מעשה ממלך עניו - סיפורי מעשיות

 

שישנו מאחז"ל שלפני קבלת התורה היתה גזירה של עליונים לא ירדו לתחתונים ולהיפך..... ואחר מתן תורה התאפשר המיזוג ביניהם...

 

וממילא יוצא שמעמד הנשמות לאחר מ"ת הוא גבוה יותר...הם למעשה נהיו (בגלוי) חלק מן העצם..

 

וממילא עכשיו אפשר, מתוך תודעה של התכללות, לגשת אל המלך,משא"כ בזמן גלות מצרים.

 

שאם לא תגיד כך, היתכן שמשה רבינו לא ידע מספיק איך המלאכה...?

 

ועוד, ראה מה ענה לו הבורא שהאבות לא הרהרו אחרי מדותיו...משא"כ הוא.

 

וזה לכאורה אנטיתיזה למדובר כאן על עזות דקדושה....

אלא כנראה י"ל, בדא"פ,  כמ"ש...

אבל בכל זאת אני אוסיף להגנתי שבמתן תורה התחדש משהו מאוד קריטי שלא היה לפני כן והוא שהקב"ה אז גילה לנו בין היתר שהוא זה שגרם למיעוט הירח על כל המשתמע ומבקש כפרה מאיתנו, מה שגרם גם לרבינו לומר בתורה א' תניינא שיש לנו מכח זה עזות להרים פנינו ראש בראש השנה ולבקש כפרה, משא"כ לפני מתן תורה לא היה ה"לוקסוס" הזה...... וממילא מובן שלא היה אפשר כ"כ להשתמש בעזות דקדושה בטרם מ"ת.