ברסלב להצליח בכח המחשבה - דף הבית
חיפוש בספרי ברסלב
 

לזרוק את השכל. מדוע וכיצד?


 הגב
מחבר
אליעד כהן
מנהל הפורום

נושא: לזרוק את השכל. מדוע וכיצד?

http://breslev.eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו

אָמַר כָּל מִי שֶׁיְּצַיֵּת אוֹתִי וִיקַיֵּם כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְצַוֶּה
בְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה.
וְהָעִקָּר לְהַשְׁלִיךְ שֵׂכֶל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי רַק כַּאֲשֶׁר יאמַר הוּא יְקֻיַּם הַכּל כְּמַאֲמָרוֹ.
וְאָמַר אָז עִנְיָן עַם נָבָל וְלא חָכָם, כַּמְבאָר בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי א' בְּסִימָן קכ"ג
מִן הַסְּתָם מִי שֶׁיָּכוֹל לִלְמד בְּיוֹתֵר מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר

http://breslev.eip.co.il/?key=395 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכג - לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר

הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכּל תָּלוּי בּוֹ
לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר
וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כָּל אֲשֶׁר יאמַר כִּי הוּא זֶה, דָּבָר קָטן וְדָבָר גָּדוֹל
וְלִבְלִי לִנְטוֹת חַס וְשָׁלוֹם, מִדְּבָרָיו יָמִין וּשְׂמאל
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֲפִילּוּ אוֹמֵר לְך עַל יָמִין שְׂמאל' וְכוּ'
וּלְהַשְׁלִיך מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל
בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר יְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר
וְכָל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלוֹ שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמי, אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת
וְאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק

וְיִשְׂרָאֵל בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיוּ לָהֶם חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת
כִּי אָז הָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבִּימֵיהֶם
שֶׁהָיָה טָעוּתָם עַל פִּי חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת כַּיָּדוּעַ
וְלוּלֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַשְׁלִיכִין מֵעַצְמָן הַחָכְמוֹת
לא הָיוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה
כִּי הָיוּ יְכוֹלִים לִכְפּר בַּכּל, חַס וְשָׁלוֹם
וְלא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה משֶׁה רַבֵּנוּ עִמָּהֶם
וַאֲפִילּוּ כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה לְעֵינֵיהֶם
לא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם
כִּי גַּם עַתָּה נִמְצָאִים אֶפִּיקוֹרְסִים הַכּוֹפְרִים עַל יְדֵי שְׁטוּת וְטָעוּת חָכְמָתָם
אַך יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ רָאוּ הָאֱמֶת, וְהִשְׁלִיכוּ הַחָכְמוֹת, וְהֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ
וְעַל יְדֵי זֶה קִבְּלוּ הַתּוֹרָה
"עַם נָבָל וְלא חָכָם", 'עַמָּא דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא וְלָא חַכִּימוּ'
כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה עַל יְדֵי וְלָא חַכִּימוּ
הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁהִשְׁלִיכוּ מֵאִתָּם כָּל הַחָכְמוֹת כַּנַּ"ל
וְזֶה נָבָל רָאשֵׁי תֵּבוֹת לב נְתִיבוֹת, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה
וְהִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, אֲשֶׁר אֶצְלָהּ כָּל הַחָכְמוֹת בְּטֵלִים
וְהַיְנוּ נָבָל שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, הַנִּקְרֵאת נוֹבְלוֹת הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה
[וּבוֹא וּרְאֵה שֶׁעַתָּה מְבאָר וּמְיֻשָּׁב הַתַּרְגּוּם הַזֶּה
שֶׁהוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה, וְכָל הָעוֹלָם תְּמֵהִים עָלָיו
מָה עִנְיַן תֵּבַת נָבָל, לְתַרְגְּמוֹ עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה
אַך עַתָּה מַה נִּמְלְצוּ לַחֵך דִּבְרֵי הַתַּרְגּוּם הָאֵלּוּ]
וְהָעִקַּר הָעֲבוֹדָה, לִהְיוֹת תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלקִים וְסָר מֵרַע, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת
וּשְׁלמָה הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁכָּתוּב בּוֹ "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם"
אָמַר: "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלא בִינַת אָדָם לִי"
וְכֵן אָמַר אָסָף: "וַאֲנִי בַעַר לא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּך"
"אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'".

*********
 
מהו הסוד של לזרוק את השכל ?
 
מדוע לזרוק את השכל ?
 
האם ואיך בדיוק אפשר לזרוק את השכל לגמרי, שלא ישאר אפילו לא טיפת שכל עצמי ?
 
כיצד כל זה מסתדר עם מקומות אחרים שרבי נחמן מברסלב דיבר בשבח השכל ?
 
רמז: הכל אחד. לזרוק את השכל ולהשתמש בשכל, זה אותו הדבר. כיצד ?
 
ואיך זה קשור למ"ש כאן http://breslev.eip.co.il/?key=573 - חיי מוהר"ן - תמד - עבודת השם
 
אחד אמר שמה שחלם לו שנפלו שניו מרמז על חכמות שלו שיתבטלו ואני אמרתי לו אדרבה השטות שלך יתבטל
 
???

אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה
בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה.
והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו.
ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם, כמבאר בספר לקוטי א' בסימן קכ"ג
מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר

http://breslev.eip.co.il/?key=395 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכג - לקשר עצמו להצדיק שבדור

העקר והיסוד שהכל תלוי בו
לקשר עצמו להצדיק שבדור
ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול
ולבלי לנטות חס ושלום, מדבריו ימין ושמאל
כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אפילו אומר לך על ימין שמאל' וכו'
ולהשליך מאתו כל החכמות, ולסלק דעתו כאלו אין לו שום שכל
בלעדי אשר יקבל מהצדיק והרב שבדור
וכל זמן שנשאר אצלו שום שכל עצמי, אינו בשלמות
ואינו מקשר להצדיק

וישראל בעת קבלת התורה היו להם חכמות גדולות
כי אז היו עובדי עבודה זרה שבימיהם
שהיה טעותם על פי חכמות וחקירות גדולות כידוע
ולולי שהיו ישראל משליכין מעצמן החכמות
לא היו מקבלים התורה
כי היו יכולים לכפר בכל, חס ושלום
ולא היה מועיל להם כל מה שעשה משה רבנו עמהם
ואפילו כל האותות והמופתים הנוראים שעשה לעיניהם
לא היה מועיל להם
כי גם עתה נמצאים אפיקורסים הכופרים על ידי שטות וטעות חכמתם
אך ישראל עם קדוש ראו האמת, והשליכו החכמות, והאמינו בה' ובמשה עבדו
ועל ידי זה קבלו התורה
"עם נבל ולא חכם", 'עמא דקבילו אוריתא ולא חכימו'
כי עקר קבלת התורה היה על ידי ולא חכימו
הינו על ידי שהשליכו מאתם כל החכמות כנ"ל
וזה נבל ראשי תבות לב נתיבות, שהוא כלליות התורה
והיא החכמה האמתית, אשר אצלה כל החכמות בטלים
והינו נבל שהיא בחינת התורה, הנקראת נובלות החכמה העליונה
[ובוא וראה שעתה מבאר ומישב התרגום הזה
שהוא פליאה גדולה, וכל העולם תמהים עליו
מה ענין תבת נבל, לתרגמו על קבלת התורה
אך עתה מה נמלצו לחך דברי התרגום האלו]
והעקר העבודה, להיות תם וישר ירא אלקים וסר מרע, בלי שום חכמות
ושלמה המלך, עליו השלום, אחר שכתוב בו "ויחכם מכל האדם"
אמר: "כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי"
וכן אמר אסף: "ואני בער לא אדע בהמות הייתי עמך"
"אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'".

אליעד כהן
מנהל הפורום

תשובה:
 
הנושא הוא די פשוט.
 
יש 2 סוגים של שכל.
 
1 - שכל אנושי רגיל.
2 - שכל הנקנה, שהוא השכל של מלאכי השרת ששורשו הוא השכל של השי"ת וכולי.
 
על האדם לזרוק את השכל האנושי שלו לגמרי, ולעלות אל השכל הגדול יותר העל אנושי, שהוא השכל הנקנה.
 
והדרך היחידה לעשות את זה, היא על ידי זה שהאדם מוציא את שכלו מכוח אל הפועל. דהיינו האדם משתמש בשכלו כ"כ הרבה, עד שהשכל מגיע למיצוי ועולה אל מעל השכל האנושי.
 
כי כדי לעלות אל השכל העל אנושי, לשם כך צריך בוודאי להיות חכם בשכל אנושי. כי השכל העל אנושי הוא אין סופי וגדול וכולי ...
 
וביחס לשכל הנקנה הזה, ביחס אליו השכל של בני האדם הוא כולו שטות הבל ורעות רוח. דהיינו הוא אינו האמת אלא רק צמצום של האמת ושל השכל העל אנושי.
 
ומה ההבדל בין השכל הנקנה לשכל רגיל ?
 
נשיב בפשיטות:
 
הבחירה החופשית מהותה היא ההפרדה בין טוב לבין רע. וזה קיים רק בשכל אנושי רגיל שבו מבדילים בין טוב לרע.
השכל האנושי הוא השכל של אדם הראשון אחרי שהוא חטא, שהוא מבדיל בין טוב לרע.
 
לעומת זאת, בשכל הנקנה, שבו האדם מתקן את חטא אדם הראשון לגמרי, בשכל הזה אין הבדל בין טוב לרע, כי האדם משיג את שורש הטוב שיש בכל דבר, וכולי. ושם באמת גם אין בחירה חופשית בין טוב לרע, אלא שם יש עניין אחר לגמרי ...
אורח
אורח

נשלח במקור על ידי eliad

תשובה:
 
 
והדרך היחידה לעשות את זה, היא על ידי זה שהאדם מוציא את שכלו מכוח אל הפועל. דהיינו האדם משתמש בשכלו כ"כ הרבה, עד שהשכל מגיע למיצוי ועולה אל מעל השכל האנושי.
  
 
 
מה הכוונה להשתמש בשכל כל כך הרבה??
 
האם הכוונה בלימוד תורה, או דברים אחרים, לא כל כך הבנתי.....
אליעד כהן
מנהל הפורום

נשלח במקור על ידי אורח

נשלח במקור על ידי eliad

תשובה:
 
 
והדרך היחידה לעשות את זה, היא על ידי זה שהאדם מוציא את שכלו מכוח אל הפועל. דהיינו האדם משתמש בשכלו כ"כ הרבה, עד שהשכל מגיע למיצוי ועולה אל מעל השכל האנושי.
  
 
 
מה הכוונה להשתמש בשכל כל כך הרבה??
 
האם הכוונה בלימוד תורה, או דברים אחרים, לא כל כך הבנתי.....
 
לימוד תורה גם הוא ביטוי של שימוש בשכל, אך כמובן לא רק.
 
הבורא נמצא בכל דבר בבריאה.
 
ושימוש בשכל היינו הבנת כל התהליכים שקיימים בבריאה באשר הם.
 
להשתמש בשכל היינו לחקור ולהבין ולגלות את השכל שמסתתר מאחורי כל תהליך בעולם באשר הוא, הן תהליכים אישיים של האדם מול עצמו, והן תהליכים חברתיים, תהליכים מדעיים וכיו"ב.
 
ככל שהאדם מבין טוב יותר את הבריאה, כך הא מתקרב טוב יותר להבין את הבורא.
אורח
אורח

בענין לזרוק את השכל יש להפריד ולהבדיל בין לימוד גמרא  בכדי להגיע להלכות וכו'  וכן

לבין לימוד מוסר מידות דרך ארץ וכדומה

כשלומדים מוסר וכדומה בדרך כלל במידה מסוימת הבירור יותר קל למשל אם למדת בגנות מידת הכעס אין פה הרבה צדדים לדון כי פשוט שכעס בכל צורה שהיא זוהי מידה מגונה   וגם לאחר שלמדת בשלימות ובצורה מקיפה על כל הנושא  כשמגיע שעת נסיון שבודקים אותך משמים קשה לעמוד בזה כי הכעס מתגבר בך וכאן זה סוג עבודת ה' לא של השלכת החכמות אלא פשוט להשליך את עצמך לה' יתברך דהיינו לצעוק ולהתפלל הרבה לבורא עולם שישמרינו מכל המידות הרעות ויתן לנו כוח בשעת הנסיון לעמוד בו

אבל כשמדברים על לימוד גמרא ומפרשים וכדומה כאן הדרך לטעות יותר גדולה כי ע"פ לימודך מתוך שראית ועיינת במפרשים נראה לך שכך צריך לפסוק וכך צריך להתנהג והנה הנך פותח את השולחן ערוך והרי אתה רואה שטעית זה נקרא לזרוק את השכל לזרוק כל מה שהיה לך עד עכשיו ולהבין שכך צריך לנהוג לא כמו שהבנת

 וכן הענין גם באמונה בה' בכלל , ואמונה בצדיק ובדבריו של הצדיק בפרט, כי גם כאן מגיע השכל ואומר מי אומר שכך צריך לנהוג מי אומר שיש בזה תועלת וכאן יש גם עבודה לזרוק את השכל שלך הפרטי ולשמוע בקול חכמים בקול הצדיקים וזה הייתה עבודת עם ישראל בקבלת התורה באמרם נעשה ונשמע קודם נעשה אפילו שאנחנו לא מבינים אבל אנו זורקים את השכל ורק אח"כ נשמע וננסה גם להבין ע"פ השכל יוצא שאנו ישראל ההולכים בדרך הישר מקבלים עלינו כל יום קבלת התורה חדשה כשאומרים קודם נעשה - דהיינו נזרוק את השכל ורק אח"כ נשמע

 

אם כבר דברנו על ענין הכעס נביא מה שכתב רבינו בליקוטי מוהר"ן חלק א' ס"ח וזה לשונו :

וְדַע, שֶׁרָאוּי שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ לָהֶם מָמוֹן, אַךְ יֵשׁ מִדָּה אַחַת שֶׁמַּפְסֶדֶת וּמְאַבֶּדֶת מֵהֶם הַמָּמוֹן. וְהִיא מִדָּה רָעָה מְגֻנָּה, שֶׁקָּשֶׁה מְאֹד לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה. וַאֲפִלּוּ אִם יִרְצֶה אֶחָד לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה. וּבִפְרָט בִּשְׁבִיל תַּאֲוַת הַמָּמוֹן, כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּפְסִיד לוֹ אֶת הַמָּמוֹן, עִם כָּל זֶה הַמִּדָּה רָעָה הַזֹּאת מִתְגַּבֶּרֶת עָלָיו בְּיַלְדוּתוֹ וּבְקַטְנוּתוֹ, וְעַל - יְדֵי - זֶה מַפְסֶדֶת מִמֶּנּוּ הַמָּמוֹן שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ:

וְהַמִּדָּה רָעָה הַהִיא הוּא מִדַּת הַכַּעַס, שֶׁעַל - יְדֵי - זֶה מַפְסִיד וּמְאַבֵּד הַמָּמוֹן הָרָאוּי לוֹ. כִּי בִּבְחִינַת שֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל הַמָּמוֹן, מִמָּקוֹם שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם, הוּא בְּחִינָה אַחַת עִם הַכַּעַס מַמָּשׁ. וְעַל כֵּן הַבַּעַל דָּבָר כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁמִּשְׁתַּלְשֵׁל וְיוֹרֵד שֶׁפַע לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן, אֲזַי יוֹרֵד וּמַזְמִין לוֹ כַּעַס, וְעוֹשֶׂה לוֹ מִבְּחִינַת הַהַשְׁפָּעָה וְהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁיּוֹרֵד אֵלָיו שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָמוֹן, עוֹשֶׂה לוֹ מִמֶּנּוּ כַּעַס. כִּי הַכַּעַס הוּא מַמָּשׁ בְּחִינָה אַחַת וְעִנְיָן אֶחָד עִם הַמָּמוֹן, בִּמְקוֹם שֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, וְאֵין בֵּינֵיהֶם שׁוּם הֶפְרֵשׁ. כִּי שְׁנֵיהֶם יוֹרְדִים מִגְּבוּרוֹת, וְנִמְשָׁכִין מִמָּקוֹם אֶחָד מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת (אִיּוֹב ל"ז): "מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה" וּכְתִיב (יִרְמְיָה א):

"מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" הַיְנוּ בְּחִינַת כַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת י"א): "וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ":

כִּי הַמָּמוֹן וְהָעֲשִׁירוּת הִיא בְּחִינַת חוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי י"ח):

"הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה" וְכוּ'. וְהַכַּעַס הוּא קִלְקוּל הַחוֹמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם כ"ה): "עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ". וְהַבַּעַל דָּבָר כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁיּוֹרֵד לָאָדָם הִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה כַּנַּ"ל, אֲזַי הוּא עוֹשֶׂה לוֹ מִזֶּה הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, כַּעַס, שֶׁמַּזְמִין לוֹ דָּבָר לִכְעֹס, וְנִתְקַלְקֵל בְּחִינַת הַחוֹמָה, עַל - יְדֵי הַכַּעַס כַּנַּ"ל. כִּי הַכַּעַס וְהַמָּמוֹן הֵם בְּחִינָה אַחַת, בְּשֹׁרֶשׁ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת כַּנַּ"ל. וְעַל כֵּן בְּקַל מְהַפֵּךְ לוֹ הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת שֶׁפַע שֶׁל מָמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה, לְכַעַס שֶׁהוּא הֶפֶךְ הַחוֹמָה, וְעוֹשֶׂה לוֹ מֵחוֹמָה חֵמָה, שֶׁמְּהַפֵּךְ הַמָּמוֹן לְכַעַס כַּנַּ"ל. כִּי תְּחִלַּת שֹׁרֶשׁ הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַמָּמוֹן, הוּא מָקוֹם שֶׁהַנֶּפֶשׁ בָּאָה מִשָּׁם, בִּבְחִינַת (דְּבָרִים כ"ד): "וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ", הַנֶּאֱמַר עַל מָמוֹן שֶׁל שְׂכִיר יוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (אֵיכָה ה): "בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ", וְעַל כֵּן הַנֶּפֶשׁ מִתְאַוָּה וְתָאֵב לוֹ כַּנַּ"ל. וְעַל יְדֵי כַּעַס, מְאַבֵּד נַפְשׁוֹ, בִּבְחִינַת (אִיּוֹב י"ח): "טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ", כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תְּצַוֶּה דַּף קפ"ב):

וְדַע, שֶׁאֲפִלּוּ אִם כְּבָר הִגִּיעַ לוֹ הַשֶּׁפַע, וְנִתְהַוֶּה מִמֶּנָּה מָמוֹן, וּכְבָר יֵשׁ לוֹ הַמָּמוֹן, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה כַּנַּ"ל. עַל כָּל זֶה, לִפְעָמִים הַבַּעַל דָּבָר מְגָרֶה אוֹתוֹ בְּכַעַס גָּדוֹל כָּל כָּךְ, עַד שֶׁמַּפְסִיד וּמְאַבֵּד מִמֶּנּוּ, אֲפִלּוּ הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר. אַף שֶׁהָיָה רָאוּי שֶׁלֹּא יוּכַל אָז לְהַפְסִיד לוֹ הַמָּמוֹן עַל יְדֵי הַכַּעַס, מֵאַחַר שֶׁכְּבָר נִתְהַוָּה מֵהִשְׁתַּלְשְׁלוּת הַשֶּׁפַע מָמוֹן, וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר לְהִתְהַפֵּךְ לְכַעַס, וְאַדְּרַבָּא הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חוֹמָה, רָאוּי שֶׁיָּגֵן עָלָיו שֶׁלֹּא יוּכַל לְהַפְסִיד לוֹ וּלְהַזְמִין לוֹ כַּעַס, שֶׁהוּא הֶפֶךְ בְּחִינַת חוֹמָה. עַל כָּל זֶה, יֵשׁ כֹּחַ בְּיַד הַבַּעַל דָּבָר לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם בְּכַעַס גָּדוֹל כָּל - כָּךְ, שֶׁיַּפְסִיד מִמֶּנּוּ אֲפִלּוּ הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר. כִּי כְּשֶׁהַמָּמוֹן יוֹרֵד לָאָדָם, הוּא בִּבְחִינַת (תְּהִלִּים קי"א): טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו. וְהוּא מְהַפְּכוֹ לְכַעַס, וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ כַּנַּ"ל. ה' יִשְׁמְרֵנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִמִּדָּה הַמְגֻנָּה הַזֹּאת אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן

ודע, שראוי שכל ישראל יהיו להם ממון, אך יש מדה אחת שמפסדת ומאבדת מהם הממון. והיא מדה רעה מגנה, שקשה מאד להנצל ממנה. ואפלו אם ירצה אחד להנצל ממנה. ובפרט בשביל תאות הממון, כדי שלא תפסיד לו את הממון, עם כל זה המדה רעה הזאת מתגברת עליו בילדותו ובקטנותו, ועל - ידי - זה מפסדת ממנו הממון שהיה ראוי שיהיה לו:

והמדה רעה ההיא הוא מדת הכעס, שעל - ידי - זה מפסיד ומאבד הממון הראוי לו. כי בבחינת שרש ההשתלשלות שמשתלשל הממון, ממקום שמשתלשל משם, הוא בחינה אחת עם הכעס ממש. ועל כן הבעל דבר כשרואה שמשתלשל ויורד שפע לאדם שיהיה לו ממון, אזי יורד ומזמין לו כעס, ועושה לו מבחינת ההשפעה והשתלשלות שיורד אליו שיהיה לו ממון, עושה לו ממנו כעס. כי הכעס הוא ממש בחינה אחת וענין אחד עם הממון, במקום שרש ההשתלשלות, ואין ביניהם שום הפרש. כי שניהם יורדים מגבורות, ונמשכין ממקום אחד ממש, בבחינת (איוב ל"ז): "מצפון זהב יאתה" וכתיב (ירמיה א):

"מצפון תפתח הרעה" הינו בחינת כעס, כמו שכתוב (קהלת י"א): "והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך":

כי הממון והעשירות היא בחינת חומה, כמו שכתוב (משלי י"ח):

"הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה" וכו'. והכעס הוא קלקול החומה, כמו שכתוב (שם כ"ה): "עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו". והבעל דבר כשרואה שיורד לאדם השתלשלות שפע של ממון, שהוא בחינת חומה כנ"ל, אזי הוא עושה לו מזה ההשתלשלות, כעס, שמזמין לו דבר לכעס, ונתקלקל בחינת החומה, על - ידי הכעס כנ"ל. כי הכעס והממון הם בחינה אחת, בשרש ההשתלשלות כנ"ל. ועל כן בקל מהפך לו ההשתלשלות שפע של ממון, שהוא בחינת חומה, לכעס שהוא הפך החומה, ועושה לו מחומה חמה, שמהפך הממון לכעס כנ"ל. כי תחלת שרש השתלשלות הממון, הוא מקום שהנפש באה משם, בבחינת (דברים כ"ד): "ואליו הוא נושא את נפשו", הנאמר על ממון של שכיר יום, וכמו שכתוב (איכה ה): "בנפשנו נביא לחמנו", ועל כן הנפש מתאוה ותאב לו כנ"ל. ועל ידי כעס, מאבד נפשו, בבחינת (איוב י"ח): "טורף נפשו באפו", כמובא בזהר (תצוה דף קפ"ב):

ודע, שאפלו אם כבר הגיע לו השפע, ונתהוה ממנה ממון, וכבר יש לו הממון, שהוא בחינת חומה כנ"ל. על כל זה, לפעמים הבעל דבר מגרה אותו בכעס גדול כל כך, עד שמפסיד ומאבד ממנו, אפלו הממון שיש לו כבר. אף שהיה ראוי שלא יוכל אז להפסיד לו הממון על ידי הכעס, מאחר שכבר נתהוה מהשתלשלות השפע ממון, ושוב אי אפשר להתהפך לכעס, ואדרבא הממון שיש לו, שהוא בחינת חומה, ראוי שיגן עליו שלא יוכל להפסיד לו ולהזמין לו כעס, שהוא הפך בחינת חומה. על כל זה, יש כח ביד הבעל דבר להתגבר על האדם בכעס גדול כל - כך, שיפסיד ממנו אפלו הממון שיש לו כבר. כי כשהממון יורד לאדם, הוא בבחינת (תהלים קי"א): טרף נתן ליראיו. והוא מהפכו לכעס, ונעשה מזה טורף נפשו באפו כנ"ל. ה' ישמרנו ויצילנו ממדה המגנה הזאת אמן כן יהי רצון

אור תנחלסון
מתקדם

נשלח במקור על ידי eliad

 ושם באמת גם אין בחירה חופשית בין טוב לרע, אלא שם יש עניין אחר לגמרי ...
 
ומהו העיניין האחר לגמרי?
ומהו עיניין ההשלכה לרפש וטיט?
ומהו עיניין בן משים עצמו לעבד?
 
תודה
אליעד כהן
מנהל הפורום

נשלח במקור על ידי אור תנחלסון

נשלח במקור על ידי eliad

 ושם באמת גם אין בחירה חופשית בין טוב לרע, אלא שם יש עניין אחר לגמרי ...
 
ומהו העיניין האחר לגמרי?
ומהו עיניין ההשלכה לרפש וטיט?
ומהו עיניין בן משים עצמו לעבד?
 
תודה
 
אחר לגמרי, פירושו בחירה חופשית והעדר בחירה חופשית מלאה על הכל כישות אחת!
 
רפש וטיש פירושו שהאדם מתחבר לשכל שמעל השכל, שהוא כאילו נראה כשגעון - תקרא את הטקסט המקורי שם, ותראה שהעניין הוא של הדבר שנראה כשגעון
 
בן שמשים עצמו כעבד, אפשר לפרש בכמה פירושים, כגון לדוגמא שמצד האמת הוא בן, דהיינו שהמלוכה נמסרה גם לו ממש.
 
אבל עליו להשים את עצמו כעבד, דהיינו להבין שהוא חסר בחירה, להיכלל באב, ועל ידי זה זוכה לקבל את המלוכה.
 הגב


נושאים נוספים מ:פורום ברסלב ... - כל הנושאים


מעבר לפורום

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009

בחסות אליעד כהן מאמן אימון אישי + מחבר ספרים מומלצים לקריאה + מרצה הרצאות לצפייה + מאמרים לקריאה ועוד.
לפרסום מאמרים בחינם באתר ידע הדרך שלך להצליח לחץ כאן ... בהצלחה!
התאריך כרגע הוא 28_03_2024 השעה 18:38:10