ברסלב להצליח בכח המחשבה - דף הבית
חיפוש בספרי ברסלב
 

מהי מלחמת גוג ומגוג? ומה יקרה כשיבוא המשיח?


 הגב עמוד  < 1 2 3 >
מחבר
יעקב חיים
מתקדם

נושא: מהי מלחמת גוג ומגוג? ומה יקרה כשיבוא המשיח?
נשלח במקור על ידי eliad

 
1.....וכמובן שבכל דבר יש שכל כלשהו, גם בגמטריות. אבל מה התכלית שלהן ? מה זה נותן בדיוק ? ואיך זה מקרב את האדם אל ידיעת הבורא.

2..אחי, זה דברי רבי נחמן מברסלב בפירוש ששלמות יש רק להשי"ת. ושהכל בעולם תלוי בדעת !!! וכולי וכולי וכולי. ותיקון המחשבה, והכל נמתק בשורשו. ושצריך לכלול את הבריאה בלפני הבריאה על ידי האמת וכולי.

3...."רבינו יודע לתת לכל אחד כפי שורש נישמתו , וככה זה מוסבר לי מחסידי ברסלב הוותיקים"
 
זה מיתוס שאין לו שום אחיזה במציאות !

4.....ז"א מצד אחד זה כמובן נכון שהצדיק מלביש את עצמו בכל הדיבורים שלו וכולי, אבל בשורה התחתונה כל חכמי ברסלב לדורותיהם כולם מעידים על עצמם שהם לא מקורבים לרבי נחמן מברסלב. מדוע ?

5.....ואפשר לפלפל פלפולים עד מחר שהעיקר של ברסלב זה למלמל נ ננח וכיו"ב. ואפשר לומר שהעיקר של ברסלב זה התבודדות וחצות. ויש שיאמרו שהעיקר זה דף גמרא ושולחן ערוך וכיו"ב, כל אחד לפי הדמיון שלו.

6.....כי אם רבי נחמן מברסלב הבטיח שמי שיצייט אפילו עצה אחת שלו בשלמות יהיה כמוהו ממש, ואם בו זמנית כולם מצייטים אותו ולא זוכים להשלים את התיקון בשלמות כאן בעולם הזה, הרי שזה אומר שאף אחד לא באמת מצייט את רבי נחמן מברסלב, אלא רק בכאילו

7.....ואנשים חושבים שאם אחרי פטירתם הם יהיו אצל רבי נחמן מברסלב שזה יתן להם משהו. אבל רבי נחמן מברסלב אמר בפירוש שגם בעולם הבא גם אלו שנמצאים אצל הצדיק, זה לא יתן להם שום דבר אם הם לא טרחו בעולם הזה. וגם בעולם הבא צמוד לשולחן של רבי נחמן מברסלב, לא כל אחד זוכה להבין את רבי נחמן מברסלב.

8.....לגבי עניין החקירות לפני הבריאה. כל הנ"ל נכון רק אם מדובר על חקירות עם השכל האנושי. אבל להוי ידוע לך, שכל התכלית של העולם הוא דווקא לחקור את מהות השי"ת עם האמונה שהיא שכל אחר. ושאליו זוכים, רק על ידי שלמות השכל האנושי. כדברי רבי נחמן מברסלב בפירוש !!!

"רבינו זה הגנן ואנחנו הנטיעות"
 
9.....גם המחשבה הזאת, גם היא יש בה טעות שורשית חמורה.
 
רבי נחמן מברסלב הוא היועץ. היועץ שמיעץ לך איך אתה עצמך תהיה הגנן ובעל הגן. זאת ענווה פסולה בתכלית לחשוב שמערכת הכוחות ביניך לבין רבי נחמן מברסלב צריכה להיות של רב מול תלמיד. על האדם לשאוף להיות רבי נחמן מברסלב עצמו ממש.

.....10ואל תשכח את דברי רבי נחמן מברסלב על האלפין הנפולים, שהם חידושי תורה עם פרפראות שנראות מתוקות ... אבל דרכם היצר הרע מטעה את האדם ..
 

לגבי כל מה שאתה לא מסכים איתי אני יענה לך בס'ד וה' יהיה בעזרי
אני מחפש את נקודת האמת שלי לא של אף אחד זה שאתה לא מסכים איתי זה דעתך לא דעת רבינו , "כשם שפרצופיהם שונים דעותהם שונים "

גם בחקירות בקדושה אפשר ליפול , ראיה מכהן גדול ששירת בבית המקדש 80 שנה ובסוף ניהיה אפיקרוס , מביא האר'י ז'ל מה הייתה טעות של כהן גדול שניכנס לעומק בחקירות למעלה ממדרגתו ונפל בזה הדבר ,

1.אתה בעצמך אמרת שיש שכל בכל דבר , אז בגמטריות יש שכל (עיין פרפראות לחוכמה של רבי אברהם בר נחמן ) לא רק אתה אמרת אלה גם רבינו אמר

2.להמתיק כל דבר ולהביא אותו לשורשו זה רק על ידי התבודדות לא על ידי שכל , עיין תורה "המהלך לבד בדרך "

3 . אני לא חי על מיתוסים אני חי על אמונה פשוטה בדברי מורינו רבי נתן , שרבינו אמר לו בפירוש שהוא רוצה שהעיניין שלו לא יכבה , ושרבי נתן יעשה תלמידים ותלמידי תלמידים עד עצם היום הזה , אז אני שואב את אמונה והאמת מתלמידיו
אשרי המאמין " לא כל דבר צריך להתיישב בשכל .

4.לא רק את דיבוריו רבינו מלביש אלא גם את נישמתו בתלמידיו (ראה ערך העיבור להאר'י ז'ל )

5.רבינו אמר שעיקר ההתקרבות אליו תיהיה על ידי הליכה בעיצותיו אז יש מספיק עיצות , וכל אחד שיבחר לו מה שהוא נימשך אליו בעיניין רבינו , העיקר שילך בדרך  עיצותיו ,וההולך בדרך תמים לא יפול ולא יכשל .

6.אני לא מסכים איתך שלא מצייתים את רבינו בשום עיצה , בוודאי מצייתים את רבינו , ואנחנו לא יודעים מה השיג חבירנו ,אז בעניין זה יש עוד הרבה לומר אבל זה לא הזמן והמקום .

7. בעניין העולם הבא עיין סיפור של האופה שרבינו תיקן אותו בגלל שהוא עשה טובה עם אנשיו . ( עיין חיי מוהר'ן )

8 . באמונה אין שכל , אז אי אפשרי לחקור עם אמונה , כי אם היה אפשרי אז זה לא הייתה אמונה , זה היה שכל . אז מי שמנסה להטעות את עצמו כיאלו יש לו אמונה , והאמונה שלו היא שכל , אז הוא בבעיה רצינית , כי אמונה זה לא שכל כלל וכלל לא ." דוד המלך אמר ..." הודיע אמונתך בפי (תהילים). בפי דייקה . דייהנו שהאמונה תולה בפה של האדם דהיינו התבודדות ותפילה לאו דווקה שכל (בעדינות אין בכלל שכל באמונה ).

9. רבינו אמר בפירוש לרבי נתן( עיין חיי מוהר'ן) איזה גן נאה לישכב בו , שהוא שהה באומן לפני פטירתו . אז רבינו הוא כן הגגני ואנחנו כן הנטיעות (עיין ליקוטי הלכות ) מובא שם באריכות . (צריך להאמין בדברי הצדיק האמת עיין ליקוטי מוהר'ן

10. לא שחכתי את האלפין הנפולים , בשביל זה לומדים שולחן ערוך כדי שהחיצונים לא ינקו מהחידושים (תורה בליקטי מוהר'ן עיין שם ) ועוד רבינו אמר לתלמידיו לדורות נתתי לכם כוח מדמה טוב ויפה עכשיו אתם רשאים לחדש .

בעניין הנ נח . אני מאמין באמונה פשוטה בפתק הקדוש שקיבל רבי ישראל דוב בר אודסר , ואשרי המאמין מי שלא רוצה להאמין אז הוא בבעיה לא אני. זהו  .

אות תז
מִסִּפְרֵי הַחֲקִירוֹת וְכוּ' סִפֵּר הַרְבֵּה מְאד כַּמָּה פְּעָמִים
וְאָסַר עָלֵינוּ מְאד מְאד לִבְלִי לְעַיֵּן בָּהֶם וּלְהַבִּיט בָּהֶם כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם.
וְהִפְלִיג מְאד בְּגדֶל הָאִסּוּר, כִּי הֵם מְבַלְבְּלִים דַּעַת הָאָדָם מְאד בְּדֵעוֹת זָרוֹת שֶׁאֵינָם מַסְכִּימִים כְּלָל לְדַעַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.
גַּם אֵינָם מַאֲמִינִים בְּשֵׁדִים אֲשֶׁר בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְבאָר הַהֶפֶךְ.
בִּפְרָט כְּפִי מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְסִפְרֵי הַזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְסִפְרֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהֵם כֻּלָּם מְיֻסָּדִים עַל פִּי רוּחַ הַקּדֶשׁ, וּמְעוֹרְרִים אֶת הָאָדָם מְאד לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.
עַל כֵּן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ הוּא צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מְאד בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִסִּפְרֵי הַמֶּחְקָרִים שֶׁחִבְּרוּ קְצָת הַקַּדְמוֹנִים, כְּגוֹן סִפְרֵי הַמְפָרְשִׁים עַל הַמִּקְרָא הַנִּדְפָּסִים אֵצֶל הַמִּקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם אֵין צְרִיכִים לְפָרְטָם.
וְגַם עַל סֵפֶר הָעֲקֵדָה אָמַר גַּם כֵּן שֶׁלּא לִלְמד אוֹתוֹ.
וְאָמַר כִּי סֵפֶר הָעֲקֵדָה הוּא סֵפֶר כָּשֵׁר.
רַק מֵחֲמַת שֶׁמֵּבִיא דִּבְרֵי הַמְחַקְּרִים וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁלָּהֶם.
וְכֵן שַׁעַר הַיִּחוּד בְּסֵפֶר חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת וְסֵפֶר הָעִקָּרִים וּמִלַּת הַהִגָּיוֹן לְהָרַמְבַּ"ם וּמוֹרֵה נְבוּכִים, וְכֵן שְׁאָר סִפְרֵי הַמְחַבְּרִים הַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל
הֵם אִסּוּר גָּדוֹל מְאד מְאד לִלְמד אוֹתָם, כִּי הֵם פּוֹגְמִים וּמְבַלְבְּלִים מְאד אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל וְהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת, כִּי לא בְּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקב וְכוּ'.
וּכְבָר מְבאָר מִזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים, אַךְ צְרִיכִין לִכְפּל וְלִשְׁנוֹת אַזְהָרָה זוֹ כַּמָּה פְּעָמִים לְגדֶל עצֶם אִסּוּר הַמַּכְשֵׁלָה הַזּאת הַנּוֹגֵעַ בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.
וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה כּוֹפֵל בְּאַזְהָרָה זוֹ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר
וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מְדַבֵּר מֵאֵלּוּ הַסְּפָרִים הָיָה מַפְלִיג מְאד בְּגדֶל הָאִסּוּר לִלְמד אֵלּוּ הַסְּפָרִים שֶׁל חֲקִירוֹת.
וְהִזְהִיר מְאד לְהִתְרַחֵק מֵהֶם בְּתַכְלִית הָרִחוּק לִבְלִי לְהַבִּיט בָּהֶם כְּלָל.
בִּפְרָט אֵלּוּ הַחִבּוּרִים שֶׁחִבְּרוּ הַמְחַקְּרִים שֶׁבְּיָמֵינוּ, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לִבְרחַ מֵהֶם לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת לְבַל יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם.
וּמַרְגְּלָא בְּפוּמֵהּ דְּרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לוֹמַר
כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל אֲשֶׁר שָׁלַח לָנוּ אֶת נֶאֱמַן בֵּיתוֹ הוּא משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִכָּל הַמְּבוּכוֹת, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְצִוָּה עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בַּה' בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כִּפְשׁוּטָן.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת וְכוּ'.
[גַּם מַה שֶּׁמּוּבָא בְּהָרַמְבַּ"ם בְּסֵפֶר הַיָּד קְצָת חֲקִירוֹת כְּגוֹן בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה וּבְהִלְכוֹת דֵּעוֹת, וּבִתְחִלַּת הִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה, צָרִיךְ גַּם כֵּן לִבְרחַ מֵהֶם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל שָׁם כְּלָל. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מְדַבֵּר מֵחֲקִירוֹת צָרִיךְ לִבְרחַ מִשָּׁם מְאד]
אות תח
וְהָיָה מִתְלוֹצֵץ מְאד מִמַּה שֶּׁכָּתַב שָׁם מֵעִנְיַן הָאוֹמְרִים עַל עִנְיַן קַבָּלַת הַתּוֹרָה
שֶׁחַס וְשָׁלוֹם משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עָשָׂה תַּחְבּוּלוֹת בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ'
וְאָסוּר לַחֲזוֹר דְּבָרִים כָּאֵלּוּ אֲפִילּוּ בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת רַחֲמָנָא לִצְלַן.
רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבַן מִדֵּעוֹת זָרוֹת מְשֻׁבָּשׁוֹת כָּאֵלּוּ.
אוֹי לְמִי שֶׁנִּכְנַס בּוֹ מַחֲשָׁבָה אַחַת מֵאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת וְאֵין צְרִיכִין לִסְתּר שְׁטוּתִים כָּאֵלּוּ.
וּכְבָר מְבאָר בְּכַמָּה סִפְרֵי קַדְמוֹנִים הַרְבֵּה שֶׁצָּוְחוּ עַל סִפְרֵי הַחֲקִירוֹת הַנַּ"ל כַּמְפֻרְסָם.
וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא הַרְבֵּה שֶׁחִפּוּ עָלָיו
כְּבָר יָדוּעַ שֶׁלּא עָשׂוּ כִּי אִם לְמַעַן כְּבוֹד הַתּוֹרָה מֵחֲמַת שֶׁחִבֵּר סְפָרִים נִפְלָאִים עַל כָּל הַהֲלָכוֹת כְּגוֹן סֵפֶר הַיָּד.
וְגַם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר שֶׁבְּסִפְרֵי הַיָּד בְּמָקוֹם שֶׁמְּדַבֵּר מֵהֲלָכוֹת, הֵיטִיב לַעֲשׂוֹת
אֲבָל בְּסֵפֶר מוֹרֵה נְבוּכִים יִמְחֹל לוֹ ה' מַה שֶּׁעִוֵּת בָּזֶה עִוּוּתִים שֶׁאֵין כְּמוֹתָם הַנּוֹגְעִים בְּעִקְּרֵי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כַּמְפֻרְסָם.
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ הַחוּשׁ
כִּי כָּל מִי שֶׁמְּעַיֵּן שָׁם רוֹאֶה בְּחוּשׁ הָרְאוּת שֶׁדְּבָרָיו הֵם כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, וּכְנֶגֶד דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
וְגַם בְּסֵפֶר הַיָּד בְּמָקוֹם שֶׁמְּדַבֵּר מֵחֲקִירוֹת קִלְקֵל הַרְבֵּה כַּמְבאָר בִּסְפָרִים שֶׁצּוֹעֲקִים מָרָה עַל שֶׁאָמַר שֶׁבְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלּוֹ מְבאָר כָּל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה וּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.
אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, אוֹי לַלֵּב שֶׁנִּכְנַס בּוֹ שׁוּם סְבָרָא רָעָה כָּזאת שֶׁהִיא כְּנֶגֶד כָּל סִפְרֵי אֱמֶת שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵהַתַּנָּא אֱל קִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְכוּ'.
וְאַתָּה הַמְעַיֵּן אִם אַתָּה מִתְפַּחֵד וּמִתְיָרֵא לִגַּע בִּכְבוֹדוֹ
גַּם אֲנִי אוֹדְךָ
אֲבָל חָלִילָה שֶׁתַּבִּיט בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁמְּדַבֵּר מֵחֲקִירוֹת שֶׁלּא תְּאַבֵּד עוֹלָמְךָ, כַּאֲשֶׁר נֶאֶבְדוּ כַּמָּה וְכַמָּה מֵהַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הַמְּצוּיִים עַכְשָׁו, שֶׁסּוֹמְכִים דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים עַל דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, וּמַעֲמִידִים לִפְנֵיהֶם לְמָגֵן וּלְמַחֲסֶה אֶת הַסְּפָרִים הַנַּ"ל.
וְשִׂים לִבְּךָ וְהָבֵן מִפְּנֵי מִי רָאוּי לְךָ לְהִתְיָרֵא יוֹתֵר
אִם מִסֵּפֶר מוֹרֵה נְבוּכִים הַבָּנוּי עַל פִּי סְבָרוֹת אֲרִיסְטוֹ הַיָּוָן יִמַּח שְׁמוֹ וְנִמַּח זִכְרוֹ
אִם לְהַבְדִּיל מִסֵּפֶר הַזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁחִבְּרוּ הָרַשְׁבִּ"י וְחַבְרַיָּא זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ וְעַל פִּי אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכָל דִּבְרֵיהֶם רֻבָּם מְקֻבָּלִים אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.
וּמַה שֶּׁחִדְּשׁוּ בָּהֶם הָיָה בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ מְאד, וּמְחַזְּקִין וּמְקַיְּמִין מְאד אֶת אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִתְחִילָה מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכוּ', וּמְזָרְזִים מְאד לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ
וּלְהַבְדִּיל הַסְּפָרִים הַנַּ"ל הֵם בְּהֶפֶךְ מִכָּל זֶה כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם, וּבוֹחֵר בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ
אות תט
וְאָמַר שֶׁיְּכוֹלִין לְהַכִּיר בְּהַפָּנִים שֶׁל הָאָדָם אִם לָמַד [מוֹרֵה נְבוּכִים]
כְּלוֹמַר שֶׁהַפָּנִים שֶׁל זֶה הַלּוֹמֵד זֶה הַסֵּפֶר נִשְׁתַּנָּה לְהָרַע.
כִּי בְּוַדַּאי הוּא אוֹבֵד צֶלֶם אֱלהִים פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי זֶה.
וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם שֶׁעָסְקוּ בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, נַעֲשׂוּ אֶפִּיקוֹרְסִים גְּמוּרִים, וְהֵם חֲשׁוּדִים עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.
כִּי זֶה הַסֵּפֶר וְכֵן שְׁאָר סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים עוֹקְרִים אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי מֵאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וּמִתּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אוֹבֵד.
גַּם אֲנִי דִּבַּרְתִּי עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת שֶׁלָּמְדוּ מִכְּבָר סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים
וְכֻלָּם אָמְרוּ בְּפֶה מָלֵא שֶׁהֵם מִתְחָרְטִים מְאד עַל זֶה שֶׁלָּמְדוּ, וְהַלְוַאי שֶׁלּא הָיוּ יוֹדְעִים מֵהֶם. וְהֵעִידוּ בְּעַצְמָן שֶׁרָאוּי לְהִתְרַחֵק מֵהֶם מְאד מְאד בְּתַכְלִית הָרִחוּק.
אַשְׁרֵי מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מֵהֶם וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
לְבַד כְּפִי מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכְּלַל יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁלָּהֶם
אות תז
מספרי החקירות וכו' ספר הרבה מאד כמה פעמים
ואסר עלינו מאד מאד לבלי לעין בהם ולהביט בהם כלל חס ושלום.
והפליג מאד בגדל האסור, כי הם מבלבלים דעת האדם מאד בדעות זרות שאינם מסכימים כלל לדעת תורתנו הקדושה.
גם אינם מאמינים בשדים אשר בכל דברי רבותינו זכרונם לברכה מבאר ההפך.
בפרט כפי מה שזכינו לספרי הזוהר הקדוש וספרי האר"י זכרונו לברכה והבעל שם טוב זכרונו לברכה, וכיוצא, שהם כלם מיסדים על פי רוח הקדש, ומעוררים את האדם מאד לעבודתו יתברך באמת.
על כן כל מי שרוצה לחוס על עצמו הוא צריך להתרחק מאד בתכלית הרחוק מספרי המחקרים שחברו קצת הקדמונים, כגון ספרי המפרשים על המקרא הנדפסים אצל המקראות גדולות ההולכים בדרכי החקירות, וכיוצא בהם אין צריכים לפרטם.
וגם על ספר העקדה אמר גם כן שלא ללמד אותו.
ואמר כי ספר העקדה הוא ספר כשר.
רק מחמת שמביא דברי המחקרים והקשיות שלהם.
וכן שער היחוד בספר חובות הלבבות וספר העקרים ומלת ההגיון להרמב"ם ומורה נבוכים, וכן שאר ספרי המחברים הכל כאשר לכל
הם אסור גדול מאד מאד ללמד אותם, כי הם פוגמים ומבלבלים מאד את האמונה הקדושה.
אשרי מי שאינו יודע מהם כלל והולך בתמימות, כי לא באלה חלק יעקב וכו'.
וכבר מבאר מזה כמה פעמים, אך צריכין לכפל ולשנות אזהרה זו כמה פעמים לגדל עצם אסור המכשלה הזאת הנוגע באמונתנו הקדושה.
ורבי נחמן מברסלב זכרונו לברכה היה כופל באזהרה זו כמה וכמה פעמים בלי שעור
ובכל פעם שהיה מדבר מאלו הספרים היה מפליג מאד בגדל האסור ללמד אלו הספרים של חקירות.
והזהיר מאד להתרחק מהם בתכלית הרחוק לבלי להביט בהם כלל.
בפרט אלו החבורים שחברו המחקרים שבימינו, אין צריך לומר שצריך לברח מהם למלט נפשו מני שחת לבל יאבד עולמו לגמרי חס ושלום.
ומרגלא בפומה דרבי נחמן מברסלב זכרונו לברכה לומר
כי טוב להודות לה' על אשר שלח לנו את נאמן ביתו הוא משה רבנו עליו השלום, שהוציא אותנו מכל המבוכות, ונתן לנו את התורה וצוה עלינו להאמין בה' בלי שום חקירות כלל, ולקים את כל דברי התורה והמצוות כפשוטן.
אשרי מי שזוכה לילך בתמימות וכו'.
[גם מה שמובא בהרמב"ם בספר היד קצת חקירות כגון בהלכות יסודי התורה ובהלכות דעות, ובתחלת הלכות עבודה זרה, צריך גם כן לברח מהם ולבלי להסתכל שם כלל. ובכל מקום שהוא מדבר מחקירות צריך לברח משם מאד]
אות תח
והיה מתלוצץ מאד ממה שכתב שם מענין האומרים על ענין קבלת התורה
שחס ושלום משה רבנו עליו השלום עשה תחבולות בחכמתו וכו'
ואסור לחזור דברים כאלו אפילו בדרך ליצנות רחמנא לצלן.
רחמנא לשזבן מדעות זרות משבשות כאלו.
אוי למי שנכנס בו מחשבה אחת מאלו המחשבות ואין צריכין לסתר שטותים כאלו.
וכבר מבאר בכמה ספרי קדמונים הרבה שצוחו על ספרי החקירות הנ"ל כמפרסם.
ואף על פי שנמצא הרבה שחפו עליו
כבר ידוע שלא עשו כי אם למען כבוד התורה מחמת שחבר ספרים נפלאים על כל ההלכות כגון ספר היד.
וגם רבי נחמן מברסלב זכרונו לברכה אמר שבספרי היד במקום שמדבר מהלכות, היטיב לעשות
אבל בספר מורה נבוכים ימחל לו ה' מה שעות בזה עוותים שאין כמותם הנוגעים בעקרי תורתנו הקדושה כמפרסם.
ואיך אפשר להכחיש החוש
כי כל מי שמעין שם רואה בחוש הראות שדבריו הם כנגד התורה, וכנגד דברי רבותינו זכרונם לברכה.
וגם בספר היד במקום שמדבר מחקירות קלקל הרבה כמבאר בספרים שצועקים מרה על שאמר שבארבעה פרקים הראשונים שלו מבאר כל מעשה מרכבה ומעשה בראשית.
אוי לעינים שכך רואות, אוי ללב שנכנס בו שום סברא רעה כזאת שהיא כנגד כל ספרי אמת שקבלנו מהתנא אל קי רבי שמעון בן יוחאי והאר"י זכרונו לברכה וכו'.
ואתה המעין אם אתה מתפחד ומתירא לגע בכבודו
גם אני אודך
אבל חלילה שתביט במקומות כאלה שמדבר מחקירות שלא תאבד עולמך, כאשר נאבדו כמה וכמה מהכתות הרעות המצויים עכשו, שסומכים דבריהם הרעים על דברים כאלה, ומעמידים לפניהם למגן ולמחסה את הספרים הנ"ל.
ושים לבך והבן מפני מי ראוי לך להתירא יותר
אם מספר מורה נבוכים הבנוי על פי סברות אריסטו היון ימח שמו ונמח זכרו
אם להבדיל מספר הזוהר הקדוש והאר"י זכרונו לברכה שחברו הרשב"י וחבריא זכרונם לברכה ברוח הקדש ועל פי אליהו זכרונו לברכה, וכל דבריהם רבם מקבלים איש מפי איש עד משה רבנו עליו השלום.
ומה שחדשו בהם היה ברוח הקדש במדרגה גבוה מאד, ומחזקין ומקימין מאד את אמונתנו הקדושה שהתחילה מאברהם אבינו עליו השלום וכו', ומזרזים מאד לקים תורת משה בכל פרטיה ודקדוקיה
ולהבדיל הספרים הנ"ל הם בהפך מכל זה כידוע ומפרסם.
אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בהם, ובוחר באמת לאמתו
אות תט
ואמר שיכולין להכיר בהפנים של האדם אם למד [מורה נבוכים]
כלומר שהפנים של זה הלומד זה הספר נשתנה להרע.
כי בודאי הוא אובד צלם אלהים פנים דקדשה על ידי זה.
וכמו שרואין בחוש שרבם ככלם שעסקו באלו הספרים בדורות הללו, נעשו אפיקורסים גמורים, והם חשודים על כל עברות שבתורה.
כי זה הספר וכן שאר ספרי המחקרים עוקרים את האדם לגמרי מאמונת ישראל, ומתורתנו הקדושה, ומהשם יתברך ואחריתו עדי אובד.
גם אני דברתי עם כמה אנשים שהם כשרים קצת שלמדו מכבר ספרי המחקרים
וכלם אמרו בפה מלא שהם מתחרטים מאד על זה שלמדו, והלואי שלא היו יודעים מהם. והעידו בעצמן שראוי להתרחק מהם מאד מאד בתכלית הרחוק.
אשרי מי שבורח מהם ומחזק את עצמו באמונה שלמה
לבד כפי מה שקבלנו מאבותינו כמו שכלל ישראל מאמינים בלי שום חקירות של שטות והבל שלהם
יעקב חיים
מתקדם

אות כד
פַּעַם אַחַת בָּאנוּ אֵלָיו אֲנִי וַחֲבֵרִי רַבִּי נַפְתָּלִי סָמוּךְ לְשָׁבוּעוֹת תקס"ה, וְאָמַר לָנוּ שֶׁעַתָּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל
רַק זאת נוֹדַע לִי בָּעִתִּים הַלָּלוּ שֶׁעַל יְדֵי לָשׁוֹן הָרָע שֶׁבָּעוֹלָם אֵין הַצַּדִּיקִים יְכוֹלִין לִהְיוֹת עֲנָוִים וְכוּ' כַּמְבאָר בְּסִימָן קצ"ז
וְיָתֵר מִזֶּה אֵינוֹ יוֹדֵעַ
וְאָמַר בְּפֵרוּשׁ כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ, כָּךְ מַמָּשׁ אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ עַכְשָׁו כְּלוּם.
וְאָמַר שֶׁעַכְשָׁו הוּא מִתְנַהֵג בִּפְשִׁיטוּת
שֶׁעוֹמֵד בַּבּקֶר וּמִתְפַּלֵּל תְּפִילָּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ הוּא לוֹמֵד קְצָת, וְאַחַר כָּךְ הוּא אוֹמֵר תְּהִלִּים, וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל אֲכִילָתוֹ וּמַנִּיחַ עַצְמוֹ לִישׁן קְצָת
וְאַחַר כָּךְ הוּא עוֹמֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ קְצָת לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים.
וְיֵשׁ לִי רַחֲמָנוּת עָלַי
וְאֵלּוּ הַדִּבּוּרִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ רַחֲמָנוּת עַל עַצְמוֹ
אָמַר בִּתְמִימוּת וּבְלֵב נִשְׁבָּר
עַד שֶׁכָּל מִי שֶׁשָּׁמַע אֵלּוּ הַדִּבּוּרִים רָאָה וְהֵבִין גּוֹדֶל הָרַחֲמָנוּת הֶעָצוּם שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַל עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ הָיָה רָחוֹק בְּתַכְלִית הָרִחוּק מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם וְכוּ'.
וְסִפֵּר לָנוּ אָז
שֶׁחָלַם לוֹ שֶׁהָיָה שָׁבוּעוֹת וְהָיִינוּ כֻּלָּנוּ כְּדַרְכֵּנוּ בְּכָל שָׁנָה לְהִתְקַבֵּץ אֵלָיו עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת.
וְלא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה כְּלָל
וְהָיָה מְבַזֶּה וּמְיַסֵּר אוֹתָנוּ מְאד וְאָמַר כִּי הַכּל בִּשְׁבִילֵנוּ שֶׁמֵּחֲמַת עָבְיוּתֵנוּ וְכוּ' אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה
[כַּמְבאָר אֶצְלֵנוּ שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק נַעֲשֵׂית מֵהָאֲנָשִׁים הַבָּאִים וּמִתְקַבְּצִים אֵלָיו].
וְהוֹכִיחַ אוֹתָנוּ מְאד
וְעַל יְדֵי זֶה נִתְעוֹרַרְנוּ כֻּלָּנוּ בִּתְשׁוּבָה גְּדוֹלָה
וְאַחַר כָּךְ אָמַר תּוֹרָה נִפְלָאָה וְנוֹרָא מְאד.
וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ בַּחֲלוֹם גַּם הַתּוֹרָה שֶׁאָמַר אָז.
אַחַר כָּךְ הָיִינוּ אֶצְלוֹ בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת וְאָמַר אָז תּוֹרָה נִפְלָאָה עַל פָּסוּק וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים בְּסִימָן נ"ו הַמַּתְחֶלֶת כִּי יֵשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּחִינַת מַלְכוּת.
אַחַר שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל וְשָׁם מְדַבֵּר מֵעִנְיַן בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וְכוּ' וְיֵשׁ מַלְכוּת בְּאִתְגַּלְיָא וּבְאִתְכַּסְיָא וְכוּ' וְיֵשׁ אֶחָד שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁבְּאִתְגַּלְיָא אֵין לוֹ שׁוּם מֶמְשָׁלָה אַף עַל פִּי כֵן בְּאִתְכַּסְיָא וְכוּ'.
אַחַר כָּךְ אָמַר בְּפֵרוּשׁ עַל עַצְמוֹ
לָכֶם נִדְמֶה שֶׁאֵין לִי מֶמְשָׁלָה כִּי אִם עֲלֵיכֶם
בֶּאֱמֶת אֲנִי מוֹשֵׁל אֲפִילּוּ עַל כָּל צַדִּיקֵי הַדּוֹר רַק שֶׁהוּא בְּאִתְכַּסְיָא
אַחַר שֶׁאָמַר הָעִנְיָן הַמְבאָר בְּסוֹף הַתּוֹרָה הַנַּ"ל הַמְדַבֵּר מִדַּרְכֵי ה' שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם שֶׁהֵם בְּחִינַת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים
שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ וְזֶה אֵין הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ
אַף עַל פִּי כֵן אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים.
וְזֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין כְּלָל כִּי הֵם בְּחִינַת רְעָמִים וְכוּ'.
אַחַר כָּךְ בַּלַּיְלָה דִּבֵּר מִזֶּה קְצָת בְּשִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה עִם הָעוֹלָם
וְאָמַר שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא בְּסִפְרֵי מְקֻבָּלִים תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא הַזּאת וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה
כִּי הֵם רוֹצִים לְתָרֵץ מַה שֶּׁזֶּה מֵקֵל וְזֶה מַחְמִיר שֶׁזֶּה מֵחֶסֶד וְזֶה מִגְּבוּרָה וְכוּ'
עַל כֵּן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים, עַיֵּן בְּדִבְרֵיהֶם
וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת אֵלּוּ הַתֵּרוּצִים אֵינָם כְּלוּם לַמֵּבִין קְצָת.
וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: יַחְגּר אֶחָד מָתְנָיו לוֹמַר תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא זאת בְּפָנַי.
כִּי בֶּאֱמֶת אֵינוֹ תֵּרוּץ כְּלָל
כִּי זֶה אוֹמֵר שֶׁהַדָּבָר כָּשֵׁר וּמֻתָּר לֶאֱכל
וְזֶה אוֹמֵר לְהֶפֶךְ שֶׁאָסוּר לְאָכְלוֹ
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהָבִין בַּשֵּׂכֶל שֶׁדִּבְרֵי שְׁנֵיהֶם אֱמֶת
מֵאַחַר שֶׁכָּל אֶחָד אוֹמֵר הַדִּין בְּהֶפֶךְ מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ'.
וְכַוָּנָתוֹ הָיְתָה שֶׁהַתֵּרוּצִים עַל קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ אֵין בָּהֶם מַמָּשׁ.
לא מִבַּעֲיָא הַתֵּרוּצִים שֶׁבְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים שֶׁבְּוַדַּאי אֵין בָּהֶם כְּלוּם
**************************************************************
וְכַמְבאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּמָקוֹם אַחֵר שֶׁבִּשְׁבִיל זֶה אָסַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְעַיֵּן אֲפִילּוּ בִּסְפָרִים שֶׁל הַמְחַקְּרִים הַכְּשֵׁרִים
**************************************************************
מֵחֲמַת שֶׁמְּבִיאִין קֻשְׁיוֹת חֲזָקוֹת גְּדוֹלוֹת עַל דַּרְכֵי הַשֵּׁם וּמַאֲרִיכִין בְּקֻשְׁיָתָם
וְאַחַר כָּךְ רוֹצִין לְתָרְצָהּ וְהַתֵּרוּץ חָלוּשׁ מְאד וּבְנָקֵל לְסָתְרוֹ.
וְעַל כֵּן מִי שֶׁמְּעַיֵּן בָּהֶם וְרוֹצֶה לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיוֹת עַל יְדֵי שֵׂכֶל יוּכַל לָבוֹא לְאֶפִּיקוֹרְסוּת גָּדוֹל, כִּי מֵבִין אַחַר כָּךְ שֶׁהַתֵּרוּץ אֵינוֹ כְּלוּם וְנִשְׁאָר בְּקֻשְׁיָא
******************************
עַל כֵּן אָסוּר לְעַיֵּן בָּהֶם כְּלָל רַק לִסְמךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד.
******************************

וּכְשֶׁבָּא חַס וְשָׁלוֹם בְּדַעְתּוֹ אֵיזֶה קֻשְׁיָא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ
צָרִיךְ לֵידַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָהּ

*********************************
כִּי אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לָדַעַת וּלְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלֵנוּ הָאֱנוֹשִׁי דַּרְכֵי ה' וְכוּ'
*********************************
              ******
רַק לִסְמךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד
             ******
לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי בֶּאֱמֶת הַכּל נָכוֹן וְיָשָׁר

***********************
רַק שֶׁבְּשִׂכְלֵנוּ אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין דַּרְכֵי הַשֵּׁם
***********************

וְכַמְבאָר זֶה בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַרְבֵּה.
אֶלָּא אֲפִילּוּ קְצָת הַתֵּרוּצִים הַמּוּבָאִים בְּסִפְרֵי הַמְקֻבָּלִים אֲמִתִּיִּים
שֶׁהָיוּ צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים בַּעֲלֵי הַשָּׂגָה וְרוּחַ הַקּדֶשׁ
אַף עַל פִּי כֵן אִי אֶפְשָׁר לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיָא עַל יְדֵי תֵּרוּצִים
                                                           ****
כַּנִרְאֶה בְּחוּשׁ שֶׁהַתְּשׁוּבָה נִשְׁאָר מַעַל, וּצְרִיכִין רַק לִסְמךְ עַל אֱמוּנָה.
                                                           ****
וְכֵן עַל שְׁאָר קֻשְׁיוֹת כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ כְּגוֹן הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה שֶׁמּוּבָא גַּם כֵּן שֶׁרוֹצִים לְתָרְצָהּ
                                                      ****
וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵינַיִם יִרְאֶה שֶׁאֵין יְכוֹלִין לְהָבִין הַתֵּרוּץ כְּלָל בְּשִׂכְלֵנוּ.
                                                      ****
עַל כֵּן אֵין לָנוּ לִכְנס בָּזֶה כְּלָל לְתָרֵץ קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ.
וְכֵן הַקֻּשְׁיָא הַמּוּבָאָה בְּעֵץ הַחַיִּים בִּתְחִלָּתוֹ שֶׁרוֹצֶה בַּעַל הַ"שַּׁעֲרֵי גַן עֵדֶן" לְתָרְצָהּ
וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל כָּל שֶׁהוּא יִרְאֶה שֶׁהַתֵּרוּץ הוּא וְלָא כְלוּם
כִּי סוֹף כָּל סוֹף מְסַיֵּם שָׁם שֶׁלְּמַעְלָה מִשָּׁם אָסוּר לְהַרְהֵר.
אִם כֵּן טוֹב אֲשֶׁר יָפֶה לְתָרֵץ הַקֻּשְׁיָא בִּתְחִלָּה עִם זֶה הַתֵּרוּץ, שֶׁאָסוּר לָנוּ לְהַרְהֵר כְּלָל מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר, וְלָמָּה לָנוּ לִכְנס בַּחֲקִירוֹת שֶׁל עוֹלַם הַתּהוּ כָּאֵלּוּ, וּלְבַסּוֹף לא יְתָרְצוּ כְּלוּם, וּמִי יוֹדֵעַ אִם יָשׁוּב בְּשָׁלוֹם.
***************
טוֹב לִשָּׁאֵר תֵּכֶף בֶּאֱמוּנָה לְבַד
***************
כִּי חֲקִירוֹת כָּאֵלּוּ כְּמוֹ הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן, וּבִפְרָט הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁבִּתְחִלַּת עֵץ הַחַיִּים אִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי כְּלָל וְאָסוּר לִכְנס בָּהֶם כְּלָל
רַק צְרִיכִין לֵידַע שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם בְּשֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בְּשׁוּם אפֶן
              ******
רַק לִסְמךְ עַל אֱמוּנָה לְבַד
              ******
כִּי גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְּרָכָיו מִדְּרָכֵינוּ וּמַחְשְׁבוֹתָיו מִמַּחְשְׁבוֹתֵינוּ.
וְעַיֵּן נִפְלָאוֹת בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּסִימָן כ"א עַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֶעָתִיד לָבוֹא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְכוּ'
שֶׁבֵּאֵר שָׁם אֵיךְ אֵלּוּ הַמְּבוּכוֹת הַנַּ"ל נִמְשָׁכִין מִשֵּׂכֶל הַמַּקִּיף שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיגוֹ עַכְשָׁו בְּשׁוּם אפֶן.
וְכֵן בְּהַתּוֹרָה "בּא אֶל פַּרְעה" בְּסִימָן ס"ד, שֶׁמְּבאָר שָׁם שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִסּוֹד חָלָל הַפָּנוּי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְצא בָּהֶם שֵׂכֶל לְיַשְּׁבָן בְּשׁוּם אפֶן.
וְכֵן בְּהַתּוֹרָה וַיְהִי מִקֵּץ כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ז' שֶׁמְּבאָר שָׁם שֶׁיֵּשׁ קֻשְׁיוֹת שֶׁהֵם לְמַעְלָה מֵהַזְּמַן שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם
כִּי אִם יִרְצֶה לְתָרֵץ אוֹתָם יֻקְשֶׁה אַחַר כָּךְ עוֹד קֻשְׁיָא שֶׁיִּהְיֶה חֲזָקָה יוֹתֵר מִבַּתְּחִלָּה
עַד שֶׁיָּכוֹל לִכְנס בְּקֻשְׁיוֹת וְתֵרוּצִים שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַזְּמַן
שֶׁאֵין הַזְּמַן מַסְפִּיק לְבָאֵר הַקֻּשְׁיוֹת וְהַתֵּרוּצִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם וְכוּ' עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.
וְכֵן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בִּסְפָרִים שֶׁלּוֹ הַקְּדוֹשִׁים.
וְכֵן מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן נ"ב דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל
שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁמַּה שֶּׁקָּשֶׁה קֻשְׁיָא עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זֶה מֻכְרָח לִהְיוֹת כָּךְ
כִּי עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה קֻשְׁיוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַהֲבִינָם.
כִּי אִם לָאו, רַק יִתְנַהֵג כְּפִי חִיּוּב דַּעְתֵּנוּ בְּלִי קֻשְׁיוֹת עָלָיו
אִם כֵּן יִהְיֶה דַּעְתּוֹ כְּדַעְתֵּנוּ חַס וְשָׁלוֹם.
עַל כֵּן בְּהֶכְרֵחַ שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו יִתְבָּרַךְ קֻשְׁיוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָנוּ לַהֲבִינָם בְּשׁוּם אפֶן כִּי דַּעְתּוֹ בְּהַנְהָגוֹתָיו מְרוֹמָם וְנִתְעַלָּה וְנִשְׂגָּב מְאד מִדַּעְתֵּנוּ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם, וְכֵן בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת.
הַכְּלָל שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמְּדַבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵחֲקִירוֹת וְקֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְתָרְצָם בְּשׁוּם מָקוֹם
רַק כָּל דְּבָרָיו הֵם שֶׁהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּחָכְמָתוֹ הַנִּפְלָאָה מְגַלֶּה תּוֹרָה נִפְלָאָה בְּדֶרֶךְ נִפְלָא וְנוֹרָא מְאד, וּמַרְאֶה לָעֵינַיִם וּמְבָאֵר לַדַּעַת לְהַרְאוֹת מֵהֵיכָן אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת נִמְשָׁכִין
שֶׁמֵּחֲמַת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְתָרְצָם וּלְיַשְּׁבָם בְּשׁוּם אפֶן.
וְכַוָּנָתוֹ לְהַרְאוֹת לַדּוֹרוֹת שֶׁאָסוּר לִכְנס בַּחֲקִירוֹת אֵלּוּ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְיַשְּׁבָם בְּשׁוּם אפֶן וְעַל כֵּן כָּל בָּאֶיהָ לא יְשֻׁבוּן וְלא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים.
                                                                                                                 ******
רְאֵה דְּרָכָיו וַחֲכָם וְתָבִין נִפְלְאוֹת ה', אֵיךְ מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת יָבִין מִדַּעְתּוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְיַשֵּׁב קֻשְׁיוֹת כָּאֵלּוּ בְּשׁוּם שֵׂכֶל,
                                                                                                                 ******
וַאֲפִילּוּ בְּדַרְכֵי הַמְקֻבָּלִים הָאֲמִתִּיִּים
אות כד
פעם אחת באנו אליו אני וחברי רבי נפתלי סמוך לשבועות תקס"ה, ואמר לנו שעתה אינו יודע כלל
רק זאת נודע לי בעתים הללו שעל ידי לשון הרע שבעולם אין הצדיקים יכולין להיות ענוים וכו' כמבאר בסימן קצ"ז
ויתר מזה אינו יודע
ואמר בפרוש כמו שאתה אינך יודע, כך ממש אני איני יודע עכשו כלום.
ואמר שעכשו הוא מתנהג בפשיטות
שעומד בבקר ומתפלל תפילתו, ואחר כך הוא לומד קצת, ואחר כך הוא אומר תהלים, ואחר כך אוכל אכילתו ומניח עצמו לישן קצת
ואחר כך הוא עומד ומפרש שיחתו קצת לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים.
ויש לי רחמנות עלי
ואלו הדבורים שיש לו רחמנות על עצמו
אמר בתמימות ובלב נשבר
עד שכל מי ששמע אלו הדבורים ראה והבין גודל הרחמנות העצום שיש לו על עצמו, כאלו היה רחוק בתכלית הרחוק מהשם יתברך חס ושלום וכו'.
וספר לנו אז
שחלם לו שהיה שבועות והיינו כלנו כדרכנו בכל שנה להתקבץ אליו על חג השבועות.
ולא היה יכול לומר תורה כלל
והיה מבזה ומיסר אותנו מאד ואמר כי הכל בשבילנו שמחמת עביותנו וכו' אינו יכול לומר תורה
[כמבאר אצלנו שהתורה של הצדיק נעשית מהאנשים הבאים ומתקבצים אליו].
והוכיח אותנו מאד
ועל ידי זה נתעוררנו כלנו בתשובה גדולה
ואחר כך אמר תורה נפלאה ונורא מאד.
והמובן מדבריו היה שנתגלה לו בחלום גם התורה שאמר אז.
אחר כך היינו אצלו בחג השבועות ואמר אז תורה נפלאה על פסוק וביום הבכורים בסימן נ"ו המתחלת כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות.
אחר שאמר התורה הנ"ל ושם מדבר מענין בחינת מלכות שיש בכל אחד מישראל וכו' ויש מלכות באתגליא ובאתכסיא וכו' ויש אחד שאף על פי שבאתגליא אין לו שום ממשלה אף על פי כן באתכסיא וכו'.
אחר כך אמר בפרוש על עצמו
לכם נדמה שאין לי ממשלה כי אם עליכם
באמת אני מושל אפילו על כל צדיקי הדור רק שהוא באתכסיא
אחר שאמר הענין המבאר בסוף התורה הנ"ל המדבר מדרכי ה' שאי אפשר להבינם שהם בחינת אלו ואלו דברי אלהים חיים
שאף על פי שזה הצדיק הלכה כמותו וזה אין הלכה כמותו
אף על פי כן אלו ואלו דברי אלהים חיים.
וזה הדבר אי אפשר להבין כלל כי הם בחינת רעמים וכו'.
אחר כך בלילה דבר מזה קצת בשיחתו הקדושה עם העולם
ואמר שאף על פי שנמצא בספרי מקבלים תרוץ על קשיא הזאת וכיוצא בזה
כי הם רוצים לתרץ מה שזה מקל וזה מחמיר שזה מחסד וזה מגבורה וכו'
על כן באמת אלו ואלו דברי אלהים חיים, עין בדבריהם
ואמר רבי נחמן מברסלב זכרונו לברכה אף על פי כן באמת אלו התרוצים אינם כלום למבין קצת.
ואמר בזו הלשון: יחגר אחד מתניו לומר תרוץ על קשיא זאת בפני.
כי באמת אינו תרוץ כלל
כי זה אומר שהדבר כשר ומתר לאכל
וזה אומר להפך שאסור לאכלו
ואיך אפשר להבין בשכל שדברי שניהם אמת
מאחר שכל אחד אומר הדין בהפך מחברו וכו'.
וכונתו היתה שהתרוצים על קשיות כאלו אין בהם ממש.
לא מבעיא התרוצים שבספרי המחקרים שבודאי אין בהם כלום
**************************************************************
וכמבאר בדברינו במקום אחר שבשביל זה אסר רבי נחמן מברסלב זכרונו לברכה לעין אפילו בספרים של המחקרים הכשרים
**************************************************************
מחמת שמביאין קשיות חזקות גדולות על דרכי השם ומאריכין בקשיתם
ואחר כך רוצין לתרצה והתרוץ חלוש מאד ובנקל לסתרו.
ועל כן מי שמעין בהם ורוצה לתרץ הקשיות על ידי שכל יוכל לבוא לאפיקורסות גדול, כי מבין אחר כך שהתרוץ אינו כלום ונשאר בקשיא
******************************
על כן אסור לעין בהם כלל רק לסמך על אמונה לבד.
******************************

וכשבא חס ושלום בדעתו איזה קשיא בענינים אלו
צריך לידע שאי אפשר לתרצה

*********************************
כי אי אפשר לנו לדעת ולהשיג בשכלנו האנושי דרכי ה' וכו'
*********************************
              ******
רק לסמך על אמונה לבד
             ******
להאמין שבודאי באמת הכל נכון וישר

***********************
רק שבשכלנו אי אפשר להבין דרכי השם
***********************

וכמבאר זה בדברי רבי נחמן מברסלב זכרונו לברכה הרבה.
אלא אפילו קצת התרוצים המובאים בספרי המקבלים אמתיים
שהיו צדיקים קדושים בעלי השגה ורוח הקדש
אף על פי כן אי אפשר לתרץ הקשיא על ידי תרוצים
                                                           ****
כנראה בחוש שהתשובה נשאר מעל, וצריכין רק לסמך על אמונה.
                                                           ****
וכן על שאר קשיות כיוצא באלו כגון הידיעה והבחירה שמובא גם כן שרוצים לתרצה
                                                      ****
ומי שיש לו עינים יראה שאין יכולין להבין התרוץ כלל בשכלנו.
                                                      ****
על כן אין לנו לכנס בזה כלל לתרץ קשיות כאלו.
וכן הקשיא המובאה בעץ החיים בתחלתו שרוצה בעל ה"שערי גן עדן" לתרצה
ומי שיש לו שכל כל שהוא יראה שהתרוץ הוא ולא כלום
כי סוף כל סוף מסים שם שלמעלה משם אסור להרהר.
אם כן טוב אשר יפה לתרץ הקשיא בתחלה עם זה התרוץ, שאסור לנו להרהר כלל מה לפנים ומה לאחור, ולמה לנו לכנס בחקירות של עולם התהו כאלו, ולבסוף לא יתרצו כלום, ומי יודע אם ישוב בשלום.
***************
טוב לשאר תכף באמונה לבד
***************
כי חקירות כאלו כמו הידיעה והבחירה וכיוצא בהן, ובפרט הקשיות שבתחלת עץ החיים אי אפשר לתרצם בשכל אנושי כלל ואסור לכנס בהם כלל
רק צריכין לידע שאי אפשר לתרצם בשכל אנושי בשום אפן
              ******
רק לסמך על אמונה לבד
              ******
כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכיו מדרכינו ומחשבותיו ממחשבותינו.
ועין נפלאות בדברי רבי נחמן מברסלב זכרונו לברכה בסימן כ"א על מאמר רבותינו זכרונם לברכה לעתיד לבוא צדיקים יושבים וכו'
שבאר שם איך אלו המבוכות הנ"ל נמשכין משכל המקיף שאי אפשר להשיגו עכשו בשום אפן.
וכן בהתורה "בא אל פרעה" בסימן ס"ד, שמבאר שם שיש קשיות שנמשכין מסוד חלל הפנוי שאי אפשר למצא בהם שכל לישבן בשום אפן.
וכן בהתורה ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם בלקוטי תנינא סימן ז' שמבאר שם שיש קשיות שהם למעלה מהזמן שאי אפשר לתרצם
כי אם ירצה לתרץ אותם יקשה אחר כך עוד קשיא שיהיה חזקה יותר מבתחלה
עד שיכול לכנס בקשיות ותרוצים שלמעלה מהזמן
שאין הזמן מספיק לבאר הקשיות והתרוצים שיש שם וכו' עין שם היטב.
וכן בכמה מקומות בספרים שלו הקדושים.
וכן מה שכתוב שם בלקוטי תנינא סימן נ"ב דבר נאה ומתקבל
שאמר רבי נחמן מברסלב זכרונו לברכה שמה שקשה קשיא על השם יתברך זה מכרח להיות כך
כי על השם יתברך בהכרח שיהיה קשה קשיות שאי אפשר להבינם.
כי אם לאו, רק יתנהג כפי חיוב דעתנו בלי קשיות עליו
אם כן יהיה דעתו כדעתנו חס ושלום.
על כן בהכרח שיהיה עליו יתברך קשיות גדולות שאי אפשר לנו להבינם בשום אפן כי דעתו בהנהגותיו מרומם ונתעלה ונשגב מאד מדעתנו וכו' עין שם, וכן בכמה מקומות.
הכלל שבכל מקום שמדבר רבי נחמן מברסלב זכרונו לברכה מחקירות וקשיות כאלו אינו רוצה לתרצם בשום מקום
רק כל דבריו הם שהוא זכרונו לברכה בחכמתו הנפלאה מגלה תורה נפלאה בדרך נפלא ונורא מאד, ומראה לעינים ומבאר לדעת להראות מהיכן אלו הקשיות נמשכין
שמחמת זה אי אפשר לתרצם ולישבם בשום אפן.
וכונתו להראות לדורות שאסור לכנס בחקירות אלו, כי אי אפשר לישבם בשום אפן ועל כן כל באיה לא ישבון ולא ישיגו ארחות חיים.
                                                                                                                 ******
ראה דרכיו וחכם ותבין נפלאות ה', איך מי שרוצה להסתכל על האמת יבין מדעתו שאי אפשר לישב קשיות כאלו בשום שכל,
                                                                                                                 ******
ואפילו בדרכי המקבלים האמתיים
אליעד כהן
מנהל הפורום

נשלח במקור על ידי יעקב חיים

 
לגבי כל מה שאתה לא מסכים איתי אני יענה לך בס'ד וה' יהיה בעזרי

אני מחפש את נקודת האמת שלי לא של אף אחד זה שאתה לא מסכים איתי זה דעתך לא דעת רבינו , "כשם שפרצופיהם שונים דעותהם שונים "

גם בחקירות בקדושה אפשר ליפול , ראיה מכהן גדול ששירת בבית המקדש 80 שנה ובסוף ניהיה אפיקרוס , מביא האר'י ז'ל מה הייתה טעות של כהן גדול שניכנס לעומק בחקירות למעלה ממדרגתו ונפל בזה הדבר ,

1.אתה בעצמך אמרת שיש שכל בכל דבר , אז בגמטריות יש שכל (עיין פרפראות לחוכמה של רבי אברהם בר נחמן ) לא רק אתה אמרת אלה גם רבינו אמר

2.להמתיק כל דבר ולהביא אותו לשורשו זה רק על ידי התבודדות לא על ידי שכל , עיין תורה "המהלך לבד בדרך "

3 . אני לא חי על מיתוסים אני חי על אמונה פשוטה בדברי מורינו רבי נתן , שרבינו אמר לו בפירוש שהוא רוצה שהעיניין שלו לא יכבה , ושרבי נתן יעשה תלמידים ותלמידי תלמידים עד עצם היום הזה , אז אני שואב את אמונה והאמת מתלמידיו
אשרי המאמין " לא כל דבר צריך להתיישב בשכל .

4.לא רק את דיבוריו רבינו מלביש אלא גם את נישמתו בתלמידיו (ראה ערך העיבור להאר'י ז'ל )

5.רבינו אמר שעיקר ההתקרבות אליו תיהיה על ידי הליכה בעיצותיו אז יש מספיק עיצות , וכל אחד שיבחר לו מה שהוא נימשך אליו בעיניין רבינו , העיקר שילך בדרך  עיצותיו ,וההולך בדרך תמים לא יפול ולא יכשל .

6.אני לא מסכים איתך שלא מצייתים את רבינו בשום עיצה , בוודאי מצייתים את רבינו , ואנחנו לא יודעים מה השיג חבירנו ,אז בעניין זה יש עוד הרבה לומר אבל זה לא הזמן והמקום .

7. בעניין העולם הבא עיין סיפור של האופה שרבינו תיקן אותו בגלל שהוא עשה טובה עם אנשיו . ( עיין חיי מוהר'ן )

8 . באמונה אין שכל , אז אי אפשרי לחקור עם אמונה , כי אם היה אפשרי אז זה לא הייתה אמונה , זה היה שכל . אז מי שמנסה להטעות את עצמו כיאלו יש לו אמונה , והאמונה שלו היא שכל , אז הוא בבעיה רצינית , כי אמונה זה לא שכל כלל וכלל לא ." דוד המלך אמר ..." הודיע אמונתך בפי (תהילים). בפי דייקה . דייהנו שהאמונה תולה בפה של האדם דהיינו התבודדות ותפילה לאו דווקה שכל (בעדינות אין בכלל שכל באמונה ).

9. רבינו אמר בפירוש לרבי נתן( עיין חיי מוהר'ן) איזה גן נאה לישכב בו , שהוא שהה באומן לפני פטירתו . אז רבינו הוא כן הגגני ואנחנו כן הנטיעות (עיין ליקוטי הלכות ) מובא שם באריכות . (צריך להאמין בדברי הצדיק האמת עיין ליקוטי מוהר'ן

10. לא שחכתי את האלפין הנפולים , בשביל זה לומדים שולחן ערוך כדי שהחיצונים לא ינקו מהחידושים (תורה בליקטי מוהר'ן עיין שם ) ועוד רבינו אמר לתלמידיו לדורות נתתי לכם כוח מדמה טוב ויפה עכשיו אתם רשאים לחדש .

בעניין הנ נח . אני מאמין באמונה פשוטה בפתק הקדוש שקיבל רבי ישראל דוב בר אודסר , ואשרי המאמין מי שלא רוצה להאמין אז הוא בבעיה לא אני. זהו  .

 
"לגבי כל מה שאתה לא מסכים איתי אני יענה לך בס'ד וה' יהיה בעזרי"
 
אני רק רוצה להבהיר, כי מחמת שיש אמת בכל דבר בעולם כמו שלדוגמא יש אמונה בתוך האפיקורסות, ממילא זה אומר שאני לא מתנגד לשום דעה בעולם, אלא רק רוצה שהמחלוקת תגביה את האדם. כפי שאמר רבי נחמן מברסלב שעל ידי שאלות נעשות תשובות.
 
ולכן כאשר אני לא מסכים עם מישהו, זה ברור לגמרי שאפשר ללמד על דבריו זכות, אבל המטרה של המחלוקת היא ללבן את העניין ...
 
*
 
"אני מחפש את נקודת האמת שלי לא של אף אחד זה שאתה לא מסכים איתי זה דעתך לא דעת רבינו , "כשם שפרצופיהם שונים דעותהם שונים "
 
זה נכון. אתה לא צריך אפילו לא לחפש את נקודת האמת של רבי נחמן מברסלב. אלא רק את של עצמך.
 
ואדרבה, מחוייב שתהיה מחלוקת בין החכמים, כדי שיהיה קיום לעולם כמובא בדברי רבי נחמן מברסלב.
 
*
 
"גם בחקירות בקדושה אפשר ליפול , ראיה מכהן גדול ששירת בבית המקדש 80 שנה ובסוף ניהיה אפיקרוס , מביא האר'י ז'ל מה הייתה טעות של כהן גדול שניכנס לעומק בחקירות למעלה ממדרגתו ונפל בזה הדבר ,"
 
תזכור רק שחקירות זה עם שכל. אבל השגת השי"ת שהיא מעל השכל, היא עם אמונה. ואדרבה, צריך להשלים את שכלו בכל מה שיש ביד אנושי להשיג, דהיינו כל תחום שבעולם חוץ מהחלל הפנוי שאין שם שכל. ואז זוכה לאמונה ולהשיג באמונה שהיא השכל הנקנה, את השכל של החלל הפנוי.
 
*
 
"אתה בעצמך אמרת שיש שכל בכל דבר , אז בגמטריות יש שכל"
 
זה ברור לגמרי שיש שכל בכל דבר. רבי נחמן מברסלב אומר גם שאפילו בדברי העולם יש שכל. אבל הוא מוסיף שאסור להרבות ולהתעסק בענייני העולם, גם מי שיכול להוציא מהם רמזים. והוא מסביר 2 סיבות. והסיבה השניה היא, שיש תורות ושכל גדול יותר שבו צריך לעסוק ...
 
*
 
להמתיק כל דבר ולהביא אותו לשורשו זה רק על ידי התבודדות לא על ידי שכל , עיין תורה "המהלך לבד בדרך "
אני לא מסכים איתך.
 
ראשית בתורה הנ"ל לא זכור לי הביטוי של להמתיק כל דבר בשורשו. שם מובא העניין של להכלל במחוייב המציאות. ואדרבה, בתורה של התיקון הכללי ובעוד מקומות, מביא רבי נחמן מברסלב כי ההמתקה היא על ידי קדושת המחשבה ותיקון המחשבה. שהוא תיקון המוחין וכולי.
 
ובכל מקרה, אם תתעמק בתורה נב של ההתבודדות, תראה שאדרבה יש שם גם תהליך שכלי. כי כדי להתפלל, גם זה צריך לעשות עם שכל.
 
אי אפשר להתחמק מלשון רבי נחמן מברסלב שחזר ואמר, שהכל תלוי בדעת. ושעל ידי הדעת אותו יתברך נכלל בו. כי במקום שחושב השכל שם נמצא כל האדם.
 
אמונה היא לא במקום שכל. היא מעל השכל. היא שכל יותר גדול מהשכל הרגיל. אבל היא לא טיפשות, אלא היא שכל מאוד גדול.
 
גם בתורה של החלל הפנוי, רבי נחמן מברסלב כותב שם שני דברים.
 
1 - הוא כותב שאין שכל לתרץ את הקושיות.
2 - הוא כותב שאין שם חכם שיתרץ את הקושיות.
 
והפשט הוא, שאין שם שכל לתרץ את הקושיות, כי אנשים משוגעים לא יבינו את החכם שיתן להם את התירוץ.
אך בוודאי שיש שם שכל, כי שם הוא מעל השכל.
 
בחלל הפנוי אין את השכל של המשוגעים. יש שכל אחר שהוא מהות השי"ת עצמו.
 
ורבי נחמן מברסלב עצמו אמר שהוא זכה לדעת את התשובה של הידיעה והבחירה. וגם בתורה סד הנ"ל, מובא שלעתיד ידעו את התירוץ.
 
דהיינו שיש תירוץ, רק שהוא שכל יותר גדול.
 
וכיו"ב שרבי נחמן מברסלב מביא שלעתיד יכנסו המקיפים ואז יגדל השכל.... דהיינו שיש שכל, אבל הוא גדול מאוד.
 
*
 
אני לא חי על מיתוסים אני חי על אמונה פשוטה בדברי מורינו רבי נתן , שרבינו אמר לו בפירוש שהוא רוצה שהעיניין שלו לא יכבה , ושרבי נתן יעשה תלמידים ותלמידי תלמידים עד עצם היום הזה , אז אני שואב את אמונה והאמת מתלמידיו
אשרי המאמין " לא כל דבר צריך להתיישב בשכל .
 
לא הבנתי איך זה קשור לעניין. ז"א בשום שלב לא הזכרנו את העניין של תלמידים שיעשו תלמידים.
 
אבל מצד שני, כן, הכל כן צריך להתיישב בשכל.
 
לא חייב שכל אנושי, אבל חייב להתיישב בשכל הנקנה.
 
ורק אז זאת אמונה של אמת. אחרת זאת אמונה של מדמה שאינו מבורר.
 
וכל זמן שיש חילוק אצל האדם בין האמונה שלו לבין השכל שלו, הרי שגם השכל שלו וגם האמונה שלו פגומים.
 
וכשאדם זוכה לשכל שלם, שהוא השכל הנקנה, אז האמונה שלו והשכל שלו הם אחד ממש.
 
*
 
"רבינו אמר שעיקר ההתקרבות אליו תיהיה על ידי הליכה בעיצותיו אז יש מספיק עיצות , וכל אחד שיבחר לו מה שהוא נימשך אליו בעיניין רבינו , העיקר שילך בדרך  עיצותיו ,וההולך בדרך תמים לא יפול ולא יכשל ."
 
על זה אנחנו מסכימים, אבל צריך לזכור שרבי נחמן מברסלב הבטיח גם שמי שיצייט אותו יהיה כמוהו ממש. ובפועל המון אנשים נדמה להם שהם מצייטים את רבי נחמן מברסלב, אבל הם עדיין לא רבי נחמן מברסלב.
 
ושורש העניין הוא, כי רבי נחמן מברסלב רק הקדים הקדמות בלבד. ורבי נחמן מברסלב כותב שהתלמידים צריכים להסתכל על הרמזים שהרב מרמז להם בים החוכמה.
 
כי השכל של הצדיק הוא מעל הזמן. והוא רוצה שהאדם יבין את השכל הזה מעצמו בשביל הבחירה.
 
וכל דברי רבי נחמן מברסלב מלאים גם בסם המוות, לצורך קיום העולם כמובא. ורבי נחמן מברסלב אמר את כל דבריו בדרך משל, כדי לתת לאדם בחירה לצורך קיום העולם.
 
והרעיון הוא שיש בדברי רבי נחמן מברסלב פנימיות שאותה צריך להשיג. וללכת בעצות רבי נחמן מברסלב באמת, היינו להשיג את השורש שלהן לפני הבריאה בתורת ה ממש, שרק אז האדם באמת הולך עם השכל של רבי נחמן מברסלב.
 
*
 
"אני לא מסכים איתך שלא מצייתים את רבינו בשום עיצה , בוודאי מצייתים את רבינו , ואנחנו לא יודעים מה השיג חבירנו ,אז בעניין זה יש עוד הרבה לומר אבל זה לא הזמן והמקום ."
 
כל האנשים בעולם בכל פעולה ופעולה שהם עושים, הם מצייטים את רבי נחמן מברסלב. כי רבי נחמן מברסלב אמר שהשכל שלו נמצא בכל ענייני העולם. ותורת ה נמצאת גם בעבודת אלילים. אך האם זה אומר שצריך לעבוד אלילים, מאחר שבאתכסיא יש שם אלוקות ?
 
אלא שצריך ללכת גם על פי הפשט. וצריך לדעת שלצייט את רבי נחמן מברסלב באמת, זה עניין אחר לגמרי. והראיה הפשוטה היא, שעד כה גם גדולי הצייטנים, לא הפכו להיות רבי נחמן מברסלב עצמו. לפחות לא ידוע שמישהו חשב כך.
 
וכמובן שאפשר להאריך ולהראות המון מקומות שרבי נחמן מברסלב כל הזמן מרמז, שיש פנימי וחיצוני. ושכל הדיבורים שלו הם רק חיצוני. ושצריך לזכות ללכת לפי הפנימיות וכולי.
 
*
 
"בעניין העולם הבא עיין סיפור של האופה שרבינו תיקן אותו בגלל שהוא עשה טובה עם אנשיו"
 
אחי, גם לתקן למישהו את העולם הבא, גם בזה יש דרגות.
 
כמובא בקבצנים, כולם קיבלו את העולם הבא ... אבל רק רבי נחמן מברסלב המשיך לעלות מדרגה לדרגה גם בעולם הבא.
 
וכי חשבת שאותו אופה זכה אחרי פטירתו להשגות של רבי נחמן מברסלב עצמו ממש בין רגע ?! רבי נחמן מברסלב עצמו אמר שבעולם הבא בגן עדן, כולם נעצרים. רק שהוא עולם מדרגה לדרגה וכולי.
 
דהיינו, גם גן עדן, גם בזה יש דרגות ...
 
*
 
"באמונה אין שכל , אז אי אפשרי לחקור עם אמונה , כי אם היה אפשרי אז זה לא הייתה אמונה , זה היה שכל . אז מי שמנסה להטעות את עצמו כיאלו יש לו אמונה , והאמונה שלו היא שכל , אז הוא בבעיה רצינית , כי אמונה זה לא שכל כלל וכלל לא"
 
כפי שאמרתי לך, לשון רבי נחמן מברסלב מפורש שהשכל הנקנה הוא אמונה.
 
באמונה אין שכל רגיל. אבל השי"ת הוא השכל עצמו. וכל השעשוע של העולם הבא, הוא של שכל. ויש שכל מעל הזמן, ויש מקיפים מעל הזמן וכולי. כך שבוודאי שיש שכל עד אין סוף ...
 
ומי שמנסה להטעות את עצמו שיש לו אמונה, ושהאמונה שלו היא נגד השכל, הרי שגם אין לו שכל שלם (שהוא השכל הנקנה) וגם אין לו אמונה שלמה (שהיא השכל הנקנה).
 
ושלמות הדברים היא האחדות של השכל ושל האמונה, שהיא השכל הנקנה.
 
ומי שהאמונה שלו סותרת את השכל שלו, הרי שאין לו אמונה של אמת בשלמות. ושלמות  האמונה היא על ידי אמת...
 
*
 
"דייהנו שהאמונה תולה בפה של האדם דהיינו התבודדות ותפילה לאו דווקה שכל "
 
אחי, גם תפילה יש בזה שכל. כי שלמות התפילה היא דבקות ללא דיבור כלל. ושלמות התפילה היא מעל השכל ומעל המחשבה, דהיינו השכל הנקנה.
 
וגם התבודדות, שלמותה היא על ידי ביטול המוחין לאין סוף, שזה כמובן שכל מאוד גדול שהמוח לא יכול להחזיק אותו ...
 
"בעדינות אין בכלל שכל באמונה "
 
בעדינות, אמונה היא כולה שכל.
 
*
 
"רבינו אמר בפירוש לרבי נתן( עיין חיי מוהר'ן) איזה גן נאה לישכב בו , שהוא שהה באומן לפני פטירתו . אז רבינו הוא כן הגגני ואנחנו כן הנטיעות (עיין ליקוטי הלכות ) מובא שם באריכות . (צריך להאמין בדברי הצדיק האמת עיין ליקוטי מוהר'ן
"
 
זה שרבי נחמן מברסלב הוא הגנני זה ברור, אבל השכל של רבי נחמן מברסלב נמצא בתוך האדם עצמו ממש. וכל אדם צריך להוציא את שכלו מכוח אל הפועל, ולהיות הגנני בעצמו.
 
*
 
"לא שחכתי את האלפין הנפולים " - זה היה רק כדי להזכיר, שלא כל מה שנראה חידוש, הרי שהוא בשורשו אמת. כי גם החידושים של היכלי התמורות נראים אמת ...
 
*
 
"בעניין הנ נח . אני מאמין באמונה פשוטה בפתק הקדוש שקיבל רבי ישראל דוב בר אודסר , ואשרי המאמין מי שלא רוצה להאמין אז הוא בבעיה לא אני. זהו "
 
בעניין אמונות, הבחירה ביד האדם להאמין כרצונו. ומאחר שצריך שתהיה לאדם בחירה חופשית להאמין בכל דבר כרצונו, ממילא אני לא מתכווח על אמונות. כי צריך שתהיה לאדם בחירה להאמין כרצונו.
 
ז"א, ברור שיש דרך לברר את האמונה ואת המדמה ולדעת האם זו אמת או לא. אלא שצריך שתהיה לאדם בחירה חופשית ...
אליעד כהן
מנהל הפורום

אחי, כפי שאמרתי, כל דעה שיש בעולם נמצאת איפהשהו בתוך דברי רבי נחמן מברסלב. כי דברי רבי נחמן מברסלב הם וכולי ...
 
ולכן, לא מספיק רק לצטט את רבי נחמן מברסלב, אלא צריך גם להסתכל בשכל שיש בכל דבר.
 
ואני מניח שאם תחפש תוכל להביא גם ציטוטים הפוכים על כל דבר.
 
לכן צריך להסתכל על השכל של הציטוטים, ולא רק על הציטוטים. וזה בדיוק הרעיון של מה שאמרתי, שנדמה לאנשים שהם הולכים בעצות של רבי נחמן מברסלב, אבל זה רק לפי החיצוניות של העצות, שגם זה טוב.
 
אבל השלמות זה משהו אחר ...
אליעד כהן
מנהל הפורום

ליעקב חיים. יש משהו אחר שאני לא מבין. למה העצם לנסות להמציא את הגלגל מחדש.
 
רבי נחמן מברסלב כתב בפירוש:
 
http://breslev.eip.co.il/?key=333 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - עַל יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה יִחוּד
 
וְהַבֵּרוּר שֶׁל הַמַּאֲכָלִים, הוּא עַל יְדֵי אֱמוּנָה
כִּי הָאֱמֶת, מַה שֶּׁהִגְבִּיל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי שֶׁיּוּכַל לְהָבִין
הוּא מִצְוָה גְּדוֹלָה לְחַדֵּד הַשֵּׂכֶל, לְהָבִין הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ
וְעַל זֶה נֶאֱמַר: 'וְדַע מַה שֶּׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס'
כִּי יֵשׁ חִלּוּק בֵּין הַקֻּשְׁיוֹת
כִּי יֵשׁ קֻשְׁיָא שֶׁיָּכוֹל הָאָדָם לְהָבִין תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא זוֹ
עַל זֶה נֶאֱמַר: 'וְדַע מַה וְכוּ'
וְיֵשׁ קֻשְׁיָא, שֶׁאֵינוֹ בְּאֶפְשָׁרִי לַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי לְהָבִין תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא כָּזוֹ
רַק לֶעָתִיד לָבוֹא יִתְגַּלֶּה הַתֵּרוּץ
אָסוּר לְאָדָם לְעַיֵּן בָּהֶם
וְכָל מִי שֶׁסּוֹמֵך עַל שִׂכְלוֹ וּמְעַיֵּן בָּהּ, עַל זֶה נֶאֱמַר: "כָּל בָּאֶיהָ לא יְשׁוּבוּן"
כִּי עַל קֻשְׁיָא כָּזוֹ, אָסוּר לִסְמך עַל שִׂכְלוֹ, רַק לְהַעֲמִיד עַל אֱמוּנָה
וַאֲפִילּוּ אֵלּוּ הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם תְּשׁוּבָה
לִפְעָמִים נִסְתְּמוּ שְׁבִילֵי הַשֵּׂכֶל וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב
וְנִזְרְקָה בּוֹ אֶפִּיקוֹרְסוּת, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב עַל אֶפִּיקוֹרְסוּת
וְזאת הָאֶפִּיקוֹרְסוּת הִיא לְכָל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ, יָכוֹל לְהָבִין בֵּין רַב לִמְעַט
 
דהיינו שחור על גבי לבד, רבי נחמן מברסלב כותב בפירוש שרק בחלל הפנוי צריך אמונה. אבל בכל השאר צריך שכל.
 
וממילא זה הפירוש האמיתי של כל שאר המקומות שרבי נחמן מברסלב אומר שצריך תמימות ופשיטות ואמונה, זה כמובן רק בחלל הפנוי.
 
אבל בשאר המקומות, צריך כמובן רק ואך ורק שכל.
 
ואם תשים לב, רבי נחמן מברסלב רמז שבשכל של העולם הבא כן ידעו תשובה. שהוא השכל הנקנה.
 
ולשכל הזה אפשר לזכות, רק ואך ורק על ידי שמוציא את שכלו מכוח אל הפועל. ואין טריק אחר.
 
*
 
http://breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה בּא אֶל פַּרְעה
 
בְּחִינַת קִבּוּל הַשָּׂכָר לֶעָתִיד לָבוֹא
וְאָז יָבִינוּ בְּחִינַת הֶחָלָל הַפָּנוּי שֶׁהוּא עַל יְדֵי הַצִּמְצוּם
אֵיך אֶפְשָׁר לִהְיוֹת, שֶׁבֶּאֱמֶת יֵשׁ שָׁם אֱלקוּת, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא חָלָל הַפָּנוּי כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הַקִּבּוּל שָׂכָר
כִּי עִקַּר הַקִּבּוּל שָׂכָר לֶעָתִיד הוּא, שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַשָּׂגוֹת
וְיָבִינוּ מַה שֶּׁהָיָה אִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בָּעוֹלָם הַזֶּה
 
ורבי נחמן מברסלב אמר בפירוש שעל ידי אמונה אפשר להיות צדיק, אבל השגות אי אפשר בלי שכל. דהיינו שעל ידי אמונה בלי שכל, האדם רחוק מהתכלית של העולם הבא.
 
וכיו"ב בעוד מקומות.
 
*
 
ואנשים נאחזים בליקוטי מוהרן, ולא מבינים שהם אינם מבינים דבר.
 
כי כדי להבין את הליקוטי מוהרן באמת, לשם כך צריך להיות בקיא ברצוא ושוב בליקוטי מוהרן. כגון כאן לדוגמא, שהאדם יכול לעשות פלפולים שרבי נחמן מברסלב אמר שלא צריך שכל ושמספיק אמונה, אבל האדם לא יודע שרבי נחמן מברסלב מבאר את דבריו גם במקומות אחרים.
 
ולכן, לא מספיק לצטט את רבי נחמן מברסלב, אלא צריך להיות בקיא ולהסתכל על הדברים כעל מכלול.
http://breslev.eip.co.il/?key=333 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - על ידי אכילתם של ישראל, נעשה יחוד
והברור של המאכלים, הוא על ידי אמונה
כי האמת, מה שהגביל השם יתברך לשכל האנושי שיוכל להבין
הוא מצוה גדולה לחדד השכל, להבין הדבר על בריו
ועל זה נאמר: 'ודע מה שתשיב לאפיקורוס'
כי יש חלוק בין הקשיות
כי יש קשיא שיכול האדם להבין תרוץ על קשיא זו
על זה נאמר: 'ודע מה וכו'
ויש קשיא, שאינו באפשרי לשכל האנושי להבין תרוץ על קשיא כזו
רק לעתיד לבוא יתגלה התרוץ
אסור לאדם לעין בהם
וכל מי שסומך על שכלו ומעין בה, על זה נאמר: "כל באיה לא ישובון"
כי על קשיא כזו, אסור לסמך על שכלו, רק להעמיד על אמונה
ואפילו אלו הקשיות שיש עליהם תשובה
לפעמים נסתמו שבילי השכל ואינו יודע להשיב
ונזרקה בו אפיקורסות, ואינו יודע מה להשיב על אפיקורסות
וזאת האפיקורסות היא לכל אחד לפי בחינתו, יכול להבין בין רב למעט
http://breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה
בחינת קבול השכר לעתיד לבוא
ואז יבינו בחינת החלל הפנוי שהוא על ידי הצמצום
איך אפשר להיות, שבאמת יש שם אלקות, ואף על פי כן הוא חלל הפנוי כנ"ל
וזהו בעצמו הקבול שכר
כי עקר הקבול שכר לעתיד הוא, שישיגו השגות
ויבינו מה שהיה אי אפשר להבין בעולם הזה
יעקב חיים
מתקדם

בסדר נניח ואתה ברבינו  בעניין השכל , אוקי ? אז העניין שלי ברבינו זה אמונה ואמת שמחה וששון . לך יש את הנקודה של החוכמה שאתה שואב מרבינו , ולי יש את העניין של האמונה שאני שואב מרבינו , ואני כבר בלי עין הרע רוצה עוד ועוד להתחזק באמונה ואמת ושמחה , ובלי ליסתור אותך , אשריך שאתה מעמיק בספרי הצדיק האמת . אבל גם אני חביבי גם אני ,
ולי יש נקודה בצדיק שלך ולאף אחד בעולם אין , ולך יש את הנקודה שלך שלאף אחד בעולם אין . לך נדמה שעולם לא מספיק מעמיק בספרי הצדיק , אני מכיר את התורות הללו ואני משתדל ללכת  ולהתחדש עם כל התורות של רבינו , אבל תבין איש יקר
שתכל'ס אני  בכל אופן אוהב את דרך החיזוק ואמונה בדיברי הצדיק , ושה' יזכה אותי אני יעמיק עוד ועוד, אבל לעת עתה אני מחפש מקורות חיזוק ואמונה נטו  , אז הצעה עשה עוד תת פורום לדברי חיזוק ואמונה ושיחת חברים ללא סתירה של אף אחד את השני
, כי ככה זה לא אפשרי .  מי שירצה לילמוד לעומק ובשכל יש לו את שאר התת פורומים .

בהצלחה !
אליעד כהן
מנהל הפורום

נשלח במקור על ידי יעקב חיים

בסדר נניח ואתה ברבינו  בעניין השכל , אוקי ? אז העניין שלי ברבינו זה אמונה ואמת שמחה וששון . לך יש את הנקודה של החוכמה שאתה שואב מרבינו , ולי יש את העניין של האמונה שאני שואב מרבינו , ואני כבר בלי עין הרע רוצה עוד ועוד להתחזק באמונה ואמת ושמחה , ובלי ליסתור אותך , אשריך שאתה מעמיק בספרי הצדיק האמת . אבל גם אני חביבי גם אני ,
ולי יש נקודה בצדיק שלך ולאף אחד בעולם אין , ולך יש את הנקודה שלך שלאף אחד בעולם אין . לך נדמה שעולם לא מספיק מעמיק בספרי הצדיק , אני מכיר את התורות הללו ואני משתדל ללכת  ולהתחדש עם כל התורות של רבינו , אבל תבין איש יקר
שתכל'ס אני  בכל אופן אוהב את דרך החיזוק ואמונה בדיברי הצדיק , ושה' יזכה אותי אני יעמיק עוד ועוד, אבל לעת עתה אני מחפש מקורות חיזוק ואמונה נטו  , אז הצעה עשה עוד תת פורום לדברי חיזוק ואמונה ושיחת חברים ללא סתירה של אף אחד את השני
, כי ככה זה לא אפשרי .  מי שירצה לילמוד לעומק ובשכל יש לו את שאר התת פורומים .

בהצלחה !
 
היי. בא נחדד את העניין.
 
השי"ת הוא אין סוף. ובכל אחד יש התנוצצות אחרת של השי"ת שאין בחברו.
 
אבל השלמות היא להיות כלול מהכל.
 
וכפי שהסברתי, שלמות האמונה היא על ידי השכל, ושלמות השכל הוא על ידי האמונה. ורק אז יש לאדם אמונה בשלמות שהיא השכל הנקנה. ואין טריק אחר ואין קיצורי דרך ...
 
אז נכון שכל אחד הולך לפי נקודת האמת שלו, אבל בסוף צריך לחבר את הכל ...
 
*
 
לגבי הצעתך על עוד פורום, הנה פתחתי עוד אחד כזה.
 
 
מוזמן לפרסם שם הודעה ראשון ...
 
בהצלחה
חידוש
מתקדם

אחי ..כששלחו אותי לכלום. בחיים שלי לא הבנתי מה זה לפחד עד שלא חזרתי משם. וכשחזרתי הרגשתי שמחובר לי חוט בצבע כסף אל הגב מאחור ,ואמר לי המלך .."משם לא חוזרים- תגיד הרבה תודה שחזרת "
המקום שאתה חושב שכדאי לך לדעת אותו לא מומלץ..
כך זה היה .הגעתי למקום מסויים ( בהשאלה ). והיה שם פתח, ונישמע לי כאילו באוזן. שלא ישכח את הצדיק !!
האמת שעברה לי מחשבה זרה באותו רגע שלקצת גאות ( מה הצדיק צריך שאני אזכור אותו ? ).
ואז הגעתי לחושך אדיר שלא היה שם כלוםםםםםם. אפילו לא מודעות , והיתחלתי לבכות כי לא היה שם השם יתברך ( להרגשתי ) ועצרתי והתחלתי לחזור אחור ואמרתי לו אני לא יכולה בלעדיך .אני צריכה לברוא אותך במחשבתי כדי שיהיה לי את מי לאהוב. ועוד חזרתי אחורה, וכל צעד התגשמתי יותר והוא הזהיר אותי. את כבר מגשמת אותי לצבע . את כבר עושה לי צורה. ועמדתי כמו על גג היקום .ושם שמעתי את הפסוק. "עת החל האדם לשלוט באדם להרע לו " וראיתי איך מפורסמים של שקר שולטים פה בבריאה ומציירים את האור לרעתם.. זה לא שאין לי שכלים שאתה שואל .. אני פשוט מחויבת לא להעביר למי שלא מכיר במלך שלי..כשתודה שאלופו של עולם זה רבינו נחמן ..ומשיחו על פני הבריאה הוא סבא דסבין רבי ישראל דב אדסר .אז אני אכתוב לך ..השגות אלוהות..
חידוש
מתקדם

לך .אחי יעקב חיים . אני יודעת גם גימטראות , וגם רלא שערים . והצבעים של האותיות והצבע של הניקוד, והתוים של האותיות ..וכל זה הרמוניה אין סופית מעוללללללה. ועדיין לא זו התכלית, כי אלעד בקושיותיו באמת מחפש משהו אמיתי כי בטח כבר טעם הרבה מדומינים שחשבו שהם הוא,,,
 ברמיזה חיוכית. אמר רבינו " אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה " ואמר  מלפני וליפנים..אוי לנו אם הינו פוחדים לשאול ..שלא תחלום מה אני שואלת את רבינו והוא עונה לי בחיוך...
מה היה ..פשוט  ..יהוה= היה _ ו  =ואו = אחד = אהבה.  אור דויד המלך.
ראה  דויד ( פני =פנמיות )   דלת. -ואו - יוד -דלת.  =אלול.. ר"ת  אני לדודי ודודי לי....
דודי= דו רה מי פה סול לה סי + די ( למי שיודע התו ה8 ).
אני לא יודע אם אפשר לצייר אבל תצייר את האות .  ואו . בעמידה כאילו . ו. למטה  ,א  באמצע . ועוד ו מעליה.
והיא בחי, שש ימים ובאמצע שבת ועוד שש ימים מעל. בח, משה שעומד בין שמד לרצון. הוא האות  א..
2.  שש שעות ביום + נקודת חצות (א ) ואז שש שעות בלילה . זה ההיתחדשות שרבינו רוצה שניתחדש בקבלת התורה .." את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים  ....סלת  למנחה בלולה בשמן
כתית רביעית ההין.  ר"ת ברסלב +כה ( המתקת ה24 בתי דין ע"י השכל העלין . ק"ש )
3. והם שש הרועים  .אברהם יצחק יעקוב יוסף אהרן משה..( דוד נקודת האמצע=א=פלא עליון ) וחזר חלילה עד אין סוף דאין סוף.
 
ודע כי שמד הוא השעשוע ..שכתב רבינו.." אל תיתבהל ואל תיתבלבל ואל תיפול ברוחך .משום  דבר  שבעולם ( ר"ת שמד ) כי יש לנו כתפיים רחבות לסמוך עליהם.
 
הוא בעל הכתפיים הרחבות אחי שלוקח אותי למקומות שלא חלמתי שיש דבר כזה בכלל..
אליעד כהן
מנהל הפורום

נשלח במקור על ידי יהורם

אחי ..כששלחו אותי לכלום. בחיים שלי לא הבנתי מה זה לפחד עד שלא חזרתי משם. וכשחזרתי הרגשתי שמחובר לי חוט בצבע כסף אל הגב מאחור ,ואמר לי המלך .."משם לא חוזרים- תגיד הרבה תודה שחזרת "
המקום שאתה חושב שכדאי לך לדעת אותו לא מומלץ..
כך זה היה .הגעתי למקום מסויים ( בהשאלה ). והיה שם פתח, ונישמע לי כאילו באוזן. שלא ישכח את הצדיק !!
האמת שעברה לי מחשבה זרה באותו רגע שלקצת גאות ( מה הצדיק צריך שאני אזכור אותו ? ).
ואז הגעתי לחושך אדיר שלא היה שם כלוםםםםםם. אפילו לא מודעות , והיתחלתי לבכות כי לא היה שם השם יתברך ( להרגשתי ) ועצרתי והתחלתי לחזור אחור ואמרתי לו אני לא יכולה בלעדיך .אני צריכה לברוא אותך במחשבתי כדי שיהיה לי את מי לאהוב. ועוד חזרתי אחורה, וכל צעד התגשמתי יותר והוא הזהיר אותי. את כבר מגשמת אותי לצבע . את כבר עושה לי צורה. ועמדתי כמו על גג היקום .ושם שמעתי את הפסוק. "עת החל האדם לשלוט באדם להרע לו " וראיתי איך מפורסמים של שקר שולטים פה בבריאה ומציירים את האור לרעתם.. זה לא שאין לי שכלים שאתה שואל .. אני פשוט מחויבת לא להעביר למי שלא מכיר במלך שלי..כשתודה שאלופו של עולם זה רבינו נחמן ..ומשיחו על פני הבריאה הוא סבא דסבין רבי ישראל דב אדסר .אז אני אכתוב לך ..השגות אלוהות..
 
אחי, לדעתי גם אם אתה בכיוון, הרי שעוד יש לך לאיפה להתקדם.
 
היכלי התמורות נראים כמשהו מאוד אמיתי ... וחייבים לעבור בהם. אבל השגה של אמת זה משהו אחר וכשתגיע תדע.
 
ואיך תגיע ? על ידי זה שתמשיך להתקדם לפי נקודת האמת שלך ... עד שתגיע אל האמת עצמה ... שהיא משהו גדול יותר מכל צירופי האותיות והמילים ביחד.
 
האמת עצמה כ"כ גדולה, שאי אפשר לחשוב עליה. ושצריך לשקר כדי לחשוב עליה (צריך צמצום כדי להשיג את בחינת "מה").
 
וכשתגיע לאמת כזאת שאי אפשר לחשוב עליה, אז נדבר ...
 
*
 
ולגבי השגות האלוקות ... מי שטעם יין הונגרי, לא יעבדו עליו ...
 
אני מכיר היטב את הטעם של הגמטריות והצירופי אותיות, אבל יש דברים הרבה יותר טובים ...
 
בהצלחה ...
 
 
 הגב עמוד  < 1 2 3 >


נושאים נוספים מ:פורום ברסלב ... - כל הנושאים


מעבר לפורום

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009

בחסות אליעד כהן מאמן אימון אישי + מחבר ספרים מומלצים לקריאה + מרצה הרצאות לצפייה + מאמרים לקריאה ועוד.
לפרסום מאמרים בחינם באתר ידע הדרך שלך להצליח לחץ כאן ... בהצלחה!
התאריך כרגע הוא 20_04_2024 השעה 19:29:14