מקולו של אדם יכולין לידע את בחינות המלכות שלו

בשורש העניין, כל פעול שעושה אותה האדם, היא הקול שלו.

 

כי יש לכל אדם בחינת מלכות. והמלכות של האדם, היא ה"אני" שלו.

 

וכל מה שעושה האדם, אלו קולות של בחינת המלכות וה"אני" שלו.

 

ולכן, על ידי מה שעושה האדם, על ידי הקולות שלו והמעשים שלו והדיבורים שלו, על ידי זה מי שיש לו עיניים לראות, על ידי זה הוא יודע מהי בחינת המלכות של אותו זה שמוציא את הקולות. דהיינו החכם יודע להבחין עד כמה בחינת המלכות של מוציא הקול, עד כמה היא מחוברת לשורשה וכולי.

 

וראה כאן:

http://breslev.eip.co.il/?key=443 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעג - עַל יְדֵי הַכְּתָב יָכוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ

 

 

עַל יְדֵי הַכְּתָב
יָכוֹל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַכּוֹתֵב
וְהָאֱמוּנָה וְשׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ
כִּי יֵשׁ בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה
כִּי הָאֱמוּנָה בְּעַצְמָהּ יֵשׁ לָהּ חִיוּת וְשׁוֹרֵשׁ
דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ עוֹלַם אֱמוּנָה שֶׁמִּשָּׁם נִלְקָח הָאֱמוּנָה
וְעוֹלַם הָאֱמוּנָה יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְזֶה בְּחִינַת שׁרֶשׁ הָאֱמוּנָה שֶׁהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה
וְהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ
כִּי הַנֶּפֶשׁ וְהָאֱמוּנָה הֵם בְּחִינָה אַחַת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נַפְשִׁי אִוִּיתִיך בַּלַּיְלָה", וּכְתִיב "וֶאֱמוּנָתְך בַּלֵּילוֹת"
וְעַל יְדֵי הַכְּתָב אֶפְשָׁר לְהַכִּיר הַנֶּפֶשׁ וּפְנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ שֶׁהִיא בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל
בִּבְחִינַת "אָנכִי" שֶׁאָמְרוּ חָכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֲנָא נַפְשִׁי כְּתַבִית יְהַבִית'
הַיְנוּ שֶׁהַכּוֹתֵב נוֹתֵן נַפְשׁוֹ בְּתוֹך הַכְּתָב וְגַם פְּנִימִיּוּת נַפְשׁוֹ
כִּי אִיתָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ
'אֲנִ"י נוֹטְרִיקוֹן אֲ'נָא נַ'פְשִׁי יְ'הַבִית דָּא שְׁכִינְתָּא חִיצוֹנִיּוּת
אָנכִי דָּא שְׁכִינְתָּא פְּנִימִיּוּת'
נִמְצָא שֶׁהַכָּ"ף מְרַמֵּז עַל בְּחִינַת שְׁכִינְתָּא פְּנִימִיּוּת
וְכֵן אִיתָא בָּ"עֵץ חַיִּים" לְעִנְיַן הִתְלַבְּשׁוּת הָעוֹלָמוֹת
שֶׁהַכֶּתֶר הִיא פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ
וְהַכָּ"ף הִיא בְּחִינַת כֶּתֶר כַּמּוּבָא לְעֵיל [בסי' ו' אות ב]
כִּי הַשְּׁכִינָה הִיא בְּחִינַת נֶפֶשׁ כַּיָּדוּעַ
נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַכְּתָב שֶׁהוּא בְּחִינַת כ'
נִתְגַּלֶּה וְנִרְאֶה בְּחִינַת פְּנִימִיּוּת הַנֶּפֶשׁ פְּנִימִיּוּת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל.
וְהַדִּבּוּר שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי הוּא בְּמַעֲלָה גְּדוֹלָה מֵהַכְּתָב
כִּי הַכְּתָב אֵינוֹ רַק פְּעֻלַּת הַנֶּפֶשׁ
וּמִתּוֹך הַפְּעֻלָּה יָכוֹל הַצַּדִּיק לְהָבִין מַהוּת הַנֶּפֶשׁ
וְהַדִּבּוּר הוּא הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ"
וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדִּבּוּר הוּא דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ
אַף עַל פִּי כֵן מֵחֲמַת שֶׁהוּא צַדִּיק אֱמֶת
וְהַדִּבּוּר הוּא מַהוּת הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָהּ
עַל כֵּן יָכוֹל לִרְאוֹת מַהוּת הַנֶּפֶשׁ בְּעַצְמָהּ

 

 

כי יש מלכות עילאה ותתאה. והשלמות היא כאשר האני של האדם מחובר לאני העליון, שזאת בחינת יחידה דיחידה תיקון המלכות.

 

ועל ידי פעולות האדם, על ידי זה הצדיק יודע להבין עד כמה האדם תיקן את בחינת המלכות שלו.

 

וראה גם כאן:

http://breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת

 

וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְחִין וּלְהַכִּיר בֵּין הַתּוֹרוֹת
אֵיזֶהוּ נִתְּנָה לִכְתּב, וְאֵיזֶהוּ לא נִתְּנָה לִכְתּב
הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר אֶת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֵּין הָאֻמּוֹת
וַאֲפִילּוּ אִם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עוֹמֵד בֵּין כַּמָּה אֻמּוֹת, יָכוֹל לְהַכִּירוֹ

 

וגם כאן:

כאן breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁטָּעַם בֶּאֱמֶת טַעַם אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הוּא יָכוֹל לְהַכִּיר בְּאַחֵר
אִם הָיָה אֵצֶל צַדִּיק עַל ראשׁ הַשָּׁנָה אִם לָאו
וְאִם אוֹתוֹ הַצַּדִּיק הוּא גָּדוֹל בְּמַעֲלָה אוֹ קָטָן
וְאִם הוּא צַדִּיק אֲמִתִּי אִם לָאו
אוֹ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ צַדִּיק

 

היי חידוש. לדעתי אתה טועה ... אבל מצד שני בכל דבר יש גם אמת ... (-: