ברסלב להצליח בכח המחשבה - דף הבית
חיפוש בספרי ברסלב
 

להתקרב לצדיק / לקרוא מהספר ועוד


 הגב
מחבר
אליעד כהן
מנהל הפורום

נושא: להתקרב לצדיק / לקרוא מהספר ועוד

http://breslev.eip.co.il/?key=63 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק

כִּי קָשֶׁה לְהָעוֹלָם
עַל מָה צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לִשְׁמעַ מִפִּיו
הֲלא אֶפְשָׁר לְעַיֵּן בַּסְּפָרִים דִּבְרֵי מוּסָר ?
אַךְ בֶּאֱמֶת הוּא תּוֹעֶלֶת גָּדוֹל
כִּי יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בֵּין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּעַצְמוֹ
וּבֵין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי אַחֵר הָאוֹמֵר בִּשְׁמוֹ
מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִפִּי שֶׁשָּׁמַע מִפִּי הַשּׁוֹמֵעַ
כִּי יוֹרֵד בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא
רָחוֹק מִפִּי הַצַּדִּיק
וְכֵן בֵּין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הַצַּדִּיק
לַמְעַיֵּן בַּסֵּפֶר הוּא חִלּוּק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר

********

פירוש 1:

היינו כי קשה לעולם, מפני מה צריך כל אחד ואחד להגיע לדרגה של משה רבנו עצמו שקיבל את התורה ישירות מהשי"ת. הלא כבר יש לנו את התורה שהוא גילה לנו אותה. אז מפני מה צריך כל אחד לקבל את התורה בעצמו מפי השי"ת בעצמו ולא באמצעות מתווכים (כעין מה שמובא בסיפור על רבי נחמן מברסלב שזכה לקבלת התורה בעצמו ממש וכולי) ?

ועל כך עונה רבי נחמן מברסלב , כי אינו דומה וכולי. כי באמת הדיבור שיצא מפי השי"ת למשה רבנו לפני אלפי שנה, הדיבור הזה עבר גלגולים רבים וכולי, ובכל פעם הוא יורד מדרגה לדרגה. ועל האדם לקבל בעצמו את התורה מהשי"ת עצמו, ולא להתפשר על מתווכים וכולי ...

*****

פירוש 2:

כי קשה לעולם, מפני מה צריך האדם להכלל בא"ס ולכלול את הבריאה בבחינת לפני הבריאה. הלא הבורא ברא את הבריאה, ומה רע להנות ממנה כפי מה שהיא, ומדוע צריך לכלול את הבריאה בבחינת לפני הבריאה ?

ועל כך משיב רבי נחמן מברסלב וכולי ...

******

פירוש 3:

כי קשה לעולם, מפני מה צריך האדם למצוא תשובות לשאלות הבאות מהחלל הפנוי, ולזכות להבין את דעת השי"ת עצמו, ולגלות מה היא לפני בריאת העולם. הלא די לנו בכך שהשי"ת ברא את העולם כפי מה שהוא, ומפני מה צריך לחקור ולהבין את דעת השי"ת עצמו ?

ועל כך משיב רבי נחמן מברסלב וכולי ...

*****

וכמובן שהכל זו בחינה אחת. כי הקב"ה כתב ספר שהוא העולם הזה. ולספר הזה יש פירוש שהוא סודות התורה שנסתרים בבריאה בכל דבר ועניין.

ועל האדם לא להסתפק בכך שיש לו חוכמה תתאה, דהיינו שיש לו אמונה בלבד בלי ידיעת האמת בשלמות.

אלא על האדם לזכות לזכך את עצמו, ולזכך את דעתו, ולזכות להכלל בא"ס לגמרי, ולהבין באמת את השי"ת, ולקבל תשובות לכל השאלות וכולי ...

ואל לו לאדם להסתפק בכך שהוא עושה את מה שנדמה לו שבורא עולם רוצה ממנו, לפי מה שהאדם הבין באמצעות השליחים של הבורא וכולי. אלא על האדם לחקור ולדרוש ולזכות בעצמו לקבל את התורה בעצמו מהשי"ת עצמו, בלי מתווכים / פרשנים וכולי.

כי מה שנקרא אצל האדם תורת ה', זה רק על שם המושאל. כי באמת התורה של השי"ת היא עניין אחר לגמרי. כי גם השי"ת מניח תפילין וכולי ושומר את כל המצוות כולן. ובוודאי השי"ת מבין את התורה בצורה אחרת לגמרי.

ואל לו לאדם להסתפק בכך שהוא מקיים את התורה רק לפי הפירוש הנמוך ביותר שלה כפי מה שהוא מצטייר כאן בעולם המעשה. אלא על האדם לזכות להשיג את תורת ה ממש, דהיינו לעלות מדרגה לדרגה, עד שיזכה להכלל בא"ס לגמרי, ויזכה להבין את תורת ה' באמת, היינו שיזכה להבין את התורה כפי מה שהשי"ת מבין אותה. ואז האדם יזכה גם לקיים את התורה כפי מה שהשי"ת מקיים אותה.

כי באמת השי"ת מקיים את כל התורה כולה בכל רגע ורגע. וקיום התורה של השי"ת נעשה באמצעות מעשה הבריאה שאותו מחדש הבורא וכולי.
כי התורה של השי"ת היא התורה דעתיקא סתימאה, שהיא מלובשת בכל דבר בבריאה. והשי"ת מקיים את כל התורה כולה בכל פרט ופרט מפרטי הבריאה.
ומי שזוכה להשיג את התורה הנ"ל, על ידי זה גם הוא זוכה להשיג את התכלית בכל דבר, דהיינו שגם בכל ענייני העולם הזה שלו, הוא עוסק בתורת ה ובתפילת ה ממש בכל דבר ועניין שהוא עושה כאן בעולם הזה.

והכל עניין אחד עם לכלול את הבריאה בבחינת לפני הבריאה, דהיינו לא להסתפק בספר של הבורא דהיינו הבריאה, אלא לשמוע את התורה עצמה מהבורא עצמו, דהיינו להכלל בא"ס ולראות כיצד הבריאה וכל העולמות כולם משתלשלים מהא"ס ...

http://breslev.eip.co.il/?key=63 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יט - תפלה לחבקוק

כי קשה להעולם
על מה צריך לנסע להצדיק לשמע מפיו
הלא אפשר לעין בספרים דברי מוסר ?
אך באמת הוא תועלת גדול
כי יש חלוק גדול בין השומע מפי הצדיק האמת בעצמו
ובין השומע מפי אחר האומר בשמו
מכל שכן כששומע מפי ששמע מפי השומע
כי יורד בכל פעם מדרגא לדרגא
רחוק מפי הצדיק
וכן בין השומע מפי הצדיק
למעין בספר הוא חלוק גדול ביותר

אליעד כהן
מנהל הפורום


ועכשיו נבאר עניין נוסף:

הַשְׁמָטוֹת הַשַּׁיָּכִים לַתּוֹרָה הַזּאת
וּבֵין לוֹמֵד בַּסֵּפֶר לְשׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם
יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר
כִּי סֵפֶר הוּא רַק לְזִכָּרוֹן
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּתֹב זאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר"
וְהַזִּכָּרוֹן הוּא בְּכחַ הַמְדַמֶּה
כִּי גַּם בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ זִכָּרוֹן
כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים
שֶׁגַּם בְּהֵמָה זוֹכֶרֶת שֶׁבְּמָקוֹם זֶה נְשָׁכָהּ כֶּלֶב
וְהִיא בּוֹרַחַת מִשָּׁם
וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'דְּבָרִים שֶׁבְּעַל פֶּה, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בִּכְתָב'
וְיֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ
כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַמִּקְרָא "כְּתֹב זאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר" הַנַּ"ל
נֶאֱמַר עַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב
שֶׁצְּרִיכִין דַּוְקָא לְכָתְבָהּ
[כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעֵת שֶׁכָּתַבְתִּי לְפָנָיו תּוֹרָה הַנַּ"ל, וְלא בֵּאֵר עִנְיָן זֶה הֵיטֵב]

והעניין הוא כדלקמן:

וּבֵין לוֹמֵד בַּסֵּפֶר לְשׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם
יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בְּיוֹתֵר
כִּי סֵפֶר הוּא רַק לְזִכָּרוֹן
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כְּתֹב זאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר"
וְהַזִּכָּרוֹן הוּא בְּכחַ הַמְדַמֶּה

היינו מבאר רבי נחמן מברסלב , כי שמיעה ישירות מהצדיק הוא בבחינת שכל. בייחס לקריאה מתוך ספר שהוא בבחינת כוח המדמה.
כי ספר נכתב רק לצורך זכרון בלבד והוא רק בחינת רשימו בלבד ולא בחינת השורש עצמו.
ובחינת כוח המדמה הוא בחינה נמוכה, כי:

כִּי גַּם בְּהֵמָה יֵשׁ לָהּ זִכָּרוֹן
כְּמוֹ שֶׁאָנוּ רוֹאִים
שֶׁגַּם בְּהֵמָה זוֹכֶרֶת שֶׁבְּמָקוֹם זֶה נְשָׁכָהּ כֶּלֶב
וְהִיא בּוֹרַחַת מִשָּׁם

והיינו שהרע שולט רק בבחינת כוח המדמה שזו בחינת זכרון בספר. אך מי ששומע תורה מפי הצדיק עצמו, זה בחינת שכל ששם אין אחיזה לרע של כוח המדמה.

וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'דְּבָרִים שֶׁבְּעַל פֶּה, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בִּכְתָב'

היינו שמה שבאפשרותך לשמוע בעל פה ישירות מהצדיק, אל תלמד אותו מהכתב ומהספר. כי בספר הדיבורים של הצדיק יורדים דרגה וכולי. ולכן הפירוש שהוא בעל פה, תשמע אותו מהצדיק ישירות כדי שהוא לא ירד דרגה לבחינת כוח המדמה.

ואז מקשה רבי נחמן מברסלב על עצמו:

וְיֵשׁ דְּבָרִים בְּגוֹ
כִּי בֶּאֱמֶת זֶה הַמִּקְרָא "כְּתֹב זאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר" הַנַּ"ל
נֶאֱמַר עַל תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב
שֶׁצְּרִיכִין דַּוְקָא לְכָתְבָהּ

היינו שיש תורה שצריך דווקא לכותבה, שהיא התורה שבכתב.
ולכאורה יש כאן קושיא מאוד גדולה.

כי מילא התורה שבעל פה, באמת אסור לכותבה כדי שלא ירד מדרגה לדרגה כנ"ל.
אך לפי זה מדוע בעצם יש לכתוב את התורה שבכתב. האם שם זה יורד מדרגה לדרגה ?
הרי תורה שבכתב צריך לקרוא אותה דייקא מהכתב ולא בעל פה, שזה בדיוק ההפך מדברי רבי נחמן מברסלב הנ"ל.

ואם כן יש כאן קושיא רצינית וסתירה וכולי.

השמטות השיכים לתורה הזאת
ובין לומד בספר לשומע מפי החכם
יש חלוק גדול ביותר
כי ספר הוא רק לזכרון
כמו שכתוב: "כתב זאת זכרון בספר"
והזכרון הוא בכח המדמה
כי גם בהמה יש לה זכרון
כמו שאנו רואים
שגם בהמה זוכרת שבמקום זה נשכה כלב
והיא בורחת משם
ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה
'דברים שבעל פה, אי אתה רשאי לאמרם בכתב'
ויש דברים בגו
כי באמת זה המקרא "כתב זאת זכרון בספר" הנ"ל
נאמר על תורה שבכתב
שצריכין דוקא לכתבה
[כל זה שמעתי מפיו הקדוש בעת שכתבתי לפניו תורה הנ"ל, ולא באר ענין זה היטב]

ובין לומד בספר לשומע מפי החכם
יש חלוק גדול ביותר
כי ספר הוא רק לזכרון
כמו שכתוב: "כתב זאת זכרון בספר"
והזכרון הוא בכח המדמה

כי גם בהמה יש לה זכרון
כמו שאנו רואים
שגם בהמה זוכרת שבמקום זה נשכה כלב
והיא בורחת משם

ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה
'דברים שבעל פה, אי אתה רשאי לאמרם בכתב'

ויש דברים בגו
כי באמת זה המקרא "כתב זאת זכרון בספר" הנ"ל
נאמר על תורה שבכתב
שצריכין דוקא לכתבה

אליעד כהן
מנהל הפורום

 

ובעניין זה הביא רבי נחמן מברסלב כאן http://breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת

דַּע, שֶׁיֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת
כִּי יֵשׁ תּוֹרָה שֶׁלּא נִתְּנָה אֲפִילּוּ לִדְרשׁ
וְיֵשׁ תּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לִדְרשׁ וְלא נִתְּנָה לִכְתּב
וְיֵשׁ שֶׁנִּתְּנָה לִכְתּב
וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
'דְּבָרִים שֶׁבְּעַל פֶּה אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְאָמְרָם בִּכְתָב' וְכוּ'

ולכאורה צריך העניין עיון. כי לכאורה הדבר ברור מאליו מה מותר לכתוב ומה לא. אז מה המעלה בלדעת את הנ"ל ?
ובנוסף, מהי תורה שלא נתינה לדרוש. מה פישרה ?

והעניין הוא כי יש 3 תורות.
1 - תורה שלא ניתנה לדרוש.
2 - תורה שניתנה לדרוש.
3 - תורה שניתנה לכתוב.

והעניין כאן מרמז על התגלות סודות התורה, כי יש שם 3 בחינות:
1 - יש מקיפים שהם מעל הזמן שאסור לגלות אותם כמובא, והיינו תורה שלא ניתנה לדרוש. והתורה הזאת היא התשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, שכל הזמן שבעולם לא יספיק כדי לבאר אותן, אלא מי ששכלו הוא מעל הזמן ואצלו כל השאלות והתשובות הנ"ל הוא מבין אותן בפחות מרגע, כי הוא הרי מעל הזמן.

והסיבה שלא ניתן לדרוש את התורות האלו, היא משום שאין שום שכל אנושי שיכול להבין אותן.

2 - יש תורות שנתנו לדרוש, היינו כי הצדיק יודע כיצד לצמצם את דעתו וכיצד לדרוש סודות שונים בלבושים שונים.
אך עדיין אין הוא יכול לגלות את פנימיות כוונתו, כי התורה של הצדיק היא ניתנה רק לדרוש היינו בחינת תורה שבעל פה, היינו בחינת סודות התורה. אך היא לא ניתנה לכתוב, היינו כי הצדיק לא יכול לגלות את פנימיות כוונתו, אלא רק להורות על כך ברמז ובעל פה.

והסיבה שהצדיק צריך לצמצם את דבריו ולא לכתוב / לגלות את הכל, היא כדי לתת חיות לעולם, וכדי שתהיה בחירה חופשית וכולי. כי הצדיק צריך לצמצם את דעתו ולהסתיר אותה, כדי שיהיה חיות לעולם.

3 - ויש תורות שנתנו לכתוב, היינו הדברים שבהם הצדיק מגלה בצורה ברורה לעולם את דעתו בצורה גלויה. שאלו המקומות שבהם יש לעולם קצת השגה בדברי הצדיק. והיינו תורה שבכתב.

ואלו הם דברי התורה שאותם הצדיק מגלה לכל העם בצורה גלויה וכולי.

ובקצרה:
1 - דעתו של הצדיק עצמו לא ניתנת לדרוש.
2 - מה שהצדיק יכול לגלות אך אינו מגלה, זו התורה שנתנה לדרוש אך לא לכתוב.
3 - מה שהצדיק מגלה, זו התורה שניתנה לכתוב.
 
ובאנלוגיה נוספת:

1 - כי האין סוף עצמו בבחינת לפני הבריאה הוא לא ניתן אפילו לא לדרוש אותו, כי הוא כולו שתיקה בלבד.

2 - והסודות שמלובשים ומוסתרים בבריאה, הם נתנו לדרוש אך לא לכתוב, היינו הם אינם גלויים ברבים, אלא רק למי שזוכה לשמוע אותם ישירות מהשי"ת עצמו.

3 - ויש את הבריאה עצמה שהיא בחינת תורה שבכתב, שבה לכולם יש השגה וכולי.

*****

והתירוץ על הקושיא הנ"ל לגבי זה שתורה שבכתב צריך דייקא לכתוב אותה, וזה למרות שהיא בכוח המדמה, הוא כדלהלן:

כי באמת מצד האמת אין קיום לתורה שבעל פה בלי תורה שבכתב. היינו בלי שיהיה עולם, אין קיום לסודות התורה שמלובשים בעולם.

ואכן התורה שבכתב היא בחינת כוח המדמה, היינו שמי שאינו זוכה לשלמות התורה שבעל פה, הוא אכן יכול לטעות בצורה שבה הוא מפרש את התורה שבכתב. כי באמת התורה שבכתב היא כולה בחינת המדמה.

דהיינו שמי שאינו זוכה להתגלות סודות התורה שבבריאה, הרי שכוח המדמה שלו אינו מבורר. כי כל הבריאה היא בבחינת כוח המדמה ביחס לשכל שהוא בחינת לפני הבריאה כמובא.

אך שלמות התורה שבכתב, דהיינו בירור כוח המדמה, דהיינו תיקון הבריאה, הוא נעשה דייקא על ידי תורה שבעל פה, היינו על ידי התגלות הסודות שבבריאה וכולי, שעל ידי זה המדמה מבורר וכולי, ואז נעשה שלמות גם לתורה שבעל פה.

*********

וראה בהרחבה כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=110

שהתורה שבכתב היינו בחינת הבריאה. ותורה שבעל פה, היינו ביאור הבריאה, דהיינו סודות התורה וכולי. עיין שם באורך ...

ובעניין זה הביא רבי נחמן מברסלב כאן http://breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יש חלוקים בין התורות

דע, שיש חלוקים בין התורות
כי יש תורה שלא נתנה אפילו לדרש
ויש תורה שנתנה לדרש ולא נתנה לכתב
ויש שנתנה לכתב
וכמו שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה .
'דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב' וכו'

אליעד כהן
מנהל הפורום

ובזה יתבאר מה שמובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת

וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת
אֵיזֶהוּ נִתְּנָה לִכְתּב, וְאֵיזֶהוּ לא נִתְּנָה לִכְתּב
הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר אֶת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֵּין הָאֻמּוֹת
וַאֲפִילּוּ אִם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד בֵּין כַּמָּה אֻמּוֹת, יָכוֹל לְהַכִּירוֹ
...
וְיֵשׁ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
חֵלֶק מִבְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁלּא נִתַּן לִכְתּב
וְעַל כֵּן מִי שֶׁמַּכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לִכְתּב וְשֶׁלּא נִתְּנוּ לִכְתּב
הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בֵּין יִשְׂרָאֵל לָאֻמּוֹת
כִּי זֶה עִקָּר הֶבְדֵּלָם כַּנַּ"ל

עיין שם

כי כיו"ב מובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=77 - ספר המידות - ארץ ישראל

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר, אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק [אֲמִתִּי] עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו. כִּי מִי שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, אֲזַי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה מִסְתַּכֵּל, נַעֲשֲׂה אוֹתוֹ הָאֲוִיר בְּחִינַת אֲוִירָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל כֵּן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מִטַּעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ, הוּא מְחֻיָּב לְהַרְגִּישׁ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁפּוֹגֵעַ וּמִתְוַעֵד יַחַד עִם זֶה הָאִישׁ, שֶׁהָיָה אֵצֶל צַדִּיק אֲמִתִּי עַל ראשׁ הַשָּׁנָה, כִּי עַל יָדוֹ נַעֲשֲׂה הָאֲוִיר בִּבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּנַּ"ל.

וכן כיו"ב מובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר
אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו
וְאִם אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה אוֹ קָטָן
וְאִם הוּא צַדִּיק אֲמִתִּי אִם לָאו
אוֹ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ צַדִּיק

כי הכל הוא עניין אחד.
כי בשורש העניין של להיות אצל צדיק אמיתי על ראש השנה, הוא בחינה אחת עם ארץ ישראל, שהוא בחינה אחת עם התגלות האמונה שהיא סודות התורה הנ"ל שלא ניתנים לדרוש וכולי.

***

לגבי כיצד עניין ארץ ישראל קשור לכל הנ"ל,


 

ובזה יתבאר מה שמובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יש חלוקים בין התורות

ומי שיודע להבחין ולהכיר בין התורות
איזהו נתנה לכתב, ואיזהו לא נתנה לכתב
הוא יכול להכיר את איש ישראלי בין האמות
ואפילו אם אחד מישראל עומד בין כמה אמות, יכול להכירו
...
ויש בכל אחד ואחד מישראל
חלק מבחינת תורה שבעל פה, שלא נתן לכתב
ועל כן מי שמכיר בין התורות שנתנו לכתב ושלא נתנו לכתב
הוא יכול להכיר בין ישראל לאמות
כי זה עקר הבדלם כנ"ל

מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל, הוא יכול להכיר באחר, אם היה אצל צדיק [אמתי] על ראש השנה אם לאו. כי מי שזוכה להיות אצל צדיק אמתי על ראש השנה, אזי בכל מקום שהאיש הזה מסתכל, נעשה אותו האויר בחינת אוירא דארץ ישראל, ועל כן מי שיודע מטעם ארץ ישראל, כל אחד כפי ערכו, הוא מחיב להרגיש ארץ ישראל, כשפוגע ומתועד יחד עם זה האיש, שהיה אצל צדיק אמתי על ראש השנה, כי על ידו נעשה האויר בבחינת ארץ ישראל כנ"ל.

וכן כיו"ב מובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מי שיודע מארץ ישראל

מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל
הוא יכול להכיר באחר
אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו
ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן
ואם הוא צדיק אמתי אם לאו
או אם הוא בעצמו צדיק

אליעד כהן
מנהל הפורום

בעניין המקיפים של חכם הדור שהם מעל הזמן ושהם נסתרים מעין כל, דהיינו התורה שלא ניתנה לדרוש.
 
ראה כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם
 
וּלְמַעְלָה מִן הַכּל הֵם הַמַּקִּיפִים הָעֶלְיוֹנִים שֶׁל חָכָם הַדּוֹר
שֶׁהוּא הָרַבִּי שֶׁבַּדּוֹר
...
וְהַמַּקִיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת אֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים
כִּי הַמַּקִּיפִים שֶׁלּוֹ הֵם בְּחִינַת עוֹלָם הַבָּא, שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרך
כִּי שָׁם הוּא לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן
כִּי כָל הַזְּמַן שֶׁל כָּל הָעוֹלָם הַזֶּה כֻּלּוֹ, מַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶׁיִּהְיֶה
הוּא כֻּלּוֹ אַיִן וָאֶפֶס נֶגֶד יוֹם אֶחָד, וַאֲפִילּוּ נֶגֶד רֶגַע אַחַת שֶׁל עוֹלָם הַבָּא
שֶׁהוּא יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ אָרך
וְשָׁם אֵין שׁוּם זְמַן, כִּי הוּא בְּחִינַת לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן
...
וְהַשָּׂגוֹת מַקִיפִים הַלָּלוּ זֶה עִקָּר הַתַּעֲנוּג וְהַשַּׁעֲשׁוּעַ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא
אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לְהַשִּׂיגָם
וְזֶה בְּחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה
כִּי תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לא נֵדַע
כִּי הַשָּׂגוֹת אֵלּוּ הַמַּקִּיפִים, שֶׁהֵם בְּחִינַת שַׁעֲשׁוּעַ עוֹלָם הַבָּא
זֶה בְּחִינַת: "מָה רַב טוּבְך אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיך"
כִּי הֵם הֵם רַב טוֹב הַצָּפוּן וְטָמוּן וְסָתוּם מֵעֵין כּל
וְזֶהוּ: "מָה רַב טוּבְך" מָה דַיְקָא
כִּי הֵם בְּחִינַת מָה, בְּחִינַת "מֶה חָמִיתָ מֶה פִּשְׁפַּשְׁתְּ"
בְּחִינַת 'תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לא נֵדַע'
 
ושם בהמשך:
 
כְּמוֹ כֵן יֵשׁ בְּהַשָּׂגוֹת
שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹתָם
כִּי אִם יְגַלֶּה זֶה הַתֵּרוּץ בִּפְנֵי הַתַּלְמִיד
יִכָּנֵס בּוֹ מַקִּיף חָדָשׁ
שֶׁעַל יָדוֹ יִהְיֶה הַקֻּשְׁיָא חֲזָקָה וּרְחָבָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה
עַד שֶׁיּוּכַל לִכָּנֵס בְּהַשָּׂגוֹת מַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן
שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם
כִּי הֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן
כִּי כָל מַה שֶּׁהוּא מְגַלֶּה אֵיזֶה שֵׂכֶל, קֻשְׁיָא אוֹ תֵּרוּץ
נִכְנָס בּוֹ שֵׂכֶל חָדָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת מַקִּיף כַּנַּ"ל
עַל כֵּן אִם לא יִהְיֶה נִזְהָר בִּדְבָרָיו
לְדַקְדֵּק אֵיזֶה דָּבָר לְגַלּוֹת וְאֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁלּא לְגַלּוֹת
עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה נִכְנָס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים, שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֲרָם
כִּי הֵם בְּחִינַת מַקִּיפִים שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן כַּנַּ"ל
עַל כֵּן מֻכְרָח הֶחָכָם לַעֲשׂוֹת סְיָג לִדְבָרָיו
לְדַקְדֵּק וְלִזָּהֵר מַה לְּגַלּוֹת וּמַה שֶּׁלּא לְגַלּוֹת
בְּאפֶן שֶׁלּא יַשִּׂיג רַק אוֹתָן הַמַּקִּיפִים שֶׁצָּרִיך לְהַשִּׂיג
וְלא יָבוֹא לְהַשִּׂיג מַקִּיפִים שֶׁאֵין צָרִיך לְהַשִּׂיג
ראה כאן: http://breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם
ולמעלה מן הכל הם המקיפים העליונים של חכם הדור
שהוא הרבי שבדור
...
והמקיפים שלו הם בחינת אריכות ימים ושנים
כי המקיפים שלו הם בחינת עולם הבא, שהוא יום שכלו ארך
כי שם הוא למעלה מהזמן
כי כל הזמן של כל העולם הזה כלו, מה שהיה ומה שיהיה
הוא כלו אין ואפס נגד יום אחד, ואפילו נגד רגע אחת של עולם הבא
שהוא יום שכלו ארך
ושם אין שום זמן, כי הוא בחינת למעלה מהזמן
...
והשגות מקיפים הללו זה עקר התענוג והשעשוע של עולם הבא
אשרי מי שזוכה להשיגם
וזה בחינת תכלית הידיעה
כי תכלית הידיעה אשר לא נדע
כי השגות אלו המקיפים, שהם בחינת שעשוע עולם הבא
זה בחינת: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך"
כי הם הם רב טוב הצפון וטמון וסתום מעין כל
וזהו: "מה רב טובך" מה דיקא
כי הם בחינת מה, בחינת "מה חמית מה פשפשת"
בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע'
כמו כן יש בהשגות
שיש דברים שאסור לגלותם
כי אם יגלה זה התרוץ בפני התלמיד
יכנס בו מקיף חדש
שעל ידו יהיה הקשיא חזקה ורחבה יותר מבתחלה
עד שיוכל לכנס בהשגות מקיפים שהם למעלה מהזמן
שאין הזמן מספיק לבאר הקשיות והתרוצים שיש שם
כי הם למעלה מהזמן
כי כל מה שהוא מגלה איזה שכל, קשיא או תרוץ
נכנס בו שכל חדש שהוא בחינת מקיף כנ"ל
על כן אם לא יהיה נזהר בדבריו
לדקדק איזה דבר לגלות ואיזהו דבר שלא לגלות
על ידי זה יהיה נכנס בקשיות ותרוצים, שאין הזמן מספיק לבארם
כי הם בחינת מקיפים שהם למעלה מהזמן כנ"ל
על כן מכרח החכם לעשות סיג לדבריו
לדקדק ולזהר מה לגלות ומה שלא לגלות
באפן שלא ישיג רק אותן המקיפים שצריך להשיג
ולא יבוא להשיג מקיפים שאין צריך להשיג
אליעד כהן
מנהל הפורום

בעניין השכל שאותו אי אפשר לדרוש ושהוא כולו בבחינת שתיקה, ראה גם כאן:
 
 
שזו בחינת "מה", שהיא מעל הכל וכולי, עיין שם.
 
**********
 
ובעניין זה שהצדיק צריך דייקא לצמצם את חוכמתו כדי לתת חיות לעולם, כעי"ז מובא
 
כאן http://breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם
 
כִּי כְּשֶׁהֶחָכָם מְגַלֶּה חָכְמָתוֹ
לִפְעָמִים אוֹמֵר אֵיזֶה דִּבּוּר, שֶׁמְּרַמֵּז בּוֹ רְמָזִים לְתַלְמִידָיו
דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בְּפִיו בְּפֵרוּשׁ
רַק עַל יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּהַדִּבּוּר
הֵם מְבִינִים כַּוָּנָתוֹ
 
וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=303 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא
 
הָרַב צָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי כּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה סַם חַיִּים וְסַם וכוּ'
בְּאפֶן שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַמִּתְקָרֵב אֵלָיו לְקַבֵּל כִּרְצוֹנוֹ
"צַדִּיקִים יֵלְכוּ, וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ"
אִם הוּא מִשְׁתּוֹקֵק לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
יוּכַל לְקַבֵּל מֵהָרַב דֶּרֶךְ יְשָׁרָה לַעֲבד אֶת ה'
וְאִם לָאו וְטִינָא יֵשׁ בְּלִבּוֹ
יוּכַל גַּם כֵּן לִמְצא בְּהָרַב דָּבָר שֶׁיְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת וְיִכְפּר בַּכּל, חַס וְשָׁלוֹם.
 
וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=41 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תְּהִלָּה לְדָוִד
 
בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיד הַצַּדִּיק הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
הִגִּיד אוֹתָהּ בִּבְחִינוֹת: "צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם"
...
וְאִם יִקְשֶׁה לְךָ
אִם הַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר
אֵיךְ בָּא זֶה הַדָּבָר
שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָתוֹ שֶׁיָּכוֹל לִסְבּל שְׁנֵי מַשְׁמָעוּת
מַשְׁמָעוּת טוֹב
דְּהַיְנוּ 'צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם'
וּמַשְׁמָעוּת לְהִפּוּךְ
דְּהַיְנוּ 'וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם'
אֲבָל דַּע
שֶׁהַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר
וְתוֹרָתוֹ זַכָּה מִבְּלִי פְּסֹלֶת
וּמַה שֶּׁנִּרְאָה בָּהּ מַשְׁמָעוּת עַרְמוּמִיּוּת
זֶה, כִּי כָּל הָעוֹלָם מְקַבְּלִים פַּרְנָסָתָם מִשְּׂמאלָהּ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִשְּׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד"
בִּשְׁבִיל זֶה נָפַל הַתַּנָּא בִּשְׁעַת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ
לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה
לִבְחִינַת שְׂמאלָהּ
כדי שעי"ז יקבל שפע ופרנסה
כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת שְׂמאלָהּ
יְקַבֵּל שֶׁפַע וּפַרְנָסָתוֹ לְעוֹלָם
וּלְהַמְשִׁיךְ לָהֶם עשֶׁר וְכָבוֹד
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִשְּׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד"
אֲבָל מִצַּד הַתַּנָּא אֵין נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ

כאן http://breslev.eip.co.il/?key=184 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם
כי כשהחכם מגלה חכמתו
לפעמים אומר איזה דבור, שמרמז בו רמזים לתלמידיו
דהינו מה שאי אפשר לבאר בפיו בפרוש
רק על ידי הרמזים שיש בהדבור
הם מבינים כונתו
וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=303 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אית לן בירא בדברא
הרב צריך גם כן שיהיה לו שני כחות שיש להתורה סם חיים וסם וכו'
באפן שיהיה אפשר להמתקרב אליו לקבל כרצונו
"צדיקים ילכו, ופשעים יכשלו"
אם הוא משתוקק לעבודת השם יתברך
יוכל לקבל מהרב דרך ישרה לעבד את ה'
ואם לאו וטינא יש בלבו
יוכל גם כן למצא בהרב דבר שיקצץ בנטיעות ויכפר בכל, חס ושלום.
וראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=41 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תהלה לדוד
בשעה שהגיד הצדיק התורה שבעל פה
הגיד אותה בבחינות: "צדיקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם"
...
ואם יקשה לך
אם התנא היה צדיק גמור
איך בא זה הדבר
שאומר תורתו שיכול לסבל שני משמעות
משמעות טוב
דהינו 'צדיקים ילכו בם'
ומשמעות להפוך
דהינו 'ופשעים יכשלו בם'
אבל דע
שהתנא היה צדיק גמור
ותורתו זכה מבלי פסלת
ומה שנראה בה משמעות ערמומיות
זה, כי כל העולם מקבלים פרנסתם משמאלה
כמו שכתוב: "משמאלה עשר וכבוד"
בשביל זה נפל התנא בשעת אמירת תורתו
לאיזה שגיאה דקה כחוט השערה
לבחינת שמאלה
כדי שעי"ז יקבל שפע ופרנסה
כדי שעל ידי זה בחינת שמאלה
יקבל שפע ופרנסתו לעולם
ולהמשיך להם עשר וכבוד
כמו שכתוב: "משמאלה עשר וכבוד"
אבל מצד התנא אין נפתל ועקש

אליעד כהן
מנהל הפורום

היבט נוסף לגבי 3 סוגי התורות שיש כנ"ל.
 
1 - ההשגה של האין סוף, היא בחינת מה, והיא לא ניתת לדרוש, כי היא כולה שתיקה בלבד.
2 - ההשגה שיש לצדיק ברשימו שלו מה"ושוב" שלו מהביטול, ההשגה הזאת יש חלקים ממנה שצריך להסתיר אותם כדי שתהיה בחירה, דהיינו תורה שאפשר לדרוש ולא לכתוב, היינו תורה שאפשר רק לרמוז אליה בלבד, אך לא לומר אותה בפירוש.
3 - והחלקים שהצדיק מגלה מהשכל שלו, היא התורה שנתנה לכתוב.
 
דהיינו
1 - השגת האין סוף היא כולה שתיקה ולא נתנה לדרוש כלל, כי אין שם דיבור וכולי.
2 - החלק של השגת הרשימו שצריך לרמוז אותו בלבד, הוא התורה שנתנה לדרוש, דהיינו שהוא רק ברמז.
3 - והתורה שהצדיק מגלה היא התורה שנתנה גם לכתוב.
אליעד כהן
מנהל הפורום

עוד בחינה של 3 התורות הנ"ל.
 
1 - תורה שלא נתנה לדרוש, היינו מה שהיה לפני בריאת העולם, היינו השגת מה של האין סוף.
2 - תורה שנתנה לדרוש ולא לכתוב, היינו סודות התורה דעתיקא סתימאה שיש בבריאה. בחינת תורה שבעל פה / שבנסתר ...
3 - תורה שנתנה לכתוב, היינו העולם הזה בחינת הבריאה. בחינת תורה שבנגלה.
חידוש
מתקדם

והיא שנרמזת בתורה - מה תצעק אלי .  דבר אל בני ישראל ויסעו ( נסיעה לצדיק ).

ואיך יסעו ? -קול רעמך בגלגל.
 הגב


נושאים נוספים מ:פורום ברסלב ... - כל הנושאים


מעבר לפורום

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009

בחסות אליעד כהן מאמן אימון אישי + מחבר ספרים מומלצים לקריאה + מרצה הרצאות לצפייה + מאמרים לקריאה ועוד.
לפרסום מאמרים בחינם באתר ידע הדרך שלך להצליח לחץ כאן ... בהצלחה!
התאריך כרגע הוא 25_04_2024 השעה 03:29:15