֻּלָּם חֲסֵרִים
וּמִי שֶׁהוּא נִכְלָל בּוֹ
יֵשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת
וְעִקַּר הַכְּלָלִיּוּת שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאֶחָד
הוּא עַל יְדֵי הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ
כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם: 'אִלּוּ יְדַעְתִּיו, הֱיִיתִיו'
כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל
וְעַל כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל
שָׁם כָּל הָאָדָם
וּכְשֶׁיּוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
הוּא שָׁם מַמָּשׁ
וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר
הוּא נִכְלָל יוֹתֵר בְּהַשּׁרֶשׁ
דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ
...
וְעַל כֵּן לֶעָתִיד יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים
כִּי אָז יִתְגַּלֶּה הַדַּעַת
וְיִהְיוּ נִכְלָלִים בְּאֶחָד
 
 
בעניין שחיים נצחיים היינו השכל הנקנה:
http://breslev.eip.co.il/?key=167 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא
 
וְעִקַּר קִיּוּמוֹ שֶׁל אָדָם לְאַחַר מִיתָתוֹ
אֵינוֹ אֶלָּא שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה
וְזֶה הַשְׁאָרוֹתָיו לְאַחַר הַמִּיתָה
וְזֶה בְּחִינַת אֲמָנָה
כִּי אֲמָנָה לְשׁוֹן קִיּוּם דָּבָר
כִּי שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה
הוּא קִיּוּם שֶׁל אָדָם לְאַחַר מוֹתוֹ
 
 
http://breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
 
אֶהֱיֶה דָּא אָנָא זָמִין לְמֵהְוֵי
הַיְנוּ קדֶם הַתְּשׁוּבָה
עֲדַיִן אֵין לוֹ הֲוָיָה
כְּאִילוּ עַדֲיִין לא נִתְהַוָּה בָּעוֹלָם
כִּי טוֹב לוֹ שֶׁלּא נִבְרָא מִשֶּׁנִּבְרָא
וּכְשֶׁבָּא לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ וְלַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה
אָז הוּא בִּבְחִינַת אֶהֱיֶה
הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ הֲוָיָה בָּעוֹלָם
הַיְנוּ אֲנָא זָמִין לְמֶהְוֵי
 
 
בעניין אפשרי ומחוייב המציאות, ראה כאן:
http://breslev.eip.co.il/?key=70 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נב - הַנֵּעוֹר בַּלַּיְלָה וְהַמְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי
 
ועוד בעניין החיים נצחיים:
http://breslev.eip.co.il/?key=249 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת
 
ולֶעָתִיד, שֶׁיַּעַמְדוּ בִּתְחִיָּה וְיִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים
עִקָּר מַה שֶּׁיִּהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה הוּא הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד
כִּי הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה לֶעָתִיד, וְיָקוּם בִּתְחִיָּה
בִּבְחִינַת: "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁכְנֵי עָפָר"
וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'מִי שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁכֵן לֶעָפָר בְּחַיָּיו'
כִּי עִקָּר הַתְּקוּמָה בִּתְחִיָּה יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת
שֶׁהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה לֶעָתִיד
...
וְעַל כֵּן עִקָּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל לֶעָתִיד לָבוֹא בְּחִינַת תַּעֲנוּג עוֹלָם הַבָּא
יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד
כִּי שִׁפְלוּת וַעֲנִיווּת הוּא בְּחִינַת בִּלְתִּי גְּבוּל
כִּי הוּא בְּחִינַת אַיִן מַמָּשׁ וְאֵין לוֹ שׁוּם גְּבוּל
מֵחֲמַת שֶׁהוּא בְּתַכְלִית הָעֲנִיווּת
וְעִקָּר חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא הוּא רַק בִּבְחִינַת בִּלְתִּי גְּבוּל כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן שַׁבָּת שֶׁהוּא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, נֶאֱמַר בּוֹ: "טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ"
כִּי מִי שֶׁטּוֹעֵם טַעַם ענֶג שַׁבָּת, זוֹכֶה לְחַיִּים, בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים כַּנַּ"ל
...
וּתְשׁוּבָה הוּא בְּחִינַת חַיִּים, בְּחִינַת: "וְהָשִׁיבוּ וִחְיוּ"
בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא
בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת: 'טוֹעֲמֶיהָ חַיִּים זָכוּ'
כִּי הַיִּרְאָה וְהַבּוּשָׁה, דְּהַיְנוּ בְּחִינַת תְּשׁוּבָה
הוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל
וְעִקָּר הַחַיִּים הוּא לְהַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד
כִּי הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא יִהְיֶה נִחְיֶה, וְיָקוּם בִּתְחִיָּה כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא
עַל יְדֵי זֶה חוֹזֵר וְנִחְיֶה וְקָם בִּתְחִיָּה
הַשִּׁפְלוּת שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ, שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר
...
אֲבָל עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא
שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִחְיֶה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד
כִּי עִקָּר הַתְּחִיָּה הוּא לְהַשִּׁפְלוּת
כִּי הַשִּׁפְלוּת יִהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה חוֹזֵר וְנִחְיֶה הַשִּׁפְלוּת שֶׁל משֶׁה
שֶׁהוּא מֻשְׁרָשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
בְּכָל אֵיבָר שֶׁמִּקּדֶם הָיָה מֻנָּח וְשׁוֹכֵב זאת הַשִּׁפְלוּת
בְּהֶעְלֵם וְאִתְכַּסְיָא אֶצְלוֹ, בִּבְחִינַת מִיתָה
וְעַכְשָׁו חוֹזֵר וְנֵעוֹר וְנִחְיֶה אוֹתוֹ הַשִּׁפְלוּת עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה
שֶׁהִיא בְּחִינַת חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁל עוֹלָם הַבָּא כַּנַּ"ל
כִּי עִקָּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים בְּחִינַת תְּחִיָּה שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד
יִהְיֶה רַק לְהַשִּׁפְלוּת
כִּי הַשִּׁפְלוּת שֶׁל כָּל אֶחָד יִהְיֶה נִחְיֶה וְיָקוּם בִּתְחִיָּה כַּנַּ"ל
...
עיין שם באורך ...

 
 
http://breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים
ועקר החיים נצחיים
יהיה לעתיד מחמת הדעת
שירבה הדעת
שידעו הכל את ה'
ועל ידי הדעת יכללו באחדותו
ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו
ובתחלה התחיל לדבר מענין חיים ומיתה
ענה ואמר
בין חיים למיתה אין חלוק
כי אם במדת אמה אחת
שעכשו האדם שוכן בכאן
ואחר כך הוא שוכן שם
[והטה בידו על הבית עלמין]
ואחר כך התחיל לומר כל ענין זה: 'חיים נצחיים' וכו' כדלקמן
חיים נצחיים הם רק להשם יתברך
כי הוא חי לנצח
ומי שנכלל בשרשו
דהינו בו יתברך
הוא גם כן חי לנצח
כי מאחר שהוא נכלל באחד
והוא אחד עם השם יתברך
הוא חי חיים נצחיים כמו השם יתברך
וכן, אין שלמות רק להשם יתברך
וחוץ ממנו כלם חסרים
ומי שהוא נכלל בו
יש לו שלמות
ועקר הכלליות שיהיה נכלל באחד
הוא על ידי הדעת אותו יתברך
כמו שאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו'
כי עקר האדם הוא השכל
ועל כן במקום שחושב השכל
שם כל האדם
וכשיודע ומשיג בידיעת השם יתברך
הוא שם ממש
וכל מה שיודע יותר
הוא נכלל יותר בהשרש
דהינו בו יתברך
...
ועל כן לעתיד יחיו חיים נצחיים
כי אז יתגלה הדעת
ויהיו נכללים באחד
http://breslev.eip.co.il/?key=167 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא
ועקר קיומו של אדם לאחר מיתתו
אינו אלא שכל הנקנה
וזה השארותיו לאחר המיתה
וזה בחינת אמנה
כי אמנה לשון קיום דבר
כי שכל הנקנה
הוא קיום של אדם לאחר מותו
http://breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע
אהיה דא אנא זמין למהוי
הינו קדם התשובה
עדין אין לו הויה
כאילו עדיין לא נתהוה בעולם
כי טוב לו שלא נברא משנברא
וכשבא לטהר את עצמו ולעשות תשובה
אז הוא בבחינת אהיה
הינו שיהיה לו הויה בעולם
הינו אנא זמין למהוי
http://breslev.eip.co.il/?key=70 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נב - הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי
http://breslev.eip.co.il/?key=249 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לראות את עצמו עם הצדיק האמת
ולעתיד, שיעמדו בתחיה ויחיו חיים נצחיים
עקר מה שיהיה נחיה ויקום בתחיה הוא השפלות של כל אחד
כי השפלות של כל אחד ואחד יהיה נחיה לעתיד, ויקום בתחיה
בבחינת: "הקיצו ורננו שכני עפר"
ודרשו רבותינו זכרונם לברכה: 'מי שנעשה שכן לעפר בחייו'
כי עקר התקומה בתחיה יהיה רק להשפלות
שהשפלות של כל אחד ואחד יהיה נחיה ויקום בתחיה לעתיד
ועל כן עקר חיים נצחיים של לעתיד לבוא בחינת תענוג עולם הבא
יהיה רק להשפלות של כל אחד
כי שפלות ועניוות הוא בחינת בלתי גבול
כי הוא בחינת אין ממש ואין לו שום גבול
מחמת שהוא בתכלית העניוות
ועקר חיים נצחיים של עולם הבא הוא רק בבחינת בלתי גבול כנ"ל
ועל כן שבת שהוא מעין עולם הבא, נאמר בו: "טועמיה חיים זכו"
כי מי שטועם טעם ענג שבת, זוכה לחיים, בחינת חיים נצחיים כנ"ל
...
ותשובה הוא בחינת חיים, בחינת: "והשיבו וחיו"
בחינת חיים נצחיים של עולם הבא
בחינת שבת, בחינת: 'טועמיה חיים זכו'
כי היראה והבושה, דהינו בחינת תשובה
הוא בחינת שבת, בחינת חיים נצחיים של עולם הבא כנ"ל
ועקר החיים הוא להשפלות של כל אחד
כי השפלות של כל אחד הוא יהיה נחיה, ויקום בתחיה כנ"ל
ועל כן על ידי התשובה שהוא בחינת חיים נצחיים של עולם הבא
על ידי זה חוזר ונחיה וקם בתחיה
השפלות של משה רבנו, שיש בכל אחד מישראל בכל איבר ואיבר
אבל על ידי התשובה שהוא בחינת חיים נצחיים של עולם הבא
שעל ידי זה נחיה השפלות של כל אחד
כי עקר התחיה הוא להשפלות
כי השפלות יהיה נחיה ויקום בתחיה כנ"ל
על ידי זה חוזר ונחיה השפלות של משה
שהוא משרש בכל אחד ואחד מישראל
בכל איבר שמקדם היה מנח ושוכב זאת השפלות
בהעלם ואתכסיא אצלו, בבחינת מיתה
ועכשו חוזר ונעור ונחיה אותו השפלות על ידי התשובה
שהיא בחינת חיים נצחיים של עולם הבא כנ"ל
כי עקר החיים נצחיים בחינת תחיה שיהיה לעתיד
יהיה רק להשפלות
כי השפלות של כל אחד יהיה נחיה ויקום בתחיה כנ"ל
אליעד כהן
מנהל הפורום

עוד ציטוטים בעניין הנ"ל:

http://breslev.eip.co.il/?key=2249 - שיחות הר"ן - אות צג
 
וְדַע, מִי שֶׁיּוֹדֵעַ זאת הוּא יָכוֹל לְהַחֲיוֹת מֵתִים
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'עֲתִידִים צַדִּיקִים לְהַחֲיוֹת מֵתִים'
וְיוֹדֵעַ מַה הוּא מֵת
כִּי עַל יְדֵי שֶׁמְּחַלֵּק אֲלָפִים לְמֵאוֹת
וּמַמְשִׁיךְ הָאֲלָפִים לְתוֹךְ הַמֵּאוֹת כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה מִמָּוֶת מֵאוֹת
עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ הָאֲלָפִים לְתוֹכָם
 
היינו שרק מי שיודע את הסוד שמובא שם, רק הוא יודע בכלל מה הוא מת ואיך להחיות אותו עיין שם ...
 
 
http://breslev.eip.co.il/?key=567 - חיי מוהר"ן - שצב - ענין המחלוקת שעליו
 
וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה נִמְצָא אֶחָד שֶׁהָיָה מֻנָּח בְּמָקוֹם שָׁפָל
וְהָיָה שׂוֹחֵק מִכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ
וְהוּא הָיָה מְחַיֶּה וּמְפַרְנֵס כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּזְכוּתוֹ.
וְהָיָה לוֹ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ
וְהוּא הָיָה חַי חַיִּים גְּמוּרִים שֶׁנִּקְרָאִים בֶּאֱמֶת חַיִּים עַיֵּן לְעֵיל סִימָן ח'.
כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חַיִּים כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר
וּכְמוֹ שֶׁנִּמְצָאִים בְּנֵי אָדָם שֶׁחַיִּים חַיֵּי צַעַר וְאֵין נִכָּר לְהָעוֹלָם כְּלָל
וּבֶאֱמֶת חַיֵּיהֶם הוּא חַיֵּי צַעַר.
וְגַם בְּחַיֵּי צַעַר יֵשׁ חִלּוּקִים
כִּי אֵין צַעַר שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד שָׁוֶה.
וְגַם מִי שֶׁאֵינוֹ חַי חַיֵּי צַעַר מַמָּשׁ
גַּם כֵּן אֵין הַחַיִּים שֶׁלּוֹ שָׁוֶה לְשֶׁל אַחֵר
כִּי אֵין כָּל הַחַיִּים שָׁוִין.
כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים שֶׁבְּוַדַּאי אֵין שָׁוֶה הַחַיִּים שֶׁל הַסּוּס לְחַיִּים שֶׁל אָדָם.
[כַּוָּנָתוֹ כְּמוֹ שֶׁבְּגַשְׁמִיּוּת יֵשׁ חִלּוּקִים גְּדוֹלִים בֵּין הַחַיִּים
כְּמוֹ כֵן בְּרוּחָנִיּוּת בַּחַיִּים אֲמִתִּיִּים לְשַׁעֲשֵׁעַ בּוֹ יִתְבָּרַךְ
יֵשׁ מִי שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה לְחַיִּים אֲמִתִּיִּים, וְיֵשׁ לְהֶפֶךְ
וְיֵשׁ גַּם כֵּן כָּל הַחִלּוּקִים הַנַּ"ל]

ודע, מי שיודע זאת הוא יכול להחיות מתים
כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'עתידים צדיקים להחיות מתים'
ויודע מה הוא מת
כי על ידי שמחלק אלפים למאות
וממשיך האלפים לתוך המאות כנ"ל
על ידי זה נעשה ממות מאות
על ידי שנכנסו האלפים לתוכם
ואף על פי כן היה נמצא אחד שהיה מנח במקום שפל
והיה שוחק מכל העולם כלו
והוא היה מחיה ומפרנס כל העולם כלו בזכותו.
והיה לו שעשועים גדולים בו יתברך
והוא היה חי חיים גמורים שנקראים באמת חיים עין לעיל סימן ח'.
כי יש כמה מיני חיים כמבאר במקום אחר
וכמו שנמצאים בני אדם שחיים חיי צער ואין נכר להעולם כלל
ובאמת חייהם הוא חיי צער.
וגם בחיי צער יש חלוקים
כי אין צער של כל אחד ואחד שוה.
וגם מי שאינו חי חיי צער ממש
גם כן אין החיים שלו שוה לשל אחר
כי אין כל החיים שוין.
כמו שאנו רואים שבודאי אין שוה החיים של הסוס לחיים של אדם.
[כונתו כמו שבגשמיות יש חלוקים גדולים בין החיים
כמו כן ברוחניות בחיים אמתיים לשעשע בו יתברך
יש מי שגם בעולם הזה זוכה לחיים אמתיים, ויש להפך
ויש גם כן כל החלוקים הנ"ל]

חידוש
מתקדם

ושים  לב ואמר שמשיח גם הוא , ימות. ואמר רבינו "תנו לי את לבכם" ס"ת ימות כי גם המשיח יאמר את האמת כי רבינו הוא המלך ותיקון כל העולמות.   כמו שרמוז  בתורה " וימת יוסף ואחיו וכל הדור ההוא" מלמד שכולם נהיו ברסלב .
וכו  , ימות  ר"ת    יפת תואר ויפת מראה.  שזה נאמר " ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה "  " ויוסף היה יפה תואר ויפה מראה ".
וזה עיקר ההולדה מרחל ויוסף כ"ש  עד כאן רחמי האב. ומכאן אהבת האם.
ואף כי צדיקים נפטרים גם בימינו זה רק מצד המדמה כדי לא לפגום בהסתרה ובבחירה החופשית, אבל מצד עצמם לעצמם לא ניפטרו לעולם. ראה שאמרה אישתו של רבי ישראל קורדונר לסבא אחרי פטירתו..הוא ידע שהוא ניפטר אז הוא בא לעשות לי קידוש. אם היית פה היית שותה את כל היין
 הגב


נושאים נוספים מ:פורום ברסלב ... - כל הנושאים


מעבר לפורום

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009

בחסות אליעד כהן מאמן אימון אישי + מחבר ספרים מומלצים לקריאה + מרצה הרצאות לצפייה + מאמרים לקריאה ועוד.
לפרסום מאמרים בחינם באתר ידע הדרך שלך להצליח לחץ כאן ... בהצלחה!
התאריך כרגע הוא 29_03_2024 השעה 10:13:03