תורה קפ"ב ח"א - מה הביאור?

http://breslev.eip.co.il/?key=473 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רג - מִסִּפּוּרֵי דְּבָרִים שֶׁל הַנָּשִׁים יְכוֹלִים לֵידַע מַעֲמַד הַשְּׁכִינָה

 

מִסִּפּוּרֵי דְּבָרִים שֶׁל הַנָּשִׁים יְכוֹלִים לֵידַע מַעֲמַד הַשְּׁכִינָה אֵיך הִיא אוֹחֶזֶת כָּעֵת
וְזֶה שֶׁכָּתוּב אֵצֶל מָרְדֳּכַי "שֶׁהָיָה מִתְהַלֵּך לִפְנֵי חֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים לָדַעַת אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר"
וְאֶסְתֵּר הִיא הַשְּׁכִינָה
כִּי מָרְדֳּכַי הָיָה מַשִּׂיג זאת, לֵידַע שְׁלוֹם הַשְּׁכִינָה
מֵחֲצַר בֵּית הַנָּשִׁים, עַל יְדֵי סִפּוּרֵי דִּבְרֵיהֶם

 

***

 

כי בכל הדיבורים של העולם יש סתרי תורה

 

וכל יום של הספירה, הוא כנגד צירוף מסויים של העשר ספירות.

 

וכל צירוף יש לו את המשמעות הרוחנית שלו.

 

וכל הדיבורים של העולם בכל יום של הספירה, הם לבושים גשמיים של תורות ששורשן בצירוף הספירה של אותו היום.

 

יש ?

"כל שבוע הוא למעשה בירור לאחת משבע ה'ספירות התחתונות': חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. השבוע הראשון הוא כולו בירור ספירת ה'חסד', השבוע השני הוא בירור ספירת ה'גבורה', השלישי הוא בירור ספירת ה'תפארת', וכן הלאה. בכל שבוע, לפי הספירה של אותו השבוע, מבוררת אותה הספירה ביחסה לשאר הספירות. כך שביום הראשון בשבוע הראשון הוא 'חסד שבחסד', היום השני הוא 'גבורה שבחסד' ואחר-כך: תפארת שבחסד, נצח שבחסד, הוד שבחסד, יסוד שבחסד ומלכות שבחסד. בשבוע השני, השייך לספירת הגבורה, מתחילים עם חסד שבגבורה, גבורה שבגבורה, תפארת שבגבורה וכן הלאה 7 שבועות - שבע ספירות עד ליום ה-49 בו מבררים את הספירה מלכות שבמלכות."

 

וכל ספירה מה-10 ספירות, יש לה משמעות רוחנית כלשהי. וכל צירוף של ספירות, יש לו משמעות רוחנית כלשהי.

 

ובכל הדיבורים שיש בעולם, יש בהם דברי תורה כידוע.

 

ובכל אחד מימי ספירת העומר, באותו היום, כל הדיבורים של העולם, הם לבושים גשמיים של תורות ששורשן בצירוף הספירות של אותו היום.

 

יש מבין ? ואם לא, אז מה הובן ומה לא הובן ?

כלשון רבי נחמן מברסלב "מי חיב לכם שאין לכם השגה וידיעה בענינים דקים ורוחניים" (-:

 

לגבי העשר ספירות, אני לא הולך לבאר כאן אותן. אבל בקצרה. יש השי"ת שהוא אין סוף. ולפני הבריאה הכל היה אין סוף. וממנו השתלשלו 10 ספירות. וכל ספירה היא יצוג של חלק מהאין סוף. כך שכל ספירה היא ביטוי של חלק מהאין סוף.

 

ומי שיודע מהו האין סוף, דהיינו מי שנכלל באין סוף, וזוכה לדעת מה היה לפני הבריאה, הוא זוכה להתגלות התורה דעתיקא, שהיא התורה שקדמה לעולם, ושהיא נמצאת בכל דבר שיש בעולם.

 

כי השי"ת הוא אין סוף. ואפשר להשיג אותו באמצעות כל דבר, דרך התורה דעתיקא שיש בכל דבר.

 

ויש דבר שנקרא "השגת מה". והשגת מה היא השגת השי"ת עצמו בבחינת תכלית הידיעה שלא נדע.

 

ומי שזוכה לתכלית הידיעה, שהיא השגת מה, הוא אח"כ זוכה להתגלות התורה דעתיקא, שהיא סודות התורה וכולי, שהם נמצאים בכל דיבור שיש בעולם. זה בחינת זכיין למשמע קלין מלעילא.

 

והתורה הזאת דעתיקא שתתגלה לעתיד לבוא, היא נמצאת בכל דבר בעולם. באמצעות לבושים גשמיים של דיבורי העולם.

 

כי כל דיבור של העולם, הוא לבוש גשמי וצמצום של השי"ת.

 

ובכל ימי הספירה, בכל יום יש שילוב אחר של הספירות. לדוגמא, ביום X הוא כנגד שילוב כלשהו של 2 ספירות.

 

ולכל ספירה יש את המשמעות הרוחנית שלה. ולשילוב של הספירות, יש גם לו משמעות חדשה. כמו שיש טעם חדש אם משלבים 2 טעמים של האוכל.

 

והשילוב הזה של הספירות האלו, יש לו משמעות רוחנית כלשהי, שהיא באה לידי ביטוי בכל הדיבורים של העולם באותו היום.

 

האם הובן ?

 

יש כאן 2 הקדמות שמבארות את הכל

 

הקדמה 1 - שיש תורה בכל דבר בעולם.

 

הקדמה 2 - שכל יום של הספירה הוא כנגד שילוב של 2 ספירות מה-10 ספירות.

 

ועל סמך ההקדמות האלו, רבי נחמן מברסלב אמר שבכל יום מימי הספירה, יש בו את התורה של הספירות שהוא מייצג.

 

ונבאר את ההקדמה הראשונה:

 

וגם לה יש כמה הקדמות:

 

1 - השי"ת הוא אין סוף.

 

2 - לשם בריאת העולם הוא צמצם את עצמו.

 

3 - הצמצום הזה בא לידי ביטוי דרך ה 10 ספירות.

 

ומכאן נובע שכל אחת מהספירות היא ביטוי חלקי של השי"ת.

 

4 - השי"ת הוא אין סוף ואין סוף זו תפילה - בחינת לפני הבריאה.

 

5 - התורה היא צמצומים שונים - שהיא בחינת הבריאה אחרי הבריאה.

 

6 - יש 2 תורות. תורה רגילה שלנו, ותורה דעתיקא סתימאה. התורה דעתיקא, היא הסודות התורה שיש בין הקליפות, והיא תתגלה לעתיד לבוא.

 

7 - התורה דעתיקא הזאת, היא נמצאת בתוך כל דבר שיש בעולם.

 

ז"א כל שכל / מחשבה / דיבור / ומעשה שיש בעולם, הם הכל לבושים גשמיים של התורה הזאת דעתיקא, שהיא לבוש של השי"ת עצמו.

 

*

 

ועכשיו תתרכז היטב.

 

מאחר שאמרנו שהספירות הן הדרך של הבורא לגלות את עצמו.

 

הרי שהספירות הן בחינה אחת עם התורה דעתיקא שדרכה הבורא מתגלה בכל דבר.

 

מסקנה: הספירות והתורה דעתיקא שיש בכל דבר, הן בחינה אחת.

 

**

 

1 - וכל יום של ימי ספירת העומר, הוא כנגד שילוב אחר של ספירות.

 

2 - וכל ספירה היא כנגד חלק מהתורה של עתיקא.

 

3 - וכל שילוב של 2 ספירות, יוצר שכל חדש, שהוא חלק מיוחד מהתורה דעתיקא.

 

ולכן:

 

כל שילוב של 2 ספירות, הוא מייצג חלק מהתורה דעתיקא.

 

**

 

ומכאן נובע ש:

 

בכל יום מימי הספירה, בדיבורים של אותו היום של העולם, מוסתרת בו התורה דעתיקא לפי בחינת שילוב הספירות של אותו היום.

 

***

 

האם הובן יותר טוב ?

 

תעשה טוב, תגיד מה הובן ומה לא הובן.

 

תודה