חמישה הדברים שנבדל מדעו ממדענו

 

שאלה היא גם מלשון השאלה.. זה כבר לוקח למקום יותר מיסתורי את התשובה(:

וגם אולי בחינת להחזיר את האבדה לבעליה..

 

וואו אליעד.. הצילו!

הראש שלי כבר מפוצץ ברעיונות(:

 

מעניין איך יהיו החלומות שלי הלילה..

 

כיף ללמוד איתך(:

 

לילה טוב(:

 

 

יוֹדֵעַ הַדְּבָרִים קדֶם הִמָּצְאָם, אֲפִילּוּ כְּשֶׁאֵין לָהֶם הֲוָיָה כְּלָל

 

היינו שהשי"ת יודע / מהווה את הדברים, גם בלי להוות אותם כלל. כמו חלום, שהאדם בורא ישויות שונות בתוך החלום שלו, למרות שהן לא קיימות כלל.

 

ואמר רבי נחמן מברסלב, כי כל זמן שאדם לא חזר בתשובה שלמה, אין לו הוויה כלל. כי האדם הוא אפשרי המציאות, והוא קיים רק בכאילו. כי האדם הוא קיים רק בתוך המדמה והחלום והמחשבה של השי"ת.

 

וכאשר האדם נכלל בהשי"ת, אז הוא מגיע ליחידה דיחידה, ואז ה"אני" שלו הוא אחד עם השי"ת עצמו. ואז האדם נכלל בהשי"ת במחוייב המציאות, שאין לאדם שום ישות עצמית כלל. ואז ורק אז האדם באמת קיים.

 

כמו הקבצן העיוור שלא הייתה לו הוויה כלל, היינו שחזר אל לפני ההוויה שהיא לפני הבריאה לפני ה"יש", שהוא השי"ת שהוא מעל ההוויה. ועל ידי זה הוא חי לנצח כמו השכל הנקנה שהוא חיים לנצח שיש אותם רק להשי"ת. ולכן הוא גם היה זקן שבזקנים יותר זקן מהזמן עצמו, כמו השי"ת שקדם לזמן.

 

יוֹדֵעַ הַדְּבָרִים קדֶם הִמָּצְאָם, אֲפִילּוּ כְּשֶׁאֵין לָהֶם הֲוָיָה כְּלָל

וע"פ פשוטו, השי"ת יודע דברים למרות שהם לא קיימים כלל. שזה נגד השכל. כי אם אין לדבר הוויה כלל, איך אפשר לדעת אותו. ואיך אפשר שהשי"ת יחשוב על משהו בלי שהוא יחייה אותו.

 

ובנוסף, מה ההבדל אצל השי"ת בין דברים שאותם הוא יודע שיש ושאין אצלם הוויה?

 

ומצד השי"ת אין חילוק כלל בין לדעת דבר שקיים לבין דבר שלא קיים כלל. כי אצל השי"ת הכל אחד ממש.

 

ועומק העניין הוא, כי השי"ת מהווה את הדברים, אפילו כשאין להם הוויה כלל. היינו הצמצום שהוא נראה כצמצום, למרות שאין לו הוויה כלל והוא באחדות עם הבורא.

 

שאצל השי"ת אין הבדל בין כאשר הוא יודע את הדבר לפני שהוא קרה לבין כאשר הוא יודע את הדבר אחרי שהוא קרה.

 

ובעומקו, אין אצל השי"ת הבדל בין לפני הבריאה בכוח, שזה נקרה שיודע = מהווה את הבריאה בכוח, דהיינו לפני הבריאה.

 

לבין כאשר הבריאה בפועל, שהשי"ת יודע / מהווה אותה בפועל. מצד השי"ת אין שום שינוי כלל.

 

 

שאין שנוי בידיעתו ואין שנוי כשיודע הדבר בכח, ואחר כך שבפעל

אני לא מאמינה שכל התגובה שכתבתי לך.. כולל שאלות חדשות, כמו על ברור המדמה לפי התורה הזו.. הכל נמחק לי!

כל כך מבאס..

לשחזר הכל..

כמו שאמרת שאצל האדם הכל ניפרד.

בינתיים

 

 

 

 

כלומר  רציתי יותר להתמקד בתהליך עצמו.

אז אולי בקיצור אני אעתיק את החלק המדובר ולבסוף אשאל..

התורה ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה -

אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא 

 

ב. וְדַע שֶׁבְּכָל עוֹלָם וְעוֹלָם וּבְכָל מַדְרֵגָה וּמַדְרֵגָה, יֵשׁ שָׁם דִּמְיוֹנוֹת אֵלּוּ
וְהֵם הֵם הַקְּלִיפּוֹת הַקּוֹדְמִין לַפְּרִי
וְסוֹבְבִים אֶת הַקְּדֻשָּׁה
בִּבְחִינַת: 'סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן'
וּכְשֶׁאָדָם נֶעְתָּק מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה
אָז צָרִיךְ לוֹ לֵילֵךְ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת
כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַקְּדֻשָּׁה
וְתֵכֶף כְּשֶׁעוֹלֶה לְהַמַּדְרֵגָה
אֲזַי נִתְעוֹרְרִין הַקְּלִיפּוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגָה
וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ
וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ אוֹתָם וּלְשַׁבֵּר אוֹתָם
וּלְטַהֵר אוֹתוֹ הַמָּקוֹם מִקְּלִיפּוֹת
ג. וְדַע שֶׁאֵין שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא שָׁוִין זֶה לָזֶה
כִּי כָּל הַנְּשָׁמוֹת הֵם זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה
וְזֶה מַלְבּוּשׁ לָזֶה
וּפְנִימִית שֶׁל תַּחְתּוֹן
נַעֲשֶׂה לְבוּשׁ וְחִיצוֹנִיּוּת
לְחִיצוֹנִיּוּת עֶלְיוֹן
נִמְצָא כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה
אֲזַי הוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק הָאָדָם הָעוֹמֵד בַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה
וְהוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק לַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה
כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּמַדְרֵגָה אַחַת
וְאֵינוֹ נֶעְתָּק מֵהָאָדָם הָעֶלְיוֹן
אֶלָּא הַפְּנִימִיּוּת שֶׁלּוֹ
וְהַחִיצוֹנִיּוּת נִשְׁאָר
וְגַם הָאָדָם שֶׁבַּמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה
אֵינוֹ נֶעְתָּק וְעוֹלֶה
אֶלָּא הַפְּנִימִיּוּת
וְהַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הַתַּחְתּוֹן
נַעֲשֶׂה חִיצוֹנִיּוּת לְחִיצוֹנִיּוּת עֶלְיוֹן
וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר נִשְׁבַּר הַקְּלִפָּה
שֶׁבַּמַּדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה
עַל יְדֵי הָאָדָם הָעֶלְיוֹן
אַף עַל פִּי כֵן, כְּשֶׁפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָעֶלְיוֹן נֶעְתָּק מִשָּׁם
וּפְנִימִיּוּת הַתַּחְתּוֹן עוֹלֶה
אֲזַי הַקְּלִפָּה חוֹזֵר וְנֵעוֹר
כִּי לא נִכְנַעַת אֶלָּא לִפְנֵי הָאוֹר הַפְּנִימִיּוּת שֶׁל הָעֶלְיוֹן
אֲבָל לִפְנֵי הַתַּחְתּוֹן
אֲפִילּוּ לִפְנֵי פְּנִימִיּוּתָיו
יֵשׁ כּחַ בְּיָדָהּ לְהִתְעוֹרֵר כְּנֶגְדּוֹ
וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ לוֹ לְשַׁבֵּר אוֹתָהּ וּלְהַכְנִיעַ אוֹתָהּ מֵחָדָשׁ
וּפְנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת
הֵם שְׁנֵי מִינֵי עֲבוֹדוֹת
עֲבוֹדָה שֶׁל תּוֹרָה וּתְפִילָּה וּמִצְווֹת
הֵם פְּנִימִיּוּת
וַעֲבוֹדַת אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף
הֵם חִיצוֹנִיּוּת..

להבנתי  (ותקן אותי אם אני טועה) האדם נמצא בתנועה מחשבתית בלתי פוסקת, כוללת המון מעברים לא פשוטים והכל נאחז בדימיון, נכון..?

אז איך בפועל עובד התהליך הזה של
וּכְשֶׁאָדָם נֶעְתָּק מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה
אָז צָרִיךְ לוֹ לֵילֵךְ דֶּרֶךְ אֵלּוּ הַדִּמְיוֹנוֹת
כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַקְּדֻשָּׁה
וְתֵכֶף כְּשֶׁעוֹלֶה לְהַמַּדְרֵגָה
אֲזַי נִתְעוֹרְרִין הַקְּלִיפּוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגָה
וּמְסַבְּבִין אוֹתוֹ
וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ אוֹתָם וּלְשַׁבֵּר אוֹתָם
וּלְטַהֵר אוֹתוֹ הַמָּקוֹם מִקְּלִיפּוֹת..

 

 שאלה נוספת..

מה החשיבות הזו שניתנת כאן להבדלים בין בני אדם..?

וְדַע שֶׁאֵין שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא שָׁוִין זֶה לָזֶה
כִּי כָּל הַנְּשָׁמוֹת הֵם זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה
וְזֶה מַלְבּוּשׁ לָזֶה
וּפְנִימִית שֶׁל תַּחְתּוֹן
נַעֲשֶׂה לְבוּשׁ וְחִיצוֹנִיּוּת
לְחִיצוֹנִיּוּת עֶלְיוֹן
נִמְצָא כְּשֶׁאֶחָד רוֹצֶה לַעֲלוֹת מִמַּדְרֵגָתוֹ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה
אֲזַי הוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק הָאָדָם הָעוֹמֵד בַּמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה
וְהוֹלֵךְ וְנֶעְתָּק לַמַּדְרֵגָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָה..

 

שוב, איך זה בפועל מתממש..? וגם עם אילו אנשים..

 האם זה קבוע או משתנה.. ולמה?

 

מקוה שהובנתי..(: