ברסלב להצליח בכח המחשבה - דף הבית
חיפוש בספרי ברסלב
 

רוצה כבוד? תחזור בתשובה. רוצה גדולה? תתקרב


 הגב
מחבר
אליעד כהן
מנהל הפורום

נושא: רוצה כבוד? תחזור בתשובה. רוצה גדולה? תתקרב

לצדיק.

איפה רבי נחמן מברסלב אומר שמי שרוצה כבוד, צריך לחזור בתשובה כדי לקבל כבוד. (דהיינו שכבוד זה טוב) ?

ואיפה רבי נחמן מברסלב אומר שמי שרוצה להרגיש שהוא "משהו", אז הוא צריך להתקרב לצדיק, כדי לקבל "גדולה" (דהיינו שגדולה זה טוב) ?

ואיך זה מסתדר עם זה שגאווה זה רע ?

רמז: כאן http://breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים

רבי נחמן מברסלב מביא שלעתיד לבוא יתהפך הכבוד. כי כרגע הכבוד הוא אצל העכו"ם ולעתיד לבוא הוא יהיה אצל ישראל.
 
כיצד הדברים קשורים ?

רמז: כאן http://breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים

אליעד כהן
מנהל הפורום

תשובה:
 
כאן http://breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
 
רבי נחמן מברסלב מביא כי יש שני סוגי כבוד. יש כבוד שמעורב טוב ורע ויש כבוד שכולו טוב.
 
כבוד שמעורב טוב ורע, פירושו שיש לאדם כבוד כזה שאפשרי שלא יהיה לו כבוד. היינו שאפשרי שיפגעו בכבודו. זהו כבוד שהוא מעורב טוב ורע. כי כבוד כזה הוא אינו יציב ואינו נצחי ואינו מחוייה המציאות.
 
לעומת זאת מי שזוכה להתקרב לצדיק אמיתי בלבד + הוא מתקרב לצדיק הזה בשלמות, אדם כזה זוכה לכבוד אלוהים, דהיינו כבוד שכולו טוב, כבוד שאין בו שום רע, כבוד נצחי, כבוד שאי אפשר לפגוע בו.
 
ובלשון רבי נחמן מברסלב :
 
כִּי צָרִיךְ כָּל אָדָם לְמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ
וּלְהַרְבּוֹת בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם
כִּי מִי שֶׁרוֹדֵף אַחַר הַכָּבוֹד
אֵינוֹ זוֹכֶה לִכְבוֹד אֱלקִים
אֶלָּא לְכָבוֹד שֶׁל מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ: "כְּבד מְלָכִים חֲקר דָּבָר"
וְהַכּל חוֹקְרִים אַחֲרָיו וְשׁוֹאֲלִים.
מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶהוּ, שֶׁחוֹלְקִים לוֹ כָּבוֹד הַזֶּה
וְחוֹלְקִים עָלָיו
שֶׁאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לַכָּבוֹד הַזֶּה
אֲבָל מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מִן הַכָּבוֹד
שֶׁמְּמַעֵט בִּכְבוֹד עַצְמוֹ וּמַרְבֶּה בִּכְבוֹד הַמָּקוֹם
אֲזַי הוּא זוֹכֶה לִכְבוֹד אֱלוהִים
וְאָז אֵין בְּנֵי אָדָם חוֹקְרִים עַל כְּבוֹדוֹ אִם הוּא רָאוּי אִם לָאו
וְעָלָיו נֶאֱמַר: "כְּבד אֱלוהִים הַסְתֵּר דָּבָר"
כִּי אָסוּר לַחֲקר עַל הַכָּבוֹד הַזֶּה
ב. וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לַכָּבוֹד הַזֶּה
אֶלָּא עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה
וְעִקַּר הַתְּשׁוּבָה
כְּשֶׁיִּשְׁמַע בִּזְיוֹנוֹ, יִדּם וְיִשְׁתּק
וכאן: http://breslev.eip.co.il/?key=249 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לִּרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק הָאֱמֶת
 
עַל יְדֵי שֶׁרוֹאִין אֶת עַצְמוֹ עִם הַצַּדִּיק
עַל יְדֵי זֶה מְקַבְּלִין גְּדֻלָּה
וְעִקָּר הַגְּדֻלָּה הִיא שִׁפְלוּת
כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך: 'כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא, שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ'
כִּי עִקָּר הַגְּדֻלָּה הִיא שִׁפְלוּת
וכולי עיין שם
והעניין הוא, כי כבוד הוא טוב. והנפש של האדם משתוקקת תמיד לכבוד.
כי האדם הוא בן מלך. ולמלך מגיע כבוד. ולכן האדם מתשוקק לכבוד.
 
אך כל זמן שהאדם רחוק מהבורא בגלל הגאווה שלו, ממילא הוא אינו ראוי לכבוד הזה.
וכאשר האדם עושה תשובה שלמה, דהיינו נכלל באין סוף לגמרי, באותו הרגע הוא זוכה לכבוד אלוהים, כי אז זו בחינת אב ובן כאחד. ואז גם הבן זוכה לכבוד אלוהים, כי הוא באחדות עם הבורא.
 
וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים
 
מביא רבי נחמן מברסלב , כי לעתיד לבוא יתהפך הכבוד.
כי באמת מצד האמת, עיקר הכבוד הוא דווקא להחזיק את עצמו לכלום ולאין ואפס. כי זהו עיקר הכבוד, שבו האדם נכלל בבורא. ועל ידי שהאדם מחזיק את עצמו לכלום ממש, על ידי זה הוא זוכה לכבוד אמיתי, לכבוד אלוהים, שאף אחד לא יכול לפגוע בו.
 
אך בעולם הזה הדברים נראים הפוכים. כי כאן בעולם הזה מי שמחזיק את עצמו לכלום, הוא נחשב כאחד שאין לו כבוד. ומי שמחזיק את עצמו ל"יש", הוא נחשב לאחד שיש לו כבוד.
 
אך באמת זהו הכל שקר. כי כאשר האדם הוא "יש", אז הכבוד שלו הוא בבחינת אפשרי המציאות בלבד, כי כולם חוקרים על כבודו, והכבוד שלו הוא כמו עלה נידף, שהיום הוא כאן ומחר איננו.
 
אך כאשר האדם זוכה לדעת אמיתית, שאז הוא מחזיק את עצמו לכלום, על ידי זה הוא זוכה לכבוד אלוהים אמיתי.
 
ורק לעתיד לבוא יתגלה העניין הזה, שבו הכבוד האמיתי יהיה להחזיק את עצמו לכלום.
 
כי הסיבה שהאדם לא יודע את העניין הזה, היא רק משום שהוא רחוק מתכלית הכבוד, היינו רק משום שהאדם לא רודף אחרי הכבוד בשלמות.
אם היה האדם רודף אחרי הכבוד בשלמות, ומקפיד על כבודו, הוא היה מגלה את העניין הזה שבאמת הכבוד האמיתי הוא להיות כלום.
אך משום שהאדם לא רודף אחרי הכבוד בשלמות, אלא הוא מעורב בענווה וגאווה בו זמנית, לכן הוא לא מגיע אל התכלית הטובה שבה מבינים שהכבוד האמיתי הוא שפלות וענווה אמיתית.
 
וכדי לזכות לכבוד הזה, לשם כך צריך אמת, דהיינו שעל האדם לחפש את האמת.
ועל ידי אמת, זוכה לכלול את הבריאה בבחינת לפני הבריאה, ונכלל באין סוף, וזוכה לכבוד אלוהים שהוא מחוייב המציאות וכולי.
כאן http://breslev.eip.co.il/?key=35 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קרא את יהושע
כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו
ולהרבות בכבוד המקום
כי מי שרודף אחר הכבוד
אינו זוכה לכבוד אלקים
אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר"
והכל חוקרים אחריו ושואלים.
מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה
וחולקים עליו
שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה
אבל מי שבורח מן הכבוד
שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום
אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים
ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו
ועליו נאמר: "כבד אלוהים הסתר דבר"
כי אסור לחקר על הכבוד הזה
ב. ואי אפשר לזכות לכבוד הזה
אלא על ידי תשובה
ועקר התשובה
כשישמע בזיונו, ידם וישתק
וכאן: http://breslev.eip.co.il/?key=249 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עב - לראות את עצמו עם הצדיק האמת
על ידי שרואין את עצמו עם הצדיק
על ידי זה מקבלין גדלה
ועקר הגדלה היא שפלות
כמו שמצינו אצל השם יתברך: 'כל מקום שאתה מוצא גדלתו של הקדוש ברוך הוא, שם אתה מוצא ענותנותו'
כי עקר הגדלה היא שפלות
וכאן http://breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים
קהלת
חדש

אליעד  כתב:
 
"כבוד שמעורב טוב ורע, פירושו שיש לאדם כבוד כזה שאפשרי שלא יהיה לו כבוד. היינו שאפשרי שיפגעו בכבודו. זהו כבוד שהוא מעורב טוב ורע. כי כבוד כזה הוא אינו יציב ואינו נצחי ואינו מחוייב המציאות.
 
לעומת זאת מי שזוכה להתקרב לצדיק אמיתי בלבד + הוא מתקרב לצדיק הזה בשלמות, אדם כזה זוכה לכבוד אלוהים, דהיינו כבוד שכולו טוב, כבוד שאין בו שום רע, כבוד נצחי, כבוד שאי אפשר לפגוע בו."
 
מחזק.
adi
חדש

"אך בעולם הזה הדברים נראים הפוכים. כי כאן בעולם הזה מי שמחזיק את עצמו לכלום, הוא נחשב כאחד שאין לו כבוד. ומי שמחזיק את עצמו ל"יש", הוא נחשב לאחד שיש לו כבוד.
 
אך באמת זהו הכל שקר. כי כאשר האדם הוא "יש", אז הכבוד שלו הוא בבחינת אפשרי המציאות בלבד, כי כולם חוקרים על כבודו, והכבוד שלו הוא כמו עלה נידף, שהיום הוא כאן ומחר איננו."
 
זו לא סתירה אליעד..אכן ככל שהאדם יותר "יש" הוא יותר נכלל בבורא ומן הסתם כבודו עולה,ומצד שני גם מי שבכל יום יותר אין" הוא גם נכלל בבורא יותר ומן הסתם כנ"ל.
 
אלא מה? נקודת שיא הגאווה ונקודת שיא הענווה הם הינו הך..
אליעד כהן
מנהל הפורום

נשלח במקור על ידי adi

"אך בעולם הזה הדברים נראים הפוכים. כי כאן בעולם הזה מי שמחזיק את עצמו לכלום, הוא נחשב כאחד שאין לו כבוד. ומי שמחזיק את עצמו ל"יש", הוא נחשב לאחד שיש לו כבוד.
 
אך באמת זהו הכל שקר. כי כאשר האדם הוא "יש", אז הכבוד שלו הוא בבחינת אפשרי המציאות בלבד, כי כולם חוקרים על כבודו, והכבוד שלו הוא כמו עלה נידף, שהיום הוא כאן ומחר איננו."
 
זו לא סתירה אליעד..אכן ככל שהאדם יותר "יש" הוא יותר נכלל בבורא ומן הסתם כבודו עולה,ומצד שני גם מי שבכל יום יותר אין" הוא גם נכלל בבורא יותר ומן הסתם כנ"ל.
 
אלא מה? נקודת שיא הגאווה ונקודת שיא הענווה הם הינו הך..
 
עקרונית, נכון. בקצה הכל מתחבר.
אליעד כהן
מנהל הפורום

לגבי הכבוד אלוהים / מלכים.
 
ראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=461 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצא - דַּע שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד בְּגַן עֵדֶן
 
וּמֵעַתָּה הֱוֵי דָּן אַלְפֵי אֲלָפִים קַל וָחֹמֶר, לְשַׁעֵר בְּדַעְתּוֹ מִגְּדֻלּוֹת הַבּוֹרֵא בָּרוּך הוּא
נִמְצָא שֶׁעִקַּר גְּדֻלּוֹת הַמֶּלֶך וְתַעֲנוּגוֹ וּמֶמְשַׁלְתּוֹ הוּא רַק בַּלֵּב
שֶׁיּוֹדֵעַ בְּלִבּוֹ שֶׁהוּא מֶלֶך עַל כָּל הַמְּדִינוֹת הָאֵלֶּה וּמוֹשֵׁל בְּכֻלָּם כִּרְצוֹן לִבּוֹ וְחֶפְצוֹ
 
 
שעיקר כבוד המלך, הוא העניין הנ"ל שמבואר שם ...
 
וכבוד האלוהים הזה, הוא עניין העולם הבא ראה שם ...
ראה גם כאן http://breslev.eip.co.il/?key=461 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצא - דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן
ומעתה הוי דן אלפי אלפים קל וחמר, לשער בדעתו מגדלות הבורא ברוך הוא
נמצא שעקר גדלות המלך ותענוגו וממשלתו הוא רק בלב
שיודע בלבו שהוא מלך על כל המדינות האלה ומושל בכלם כרצון לבו וחפצו
adi
חדש

מסכים.
 
אלא מה?
 
ראוי לאדם לשאוף לאפס כי הרי לאין סוף קצת בלתי אפשרי להגיע ..
 
וזה למה רבי נחמן אמר את התורה על הכבוד וכי לא ברור שהמרבה בכבודו לא יזכה לכבוד אלוקים?
 
אלא שלא יטעה עצמו אדם ויחשוב שיוכל להיות האלוקים בעצמו שחס ושלום הבן הוא האב אלא ההפך הוא הנכון..האדם ואלוקיו אב ובן ישות אחת אך האב היא הישות..
 הגב


נושאים נוספים מ:פורום ברסלב ... - כל הנושאים


מעבר לפורום

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009

בחסות אליעד כהן מאמן אימון אישי + מחבר ספרים מומלצים לקריאה + מרצה הרצאות לצפייה + מאמרים לקריאה ועוד.
לפרסום מאמרים בחינם באתר ידע הדרך שלך להצליח לחץ כאן ... בהצלחה!
התאריך כרגע הוא 29_03_2024 השעה 00:12:53