קורא שהחכם מלביש תורתו במילים ואז החולקים חולקים על המילים ושוכחים את המכוון....
ברא-שית....ברא=בן. שית=שש=ו=ואו=13=אהבה.
בראשית =אהבה בין אב לבנו כי היא מהות הבריאה-שנבראה באהבה..ולכן קשה לנו מאוד להבין כי מצד הבורא הקדמון לא שיך תיקון הבריאה , כי כולה באהבה אין סופית לפניו....כמו שאנו לא נשמע את זעקת הנמלים אשר נאכלות ע"י הציפור , לא תישתנה זעקת קומה כלפי העולה או יורדת ממנה..
ידעה התורה את נפש האדם ולכן צותה אותנו חוקים ודרכים בין אדם לחברו כי נפגם אשר נפגם עד שיתוקנו הדברים.
אבל כלפי שמיא לא היה ולא נברא גרגיר מכל אשר אנו מדמינים בדעתנו החלולה לנסות ולתקן או לצייר בדעתנו איך נראים גיהנומים מטופשים או גן עדנים מטופשים אשר ציירנו בדעתינו במשך הדורות...
"אילו ידעתיו הייתיו"--היא אור האהבה שבדעת...שתיקת האין סוף באהבתו את בנו היא הבריאה וברצונו לעזור בלבד ללא שום ענישה--אהבה בלבד...והוא שאמר החכם באדם "כל כלי יוצר עלייך לא יצלח"
כי אין שום כלי שיוכל להכיל את אהבתו יתברך ללא שבירה--אז בואו נתחבר לאהבה ..איש איש בדרכו לבורא בלבד ,,ואז תשכון בנו אהבתו יתברך ונואהב את הבורא שבנו, כלפי שכנינו..כ"ש רבינו שהאדם צריך לאהוב את עצמו עם הבורא יתברך..ללא שום אמצעי עזר...