|
חיפוש בספרי ברסלב
|
|
ספרי ברסלב און ליין:
ליקוטי מוהר"ן חלק א
| ליקוטי מוהר"ן חלק ב
| סיפורי מעשיות
| ספר המידות
| שבחי הר"ן
| שיחות הר"ן
| חיי מוהר"ן
|
|
סיפור הבעל תפילה - הכתות
הגב 
|
| מחבר | |
אליעד כהן 
מנהל הפורום 
|
 נושא: סיפור הבעל תפילה - הכתות |
|
יש 2 כתות בלבד (לא הכת של התפילה), שרבי נחמן מברסלב העיר עליהן הערה חיובית. על כת אחת הוא העיר הערה חיובית לפני שהם פגשו את הבעל תפילה. ועל כת אחרת הוא העיר הערה חיובית אחרי שהם פגשו את הבעל תפילה. מה הן הכתות האלו ? ומה ההערות שהוא העיר עליהן ? נקודה נוספת: בכל הליקוטי מוהרן רבי נחמן מברסלב אומר על 2 (יש 3, אבל נתייחס ל 2) דברים בלבד, שהם מצווה גדולה. מה הם ? ואיך זה קשור לסיפור הנ"ל ? תוספת הנ"ל מסביר גם מדוע רבי נחמן מברסלב התחבר דייקא עם האפיקורסים באומן. כיצד ? |
|
 |
|
|
נקודה טובה
מתקדם 
|
|
|
על הכת של השמחה - וכן על הכת של הדיבור - רבי נחמן מברסלב אמר (לדעתי בציניות) ובודאי הנהיג אותם בדרך הישר מצוה גדולה לחדד השכל - מקביל לכת של החכמה מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד - מקביל לכת של השמחה (מצוה גדולה להרבות בסעודת שבת) |
|
|
|
|
אליעד כהן
מנהל הפורום
|
|
|
אני רק אוסיף, כי אם משלבים את התכלית של השמחה + את התכלית את החוכמה = אז יוצאת התכלית של התפילה.
פירוש אם האדם בוחר לו כתכלית את השמחה, ובוחר כאמצעי את השימוש בשכל, אז ממילא הוא יגיע אל התפילה.
כי התפילה תביא את האדם לדבקות וכולי, ועי"ז הוא יגיע אל השמחה האמיתית.
|
|
|
|
|
אליעד כהן
מנהל הפורום
|
|
1 - למה לדעתך בציניות ? לא נראה לי שרבי נחמן מברסלב דיבר שם בציניות.
2 - האם הציניות לדעתך היא גם על הדיבור וגם על השמחה ? או רק על אחת מהן ?
נקודנ נוספת לגבי הכת של הדיבור:
מובא שם:
כַּת אַחֶרֶת אָמְרוּ, שֶׁעִקַּר הַתַּכְלִית הוּא הַדִּבּוּר
כִּי מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה הוּא הַדִּבּוּר וּמֵאַחַר שֶׁזֶּה עִקַּר הַיִּתְרוֹן שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם עַל כֵּן זֶהוּ עִקַּר הַתַּכְלִית עַל כֵּן בִּקְשׁוּ לָהֶם אִישׁ דַּבְּרָן שֶׁיִּהְיֶה בַּעַל לָשׁוֹן, שֶׁיֵּדַע כַּמָה לְשׁוֹנוֹת וְיַרְבֶּה לְדַבֵּר תָּמִיד לדעתי התכלית של הדיבור הוא צמצום של התכלית של החוכמה.
כי יכולת הדיבור שם היא תוצאה של חוכמה.
ובכך אפשר לקשר את הכת של הדיבור לעניין של השכל.
דבר נוסף, לגבי הכת של הדיבור מובא גם
וְהָלְכוּ וּמָצְאוּ אִישׁ צָרְפַתִּי מְשֻׁגָּע, שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ וּמְדַבֵּר לְעַצְמוֹ
וּשְׁאֵלוּהוּ אִם יוֹדֵעַ לְשׁוֹנוֹת, וְהָיָה יוֹדֵעַ כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת וְאִישׁ כָּזֶה בְּוַדַּאי הִשִּׂיג הַתַּכְלִית [לְפִי דַעְתָּם הַנְּבוּכָה] מֵאַחַר שֶׁהוּא בַּעַל לָשׁוֹן, שֶׁיּוֹדֵעַ כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת וּמְדַבֵּר הַרְבֵּה מְאד, כִּי הוּא מְדַבֵּר אֲפִילּוּ לְעַצְמוֹ יכול להיות שאולי זה קשור לעניין של רבי נחמן מברסלב של להרבות בהתבודדות.
כי הדיבור שאדם מדבר בינו לבין קונו וכולי, על ידי זה זוכה האדם למה שזוכה.
ואני בעצם מנסה לומר, שגם בעניין הדיבור (ולא רק השמחה + השכל) יש משהו חיובי.
כי הדיבור מאפשר לאדם להכיר את עצמו וכולי.
|
|
|
|
|
נקודה טובה
מתקדם
|
|
|
אני לא שולל את הפירוש שלך בתור דרש, אבל לדעתי בפשטות זה לשון צינית לחלוטין כי לעומת המלכים האחרים (גיבור, בעל איברים, חכם וכו') - בשני המקרים הללו מדובר באנשים חסרי-דעת לחלוטין (1. צרפתי משוגע ו 2. שיכור)
על המשוגע אמר שלמה המלך - דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו ועל השיכור אמרו חז"ל כל הנותן עינו בכוסו כל העולם כולו דומה עליו כמישור נערך על ידי נקודה טובה - 28 Oct 2009 ב 11:27 |
|
|
|
|
אליעד כהן
מנהל הפורום
|
|
|
וזה לא בהכרח רע השגעון שלהם.
הרי תכלית השכל הוא סוג של שגעון. כי הקצוות מתחברים.
ולזרוק את השכל לגמרי גם זו מעלה גדולה.
ואם מדובר בציניות, אז מדוע רבי נחמן מברסלב בכלל אמר שהוא הנהיג אותם בדרך ישרה, מה פשר המשמעות של הציניות הזו ?
דבר נוסף. אם זה היה בציניות, אז בד"כ היתה צריכה להיות הערה בספו"מ שהוא אמר זאת בניגון של ציניות.
אך לדעתי אם לא כתוב שזה היה בציניות, כנראה שזה היה ברצינות.
ובפרט שיש בכך הגיון.
כי כת של שמחה, ממילא הם נמנעים ממחלוקות שהם הפך השמחה, ולכן מנהיג אותם בדרך ישרה
וכת של הדיבור, בעיני זה מצטייר ככת של "אליטיסטים" שהם רוצים להיות "מותר האדם מן הבהמה" ולכן גם הם מנסים לשמור על הסדר הישר במדינה וכולי, ולא נכנסים למחלוקות וכולי ...
|
|
|
|
|
אליעד כהן
מנהל הפורום
|
|
אני בשאלה כתבתי על 2 כתות. אתה ענית על 3.
יש הבדל עקרוני בין הכת של הדיבור לבין הכת של השמחה. מהו ההבדל הזה ?
ראה גם כאן: http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=52
|
|
|
|
|
הגב
|
| מעבר לפורום |
Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009