ברסלב להצליח בכח המחשבה - דף הבית
חיפוש בספרי ברסלב
 

תהילה לדוד - לקו"מ ח"א תורה יב


 הגב עמוד  < 1 2
מחבר
אליעד כהן
מנהל הפורום

נושא: תהילה לדוד - לקו"מ ח"א תורה יב
ואז שואל רבי נחמן מברסלב את השאלה הבאה, שהיא כביכול קשה עוד יותר, והיא:
 
וְאִם יִקְשֶׁה לְךָ
אִם הַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר
אֵיךְ בָּא זֶה הַדָּבָר
שֶׁאוֹמֵר תּוֹרָתוֹ שֶׁיָּכוֹל לִסְבּל שְׁנֵי מַשְׁמָעוּת
מַשְׁמָעוּת טוֹב
דְּהַיְנוּ 'צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם'
וּמַשְׁמָעוּת לְהִפּוּךְ
דְּהַיְנוּ 'וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם'
כאן רבי נחמן מברסלב הלביש שאלה של החלל הפנוי. היינו כיצד האין סוף צמצם את עצמו וכיצד מהאחד הפשוט נמשכות פעולות משתנות ?
 
ובמילים של רבי נחמן מברסלב, אם השי"ת הוא אין סוף והכל טוב, דהיינו בחינת צדיק גמור, אז איך בכלל יש קיום לרע ולשקר וכולי שהם נבראו ממנו ממש ?
 
ובקיצור, רבי נחמן מברסלב שואל כאן, מאחר שהכל טוב, אז איך זה שיש רע ? וכיו"ב בצורות אחרות ...
ואם יקשה לך
אם התנא היה צדיק גמור
איך בא זה הדבר
שאומר תורתו שיכול לסבל שני משמעות
משמעות טוב
דהינו 'צדיקים ילכו בם'
ומשמעות להפוך
דהינו 'ופשעים יכשלו בם'
אליעד כהן
מנהל הפורום

ואז משיב רבי נחמן מברסלב

אֲבָל דַּע
שֶׁהַתַּנָּא הָיָה צַדִּיק גָּמוּר
וְתוֹרָתוֹ זַכָּה מִבְּלִי פְּסֹלֶת
 
 
דהיינו דע לך שמצד האמת אין שום ירידה ושום הסתרה ושום צמצום ושום דינים, אלא הכל זה אך ורק סודות עליונים בלבד וכולי. אלא מאי ?
 
 
וּמַה שֶּׁנִּרְאָה בָּהּ מַשְׁמָעוּת עַרְמוּמִיּוּת
זֶה, כִּי כָּל הָעוֹלָם מְקַבְּלִים פַּרְנָסָתָם מִשְּׂמאלָהּ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִשְּׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד"
בִּשְׁבִיל זֶה נָפַל הַתַּנָּא בִּשְׁעַת אֲמִירַת תּוֹרָתוֹ
לְאֵיזֶה שְׁגִיאָה דַּקָּה כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה
לִבְחִינַת שְׂמאלָהּ
כדי שעי"ז יקבל שפע ופרנסה
כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה בְּחִינַת שְׂמאלָהּ
יְקַבֵּל שֶׁפַע וּפַרְנָסָתוֹ לְעוֹלָם
וּלְהַמְשִׁיךְ לָהֶם עשֶׁר וְכָבוֹד
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִשְּׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד"
אֲבָל מִצַּד הַתַּנָּא אֵין נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ
 
 
היינו שרק כדי לתת חיות לעולם, רק משום זה יש רע בעולם. וזו בחינת השגיאה הדקה כחוט השערה של הצדיק, היינו בחינת הרע שיש בעולם. וזה רק כדי לתת חיות לעולם. כי אחרת לא היה עולם כלל ...
 
*****
 
וְעַל זֶה צָרִיךְ הַלַּמְדָן לֵידַע קדֶם לִמּוּדוֹ
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב לִלְמד
הַצַּדִּיק שֶׁבְּגַן עֵדֶן צַיֵּת לְקָלֵהּ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ"
 
 
היינו שעל האדם לדעת שבכל דבר ודבר מלובש ומוסתרת שם תורה גבוה וכולי.
 
הלמדן היינו האדם. ולימודו של האדם היינו מעשיו של האדם.
והצדיק שבגן עדן היינו השי"ת, בחינת חוכמה עילאה, בחינת לפני הבריאה, שהיא בחינת גן עדן וכולי.
אבל דע
שהתנא היה צדיק גמור
ותורתו זכה מבלי פסלת
ומה שנראה בה משמעות ערמומיות
זה, כי כל העולם מקבלים פרנסתם משמאלה
כמו שכתוב: "משמאלה עשר וכבוד"
בשביל זה נפל התנא בשעת אמירת תורתו
לאיזה שגיאה דקה כחוט השערה
לבחינת שמאלה
כדי שעי"ז יקבל שפע ופרנסה
כדי שעל ידי זה בחינת שמאלה
יקבל שפע ופרנסתו לעולם
ולהמשיך להם עשר וכבוד
כמו שכתוב: "משמאלה עשר וכבוד"
אבל מצד התנא אין נפתל ועקש
ועל זה צריך הלמדן לידע קדם למודו
שבשעה שיושב ללמד
הצדיק שבגן עדן צית לקלה
כמו שכתוב: "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך"
אליעד כהן
מנהל הפורום

ועכשיו נבאר עוד מספר עניינים בתורה הנ"ל:
 
וְדַע, שֶׁזֶּה מְכֻוָּן מֵאֵת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַפִּיל אֵיזֶה צַדִּיק גָּדוֹל בְּפִיו שֶׁל הַלַּמְדָן
הַיְנוּ הַלַּמְדָן דּוֹבֵר רָעוֹת עַל הַצַּדִּיק
כְּדֵי שֶׁהַצַּדִּיק יִקַּח הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
הַיְנוּ הַשְּׁכִינָה
מֵהַגָּלוּת שֶׁבְּפֶה הַלַּמְדָן
וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ לְשָׁרְשָׁהּ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה.
 
זה בחינת הצדיק שלומד את תורת ה ממש שיש בכל דבר ועניין שיש בעולם.
 
לדוגמא, כאשר אדם אומר דבר שטות, הצדיק האמת מקשר את זה לשורשו.
 
פירוש: אדם שאומר דבר שטות, היינו בחינת הלמדן שדובר רעות על הצדיק, כי הוא אומר שטות ולא מקשר את עצמו לשכל של השי"ת. ובזה נכלל כל הדיבורים של העולם ...
 
אך הצדיק לוקח את כל הדיבורים של העולם, ומקשר אותם לשורשם ועושה יחוד קוב"ה ושכינתיה וכולי ...
 
****
 
וְהַצַּדִּיק שֶׁנּוֹפֵל לְתוֹךְ פֶּה הַלַּמְדָן
שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר עָלָיו עָתָק
וְהוּא מֵבִין שֶׁאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר עָלָיו
הֵם צֵרוּפִים מֵאוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
וּמֵבִין מֵאֵיזֶה הֲלָכוֹת נַעֲשׂוּ הַדִּבּוּרִים אֵלּוּ
וּמְקַבֵּל אוֹתָם בְּשִׂמְחָה וּבְאַהֲבָה
 
היינו שהצדיק יודע איזה חוכמה עילאה מלובשת בכל דבר ודבר שיש בעולם, ואיך מהחוכמה העילאה השתללו כל הדברים וכולי ...
 
ואז הוא מקבל אותם באהבה, היינו בחינת הפרת הכעס ברחמים.
 
פירוש: כי העולם הזה הוא בחינת דינים / צמצוצים / יראה וכולי. והצדיק שמגלה את התורה שיש בכל דבר, זה בחינת אהבה וחסד וכולי. ותורת חסד היא סודות התורה וכולי ...
 
****
 
נִמְצָא, כְּשֶׁהַצַּדִּיק מַשְׂכִּיל בְּחָכְמָתוֹ
וְיוֹדֵעַ מֵאֵיזֶה צֵרוּפִין שֶׁל תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
נַעֲשֶׂה אֵלּוּ הַצֵּרוּפִין שֶׁהַלַּמְדָן דּוֹבֵר עָלָיו
וְהַצַּדִּיק לוֹמֵד אֵלּוּ הַצֵּרוּפִין
וְעוֹשֶׂה מֵהֶם צֵרוּף הֲלָכָה
שֶׁהָיָה מִקּדֶם שֶׁנִּתְקַלְקֵל
 
היינו שהצדיק יודע מאיזה הלכה ושכל בתורה דעתיקא סתימאה שהיא תורת ה ממש, מאיזה הלכה נוצרו הדיבורים והמעשים של העולם והוא מקשר אותם וכולי ...
ודע, שזה מכון מאת השם יתברך
שהקדוש ברוך הוא מפיל איזה צדיק גדול בפיו של הלמדן
הינו הלמדן דובר רעות על הצדיק
כדי שהצדיק יקח התורה שבעל פה
הינו השכינה
מהגלות שבפה הלמדן
ומעלה אותה לשרשה ממדרגה למדרגה.
והצדיק שנופל לתוך פה הלמדן
שהלמדן דובר עליו עתק
והוא מבין שאלו הדברים שהלמדן דובר עליו
הם צרופים מאותיות שבתורה שבעל פה
ומבין מאיזה הלכות נעשו הדבורים אלו
ומקבל אותם בשמחה ובאהבה
נמצא, כשהצדיק משכיל בחכמתו
ויודע מאיזה צרופין של תורה שבעל פה
נעשה אלו הצרופין שהלמדן דובר עליו
והצדיק לומד אלו הצרופין
ועושה מהם צרוף הלכה
שהיה מקדם שנתקלקל
אליעד כהן
מנהל הפורום

וְהַתַּנָּא מֵחֲמַת דְּבֵקוּתוֹ הָעֲצוּמָה בַּחִיּוּת הָרוּחָנִי
אֵינוֹ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל וָכל מֵחִיּוּת הָרוּחָנִי
וּמֵחֲמַת שֶׁהוּא נָפַל לִבְחִינַת הַלִּמּוּד [שֶׁלּא לִשְׁמָהּ]
בִּשְׁבִיל חִיּוּת גַּשְׁמִי
קָיְמִין אַתְּרֵי גִּשְׁרֵי דְּדוֹנַג, וְשַׁוֵּר מֵהַאי לְהַאי
כְּמוֹ אָדָם שֶׁעוֹמֵד עַל גֶּשֶׁר שֶׁל שַׁעֲוָה
וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמד
קוֹפֵץ עַל גֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי
וּמֵחֲמַת שֶׁגַּם הַשֵּׁנִי שֶׁל שַׁעֲוָה
קוֹפֵץ עַל הָרִאשׁוֹנָה
קוֹפֵץ מֵהַאי לְהַאי
כֵּן הַתַּנָּא עִקַּר לִמּוּדוֹ תָּמִיד לִשְׁמָהּ
וּמֵחֲמַת שֶׁצָּרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ חִיּוּת גַּשְׁמִי לָעוֹלָם
מַפִּילִין אוֹתוֹ לְלִמּוּד שֶׁלּא לִשְׁמָהּ
אֲזַי נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ לִמּוּד בְּחִינַת לִשְׁמָהּ
וְשׁוֹוֵר מִלִּשְׁמָהּ לְשֶׁלּא לִשְׁמָהּ
וּמֵחֲמַת קְדֻשָּׁתוֹ וּפְרִישׁוּתוֹ
שׁוֹוֵר וְקוֹפֵץ מִשֶּׁלּא לִשְׁמָהּ לְלִשְׁמָהּ
כִּי זאת הַבְּחִינָה אֶצְלוֹ כְּמוֹ גֶּשֶׁר שֶׁל דּוֹנַג
שֶׁאֵין יְכוֹלִים לַעֲמד עָלָיו
שׁוֹוֵר לְתוֹךְ לִשְׁמָהּ
וּמִלִּשְׁמָהּ מֵחֲמַת הֶכְרֵחַ לְטוֹבַת הָעוֹלָם
שׁוֹוֵר מֵהַגֶּשֶׁר הַזּאת
שֶׁהוּא אֶצְלוֹ עַכְשָׁו כְּמוֹ גֶּשֶׁר שֶׁל דּוֹנַג
וְשׁוֹוֵר מִזֶּה לָזֶה וּמִזֶּה לָזֶה
וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ בְּתוֹרָתוֹ בְּחִינַת "וּפשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם"
 
 
היינו בחינת החיות של העולם, שהוא כולו ברצוא ושוב של השי"ת. כי השי"ת נופל כביכול לבחינת "ושוב" דהיינו הצמצום, כדי לתת חיות לעולם ...
 
****
 
הַיְנוּ שֶׁיַּשְׂכִּיל וְיִשְׁמַע אֶת הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
הַנִּקְרָא מַלְכוּת פֶּה
וְיַשְׂכִּיל מִצֵּרוּפָיו הַיּוֹצְאִים מִתַּלְמִיד חָכָם, שֵׁד יְהוּדִי
יִשְׁמַע וְיַשְׂכִּיל
בְּשָׁעָה שֶׁשּׁוֹמֵעַ הַחֵרוּפִין וְהַגִּדּוּפִים
הַיּוֹצְאִים מִפֶּה תַּלְמִיד חָכָם שֵׁד יְהוּדִי
יִשְׁמַע תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
עַל יְדֵי זֶה קְטַלֵהּ
כִּי עִקַּר חִיּוּת שֶׁל הַקְּלִיפּוֹת וְהַשֵּׁדִין
אֵינָם אֶלָּא מִנִּיצוֹצֵי הַשְּׁכִינָה
כָּל זְמַן שֶׁהִיא אֵינָהּ בִּשְׁלֵמוּת וְיֵשׁ לָהּ אֵיזֶה חִסָּרוֹן
אֲזַי יֵשׁ לָהֶם חִיּוּת
כְּשֶׁמַּעֲלִין אוֹתָהּ לִבְחִינַת חָכְמָה
שֶׁשָּׁם עִקַּר בִּנְיָנָהּ
וּכְשֶׁנִּבְנֵית בִּשְׁלֵמוּת
עַל יְדֵי זֶה וּקְטַלֵהּ לְשֵׁד יְהוּדִי
 
היינו כי על ידי זה שהאדם מסתכל בשכל שיש בכל דבר, וזוכה לקשר את החוכמה התתאה לעילאה, על ידי זה הוא הורג את כל השדים שהם הקליפות וההסתרות והדינים, כי ברגע שהאדם זוכה לראות את פנימיות התורה שיש בכל דבר, ממילא אין חיות ללבושים שהם ההסתרות וכולי ...
 
****
 
וְזֶה פֵּרוּשׁ: "תְּהִלָּה לְדָוִד"
תְּהִלָּה לְשׁוֹן עִרְבּוּב
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה"
 
ערבוב היינו בחינת הבריאה / השכל שהוא מעורב טוב ורע.
 
 
***
 
ואידך זיל גמור את כל שאר פירוש התורה הנ"ל ...
והתנא מחמת דבקותו העצומה בחיות הרוחני
אינו מתיר את עצמו, חס ושלום, מכל וכל מחיות הרוחני
ומחמת שהוא נפל לבחינת הלמוד [שלא לשמה]
בשביל חיות גשמי
קימין אתרי גשרי דדונג, ושור מהאי להאי
כמו אדם שעומד על גשר של שעוה
ואינו יכול לעמד
קופץ על גשר השני
ומחמת שגם השני של שעוה
קופץ על הראשונה
קופץ מהאי להאי
כן התנא עקר למודו תמיד לשמה
ומחמת שצריך להמשיך חיות גשמי לעולם
מפילין אותו ללמוד שלא לשמה
אזי נוטלין ממנו למוד בחינת לשמה
ושוור מלשמה לשלא לשמה
ומחמת קדשתו ופרישותו
שוור וקופץ משלא לשמה ללשמה
כי זאת הבחינה אצלו כמו גשר של דונג
שאין יכולים לעמד עליו
שוור לתוך לשמה
ומלשמה מחמת הכרח לטובת העולם
שוור מהגשר הזאת
שהוא אצלו עכשו כמו גשר של דונג
ושוור מזה לזה ומזה לזה
ועל ידי זה יש בתורתו בחינת "ופשעים יכשלו בם"
הינו שישכיל וישמע את התורה שבעל פה
הנקרא מלכות פה
וישכיל מצרופיו היוצאים מתלמיד חכם, שד יהודי
ישמע וישכיל
בשעה ששומע החרופין והגדופים
היוצאים מפה תלמיד חכם שד יהודי
ישמע תורה שבעל פה
על ידי זה קטלה
כי עקר חיות של הקליפות והשדין
אינם אלא מניצוצי השכינה
כל זמן שהיא אינה בשלמות ויש לה איזה חסרון
אזי יש להם חיות
כשמעלין אותה לבחינת חכמה
ששם עקר בנינה
וכשנבנית בשלמות
על ידי זה וקטלה לשד יהודי
וזה פרוש: "תהלה לדוד"
תהלה לשון ערבוב
כמו שכתוב: "ובמלאכיו ישים תהלה"
אליעד כהן
מנהל הפורום

בעניין סם החיים וסם המוות שיש בדברי הצדיק, ראה גם כאן:
 
http://forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=157 - מהו סם המוות שיש בדברי הצדיק וכיצד להנצל ממנו ?
 הגב עמוד  < 1 2


נושאים נוספים מ:פורום ברסלב ... - כל הנושאים


מעבר לפורום

Bulletin Board Software by Web Wiz Forums® version 9.63 Copyright ©2001-2009

בחסות אליעד כהן מאמן אימון אישי + מחבר ספרים מומלצים לקריאה + מרצה הרצאות לצפייה + מאמרים לקריאה ועוד.
לפרסום מאמרים בחינם באתר ידע הדרך שלך להצליח לחץ כאן ... בהצלחה!
התאריך כרגע הוא 29_03_2024 השעה 15:55:45