ברסלב להצליח בכח המחשבה - דף הבית
חיפוש בספרי ברסלב
 

גשר צר מאוד - לא לפחד כלל


 הגב
מחבר
אליעד כהן
מנהל הפורום

נושא: גשר צר מאוד - לא לפחד כלל
אמר רבי נחמן מברסלב http://breslev.eip.co.il/?key=225 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֲזַי מַּרְאִין לוֹ הִתְרַחֲקוּת
 
וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאד מְאד
וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל
ובלשון העם: כל העולם כולו גשר צר מאוד. והכלל והעיקר לא לפחד כלל.
 
****
 
ויש בזה כמה עניינים.
 
ראשית בפשיטות כפשוטו, שעל האדם לא לפחד וכולי ...
 
אך יש כאן עוד כמה עניינים, כגון שלדוגמא מרומז בזה העניין מ"ש רבי נחמן מברסלב, כי מי שרוצה לזכות לשעשוע של העולם הבא לשם כך עליו להעלות את מידת היראה לשורשה.
 
דהיינו שעיקר העבודה של האדם, היא להפוך את היראה לאהבה ולהמתיק את היראה בשורשה.
 
כי הרע בשורשו הוא טוב. ועל האדם להמתיק את הרע בשורשו, שזה העניין של לא לפחד כלל, דהיינו להמתיק את מידת היראה.
 
***
 
ולמרות כל הנ"ל עניין יש לשאול מהו אותו הגשר הצר שעליו חייב האדם לעבור. ומדוע הוא גשר צר מאוד מאוד ?
 
כי בוודאי שיש כאן איזו פנימיות כוונה, שאליה דייקא מרמז הגשר הצר הזה. כך שיש לבאר את העניין הזה.
 
והעניין הזה של הגשר הצר מאוד מאוד, מרומז גם במעשה ממלך ענו כאן http://breslev.eip.co.il/?key=53 - סיפורי מעשיות - מעשה ו - ממלך עניו
 
כי שם מובא:
 
וְהִנֵּה גִּבּוֹר אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא גִּבּוֹר
מֵחֲמַת שֶׁסְּבִיב מְדִינָתוֹ הוֹלֵךְ הַיָּם
וְעַל הַיָּם עוֹמְדִים חַיִל עַל סְפִינוֹת עִם תותחים, וְאֵינָם מַנִּיחִים לְהִתְקָרֵב
וְלִפְנִים מִן הַיָּם
יֵשׁ מָקוֹם שֶׁטּוֹבְעִין בּוֹ שֶׁקּוֹרִין ביצה טובענית, גָּדוֹל סְבִיב הַמְּדִינָה
שֶׁאֵין שָׁם כִּי אִם שְׁבִיל קָטָן
שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לֵילֵךְ שָׁם כִּי אִם אָדָם אֶחָד

וְגַם שָׁם עוֹמְדִים תותחים
וּכְשֶׁיָּבוֹא אֶחָד לְהִלָּחֵם
מוֹרִים עִם הַתותחים
וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְקָרֵב לְשָׁם

 
וזאת אותה הבחינה ממש, והעניין צריך ביאור, מהו אותו גשר צר מאוד שעליו מרמז רבי נחמן מברסלב ?
 
וראה גם כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=97 - מעשה ממלך עניו - סיפורי מעשיות
אמר רבי נחמן מברסלב http://breslev.eip.co.il/?key=225 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות
ודע, שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאד מאד
והכלל והעקר שלא יתפחד כלל
והנה גבור אני יודע שהוא גבור
מחמת שסביב מדינתו הולך הים
ועל הים עומדים חיל על ספינות עם תותחים, ואינם מניחים להתקרב
ולפנים מן הים
יש מקום שטובעין בו שקורין ביצה טובענית, גדול סביב המדינה
שאין שם כי אם שביל קטן
שאינו יכול לילך שם כי אם אדם אחד

וגם שם עומדים תותחים
וכשיבוא אחד להלחם
מורים עם התותחים
ואי אפשר להתקרב לשם
אליעד כהן
מנהל הפורום

וסוד העניין מרמז על השגת האין סוף שהיא מעבר לכתר.
 
כי הכתר הוא כמחיצה פרוסה בין המוחין והשכל של האדם דהיינו הנאצלים, לבין המאציל שהוא השי"ת האין סוף ...
 
כפי שהובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=166 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כד - אֶמְצָעוּתָא דְּעָלְמָא הֵיכָא
 
והכתר הזה הוא הגשר הצר שעליו צריך לעבור האדם.
 
וסוד הכתר מרמז על המפריד בין החלל הפנוי לבין האין סוף.
 
כי השי"ת הוא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין. והכתר שהוא הגשר הצר מאוד מאוד, הוא מפריד בין בחינת הממלא כל עלמין לבין בחינת המסובב כל עלמין ...
 
ומי שרוצה להשיג את האור אין סוף הזה, הוא חייב לעבור את הכתר ואת הגשר הזה שהוא צר מאוד מאוד ...
 
ובפועל זה אומר, שמצד האמת באמת, מי שרוצה להשיג את מה שיש מעל השכל, הוא חייב לעבור עם אמונה את השאלות של החלל הפנוי.
 
והדבר הזה מסוכן ביותר והוא גשר צר מאוד מאוד. אך האדם חייב לעבור אותו עם אמונה כדי להשיג את האין סוף ...
 
ומצד אחד מי שרוצה שאמונתו תהיה שלמה, עליו לעיין דייקא בעניין של החלל הפנוי ולעבור אותו עם אמונה.
 
אך מצד שני החלל הפנוי הוא כמו ביצה טובענית שאף אחד לא יכול לעבור אותה ... כי באמת כל באיה לא ישובון.
 
כי כדי להכנס לשם לשם כך צריך שכל, כי בלי שכל לא ניתן להבין את עניין החלל הפנוי ואת העניין של האמונה האמיתית בשלמות של האין סוף.
 
אך כדי לצאת משם, לשם כך צריך אמונה שהיא מעל השכל ללא שכל כלל.
 
והוא גשר צר מאוד מאוד מאוד והוא כעין חול טובעני, שכל באיה לא ישובון ...
 
והספינות עם התותחים, היינו השכל שיש שם. כי השכל שיש בחלל הפנוי הוא כמו תותחים שמרחיקים את האדם מהשגת השכל הנקנה, כי לא כל אחד ראוי לזכות לאוצר הזה ...
 
והקושיות והשאלות והתשובות שיש שם, הן מעל הזמן, שכל הזמן שבעולם לא מספיק לתרץ את השאלות והתשובות שיש שם ...
 
כך שאלו תותחים של ממש שמונעים מהאדם להשיג את השי"ת עצמו וכולי ...
 
ובהכרח לעבור שם, למרות שאי אפשר לעבור שם ... וכולי ...
כפי שהובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=166 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כד - אמצעותא דעלמא היכא
אליעד כהן
מנהל הפורום

והעניין הזה מרומז בדברי רבי נחמן מברסלב כאן
 
http://breslev.eip.co.il/?key=2332 - שיחות הר"ן - אות קצא - גדולות נוראות השגתו
 
פַּעַם אַחַת נִכְנַס לַבַּיִת וְעָנָה וְאָמַר.
מַה לַּעֲשׂוֹת כְּשֶׁעוֹמֵד לִפְנֵי הָאָדָם הַר גָּדוֹל שֶׁל אֵשׁ
וּמֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הָהָר מֻנָּח אוֹצָר טוֹב וְיָקָר וְנֶחְמָד מְאד מְאד
אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לָבוֹא אֶל הָאוֹצָר כִּי אִם כְּשֶׁעוֹבְרִין דֶּרֶךְ הָהָר שֶׁל הָאֵשׁ
וְהַהֶכְרֵחַ לָבוֹא לְאוֹתוֹ הָאוֹצָר הַנֶּחְמָד וְהַיָּקָר וְכוּ'

אַחַר אֵיזֶה יָמִים שׁוּב דִבֵּר מִזֶּה וְשָׂחַק וְאָמַר
כְּבָר נוֹדַע לִי הַדָּבָר הַזֶּה מַה לַּעֲשׂוֹת לָזֶה
 
 
שהוא מרמז על העניין הנ"ל, שאי אפשר לעבור שם ... אך מוכרחים לעבור שם ...
 
**
 
והעניין הזה מרומז גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה
 
וְהוֹדִיעַ הַמֶּלֶךְ לְהַגִּבּוֹר
הֱיוֹת שֶׁבַּדֶּרֶךְ, שֶׁהוּא עוֹלֶה אֶל הַחֶרֶב הַנַּ"ל
יֵשׁ דֶּרֶךְ מִן הַצַּד
וּבָאִים בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ אֶל הַר שֶׁל אֵשׁ
כפי שהתבאר כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=189 - הר של אש -  מעשה מבעל תפילה
 
***
 
והעניין הזה מרומז גם כאן  http://breslev.eip.co.il/?key=223 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מְסִירַת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה
 
מָשָׁל, שֶׁמֶּלֶך אֶחָד הִנִּיחַ אוֹצָר גָּדוֹל בְּמָקוֹם אֶחָד
וְסִבֵּב בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם כַּמָּה וְכַמָּה חוֹמוֹת סְבִיב הָאוֹצָר
וּכְשֶׁבָּאוּ בְּנֵי אָדָם לְאֵלּוּ הַחוֹמוֹת, נִדְמֶה לָהֶם שֶׁהֵם חוֹמוֹת מַמָּשׁ
וְקָשֶׁה לְשַׁבְּרָם
וּקְצָתָם חָזְרוּ תֵּכֶף
וּקְצָתָם שִׁבְּרוּ חוֹמָה אַחַת וּבָאוּ אֶל הַשְּׁנִיָּה וְלא יָכְלוּ לְשַׁבְּרָהּ
וּקְצָתָם שִׁבְּרוּ יוֹתֵר וְלא יָכְלוּ לִשְׁבּר הַנִּשְׁאָרִים
עַד שֶׁבָּא הַבֶּן מֶלֶך
אָמַר: אֲנִי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל הַחוֹמוֹת הֵם רַק בַּאֲחִיזַת עֵינַיִם
וּבֶאֱמֶת אֵין שׁוּם חוֹמָה כְּלָל
וְהָלַך לָבֶטַח עַד שֶׁעָבַר עַל כֻּלָּם
וּמִזֶּה יָבִין הַמַּשְׂכִּיל הַנִּמְשָׁל מֵאֵלָיו
עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים
שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹמוֹת, שֶׁיֵּשׁ עַל אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם
שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם כְּלוּם
וְהָעִקָּר לֵב חָזָק וְאַמִּיץ
וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם מְנִיעָה
 
כי באמת השכל של האדם דהיינו מה שנקרא אצל השכל שכל, הוא בכלל בחינת דמיון ומדמה בייחס לשכל הנקנה שהוא השכל האמיתי.
 
ואם היה האדם יודע מהשכל הנקנה, היה נדמה בעיניו השכל הנקנה לדמיון ולשגעון, כי הוא שכל מאוד גדול, כ"כ גדול ושונה מהשכל של האדם, עד שלאדם נדמה לו שהשכל האמת הוא דמיון ושקר.
 
אך באמת השכל של האדם הוא כולו בחינת דמיון ושקר, והשכל הנקנה הוא השכל האמת וכולי ...
 
והאוצר של המלך הוא השגת האלוקות כמובן. והחומות הם בחינה אחת עם המקיפים של השכל, והם גם בחינת הכתר.
 
כי הכתר הוא החומה הדמיונית שיש בין השכל של האדם לבין השי"ת.
 
ובאמת הוא גשר צר מאוד מאוד ... כי מי שלא יוצא בשלום יכול להשתגע שם ממש כפשוטו או למות כפשוטו או לכפור בכל כפשוטו.
 
ורק מי שיוצא משם עם אמונה נגד השכל האנושי, רק הוא שורד שם. אך הוא מסוכן מאוד מאוד.
 
כי מאחר שהוא נגד השכל האנושי, לכן האדם יכול להשתגע ממש כפשוטו.
 
וצריך המון שכל אנושי כדי להבין במה בדיוק להאמין מעל השכל האנושי.
 
ולא סתם המון שכל, אלא צריך את כל השכל שבעולם, כדי להבין במה להאמין נגד השכל מעל השכל !!!
 
ראה כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=119 - איך ניתן לצאת מהחלל הפנוי בשלום ?
 
ומי שנכנס לשם בלי כל השכל שבעולם, הוא לא יודע במה בדיוק להאמין נגד השכל, כי הוא שכל מאוד גדול, וצריך המון שכל כדי להבין במה להאמין.
 
וגם צריך רצון אין סופי כדי להאמין וכולי ...
 
והוא מסוכן מאוד מאוד ... עד שאין דבר אחר שמסוכן יותר ממנו ...
פעם אחת נכנס לבית וענה ואמר.
מה לעשות כשעומד לפני האדם הר גדול של אש
ומעבר השני של ההר מנח אוצר טוב ויקר ונחמד מאד מאד
אבל אי אפשר לבוא אל האוצר כי אם כשעוברין דרך ההר של האש
וההכרח לבוא לאותו האוצר הנחמד והיקר וכו'

אחר איזה ימים שוב דבר מזה ושחק ואמר
כבר נודע לי הדבר הזה מה לעשות לזה
והודיע המלך להגבור
היות שבדרך, שהוא עולה אל החרב הנ"ל
יש דרך מן הצד
ובאים באותו הדרך אל הר של אש
והעניין הזה מרומז גם כאן  http://breslev.eip.co.il/?key=223 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה
משל, שמלך אחד הניח אוצר גדול במקום אחד
וסבב באחיזת עינים כמה וכמה חומות סביב האוצר
וכשבאו בני אדם לאלו החומות, נדמה להם שהם חומות ממש
וקשה לשברם
וקצתם חזרו תכף
וקצתם שברו חומה אחת ובאו אל השניה ולא יכלו לשברה
וקצתם שברו יותר ולא יכלו לשבר הנשארים
עד שבא הבן מלך
אמר: אני יודע, שכל החומות הם רק באחיזת עינים
ובאמת אין שום חומה כלל
והלך לבטח עד שעבר על כלם
ומזה יבין המשכיל הנמשל מאליו
על כל המניעות וההסתות ופתויים
שהם בחינת חומות, שיש על אוצר של יראת שמים
שבאמת אינם כלום
והעקר לב חזק ואמיץ
ואז אין לו שום מניעה
אליעד כהן
מנהל הפורום

ויש גם את הבחינה של http://breslev.eip.co.il/?key=223 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מְסִירַת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה
 
וּמִזֶּה יָבִין הַמַּשְׂכִּיל הַנִּמְשָׁל מֵאֵלָיו
עַל כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַהֲסָתוֹת וּפִתּוּיִים
שֶׁהֵם בְּחִינַת חוֹמוֹת, שֶׁיֵּשׁ עַל אוֹצָר שֶׁל יִרְאַת שָׁמַיִם
שֶׁבֶּאֱמֶת אֵינָם כְּלוּם
וְהָעִקָּר לֵב חָזָק וְאַמִּיץ
וְאָז אֵין לוֹ שׁוּם מְנִיעָה
וּבִפְרָט הַמְּנִיעוֹת בְּגַשְׁמִיּוּת, כְּגוֹן מֵחֲמַת מָמוֹן
אוֹ שֶׁמּוֹנֵעַ אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו וְחוֹתְנוֹ אוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְכוּ', וְכַיּוֹצֵא
הֵם כֻּלָּם בְּטֵלִים וּמְבֻטָּלִים לְמִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק וְאַמִּיץ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְגַם אֲפִילּוּ גְבוּרָה שֶׁל הַגִּבּוֹרִים, הוּא רַק מֵחֹזֶק וְאמֶץ הַלֵּב
שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב חָזָק בְּיוֹתֵר לָרוּץ בְּקִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה
כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים
 
וגם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=519 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמט - עִקַּר הַגְּבוּרָה בְּהַלֵּב
 
עִקַּר הַגְּבוּרָה בְּהַלֵּב
כִּי מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק וְאֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם אָדָם וּמִשּׁוּם דָּבָר
יָכוֹל לַעֲשׂוֹת גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת וְלִכְבּשׁ הַמִּלְחָמוֹת
עַל יְדֵי חֹזֶק וְתֹקֶף לִבּוֹ שֶׁאֵינוֹ מִתְיָרֵא וְרָץ לְתוֹך תּקֶף הַמִּלְחָמָה

וְזֶה בְּחִינַת: 'אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ'
וְזֶה בְּחִינַת גְּבוּרוֹת שִׁמְשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ
"וַתָּחֶל רוּחַ ה' לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאל"
שֶׁבְּאוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת צָלְחָה עָלָיו רוּחַ ה' וְלָבַשׁ גְּבוּרָה
דְּהַיְנוּ שֶׁבָּא לוֹ חֹזֶק וְתֹקֶף גְּבוּרָה בַּלֵּב
וְעַל יְדֵי זֶה עָשָׂה גְּבוּרוֹת נוֹרָאוֹת
 
 
וגם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=220 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מג - עַל יְדֵי חֲלִישׁוּת הַלֵּב נוֹפְלִים פְּחָדִים עָלָיו
 
עַל יְדֵי חֲלִישׁוּת הַלֵּב נוֹפְלִים פְּחָדִים עָלָיו
כִּי הַגִּבּוֹר אֵין לוֹ שׁוּם פַּחַד
וְעִקָּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב
דְּהַיְנוּ מִי שֶׁלִּבּוֹ חָזָק, אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר
וְרָץ לְתוֹך קִשְׁרֵי הַמִּלְחָמָה, וּמִתְגַּבֵּר עַל יְדֵי חֹזֶק וְאמֶץ לִבּוֹ
וְכֵן לְהֵפֶך, רַכֵּי לֵבָב הֵם מִתְפַּחֲדִים
"אִישׁ הַיָּרֵא וְרַך הַלֵּבָב" פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'הַיָּרֵא' וְכוּ'
כִּי עַל יְדֵי רַך לֵבָב עַל יְדֵי זֶה הוּא מִתְיָרֵא כַּנַּ"ל
שזה בחינה אחת עם העניין של והכלל והעיקר לא לפחד כלל.
 
וקשרי המלחמה האלו הם בחינת התותחים שיש ליד המדינה של המלך הענו ...
 
והגיבור והאמיץ לא מפחד כלל ועובר על הכל בשלום ... על ידי אמונה שלמה וכולי ...
 
****
 
והעניין הנ"ל הוא הסוד של בחינת "גבורי כוח עושי דברו לשמוע בקול דברו".
 
 
היינו בחינת העזות והגבורה של הצדיק, שהוא מתגבר על השאלות של החלל הפנוי עם אמונה.
 
כי החלל הפנוי הוא בחינת מלכות בלא תגא, כי אין שם את השגת הכתר.
 
וכנגד המלכות בלא תגא, לשם כך צריך עזות, להתגבר שם עם אמונה וכולי ...
 
****
 
והוא בחינת העזות שצריך כדי להתקרב אל הקדושה כמבואר כאן http://breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם
 
כי השגת האין סוף מעבר לכתר, היא בחינת עזות פנים ממש ...
 
כי המלך הענו הסתיר את עצמו, אך למלך השני היתה את העזות לגרום למלך הענו להראות את עצמו וכולי ...
ויש גם את הבחינה של http://breslev.eip.co.il/?key=223 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה
ומזה יבין המשכיל הנמשל מאליו
על כל המניעות וההסתות ופתויים
שהם בחינת חומות, שיש על אוצר של יראת שמים
שבאמת אינם כלום
והעקר לב חזק ואמיץ
ואז אין לו שום מניעה
ובפרט המניעות בגשמיות, כגון מחמת ממון
או שמונע אותו אשתו ובניו וחותנו או אביו ואמו וכו', וכיוצא
הם כלם בטלים ומבטלים למי שלבו חזק ואמיץ להשם יתברך
וגם אפילו גבורה של הגבורים, הוא רק מחזק ואמץ הלב
שיש לו לב חזק ביותר לרוץ בקשרי המלחמה
כמובא בספרים
וגם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=519 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמט - עקר הגבורה בהלב
עקר הגבורה בהלב
כי מי שלבו חזק ואינו מתירא משום אדם ומשום דבר
יכול לעשות גבורות נוראות ולכבש המלחמות
על ידי חזק ותקף לבו שאינו מתירא ורץ לתוך תקף המלחמה

וזה בחינת: 'איזהו גבור הכובש את יצרו'
וזה בחינת גבורות שמשון שנאמר בו
"ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל"
שבאותן המקומות צלחה עליו רוח ה' ולבש גבורה
דהינו שבא לו חזק ותקף גבורה בלב
ועל ידי זה עשה גבורות נוראות
וגם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=220 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מג - על ידי חלישות הלב נופלים פחדים עליו
על ידי חלישות הלב נופלים פחדים עליו
כי הגבור אין לו שום פחד
ועקר הגבורה הוא בלב
דהינו מי שלבו חזק, אינו מתירא משום דבר
ורץ לתוך קשרי המלחמה, ומתגבר על ידי חזק ואמץ לבו
וכן להפך, רכי לבב הם מתפחדים
"איש הירא ורך הלבב" פרש רש"י: 'הירא' וכו'
כי על ידי רך לבב על ידי זה הוא מתירא כנ"ל
והוא בחינת העזות שצריך כדי להתקרב אל הקדושה כמבואר כאן http://breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם
אליעד כהן
מנהל הפורום

והוא גם עניין היכל המלך שמובא כאן http://breslev.eip.co.il/?key=2261 - שיחות הר"ן - אות קה
 
"וַאֲשֶׁר כּחַ בָּהֶם לַעֲמד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ"
כִּי יֵשׁ לְמַעְלָה הֵיכַל הַמֶּלֶךְ
וּלְמַטָּה הֵיכַל הַמֶּלֶךְ הוּא הַדִּבּוּר
כִּי "הֵיכַל דָּא אֲדנָי" "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח"
וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כּחַ לַעֲמד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ בְּכחַ הַצַּדִּיק וְכוּ'
[הַיְנוּ כְּשֶׁהַצַּדִּיק חוֹלֵק עָלָיו וּמְדַבֵּר עָלָיו יִהְיֶה לוֹ כּחַ לַעֲמד]
 
 
כי הדיבור הוא המלכות פה. והיכל המלך הוא העולם הזה. והעולם הזה הוא בחינת המחלוקת של הצדיק.
 
כי השי"ת הוא הצדיק, והחלל הפנוי ובריאת העולם הם בחינת המחלוקת של הצדיק על האדם.
 
ולא כל אחד יכול לעמוד במחלוקת הזאת עם אמונה.
 
והצדיק האמת מתגבר על המחלוקת הנ"ל של החלל הפנוי עם אמונה ...
 
**
 
וכיו"ב כאן http://breslev.eip.co.il/?key=2252 - שיחות הר"ן - אות צו
 
כִּי כְּשֶׁהַצַּדִּיק צָרִיךְ לֵילֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּה
אֲזַי מְנַסִּים אוֹתוֹ אִם יֵשׁ לוֹ כּחַ לַעֲמד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ
וְהֵיכַל הַמֶּלֶךְ הוּא בְּחִינַת פֶּה שֶׁל הַצַּדִּיק שֶׁנִּקְרָא הֵיכַל שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא אֲדנָי שֶׁהוּא בְּחִינַת פֶּה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מַלְכוּת פֶּה
וְזֶה שֶׁהַצַּדִּיק חוֹלֵק עָלָיו
הוּא נִסָּיוֹן לְזֶה הַצַּדִּיק שֶׁעָלָיו הַמַּחֲלקֶת, אִם יֵשׁ לוֹ כּחַ לַעֲמד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ בַּפֶּה שֶׁל הַצַּדִּיק הַחוֹלֵק עָלָיו
וְעַל יְדֵי זֶה מַעֲלִין אוֹתוֹ מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה יוֹתֵר עֶלְיוֹנָה
נִמְצָא שֶׁעוֹשֶׂה לוֹ טוֹבָה
 
שהוא בחינה אחת עם העניין של המחלוקת שמגביה את האדם.
 
כי המחלוקת של החלל הפנוי, מגביה את האדם להשיג את האין סוף ולעלות מדרגה לדרגה גם בתוך האין סוף.
 
כי על ידי החלל הפנוי דייקא, על ידי זה דייקא שלמות האין סוף ...
 
***
 
והוא גם בחינה אחת עם עניין היכל המלך שמוזכר כאן
 
http://breslev.eip.co.il/?key=326 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נה - אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר קוֹבֵר מֵתִים הָיִיתִי
 
שהצדיק שעומד בהיכל המלך, מפרש את כל הבזיונות שלו כשבחים למלך.
 
שהיא בחינה אחת עם מה שהתבאר שהצדיק לוקח את הדיבורים של הלמדן שחולק עליו ומקשר אותם לשורשם. כי הוא יודע איזו תורה שבעל פה מלובשת שם ...
 
כפי שהתבאר באורך כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=150 - תהילה לדוד - ליקוטי מוהרן ח"א תורה יב
וגם כאן http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=110 - תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד
 
וסוד העניין הוא, כי הצדיק האמת לוקח את כל דברי האפיקורסות שיש בעולם שהם בחינת בזיונות ופגם הכבוד, והוא מבין איזה שבחים יש למלך בדיבורים האלו ...
 
והבזיון הכי גדול של המלך, הוא החלל הפנוי ... כי האפיקורסות ששם היא הכי גדולה ...
 
והצדיק האמת יודע איזה סודות מלובשים דייקא בתכלית ההסתרה של החלל הפנוי ...
 
והצדיק מקשר את הכל לשורשו ...
"ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך"
כי יש למעלה היכל המלך
ולמטה היכל המלך הוא הדבור
כי "היכל דא אדני" "אדני שפתי תפתח"
וצריך שיהיה לו כח לעמד בהיכל המלך בכח הצדיק וכו'
[הינו כשהצדיק חולק עליו ומדבר עליו יהיה לו כח לעמד]
כי כשהצדיק צריך לילך מדרגא לדרגה
אזי מנסים אותו אם יש לו כח לעמד בהיכל המלך
והיכל המלך הוא בחינת פה של הצדיק שנקרא היכל שהוא בגימטריא אדני שהוא בחינת פה כמו שכתוב מלכות פה
וזה שהצדיק חולק עליו
הוא נסיון לזה הצדיק שעליו המחלקת, אם יש לו כח לעמד בהיכל המלך בפה של הצדיק החולק עליו
ועל ידי זה מעלין אותו מדרגה לדרגה יותר עליונה
נמצא שעושה לו טובה
http://breslev.eip.co.il/?key=326 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נה - אבא שאול אומר קובר מתים הייתי
אליעד כהן
מנהל הפורום

בעניין גשר צר מאוד
 
http://www.eip.co.il/?key=343 - כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד כלל ! מדוע ? ואיך ?
 

כל העולם כולו גשר צר מאוד. והכלל והעיקר לא לפחד כלל.

אמר רבי נחמן מברסלב: הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאד מְאד ! וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִפַּחֵד כְּלָל.

ונסביר מעט את העניין הזה של רבי נחמן. מדוע העולם נדמה לגשר צר ? ומדוע לא לפחד כלל ?

מה מאפיין גשר צר מאוד ?

תשובה: גשר צר מאוד מייצר אצל האדם תחושה חזקה מאוד של פחד וחרדה.

גשר צר יוצר אצל האדם תחושה של:

אין לאן לברוח.

אין אפשרות לטעות.

נפילה יכולה להיות קטלנית.

אין אפשרויות בחירה.

אין מי שיעזור ויתמוך.

בדידות, לבד על הגשר.

סכנה גדולה.

וכולי.

גשר צר מייצג תחושה של פחד וחרדה מהמצב.

גם העולם נדמה כגשר צר מאוד.

הגשר הצר של העולם גורם לאדם לפחד ולחשוב בטעות שאין לאן לברוח, שאי אפשר לטעות, שהוא נמצא לבד, שאין מי שיעזור לו, שהוא נמצא בסכנה גדולה וכולי.

הגשר הצר מאוד מייצג את תחושת הבדידות של האדם, ואת כל הפחדים שלו.

השאלה היחידה שצריך לשאול האדם את עצמו בהקשר הזה היא, האם זו אכן האמת, האם באמת האדם נמצא על גשר צר ?

יתכן מאוד שהאדם נמצא על קרקע מוצקה ויציבה ברוחב אין סופי, ורק הדמיון שלו מטעה אותו לחשוב שהוא על גשר צר.

הדמיון של האדם מסוגל לכל.

הדמיון של האדם מסוגל לגרום לאדם לראות קרקע מוצקה ורחבה עד אין סוף, כגשר צר מאוד.

השאלה היא מהי האמת ?

תשובה: האמת היא שהאדם נמצא על קרקע מוצקה ואינו צריך לפחד כלל משום דבר בעולם.

הסיבה היחידה שהאדם מפחד, היא רק משום שהדמיון של האדם משתלט עליו.

ונסביר:

מהו פחד ? פחד = התודעה של האדם חוששת ואינה רוצה להגיע למצב שיהיה נגד רצונה = האגו של האדם מפחד שלא להיפגע.

לכאורה פחד הוא מוצדק. מדוע ? האדם נמצא בתוך מציאות אין סופית, מרגיש לבד ואין מי שיעזור לו.

אך מהי האמת ?

האמת היא שהאדם בכלל אינו נמצא לבד בשום מצב.

על האדם להבין את הדבר הבסיסי ביותר, והוא שהתודעה של האדם מחוברת ומאוחדת באחדות גמורה עם המציאות כולה.

המציאות מהווה בכל רגע את התודעה של האדם.

כל התודעה של האדם מלאה כולה במהות של המציאות.

מצד המהות של המציאות, האדם נמצא על קרקע מוצקה ואין סופית.

מצד המהות של האדם, הוא מחובר באחדות גמורה לכל דבר שנראה לו כחיצוני לו.

מצד המהות של המציאות, הכל זה אחד.

מצד המהות של המציאות, האדם אינו נפרד ממנה כלל בשום צורה.

תחושת הנפרדות של האדם מהמציאות, היא רק מהצד של האדם, בגלל הדמיון של האדם.

אך מצד האמת התודעה של האדם מאוחדת עם המציאות כדבר אחד.

כאשר האדם מבין את הדבר הזה, ממילא אין לו שום פחד משום דבר.

אם ייקח האדם כל פחד באשר הוא, ויחקור את שורש הפחד, הוא יגלה כי שורש הפחד נובע אך ורק מחוסר ההבנה של התודעה של האדם את האחדות הנ"ל.

ידעת והבנת האחדות הנ"ל, משחררת את האדם מכל פחד.

המציאות אוהבת את האדם כמו שהיא אוהבת את עצמה.

מצידה של המציאות אין אדם + מציאות. מצידה של המציאות יש רק מציאות.

האהבה של המציאות לאדם, היא האהבה של המציאות את עצמה.

כאשר האדם מעמיק בעניין האחדות הנ"ל, ממילא כל הפחדים שלו נעלמים.

ולכן אמר רבי נחמן, כי הכלל והעיקר הוא לא לפחד כלל.

משום שהפחד הוא לא יותר מאשר הטעייה של הדמיון של האדם.

מצד האמת התודעה של האדם נמצאת תמיד בכל מקום בכל זמן באחדות גמורה עם המציאות כולה.

מצד האמת, לא משנה מהי הצורה החיצונית של המציאות, המציאות עצמה היא תמיד אותו הדבר מצד מהותה.

כאשר האדם חושב בטעות שהוא זאת הצורה החיצונית של המציאות, מכאן מגיע הפחד.

כי הצורה החיצונית של המציאות משתנה כל הזמן = פחד מפני שינוי.

כאשר התודעה של האדם יודעת מה היא באמת וחייה מתוך נקודת המבט הזאת, ממילא אין פחד בעולם כלל.

אמר רבי נחמן מברסלב: האדם צריך לעבר על גשר צר מאד מאד ! והכלל והעקר שלא יפחד כלל.

אליעד כהן
מנהל הפורום

בעניין החול הטובעני והביצה שבה יכול האדם לשקוע לפני שהוא רואה את המלך הענו ...
 
http://www.eip.co.il/?key=371 - חול טובעני. איך יוצאים מחול טובעני של צרות ?!
 

חול טובעני. במה אפשר להיאחז כדי לצאת מחול טובעני של צרות ?

מהו חול טובעני ?

תשובה: חול טובעני הוא מלכודת חול שאדם נופל לתוכה ומתחיל לשקוע בתוכה עד שהוא נחנק ומת.

אם האדם נלחם בחול הטובעני ומנסה לצאת ממנו באמצעות מאבק, הוא רק גורם לעצמו לשקוע יותר.

בנוסף, ככל שהאדם נאבק יותר בחול הטובעני כך הוא שוקע יותר.

הדרך היעילה והאפקטיבית ביותר לצאת מחול טובעני, היא על ידי זה שהאדם נאחז במשהו שנמצא מחוץ לחול הטובעני ומושך את עצמו אליו.

לדוגמא, מישהו שנמצא מחוץ לחול הטובעני זורק לאדם חבל. האדם נאחז בו ויוצא החוצה.

הצרות הן כמו חול טובעני. ככל שהאדם נלחם בהן יותר, כך הן נלחמות בו עוד יותר.

כמו באומנויות לחימה, כאשר אחד מהצדדים רואה שהצד השני עומד לנצח אותו, הוא מתגבר עוד יותר.

ככל שהאדם מנסה להלחם כך רע לו עוד יותר.

השאלה היא, במה יכול האדם להיאחז כדי לצאת מהבעיות ?

השאלה היא, מי זורק לאדם חבל כדי שהאדם יאחז בו ויצא החוצה ?

תשובה:

על האדם לדעת, כי קיימת דרך להיאחז במשהו שנמצא מחוץ לבעיות ולצאת החוצה לגמרי.

מי שזורק אל האדם חבל זו האמת.

האמת האובייקטיבית היא גורם בלתי תלוי בשום דבר.

האמת נמצאת מעל לכל ואינה מעורבת בסכסוך כלשהו.

האמת נמצאת מחוץ לכל הבעיות כולן.

האמת מאפשרת לאדם להיאחז בה ולצאת החוצה מהבעיה.

האמת היא גורם בלתי תלוי, גורם יציב, גורם שאפשר לסמוך עליו, גורם שאי אפשר להפיל אותו.

ברמה המעשית זה אומר:

על האדם לחפש את האמת.

הדרך של הבעיות לגרום לאדם לשקוע בהן, היא על ידי זה שהן יוצרות שקר מחשבתי אחד, כדי לכסות על שקר מחשבתי נוסף.

הפחד עוטף את עצמו בפחדים נוספים.

הדמיון מגן על עצמו בדמיונות נוספים.

הגורם היחיד האובייקטיבי שלעולם לא ירמה את האדם, זו האמת.

על האדם להיאחז באמת.

על האדם לחפש את האמת ולבדוק את צורת המחשבה שלו, האם היא אמיתית.

צורת מחשבה שגויה = אינה אמיתית = בעיות.

על האדם לוודא כי הוא אכן רואה את המציאות כפי מה שהיא באמת.

הפתרון נמצא אל מול עיניו של האדם, רק שהוא לא רואה אותו בגלל הדמיון והשקר של הבעיות.

על האדם לבדוק פעם אחרי פעם את שורש הבעיה ולנסות להבין מהו השורש האמיתי של הבעיה.

על האדם לא לפחד לחקור ולהגיע אל השורש האמיתי הפנימי ביותר שממנו נובעת הבעיה שלו.

על האדם לחפש את האמת ולראות ממה באמת נובעת הבעיה.

כאשר האדם נאחז בחבל של האמת, בסופו של דבר הוא מצליח לצאת החוצה מכל הבעיות.

האמת היא הגלגל הצלה שבו יכול האדם להיאחז ולא לטבוע.

האמת היא יציבה ואפשר להישען עליה.

חפש את האמת תמיד, ותצא החוצה אל המציאות הטובה באמת.

חידוש
מתקדם

תודה. ואפשר להוסיף.
1.  היכל המלך דא אדני,  ר"ת  א,דסר.  ד,וב.  נ,חמן.  י,שראל.  הוא בחינת המעלה כ"ש  יש לי כתפיים רחבות, ראה משבע קבצנים מיום החמישי,  וכן מבן מלך ובן שפחה , כשראה את הבית של האיש יער שהוא מעל המקום .
2. והוא לענין הכתר שהיזכרת בסוד " אשר כרת את אברהם " בח" כרת= 620 . שהן 613 מצוות {תריג }מצוות + 7 מצוות בני נח. נרמז בהמשך " ושבועתו לישחק " { שקיימן בסוד העקידה. }
וממשיך " ויעמידה ליעקב לחוק " הוא שאמרת מעל הכתר אומר רבינו. "אדם מכם כי יפליא לנדור נדר " בח" אני איש פלא דא נדר , שמוסיף מעל התורה הרי עולה לבח" עליון על הכל.
וסיים   " לישראל ברית עולם " כ"ש אשר נדר לאביר יעקוב . לא יעקב יאמר שמך עוד כי אם ישראל. {דב אדסר }..
הוא המסירת נפש שהזכרת שמסר נפשו וחיו למען השם יתברך { שם רבינו }
3. ונראה כי אנו מתחילים ק"ש. שמע ישראל ....אחד .
מאחד היה אברהם עד ישראל.  תחילתו בסופו וסופו בתחילתו.   כ"ש  רבי ישראל קרדונר , להודיע להודיע,  שכל קוויך לא יבושו ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך.
4. והוא גשר צר מאד מאד. שנכפל פעמיים..  מאד היה קשה לי לרדת אליך....כי נהנתי מאד מעבודתך...{ פתק הגאולה } ומי שלא יתפחד מהמחלוקת ויחזיק בסבאהרי יעבור על הגשר.
ראה הלכות תפילין  שיעקוב עשה עצמו לגשר.
 הגב


נושאים נוספים מ:פורום ברסלב ... - כל הנושאים


מעבר לפורום

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009

בחסות אליעד כהן מאמן אימון אישי + מחבר ספרים מומלצים לקריאה + מרצה הרצאות לצפייה + מאמרים לקריאה ועוד.
לפרסום מאמרים בחינם באתר ידע הדרך שלך להצליח לחץ כאן ... בהצלחה!
התאריך כרגע הוא 28_03_2024 השעה 14:41:29